יהודי צפון אפריקה וארץ ישראל- מיכאל אביטבול-היישובים הכפריים של יוצאי צפון אפריקה בישראל – מאת מאיר בר אשר.

היישובים הכפריים של יוצאי צפון אפריקה בישראל – מאת מאיר בר אשר.

מבוא.

עם הקמת מדינת ישראל נפתחו שעריה לעלייה חופשית של יהודים. מכל תפוצות ישראל החלו מגיעים יהודים בגלי עלייה רבים ומיישבים את המדינה הצעירה שזה עתה זכתה לעצמאות מידי הכובש הבריטי. חלק מן העולים – מן הארצות השונות – הגיעו לעריה הוותיקות של הארץ, למושבות ולקיבוצים, שהוקמו בה במאת  השנים האחרונות והחלו משתלבים בחייהם התרבותיים והכלכליים של היישובים הקולטים. עולים אחרים עלו במסגרת מבצעי עלייה שונים, כגון המבצע "מן האנייה אל הכפר". הם יושבו באזורים שונים של הארץ והקימו מושבים חקלאיים רבים בכל קצותיה.

הרשימה המובאת כאן מוקדשת לעלייה מארצות צפון אפריקה, הווה אומר, ארצות המגרב – מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ולוב – ומצרים. העלייה מארצות אלו מהווה מרכיב חשוב היותר בבניינה ובמניינה של מדינת ישראל. רשימה זו דייה כדי להמחיש בפנינו את תרומתה הרבה של העלייה היהודית מצפון אפריקה ליישוב הארץ – הן על ידי הקמת יישובים חדשים והן על ידי אכלוסם של יישובים קיימים.

במשך עשרים ואחת השנים שמאז כינון המדינה ועד שנת 1969 הגיעו גלי עלייה רבים והתיישבו בעיקר באזורי הספר שלפני מלחמת ששת הימים. הרי יהודה וירושלים, חבל לכיש וצפון הנגב, הגליל ואזור העמקים הצפוניים. עיירות הפיתוח והמושבים שהוקמו היוו תשתית חקלאית ובטחונית חשובה. מצד אחד, הם היו מקור תנובה חשוב לתוצרת חקלאית על משקיה השונים ומצד אחר הם שימשו רצועה בטחונית לאורך גבולותיה של הארץ דאז.

למותר להרחיב את הדיבור במסגרת זו על עיירות הפיתוח. דיינו אם נציין מספר עובדות בסיסיות אודותן. ב –  מתוך 21 עיירות הפיתוח במדינת ישראל מהווים העולים ממוצא זה רובה של האוכלוסייה, כגון באופקים, בית שמש, דימונה, ירוחם נתיבות ואחרות. חלק מעיירות אלו הוקמו ופותחו על ידי עולים אלו כמו למשל : נתיבות, נוסדה בשנת 1956, המונה כיום כ – 7000 נפש. ראשיתה במרכז אזורי לקליטת עלייה שהפך במרוצת השנים לעיירת פיתוח למופת. כיוצא בזה קרית שמונה ועיירות אחרות.

את עיקר תשומת הלב ברשימתנו זו נתנו לעניין ההתיישבות במושבים חקלאיים נושא המוכר פחות אף למתעניינים בנושא זה.

תארנו כאן 91 משובים שהוקמו בידי עולים מיוצאי צפון אפריקה או שאוכלוסייה ממוצא זה מהווה בהם מרכיב עיקרי.

המידע הניתן על כל מושב הוא בסיסי. הסתפקנו בציון הנתונים החשובים ביותר שיש בהם כדי לתת למתעניין מושג כללי ראשונים אודותם. להלן נפרט נתונים אלו והעקרונות על פיהם נהגנו ברישומם.

המיקום הגיאוגרפי

אחרי ציון שם המושב פרטנו ככל האפשר את מיקומו על גבי המפה תוך ציון קרבתו לערים או נקודות ציון מוכרות. במידה שהמושב שוכן סמוך לאתרם היסטוריים וארכי ולוגיים ציינו זאת.

הסברת השם.

בכל מקרה נכלל ההסבר לשם היישוב. במקרים אחדים בהם מצאנו הסברים שונים – הבאנו את כולם. השמות הניתנים ליישובים הם מסוגים שונים. יש שניתן ליישובים כגון אליפלט – מושב בגליל העליון הסמוך לכביש טבריה – צפת, הקרוי כך לציון שיבתם של היהודים אל ארץ מפלטם.

ויש שניתן השם לזכר אישיות בתולדות ישראל כגון ברק – על שם ברק בן אבינועם. בר גיורא – מושב בהרי יהודה – על שם שמעון בר גיורא , מגיבורי המרד נגד הרומאים ומפקדה של ירושלים עם נפילתה בידי הרומאים ב – 70 לספירה.

לעתים בחרו תושבי המקום בשם אישיות מתולדות עברם כגון כפר הרי"ף – מושב בשפלה שנוסד בידי עולים ממרוקו ונקרא על שם רבי יצחק אלפסי, מחשובי חכמי ישראל בימי הביניים יליד העיר פאס אשר במרוקו.

כיוצא בזה יד רמב"ם – מושב בקרבת רמלה שנוסד בשנת 1955 לציון 750 שנה לפטירתו של הרמב"ם שעשה חלק מחייו בפאס שבמרוקו. במקרים אחדים נקרא המושב בשם ישוב קדום שהיה בקרבתו, כגון מושב ספסופה, שבקרבת מירון מושב המאוכלס על ידי עולים ממרוקו ומתוניסיה הקרוי כשם העיירה ספסופה הנזכרת בתלמוד, ששכנה ככל הנראה סמוך למקום המושב.

לעתים מבוסס השם על שמו הערבי של המקום שבו הוקם כגון דישון – שיבוש של השם הערבי של המקום דישום.

מצויים אף מושבים ששמם ניתן להם בעקבות הצמחיה שבסביבותיהם כגון זיתן, בית שקמה ואחרים. לבסוף נזכיר דוגמא מעניינת לשמות מושבים שבמבואות הנגב, ברוש, תדהר ותאשור, הקרויים כך בעקבות הפסוק ישעיהו : " אשים בערבה הר, ברוש, תדהר, ותאשור יחדיו "

יהודי צפון אפריקה וארץ ישראל– מיכאל אביטבול–היישובים הכפריים של יוצאי צפון אפריקה בישראל – מאת מאיר בר אשר.

עמוד 151