ט"ו בשבט אצל יהודי מרוקו


מנהגי ט"ו בשבט אצל יהודי מרוקו

ט״ו בשבט

יהדות המגרב-רפאל בן שמחון

סדר ט"ו בשבט

סדר ט"ו בשבט

ט״ו בשבט ראש השנה לאילן. (מסכת ראש השנה, משנה א)

חודש שבט הוא החודש החמישי למנין בריאת העולם והחודש האחד־עשר למניין יציאת מצרים. חודש שבט מוזכר בספר זכריה: ״ביום העשרים וארבעה לעשתי עשר חדש, הוא חדש שבט. . . (זכריה א, ז). מזלו של חודש שבט דלי על־שם הכתוב: ״יזל מים מדליו״ (במדבר כד, ז).

פתגם יהודי עממי, שגור בפי יהודי מרוקו האומר: " די כא ידכ'ל שבט, כאן יערקו ליבאט "  כלומר: כשנכנס שבט, מזיעים בתי השחי, היינו, לא מתכרבלים יותר מהקור.

ט״ו בשבט ומקורותיו

רבים מבקשים לדעת אם חג ט״ו בשבט עתיק הוא אצל עם ישראל ומאמתי נתקבל ? בדורות קדומים נהגו לחוג את היום הראשון של כל תקופה כיום המבשר תמורות בתבל וחליפות בעולם החי, הצומח והדומם (ספר היובלים פרק ו׳ פסוקים כג־כח). גם מסכת פסחים מספרת לנו –

תנו רבנן: בארבעה שבילין חמה מהלכת:

בניסן, אייר וסיון מהלכת בהרים כדי לפשר את השלגין.

בתמוז, אב ואלול מהלכת בישוב כדי לבשל את הפירות.

בתשרי, מרחשון וכסלו מהלכת בימים כדי לייבש את הנהרות.

טבת, שבט ואדר מהלכת במדבר שלא לייבש את הזרעים (פסחים צד, ע״ב).

כמו־כן, ט״ו בשבט, ט״ו באב וימי הפורים החלים בחצי החודש, זכו לתשומת לב מיוחדת במערכת ימינו הטובים ומן השלושה, זכה לו ט״ו בשבט לבוא בסוד ראשי השנים שלנו ולהיקרא במיוחד ״ראש השנה לאילן״.

מתי נקבע ראש השנה לאילן

יש המייחסים את מקורו של חג זה, עוד מהימים שעם ישראל התנחל בארצו, שכן כתוב: והיה כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ. .. (ויקרא יט, כג), ואמנם, לא רק קיימוהו אלא מאז ומתמיד, במסורת ישראל ראו את העץ כבן־ אדם, חי ומשמש את הבריות, כי ״האדם עץ השדה״, אולם לגבי היום הקובע, הראשונים נחלקו ביניהם בענין, ורק בימי בית הלל ובית שמאי, נקבע ראש השנה לאילן ביום ט״ו בשבט. בית שמאי סברו תחילה שיש לקובעו באחד בשבט, ובית הלל בחמישה עשר בו כמובא במסכת ראש השנה, משנה א׳. חכמי בית הלל התנגדו לאחד בשבט, משום שראו, שעדיין לא עברו ימות הגשמים וטרם עלה השרף באילנות, לכן יש לחכות עד ט״ו בשבט, ליל ירח מלא ומפיץ אור. כמו־כן בט״ו בשבט כבר שבעה האדמה ורוותה ממי הגשמים שירדו עתה כמו שאומרת אותה משנה א׳ פרק יד, עא: ״ראש השנה לאילן, מאי טעמא ? אמר ר׳ אושעיא: הואיל ויצאו רוב גשמי שנה״. (מסכ ׳ראש השנה, יד, ע״א).

תיקון ט׳׳ו בשבט-רפאל בן שמחון

תיקון ט׳׳ו בשבטפרי עץ הדר 1

 

יום ״ראש השנה לאילן״, אפילו שלא היה קיים בימי התנ״ך וגם לא היה חג ולא ״יום נטיעה״  ובכל זאת, אין ספק שמאז שנקבע יום ראש השנה לאילן, היה האיכר רגיש ביותר לגורל העץ שנטע, טיפח אותו, טיפל בו, וביום ט״ו בשבט שהוא ״ראש השנה לאילן״, היה מפנה את לבו בתפילה ובתחנונים כביום ״ראש השנה לאדם״. גם הקב״ה מזהיר את ישראל ואומר:

אף־על־פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו נשב ולא נטע, אלא הוו זהירין בנטיעות שנאמר: ונטעתם כל עץ מאכל. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם שלא יאמר אדם: אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד מתיגע לאחרים, למחר אני מת. . . (מדרש תנחומא, פר׳ קדושים, (ח).פרי עץ הדר 2

במאה השש־עשרה, עם עליית המקובלים יוצאי ספרד ופורטוגל לצפת, חל מפנה בסדר המועדות של עם ישראל. המקובלים עשו תיקון גדול וחשוב ליום שהוא ״יום ראש השנה לאילן״ וקבעו אותו יום להרבות בו באכילת פירות ולערוך סדר של ט״ו בשבט אשר זכה אחר־כך להתעניינות רבה.

האר״י (ר׳ יצחק לוריא אשכנזי) על ״גוריו״ וחבריו עמדו ותיקנו ״יום לאכילת פירות״, סמל להשתתפות האדם בשמחת האילנות, זאת כשם שתיקנו את סדר ״קבלת שבת מלכתא״, בערב שבת, מנהג ״מלווה מלכה״ במוצאי שבת, ״תיקון ליל שבועות שהוא ״ליל שימורים״ ללימוד תורה כהכנה למעמד קבלת התורה, ״תיקון ליל הושענא רבה״ כהכנה לקראת גמר החתימה לטובה, ״תקע האשמורות״ היינו ״תיקוני חצות״ לבכי ולמספד על חורבן הבית והמקדש, על גלות השכינה ויסורי עם ישראל וצרותיהם בגלות.

תיקון חדש זה של אכילת פירות בט״ו בשבט, היכה מהר שורשים בקרב כל העדות בארץ ובמיוחד בקרב הספרדים והתפשט אח״כ לארצות רבות. ניתן לו גם אופי של סדר ליל פסח, נדפסו ספרים מיוחדים לכבוד המאורע כמו הספר פרי עץ הדר והספר חמדת ימים המיוחס לנתן העזתי ובהם דיני ט״ו בשבט ומנהגיו. הספר ״פרי עץ הדר״ נפוץ היום בקרב היהודים – ספרדים כאשכנזים.

מנהגי ט״ו בשבט במרוקו-רפאל בן-שמחון

מתי נתקבל ט״ו בשבט במרוקו!

סדר ט"ו בשבט

סדר ט"ו בשבט

אין ספק שמנהג תיקון ט״ו בשבט הובא למג׳רב ע״י השדרי״ם הרבים שנהגו לפקוד תמיד את כל ארצות צפון־אפריקה ובמיוחד מרוקו, כדי לאסוף כספים ונדבות לטובת הישיבות בא״י ובמיוחד לטובת העדה המערבית הגדולה שישבה בארבע ארצות: ירושלים, חבריו, טבריה וצפת. על תיקון ט״ו בשבט כותב מחבר ״קהלת צפרו״:

על התיקון בט״ו בשבט שמרבים בברכות על הפירות והיינות, כנראה שלא נתחדש אצלינו רק בזמנו של רבי יהודה אלבאז ז״ל (תק״ל־תר״ז) בסביבות שנת תק״ם, הרב הנזכר כתב אל עמיתו בפאס הרב רפאל אהרן מונסונייגו ז״ל על זה והוא השיב לו במכתב… וע״ע (ועל עניין) ט״ו בשבט מעולם לא נהגנו בו כלל וכלל ולא ראיתי מי שנוהג בזה, זולת זה כמו שלש שנים פעם נקראתי לבוא אצל כהרר״י סירירו נ״י (נרו יאיר) ובאתי לסוף וראיתי אותם שותים ושתיתי עמהם שנוי יינות והפירות לא קרבו לפני וגם אין בידי שום ספר המדבר בענין הלזה ובעזה״י (ובעזרת השם יתברך) לכשאפנה אשנה…

מכאן רואים, שלפני שנת תק״ם בערך (1780) עדיין לא היה קיים המנהג של ״תיקון ט״ו בשבט״ במרוקו, משום שאם היה קיים. משוררי הדורות היו בוודאי מקדישים לו מקום בקובצי השירים. היחידים שחברו שירים או פיוטים לט״ו בשבט הם: ר׳ משה חלוואה ממכנאס  (נרצח ע״י ליסטים בשנת תקפ״ו) והשני הוא ר׳ יעקב בירדוגו, ממכנאס המכונה ״לחכם״ (תקמ״ו־תר״ג) .

מנהגי ט״ו בשבט במרוקו

במרוקו כמו ביתר ארצות צפון־אפריקה, מנהג עריכת סעודת ט״ו בשבט, היה רק בידי יחידים, לרוב העשירים אילי הארץ, או רבנים גדולים ועשירים, אשר נדבה ליבם וקיבלו על עצמם לערוך מדי שנה בביתם, את סעודת ט״ו בשבט.

מי שלקח על עצמו מנהג זה וערך סעודת ט״ו בשבט רק פעם, לא יבטלנו עוד כל ימי חייו וגם יורישו לבניו וצאצאיו אחריו. ״תיקון ט״ו בשבט״ קיבל גם מימד מיוחד במרוקו, והוא נחוג בצורה מוסרית ורגשית כאחד.

כיליד מכנאס, זוכרני עוד על קיום סעודת ט״ו בשבט במשפחת ר׳ אהרן סודרי ז״ל, אחד מפרנסי וראשי הקהילה וגם בעל נכסים.

במשך עונות השנה קנה כל סוגי פירות שמצא ואצר אותם בעליות הגג שבביתו, אשר היה ברח׳ ״דרב לחכם ", ב־מללאח הישן.

ימים מספר לפני ט״ו בשבט, התחילה מסכת ההזמנות וגם ההכנות לסעודה הגדולה. בעל־הבית בכבודו מזמין את מקורביו שרובם תלמידי חכמים וכן העשירים של הקהילה. הנשים מזמינות את נשי החכמים, השכנות הקרובות ביותר לאותה סעודת מצווה ובערב ט״ו בשבט אחר הצהרים, מתאספים המוזמנים בביתו של המזמין, מתפללים תפילת מנחה ומיד אחריה מתיישבים האורחים סביב שולחנות ערוכים מבעוד יום, עליהם ערימות של כל מיני פירות האילן, פירות הארץ, יינות תוצרת בית וספרי ״פרי עץ הדר״.

הטכס המרכזי נפתח בדרך כלל, בתפילת ערבית חגיגית כאילו ליל חג של שלוש רגלים, בפיוטים ובנעימות. אחרי ערבית קוראים קטעים מיוחדים מתוך ספר הזוהר, כמה פרקי משניות (פיאה, ביכורים, ראש השנה), ואחר־כך הזקן שבחבורה היה קם ופותח בתפילה מיוחדת:

״יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו, שבזכות סגולת אכילת הפירות שנאכל ונברך עליהם עתה, ואשר נהנה בסוד שורשיהם העליונים אשר המה תלויים בם, להשפיע עליהם שפע רצון, ברכה, ונדבה, וגם הממונים והמושטרים עליהם, יתמלאו מעוז שפע הודם לשוב שנית, להגדילם ולהצמיחם מראשית השנה ועד אחרית השנה לטובה ולברכה, לחיים טובים ולשלום״.

ט"ו בשבט אצל יהודי מרוקו-רפאל בן שמחון

אכילת פירותטו בשבט

מאחר והמקובלים הם שקבעו את ״התיקון״, על־כן הכניסו גם שיטה באכילת הפירות וקבעו שעל כל אחד לטעום בראש השנה לאילן, לפחות שלושים מיני פירות האילן והם:

א.          עשרה מהם מעולם הבריאה והם, פירות הנאכלים כמות שהם ללא הסרת קליפה וללא השלכת החרצנים שבתוכם כמו: תאנים, תפוחים, אגסים, ענבים ועוד.

ב.          עשרה מיני פירות נגד עולם היצירה והם בעלי חרצנים שאינם נאכלים כמו: מישמש, שזיף, זית, תמר, דובדבן ועוד.

ג.           עשרה כנגד עולם העשייה והם פירות שקליפתם אינה נאכלת כלל, אלא הפנים של הפרי והם: שקדים, אגוזים, רימונים, בוטנים וכדומה.

יש לציין, שכל סעודת המצווה של ט״ו בשבט נעשתה לפי תורת הקבלה.

גם כל אחד מהמסובין מברך על פרי אחד מחפירות כשהוא מכוין בברכתו לאחד משתים־עשרה צירופי ״הויה״ היוצאים מפסוקים מיוחדים על­פי הסדר דלהלן:

זית: יהו״ה (ר׳׳ת)־ישמחו השמים ותגל הארץ. (תהלים צו, י״א)

תמרים: יהה״ו (ר״ת)-יתהלל המתהלל השכל וידוע. (ירמיה ט, כד)

גפן: יוה״ה (ר״ת)-ידות ולצלע המשכן השנית. (שמות כו. כ )

תאנה: הוה״י (ס״ת)-וכל ״זה איננו שוה לי״. (אסתר ה. י״ג)

רמון: הוי״ה (ר״ת)-הסכת ושמע ישראל היום. (דבר׳ כו. כח)

אתרוג: ההי״ו (ס״ת)-עירה ולשורקה בני אתונו. (ברא׳ מט. טו)

תפוח: והי״ה (ס״ת)-ויראו אותה שרי פרעה. (שם, יב. טו)

אגוז: והה״י (ר״ת)- ודבר היום הזה יהוה. (דבר׳ כו. טו. טז)

לוזים: ויה״ה (ר״ת)-וירא יושב הארץ הכנעני. (בראש׳ ו. יא )

 חרובין: ההו״י (ס״ת)-וצדקה תהיה לנו כי. (דברים ו. כה )

 יין : היה״ו (ס״ת)-ליהוה אתי ונרוממה שמו. (תהלים לד. ד )

 עוזרדין: היו״ה (ר״ת)־המר ימרנו והיה הוא. (ויקרא כז. לג)

ט"ו בשבט אצל יהודי מרוקו-רפאל בן-שמחון-ארבע כוסות של ליל ט״ו בשבט

לחמים

יהדות המגרב-רפאל בן שמחון מסורות ומנהגים במחזור השנה

יהדות המגרב-רפאל בן שמחון
מסורות ומנהגים במחזור השנה

נהגו להכין שני סוגי לחמים, – ״לחם חי״ מחיטה בשם: אלכ'באז דטחינא "

בערבית המדוברת ולחמים קטנים עשויים מתירס בשם " כ'ביזאת דררר'א

ארבע כוסות של ליל ט״ו בשבט

מתוך שאיפתם לשוות לליל ט״ו בשבט מראה חגיגי, יש שעמדו וכתבו ״סדר ליל ט״ו בשבט״ על משקל ״ליל סדר של פסח״

ליד שולחנות ערוכים שעליהם הונחו כאמור מגשי פירות, העמידו בקבוקי יין לבן ואדום ומיד אחר־כך התחילו בסדר שתיית ״ארבע כוסות״.

מוזגים כוס יין ראשונה של יין לבן, על שום שעונת הסתיו נכנסת בבגדי לבן כמו פרחי: החצב, הכרכום והנרקיס, ובין שתיית כוס לשנייה אוכלים פירות לפי סדר מסויים: תמר, גפן, זית, וכשבין פרי לפרי קוראים קטעים מהמקרא, המשנה והזוהר המתאימים לפירות שאוכלים. אחר־כך מוזגים כוס שנייה אשר רובה יין לבן ובה מעט יין אדום, רמז למאבק בין עונת הסתיו לאביב. קוראים כמה קטעים מן הזוהר ואוכלים: תאנים, רימונים, תפוחים, והאתרוג אשר עליו קוראים בזוהר תפילה מיוחדת.

הכוס השלישית, חציה לבן וחציה אדום והיא אות מבשר על האביב ההולך ומתגבר וכן רמז לעלים האדומים הראשונים הנראים כבר על העצים והכלניות ההולכות ומתגברות. אוכלים לפני השתייה, אגוזים, לוזים, חרובים ועוד.

הכוס הרביעית, רובה יין אדום ומיעוטה יין לבן, רמז לשפע הפרחים האדומים המכסים את השדות ומעטרים את ההרים.

קודם השתייה קוראים פרק משניות ואחר־כך אוכלים בוטנים, דובדבנים ועוד. . ואחריהם שותים כוס רביעית.

כך נמשכת הסעודה כאשר בין אכילת הפירות לבין שתיית היין, מושמעים דברי תורה שבעל־פה, אגדה ומעשה נסים מפי הזקנים, זאת נוסף לקריאת קטעי זוהר ומשניות, וכמובן גם שירות והודאות . הסעודה מסתיימת תמיד בשעה מאוחרת וזקן החכמים המשתתפים בה, מברך את בעל הבית שיזכה לערוך את תיקון ט״ו בשבט הבא, בירושלים וכל הנוכחים נושאים עיניהם למרום ועונים ״אמן״ בהתלהבות עצומה.

בסוף הסעודה, נהג בעל הבית לכבד כל מוזמן, בשק־נייר מלא פירות, עבור בני ביתו של אותו מוזמן, אולם בשקיהם של תלמידי חכמים נהג להכניס בין הפירות כמה ״ריאלים״ (מטבע מרוקאי), כמתן בסתר. למחרת, גם בעלת הבית שלחה אף היא שקיות נייר ובהם פירות, לחמים וכעכים לקרובי המשפחה שלא באו על־מנת שגם הם יברכו וייהנו מסעודת מצווה של ט״ו בשבט.

ט"ו בשבט אצל יהודי מרוקו

מתוך ים של פיוטים ושירים שחוברו לכבוד חגי השנה, זכה ט״ו בשבט רק בשני שירים קצרים מפי משוררינו הקדמונים ואנו מביאים אותם במלואם.

הראשון הוא של ר׳ משה חלואה ושמו אפצחה בו שירים ורעות .

יהדות המגרב-רפאל בן שמחון מסורות ומנהגים במחזור השנה

יהדות המגרב-רפאל בן שמחון
מסורות ומנהגים במחזור השנה

יום זה שיר מפינו אל יושבת, אפצחה בו שירים ותנות.

גדול הוא לנו יום ט״ו בשבט, ראש השנה לאילנות.

מפירות הארץ אבחרה, לברך עליהם במורא,

להצילם האל מצרה, וגם מכל מיני פורענות.

שבע הוד את העולם כולו, מטובך תמלא גבולו

 ישבעו ענוים ויאכלו, מגדים ופרי מעדנות

 השנה הזאת חיש תעטר, אכול ושבע והותר,

 ובצל כנפיך אסתר, אשר למנוחות שאננות.

חיטים ושעורים גם גפנים, תאנים זיתים ורימונים.

יהיו דשנים רעננים, ומכל טוב יהיו מכונות .

לכן שמחו באלהים שמחה, והוא יוציאם לרווחה,

ייטיב באשר נשתבחה, ארץ אשר לא במסכנות.

ובארבה וילק יגער, מרוח סועה ומסער,

ירננו עצי היער הפרדסים עם הרימונים.

אלי תבער קוץ ודרדר ותצמיח פרי עץ הדר

פרחה הגפן פיתח הסמדר, אשקיף ואראה מחלונות.

הנצו רימונים ותמרים ומלאו גשמי רצון יאורים,

לכן בואו־נא הגברים, ברכו לאל רב אמונות.

השיר השני הוא שירו של ר׳ יעקב בירדוגו המכונה ״אל־חכם״. שם

השיר: ״אעורר שיי רצני״

אעורר שיר רנני,    למנצח בנגינות,

 היום עשה ה׳,      ראש השנה לאילנות.

ירננו כל עצי יער מלפני ה, וישישו כל ראשי ישראל גזע אמוני,

 לצור רוכב ערבות,  בורא אילנות טובות

יאמרו שירות עריבות,    זמירות נאות ורננות.

עיניכם חיש מהרה,  תראינה בית וארמון.

ארץ חיטה ושעורה,   גפן תאנה ורמון,

 ארץ זית שמן ודבש,  בגדי תפארה תלבש,

נמר עם גדי ירבץ, על מנוחות שאננות.

 קרן לישי יצמח, נגילה חיש בישועתו,

איש תחת גפנו ישמח, ואיש תחת תאנתו,

לראות לרעות בגנים, וגם ללקוט שושנים,

יחד אבות ובנים, ישמחו תגלנה בנות.

בן דוד מהר יפרח, כאזרח זית רענן,

כגבור לרוץ אורח, בסתר עליון יתלונן,

בחצר גינת ביתן, ישיש והוא כחתן,

 ובסעודת לויתן, עמו נרוה מעדנות.

המשוררים האחרונים של תקופתנו, חברו ומוסיפים לחבר שירים על ט״ו בשבט, כדוגמת ר׳ יוסף משאש ז״ל שזיכנו בשיר על ט״ו בשבט בשם ״אפתח פי ברנה.

סוף הפרק מתוך הספר " יהדות המגרב " רפאל בן-שמחון 

הלכות טו בשבט….באתר אור חדש

הלכות ט"ו בשבט….באתר אור חדש

הרב אסולים הי"ו

הרב אסולים הי"ו

הקישור להלן…..מומלץ לקרוא בעיון

http://www.orhadash.net/

בניהולו של הרב אברהם אסולין הי"ו

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 77 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוגוסט 2017
א ב ג ד ה ו ש
« יול    
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031