ארכיון יומי: 26 במאי 2024


יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-2000 הדפום העברי הראשון בזמן החדש

יהדות-מרוקו-עברה-ותרבותה

הדפום העברי הראשון בזמן החדש

טנג'יר: הדפוס העברי הראשון בזמן החדש הוקם בטנגייר, שבה הדפיס שלמה בן חיון ב־1891 את השבועון ׳קול ישראלי בערבית יהודית. היו לו שני סוגי אותיות מרובעות ואותיות רש״י. הוא גם הדפיס הגדות של פסח בתרגום לקשטיליאנית. הוא הדפיס את חלקו הראשון של הספר ׳חמד בחורים׳ הלכות בערבית יהודית, וחלקו השני הודפס בקזבלנקה. מיצירותיהם של חכמי מרוקו הדפיס שלמה בן חיון רק את ספרו של שאול נחמיאש, ׳גבעת שאולי, תרס״ה. בית הדפוס נסגר ב־1928.

מ־1905 ואילך הודפסו יצירותיהם של חכמי מרוקו גם בדפוסים אחרים שקמו בערי מרוקו. על הספרים שהודפסו בצפון אפריקה, ראו נספח מסי 3.

בפאס היו תשעה בתי דפוס עבריים. בדפוס ׳אלארד׳ בבעלותו של גוי צרפתי היו גם אותיות עבריות, והוא הדפיס טופסי הזמנות לבית הדין בעברית, החל ב־1918 או 1919.

הספר הראשון, ׳שבחי פסחי, הודפס על ידי אהרן עטר בדפוס של שלמה בועזיז בתרפ״ו. לאחר מכן עבר המדפיס למכנאס, והקים בה בית דפוס. בדפוס בפאם לא

היו אותיות עבריות עם ניקוד וטעמי המקרא, לכן הוזמן הספר הנ׳יל להדפסה בג'רבה עם ניקוד וטעמי המקרא, וכן נעשה לספר 'יקרא דשכבי לחברת גומלי חסדים׳ הכולל קינות, פאס תרפ״ו, שאף הוא הודפס בג'רבה.

מראכש: בשנת תרפ״א (1921) יסד אפרים אלקסלסי בית דפוס בעיר, ובאותה שנה הודפס רק ספר אחד – 'שיר ידידות'. בתרצ״ב הודפס הספר של יצחק אבירזל, 'כפר ליצחק׳,

קזבלנקה: משה עמאר, שירד מהארץ ב־1915, הגיע לקזבלנקה והחל לעבוד בדפוס צרפתי, וב־1919 פתח בשותפות עם שלום אלבאז דפוס עברי ראשון בעיר. חלק מהספר ׳חמד בחורים׳, הלכות בערבית יהודית, הודפס כאן בתרע״ט. כמו כן הודפס ספר השירים של יעקב כלפון, ׳יגל יעקב׳, תר״פ (לערן). השותפות נמשכה עד 1927.

ב־1929 פתח עמאר בית דפוס משלו, והדפיס בו חוברת בשם ׳תיקון שנהגו לומר ק״ק המערבים בירושלים׳, לצורך לימוד ליום יום במקום ׳חוק לישראלי. את הציוד לדפוס רכש בגרמניה ובצרפת ובית הדפום שלו נקרא אידיאלי. בנו של משה עמאר פיתח את בית הדפום, ובשנות ה־50 ואילך היה לחברת הדפוס החשובה ביותר במרוקו.

בעיר זו הוקמו בתי דפוס נוספים: ב־1929 פעלו בה בתי דפוס של יהודה ראזון, של מרדכי ומסעוד דהאן, ושל האחים אלבאז. ב־1951 פעלו בה בתי דפוס של חיות ודהאן, חאדידה, לוגאסי, בוסקילה ושושן.

מכנאס: השותפים שרביט וחזן, בעלי דפוס בפאם, פתחו סניף במכנאם. שלמה בועזיז מפאס עבר ב־1927 למכנאס ופתח בה בית דפוס. הספר העברי הראשון שהודפס כאן היה ׳ישמח ישראלי, תרצ״א, פיוטים שהובאו לדפוס על ידי ׳חברת יחזקאל הנביאי. ב־1939 פתחו כאן האחים צייאג בית דפוס.

במוגדור הקים מאיר חדידה בית דפוס, והספר היחיד שהודפס כאן היה של מאיר קורקוס, 'בן מאיר', תרפ״ה, שכבר הודפס בירושלים בתרע״ג.

באוג׳דה הדפיס משה חלואה בשנת תשי״א(1951) חוברת בשם ׳פיוט מי כמוך׳ לפורים בשביל חברת רשב״י, וכן פיוט על רשב״י בשביל ׳חברת הזוהר׳ בתאורירת.

נסיונות להקים בתי דפוס היו גם ברבאט ובתיטואן, אך הם לא עלו יפה.

חלק מהספרים זכו להדפסות חוזרות, מהם בשינויים ועם פירושים נלווים – סימן לכך שהספרים היו מבוקשים. עם ספרים אלה נמנו: אברהם אזולאי, ׳חסד לאברהם׳ (הודפס 11 פעמים); שלום בוזאגלו, ׳מקדש מלך׳(9 פעמים); אברהם אזולאי, ׳זהרי חמה׳(7 פעמים); שלמה אדהאן, 'בנאות דשא'(6 פעמים); דוד אבן חסין, ׳תהלה לדודי(4 פעמים), ועוד.

רשימת ספרים שיצאו עם מבוא וביוגרפיה על המחברים ראו בנספח 4.

מקומות מגוריהם של החכמים היוצרים

רוב החכמים שכתביהם הגיעו לידינו חיו בערים, מהם שעברו ממקום למקום.

היו חכמים בודדים שחיו בכפרים. חכמים במספר הגדול ביותר פעלו בפאס, אחריהם במכנאם. רשימת מקומות מגוריהם ופעולתם של החכמים היוצרים, ראו בנספח 5.

יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-2000 הדפום העברי הראשון בזמן החדש

עמוד 143

ש"ס דליטא-יעקב לופו-״ הקרע ו״ההיפרדות״ מהרב שך

ש"ס דליטא

ח. הקרע ו״ההיפרדות״ מהרב שך

הסדקים בין הרב שך לרב יוסף נתגלו במהלך הקדנציה הראשונה של ש״ס. התחזקות מעמדו של אריה דרעי בש״ס במקביל לדעיכת מעמדו של הרב פרץ היו מסימני השינוי. רק זיקנתו המופלגת של הרב ובריאותו הרופפת שריתקה אותו למיטתו(12 שנים לאחר הקמת ש״ס) גרמו להרפיית אחיזתו. מאז הפך הרב עובדיה יוסף למנהיגה היחיד והבלתי מעורער של ש״ס, וזכה עם הימים לעוצמה פוליטית גדולה מזו של עמיתיו האשכנזים. עוצמתו חרגה מעבר לחוג הספרדי החרדי והשפיעה על שכבות רחבות בקרב עדות המזרח. מאז קום המדינה עלו אליו לרגל ראשי ממשלה ופוליטיקאים יותר מאשר אל כל ״גדול״. עם זאת עדיין קיימים אלפי בני תורה ספרדיס/מזרחים שאישיותו המאגית של הרב שך מהלכת עליהם קסם והם נשמעים לחלוטין ל״דעת תורה״ העולה מתוך החוגים הליטאים.

ההתנתקות הפוליטית של מצביעי ש״ס מ״אגודת ישראל״, הצלחתה של ש״ס בכנסת והתבססות מנהיגותו התורנית והציבורית של הרב יוסף, לא הביאו לידי צמיחתו העצמאית של עולם תורה ספרדי לצד עולם התורה הליטאי. מערכות היחסים המורכבות של ספרדים/מזרחים חרדים שמצד אחד התנערו מפטרונותה הפוליטית והציבורית של המנהיגות הליטאית, אך מצד שני המשיכו להיות שותפים לעולם הישיבות הליטאי ותלויים בו, הן אשר ניווטו לאורך השנים את היחסים הנפתלים שהתפתחו בין הרב שך לתנועת ש״ס.

 

אריה דרעי, מנהיגה של תנועת ש״ס, הוא אשר ניווט את התנועה בין שני הקטבים. משעה שהרב פרץ התפטר מהממשלה מתפקידו כשר פנים, על רקע פרשת יהודית מילר, תפס אריה דרעי שהיה מנכ״ל משרד הפנים את המנהיגות. היתה זו תקופת הפריחה של אריה דרעי שבתפקידו זה סייע רבות למגזר החרדי ובפרט לישיבות הליטאיות, ומשום כך זכה לתמיכה הפוליטית של הרב שך. בביקור שערך דרעי בישיבת פוניביץ, זכה לקבלת פנים חמה ונלהבת של הרב שאמר עליו בפומבי: ״מה שדרעי עשה במשרד הפנים בתקופה קצרה לא עשו עסקנים שקדמו לו אפילו בארבעים שנה״.

הקרע בין הרב שך לש״ס החל להחשף לקראת הבחירות לכנסת ה־12, בדצמבר 1988. בעקבות הצלחתה של ש״ס, ובעיקר עקב פעילותו הנמרצת והצלחתו של אריה דרעי כמנכ״ל משרד הפנים ועליית קרנו בקרב המגזר החרדי, החלו עסקנים אשכנזים מ״אגודת ישראל״ לעשות לאיחוי הקרע בין חצרות החסידים לנאמני הרב שך. נערכו פגישות רבות, כנסים וועידות, בארץ ובחו״ל, למציאת נוסחה שתשלב את החסידים עם הליטאים ברשימה מאוחדת לכנסת. חשדותיו של הרב שך ש״אגודת ישראל״ טומנת לו פח בעניין שריון מקומות ברשימה לכנסת, השפיעו עליו להכריז על הקמת מפלגה חדשה ״דגל התורה״ – מפלגת הפלג הליטאי ב״אגודת ישראל״.

ש״ס נפגעה מהקמת ״דגל התורה״. הלא היא עצמה היתה מזוהה במפלגתו של הרב שך והנה הוא מקים מפלגה, אליטיסטית ואשכנזית, שתתחרה במפלגה שזה עתה הקים.

הרב יוסף ראה בהקמת ״דגל התורה״ פגיעה קשה ביותר והוא החליט בעקבות מעשה זה לפרוש מהנהגת ש״ס. החלטתו גררה בעקבותיה ביקור פיוס היסטורי של הרב שך בביתו של הרב יוסף בירושלים. בביקור נאות הרב שך לחתום על קריאה שניסח אריה דרעי לכל בני התורה, ובפרט למזרחים, לתמוך בבחירות הקרובות בש״ס. היתה זו הפעם האחרונה שהרבנים שך ועובדיה שיתפו ביניהם פעולה.

מלחמת הבחירות בין ״אגודת ישראל״ וחב״ד לבין הליטאים וש״ס היתה אינטנסיבית וחסרת פשרות, והתקיימה תוך האשמות הדדיות בזיופים בקלפיות ובמעשי הונאה. לפי תוצאות הבחירות לכנסת ה־12, מיום 22 בדצמבר 1988, זכתה ש״ס בשישה מנדטים, ״אגודת ישראל״ בחמישה מנדטים ו״דגל התורה״ בשני מנדטים, ובסך הכל הוכפל כוחו של המגזר החרדי וייצוגו בכנסת היה גדול מאי פעם. אמנם הציבור החרדי במדינת ישראל גדל, אך אוכלוסייתו לא הוכפלה ביחס למגזרים אחרים. לפיכך, ברור היה מתוצאות הבחירות שציבורים לא חרדים רחבים הצביעו עבור מפלגות חרדיות, וש״ס היתה הנהנית המרכזית מכוחות אלו.

יש לציין שערב הבחירות, כשהתעורר חשש במחנה ״דגל התורה״ שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה, ביקש הרב שך מתלמידי הישיבות בני עדות המזרח להצביע ל״דגל התורה״ ולא לש״ס. למרות התערבותו הפעילה של הרב שך נגד ש״ס גדל כוחה, תוצאה שהוכיחה כי ש״ס שואבת כוח גם מחוץ לעולם הישיבות.

חוסר הפרופורציה בין כוחה הפוליטי העולה של ש״ס בכנסת לעומת חולשתה בעולם הישיבות היה בעוכריה בזמן האירוע שנחרט בזיכרון הציבורי כ״תרגיל המסריח״. ערב ראש השנה תש״ן, בספטמבר 1989, ש״ס עמדה בשיא כוחה ואריה דרעי בשיא כוחו הפוליטי. שני השבועונים, העזלם הזה ויום השישי, המייצגים עמדות של ציבורים המנוגדים זה לזה, בחרו בו כאיש השנה. באותו קיץ הצליח דרעי לארגן באמצעות שמעון פרס, ביקור ממלכתי רב הוד והדר לרב יוסף במצרים, בהזמנת הנשיא מובארק. שמעון פרס, באמצעות חברי הכנסת חיים רמון ויוסי ביילין, שיתפו את אריה דרעי בסוד המהלכים הפוליטיים במדינה ובתוכניות העתידיות בתחום החוץ והביטחון. אריה דרעי נטה שמאלה ורקם מהלך של שינוי פוליטי גדול: הרחקת ש״ס מהימין, הינתקות מהאפוטרופסות של הרב שך, והפיכת ש״ם לשותפתה הימנית/דתית של ממשלת פרס. בתמורה שאף לקבל עמדות פוליטיות מכריעות, כגון משרד האוצר ותפקידים מרכזיים נוספים. מהלך כזה היה מאפשר לש״ס לפתח ללא הגבלה את מוסדות החינוך שלה ולהעמיק את אחיזתה בציבור הדתי. הסכם ההבנות בין ש״ס למפלגת העבודה (הסכם דרעי־רמון) כלל דיווידנדים פוליטיים נוספים, שהיו אמורים לשחרר את ש״ס לחלוטין מהתלות באשכנזים ולמקם אותה בראש שירותי הדת במדינה על חשבון מקומה של המפד״ל.

 

ש"ס דליטא-יעקב לופו-״ הקרע ו״ההיפרדות״ מהרב שך

עמוד 206

כתובות ותנאים לחג השבועות-מאיר נזרי

כתובות ותנאים-מאיר נזרי

הספר שלפנינו ׳כתובות ותנאים לחג השבועות בקהילות ישראל׳ נחלק ל-2 חטיבות: חטיבה א׳ בת 3 חלקים: פרקי רקע, פרקי מבוא וחלק מרכזי הדן בפירוט בכתובת ר׳ ישראל נג׳ארה ׳ירד דודי לגנו׳ המהווה מקור השראה לשאר היצירות. חטיבה ב׳ ־ מהדורה של 20 פיוטי כתובות ותנאים, כשהם ערוכים, מנוקדים ומפורשים בליווי מקורות ומבואות הנחלקים ל-2 קבוצות: א. כתובות מקהילות ספרדיות ובראשן כתובת נג׳ארה מצפת; קהילות מהאמפריה העתומאנית: בלגרד, בוסניה, סלוניקי ותורכיה, וקהילות ממרוקו: סאלי, מכנאס וצפרו. ב. כתובות ותנאים מקהילות שבארצות אשכנז: גליציה, פולין, לטביה, אוקראינה, ליטא וגרמניה.

מהדורה זו היא הרביעית בתחום השירה והפיוט מאת דר׳ נזרי. היא וקודמתה ׳פיוטי הדרן לסיום מסכת ולסיום הש״ס בקהילות ישראל׳ יצאו לאור במוסד הרב קוק בירושלים, מיסודם של הרב י. ל. מימון ודר׳ יצחק רפאל (תש״פ). שתי המהדורות הראשונות: ׳שירת הרמ״א – הרב רפאל משה אלבאז, מאדריכלי השירה העברית במרוקו׳(תשע״ג) ו׳היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא׳ (תשע״ח) יצאו לאור במרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם באוניברסיטה העברית בירושלים, מיסודו של פרופ׳ משה בר אשר.

זהו ספרו השביעי של החוקר העוסק בחקר השירה והקהילה. 3 ספריו האחרים עוסקים בחקר קהילות ישראל ב׳סג׳למאסא (בהנהגת חכמי אביחצירא) ומנהגיהן במעגל האדם והשנה בהוצאת אוני׳ בר אילן (תשע׳׳ג, תשע״ו ותשע״ח). החוקר שימש מרצה וחוקר בתחום השירה והפיוט בבר אילן בחסות האקדמיה למדעים וההדיר למעלה מ-600 פיוטים מקהילות שונות.

פתח דבר

בפתח דבר זה כשמו כן הוא אנו פותחים בסקירה כללית של היצירות הנידונות, הן היצירות הפיוטיות שרובן כתובות לשבועות והן היצירות הפרוזאיות שרובן תנאים לשבועות, כאשר כל יצירה זוכה לסקירה משלה. נפתח בסקירה של כתובות ה׳ וישראל, נמשיך בכתובות ישראל והתורה ונסיים בתנאים לשבועות אלה שבשירה ואלה שבפרוזה.

א. כתובות בין ה׳ וישראל

  1. 1. כתובת ר׳ ישראל נג׳ארה ׳ירד דודי לגנו׳: כתובת נג׳ארה כוללת שני חלקים: ציור חופה של ה׳ וישראל כמשל למעמד הר סיני(1־18) ונוסח שטר כתובה ההולך בעקבות דגם שטר הנישואין לכל סעיפיו: פרטי החתן והכלה, תאריך החופה ומקום עריכתה; התחייבויות יסוד: שארה, כסותה ועונתה: הסעיפים הכספיים: עיקר כתובה ותוספת, מוקדם ומאוחר, נדונייתה וסך הכול; תנאים ובטחונות לפירעון הכתובה: קבלת אחריות, קניין, שבועה ועדים. בחלק של התנאים מסתברת חופה נוספת זו של ישראל עם התורה. בתנאים החיוביים: מעשה ידיה, הדירה והירושה מסתברת חופה כפולה, אולם בתנאים השליליים מתבהרת יותר החופה של ישראל והתורה: 1. ׳ושלא ישא אשה אחרת עליה מילדי נכרים הנלוזות׳ (=לא לפנות להשקפה אחרת המנוגדת לתורה). 2. ׳ושלא יניחנה מתוך כעס והתרשלות׳… (=לא להתרשל בלימוד תורה). 3. ׳ושלא ימשכן כלי חמדה ולא ימכר׳ (ספר תורה). 4. ׳ושלא יצא למקום רחוק… כי אם ספר תורה מונח נגד לבו׳. הפיוט נחתם בחתימה חגיגית הנקשרת ל׳אשרי העם שככה לו', שהקהל אומר בעת הובלת ספר התורה מן ההיכל לבמה.

חידושים בכתובת נג׳ארה: א. כתובת נג׳ארה, שבה נפגשים הדוד והרעיה בחופה מהווה מפנה ביחס לכלל שירי נג׳ארה המוסבים על תקופת הפרידה. ב. הכתובה היא גם מפנה רעיוני וזאנרי גם ביחס לכל המקורות הפיוטיים ואחרים שקדמו לכתובת נג׳ארה המתמקדים בתיאור חופות לדוד ולרעיה, עד שבא נג׳ארה ויצר גם את כתובתם. ג. המבנה האמנותי הכולל חופה כפולה: חופת ה׳ וישראל, המשתקפת ממרבית בתי הפיוט וחופת ישראל והתורה המשתקפת בחלק של התנאים שישפתח דבר בהם מסר ותנאי לחידוש ברית ה׳ עם אומתו. ד. התורה היא נמשל להרבה מסעיפי הכתובה: עיקר ותוספת, מוקדם ומאוחר, דירה וירושה, וכל התנאים השליליים מוסבים עליה, ביטוי לרעיון שהתורה היא התוכן העיקרי לנישואי ה׳ וישראל. ה. גם נושא הגאולה שזור בכתובת נג־ארה כמשתקף משיבוצים מקראיים שונים הלקוחים מנבואות הנחמה והגאולה לעתיד לבוא. ו. הכתובה היא יצירה פרודית רק בנוסחה, אבל בתוכנה היא יצירה אלגורית ההופכת את שטר כתובת הנישואין לנישואי הקב״ה וישראל. ז. הרובד הלשוני של הכתובה משולש: לשון הכתיבה הארמי(הרובד הפרודי), הרובד המקראי השיבוצי החותם בדרך כלל את המחרוזת והרובד המדרשי המשתמע מהקשר השיבוצים למדרשיהם. ח. כתובתו של נג׳ארה הונצחה במחזור לשלוש רגלים ובבית הכנסת והפכה מעתה לחלק בלתי נפרד מ! התפילה וממנהגי חג השבועות ביחס לשאר הכתובות שיועדו רק ליום שני בחו ל.

כתובת ר׳ יוסף אלמושנינו ׳אשירה לה׳ כי בו שבת׳: כתובה זו אינה מכילה אלא חלק מסעיפי כתובת הנישואין, אבל יש בה נושא חדש ביחס לזו של נג׳איי,׳ והוא שילוב ז׳ ברכות של החופה בפיוט. מעמד הר סיני שבו נפתח הפיוט הוא הנמשל לציור החופה והקידושין בין ה׳ לישראל. בסעיפי התחייבויות החתן לכלה: מזונותיה, כסותה, פדיונה, רפואתה ועונתה – נחתמות המחרוזות כל אחת בחתימה של אחת מז׳ ברכות (33-25), ואחריהן מופיע אזכור הדיברות וקבלת עול תורה ומצוות (42-34). המסר העיקרי המסתבר על פי הקשר הכללי של הפיוט הוא ההתניה של קיום התחייבויות ה׳ לישראל בקיום התורה על ידם.

כתובת ר׳ דוד פארדו ׳דרך כוכב מיעקב׳: גם כתובה זו מחקה את כתובת הנישואין רק בחלק קטן מסעיפיה, אבל מוסיפה נושא חדש על זו של אלמוזנינו ומשדרגת אותה בשילוב ז׳ ברכות עם י׳ הדיברות. היא נחלקת לשלושה חלקים: א. מתן י׳ הדיברות, כאשר כל מחרוזת נחתמת באחת מהן לפי סדרם (33-1); ב. תיאור מעמד הר סיני(51-34); ג. חתימת כל מחרוזת באחת מד ברכות (81-52). המסר של השילוב הכפול ברור: קיום ברית של חופה וקידושין בין ה׳ לישראל מותנה בקיום י׳ הדברות על ידי ישראל המייצגים את כלל התורה.

כתובת ר׳ רפאל משה אלבאז ׳דודי ירד לגנו׳: גם כתובה זו אינה מחקה את כל סעיפי כתובת הנישואין, והיא מתמקדת במעמד הר סיני ומתן תורה ובמרכזם עשרת הדיברות המפרנסים מחצית מבתיה (טורים 39-1), ורק אחר כך באים הסעיפים הפרודיים: עיקר כתובה, תוספת, נדוניה וסך הכול. בין שני חלקי הפיוט מופיעה חוליית מעבר המקשרת בין שני החלקים: 'כַּלָּה נְעִימָה אִם תִּקַּח אֲמָרַי וְתוֹאִיל / לְדַקְדֵּק בִּפְרָטֵיהֶם כַּמְּפֹרָשׁ עַל יַד יְקוּתִיאֵל / הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל'. המסר ברור: ברית ה׳ עם ישראל מושתתת על ברית ישראל עם תורתו, וקידושי ה׳ את ישראל מותנים אפוא בקבלת התורה וקיום מצוותיה.

כתובת ר׳ זאב וולף בוכנר הכהן ,זרח משעיר׳ (בספרו ׳שירי תהילה׳, ברלין תקס׳יח/1808, עמי ט-יא). כתובת בוכנר היא הקרובה ביותר לזו של נג׳ארה באשר ־היא כוללת מבנה משותף הכולל שני חלקים: א. תיאור מעמד הר סיני בציור של חופה בין ה׳ וישראל בפתיחת הכתובה בהיקף דומה (18-1). ב. שטר הכתובה הפיוטי לסעיפיו הפותח בסעיף התאריך ׳בששי בשבת… למנין שאנו מונין.״׳. המפנה העיקרי בכתובת בוכנר ביחס לכתובת נג׳ארה הוא שילובם של י׳ הדיברות החותמים את עשר המחרוזות האמצעיות (61-32). זאת ועוד, באשר הנמשל לסעיפים הכלכליים והכספיים הוא י׳ הדיברות, הנה אחד לדוגמה: ׳ואנא אפלח… כהלכת גוברין יהודאין דפלחין ששת ימי המעשה, וביום השביעי ירגיעו וינפשו… זכור את יום השבת לקדשו׳.

הכתובה החסידית הפרוזאית: כתובה זו מופיעה במהדורות שונות, המפורסמת שבכולן היא מהדורת פיעטרקוב תרע׳׳ג. שייכת גם היא לכתובות ה׳ וישראל אבל היא שונה מהן בכמה צדדים: א. היא איננה ערוכה כפיוט הנחלק למחרוזות, אלא כתובה בפרוזה בלתי חרוזה והולכת בעיקבות כתובת הנישואין. ב. מבחינת הנוסח היא מחקה את שטר הכתובה האשכנזי על סעיפיו בדומה לזו של בוכנר. ג. המקורות העיקריים המפרנסים אותה אינם רק מקרא ומדרש, אלא גם מקורות קבליים נוסח הזוהר והאריז׳׳ל. ד. סגנונה הוא חסידי קבלי, ורובדה הלשוני שייך ללשון ימי ביניים. ה. היא מאוד מקיפה וכוללת פרטים רבים לכל סעיף. ה. בכל נוסחיה היא מיוחסת ככתובתו של ר׳ ישראל נג׳ארה, או כטעות או בכוונה כדי לזכות למעמד מקובל.

כתובות ותנאים לחג השבועות-מאיר נזרי

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 228 מנויים נוספים
מאי 2024
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר