צוואתו על ערש דוי של הרמ"א מצפרו-רבי רפאל משה אלבז זצ"ל-בערבית יהודית ותרגום לעברית.

התרנ״ו-1896
צוואתו על ערש דוי של הרמ"א מצפרו-רבי רפאל משה אלבז זצ"ל
בערבית יהודית ותרגום לעברית
בקר יום ששי שנים ועשרים יום לח׳ תמוז יה״ל ש׳ ה׳ אלפים ושש מאות וחמשים ושש ליצי׳ נכנסנו לבקר הרב המובהק הדו״מ כמוהר״ר רפאל משה אלבאז ז״ל ומצאנוהו מוטל על ערש דוי ומיושב בדעתו כמשפט הבריאים, וציוה בפנינו מחמת מיתה בזה הלשון ובזה הסדר: הריני מקדיש מנכסי ארבע מאות צ'ורו ינדפסו ביהום הלכה למשה, ועדן מקדם, ועטרת פז, מימון ליסיר די מזל טוב יעטיוולו עשרין צורו באס יזווז, מזל טוב בעד סכי כתובתה יחדתי לה קפטאן מובר וקפטאן כ׳דר וסאייאת דטלס זוז ודמאלז דלקטעאת ותותלא דדהב ובגדי חול וסבאני דסדדא וזלטיטא סקרנט, מזל טוב אם נתיבמה תבקא תסכין פלגרפא מא תכרזסי מנהא, בצלאל אלבאז יעבבי תלת ארבאע די ענדי פלגרפא אתאנייא לשמאל העולה להאלפוקי שבחצר הנק׳ צאר ן׳ עבדון ולבית אלוולי לימין הנכנס לחצר הנז׳ כללו גו״ח אטלטל ינבאע כללו מא יכליוו גיר דבר הצריך למסאחף די זאוו לידי מנחה ודי כתב יד יבקאוו ולבאקי ינבאע ומן טלטל ולמסאחף תתרפאד ארבע מייא ציורו הנז/ וסאיין יכס יביעו מסאייל אוכרין וויכממלו, כסווא דתובית דייאלי יעביהא בצלאל, כסווא דלקמכא לר׳ אליהו כאן ליבום אוו מא כאנסי האד לעאם אלוולי תבקא פלגרפא מזל טוב וולאדהא יאכלו וויסרבו פלגרפא מנכסי, ומכאן ואילך אידא מא כאן יבום יאכלו תלת שנין אוכרא הייא ודרארי דייאלהא מנכסי, סאיין עטית לבצלאל תלת רבאע דלגרפא ולבית הנז׳ הווא מתנה על מנת שלא יחול עליה שעבוד כתובה ובעל חוב, והאד תנאי כתנאי בני גוב׳׳ר, הוכחנוהו על אעבורי אחסנתא ואמר בצוואה ניחא לי, עוד צווה בזה הלשון תכריכין וצרכי קבורה כמשפט אילי הארץ, וסהר כללו יקראוו לחכמים פלגרפא יעטיוולהום גץ ציורו פנהאר בכללות אצוואה גיר תכתבהא תאממן פיהא ועמל פיהא דברים ברורים כפי הדין ואפילו תחתמו ווידהר סי ספק ענדכום רשות תעאוודוהא בלשון בדור די יכון מקיים אצוואה, מזל טוב וולאדהא נאמנים מא יחיבוהומסי אפילו חרם סתם, ע״כ דברי צוואתו.
תרגום לעברית
בקר יום ששי שנים ועשרים יום לחדש תמוז יהפכהו השם לטובה שנת חמשת אלפים ושש מאות והמשים ושש ליצירה נכנסנו לבקר הרב המובהק הדיין המצויין כבוד מורינו הרב רבי רפאל משה אלבאז זכרונו לברכה ומצאנוהו מוטל על ערש דוי ומיושב בדעתו כמשפט הבריאים. וציוה בפנינו מחמת מיתה בזה הלשון ובזה הסדר:
הריני מקדיש מנכסי ארבע מאות צ׳ורו בהם ידפיסו ספר הלכה למשה, ועדן מקדם, ועטרת פז. הילד (החורג) משה בן מזל טוב (אשתו השלישית) יתנו לו עשרים ציורו לצורכי נישואיו. מזל טוב יחדתי לה בעד סכי כתובתה הקפטאן של קטיפא וקפטאן ירוק. וחצאיות של משי שנים. צמידים (מחתיכות של זהב וכסף). עגילים של זהב ובגדי חול. ומטפחות לכסוי הראש סינר בצבע סקרנאט. מזל טוב אם נתייבמה תשאר לדור בעליה לא תצא ממנה. בצלאל אלבאז יקח שלשת רבעים שיש לי בעליה השניה לשמאל העולה להאלפוקי שבחצר הנקראת חצר בן עבדון, והבית הראשון לימין הנכנס לחצר הנזכר גוף וחזקה. טלטל הבית ימכר כולו לא ישארו רק דבר הצריל. הספרים שהגיעו לידי מנחה והכתבי יד ישארו, כל הספרים חוץ מאלו ימכרו ממחיר הספרים והטלטל יקחו הארבע מאות ד׳ורו הנזכרים ומה שיחסר לסכום הנזכר ימכרו דברים אחרים וישלימו. מלבוש ״תובית״ שלי יקחנו בצלאל, מלבוש הקטיפא לרבי אליהו. נתייבמה או לא נתייבמה. מזל טוב, תשאר בשנה הראשונה בעליה, ובניה יתפרנסו בעליה מנכסי. ואחרי כן אם לא נתייבמה יתפרנסו עוד מנכסי שלש שנים היא ובניה. מה שמסרתי במתנה לבצלאל שלשת רבעי העליה והבית הנזכר היא מתנה על מנת שלא יחול עליה שעבוד כתובה ובעל חוב. וזה תנאי כתנאי בני גד ובני ראובן. והוכחנוהו על אעבורי אחסנתא (מה שמעביר נכסיו מהיורשים הראויים ליורשו לשאינם ראויים) ואמר שניחא לו במה שמצווה. עוד צווה בזה הלשון תכריכין וצרכי קבורה כמשפט אילי הארץ (כעשירים) וכל החדש ילמדו למנוחת נפשו, וילמדו החכמים בעליה שלו ויתנו להם חצי ציורו לכל יום. הצוואה תכתב בתשומת לב ובדברים ברורים כפי ההלכה, ואפילו יחתמו בה ויראה להם איזה ספק הוא מרשה להם לחזור ולכתוב צוואה אחרת בלשון ברור שיהיה מקיים הצוואה. מזל טוב ובניה נאמנים ולא יחייבו אותם אפילו חרם סתם. עד כאן דברי צוואתו.
התרנ״ו-1896
צוואתו על ערש דוי של הרמ"א מצפרו-רבי רפאל משה אלבז זצ"ל
בערבית יהודית ותרגום לעברית
כתיבת תגובה