מורשת יהדות מרוקו

ג. בדור גירוש ספרד (רנ"ב) ולאחריו

1-ר' סעדיה אבי דנאן

בתוספת תולדותיו ושיריו מתוך ספר"השירה העברית בספרד ובפרובאנס-בעריכת חיים שירמן

בגירוש רנ "ב הגיעו לצפון אפריקה אחרוני משוררי ספרד , כגון : רבי סעדיה אבן דנאן (רס"ד) , הוא הפך לדמות מרכזית בין בני קהילתו החדשה , והיה פעיל כמנהיג , כאיש הלכה ואף כרושם דברי הימים . רס "ד היה לא רק משורר מחונן אלא גם בקי מאין כמוהו בצדדיה העיוניים של שירת ספרד , כפי שעולה מספרו 'מלאכת השיר' . בספר זה הדגים רס"ד את המשקלים השונים שהוא תיאר בעזרת עשרות מכתמים מפרי עטו ,רובם במתכונת שירת החשק הספרדית, והם מלמדים על שליטה נאה בלשון ויכולת המצאה . חוש ההומור ויכולת החידוד הלשוני שלו משתקפים יפה בשירים הקצרצרים הללו וכן בשיר סאטירי שכתב נגד אחד הקמצנים בדורו . בצד שירתו החילונית כתב רס "ד פיוטים שונים ומהם שנקלטו במחזורי צפון אפריקה . כן כתב שירה דידאקטית, ובה שירים המתארים את מסכתות הש"ס ואת פרקיהן . השפעת שירתו ניכרת כבר בצעדיה הראשונים של השירה העברית במאה הט"ז , בשירת מנדיל אבי זמרה ,ן שיריו על מסכתות הש"ס ופרקיהן נעשים דוגמה לשירים מעין אלה בדורות שלאחריו .

מתוך הספר השירה העברית בובפרובאנס -עריכה חיים שירמן

סְעַדְיָה אִבְּן דַּנַּאן

נולד באמצע המאה החמש־עשרה בגרנאדה, הלך לצפון אפריקה לאחר כיבוש עירו בידי הנוצרים וגירוש היהודים מספרד (1492). נפטר אחר 1505

סעדיה בן־מימון אבן־דנאן נולד וגדל בגרנאדה׳ שהיתר. אחד ממרכזי השירה העברית בתקופת זוהרה. לאחר שהמוואחדים החריבו את קהילות אנדלוסיה באמצע המאה השתים־עשרה, נתאוששו הללו קמעה־קמעה׳ אבל לא משכו אליהן עוד את המשוררים העבריים גם לאחר שנכבשו בידי הנוצרים. הללו הוציאו מידי המוסלמים את רוב החבל חלקים־חלקים, עד שבסוף לא נותרה בידי המוסלמים אלא מלכות גרנאדה הקטנה בלבד בדרום־המזרח של המדינה. חיי תרבות יהודיים שקמו בשטחה המצומצם של מלכות גרנאדה לא זכו לאורך ימים׳ משום שהשלי­טים הנוצריים של ספרד לא יכלו להשלים עם קיום מדינה זרה בארצם וכבשוה בשנת 1492. כיבוש זה היה כמין הקדמה למאורע המכריע׳ שסיים את התקופה הספרדית בתולדות ישראל. כידוע נצטוו בשנת 1492 כל היהודים לעזוב את תחום המלוכה המאוחדת, ומדינת גרנאדה בכלל זה.

אבן־דנאן החזיק במסורת המעולה של קודמיו הגדולים באנדלוסיה וידע לחבר שירים בעלי חן וקלי־לשון. שלא כבן זמנו אבן־חביב צר המוח, לא פסל אבן־ דנאן את השירה החילונית׳ וממיטב דבריו הם מכתמים על הצבייה ותעלוליה, המשמשים סיום גאה לתקופה ספרותית, שימיה למעלה מחמש מאות וחמישים שנה.

בשנת 1468 חיבר אבן־דנאן דקדוק מקיף של הלשון העברית בערבית ובראשו קבע מאמר על תורת המשקלים׳ שהוא עצמו תרגמו אחר־כך לעברית. מאמר זה עורר בדין עניין רב בקרב החוקרים החדשים, שהרי זהו הניסיון הראשון לנתח את המשקלים העבריים בדרך ההשוואה השיטתית לדוגמאותיהם הערביות. זכות מיוחדת קנה לו אבן־דנאן גם בתרגום הרבה מונחים של תורת השיר לעברית.

סעדיה אבן־דנאן

[462]

[מכתמים על האהבה]

מִכְתָּם, או אֶפִּיגְרָמָה (מיוונית: ἐπίγραμμα), הוא סוג של שיר, לרוב, שיר קצר בעל אופי סאטירי עוקצני או חידוד. המכתם התפתח לראשונה כשיר הכתוב על מצבות (ומכאן שמו הלועזי, שמשמעותו כתובת הקדשה על גבי בית, יצירת אמנות, מתנה, או כתובת על מצבה). שטח הכתיבה המצומצם על גבי המצבה הקנה לו את אופיו הקצר, אשר בדרך כלל אינו עולה על שני בתים. מכתמים אחרים רבים הם בעלי אופי סאטירי, ומשמשים למתיחת ביקורת או ללעג.

[א]

צְבִיַּת חֵן-בְּתוֹךְ חֵיקִי/  וְהַכִּנּוֹר- בְּתוֹךְ חֵיקָהּ

מְנַגֶּנֶת בְּיָדֶיהָ / וְהוֹרֶגֶת – בְּיַד חִשְׁקָהּ

[ב]

יַעְלָה בְּפִיךָ נֹפֶת, אֲבָל חֵץ / שָׁנוּן בְּעֵינַיִךְ לְמוּלִי.

פִּיךְ מִבְּנֵי אֶרֶץ יְהוּדָה / בֶּאֱמֶת, וְעֵינֵךְ-יִשְׁמְעֵאלִי!

[ג]

שְׁבִי יַעֲלַת הַחֵן, לְפָנַי שְׁבִי- / הֲלֹא לָךְ לְבָבִי בַּז וְנַפְשִׁי שְׁבִי!

וְעַד יַעֲבֹר אָבִיךְ לְחֶדְרִי עֲלִי, / וְעַד תַּעֲבֹר אִמֵּךְ בְּחֵיקִי חֲבִי!

[ד]

לָמָּה תְּרִיבוּנִי עֲלֵי חִשְׁקִי? וְהֵן אֵשׁ

חִשְׁקִי בְּרוּחַ שִׂיחֲכֶם תִּבְעַר וְתֹסֶף

תֹּאמְרוּ "הֲכָמוֹךָ יְהִי חוֹשֵׁק? כְּבֹשׁ אֶת

יִצְרָךְ, כְּבֹשׁ" – הַסּוּ, וְכֹה תֹּאמְרוּ לְיוֹסֵף

2- בן בקראט ובן זמרה

לאחר גירוש רנ "ב הגיעו לצפון אפריקה ממאלאגה שני ידידים, רבי אברהם בן

בקראט הלוי ורבי אברהם זמירו(או בן זמרה ) , שניהם משוררים וגם תלמידי -חכמים ואנשי ציבור. שירתם , שעודנה טמונה בכתבי -יד, משקפת את אחריתה של שירת ספרד. מאת ר "א בן בקראט נשתמרו תיאור ספרותי וקינה מפורטת על הגירוש, אשר זכו להערכה כמקור היסטורי מהימן , ועם זה לא חסר בהם הממד הספרותי . מורשתו השירית, שהוצגה בקצרה בידי י' שטרית, 2 כוללת פיוטים ושירי שבח , חידות ושירי שעשועים, וכן פתגמים ומשלים שהוא תירגם ועיבד מן הערבית והביא את המקור הערבי בצד התרגום . עוד בולטים בדיוואן שלו שירים בעלי צורות גיאומטריות וצורת אילן , והן מלמדות על שירה בעלת מסורת ארוכה. אכן דרך זו היא פיתוח והמשך להתחלות מעין אלה בפתחה של השירה המאוחרת יותר בספרד . שירת בן בקראט זכתה לשבחים רבים , ואלה נכללו בשיר שבח ארוך, שכתב לכבודו ידידו ר"א בן זמרה. שיר השבח הובא ב'עומר השכחה' לר"א גאבישון , המקדים לשיר שבחים מופלגים לר"א בן זמרה ולשירתו , ואף מוסיף שיר משלו , שיר ארוך, המובא כדוגמה לשירים הפונים אל הנפש. עוד מדגיש בעל 'עומר השכחה' את שליטתו המוחלטת של ר"א בן זמרה בשירה הערבית ובלשונה, בצד כשרונותיו כמשורר עברי . גם ידיעותיו ובקיאותו בפילוסופיה ובעיקר ב 'מורה נבוכים' זוכות לשבחים מרובים . הדיוואן הכולל את שיריו נתגלה לאחרונה בידי ר' משה עמאר והוא דומה במבחר שיריו לקובץ השירים של ר"א בקראט. בין שירי ר"א בן זמרה נמצא שירי שבח רבים שכתב לידידיו , במיוחד לר"א בקראט המכונה בפיו : 'הרב' . בן זמרה כתב גם שירים דידאקטיים לא מעטים , המסכמים עניינים שונים בהלכה ובלימוד תורה ; משלים ושירי מוסר, וביניהם תרגומים מן הערבית אחד מקור ואחד תרגום , כאשר המקור מובא באותיות ערביות ; קינות על אישים שהלכו לעולמם ; שירי קודש, וכן שיר אחד בעל צורת משולש.

מספרד לצפון אפריקה –השירה העברית במעבר-אפרים חזן- סְעַדְיָה אִבְּן דַּנַּאן – בן בקראט ובן זמרה

עמוד 60