מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים


מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו.

מורינו אברהם סקאלי זצ"ל

בן כבוד הרב יעקב ז"ל אחד מרבני דבדו והיה מורה צדק וחי במאה השישית והא אחיו של כבוד מורינו הרב חיים הנזכר להלן בס"ד, הרב הנזכר נתבש"מ לפני שנת תקצ"ו חוץ למקומו באחת מערי המערב.

מורינו הרב אברהם ישראל ז"ל.

מורה צדק בעיר אלקצר וראיתי פסק דין ממנו זמנו שבט תקס"ו פ"ק והסכימו על הפסק דין הנזכר מורינו הרב מנחם נהון ומורינו הרב משה הלוי ומורינו הרב משה אבן צור ומורינו הרב שיש"א ומורינו הרב אבהרם טולידאנו זצ"ל.

מורינו הרב אברהם אוזווילוס זצ"ל

אחד מרבני פאס וחתום בתקנות משנת ש"ה ונתבש"מ לפני שכ"ה.

מורינו הרב אברהם הכהן סקאלי זצ"ל.

בן הרב דוד נ"ע חי במאה השישית ונתבש"מ בכסלו שנת תרל"א לפ"ק, היה חכם גדול בתורה ובסוף ימיו היה רב ומורה צדק בעיר תאזא ושם הייתה מנוחתו כבוד.

וחיבר ספר ברית כרותה חיבור גדול בהלכות המילה, ובהקדמת הספר כתב שחיבר הספר על ידי חלום שחלם שהוא מלקט דיני מילה וקרא את שמו בחלום ברית כרותה וכשניעור משנתו קיים חלומו, וחיבר ספר באר מים חיים על מקצת מטור אורח חיים ובסופו איזה דרשות ואיזה שאלות ותשובות.

והספרים הנזכרים עדיין בכתב יד המחבר זצ"ל, והרב הנזכר לא הניח בנים כי אם בנות, והספרים הנזכרים הנן בידי נכדיו בני בתו האחים כבוד מורינו הרב יוסף הכהן נר"ו – הוא רבי ומורי אני הכותב – ואחיו כבוד מורינו הרב אברהם נר"ו, וכל גיליוני ספריו שהיה לומד בהם מלאים מכתב יד קדשו.

וכשהוא מסיים בדברו חותם נא"ה, וספר הסמ"ע שלו מלא וגדוש מכתב יד חידושים יקרים ועוד לו בכתובים כמה פסקי דינים מפוזרים בכל המערב זיע"א

כבוד הרב אברהם פציצה ז"ל.

הוא מפאס וחי בחצי הראשון מהמאה החמישית, וראיתי מכתב השלוח מאת החכם הנזכר למוהרי"ע ז"ל לשואלו זמן בעיר אחרת, עוד ראיתיו שואל למורינו הרב יעב"ץ בדין בועא.

ב )  לו, אך הרב סירב, ואמר להם כי הוא מוכן למסור את נפשו על קידוש השם ולא לנשק את הצלב.

יחד עם הרב שהה בספרד הרב כליפא מלכה, גם הוא לרגל עסקיו. זה שמע על מה שנעשה לגיסו, ומיהר להתייצב בשער הארמון ולהיפגש עם המלך. שם דיבר איתו קשות, ואמר לו כי יש להפסיק לאלתר את מסכת העינויים ברב פינטו. ״אם יאונה לו רע נחדש את החרם שהטילו החכמים על ספרד, האוסר על יהודי להיכנס לתחומה. ההפסד יהיה כולו שלכם. הפסיקו לענות אותו, שכן דבר לא יעזור לכם. בוודאי ידוע לך כי אבותינו מסרו את נפשם במדינה זו, בכל מיני מיתות משונות, ולא המירו את דתם. איש באמונתו יחיה; עבורכם זו דת, ולנו היא עבודה זרה. שחרר את האיש מכלאו, והניחהו לנפשו״.

דברי הרב עשו רושם על המלך, הגם שקשריו של הרב מלכה עם הולנד, אנגליה ופורטוגל היו חשובים בעיניו. הוא מיהר להורות על שיחדור הרב פינטו מכלאו, ושב עם הרב מלכה למרוקו. מאותו יום ואילך הדירו השניים את רגליהם מאדמת ספרד, ואת מסחרם איתה ניהלו בעזרת שליחים.

בדרכם למרוקו שאל הרב מלכה את עמיתו מדוע לא התפלל על עצמו כדי להינצל מהעינויים, וזה השיב לו כי סוף סוף זימן לו הקב״ ה מצווה כה חשובה, של מסירות נפש, ״בכל לבבך ובכל נפשך״. ״אין זו מצווה המזדמנת בכל יום, ואתה מצפה ממני כי אברח ממנה ולא אקיימנה?״ – השיב לו בתמיהה. ״חייב אדם למסור את עצמו אפילו על מינהג וסימן הנהוג בישראל. מינהג ישראל תורה הוא, ובראשי תיבות ׳מיתה׳. על אחת כמה וכמה שחייב אדם למסור את נפשו על נישוק חפץ של עבודה זרה״.

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר ע

שני ענקים חיים זאב הירשברג ורבי יוסף בן נאיים

שני ענקים
חיים זאב הירשברג ורבי יוסף בן נאיים

מד בראש ישיבה משלו.

מורינו הרב אברהם בן עזרא זצ"ל.

אחד מחכמי מראקס הוא חי במאה השישית, וראיתי למורינו הרב ידידיה מונסונייגו ז"ל בספרו קופת הרוכלים כתב יד שהביא דין אחד משמו ששמע מפיו, ואולי הוא מורינו הרב אברהם בן עזרה שהיה באספי שהשיבו מורינו הרב יצחק בן וואליד זצ"ל בדין אחד, ראה בשאלות ותשובות ויאמר יצחק חלק א' אה"ע סימן קע"ו.

מורינו הרב אברהם אבן מוסא בר שלמה זצ"ל.

חי במאה החמישית הוא היה מקובל וחיבר הגהות על ספרי האר"י ושיטות על מסכתות ופירוש על ההגדה של פסח ועל פירוש רש"י ע"ה. ועוד יש ממנו איזה שירים וקינות והוא מחבר שיר נרדי נתן ריחו שנוהגים בערי המערב בבית הכנסת במועדים בעת הוצאת ספר תורה.

והיה בטיטואן ושוב נסע ודר בסאלי ובסוף ימיו נתיישב בתונס ושם הייתה מנוחתו כבוד. ועד כה ידוע קברו בתונס וראה במשפט וצב"י סימן ט' שחתום הרב הנזכר ועמו מורינו הרב שמואל קארו ומורינו הרב שלמה הכהן ומורינו הרב יוסף ביבאס זצ"ל.

וראיתי פסק דין זמנו שנת תע"ב וחתום בו בזו הלשון אברהם בן מוסא דמתיטוואן ודר בסאלי יע"א. הרב הנזכר הוא תלמיד מורינו הרב מנחם עטייא זצ"ל, והגאון חיד"א בשם הגדולים כתב עליו בזו הלשון, רב מובהק מקובל גדול אחד מרבני מערב הפנימי חיבר שיטה למסכת סוטה בכתב יד נחמדת.

וראיי שיטה זו וסופה ביאור להלכות חמץ להמב"ם וקצת פירוש ההגדה עד"ה ועל מסכתות אחרות, ובספר שיח יצחק מביא מחידושיו ליומא והיו מתווכחים בקבלה עם הרב החסיד מורינו הרב אזולאי של מרוויקוס כנראה מהגדותיהם בספר אוצרות חיים עד כאן לשונו. ובספר יגיל יעקב לרבי יעקב פייתוסי ז"ל נדפסו שם איזה חידושים להרב הנזכר על מסכת נזיר.

מורינו הרב אברהם אבן עטר זצ"ל.

אחד מרבני פאס זקינו של מוהריב"ע זצ"ל, הרב הנזכר היה מקובל וחסיד.

מורינו הרב אברהם חאג'יני זצ"ל הראשון.

אחד מרבני פאס יע"א והוא חתום בתקנות של שנת ש"ה ונתבש"מ לפני שנת שכ"ג, הרב הנזכר היה מגולי ספרד שבאו לפאס והוא עול ימים ובפאס למד תורה.

מורינו הרב אברהם אזולאי זצ"ל הראשון.

אחד מגולי ספרד שבא לפאס והיה גדול בתורה והוא היה בפאס בזמן שהיו רבי שלמה בן מלך ורבי שמעון לביא זצ"ל. ובהקדמת ספר חסד לאברהם למוהרא"א השני תיאר את זקינו הנזכר החסיד העניו נעים שמירות החכם וכו…..

מורינו הרב אברהם אזולאי השני ז"ל.

זקנו של הגאון חיד"א זצ"ל אביו הוא מורינו הרב רבי מרדכי זצ"ל ונוא נכד מורינו הרב אברהם אזולאי הראשון. נולד בפאס ובסוף נתיישב בעיר הקודש חברון תוב"ב, ונתבש"מ שם יום ו' בשבת סדר חיי שרה שנת הת"ד ליצירה.

הרב הנזכר נודעה תפארת חכמתו בספריו הקדושים שחיבר ואלה שמותם, ספר חסד לאברהם, וזהרי חמה כבר נדפסו, ועוד לו בכתובים ספר זהרי חמה חלק ב', וספר בעלי ברית אברם פירושים, בכתב יד, ופירוש המשניות. והגהות על הלבושים, וספר אור החמה, וראיתי בספר המעלות לשלמה שכתב אור החמה פירוש על הזוהר הקדוש סדר ויקרא למוהר"א הנזכר.

וזה לשון נדפס עתה חדש בשאלוניק שנת תר"ב עיין שם. וספר אור הלבנה, וספר אור הגנוז, וספר מעשה חושב הזכירו הרב גנת ורדים אורח חיים כלל ב' בימן י"א, וספר כנפי רננים הזכירו הרב יד אהרן אורח חיים סימן קל"ג וכו……

קיצור מכוונו האר"י, ובסדר הדורות כתב שהרב הנזכר חיבר ספר קרית ארבע ביאור הזוהר, ובהקדמתולספר חסד לאברהם אמר זכרתי ימים מקדם כאשר הייתי בימי חרפי בחלד עיר מולדתי בפאס עיר גדולה במעלה ותהלה עיר של יקרים וחכמים אנשי סגולה מיוחדים.

ואני בקרב חכמים שלימים וכן רבים יושב בשבת תחכמוני להתחמם כנגד גחלתן וכו….ויהי כי הקיפו עלי הימים רוש ולענה מנת כוסם משברי הזמן ים זועף ואני בתוך ההפכה אשר הפך השם באפו ובחמתו עיר קברות אבותי עליהם השלום עיר פאס המהוללה אשר הייתה למשל ולשנינה ומרוב שיחי וכעסי ולחצי זה הדחק.

ודלתי ביתי נקי מנכסי וחמדתי לבוא ולהתגורר בארץ ישראל היא חברון, ויהי היום בשנת שע"ט נהפך וכו….ואמלטה אני וביתי לעיר הקודש ירושלים וגם שם היה חרון ה' ויגוף בעמו ובפרט ביתר הפליטה הנמלט ממשברי ים התלאות שואות ומשואות צרה ארוכה אשר נמלטו בציון עיר הקודש מן אנשי סגולה תוככי העיר פאס וסביבותיה.

ורבם ככולם באו בחדרי שערי מות וכו….ורני ובני ביתי אל סביבות חברון וכו…. ובשנה השלישית כתב דכשהלך לחברון בא דרך האניטיה לקפוטקיא ויצאו ליבשה והניחו כל אשר להם באנייה ותכף קם רוח סערה ונשברה הספינה ונטבע הכל והייתה נפשם לשלל ולזכר נס שניצלו עשה חתימתו דמות ספינה וראיתי חתימתו ז"ל עד כאן לשונו. 

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

שני ענקים חיים זאב הירשברג ורבי יוסף בן נאיים

שני ענקים
חיים זאב הירשברג ורבי יוסף בן נאיים

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו.

מורינו הרב אברהם אזולאי זצ"ל האחרון.

אחד מרבני מראקס והוא למד אצל הרב הגאון מורינו הרב יצחק דלויה זצ"ל, ונתבש"מ אחרי שנת תצ"ה וחיבר הגהות עך בפרי האר"י ז"ל ועל אוצרות החיים ונדפסו כבר, ושאתות ותשובות והגהות על שולחן ערוך ונזכרו בברכ"י או"ח סימן קנ"ט. ופירוש על הזוהר ונדפסו קצת ביאוריו בספר מקדש מלך.

הרב הנזכר היה חסיד ומקובל אלהי קבלה מעשית והיה כותב קמיעות לחולים, והיה מלומד בנסים. והגאון חיד"א זיע"א בשם הגדולים כתב עליו שדבריו נשמעים בשמים ותפלתו אינה חוזרת ריקם ושמעתי מהרב המופלא החסיד קדישא מורינו הרב חיים בן עטר שהוא בכיר להרב ז"ל.

וכשהיה אדם חולה שול ממנו קמיעא לוקח מעט נייר וכותב לו בכתב רש"י יהי רצון שתשלח רפואה לפלוני בן פלוני מחולה פלוני אמן סךה ותו לא בלי שום שם ותולה זה הקמיעה עליו ומתרפא וכן לעניינים אחרים, ואמר מוריני הרב חיים הנזכר שהוא היה לו איזה קמיעות כתובות מהרב כאמור.

ושמעתי שפ"א נחלקו בלשון הזוהר הוא והרב מורינו הרב שלמה עמאר חבירו, ומהר"ש עמאר נתבש"מ שנת תצ"ה קודם להרב ואחר שנפטר בא לו בחלום ואמר לו שבמתיבתא דקריעא אמר לו שלשון הזוהר שנחלקו בו מה שפירש בו מהר"ש העניין אמת בחכמת הקבלה אך כוונת הרשב"יהיה כמו שפירש הרב מורינו הרב אברהם.

 ובשאלות ותשובות ומשפט וצב"י זימן קס"א יש שם פסק דין חתום בו מורינו הרב אברהם ומרוינו הרב שלמה הנזכר זצ"ל, ושמענו על הרב הנזכר שפעם אחת עבר שר אחד ברחוב היהודים במראקס לפני הצר מורינו הרב אברהם הנזכר ונתקל רגל בהמתו בכיסוי הביב של חצר מורינו הרב אברהם הנזכר ונתגלה הביב הוא הריח ריח נבלת האדם וגזר אומר לפתוח הביבין ומצאו שם גווית באחד מהגויים הרוגים ומושלכים שם ולא נודע מי הכה אותם והרגם.

ותפסו את מורינו הרב אברהם הנזכר וד' רבנים אחרים שהיו בימיו והמה רבי ישועה שושנה, רבי שלמה עמאר, רבי שלמה הלוי, רבי שלמה בוסתא. ואסרו אותם בכבלים ובשלשלאות של ברזל ושלחו אותם אסורים לפני המלך שהיה בפאס וכשהגיעו לפני עיר סאלי בערב שבת יצא לקראתם הנגיד משה בן עטר ז"ל והוא אביו של מורינו הרב רבי חיים בן עטר זצ"ל.

וביקש מאת השומרים שהביאום למסור הרבנים בידו לשבות בביתו את יום השבת והוא ערב בעדם להחזירם לידם במוצאי שבת, וכן היה שמסרו אותם לידו אסורים בכבלים ובליל שבת נתן הסעודה לפניהם ולא רצו לאכול שנראה אליהם כל התבשיל מלא תולעים, וגם החכמים שהיו עמו לא אכלו.

 

והנגיד משה הנזכר לא ידע מזה וחילה פניהם לאכול והגידו אליו מה שראו במאכל ואמרו לו שבוודאי המאכל יש בו צד איסור והוא לא ידע, ושאלו את אשתו שתאמר האמת, ולבסוף הגידה שהיא בישלה התבשיל והוקדח ואינו ראוי לאכילה ופחדה משבעלה ושלחה משרת לקנות בשא אחר ולבשל תבשיל אחר ולא מצאה בשר אצל טבחים ישראלים.

והלך וקנה לה בשר נבילה מאת הגוים, ואחר עבור השבת שלחו אותם לפאס לפני המלך ובעומדם לפני המלך וראה את עמוד האש על ראשו של מורינו הרב אברהם הנזכר והמלך נתיירא מפניו ואמר זה החכם וודאי לא יש עול בכפו ומעולם לא יעשה דבר שאינו הגון.

ותכך התיר מאסרם ושלחם לשלום, ה' מתיר אסורים זיע"א. בספר נר המערבי צד 160 הער רע"ח כתב שהגאון חיד"א זצ"ל בשה"ג הגביל בטעות שנת מותו בשנת תצ"ח עד כאן לשונו.

ואני הכובת שאלתי את חכמי מראקס ואמרו לי השנה שנתבש"מ הרב הנזכר היא שנת תק"א ליצירה והסימן המסור בידם הוא כי תשא את רא"ש בני ישראל היא שנת תק"א ליצירה שהין תצ"ו לפ"ק, ואינה ה' לידי פסק דין אחד זמנו שנת תפ"ו וחתום בו מורינו הרב אברהם הנזכר עם כל חכמי המערב ושם כתוב לאמר נאם החותם פה תיטואן יע"א וכו…….

ולא ידעתי אם הוא זה או היהחכם אחר מעיר תיטואן, בשנת תפ"ד פ"ק היה מורינו הרב אברהם הנזכר במקנאס על שךיח כולל מורינו הרב אברהם הלוי אשכנזי שהוא ראה במתכת הכוללות שבידו שחותם נין ונכד להרב תיו"ט.

 והחותמים בעדות הנזכרת שלשלת הרבנים מורינו הרב משה טולידאנו ןמוהריב"ע והרב המשבי"ר זצ"ל וכתבו שם שהרב הנזכר ממראקס וקהל פה מקנאס, עוד מצאתי כתב עדות שמנו שנת אל תגעו פ"ק וחתום אחד מורינו הרב שלמה עמאר ז"ל , ומורינו הרב אברהם הנזכר ובחתימה כתוב אברהם בר אדוני אבי ישראל אזולאי זצ"ל.

מורחנו אברהם אלמושנינו זצ"ל

יליד ספרד ובהיותו עול אימים בא לפאס ושם רכש ידיעתו בתורה, והוא חי בסוף המאה השלישית. ובתחילה המאה הרביעית ועיין שרשי מצוות מרבי יוסף אלמו שנינו ז"ל ונתמנה למורה צדק בפאס והוא אביו של הרב הגאון מורינו הרב רבי יוסף הנזכר באות יו"ד, וביחס בכתובה תארוהו הוא הראש אבי התעודה.

מורינו הרב אברהם בלאנסי זצ"ל.

הוא אחד מרבני המגורשים . הוא חי במאה הרביעית והרב הנזכר נזכר בדברי רבי שלם בן דנאן השני שהביאו בשאלות ותשובות זכות אבות דנ"א סימן קכ"ו ועל ידו הוכרזה תקנה משנת ש"ה שחמשה בהכ"ן של המגורשים נ"ן. עוד מצאתי כתב יד בכתב מהר"ש אבן דנאן זצ"ל בדיון אחד שמצא כתוב בכתב יד מורינו הרב אברהם בלאנסי זצ"ל מוכח שהרב הנזכר היה לו איזה כתבי ידי בדינים וחידושים. 

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת י

שני ענקים חיים זאב הירשברג ורבי יוסף בן נאיים

שני ענקים
חיים זאב הירשברג ורבי יוסף בן נאיים

חש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו.

מורינו הרב אברהם אבודרהם זצ"ל.

אחד מרבני תיטואן חי במאה החמישית ויש פסק דינים ממנו ונדפסו מהם בשאלות ותשובות משפט וצדקה ביעקב סימן כ"ג פ"ו קצ"ט שט"ו וכל הפסקים הנזכרים המה בין שנת תע"ב לשנת ת"ק.

מורינו הרב אברהם בן סמחון זצ"ל.

מורה צדק בעיר בגריס בנוף תאפילאלת והוא הרביץ תורה בתלמידים והוא שונה לתלמידיו מאה ואחד פעמים לבל ישכח מהם כנזכר בסוף פ' כ"א מספר בנאות דשא ששמע מזקניו זלה"ה.

מורינו הרב אברהם הלחמי ז"ל.

עיר מולדתו מראקס ושוב קבע דירתו במקנאס הרביץ תורה במקנאס בים התלמוד והיה ידוע לחם תלמודי, והיה איזה זמן בפאס ולמד תלמידים, והיה לומד בעל פה כי הוא היה חולי עיניים, וחי במאה השישית ותחילת השביעית והניח אחריו שני בנים כבוד הרב יהודה הלחמי ז"ל ואחיו כבוד הרב מרדכי הלחמי ז"ל.

כהה"ר אברהם בן וואעיש ז"ל.

חי במאה הרביעית במראקס הוא שימש במשרת הנגידות בשנת שס"ו.

מורנו הרב אברהם אלבאז זצ"ל.

מורה צדק במקנאס בזמן מוהר"ר משה טולידאנו זצ"ל ומהר"י בהתית ז"ל.

מהר"ר אברהם ביבאס ז"ל

מחכמי פאס והיה מבעלי מחלוקת הנפיחה עם מורנו הרב חיים גאגין.

מורנו הרב אברהם הלוי ברוכים זצ"ל

מחכמי המערב והלך לצפת תוב"ב בימי רבינו האר"י ז"ל ונתיישב שם ולמד ממנו חוכמת הקבלה ויסופר רודותיו שראה השכינה פנים בפנים בהקיץ בכותל המערבי וראה בשה"ג או ר"א הלוי ברוכים מ"ש בזה. וראה במילואים שבסוף נר המערב צד 229 כתב שבאינצליקופדיה אוצר ישראל נאויארק תרס"ז צד 90 נרשמו חיבוריו נדפסים וכתב יד.

ובקורא הדורות ד' מ' כתב טעם למה היו קורין אותו ברוכים, וראה בסוף שם הגדולים הוצאת בן יעקב בהגהות והערות שבסוף הספר. 

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו.מלכי רבנן

מורנו הרב אברהם שלם מדרעא זצ"ל

הוא היה מחבל דרעא וחי בחצי האחרון מהמאה השלישית ובראש המאה הרביעית והיה מקובל, וספרו אודותיו כי היה גדול הדור ויודע עתידות.

כהה"ר אברהם רותי ז"ל.

אחד מחכמי פאס וניתנה לו משרת הנגידות אחרי רבי שאול בן רמוך הוא חי במאה השלישית ופעם אחת כשנכנס לפאס המלך עבד אלמלקי והטיל על היהודים מס גדול וביחוח הטיל על רבי אברהם הנזכר מס גדול כי הוא היה עשיר ובעל הון.

מורנו הרב אברהם הכהן ז"ל

בן רבי יצחק מחכמי פאס חי במאה הרביעית בדור השני להתיישבות המגורשים והיה בימי מוהר"ר זעדיה בן רבוח זצ"ל וראיתיו חותם עם כמה רבנים בשנת שנ"א, עוד ראיתיו חותם בהסכמה אחת עם כמה רבנים בשנת שמ"ד ליצירה.

כההר"ר אברהם הכהן ז"ל

בן מורנו הרב רבי יהודה הנזכר , להלן בתואר מארי מתניתין

מורנו הרב אברהם אבן צור זצ"ל

בנו של מורנ הרב משה זצ"ל, הוא אחד מרבני סאלי והוא חי במאה הרביעית, וראה בספק התקנות בתקנה המתחלת לפי שרבי אברהם אבן צור נ"ע, ומורנו הרב יצחק צבע זצ"ל מסאלי כתב בהקדמתו לספר קרני ראמים שלמד לפני מרונו הרב אברהם הנזכר. 

מורנו הרב אברהם בן פאלקון זצ"ל

בן החכם רבי שלמה אחד מרבני פאס שהיו במאה השנית והוא בא במשא ומתן עם מורנו מורה"ש דוראן זצ"ל. ראה שאלות ותשובות הרשב"ש זימן ת"ו ת"י. 

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למדצאן וסף - רבי יוסף בן נאיים תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו

מורנו הרב אברהם אביטבול זצ"ל.

מורה צדק ברבאט וחד דעימיה מורנו הרב רבי אהרן אלמליח ז"ל. ובספר הלכתא למשיחא חתומים הקבניםהנזכרים בשניהם בשנת תקצ"ו וראיתיו חותם בפסק דין אחד משנת צדק"ת פ"ק.

עוד ראיתי שטר מכר שנתחייב בו הרב הנזכר שמנו שנת תקצ"ה ובספר שופרא דיעקב חלק ח"ם סימן ט' יש שם פסק דין מהרב הנזכר ומוהר"ר אלישע בירדוגו ומוהר"ר אהרן אלמאליח ז"ל, עור ראיתי פסק דין ממנו שבא בהסכמה עם רבני המערב בשנת תקצ"ב.

מורנו הרב אברהם אדרוטאל זצ"ל

בן רבי שלמה אחד מרבני פאס והוא נתבש"מ לפני  שנת ש"ה והיו ימי חייו בערך ששים שנה פחות או יותר, והוא חיבר תשלום ספר הקבלה מהרבא"ד, והא סיפר בספרו הנזכר כשבאו המגורשים לפאס הוא היה בן עשר שנים, והוא למד לפני רבי יעקב לואלי זצ"ל אחד ממגרושי פורטוגאל.

מורנו הרב אברהם אביטבול זצ"ל מעיר מטאגרה

מצאתי פסק דין אחד למורנו הרב יוסף שמואל אבן דנאן זצ"ל בעניין נקיבת טרפס הכבד אי במקום הלבן או במקום האדום, ובתוך הפסק כתב ואף החכם כבוד הרב אברהם אביטבול נ"ע מעיר מטאגרה חיע"א כתב אלינו על ככה בשנים קדמוניות וזמו הפסק דין בשנת אושיב"ך פ"ק, עוד שם בפסק נזכר כתוב שכתב אליו גם בחכם כבוד הרב אברהם ז"ל מעיר רלקצאק אלכביר יע"א.

מורנו הרב אברהם בנבשתי ז"ל

בר יצחק מרבני מראקס ראיתיו חותם בפסק דין אחד עם כמה רבנים בשנת תצ"ב פ"ק – 1732

כבוד הרב רבי אברהם אדארוקי ז"

אחד משוחטי מתא פאס ויש בידי פסק דין כתב יד בדיני טריפות שחתום בו הרב הנזכר וכבוד מורנו הרב יוסף אלחראר ז"ל, ובספר מראה עיניים כתב יד למורנו הרב אליעזר בהלול ז"ל כתב כמה חידושים משם החכם הנזכר.

מורנו הרב אברהם אצבאן ז"ל

בר יצחק מחכמי מקנאס חי במאה החמישית וששית והיה חכם גדול בתורה, ולא הוברר לי אם השאיר אחריו איזה חיבור, והוא אביו של מורנו הרב יצחק אצבאן הנזכר באות יו"ד והיה חתום באגרת נחטמים שנשלחה על פטירת מהרי"ט בשנת תקל"א – 1871.

ובספר נר המערב כתב עליו שבילקוטי חידושים כתב יד מועתקים הרבה פירושי פסוקים ומאמארים שבסופם כתוב מכתב יד החכם כבוד מורנו הרב אברהם אמ=צבאן זלה"ה, מוכח שחיבר ספר דרשות, וראיתי מכתב השלוח אליו תארוהו שרגא דנהורא חסיד ועניו החכם החשוב והכולל המקובל כבוד מורנו הרב אברהם. 

המשך……

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן מלכי רבנןנאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו.

כבוד הרב רבי אברהם אצבאן זצ"ל

בר סלימאן מחכמי מקנאס וראיתי חותם בטופס מעשה בית דין עם כבוד הרב רבי אליעזר בהלול בשנת תפ"ה 1725 פ"ק, עוד ראיתיו חותם בשנת תקכ"א פ"ק

מורנו הרב אברהם ה"ן דוד וחיון זצ"ך

היה מורה הוראה בתאזה חי במאה הששית שנמצא חתום בפסק דין אחד עם מוהריב"ע השני בשנת תקנ"ו והיה סופר בית דין צדק בפאס שמצאתיו חותם בשטרות בשנת תקמ"ו – תקנ"ג.

עוד מצאתי שטר שחתום בו שבנת תקס"ג פ"ק וחותם הוא הראשון ואחריו כמוה"ר רפאל אהרן מונסוניגו זצ"ל, מוכח שהיה גדול ממנו והוא אביו של כבוד הרב הרבי שמואל ה"ן דוד וחיון השני הנזכר באות שי"ן, וזכה לזקנה ונשוא פנים.

מורנו הרב אברהם טולידאנו זצ"ל

אחד מחכמי מקנאס ונזכר בזאלות ותשובות ויאמר יצחק חלק א' סוס"י קל"ה ובשאלות ותשובות תקפו של יוסף חלק ב' סימן צ"ו, וקרוב אצלי שזהו רבי אברהם טולידאנו בן כבוד הרב עייאד בן כבוד הרב רבי חיים ז"ל.

מורנו אברהם הלוי בן סוסאן ז"ל

בן מורנו הרב רבי יצחק זצ"ל מחבר פחד יצחק שאלות ותשבות כתב יד, ספר קנה אברהם על התורה כתב יד, ספר מעשה הצדיקים סיפורים כבר נדפס.

הרב הנזכר עיר מולדתו סאלי ובשנת תר"ך בערך נסע לטברים תוב"ב ונתיישב שם, כך הוינא טליא בא לפאס לדפוק על דלתי הנדיבים לקבץ נדבה והוא היה זקן מופלג וחוותו היה מוכח עליו שהיה איש קדוש וזימן אותו מר אבי ז"ל לסעודה וכל דבריו היו של קדושה וטהרה, ויש פעם שראינו אותו הולך ביחידות לאיזה מקום להתבודד , זיע"א.

כבוד הרב אברהם חלואה בן מורינו הרב רבי יוסף ז"ל………………

מחכמי מוגאדור והוא חי במאה החמישית

כבוד הרב רבי אברהם רודריניו ז"ל

מעיר ארבאט והוא אחד מסופרי בית דין צדק חי במאה החמישית ושישית שראיתיו חותם בשנת תקי"ו. 

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כברצאן וסף - רבי יוסף בן נאיים עמד בראש ישיבה משלו.

מורינו הרב אברהם ארווירוויר ז"ל

קבור בכפר – מוואלין דאר – במחוז דאר לביצ'א וידוע לצדיק והולכים ומשתטחים על קברו.

כבוד הרב רבי אברהם אבוהב ז"ל

מחכמי טיטואן והיה סופר שטרות ראיתיו חותם בטופס פסק דין בשנת תפ"ו פ"ק. , עוד ראיתיו בטופס פסק דיו חותם ועמו כבוד הרב אברהם אלמושנינו ז"ל, עוד ראיתיו חותם בטופס פסק דין בשנת  התע"ו ליצירה ועמו כבוד הרב יוסף הצרפתי ז"ל.

כבוד הרב רבי אברהם אלמושנינו ז"ל

מחכמי טיטואן חי במאה החמישית וראיתיו חותם בטופס פסק דין בשנת תפ״ו פ״ק :

מורינו הרב אברהם אבן זימרא זצ״ל הראשון

הוא אחד מגולי ספרד ונתיישב באספי והיה שם לגדול ורב העדה הוא חי במאה השלישית והרביעית הוא היה חכם גדול ומליץ נפלא ומשורר והיה בקי בחכמת השיר עד שברגע יחבר מאה ומאתים מעלות במשקל ונדפסו ממנו כמה שירים על ידי רבי אברהם גאבישון, וכתב עליו מהר״א גאבישון כי חכמי דורו היו קודאין לרבי אברהם הנכר ( גורן נכון ) שהיה מורה הנבוכים שגור על פיו ובמפרשיו.

 וכל תנ״ך ופירושי רוב הפוסקים ובשתופי כל מלה וכו… והעידו עליו שיום אחד בא מוכר חצר וקונה לפני הסופר והשופט גוי לכתוב להם שטר מכר והיה שם עומד לשורר להם בעוד הם עומדים השטר שקול בערבי ונושא בו כל מיני חיזוקים בשיר וביתד ותנועה בסימניו ומיצריו וגם שמות העדים שיעידו בו שקולים שמותם וכוי,

 גם העידו עליו שמלך עירו השיא את בתו ואחרי שכתבו הכתובה במעמד כל גדולי העיר בבל יפוי והדר על פי הסופרים לא מצאו בה מום דק בזה שהיה ריווח גדול בין שורה לשורה אך לא יכלו לקורע׳ כי אין סימן טוב להם לחתן ולכלה, ויקראו להרב ז״ל לדעת מה לעשות.

 ובהביטו בה קרא לסופר שכתבה ויחדש בה שורות אחרות אשר יכונו להיות מבין שורות הכתובות מכבר ולא הורגש איזה שינוי כלל לא בלשון ולא בכתב וכאשר נתפלאו מאד העומדים שם אמר להם המלך לא תתפלאו על זה כבר העיד עליהם יוצרם עם חכם ונבון,וזולת השירים שחיבר עוד יד־יו גם ביאורים במקרא כמו שכתוב בעומר השכחה דק״ו ע״א:

מרה אברהם אבן זימרא זצ״ל השני

מודד. צדק בטיטואן הוא חי בחצי האחרון מהמאה הרביעית ובספר דרושים כתב יד למורינו הרב רבי שלמה אבודרהם זצ״ל יש שם כתוב בתחתית הדרוש וזה לשונו זה הדרוש שדרשתי בפקידת השנה של אדוני חמי החכם החשוב הדיין המצויין מורי הרב כבוד מורינו הרב אברהם אבן זימדא זצ"ל ביום ב׳ ח׳ לאדר ראשון שנת תח״י נפשי לפ״ק.

 הרב הנזכר שימש ברבנות עם רבייעקב הלוי ורבי חנניה ארובאץ זצ״ל וכמה תשובות בכתב יד ישנם שחתומים בהם מורינו הרב חיים ביבאס ז״ל ומורינו הרב חנניה ארובאץ ומורינו הרב אברהםבן זמרא הנזכר ז"ל ונזכר בשאלות ותשובות מהר״ש צרור שבסוף התשב״ץ סי׳ ט׳ בתשובה לטיטואן שכתב שם בזה הלשון וכ״ז אני כותבו להלכה אך למעשה הנה החכם החשוב הדיין כבוד הרב אברהם בן זמרא נר״ו הוא מארי דאתרא ולו משפט ההוראה ואם יסכיט וכוי.

ובשמות הגיטין למורינו הרב יעב״ץ ז׳יל כתב בזה הלשון מצאתי חתימת דיין בשנת שס״ה אברהם בן זמירו, וכוונתו על היחס שהוא זמירו ולא זמדא, ולא ידעתי אם הוא זה או היה אחר ששמו זמירו:

מרה אברהם טולידאנו בר ברוך ז׳׳ל

 אחד מחכמי מקנאס הוא חי במאה החמישי והוא היה דורש טוב לעמו שהיה מרואי פני המלך, ובתמוז תס״ד תפסוהו בסוהר וקולר בצוארו בעיר סאלי ולבסוף פדה אותו אחיו חייט בסכום גדול ששילם עבורו למלכות

 מרח אברהם חלוי ז״ל

מחכמי מראקם ונזכר בשאלות ותשובות תקפו של יוסף ח״ב סי׳ קי׳׳ו וראיתיו חותם בטופס אחד שנת בתמי"ם פ"ק וחתום כבוד הרב רבי  אברהם רועהגיז ז"ל

כהה״ר אברהם אלקאיים ז"ל

מחכמי המערב, ראיתיו חותם בטופס פסק דין משנת יח״ל ישראל־פ״ק :

 כהה״ר אברהם ה״ן חמו

 וידידו וואווא ז״ל מחכמי דבדו היא חי בשנת ובחר״ת:

מו״ה אברהם עזראן ז״ל

מורה צדק באספי ראיתי פסק דין ממנו בשנת הדר״ת פ״ק, עוד ראיתי פסק דין ממנו וכותב בו לפי שאני מתגורר בעיר אספי יע״א ואין הספרים מצוים אצלי וכוי מוכח שמקום מושבו באחת מערי המערב ולשעה היה באספי:

כהה״ר אברי הלוי בן טובו ז״ל

 היה ופר שטרות בעיר ארבאט חי במאה השישית:

מרה אברהם הכהן הרופא ז״ל הראשון

מרבני פאס נולד בערך שנת ש״ג הוא האריך ימים ובהיותו כבן מאה ועשר שנים בשנת תי״ג הלך לירושת״ו ואחר עבור איזה ירחים בירושלם ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע, ובספר קורא חדורות כתב וזה לשונו ובשנת תי״ג בא בירושלם מארץ המערב הרב רבי אברהם הכהן מערבי רב מובהק וזקן מופלג בשנים ואמר לנו שהיה בן מאה ועשר שנים ושהיה חבירו של הרב רבי אהרן בן חייט ז״ל ושהיו לו ב׳ בנים רבנים בארץ המערב ואחרי ג׳ או ד׳ חדשים שבא בירושלם נלב״ע, וראה מה שכתוב  בספר  נר המערב צד 202 הערה ט״ז:

מורנו הרב אברהם מונסון זצ"ל הראשון

נולד באחד מערי המערב ושוב הלך ונתיישב במצרים, ובמילואים שבסוף נר המערב כתב משכם הכנה״ג אה״ע הגה״ט אות י״ד שהרב הנזכר ילך עד המערב עיין שם, , ואולי הוא זה מהר״א מונסון שהיה בזמן מהרש״ך ז״ל, ובשאלות ותשובות מהרש״ך ח״ג סי׳ ר״ד יש פסק גדול ממוהר״א מונסון הנזכר ואם הוא זה נמצא שהוא חי במאה השלישית ותחילת הד׳ כי מהרש״ך ז״ל היה בימים האלו, והגאון חיד״א בשם הגדולים כתב עליו שהיה סופר מהיר,

ויש בידו חלק תשובותיו כתב יד וראה במצרים ספרי תודות מכתב יד קודשו, וכתב שם שמהרש״ך חי"ג סי׳ ט״ו השביח השבי׳ח להרב ז״ל על כתיבת ידו הגדולה מאי׳ר לאריש וכוי מהרש״ך נתבש״מ שנת השס״ב

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היארבי יוסף בן נאיים, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו.

מו"ה אברהם מונסון זצ״ל השני

 אחד 'מחכמי טיטואן שהי במאה החמישית והיה סוחר ושוב התמוטט והלך לאלג׳יר ועסק עוד במסחר ועלה בידו והצליח ושוב הפסיד במסחרו ונסע לאוראן ובש׳ תצ״ב נסע למצרים הרב הנזכר נזכר בשה״ג ואליו נודעו מקצת מחיבוריו שחיבר. ובשו״ת בית יהודה עייאש זצ״ל חו״מ סי׳ ד׳ יש שם תשובה אודות דין ודברים שהיו להרב הנזכר עם אשתו שלא רצתה ללכת אחריו מטיטואן למצרים, אלו הם החיבורים שחיבר הרב הנז׳ שו״ת אשל אברהם, ס׳ גט כריתות קיצור גט פשוט, מוצאי יום טוב קיצור ומפתח לס׳ תוספת יו״ט, עץ הדעת על ש״ע מ״ד, שלחן שבת קיצור הל׳ שבת, תוצאות חיים ליישב קושיות עץ חיים על התורה, החיבורים הנז׳ קצת מהם נזכרו בס׳ המעלות לשלמה מר״ש חזאן שכתב שהיו אצלו בכ״י, והרה״ג ר״א בן שמעון בס׳ טוב מצריים הזכיר עוד שהרב הנז׳ חיבר ס׳ פרי עץ הדר ונמצא בכ״י במדרש בדה״ץ במצרים, ובס׳ שערי ישועה מר״י זיין נמצאו איזה שו״ת מהרב הנד, וראיתי טופס פס״ד מש׳ התפ״ה וחתו׳ בו כהה״ר יעקב שורייקי וכהה״ר אברהם מונסון הנז׳ ומקום ההעתקה בעיר טיטואן יע״א :

מו"ה אב' ב״ר בנחמן המכונה בוזאגלו

זצ״ל אחד מרבני מראקם הוא חי במאה הרביעית ובש' שס״ד הלך לוינציאה לסיבה וע״י נדפסו המשניות עם פירוש הרמב״ם וברטנורא באותיות מרובעות, ובספר נר המערב צד 111 בהערה פ״ג ־כתב מפני שהמשניות הנז' אינם מציים כ״כ אציג הנה מהם מה שצריך למקור דברינו בשער הס׳ כתוב משניות עם פירוש הרע״ ב והרמב׳׳ם בדפוס ואותיות מרובעות הפנים והפירוש הביאו לדפוס החה״ש מיהר״ ר אברהם בר הה׳ ר ראובן בנחמן ז״ל ממרויקיש עיר ואם בישראל בברבריא י״ג ניסן ש׳ משו״ך חסדך לפ״ק (שס״ו) ובהק׳ כתב אמר הצעיר אברהם בלא״א הר׳ ראובן בנחמן המכונה בוזאגלו ממשפחת בית אזולאי מעיר מרוויקוש שליו הייתי בביתי והזמן טלטלני פה וינציאה כי שלחני פה הנגיד המעולה הר׳ אברהם בן וואעיש קרובי ממשפחתי הנז׳ לקנות למלך כלים יקרים ואשב פה מצפה חרד שנה וחצי אולי תבוא האניה אשר בה ישלח אלי הממון לענין הנז׳ והנה בעונות בארצנו כל משפטיו הרעים חרב דבר ורעב כי המלך נלחם עם אחיו (מולאי זידאן ומולאי עבדלה) ואין יוצא ואין בא וגס פה לא שקטתי ולא נחתי כי יש לי ריב ומדון עם סוחר אחר ועשיתי הוצאה גדולה בארץ הזאת ואשתומם ענין הרע הרע הזה ואשים על לבי דבר טוב לעשות המשניות הגדולות בדפוס הנז׳ וכו', והרב נר המערב כתב וז״ל ונשאר להעיר רק על הזרות שיש לר״א זה שלש משפחות, בנחמן, אבוזאגלו, אזולאי, הן ידעתי כי במרוקי יש אנשים בשתי משפחות אחת עיקרית ואחת כינוית מאיזה סיבה, אבל בשלשה מוזר הוא בעיני ע״כ, ואיי הכותב יש לי להע־ר עור על הכינוי הרביעי שיש להחכם הנז׳ שהוא כתב ששלחו הנגיד המעולה אברהם בן וואעיש קרובי ממשפחתי הנז׳ משמע שכינוי משפחהו הוא בן וואעיש שזה הכינוי הוא מצוי במערב, ורחוק לומר שמשפחתי שאמר כוונתו על משפחת אמו, ועוד רחוק לומר כן וואעיש כוונתו בר וואעיש שגם שם

זה מצוי במערב לקרות בשם וואעיש מי תכריחו להזכיר שם אביו ולא כנויי. והכינוי בנחמן אפשר שזה אינו כינוי כי אפשר כוונתו בר נחמן שהוא זקנו אבי ר׳ ראובן:

 כהה״ר אברהם בן רמוך ז"ל

 אחד מחכמי פאס בדור השני להתיישבות המגורשים בפאס במאה הרביעית, ובם׳ נר המערב צד 101 הערה ז׳ כתב שאין זה ר׳ אברהם בן חיים בן רמוך מחבר פי׳ תהלים שבכ״י אוקספורד ראה באוצר הספרים אות פ״א נר 687 כי מחבר הפי׳ הנז' היה קודם בחצי המאה השנית בספרד מצאנו שמו בהויכוח הכתוב בשבט יהודה, הרב הנז׳ חתום בתקנה מש׳ ש״ה, עוד ראיתיו חותם בהסכמה א׳ עם כמה רבנים בש׳ שמ"ד ליצי׳ ומצאנוה חי בש׳ שנ״א כי מצאתי טופס הסכמה אחת בכ״י מוהר״ר יעב׳׳ץ ז"ל וחתומים בתורף הסכמה כמה רבנים בזמן הנז׳ ובסוף הטופס כתוב בזה׳׳ל ושאר חכמי המעמד הלא המה החה״ש הר׳ שלמה עוזיאל והחזד׳ש הר׳ אברהם בן רמוך והחה״ש הר' יוסף נבון לא נמנו עם החכמים השלמים הנז״ל על הענין הנז׳ קצתם משום קורבה שיש להם עם הכתות וקצתם סלקו עצמם מדין זה וקיים :

מו״ה אברהם מונסונייגו זצ״ל

אחד מרבני טיטואן הוא חי במאה הששית ואולי שהוא בנו של מוהר״ר אפרים מונסונייגו זצ״ל שנולד בפאס הנז׳ באות זה ושמש ברבנות עם מוהר״ר שלמה אבודרהם ז״ל עוד ראיתיו חותם בפס״ד א׳ עם מוהר״ר משה אבן צור בש׳ משחר״י פ״ק ואחריהם

חתום מוהר״ר משה הלוי זצ״ל:

 מו״ה אברהם הצרפתי ז"ל

מעיר סוס והוא חי במאה השניה בי הוא שאל להריב״ש כמ"ש בשו״ת הריב"ש סימן ר״ד ובס׳ נר המערב נתב שאולי הוא בעצמו ר״א הצרפתי הגר צדק שבתשב״ץ ח״א סי׳ ל״ג שאולי נסע אח״ך לעיר הונין :

כהה״ר אברהם לכרייף זצ״ל

 אחד מחכמי מקנאס

ונתבש״מ בט״ז באב ש׳ תקס״ה ובס׳ קול יעקב יש שם קינה לפטירת החכם הנז'

כהה״ר אברהם בן וואעיש במוהר״ר

שמואל זצ״ל מחכמי מקנאם יע״א ונתבש״מ באביב ימי עלומיו בש׳ תקע״ט ובםפר קול יעקב יש שם קינה לפטי׳ החי הנז׳:

 מן"ה אברהם אזולאי

 בן משה זצ״ל אחד מרבני מראקם הוא חי במאה הששית ויש ממנו הסכמה בספר תהלה לדוד מר״ד חסין זמנה ש׳ תקמ״ג, עוד ראיתיו חותם בפס״ד אחד עם חכמי דורו בענייני טרפות בש׳ תצמי׳ח פ״ק :

כהה״ר אברהם אנהורי זצ״ל

אחד מחכמי טיטואן ויש ממנו טופס קב״ע בש׳ העשיר״י פ״ק הנה הוא בס׳ ויאמר יצחק ח״ב סי׳ ח׳ וחד דעמיה כה״ר יעקב ביבאס :

כהה״ר אברהם קטן זצ"ל

מחכמי טיטואן יע״א ראיתיו חותם בפס״ד אחד עם חכמי דורו בש׳ תכ״ט פ״ק :

 בהה״ר אברהם קטן זצ״ל

מחכמי פאס והיה סופר בדי"ץ בפאם וראיתיו חותם בשטר פשרה בש' שי״ג וחתום עמו כהה״ר משה אתיג׳אר ז״ל הסופר :

 כהה״ר אברהם חסאן זצ״ל

מחכמי טיטוואן יע״א ראיתיו חתום בפס״ד אחד עט חכמי תיטואן בשנת תכ״ט לפ"ק

מו"ה אברהם הלוי בן סוסאן ז"ל

ראיתיו חותם בפס״ד אחד עם מהר״ר מנחם עטייא זצ״ל בשנת תצא״ו לפ״ק בעיר תיטוואן יע״א :

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

מו"ה אברהם סבע ז״ל –מלכי רבנן

 נולד בליסבעא בתחילרת המאה השלישית ובשנת רנ״ח בא בגלות פורטוגל לאנדריפולי בטורקי, – כן מצאתי במבוא לספר התנחומא מהחוקר הגדול מוהר״ ר שלמה באבער ז"ל, ואח״ך בא לפאס הוא וחביריו ר׳ שבש טוב לארמה ורבי יעקב לואל, והיה מקובל, וחיבר ס׳ צרור המור עה״ת, צרור החיים, צרור הכסף, אשכול הכופר על מגילת אסתר ורות, וחיבר פירוש על ההפלות על דרך הסוד כמ"ש רדב״ז בישנות סי׳ נ״ה וז"ל וכ״כ אחד מן החכמים המקובלים שמו ר׳ אברהם צבע שחיבר כמה ספרים ומכללם פירוש התפלות ע״ד הסוד, ובס׳ קרני ראם על פרש״י עה״ת פרשת חיי שרה כתב ראתה עיני לאבינו הראשון הגאון המופלא המקובל האלהי כמוהר״ד אברהם צבע ז״ל בספרו צרור המור וכו' וכ״כ שם בכ״מ וראיתי בס׳ צרור המור פ׳ בחקתי על פסוק והבאתי אותם בארצות אויבידתם וכבר היו שם נראה שהש״י הביאם בארץ אויביהם כרי שיוסרו בה וכשראה שהוסיפו בה על חטאתם פשע הביא אותם בארץ אויביהם שהם אויבים אחרים יותר אכזרים מהראשונים כמו שראינו שנתגרשו היהודים מקאשטילייא לפי שהיו בה כמלכים ובאו לפורטוגאל אל מלכות זדון מהרה תעקר ועשו מה שעשו לנו ולתורתינו ואחייך הנשארים הלכו אל מלכות ישמעאל (בכאן מקום חלק) ולגלילות אחרים יותר בפרט תמצא מה שנשארו בפורטוגאל שיריים של מצוה המעכבים את הפורענות שקדשו שם שמים בפרהסיא ומסרו עצמם על קידוש ה׳ ועמדו שם בבית האסורים ימים רבים החה״ש וקדוש ר׳ שמעון מימי ז״ל וחתניו לוקחי בנותיו אנשים צדיקים ואשתו הצדקת, ואנשים אחרים צדיקים גמורים ואע״פ שעישו להם שימירו דתם בעל כרחם (בכאן מקום חלק) עמדו על משמרתם ושמרו תורה ומצות על אפם ועל חמתם מהמלך ומהשרים עד שביני ביני נלב״ע הה״ר שמעון זצ״ל הנז׳ בזמן שלא היה יהודי בכל המלכות זולת אני והיהודים שהיו אסורים בבית האסורים עמי ובשביל זכות הצדיק נזדמן שם אב ובנו שהיו אנוסים והיו משמשים בבירת האסורים ולהם נתן השופט הגדול ושר בית הסוהר רשות שיוליכוהו חוץ לעיר ויקברוהו שם, ויוציאוהו ויניחוהו מחוץ לעיר והם הלכו להם מנגד ונתחברו יותר מארבעים אנשים צדיקים מהאנוסים שהמירו דתם בעל כרחם וקברוהו בבית הקברות של היהודים והספידוהו שם כראוי ובזכותו נתן להם המלך רשורת והביאוהו לארזיליא, אבל היהודים שהיו שם עם החכם לא רצה המלך לשלחם שאמר שכבר קבלו (בכאן מקום חלק) ונשארו בבית האסורים לעבדים והשי״ת נתנם לרחמים בעיני שר בירת הסוהר והיו שם בכבוד גדול, אח״ך שלחם המלך לארזילייא ליד האלוף הצר הצורר שיענה אותם בעבודות פרך לפי שראה שלא נעשתה עצתו והצר הצורר מענה אותם ומייסר אותם ביסורים כדי שיחללו השבת וילכו לעשות שיחין ומערות וכ״ז בעונותינו כי הם צדיקים גמורים וקדשו ש״ש ברבים והשי״ת הפגיע בם עון כולנו, ועל זה ועל כיוצא בזה אמר בכאן והנשארים בכם ימקו בעונם בארצות אויביהם שהם היהודים שנשארו באדץ אויביהם בלישבונא בעונות אבותם עכ״ל, ובם׳ צרור המור הנמצא אתי באוצר ספרי כתוב בסוף הספר בכ״י ישן נושן בזה״ל ובכאן נשלמה פרישת כל התורה איומה כנדגלות ובכוכבים מאירה וברוך אשר עזרני, והיתה השלמתו ביום א׳ לחדש ניסן ש׳ חמשת אלפים ומאתים וששים ליצירה בעיר המהוללה פאס המעמידה ע״כ, וקרוב אצלי שהוא כ״י המחבר בעצמו זיע״א כי בזה הזמן היה בפאס בהשערה, והגאון חיד״א זצ״ל כתב ובספר דברי יוסף כ״י כותב שהרב הנז׳ היה בא בספינה ועמד נחשול של ים לטובעם ורב החובל נתנפלל להרב הנז' להצילם, והשיבו שהוא יצילם אך בתנאי שאם ימות שלא ישליכוהו לים רק יביאוהו לאחת מערי ישראל ולא יהיה שום נזק, ונשבע לו רב החובל והתפלל לה׳ ונח הים ואחר ב׳ ימים נפטר הרב ז״ל והיה קרוב לעיר וירונא והשתדל רב החובל והגיע לוירונא וקברוהו ישראל שבוירונא

בכבוד גדול זיע׳׳א: 

ובמבוא למדרש תנחומא מר״ש באבער מלבוב, כתב על מוהר״א הנז׳ כי ספרו צרור המור נדפס ראשונה בקושטאנטינא ש׳ רע״ד, והוא החליף שו״ת עם רבי׳ אליהו מזרחי עיין שו״ת הרא״ם ח״א סי׳ נ״ב והביא בפ' לך לך את הר׳ יצחק קאנפוטון ז״ל הוא בעל פחד יצחק, ובפ׳ וירא הביא את הר׳ יצחק די ליאון הוא תלמיד בעל פחד יצחק וחבירו של מהר״י אבוהב (עיין שד,״ג ח״א סי׳ של״ג) וגם הביא בפ' וירא פי׳ התורה מרבינו נסים והביא את ספר הזוהר, ובפי ויצא הביא כי נגזל ממנו בגירוש פורטוגאל, ובריש צו ופי חקת הביא את מדרש השכם, ובסוף וישלח הביא כי דרש בקאשטיליא.

עוד מצאתי במבוא הנז׳ וז״ל ובפ' ואתחנן הביא וז"ל כמו שיקרה בגירוש פורטוגאל שגזרו שלא ידרשו ברבים ושלא ילמדו לתינוקות ולקחו כל הספרים והבתי כנסיות באופן שלא יתפללו ולא יעסקו בתורה עד שכמעט נשתכחה תורה מישראל כי איך ילמדו לבניהם בלי ספר ובלי מלמד ולא נשאר להם אלא שילמדום שמע ישראל וידעו איך ה׳ אחד ושראוי לאהבה ולמסור נפשו על קדושתו, והנה מלבד ס׳ צרור המור חיבר עוד פירוש על אבות והזכירו בפ' חיי שרה וז״ל ושם הארכרתי בפי׳ מס׳ אבות ואוי ואבוי כי מרגלית טובה היתה בידי ונאבדה ממני בפורטוגאל בעונותי וכן חיבר פירוש על חמש מגילות וקראו צרור הכסף, וראיתי בשם הגדולים ח״ב שכתב וחיבר ס׳ צרור הכסף על דינים, ומצאתי עוד בס׳ צרור המור בס׳ ויגש שהביא וז״ל ובס׳ צרור

הכסף הארכתי בזה בדיני אבלות עכ״ל, ופה המקום להביא את דבריו שכתב בקדושתו לס׳ צרור הכסף פי׳ על אסתר כפי שהעתיקם ידידי הרב החוקר הגדול מהר״א יעללינעק (כמב״ע של הרב פרנקל משנת 1863) וז״ל והנה בהיותי בפורטוגאל מגרוש קאשטילייא והנה עלה בדעתי לפרש חמש מגילות ופירשתי אותם ואז חרה אפו ה׳ בעמו בגירוש ב׳ של פרטוגל והנחתי כל הספרים בפורטוגאל ושמרתי עצתי להביא עמי ללישאבון פי׳ התורה שחיברתי בפורטוגאל עם פירוש המגילות ופי׳ מס׳ אבות עם חיבור הכסף שחיברתי בימי נעורי ובהגיעי ללישאבון באו אלי אנשי יהודה ואמרו אלי שעבר קול במחנה שמי שמוציא ספר אחד אחת דתו להמית ועוד הלכתי וטמנתי אותם תחת זית א׳ זית רענן יפה פרי תואר ואמרתי שהוא מר כלענה וקראתי לו אלון בכות, לפי ששם קברתי כל מחמד עיני לפי שפירושי התורה והמצות הנחמדים מזהב ומפז לפי שבהם הייתי מתנחם על ב׳ בני שהיו קירות לבי שלקחום בע״כ להמיר דהם, והייתי אומר הלא זה טוב לי מבנים ומבנות, ולא ראיתם יותר לפי שמיד השליכום לבית הסוהר ועמדתי שמקרוב לששה חדשים, ואחר שזיכני ה׳ בעבור זכות אבותי והביאני למלכות פאס עלה בדעתי להחזיר העטרה ליושנה ולזכור קצה ממה שהיה כתוב שם, וברוך ה׳ אשר זיכני לחזור ולפרש פי׳ התו׳ ופי׳ מס׳ אבות ופי׳ מגילת רות ומגילת איכה ומה׳ יתעלה אשאל עזר לגמור שאר מגילות ושאר ספרים שדעתי עליהם, ובימים הא׳ קראתי את המגילות אשכול הכופר ולפי שהספרים הראשונים הם צרורות כספי הראשון קראתיו צרור הכסף ופירוש התורה קראתיו צרור המור ופירוש מסכת אבות קראתיו צרור חיים, ולפי שכבר בטלו הצרורות קראתי שמם אשכול הכופר לפי שהם דומים קצת לצרורות כספי עד כאן. וכן הביא זה ידידי הרב החכם הכולל מוהר"ם הרב קייזערלינג בספרו קורות היהודים בפורטוגאל דף קל"ה עיין שם עוד דברים הנוגעים אל המחבר רבי אברהם סבע ז"ל.

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למד תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו.

מו״ה אברהם רודריגאז זצ״ל

 מעיר סאלי ורבאט הוא היה עט מוהר״ר חיים טולידאנו שהיה בסאלי ועם מוהר״ר רב אד״א זצ״ל הוא חי במאה השישית :

 כהה״ר אברחם המזרחי ז"ל

 מולדתו בבבל ונתיישב בפאס והוא בנו של הרה״ג כמה״ר יצחק ז״ל בן הרה״ג כמה״ר אברהם וידיע ן׳ דידי הוא חי בחצי הא׳ ממאה הו׳:

כהה״ר אברהם ה״ן חמו ז״ל

אחד מחכמי דבדו הוא חי בש׳ תקע״ט פ״ק, והיא אחיו של כהר"ר משה ז״ל:

כהה״ר אברהם מונסונייגו ז״ל

 הא׳ א׳ מחכמי פאם והוא אחיו של מהר"ר ידידי׳ משה הנז׳ באות י׳ מצאנוהו חי בתקמ״א:

כההר״א עמיאל זצ"ל

אחד מחכמי המערב וקרוב שהוא מחכמי מראקס והניח אחריו איזה כתבים שראיתי למוהרר״י מונסינייגו ז״ל בספרו קופת הרוכלים כ״י בדיני טרפות שהביא דין אחד וכתב וז״ל מנהגי מראקס מספר הר״א עמיאל ז״ל, ואפשר שזהו מוהר״ר אברהם עמיאל זצ״ל מתושבי ארבאט יע״א המובא בם׳ ויאמר יצחק ח״ב סימן צ״ז אם חייב ליתן המם וכתב עליו הרב הנז׳ דפטור והשב'ח השבי׳ח את החכם באמור לו דכל הני מעלייתא דאמיר רבנן בגדר ת״ ח איתנהו ביה כי ידענו את האיש ואת שיחו שיודע לישא וליתן בש״ס ופוס׳ וגמיר וסכיר והרי הוא בכלהרשומים שבדורינו וראוי והגון לכל דבר שבקדושה וכו׳:

מו"ה אברהם עטייא ז״ל

רבי יוסף בן נאיים

רבי יוסף בן נאיים

אחד מחכמי פאס והיה מו״ץ וביחס הכתובים שביד זרעו תארוהו החה"ש והכו׳ החסיד העניו הדו״מ כמוה״ר וכו׳ והוא אביו של כהה״ר משה הנז' באות מ' וחי במאה הה׳ וראיתי פס״ד אחד זמנו ש׳ תצ״ז שחתו׳ בו מוהר״ר שלם אדרעי ומוהר״ר יעקב בן מלכא ומוהר״ר שמואל בן אלבאז זצ״ל, וכתוב שם ועוד חתמו אחריהם שאר חכמי העיר החכמים השלמים כה״ר מרדכי צבע וכהה״ר אברהם בן עטייא וכהה״ר שמואל בן מייארא וכהה״ר יוסף בן סעדון זצ״ל, ולא הוברר לי אם הוא זה מוהר״א הנז׳ או אחר, עוד ראיתי פס״ד אחר חתומים בו מוהר״ר יעקב מלכא ומוהר׳יר יהודה בכמוהר״ר ראובן אבן צור ומוהר״ר אברהם עטייא ומוהר״ר מרדכי צבע זצ״ל :

כהה״ר אברהם הכהן המכו' סקלי

בר משה ז״ל מחכמי פאס חי במאה הו׳ וראירתי כתובה מבנו בש׳ תר״א פ״ק ותארוהו החה״ש סופר מהר בתוררת ה' כהה״ר אברהבם :

כהה״ר אברהם בן בטאן ז״ל

אחד מחכמי המערב וזכה לזקנה שביחס הכתו׳ שביד זרעו תארוהו זקן ונשוא פנים וחי במאה הששית והוא אביו של כהה״ר רפאל אליהו הנז׳ באות רי״ש :

כהה״ר אברהם אדהאן וידי״ן ברהום ז״ל

 מחכמי המערב חי במאה הששית

מו"ה אברהם ה״ן חסין הא׳ זצ"ל

בר דוד מו״ץ במקנאס חי במאה הה׳ וחתום בשו״ת משפט וצב״י סימן קכ״ד קמ״ד ור״ל וחד דעימיה מוהר״ר חנניה ן׳ זכרי זצ״ל והוא חי אחרי שנת תצ״ח, וראיתי פס״ד אחד זמנו ש׳ הצב״ת כל גבולות ארץ ליצי׳ וחתומים בו מוהר״ר שלם אדרעי ומוהר״ר אברהם בן עלאל ומוהר״ר אברהם בן חסין בר דוד ומוהר״רשמואל אלבאז זכר כולם לברכה.

 מו"ה אברהם אציני זצ״ל

רבי יוסף בן נאיים

 מחכמי צפרו חי במא׳ הששיה, הרב הנז׳ היה מו״ץ בצפרו וראיתיו חותם בפס״ר אחד ש׳ ושמור״ה פ״ק חתום תחי׳ מוהר״ר שיש״א ואחריו מוהר״ר שלמה אביטבויל ומהר״ר אברהם הנז׳ ז״ל, ובש׳ תקמ״ד לפ״ק היה באלג'יר וכתב הרה״ג מוהר״ר שאול סירירו זצ״ל מכתב להרבנים מוהר״ר נהוראי אזוביב ומוהר״ר ישועה סידון ומו״ה אברהט טובייאנא ז״ל ולהגביר כה״ר אברהם בושעדה נ״ע לחלות פניהם לשלוח את

החכם לבוא לאשתו כי היא באה לקבול לפניו אודות בעלה הנז׳ לבוא לביתו זו אשתו, הרב הנז׳ בסוף ימיו עלה לא״י ושם היתד. מנוחתו כבוד כי ראיתי מכתב ששבחו רבני פאם לרבני צפרו לתת חלק בשדרת השחיטה להרב שיש״א באמור להם תנו לו חלק של הרב מוהר״א אציני שעלה לא״י :

מו"ה אברהם ביטון ז"ל

א׳ מרבני פאם שהיה בדור הראשון אחרי בוא המגורשים לפאס ונתבש״מ סביב ש׳ ש"ל:

כהה״ר אברהם אתורגמאן זצ״ל

מחכמי אריף חי במאה חמישית בהשערה:

מרה אברהם אבן רבוח זצ״ל

אחד מחכמי צפרו יע״א וראיהי בספר פרח לבנון כ״י ישן בזה״ל שאול הוא אתי מאת החה״ש והכולל כמו״ה אברהם אבן רבוח יצ״ו וחתום יהודה ה"ן דוד ויוסף מהתואר הנז' מוכח שהיה חכם גדול, והוא חי במאה הה׳ שראיתיו חותם עם מוהר״ר יוסף עטייא זצ״ל עוד מצאתי שחי בראש המאה הששית

כהה״ר אברהם ה"ן דוד ויוסף

ידיע דויכו ז"ל מחכמי פאס והיה סופר שטרות הוא חי במאה חששית וראירתיו חותם בש' תא"ר פ"ק וחיבר ס' רפואות ולא נודע אן חנה כי מצאתי בכ׳׳י שחוא חיבר ס׳ רפואות, עוד יש ממנו שיר גדול שעשח לכבוד הרה״ג מוהר״ר שלמה אבן צור זצ״ל והוא בבית עק"ד הספרים של מוהר״ר אבן צור זצ״ל, עוד מצאנוהו חי בש' תקנ״ג, עוד מצאתי מכתב אחד ממוחר״ר אי״ש הצרפתי זצ״ל ששלח למוהר׳׳ר רחמים חיים דוד אבן זמרא ז״ל וכתב לו בזה״ל שכה״ר אברהם ה״ן דוד ויוסף יסד דברי הימים וחרוז אחד הכי קרא לו דרך רשעים, ע״ע הידוע אתי :

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

 

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"למלכי רבנן

מו״ה אברהם חאגיז הב׳ זצ״ל

 אחד מרבני פאס חי במאה הד׳ והה׳ וראיתיו חותם בפס״ד אחד עם הרבנים האלו ר׳ שאול סירירו ר׳ שלמה אבן דנאן ר׳ יוסף גיקאטיליא ר' סעדיה אבן דנאן בכמוה״ר שמואל ז"ל וזמן הפס"ד ש׳ שצ"ח פ״ק, עוד ראיתים חתומיים ש׳ ת׳ פ״ק:

מו"ה אברהם הירירה זיל

 א׳ מחכמי המערב והוא היה אנוס ביד גוים ובשובו ליהדותו חיבר ספר שער השמים והוא חי במאה הה׳ :

כהה״ר אברהם ה"ן סוסאן ז"ל

בר מסעוד וידיע בן מרשא מחכמי פאס הוא חי בחצי הראשון מהמאה החמישית :

מו"ה אברהם חליואה הא׳ זצ"ל

אחד מחכמי מקנאס חי בסוף המאה הד׳ ובתחילת הה' בהשערה והיה לו יד ושם  בנגלה ובנסתר כדמוכח בהקדמת ר׳ אברהם חלואה חב׳ שבם׳ קול יעקב שכתב ב נין ונכד לאו״ץ בנגלה ובנסתר כמוהרר״א ז״ל:

מו״ה אברהם חליואה הב׳

בכמוה״ר יוסף ז״ל אחד מחכמי מקנאס חי בחצי האחרון מהמאה השישית ולבסוף הלך ללונדון ונבחר שם למו״ץ לעדת הספרדים וחיבר איזה פיוטים ואיזה פסקים וראה בקונט׳ הלכתא למשיחא שבסוף קול יעקב :

בהה״ר אברהם ה״ן גיגי ז"ל

מחכמי המערב חי במאה הששית :

כהה״ר אברהם אלבאז ז"ל

 מחכמי פאס וראיתיו חותם עם מוהר"ר שאול סירירו ז"ל בש׳ תקס״א:- 1801

כהה״ר אברהם מונסונייגו

בכמו״ה יהושע ז״ל מחכמי פאס הוא היה יניק וחכים שקוד על למודו ופגעה בו מדה״ד ונתבש״מ בש׳ תרל"ג באביב ימי עלומיו בעוד כפו רעננה על פני אביו ולא הניח זרע

מו"ה אב' אבן תאן זצ״ל

במוהר"ר שאול זצ"ל, מו״ץ בפאס הוא הוה בזמן מוהריב"ע ז״ל ומו״ה יעב״ץ ז״ל ומוהר״י ן׳ מלכא ז״ל וחתום עמהם בכמה פס״ד ראה משפט וצב״י סי׳ מ׳ שי״ז ועוד, הרב הנזכר נתבש״מ לפני ש׳ תש״ז כמובן מס׳ נז׳ ש׳ שי״ז, הרב הנז׳ עשה הסכמה לספר אוזן שמואל מר״ש די אבילא ז"ל, ואחיו של מוהר״א הנז׳ הוא ר׳ שמואל ב״ר שאול הנז'. ר׳ שמואל הנז׳ הוא מחבר ס׳ דברי הימים, וביחס הכתובה שביד זרעו תארוהו בזה״ל או״ץ האשל הגדול אשר ברמה כל רז לא אניס ליה וכל תעלומזת הרב המובהק סיני ועוקר הרים הדו״מ כמוהר״ר אברהם זצוקלה״ה :

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"למלכי רבנן

 בהה״ר אבר׳ אבן דנאן זצ״ל

מחכמי פאס הקדמונים ראיתי שטר שומת איזה קרקעות שרצתה המלכות לנתשם ולהרסם ואחר כמות הרפתקי דעדו נתפשרו עמו לשומם בדמים וליתן לו מחירם וכן היה ובכלל שמו חצר אחת של משה אבן דנאן בן החה״ש כהה״ר אברהם זלה״ה ומעשה זה היה בש׳ תק״ח לפ"ק וכתבו שם על כהה״ר אברהם הנז׳ זלה״ה שבש׳ תק״ח כבר עלה אל האלהים, ואי אפשר לומר שזה הוא מוהר״א במוהר״ר שאול הנז"ל שאם כן הוא ודאי שלא יתארוהו הסופרים בתואר כהה״ד לאדם גדול, אלא מוכרח שהוא אחר :

מו״ה אברהם אבן דנאן

במוהר״ר מנשה ז״ל מרבני פאם יע״א והוא ידוע בחכמתו וחי במאה הששית ונתבשי׳מ בעודו עול ימים בן ל״ח שנה כי הוא נולד י״ג כסלו תקנ״ו ונתבש״מ י״ב אדר תקצ״ג והיה משים לילות כימים, ובספר תהלה לדוד מר״ד חסין יש שם קינה על הרב הנז׳, ולשמע אוזן שפעם א׳ באו אנשי דבדו להתדיין לפני מוהר״ר יהונתן סירידו זצ״ל והיה הדבר נחוץ וצריך אריכו׳ זמן ומוהר״י הנז' היה חולה ולא היה יכול ליטפל בדין ושלח אליו בתחילת הלילה ובבקר השכם קודם תפלת השחר שלח לו פס״ד ארוך ומסודר בענין הנדרש ומשם נודעה תפארת גדולת חכמתו שהיה מלא וגדוש ובקי בפוסקים

:להלן הקינה שכתב רבי דוד בן אהרן חסין על רבי אברהם בן דנאן מתוך ספרו " תהלה לדוד "

147 – יומא דנן ספידן

 קינה קוננתי כשנפטר לבית עולמו החכם השלם זרע קדש כבוד הרב הגדול רבי אברהם בן דנאן בן כבוד הרב רבי מנשה גכרו לחיי העולם הבא. סימן דודו חזק

 

יומא דנן ספידנן / צוחינן בכל אתר

על צֻרבה מרבנן / דשכיב אדזוטר

 

יומא דנן ספדינן – ביום זה אנו סופדים, ורמז לשם משפחתו של הנפטר

צוחין בכל אתר – צועקים בכל מקום

על צורבה מרבנן – על תלמיד חכם

דשכיב אד זוטר – שמת " בעודו בחור

 

דמעין יחתון כנהרא / עינינא בכל שעתא

ארום ביאה דא חסרא / מכלהון דאוריתא

גברא דכריף מספרא / וספרי ותוספתא

כסאסא דשלבתא / ענוה ליה מעטרא

והשתא בגו קברא / אתטמר ואסתתר

 

דמעין…שעתא – עינינו תזלנה דמעות בכל שעה כנהר

ארום…דאורייתא – לפי שביאה ( מיתה ) זו מקשה מכל הביאות שבתורה כמו " ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה " , וכאן מת בעודו צעיר

גברא…ותוספתא – איש כרוך ( מלא ) מספרא וספרי ותוספתא, והם מדרשי הלכה

כסאסא…מעטרא – הענוה מעטרת אותו כראש שיבולת

והשתא….ואסתתר – ועכשיו בתוך הקבר נעלם ונסתר

 

וי חסרא עלמא גברא / בר אורין בר אבהן

תרעין וכוין דנהורא / מאנפוהי הוו נגהן

וכדון בחובי דרא / אתחשכן עמין כהן

זעון עקן בלהן / כלהו חזינו הכא

איכדין ריכא בר ריכא / מעלמא דין אתפטר

 

וי…גברא –  אוי העולם חסר איש, על דרך מגילה כח ע"ב " וי חסרא ארעא דישראל גברא רבה "

בר ….אבהן – בן תורה ובן אבות, על פי מנחות נג ע"א

תרעין…נגהן – שערי אורה היו זוהרים וקורנים מפניו

וכדון…כהן – וכעת בעוון הדור חשכו, עממו וכהו

זהון עקן בלהן – על פי בר' לו, כז " אלה בני אצר בלהן וזעון ועקן " כאן " חידודי לשון ומשמע : זעון – זוועות. עקן – צרות , בלהן – םחדים ובלהות, וראה בפירוש אור החיים שם

כולהו חזינא הכא – את כולן ( הצרות ) ראינו כאן

ריכא בר ריכא – מלך בן מלך, ולפי שמצינו חכמי ישראל קרויים מלכים, על פי גיטין סב ע"א

 

דחל חטאין וכיף / הנה עם בני מתא

נפק ועיל שיף / ועסק באוריתא

ולנפשיה לא טיף / ולא מחזק טיבותא

וכל כדבא ושחיתא / לא אשתכח בידוהי

אלהין כל יומוהי / פקודי מאריה נטר

 

דחל חטאין – ירא מן החטאים. כופה את יצרו כמו " כייף ליה ליצרה

נפק ….טיבותא – עלח פי סנהדרין פח ע"ב " איזהו בן העולם הבא ? ענוותן ושפל ברך שייף עייל שייף נפיק וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיר טיבותא לנפשיה "

נפיק ועיל שיף – יוצא ונכנס כפוף ( מחמת ענוה )

ועסיק באורייתא – ועוסק בתורה

ולנפשיה לא טיף – אולי מלשון " טפי ", אינו מותיר לעצמו אלא מסתפק במועט

ולא מחזיק טיבותא – אינו מחזיק טובה לעצמו

וכל כדבא ושחיתא – וכל שקר והיזק

לא אשתכח בידוהי – לא נמצא בידיו

אלהין …נטר – אלא כל ימיו מצוות אדוניו שמר

 

חולקה טבא יאיא / הנרי אפרסמונא

זודין דבסמיא / יתרמון ליה אחסנא

קדם מארי שמיא / בגנתא דעדנא

רב חסדא ורב חנא / וברכן דנפישין

עם רבנין קדישין / יהון ליה בכל סטר : רב חסדא

 

חולקא טבא יאיא – חלק טוב ונאה

הנרי אפרסמונא – הם נחלי שמן אפרסמון טהור שמתענגים בהם הצדיקים בגן עדן

זודין..אחסנא – אוצרות של בשמים ינתנו לו כנחלה וירושה

קדם מארי עלמא – לפני אדון שמים

בגנתא דעדנא – בגן עדן

רב חסדא ורב חנא – חידוש לשוני : הרבה חסד וחן

וברכן דנפשין – וברכות גדולות

עם רבנן קדישין – עם חכמים וקדושים

יהון ליה מכל סטר – יהיו לו מכל צד

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

ינואר 2020
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר