מורשת יהדות מרוקו

רשימת ספרים

1. עץ חיים – להרה״ג רבי חיים גאגין זצ״ל יליד העיר פאס אשר היגר לספרד ללמוד בישיבותיה, בשנת רנ״ג (1492), חזר לפאס עם המגורשים וכיהן כרב התושבים. תיאור פולמוס הלכתי חריף שהתעורר סביב היתר נפיחת הריאה בין המגורשים לבין התושבים. ההדיר וערך מכת״י, מבוא, הערות ומפתחות מאת מ׳ עמאר, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, רמת גן 200 עמ'.

14-פאת ים ־ שו"ת; פרחי שושנים – מערכות על שו"ת; אם הבנים – מאמרים בהלכה; להרה״ג רבי ידידיה מונסונייגו זצ״ל, הרב הראשי ליהדות מרוקו, נפטר בשנת תשנ״ד (1994). ההדרה מכת״י ומבוא מאת מ׳ עמאר, 360 עמ^׳.

15-קופת הרוכלים ־ מערכות בדיני ארה להרה״ג רבי ידידיה מונסונייגו זצ״ל, מחכמי פאס, נפטר בשנת תרכ״ח (1818). ההדרה, עריכה מכת״י, מבוא בעברית ובצרפתית, הערות ומפתחות מאת מ׳ עמאר 370 עם׳.

16-פי חכמים ־ שו"ת וחידושים לקוטים מכת״י מראשוני הרבנים למשפחת טולידאנו מהמאה הי״ז ואילך; יד ידידיה ־ חידושים להרה״ג רבי ידידיה טולידאנו; ויזרע יצחק ־ חידושים לה רה״ ג רבי יצחק טולידאנו; מאיר עינים ־ שו"ת להרה״ג רבי מאיר טולידאנו; נחמד ונעים – יומן מסע להרה״ג רבי חביב טולידאנו, ועוד. ערכו מכת״י ומבואות: ח׳ טולידאנו, ח׳ בנטוב ומ׳ עמאר, 500 עמ^׳.

17-שבילי משפט ־ מערכות על שו"ת חושן משפט להרה״ג רבי יהושע מונסונייגו זצ״ל, מחכמי פאס, נפטר בשנת תרנ״ב (1892). ההדרה מכת״י, עריכה, הערות ומבוא מאת מ׳ עמאר, 378 עמ^׳.

18-שו"ת רבי אישטרוק אבן שאנג׳י ־ רבה של העיר סופיה בבולגריה. נפטר בשנת ת״ג (1643). עריכה, ההדרה מכת״י, מבוא, הערות ומפתחות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 331 עמ^׳.

19-שארית הצאן – ד׳כ שו"ת להרה״ג רבי יוסף בן נאיים זצ״ל. נפטר בשנת תשכ״א (1961), בצירוף מבואות והערות מאת מ׳ עמאר. כרך א׳ ־ 414 עמ^׳. כרך ב׳ בצירוף מבוא לתולדות הרה״ג רבי שלום משאש זצ״ל, ־ 426 עמ^,. כרך ג׳ – כולל מזכרת גיטין 321 עמ' .כרך ד' הדרת פנים זקן 334 עמ^׳.

20-צאן יוסף ־ שאלות ותשובות; כל חדש – שאלות ותשובות בהלכה בחידושים הטכנולוגיים, להרה״ג רבי יוסף בן נאיים זצ״ל, מחכמי פאס, נפטר בשנת תשכ״א (1961). ההדרה ראשונה בצירוף מבוא מאת מ^׳ עמאר, 352 עמ^׳.

21-אבני שי״ש – שו״ת ב״כ, על ארבע חלקי שו"ע, להרה״ג רבי שאול ישועה אביטבול זצ״ל אב״ד צפרו, נפטר בשנת תקס״ט(1809) בצירוף מבוא לתולדות העיר צפרו והרב המחבר, ההדרה עם הערות, מבוא ומפתחות מאת מ׳ עמאר, כרך א׳ – 323 עמ^׳ כרך ב׳ – 405 עמ^׳ + מבוא בצרפתית.

22-תשובות ופסקים ־ למו״ר הרה״ג הפוסק הגדול, מופת הדורות המלוב״ן, ארבי אלכביר ,כמוהר״ר רבי יהודה אבן עטר זצוקללה״ה וזיע״א ראב״ד פאס במאה הי״ח, ליקוט מאוספים בכת״י תשובות על או״ח ויו״ד, עריכה, ההדרה עם הערות מבוא מאת מ׳ עמאר.

23-שיר מכתב – שירה דידקטית על הלכות שו"ב, עריכה, ההדרה עם הערות מבוא, ומפתחות מאת מ׳ עמאר, הוצאת מכון ירושלים.

24. 24. שיח יצחק ־ שאלות ותשובות ואגרות להרה״ג רבי יצחק אלמאליח זצ״ל, רבה של העיר תלמסאן באלג׳יר. בסוף ימיו כיהן ברבנות בצרפת. עריכה וההדרה מתוך עזבונו הספרותי בכתובים 186 עמ^׳.

משה עמאר-מאמרים ופרסומים-ערב עיון ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו
עמוד 11

הקהילה היהודית נחשבת תא המסד לחיי האומה היהודית בימי־הביניים. היא היתה המסגרת שסייעה ליהודים, שהיו מיעוט בחברות זרות, להמשיך ולפעול: לדאוג לקיומם באותן חברות, לשמור על ייחודם ולמלא ייעודים שונים, בתנאים של גלות. חיבור זה מבקש למלא חוסר, בהיותו מוקדש לתיאור מפורט של חיי קהילה מקומית, אחת מקהילות ישראל בארצות האסלאם בימי־הביניים, קהילת קירואן שבלב המגרב, בתוניסיה. התיאור מכוון גם לתקן את התפיסה שקנתה לה שביתה במחקר ההיסטוריה היהודית, ולפיה הקהילות היהודיות הראשונות בימי־הביניים התפתחו באשכנז בשלהי המאה העשירית, בעוד שבארצות האסלאם היו הקהילות נטולות עצמאות ושאבו את הסמכות לפעילותן מן ההנהגה המרכזית, בעיקר מזו שישבה בבבל.

הקהילה המקומית מוארת בספר בעזרת מקורות רבים מגניזות קאהיר ובהם מקורות היסטוריים, ספרותיים והלכתיים. מקורות אלו כונסו כדי לשקף את עולמם של בני קירואן, את חיי החברה ואת המוסדות המקומיים בה, מתקופה קדומה ועד למאה האחת־עשרה; מועד חורבן הקהילה בעת הריסת העיר בידי בדווים. התופעות החברתיות של עצמאות הקהילה ותלותה במרכזים, נדונות על רקע ההתרחשויות ההיסטוריות. מן הספר עולה שהיו קהילות מקומיות עצמאיות בארצות האסלאם כבר במאה התשיעית. אך חרף העצמאות התפקודית והיכולת האינטלקטואלית, שבקהילה המקומית, בניה טיפחו קשרים תדירים עם מרכזי ההנהגה המקודשים, קשרים שהביעו מחוות כבוד למרכזים ללא תלות רשמית או תפקודית בהם.

אגב הדיון בקירואן עולה בחיבור תמונת העולם היהודי בארצות האסלאם על קשריו בין מזרח ומערב ומקומה של קהילת הגשר, קירואן, בצומת החשוב שבו היתה ממוקמת.

מנחם בן־ששון הוא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם־ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. עיקר מחקריו מוקדשים לתולדות עם־ישראל בארצות האסלאם בימי הביניים, והם נשענים על ממצאים מגניזות קאהיר.
עיצוב העטיפה: שמעון שניידר התצלום בשער: דגם מבצר בבילון שבפסטאט המוצג במוזיאון הקופטי בקאהיר. בדגם נראה מבנה תלת־טורי, מנכסי הקהילה היהודית בסמוך לבית הכנסת הירושלמי, שבו נמצאה הגניזה.

צמיחת הקהילה היהודית בארצות האסלאם-קירואן 1057-800-מנחם בן ששון

מחקרים בהתהוות האסלאם
תרגום מאנגלית -אהרן אמיר

מאיר – יעקב קיסטר

עורך – מיכאל לקר
מבוא
בשנות החמישים לימד פרופסור מ״י קיסטר ערבית בבית ספר תיכון בחיפה. כמה מתלמידיו באותה תקופה שהיו לאנשי מדע מקיימים עמו קשר הדוק עד היום. קיסטר היה ועודנו קיסטר: שיפוט נוקב של שותפים לעשייה המדעית לצד אהבה ורחמים לשאר הברואים בצלם, ביטחון עצמי, הומור, חכמת חיים ונאמנות ללא גבול.

פרופ׳ קיסטר הוא אחד האבות המייסדים של חקר הערבית והאסלאם בישראל ומאלה שתרמו ביותר ליוקרה הבין־לאומית של המזרחנות הישראלית. מי שיבדוק את הפרסומים החשובים בעולם בתחום זה ימצא, שמעמדה הבין־לאומי של ישראל אינו עומד בשום יחס לגודל אוכלוסייתה. בעשורים אחרונים הטביע קיסטר חותם בל יימחה על מחקר הערבים והאסלאם ונודעת לו השפעה רבה על תלמידיו שבעל־פה ושבכתב. מחקריו המעמיקים מבוססים על תיעוד חסר תקדים בהיקפו בתולדות מדעי הערבית והאסלאם.

בכרך זה נכללו מחקרים שיש בהם עניין מיוחד עבור הלומד והמתעניין הישראלי המבקש להרחיב את ידיעותיו על תולדות האסלאם וספרותו. הוא ילמד על תולדות השבטים הערביים בחצי האי ערב ערב האסלאם, על עלייתה הפוליטית והכלכלית של מכה, על היחלשות האימפריה הסאסאנית וממלכת החיץ שלה, אלחירה, שבמערב עיראק, על הקשרים בין מכה לבין שבטי הבדווים, על יישובי היהודים בצפון ערב לפני האסלאם, על המאבק בין יהודי אלמדינה לבין מוחמד, על התפתחות ספרות הביוגרפיות של הנביא מוחמד, על מנהג המילה באסלאם, על חדירת מדרשים יהודיים ונוצריים לאסלאם ועוד ועוד. זהו אוצר בלום של ידע בדוק, המוגש לקורא העברי בפעם הראשונה. בסוף הספר ימצא הקורא מפתח ורשימה מקיפה של המקורות הראשוניים שבהם השתמש קיסטר במאמרים המתפרסמים כאן.

מאמרי פרופ׳ קיסטר שקובצו בכרך זה מציעים לקורא העברי מבט מעמיק על אירועים, מסורות והשקפות שעיצבו את עולם האסלאם. מאז פרסומם בכתבי העת השונים הם זכו להסכמה כללית של ראשי מדע האסלאם בעולם ורק בודדים חלקו עליהם פה ושם.

עבודתו של פרופ׳ קיסטר מתאפיינת בשימוש נרחב ועיקרי בכתבי יד ערביים. לא פעם הוא היה הראשון שהצביע על חשיבות כתב יד זה או אחר עבור המחקר המזרחני. בינתיים יצאו לאור רבים מכתבי היד המצוטטים במאמריו(כמו למשל ספרי אבן אלכלבי על היוחסין של שבטי הערבים, אלמנאקב אלמדךיה מאת אבו אלבקאא, אלגיליס אלצאלח מאת אלמעאפא בן זכריא, כתאב אלפתן מאת נעים בן חמאד, כתאב אלמחן מאת אבו אלערב ועוד).