מורשת יהדות מרוקו

היישובים הכפריים של יוצאי צפון אפריקה בישראל – מאת מאיר בר אשר.

מבוא.

עם הקמת מדינת ישראל נפתחו שעריה לעלייה חופשית של יהודים. מכל תפוצות ישראל החלו מגיעים יהודים בגלי עלייה רבים ומיישבים את המדינה הצעירה שזה עתה זכתה לעצמאות מידי הכובש הבריטי. חלק מן העולים – מן הארצות השונות – הגיעו לעריה הוותיקות של הארץ, למושבות ולקיבוצים, שהוקמו בה במאת  השנים האחרונות והחלו משתלבים בחייהם התרבותיים והכלכליים של היישובים הקולטים. עולים אחרים עלו במסגרת מבצעי עלייה שונים, כגון המבצע "מן האנייה אל הכפר". הם יושבו באזורים שונים של הארץ והקימו מושבים חקלאיים רבים בכל קצותיה.

הרשימה המובאת כאן מוקדשת לעלייה מארצות צפון אפריקה, הווה אומר, ארצות המגרב – מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ולוב – ומצרים. העלייה מארצות אלו מהווה מרכיב חשוב היותר בבניינה ובמניינה של מדינת ישראל. רשימה זו דייה כדי להמחיש בפנינו את תרומתה הרבה של העלייה היהודית מצפון אפריקה ליישוב הארץ – הן על ידי הקמת יישובים חדשים והן על ידי אכלוסם של יישובים קיימים.

במשך עשרים ואחת השנים שמאז כינון המדינה ועד שנת 1969 הגיעו גלי עלייה רבים והתיישבו בעיקר באזורי הספר שלפני מלחמת ששת הימים. הרי יהודה וירושלים, חבל לכיש וצפון הנגב, הגליל ואזור העמקים הצפוניים. עיירות הפיתוח והמושבים שהוקמו היוו תשתית חקלאית ובטחונית חשובה. מצד אחד, הם היו מקור תנובה חשוב לתוצרת חקלאית על משקיה השונים ומצד אחר הם שימשו רצועה בטחונית לאורך גבולותיה של הארץ דאז.

למותר להרחיב את הדיבור במסגרת זו על עיירות הפיתוח. דיינו אם נציין מספר עובדות בסיסיות אודותן. ב –  מתוך 21 עיירות הפיתוח במדינת ישראל מהווים העולים ממוצא זה רובה של האוכלוסייה, כגון באופקים, בית שמש, דימונה, ירוחם נתיבות ואחרות. חלק מעיירות אלו הוקמו ופותחו על ידי עולים אלו כמו למשל : נתיבות, נוסדה בשנת 1956, המונה כיום כ – 7000 נפש. ראשיתה במרכז אזורי לקליטת עלייה שהפך במרוצת השנים לעיירת פיתוח למופת. כיוצא בזה קרית שמונה ועיירות אחרות.

את עיקר תשומת הלב ברשימתנו זו נתנו לעניין ההתיישבות במושבים חקלאיים נושא המוכר פחות אף למתעניינים בנושא זה.

תארנו כאן 91 משובים שהוקמו בידי עולים מיוצאי צפון אפריקה או שאוכלוסייה ממוצא זה מהווה בהם מרכיב עיקרי.

המידע הניתן על כל מושב הוא בסיסי. הסתפקנו בציון הנתונים החשובים ביותר שיש בהם כדי לתת למתעניין מושג כללי ראשונים אודותם. להלן נפרט נתונים אלו והעקרונות על פיהם נהגנו ברישומם.

המיקום הגיאוגרפי

אחרי ציון שם המושב פרטנו ככל האפשר את מיקומו על גבי המפה תוך ציון קרבתו לערים או נקודות ציון מוכרות. במידה שהמושב שוכן סמוך לאתרם היסטוריים וארכי ולוגיים ציינו זאת.

הסברת השם.

בכל מקרה נכלל ההסבר לשם היישוב. במקרים אחדים בהם מצאנו הסברים שונים – הבאנו את כולם. השמות הניתנים ליישובים הם מסוגים שונים. יש שניתן ליישובים כגון אליפלט – מושב בגליל העליון הסמוך לכביש טבריה – צפת, הקרוי כך לציון שיבתם של היהודים אל ארץ מפלטם.

ויש שניתן השם לזכר אישיות בתולדות ישראל כגון ברק – על שם ברק בן אבינועם. בר גיורא – מושב בהרי יהודה – על שם שמעון בר גיורא , מגיבורי המרד נגד הרומאים ומפקדה של ירושלים עם נפילתה בידי הרומאים ב – 70 לספירה.

לעתים בחרו תושבי המקום בשם אישיות מתולדות עברם כגון כפר הרי"ף – מושב בשפלה שנוסד בידי עולים ממרוקו ונקרא על שם רבי יצחק אלפסי, מחשובי חכמי ישראל בימי הביניים יליד העיר פאס אשר במרוקו.

כיוצא בזה יד רמב"ם – מושב בקרבת רמלה שנוסד בשנת 1955 לציון 750 שנה לפטירתו של הרמב"ם שעשה חלק מחייו בפאס שבמרוקו. במקרים אחדים נקרא המושב בשם ישוב קדום שהיה בקרבתו, כגון מושב ספסופה, שבקרבת מירון מושב המאוכלס על ידי עולים ממרוקו ומתוניסיה הקרוי כשם העיירה ספסופה הנזכרת בתלמוד, ששכנה ככל הנראה סמוך למקום המושב.

לעתים מבוסס השם על שמו הערבי של המקום שבו הוקם כגון דישון – שיבוש של השם הערבי של המקום דישום.

מצויים אף מושבים ששמם ניתן להם בעקבות הצמחיה שבסביבותיהם כגון זיתן, בית שקמה ואחרים. לבסוף נזכיר דוגמא מעניינת לשמות מושבים שבמבואות הנגב, ברוש, תדהר ותאשור, הקרויים כך בעקבות הפסוק ישעיהו : " אשים בערבה הר, ברוש, תדהר, ותאשור יחדיו "

יהודי צפון אפריקה וארץ ישראל– מיכאל אביטבול–היישובים הכפריים של יוצאי צפון אפריקה בישראל – מאת מאיר בר אשר.

עמוד 151

גודל האוכלוסייה, ענפי המשק וההשתייכות התנועתית.

בהתבסס על נתונים מעודכנים אחרונים ( משנת 1978 – 9 ), המובאים בשנתון הלשכה המרכזית  לסטטיסטיקה וב " מדריך ישראל ", ציינו פרטים בסיסיים על גודל האוכלוסייה ( מספר נפשות ) בכל מושב, ענפי המשק העיקריים שבו וההשתייכות התנועתית ( תנועת המושבים, הפועל המזרחי, פועלי אגודת ישראל, האיחוד החקלאי, תנועת החרות והעובד הציוני )

מושבים בגליל העליון והגליל התחתון.

1- אביבים

מושב בגליל העליון סמוך לגבול הלבנון, ליד קיבוץ יראון. נוסד בשנת 1958. לאחר שנטשוהו מתיישביו הראשונים יושב בשנית בידי עולים מיוצאי צפון אפריקה בשנת 1962.

שם המושב : על שם נחל אביבים הסמוך לו. תושביו סבלו קשה בעבר מפעילות חבלנית עוינת. ביום 22 למאי 1970 רצחו המחבלים 120 מילדי המושב בעת שנסעו לבית הספר.

ענפי המשק העיקריים : חקלאות ועבודות חוץ

מספר תושביו " כ – 300 נפש.

2 – אבן מנחם.

מושב בגליל המערבי כ – 6 קילומטר צפונית מערבית ממעלות. נוסד בשנת 1960. המושב נקרא על שמו של ארתור מנחם הנטקה, שהיה מראשוני קרן היסוד.

מספר תושביו : כמה מאות

ענפי המשק העיקריים : חקלאות ועבודות חוץ.

3 – אליפלט.

מושב בגליל העליון, בחבל כורזים כ – 3 קילומטר מדרום לראש פינה. נוסד בשנת 1949.

שמו " סמלי, לציון שיבתם של היהודים אל ארץ מפלטם. בשם זה נקרא גם אחד מבניו של דוד המלך

תחילה נקרא המושב " פדאל, זנגריה א'

מספר התושבים : 400

ענפי המשק העיקריים : לול ומטעים ועבודות חוץ.

4 – גורן.

מושב בגליל העליון. כ – 13 קילומטר דרומית מזרחית לראש הנקרה, ליד קיבוץ אילון. נוסד בשנת 1950, בידי עולים מתימן. נעזב מיושביו הראשונים ויושב שנית בידי עולים מצפון אפריקה. שמו מבוסס על תרגום חלק משמו הערבי הקדום של המקום " ביאדר אלכואכב " ( ביאדר – גורן )

בקרבת המושב מצויה חורבת גליל ( ישוב יהודי מתקופת המשנה ). כן נמצאו במקום שרידי כנסיה.

מספר תושביו : 360

ענפי המשק העיקריים " מטע ולול.

5 – דישון.

מושב בגליל העליון, 13 קילומטר מצפון לצפת. נוסד בשנת 1963 בידי עולים מצפון אפריקה במסגרת התנועה " מן העיר אל הכפר "

שמו הוא סירוס שמו הערבי של הכפר הנטוש שעליו הוקם : דישום

מספר תושביו : כמה מאות תושבים.

ענפי המשק העיקריים בו : מטעים נשירים, בקר לבשר, צאן ולול. למושב גם חלק במפעלים של המועצה האזורית מבואות הירדן.

6 – דלתון.

מושב בגליל העליון כ 5 קילומטר מצפון לצפת. נוסד בשנת 1950 בידי עולים מטריפולי. מקור השם " היסטורי, כשם היישוב העתיק דלתון, ששמו נשתמר בשם הכפר הערבי הנטוש דלתא, הסמוך למושב.

במקום נחשפו שרידי היישוב הקדום : יסודות של בניינים, מערות, בורות, קברים, המיוחסים לחכמי התלמוד : רבי יוסי הגלילי, רבי אלעזר בן ערך, רבי אברהם בן עזריה ואחרים, שרידי בית הכנסת מתחילת ימי הביניים.

מספר תושביו כ – 700

ענפי המשק העיקריים : מטעים, דיר ולול.

7 – זרעית

שמו הקודם כפר רוזנואלד.

מושב בגליל העליון בצד כביש הצפון. שמו סמלי, כשם ציפור. נוסד בשנת 1967 בידי בני המושבים ובני העיר. לאחר שנתיים שמו לכפר רוזנואלד על שם העסקן היהודי האמריקאי אליאב רוזנואלד. בשל התנגדות תושביו לשינוי הוחזר שמו המקורי.

מספר תושביו, כמה מאות נפש.

ענפי המשק העיקריים : לול ומטעים.

בתחום המושב " חרבת אלזרעא, הנקראת חירבת זרעית, ובה שרידי מבנים של יישוב עתיק מן התקופות הרומית והערבית.

יהודי צפון אפריקה וארץ ישראל– מיכאל אביטבול– מושבים בגליל העליון והגליל התחתון.

עמוד 154