הספרייה הפרטית של אלי פילו

הספרייה הפרטית של אלי פילו


הספרייה הפרטית של אלי פילו

II etait une fois… Marrakech la Juive

marakesh la juive
Le roman demarre merveilleusement! Cette enfant va-t-elle grandir pour devenir Simone Weil? Cendrillon? Lire cette oeuvre, c'est comme lire un conte de fees et, en effet, l'apparition de Marie parmi les garnements qui peuplent les rues du Mellah, la presente comme une petite princesse de conte de fees. Le lecteur est immediatement enchante, et l'enchantement du recit de cette adolescence dans un pays etranger capture et seduit le lecteur tout au long du livre

Cette famille de Juifs marocains vivant durant des periodes troubles, son comportement et son mode de vie differents captiveront les lecteurs et eveilleront leur soif d'approfondir leur connaissance des diverses civilisations du monde. La vie des Juifs elle-meme est generalement extremement interessante. Une population decroissante, une judeite qui s'effrite devant la necessite de survivre dans un monde etranger, et la recherche de l'amour a Pexterieur de leur communaute. Cela permet aux lecteurs d'observer ce qu'il y a d'universel dans les problemes particuliers.

Barbara Ardinger, PhD. USA

L'auteur, Therese Zrihen-Dvir, nee

a Marrakech (Maroc), petite-fille du president de la communaute juive de Marrakech, rabbi Moche Zrihen, rabbin-juge. Apres la guerre des Six Jours, elle quitte le Maroc et s'installe en Israel avec sa famille. Elle vit une experience professionnelle au Canada de 1981 a 1985. Ses ceuvres couvrent le mode de vie de la communaute juive au Maroc, ses luttes de survie, son isolement et surtout son riche legs de traditions.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-פרסום היצירה הרוחנית : שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20

פרסום היצירה הרוחנית : שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20רבי יהודה אבן דנאן

התבססותם של בתי הדפוס בכל רחבי צפון אפריקה והתפתחות התודעה בין החכמים לפרסם את חיבוריהם בימיהם עמדו בבסיס הפרסום הרב שלו זכתה היצירה הספרותית במאה ה-19. בבתי הדפוס של ג'רבה התפרסמו בשנים 1930 – 1970 ספרים של חכמי מרוקו מן המאה ה-19, כגון ספריו של רבי אליהו בן הרוש דרושים על התורה " ברכת אליהו " ועל הגדה של פסח " כוס אליהו " ו " בת רבים " לקסיקון בענייני הלכה שכתב רבי יעקב בן סמחון.

ספרים עתיקים מלפני המאה העשרים אבדו או הושמדו, או הושחתו בגלל תנאי שימור ומיזוג לא נאותים. בפרעות 1912 בפאס, למשל, הושמדה ספרייתו של רבי רפאל יהשע ציון סירירו שכללה כ-2500 ספר. ברם במאה העשרים התפתחה והלכה תודעה של שמירה על ארכיונים קהילתיים ופרטיים. ספרייתו של רבי יוסף בן נאים בפאס היוותה את הבסיס לחיבורו " מלכי רבנן " שהוא הוציא על חכמי מרוקו. כיום נמצאת הספרייה בבית מדרש לרבנים בניו יורק.

ספרייה אחרת נמצאת באוסף ויקטור קלגסבלד ( אוסף פרטי, פריס ) ושבה נשמרו חיבוריהם של בני משפחה בן צור בפאס, למן רבי יעקב בן צןר ועד לרבי רפאל בן צור בשלהי המאה ה-19. באוספים נמצאים עדיין מאות תעודות על תולדות הקהילות בצפון מרוקו, ארגונם החברתי והכלכלי והמגמות החדשות, שעדיין לא תוארו כלל ועיקר.

ארכיון אחר הוא של קהילת צפרו, ( כיום בירושלים ), שחלקים גדולים ממנו פורסמו על ידי רבי דוד עובדיה, רק לפני שנים ספורות. רבי דוד הוא בן לאביו הגדול רבי ישועה, בעל " תורה וחיים " בהלכה . הוא פרסם חמישה כרכים על קהילת צפרו, וכן שני כרכים על פאס וחכמיה. אך באיכותם הם אינם מגיעים לספרים שפרסם בהיותו במרוקו.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-Said Sayagh L'autre juive

Said Sayagh

L'autre juive

Roman

Elle etait tres belle, Sol, Zoulikha en arabe, la jeune fille juive tangeroise. Elle s'etait liee d'amitie avec une voisine musulmane, Tahra, chez qui elle se rendait quand elle n'en pouvait plus des remarques de sa mere.

Un jour, Tahra informa le pacha que la petite Sol voulait se convertir a l'lslam. Devant le pacha, Sol nia toute intention de laisser la foi de ses ancetres. Elle fut condamnee a mort pour apostasie

Elle devait avoir entre quatorze et seize ans. Sa famille, ainsi que la communaute juive de Tanger, souhaitant la sauver, lui conseillerent de se convertir en apparence et porterent l'affaire devant le sultan

Moulay Abderrahmane, le sultan du Maroc, a l'heure ou la France conquit l'Algerie, plia sous la pression des faquihs musulmans et confirma la condamnation a mort

Le courage de la jeune fille marqua les esprits de l'epoque, musulmans compris. Ce roman s'inspire d'un fait historique: le martyre d'une jeune juive marocaine de Tanger, executee a Fes en 1834

L'auteur est ne a Meknes dans une famille aux origines complexes, descendants de juifs convertis a l'lslam, chez qui se melent les heritages de Fes, de Mogador, de Tetouan, de Tanger, d'al Andalous et de l'Atlas

Historien, il a soutenu une these publiee aux editions du CNRS en 1986. Agrege d'arabe, il enseigne cette discipline a Montpellier

L'autre juive 22

הספרייה הפרטית של אלי פילו-בנציון נתניהו דון יצחק אברבנאל

 

בנציון נתניהו

דון יצחק אברבנאלדון יצחק אברבנאל

דון יצחק אברבנאל (1508-1437) היה הגדול שבמנהיגי היהודים בשלהי ימי הביניים. מחקר ביוגרפי מרתק זה חושף את דמותו הייחודית: איש־כספים רם־דרג ואיש חצר של מלכים, שהיה בו בזמן גם מלומד אנציקלופדי, פילוסוף שנלחם בתוקף על דעותיו וסופר רב־כשרונות, שהשפעתו הכתה גלים גם מחוץ לעולם היהודי. הספר כולל תיאור מפורט של חייו, הגותו והשפעתו של אברבנאל על רקע המאורעות הרי־הגורל של תקופתו רבת־התהפוכות, בה התרחשו גירוש ספרד ומאבק מכריע בין האיסלאם והנצרות. אברבנאל חזה כ׳ מאבק זה יסתיים בהתמוטטותם של שני הצדדים, ועם זה בגאולתו של עם ישראל, שישתחרר מדיכויי שונאיו ומרותם ואף יעלה לדרגת מורה דרך עליון במלכות הרוח האנושית.

אף על פ׳ שאברנאל היה הוגה־דעות מיסטי, שהאמין באמיתות המקרא כפשוטו, דעותיו על ראשיתה והתפתחותה של התרבות ועל תולדות המדינה ומשטריה השונים (בייחוד על המלוכה !הדמוקרטיה) מפליאות בכמה מגישותיהן החדישות, המעוררות עניין רב אצל חוקרים בני זמננו.

בנציון נתניהו הוא פרופסור אמריטום של אוניברסיטת קורנל וד״ר כבוד של אוניברסיטת ואליאדוליד בספרד. מחקריו על תולדות האינקוויזיציה והאנוסים הופיעו במהדורות חוזרות ונשנות באנגלית ובספרדית. ספר זה, שנכתב באנגלית ותורגם לספרדית, מופיע עתה לראשונה בעברית במהדורה חדשה.

״ספר־שימוש יסודי, ששום חוקר,אחראי בתחומי הלימודים היהודיים והספרדיים לא יופל להתעלם ממנו. זהו אחד מן הספרים הנדירים הנקראים בעניין גם על־יד׳ מלומדים וגם על־ידי קוראים מן השורה המבקשים להכיר את תולדות היהדות.

פרופסור פרנסיסקו מרקז. אוניברסיטת הרווארד

הספרייה הפרטית של אלי פילו-Brit Revue des Juifs du Maroc Numero special Salomon Hai Knafo

ברית

ברית..גיליון מיוחדכתב עת של יהודי מרוקו

 גיליון מיוחד

ר' שלמה-חי כנאפו

כסף חי

עורך ומוער על ידי אשר כנפו

 

Brit

Revue des Juifs du Maroc

Numero special

Salomon Hai Knafo

La vie juive a Mogador

Presente et annote par

Asher Knafo

Ot Brit Kodesh

Hiver 2008

 

Le deces de mon pere Salomon Hai Knafo, survenu a Jerusalem le 7 Mai 1995 a laisse un grand vide. On ne peut s’empecher de penser qu'avec lui s'est terminee une epoque ou les gens avaient une grandeur presque demesuree, grandeur que nous ne rencontrons plus aujourd'hui. S.H.Knafo a mene une vie exemplaire, comme pere d'une tres grande famille et comme chef et dirigeant d'une grande communaute. C'etait un puits intarissable de savoir et de connaissances. Les entretiens avec lui, etaient toujours passionnants et enrichissants. Une reflexion, une question, provoquaient immediatement une reponse juste et detaillee. Quand il n'avait pas de reponse il avouait "Je ne sais pas", mais n'en restait pas la et se mettait tout de suite a la recherche d'une reponse satisfaisante. Mon pere avait la plume facile et eprouvait un veritable besoin d'ecrire et de communiquer avec les personnes qui lui etaient cheres. II entretenait avec ses enfants et les membres de sa famille qui etaient a l'etranger, une correspondance reguliere. L'ordinateur personnel n'existait pas encore. II tapait donב ses lettres sur une petite machine a ecrire, et se servait de papier pelure pour obtenir plusieurs exemplaires. Chacune de ces lettres ecrites en lignes serrees etait d'au moins sept pages numerotees. Elles etaient toutes de veritables chefs- d'oeuvre. Elles etaient imagees, pleines d'humour, de philosophic et d'enseignements. Nous les lisions avec ferveur et les faisions lire a d'autres. Ceux-ci etaient emerveilles par son langage chatie en franfais et en hebreu. Ce courrier similaire a plusieurs correspondants inspira son frere le poete Isaac D. Knafo, qui a son exemple ecrivit une "Lettre des lettres" qu'il envoya a tous les membres de la famille. II en composa encore treize, denommees 'Lettre', imprimees en offset qu'il envoyait de son Kibboutz a des centaines de proches et amis. Apres le deces d'Isaac Knafo, l'idee continua de faire son chemin et les descendants de S. H. Knafo fonderent la revue 'Brit' a laquelle lui- meme participa largement jusqu'a ses derniers jours.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-מקדם ומים כרך ט' – מחקרים על קהילת פאס ומכנאס עריכה : יוסף שטרית

מקדם ומים כרך ט' – מחקרים על קהילת פאס ומכנאס

עריכה : יוסף שטריתמקדם ומים כרך ט'

תשס"ו – 2006

פתח דבר

קובץ זה פותח, כך אני מקווה, תת־סדרה של קבצים שיוקדשו לחקר הקהילות היהודיות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, התפתחותן וחייהן החברתיים והתרבותיים במשך הדורות, ולחקר צורות הקיום היהודי שהתנסו בו לבדן או במשותף עם קהילות אחרות. אין הכוונה לקהילות העירוניות והמבוססות בלבד, שהשאירו את רישומן הנמשך בתולדות בני הקהילה, בתולדותיהן של קהילות אחרות וביצירה היהודית בתחום הספרות וההלכה או העשייה התרבותית להיבטיה השונים, אלא גם לקהילות קטנות שחיו בפריפריה ונאבקו עד התפזרותן לשימור מורשתן הייחודית והכללית ולטיפוח זהותן היהודית בסביבה זרה ולעתים אף עוינת. סדרה כזו נחוצה קודם כול לשם הכרת העבר היהודי בארצות האסלאם, תנאי צמיחתו וניהולו על מגוון התנסויותיו לאורך הדורות, ולשם הכרת הזיקות הפוליטיות, החברתיות, הכלכליות והתרבותיות שקיימו הקהילות היהודיות עם החברה המוסלמית ועם התרבות העלית והעממית של האוכלוסיות שבקרבן הן חיו והתפתחו. היא דרושה גם להבנת המשכיות הרצף של החיים היהודיים בתנאים היסטוריים ותרבותיים משתנים ולבירור אסטרטגיות הקיום היהודי שהתגבשו תוך כדי התנסויות אלה. המשכיות זו אינה נוגעת לקיום החיים הקהילתיים בסביבתם הטבעית בלבד, אלא גם לתנאי העתקתם מרצון או מתוך כפייה למרחבים גאו־פוליטיים ותרבותיים חדשים והשתנותם או השתמרותם בסביבה החדשה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-ר' שלמה יצחקי

רשיכאשר ירדתי השבוע לשפוך את הזבל , עיניי צדו ערימת ספרים. מונחים על מדף שנמצא בחדר הזבל….כהרגלי ומחלתי לספרים, התחלתי לעיין בספרים ומה רואות עיני ספר על רש"י שנדפס לפני 101 שנה בדיוק, הנה הוא לפניכם….הספר מתפורר כולו וחייב לטפל בו……

רשי 2

 

הספרייה הפרטית של אלי פילו

האימפריה שריפית המגרבית 1553 – 1830 – צ'ארלס אנדרי ז'וליין

תולדות השושלות השריפיותהיהודים במרוקו השריפית

בבואנו לחקור את תולדות השושלת הסעדית ועלווית, לא נמצא כמעט ולא כלום בארכיוני מרוקו. עלינו לפנות למקורות נוצריים ולרשומות היסטוריות בלשון הערבית. חיפושיו של הלייטנט קולונל ה.דה קסטרו בספריות אירופה ובארכיוניה איפשרו את עריכתו של " קורפוס " תעודות ענקי " מקורות חדשים לתולדות מרוקו " , עשרים כרכים גדולים גדושי תעודות, שהעמידו לרשות ההיסטוריונים טקסטים בסיסיים:  הסכמים חשאיים, אגרות שגרירים או סוחרים, זיכרונות, חוזי שכירת אוניות, קשרי מסחר, סיפורי נוסעים שכבר פורסמו אף הם נדירים או שאזלו.  דה-קסטר העשירם בהקדמות ביקורתיות ובהערות מאלפות. עבודה חשובה זאת, שפ. דה-סניבאל חמשיך בה, ואחרי מותו הופקדה בידי ר. ריקאר, מחדשת את היכרותנו עם מרוקו השריפית.

המקורות האירופיים מקבלים חשיבות-משנה לאור העובדה, שכתיבתם ההיסטורית של בני המקום היתה מפוקפקת. מרוקו לא ידעה עד המאה הט״ו אלא מדקדקים נוקדנים או תיאולוגים אדוקים. התרכזותה בעמידתה מול התקפת הכוחות הזרים הביאה בעקבותיה יצירת היסטוריה לאומית. בספרו החשוב ״ההיסטוריונים של השורפא״ הראה לוי- פרובנסאל מהי ההערכה הנכונה שיש להעריכם. אין ביצירתם אלא שורת עובדות, בלא סדר חשיבות ובלא רעיונות כלליים, שירי הלל ושבח או כתבי פלסתר מפוקפקים בה- במידה, ובדרגה גבוהה יותר, גניבות ספרותיות עזות-מצח. ההיסטוריונים, שהתעניינו באנשים יותר מאשר במאורעות, היו קודם-כל ביוגרפים רשמיים, שלא ראו אלא את שליטם, את חצרו ואת בירתו. אף לא שמץ מנשמת ההיסטוריה של מרוקו למן המאה הט״ז, ובייחוד מאבק השלטון המרכזי נגד המנהיגים הדתיים, אינו מבצבץ מכתיבתם.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-משכיל שיר הידידות שולחן ערוך מפוייט שירת ההלכה לרבי משה אבן צור

משכיל שיר הידידות

שולחן ערוך מפוייט שירת ההלכה

לרבי משה אבן צור

יוסף גבאימשכיל שיר הידידות

הוצאת :

אורות יהדות המגרב

 

השירה והפיוט הם בבואה וחלק בלתי נפרד מחיי היהודים לדורותיהם במזרח ובמערב. הספר שלפנינו הוא מחקר חלוצי, שכן לא מצאנו לפניו בשום קהילה פיוטי הלכה על פי סדר הסימנים והסעיפים של השו"ע. זהו חידוש הגדול של רבי משה אבן צור.

בספר זה זוכה שירת ההלכה של הפייטן לחשיפה ראשונית מתוך כתב היד במהדורה מדעית. החלק הראשון של הספר סוקר את יצירתו הכוללת של רמב"ץ, ותחנות בשירת ההלכה. חלק ניכר מהמבוא דן בפואטיקה של שירה זו.

החלק השני מציג את החיבור " משכיל שיר הידיות " – שולחן ערוך מפוייט לרבי משה אבן צור, תוך ביאור הפיוט והפנייה לסעיפים בשו"ע, שאליהם הוא מכוון בכל סטרופה של הפיוט.

ד"ר יוסף גבאי, עוסק באזהרות ובשירת ההלכה. הוא איש חינוך במשך עשרות שנים במערכת החינוך העל יסודית, ושימש כמנהל וכמפקח ברשת אמי"ת וכמדריך ארצי. הוא עוסק בההדרת ספר השירים של רבי משה אבן צור " צלצלי שמע ", ובכך הוא תורם נדבך נוסף בחקר שירת פייטני מרוקו. 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-יהודי קזבלנקה : עיונים במודרניזציה של הנהגה יהודית בתפוצה קולוניאלית ירון צור . הגר הלל

יהודי קזבלנקה : עיונים במודרניזציה של הנהגה יהודית

בתפוצה קולוניאלית

ירון צור . הגר הלל

האוניברסיטה הפתוחה

הגר הלל : 

עם התבססות המשטר הקולוניאלי במרוקו, ניצבה יהדות מרוקו מול מציאות חדשה. המעבר ממרוקו הנשלטת בידי סולטאן מוסלמי־עצמאי למרוקו הנתונה בצל הפרוטקטורט הצרפתי, וכן המעבר מחברה מסורתית לחברה בתהליכי מודרניזציה ועיור מואצים, חייבו את מרבית הקהילה היהודית לקחת חלק בתהליכי הסתגלות קשים. המבוכה לנוכח האתגרים שנוצרו בעקבות מציאות זו, הכשירה את הקרקע לקליטתן של אידיאולוגיות מודרניות, אשר היכו שורשים בעיקר בריכוזים יהודיים בערים מודרניות, כמו קזבלנקה. סוד משיכתן היה בכך שהן הציעו מערכות פוליטיות, חברתיות, או תרבותיות, אשר נענו לצרכים המשתנים ובאו לפתור את הבעיות של הציבור היהודי בעידן החדש.

בשנות העשרים והשלושים, נקרע הרחוב היהודי בין שתי אידיאולוגיות מודרניות עיקריות: הלאומיות הציונית וזו של הרפורמיזם היהודי־המערבי. ביקשנו לבדוק את דרכה של התנועה הציונית בקזבלנקה בין שתי מלחמות עולם: שורשיה, מסריה, מאבקיה, אופיו הסוציו־אקונומי של גרעין תומכיה, וכן דפוסי התארגנותה ואופני פעולתה.

איתורם של כל חברי התנועה חייב חיפוש אחר אירוע שבו הם היו עשויים להשתתף. עברנו על המקורות שבידינו, שנה אחר שנה, אך רק בשנת 1936 נמצא מבוקשנו – ועידה, שלראשונה נוסדה בה הסתדרות מרוקנית ציונית־ארצית, ובראשה ועד מקומי ייצוגי שנבחר לשרת את מטרות הציונות: איסוף כספים לבניין הבית הלאומי, הפצת השפה העברית העלייה. כאשר חיפשנו את קבוצת היוזמים של ועידה היסטורית זו, נתקלנו בתא ציוני קטן בקזבלנקה, המאכלס קבוצה שונה בתכלית מזו שהכרנו בראשית התקופה הקולוניאלית הצרפתית ושונה מזו שאנו עתידים לפגוש בשלהיה. גילוי זה עורר בנו תמיהה ואת פשרה ננסה להבין בפרקים הבאים.

עיון במקורות העלה שהתא הציוני בקזבלנקה עסק מדי פעם בגיוס כספים למען הקרנות הציוניות, אך עיקר מאמציו הושקעו בעריכת עיתון מקומי, ליאתניר אילוסטרה L'Avenir illustre, שפירושו – העתיד (עיתון עם איורים) ואילו מערכת העיתון תירגמה את שמו – ל־העתיד המצויר.

העיתון נוסד בקזבלנקה, בשנת 1926, בידי יונתן טורש(J. Thursz), מהגר מאירופה המזרחית, ששיקם את התא הציוני בקזבלנקה לאחר מלחמת העולם הראשונה. אומנם, מערכת העיתון גילתה נטיות פרו־ציוניות ברורות. ואולם, דומה כי על־פי המודל שהוצע בחלקו הראשון של הספר המגמה השלטת בעיתון בתקופה הנדונה כאן אינה ציונית קלאסית אלא רפורמיסטית־לאומית.

הגוון הרפורמיסטי של ליאווניר אילוסטרה בא לביטוי באידיאולוגיית השיקום של החברה היהודית בקזבלנקה במטרה לגאול אותה ממצוקתה הכלכלית, החברתית, הארגונית והרוחנית לפי עקרונות ההשכלה והליברליזם. בניגוד לזרם הציוני הקלאסי, שראה בקיבוץ גלויות ובבניית בית לאומי בארץ־ישראל אפשרות יחידה לשיקום העם היהודי, הרי שהתפיסה שעמדה ביסוד הזרם הרפורמיסטי־הלאומי, היתה שניתן לשקם את העם היוהודי גם במקום מושבו – בתפוצה. הגוון הלאומי באותו עיתון השתקף בניסיון להתאים את החברה היהודית לזמנים המשתנים ולשלב אותה בסביבתה הנוכרית בלי לוותר על ייחודה היהודי ועל מוסדותיה האוטונומיים. לעומת זאת, הגוון הציוני של העיתון בא לביטוי בזיקתו לתהליך הקמת הבית הלאומי בארץ־ישראל. תהליך זה נתפס כמוקד השראה למדד ההתעוררות הלאומית בעולם היהודי כולו, והוכחה שאפשר לקיים ישות לאומית יהודית בעידן המודרני.

הדיון בזרם אידיאולוגי אחד, הזרם הרפורמיסטי־הלאומי ובמאבקיו נגד מתחרהו – הזרם הרפורמיסטי־היהודי־המערבי־הקלאסי – יפגיש אותנו עם הקבוצות החברתיות בקזבלנקה שתמכו באידיאולוגיות אלה, וכן עם האמצעים שהשתמשו בהם כדי להפיצן. כידוע, אחד האמצעים להפצתן היה ייסוד עיתונות יהודית־מקומית שדרכה נלמד על הצורות שבהן עובדו האידיאולוגיות המערביות והותאמו לצרכים הייחודיים של קהילת קזבלנקה ועל האופן שבו הונחלו לציבור המקומי.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-הורים וילדים בהגותם של חכמי צפון אפריקה – אליעזר בשן

 

הורים וילדים בהגותם של חכמי צפון אפריקה – אליעזר בשן

הספר מתאר את חיי המשפחה של יהודי צפון אפריקה כפי שהם משתקפים בספרותם של חכמי מרוקו, אלג׳יריה, תוניסיה ולוב מן המאה ה־15 עד ימינו; כולל הדינים, התקנות והמנהגים. רוב המקורות שאובים מספרות השאלות והתשובות, הדרושים, המנהגים והשירה.

בפרקי הספר סוקר המחבר את הנושאים הרבים והמגוונים הקשורים לחיי המשפחה וביניהם: מטרת הנישואין – השאיפה להמשכיות, נישואי בוסר ונישואי צעירה לזקן, עקרה וריבוי נשים, עקרות הבעל, לידת בנים או בנות בלבד, תחליפים לצאצאים, האם בהריון, הפלות, הלידה, שמירת היולדת והתינוק, פטירת היולדת בעת הלידה או לאחריה, תמותת תינוקות וילדים, מספר הילדים למשפחה, הנקה, ברית מילה, פדיון הבן וזבד הבת, חופת נעורים, החינוך המסורתי, הילד במשפחה ובקהילה, בר-מצוה ובת־מצוה, הכשרה מקצועית ובנות עובדות, ילדים של זוגות גרושים, ילדים יתומים ומקומם במשפחה.

כל אלה יוצרים תמונה מקיפה וכוללת, המציגה בפני הקורא את ההווי והתרבות של חיי המשפחה היהודית בצפון אפריקה.

פרוסור אליעזר בשן, חבר משואות יצחק, עוסק עשרות שנים בהוראה ובחקר חייהם ותרבותם של היהודים בארצות המזרח ובצפון אפריקה. שימש כמרצה במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן. ספר זה הוא ספרו התשיעי.

הקדמה

חובה נעימה היא לי להביע תודתי לעורך הספריה פרופסור יהודה פרידלנדר, ולחברי הוועדה המיעצת שאישרו את הוצאת כתב היד. להנהלת העמותה: אפרים בן חיים, החלוץ והשליח ליהודי צפון אפריקה, ליו״ר הנהלת העמותה חברי משה מושקוביץ, שאני מכירו ומוקירו כשישים שנה כאיש רב פעלים.

לידידי הרב ד״ר משה עמאר, המומחה לספרות הרבנית של חכמי מרוקו, שהעיר הערות מחכימות לחיבור זה. לעורכות ורדה בכור ותמנע הורביץ שעשו מלאכה יסודית, לעובדי הוצאת הקיבוץ המאוחד, לאילן דוידוביץ שסייע בידי בידע טכני. לגופים שהשתתפו במימון: לסגן הנשיא למחקר באוניברסיטת בר אילן הפרופ׳ מינה טייכר: לפרופ׳ טובה כהן ראש המרכז לחקר האשה ביהדות ע״ש פניה גוטספלד הלר באוניברסיטת בר אילן: ליו״ר קרן המחקר הפרופ׳ אפרים חזן ולמנהל מרכז דהאן מר שמעון אוחיון. לבסוף, לרעייתי האהובה דבורה המלווה אותי ומסייעת לעמלי מעל יובל שנים. כולם יעמדו על הברכה.

זה ספרי השני הרואה אור בספריית הילל בן חיים. ייזכרו לטובה ד״ר מאיר איילי ז״ל שהציע לחבר את הספר יהרות מרוקו עברה !תרבותה, שראה אור בספריה זו בשנת תש״ס. וכן יהודית נסיהו [פרידמן] ז״ל, שהכרתיה לפני קרוב לשישים שנה כאשה מוכשרת, מסורה לעם ישראל ולארץ ישראל, שבינתים הלכה לעולמה.

חברי ד״ר אברהם שטאל ז״ל, שחיבר את הספר משפחה וגידול ילדים ביהדות המזרח, ירושלים תשנ״ג, בו רשם 1001 מקורות ועדויות על היבטים שונים של חיי המשפחה, ביניהם גם אצל יהודי צפון אפריקה. מקצת הנושאים בחיבור זה נזכרו בספרי יהדות מרוקו עברה ותרבותה, תל־אביב 2000, בפרק ט ״המשפחה ומעמד האשה״, בייחוד בעמודים 224-215.

עד עתה פרסמתי ספרים ומאמרים העוסקים בעיקר בעברה של יהדות מרוקו, והמבוססים על מקורות עבריים ולועזיים; מהם תעודות מארכיונים, רובם משל משרד החוץ הבריטי ומיעוטם מהארכיון הלאומי בוושינגטון. הספר שלפנינו כולל את כל ארצות צפון אפריקה, ורוב המקורות מובאים מהספרות הרבנית. זהו ספרי התשיעי שרואה אור, נוסף ל־152 מאמרים וערכים באינצקלופדיות בעברית ובלועזית, בתחום התרבות והחברה היהודית במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-מקדם ומים חלק א מחקרים ביהדות ארצות האסלאם

 

 

מקדם ומים חלק א

מחקרים ביהדות ארצות האסלאם

הוצאת אוניברסיטת חיפה

1981

העורכים : יעקב ברנאי, צבי יהודה, בוסתנאי עודד, יוסף שיטרית, עליזה שנהר

עריכה : שרה פוקס

פתח דבר

תולדות הפזורה הספרדית ויהדות ארצות האסלאם לא זכו עד לשנים האחרונות למחקר מדעי שיטתי. בשנים האחרונות גברה ההתעניינות הציבורית והממלכתית בתחום זה במידה כזו שניתנה תנופה גדולה לטיפוח חקר קהילות אלה, ובעידודם של גורמים ממלכתיים ומוסדות ניתן מעמד אקדמי לעיסוק במורשתן. אוניברסיטת חיפה נמנית עם המוסדות הראשונים שעודדו את המחקר ואת ההוראה בלימודי יהדות ספרד ויהדות ארצות האסלאם והיתה הראשונה שבנתה חטיבת לימודים בין־תחומית המוקדשת כולה למקצועות ונושאים מתחום זה.

קובץ המאמרים שלפנינו דן בסוגיות היסוד של חיי הקהילות היהודיות באגן היס־התיכון מאז גירוש ספרד, והינו אחד הפירות שהניבו המאמצים הגדולים המושקעים כיום במחקר זה. הקובץ אינו מצטמצם למרחב גיאוגרפי אחד או לתקופה אחת בלבד, אלא מנסה להקיף קהילות רבות במזרח ובמערב המוסלמי. אמנם רוב המאמרים בקובץ זה דנים בקהילות שחסו בתקופה זו או אחרת בצל האימפריה העות׳מאנית, אך נמצא בו גם מאמרים המתארים קהילות שהתקיימו מחוץ לאימפריה, כגון יהדות מרוקו ויהדות פרס.

הספר מופנה לחוקר, למורה ולתלמיד, וגם למשכיל שתולדות יהדות ספרד ויהדות ארצות האסלאם קרובות ללבו. הביבליוגרפיה המוצעת בסוף כל שער ושער וכן שער המקורות מטרתם לסייע לקורא באיתור חומר נוסף בסוגיה שבה הוא חפץ. תקוותנו, שקובץ זה פותח סידרה חדשה בשם ׳מקדם ומים׳, שתוקדש כולה לפרסום מחקרים ומונוגראפיות בנושאי יהדות ספרד ויהדות ארצות האסלאם.

אנו רואים לעצמנו חובה נעימה להודות בהזדמנות זו לכל אלה שהיו שותפים לנו בעבודות ההכנה. ללא סיועם של רבים, אס בעצה טובה ואם במימיו, היה נבצר מאיתנו להוציא ספר זה לאור. תודתנו נתונה בראש ובראשונה למרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח שבמשרד החינוך והתרבות: מר נ׳ יושע ומר י׳ עוז־ארי העומדים בראשו גילו הבנה רבה וסייעו לנו בכל עת שנדרשנו להם. כמו־כן ברצוננו להודות לוועדת המחקר של הפקולטה למדעי־הרוח ולוועדה להוצאה־לאור של אוניברסיטת חיפה, שנשאו בחלק נכבד מהוצאות ההדפסה, לפרופ׳ א׳ גראבויס, הדיקן לשעבר של הפקולטה למדעי הרוח, לפרופ׳ י׳ מנצור, הדיקן הנוכחי, ולמר נ׳ מטרי, מזכיר הפקולטה, שעזרו לנו לאורך כל הדרך בטיפול מסור ויעיל. תודה מיוחדת לגב׳ נ׳ אבקין, הממונה על הפרסומים באוניברסיטה, שסייעה לנו בהכנת הספר לדפוס. על כולם תבוא הברכה.

העורכים

חיפה, אדר א׳ תשמ"א.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-יצחק בצלאל נולדתם ציונים

 

יצחק בצלאל

נולדתם ציונים

הספרדים בארץ ישראל ובתחיית העברית בתקופה העות'מאנית

מדברי נחום סוקולוב על הספרדים 

" אנחנו נעשינו ציונים

אתם נולדתם ציונים " 

האמונה המשיחית מהווה תשתית לכמה עמדות של היהדות הרבנית בסוגיות מרכזיות: מהות הגלות, האם ראשיתה גאולה נסית או טבעית, קדושת הארץ ומידת המחויבות לעלות אליה, יישוב הארץ, ומאוחר יותר העמדה כלפי התנועה הציונית ומדינת ישראל.8 גם בכמה מסוגיות אלה חלוקות הדעות בקרב רבנים של שתי העדות. אפרט בסוגיה אחת. צבי זוהר דן בהשקפות החכמים הספרדים בארץ־ישראל בשנות 1849-1777 בדבר מטרת החיים בארץ והעלייה אליה. מסקנתו היא כי בכתביהם, שלא כבכתבי כמה רבנים אשכנזים, אין: ערך להימצאות יהודים בגולה, אין חובה להימנע מן העלייה לארץ, הגבלת העלייה לקבוצה מסוימת בעם, החשבת החיים בארץ בשל אתריה הקדושים, הטיעון שהישיבה בארץ מקדמת את בוא המשיח או שהיא היערכות לקראת בואו הקרוב. ובהכללה ׳ארץ־ישראל הממשית ולא ארץ־ישראל כמטפורה לדרגת התעלות מיסטית היתה משאת נפשם׳. עוד לדעתו, יש קירבה בין השקפת־עולמם של חכמים ספרדים אלה ובין גירסות של זרמים מרכזיים בציונות בדבר שיבה לארץ וחיים בה. כדבריו:

הזדהותם של גורמים מובילים בקרב האליטה הספרדית בארץ עם מסרים לאומיים מרכזיים, אליהם התוודעו במחצית השנייה של המאה ה־19, נבעה לא רק [.״] מפתיחותם היחסית כלפי תהליכים של שינוי [״. אלא] גם מן הקרבה והרציפות שבין עמדותיה המסורתיות של אליטה זו בדבר חשיבות החיים בארץ לבין עמדות היסוד של זרמים ציוניים מרכזיים.

בשני תחומים אלו, האמונה המשיחית והקשר המסורתי עם ארץ־ישראל, מצאנו אפוא הבדלים בין גישות הספרדים לגישות האשכנזים החרדים, שיש להן השפעה על מידת הנכונות לקבל את הציונות המודרנית. ומכאן לתחום השלישי.

רבנים ספרדים מארץ־ישראל כגורם מקשר בינה ובין הקהילות במזרח. הרבנות הספרדית בארץ־ישראל מילאה תפקיד בולט, לעתים ראשון בחשיבות, בתחומי הדת, החינוך והתרבות בהרבה תפוצות של הספרדים והיוותה אפיק קשר מרכזי בינן ובין הארץ. תופעה ספרדית זו, שאין לה מקבילה בקהילות אשכנז, היו לה שלושה סוגי ביטוי שונים.

Recent Posts

  • דברי הימים של פאס-מאיר בניהו-כולל תרגום ליהודית מגרבית

    שט"ו – 1554 -1555 ואחר כך בא מולאי מחמד אשייך אשריף הנזכר למעלה ונלחם על תאפיללאלת ולכדה ולקח אחיו מולאי אחמד וכל בניו והוליכם עד לנהר תאדלא ושחט ארבעה בנים, אחיו מולאי זידאן ושלשה אחיו, ובא להלחם על פאס מולאי עבדאללאה בן מולאי מחמד אשייך ונשבר וברח ועזב פה את הנוודים מסוס, ומשבט רחמאנא ואלודאייא ( שבטי נוודים של עמק הסוס, הרי רחמאנא והואדיות ), עם גדול מאד שלא יספיק לו מים לשתות ולא לחם לאכול ונשארו מושלכים מחזרים על פתחי הבתים של היהודים, ומתו מהם הרבה שלא יסופר. אחר כך יצא להלחם על פאס מולאי מחמד אשייך הנזכר ויצא

  • Le Pogrome des Fes ou Tritel-1912-Paul B.Fenton

    Le samedi 27 avril, l’événement se résuma en un simple entrefilet en première page du Matin annonçant que: «Fez est calme» et qu’une «commission formée de notables arabes, européens et israélites va se charger de l’assainissement de la capitale. Des sommes importantes ont été réunies pour secourir les israélites affamés. Le sultan a donné 10 000 francs, Mr Régnault 5 000 francs et diverses personnalités marocaines 10 000 francs.» Enfin un reportage anonyme sur le sort des Juifs, paru dans l’hebdomadaire L’Illustration en date du 11 mai, fit le tour du monde grâce aux photographies fort impressionnantes, prises par le

  • הפרעות בפאס או התריתל-התרע"ב-יוסף ינון פנטון-סיכום

    סיכום מאה שנה לאחר אירועים מטלטלים אלו, מה תוכל להיות המסקנה בעניין הפרק הטרגי הזה בקורותיהם של יהודי מרוקו? במבט לאחור, דעותיהם של המשתתפים הראשיים בתקופה ההיא מן הצד האירופי מפתיעות בתמימותן המדומה ומעוררות רושם של העמדת פנים: דיפלומטים ואנשי צבא מאשימים זה את זה בעיוורון על שלא חזו את הסימנים המקדימים לתנועת המרד. לנוכח כך עולות שאלות אחדות: איך ייתכן שהסמכות הצבאית הצרפתית בחרה להעלים עין מאותות אלו בתואנה של היעדר ׳ראיות מוצקות להישען עליהן׳? ומדוע היא הניחה לרוב הגדודים לעזוב את העיר, בעוד שאנשי המודיעין ידעו היטב שהידיעה על עזיבתם הקרובה הופצה לשבטים העוינים סביב העיר? רייניו, ציר

  • Il était une fois le Maroc-David Bebsoussan-Qu'en fut-il de la presse spécifiquement juive?

    Il y avait cependant une grande influence britannique au Maroc… Le Times ofMorocco fut fondé par l'écrivain Edward Meakin. Il dévoila la corruption tangéroise. Son fils Budgett Meakin fut l'auteur de livres importants sur le Maroc dont The Moorish Empire publié en 1899 et The land ofthe Moors paru en 1901. Le style critique de Meakin père et fils finit par les faire comparaître par-devant le Tribunal consulaire. Le journal fut racheté en 1893 par le Gibraltarien G.T. Abrines, propriétaire de Moghreb al Aksa, et se fit le défenseur de la politique britannique. Avant d'être racheté, le Times of Morocco

  • גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא-עם המשמ"ח אליקים חלק ב'

    כל אותה תקופה בעוד הר׳ אזולאי מקנטר בלשונו את הגאון המשמ״ח ברמה האישית, הגאון המשמ״ח בחר להימנות מכת הנעלבים ואינם עולבים, ואחז בפלך השתיקה, אולם חכמי ורבני העיר החליטו למחות על כבודו ולפרסם כנגד הר׳ אזולאי קונטרס בשם ״מלחמת המגן״. בראש הקונטרס חתום הגאון רבי אברהם אביחצירא. ככל הנראה ע״מ לחזק דבריו הוסיף בחתימתו וכתב ״ממשפחת הרה״ג המפורסם המקובל האלקי בוצינא דנהורא כקש״ת יעקב ביחצירא זצוק״ל״. בקונטרס הנז׳ שולחים הגאונים רבי אברהם ועמו הגאון רבי דוד אדהן חבר ביה״ד, מכתב המשתרע על פני כמה עמודים להגאון רבי משה שתרוג ומביעים תמיהה על הסכמתו על דברי הר׳ אזולאי עיי״ש. מלבד זאת

  • גאוני משפחת אביחצירא-עם המשמ״ח אליקים-חלק א'-ר-יוסף-אביחצירא-

    עם המשמ״ח אליקים מגדולי הגאונים שידעה יהדות המזרח, היה זה הגאון המופלג, המושלם והמוכתר בכל מידה טובה, רבי משה מאיר חי אליקים זצ׳׳ל(המשמ׳׳ח), לימים ראב״ד בעיר קזבלנקה. הרב המשמ״ח זצ״ל, נולד ביום ט״ו טבת תרל׳׳ב בעיר טבריה, לאביו הגאון רבי ניסים אליקים(יליד העיר טבריה בשנת תר"י 1850 ) הרב היה בן יחיד והתייתם מאביו בעודנו ילד קטן, כפי שמתאר בתו״ד שכתב על גבי שער הספר ׳חדד נא״ה׳ שחברו אביו, ז״ל: לקטתי מכתיבותיו של עט״ר ישעי ומשגבי משארית הנמצאה מעט מהרבה כי שטף הזמן גרפם והעש האכזר והריקבון חגרו כוחם לכלות מחמדי עין והיו לאין… הרב המובהק העניו המדוכא ביסורין גדולים,

  • תהלה לדוד –הוצ' אורות המגרב- לוד – מעמד המשורר בקהילה.

    מעמד המשורר בקהילה. עבור בני זמנו היה דו בן חסין לא רק משורר אלא תלמיד חכם המקדיש מזמנו ללימוד תורה. פיוטים שנכתבו לסיום שישה סדרי משנה ולסיום מסכת או כדי להלל את מעלותיהם של נדיבים המחזיקים בידי לומד התורה מלמדים כי הוא היה חלק מחבורת לומדים קבועים שחבריה קיבלו תמיכה צנועה. בין 1773 ל – 1781 הוא למד יחד עם רבנים אחרים במכנאס וביניהם  זכרי בן משאש, בנו מרדכי ומרדכי אצבאן, בשיעורים שקיים הרב השליח הידוע מחברון, רבי עמרם בן דיוואן הנערץ ( במיוחד עלי – הערה אישית שלי אלי פילו ) , שנאלץ לשהות בעיר בעקבות מלחמות הבלתי פוסקות

  • עקיבא אזולאי-איש ירושלים – ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״

    ״אבו דאוד״, "אבן אל ערב״ מדברי עקיבא ״מאז ומתמיד אהבתי לרקום יחסים כנים בין חברים, ללא הבדל חברה, עדה ועם. בזכות יחסים אלה קיבלתי בשובי ארצה תפקיד פיקטיבי של הממונה על השרברבים היוצאים לעבודות חוץ. הייתי משוטט בכפרים, קונה נשק ממבריחים בדואים. תחום עבודתי היה מיריחו עד שכם, ובמקביל עסקתי בריכוז מידע מודיעיני על הכפרים הערביים. בשנת 1936 התגייסתי לנוטרות, והייתי בין הגפירים הראשונים בירושלים. מתוך 500 מועמדים נבחרו 34 נוטרים. רוב פעילותי התרכזה סביב ערביי ירושלים, אשר כינוני ״אבו דאוד״, ״אבן אל ערב״. קיבלנו רובים, והופקדתי לשמור על שתי תחנות חצץ בבית וגן. נשארתי מופקד על תחנות אלה עד

  • סיפור וקמע-תופעות בעולם הרז והנסתר-כתב עוזיאל חזן-צייר רפאל אבוקסיס

    הקמעות, צורותיהם ומבנ״הם: ישנם קמעות חומריים, הזרים בדרך כלל ליהדות, וקמעות שבכתובים, קמעות שכוחם המאגי בטיב החומר ממנו הם עשויים ובמקורו של חומר זה. אחרים כוחם בכתוב בהם. הקמעות החומריים עשויים מאברי בעלי חיים, מצמחים ומפירות, מתכשיטים, פיסות קלף, שיער, שרידי אדם שניספה באסון ועוד. הקמעות נועדו לתליה על הקיר, לענידה על הצוואר או לצרירה בכים. צורותיהם וציוריהם הם: מגן דוד, מנורה ושבעת הקנים, דמויות של מלאכים, צורת ה״חמסה״, אותיות וחותמות מאגיות, מטבעות עתיקים ועוד. החומרים: נחושת, כסף, זהב, קלף, נייר, חרס וכדומה. הקמעות החומריים, בעיקר אלה מהתקופות הקדומות, שייכים יותר לתחום עבודת האלילים והאמונות התפלות מאשר לתחום האמונה וכוח

  • עם ר"ם-שושלת רבני משפחת מאמאן לבית הרמב"ם-ק"ק צפרו מאת הרב ד"ר רפאל עמרם ממן

    Ainsi les valeurs morales et les principes sociaux et humains se transmettent de père en fils. L'essentiel se situe lors de la plus tendre enfance et dès les premiers jours dans la maison paternelle. Se transmettent alors les concepts éternels de la reconnaissance d'autrui. Et c'est par la force parentale qu'apparaît pour la première fois l'image divine retranscrite grossièrement dans le matériel de ce bas monde.»Ecoute les principes moraux de ton père et n'abandonne pas la Torah de ta mère», ceci est une règle importante dans la théorie du devoir culturel de l'homme. Et ainsi que l'écrit le Rav Ben-Tsion


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930