הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד ע.


רבי יוסף בכור ן' ונישתי שליח כולל ירושלים-הקהלה והשדרי"ם-רבי דוד עובדיה

ביום כה' סיון ש' הברכות לפ"ק

איש חמודות. מדובר בו נכבדות. מאן דרחים רבנן. ובצל שדי יתלונן, הכי קרא שמו זית רענן ה״ה מעי ידי״ן ואו"ע החכם המרומם רצ״ו הגזבר הנאמן בהר סי' סי, אהרן אלבאז יצ״ו אתה ה, תשמרהו וכבוד והדר תעטרהו ביר״א

אחדש״ו באה״ר וחי״ן וציל״א גם היא נגד פני עליון. השוכן בציון. אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. גם עשויר נלוה. לישרים נאוה. ברבות הטובה. גם עד זקנה ושיבה כי״ר. טעמא דאיבא דבור ולנעומי מודע מבשר ואומר מהגעתי פעי״ת פא׳ס יע'א לחיטו'ל. ובאמת דקשה עלי פרידתך כי נפלאה אהבתך לי ומבנך היקיר החכם ר רפאל הי״ו כריע באח לי ומנב״ץ אשת חיל. כאסתר המלכה בת אביחיל. והן בעודני חי זכר אזכרבם על כל הטובות אשר עשיתם עמדי מלב ובנפש חפצה. ועיני לשמייא נטלית בכל לבי ובכל מאדי. ואמר צולו' צולו' זכות המקום המקודש בית אל יכוב״ץ יכולה היא שתגן אלף המגן עליכם ועל בניבם למען ישבו ישרים. שקטים ושאננים הן עוד רבות בשנים כי״ר. ומודע לך אחי בי נתאכסנתי בבית הגביר החכם המרומם סי' יעקב אפלאלו יצ״ו בעבור סיבה. כי הבעה״ב הראשון יש לו בנין בביתו והיה בלתי אפשר להתאכסן אצלו. כי היה המקום צר כי אינם מחזיקים אפילו אנשי הבית וההכרח לא יגונה ולא ישובח. הן עתה למע' ידיד נפשי ואו״ע מר דינא הרב המובהק כמוהר״ר מלאך רפאל נרו׳ אדושט״ו באה״ר וחי״ן. למע' ידי״ן ואו״ע מד דינא הרב המובהק מלאך רחמים נרו׳ אדשוט״ו. למע' מר דינא הרב ר׳ יקותיאל ואחיו וחתנו אדשוט״ו. למע' הרב במוהר״ר ד׳ חיים אליהו ובניו אדשוט״ו. לאחיו של ר רפאל הי״ו אדשוט״ו. ותאמר למע' חו״ר בישיבה הי״ו שבבר כתבתי מכתב לעה״ק ירושת״ו. בעבור הספרים. ותמיד תהלתם בפי מכל אנשי העיר ובפרט מהשכנים הי״ו. ואתיא מכללא מהרב ר׳ רפאל משה הי״ו. כי אהבתם חקוקה בקירות לבי. ותמיד אני משתבח מהם כעל כל גמולות טובות אשר גמלו עמי. ובכן הרימותי ידי אל ה, אל עליון. אני אברך ולי נאה לברך ברבת אברהם יולדו של ברבי יוסף. זכות המקום הקדוש והנורא יגן עליהם ועלינו למען יקומם וירומם ויגביה כוכב מעלתכם, בשובע שמחות. על מי מנוחות כי״ר למע' כל חכמי הישיבה הלומדים בבית ה,. תדב״ש לאחיך. היקר ובנו כי אני אברכם. להשי'ך סי׳ משה הי״ו אני אברך אותו. למע' החכם ר יונה הי״ו אדבשוט״ו ותדרוש בשלומו של האזור שלו שיהיה שלם במדות להגזבר קופת חסידים שלמה אהרן ך אישלוש הי״ו אדב״ש ושישתדל על ענין הקופה לצאת מדי יום ביומו בבה״כ ואל יתרשל ואל יתבייש בדבר גדול בזה ויהיה עז כנמר. וקל כנשר ורץ בצבי. וגבור כארי, לעשות רצון אבינו שבשמים וזכות מצוה דנא ה' יפקדהו בבנים זכרים לחיים ולקיימא כי״ר לכל אהובים וריעים ולכל יחידי סגולה של עי״ת צפרו יע״א אני אברכם בזכות התורה יחולו על ראשם למעי האורחים הגברים הי״ו תדבשוט״ו, ולהיות העת נחוץ אין ערוך אליך רק החיים והשלום, כ״ד אנא זעירא דמן חבריא שד״ר כוללות חסידים מעה״ק ירושת״ו הבטוח בחסדי המלך שהשלום שלו והוא הצעיר

אברהם יוסף בכה״ר שלמה ס״ט

ביום כו' תמוז דהאי שתא וה׳ר׳ב׳י׳ת׳י׳ את זרעך לפ״ק

פרי עץ הדר הוא בטעמא וריחא. שפתותיו שושנים מירא דביא במענה פיו לאיש שמחה. דורש טוב לעמו בחמלה וחנינא ובעינא פקיחא. ה״ה מע' ידי״ן ואו״ע הגביר המרומם הגזבר המפואר בעל אכסניא נאה רצ״ו בהר סי' אהרן אלבאז יצ״ו אתה ה, תשמרהו. וכבוד והדר תעטרהו. כיר״א.

אחרי דשו״ט באה״ר וחי״ן ואמר צולו' צולו' לרוכב בערבות. לאלפים ולרבבות. למען ישב עולם. וחי לעולם. ברבות הטובה,                   לאלפי רבבה, כי״ר.

כאשר תעשנה הדיבורים לבטא בשפתים להניד כי ישר משו"ט יה״ר שכן מלא. ועוד בה אשיריה׳ למרס בדם אהבה כי נפלאה אהבתך לי ומים רבים לא יוכלו לכבות את אהבה וכו' שכל עוד וזמן שאעלה זכרונבם לפני הם זולגים עיני נהרי נחלי דמעות ביודעי טבעכם ולבבכם הטובה. והן בעודני חי זכור אזכרבם על כל הטובה אשר עשיתם עמי ויה״ר מלה׳ תהיה משכורתבם שלמה כי״ר. והנה בעתה החדשות אני מגיד כי הן כהיום באו הנה פה העירה יע״א ידי״ן את שאהבה נפשי הגביר המרומם רצ״ו בעל אכסניא נאה סי, יוסף אזולאי הי״ו ובנו ות״ח אחר ש״ץ ואחיו של סי' יוסף תוככי עי״ת אולד זנן יע״א ואמרו לי שרוצים ללכת להשתטח על קברי הצדיקים אשר במח״ק ולהתעכב שם יום או יומיים אי ע״כ אחפ"ק נא לשון בקשה כי סמכתי על אהבתך. ובאמת אמרו מגלגלין זכות ע״י זכאי, תו״ם בהגיעם למח״ק אזור כגבר חלציך לקיים מצות הכנסת אורחים והם ראויים לכל כבוד שבעולם. ואני גמול חסד מסי, יוסף הנז' עכ' הטובה אשר עשה עמי בהיותי במח״ק. וכמעט הוא הגדול במקומו. והוא עומד עם כל השלוחי כולל העוברים במח״ק. והוא עשיר ומכובד וקולע אל השערה וכו'. ומעלה אני עליך כל הכבוד והנח״ר אשר תעשה עמהם כאלו עשית עמדי. וא״כ לידי״ן ואו'ע כרע כאח לי בנך היקר החכם ר' רפאל יצ״ו אני אברך ברכת אברהם יולדו על ברבי יוסף ויה״ר שהקב״ה יפקדהו בבנים זכרים לחיים ולקיימא. ואני מצוה אותו גם כן למען יעומד חי לדרוש להם מבוקשם ולכבדם, רק אין דבר זולת לכל חו"ר מח״ק ואתייא מבללא למע' רחימא דנפשין הרב המובהק מלאך רפאל יצ״ו אדברה נא שלום רב באה״ר וחי״ן לכל אהובים ורעים ויחידי סגולה ממח״ק אדב״ש ולביתך נאוה קדש אשת חיל בת אביחיל ובניו היקרים ובתו אני אברכם ברוב עוז ושלום. ב״ד אנכי איש צעיר איש ירושלים שד"ר כולל חסידים בית אל יכב״ץ הבטוח בחסדי המלך שהשלום שלו והוא הצעיר

אברהם יוסף בכר׳ שלמה ס״ט

 

רבי יוסף בכור ן' ונישתי

שליח כולל ירושלים

ה׳ תרל׳׳ד – תרמ׳׳ז(1874 – 1886)

נולד בירושלים בערך שנת תר׳(1840) ונפטר שם ט׳ ניסן תרע״ו(1916). בחדש אייר תרל״ח (1878) נשלח למרוקו וכמו כן בשליחות בית אל למרוקו וכן למרוקו בשנת תרס״ד (1904) המסמך שלפנינו לא מצויין בו שום תאריך ונכתב למר אהרן אלבאז שהיה אז גביר בעמיו.

ראש הרבנים באה״ק

והועד הכללי הק'

לעדת הספרדים

בעה״ק ירושלים תובב״א

 

לעי״ת צפרו יע״א

שלום רב וישע רב מציון קרית מלך רב, לכבוד ידידנו מעלת תהלת האור כי טוב הגהמ, רצ״ו ומרבה להטיב אוהב שערי ציון וירושלים ת״ו כשת' סי, אהרן אלבאז יצ״ו נרו' יאיר וחי לעולם ובריא אולם כיר״א

אדון יקר!

זאת מאתנו לצוות למע' מר שלוחנו האי מרגניתא טבא הה, הרב המובהק ואח לברך ור"ק בנשק, כמהר״ר יוסף בכור ן׳ ונישטי הי״ו אשר חלינו פניו למען יצא מאתנו שליח נהוג מכוללות עקו״ת ירושלים ת״ו להחיות כמה אלפים נפשות עניים אביונים יתומים אלמנות תלמדי חכמים העטופים ברעב ועינינו רואות וכלות ואין בידינו להושיע לנהל את העם הרב הזה ומעולם לא הביע מצב כו' עקו"ת ירושלים ת״ו כימים האלה אשר ירדה לטמיון, ומפי מע' מר שלוחנו הרב הנז', יוסף עינינו יצ״ו ידע נאמנה במה אנן קיימין, אי לואת באנו לחלות פנ״ק נא ידיד הי וידידנו יעשה לכבוד ה, ולכבוד ירושלים עקרת ת״ו להיות עורה בצרות לעמוד לימין הרב השד״ר יצ״ו הנז' לעשות נדבה כפולה ומכופלת להנהונה לפי גודל דוחק כוללנו, בטחנו באהבתו ובחמלתו שכה יעשה וכה יוסף בתוספת המרובה. באופן שיצא מאתם הרב השד״ר הנז' יוסף חי ומלא ברכת ה' ומה' תהיה משכורתו שלימה. ואנן מהכא תפלתינו קבע לפני כתל המערבי למען יאריך ימים, רבות בשנים, דשנים ורעננים בבנים ובני בנים. ברוב ההצלחות. ושובע שמחות, כנהר וכנאה, החותמים בצעריך׳ ירושלים ת״ו ברב עז ושלום

הצעיר יעקב שאול אלישר.. יוסף נסים בורלא… הצעיר שלמה משה סוזין… גבריאל שבתי… רפאל עוזיאלחיים נסים ברוך

הקהלה והשד"רים-הרב דוד עובדיה זצ"ל-אחרון בשושלת הרבנים בק"ק צפרו

רבי יוסף ארוואץ

כולל ועד המערביים ירושלים

שנת ה׳ תרל״ו- 1876

שד״ר זה יליד רבט שבמרוקו נולד שנת תר״ז(1847) ובגיל שתים עשרה עלה עם הוריו לירושלם ועיקר למודו לקח מפי רבי דוד בן שמעון רבי אלעזר הלוי בן טובו ורבי רפאל מאיר פאניז׳ל, ונסמך להוראה בגיל עשרים ושלש, ויצא בשליחות זו, ואח"ך בשליחות חברון למרוקו תרמ״ג – תרמ״ד (1884-1883), וגם בשנת תרס״א, תרס״ב(1902-1901) הוא כיהן כחבר ביה״ד של עדת המערבים וכמנהל וראש העדה. נפטר ביפו כ״א כסלו תרפ״ה (1925) .

הן עוד היום האיר וזרח אל עבר פנינו ככבא דשביט כלו מחמדים מר שד״ר לו מק״ק המערביים השוכנים בציון הרב הכולל כמוה״ר יוסף ארוואץ יש״ץ, ועיניו לו ראו בי הקופה הנז' אין בה כדי תפיסה ואין הקומץ משביע להחיות עם רב. לכן באנו בהסכמה עם הרב השד"ר הנז' שמהיום הזה והלאה יעמדו הממונים על הקופה הנז' לקבץ על הגבאות מן החצירות ומן הבתים בבל יום ריח אלול שבכל שנה ושנה לתת איש במתנת ידו. ובשכר זאת אל שדי יריק ברבה עד בלי די לכל בני קהלינו יש״ץ החו״פ צפרו יע״א בחדש מנחם ציון ובונה ירושלים דהאי שתא וכל עצתך ימלא לפ״ק.

ע ״ה

רחמים יוסף אגייני ס״ט

חיים אליהו ס״ט

רפאל משה אלבאז ס״ט

 

רבי צבי שפירא

לעצמו שנח ה׳  

רבי צבי שפירא הופיע בעית צפרו, כעצמאי ממוצא אשכנזי ולא מצאתי שום זכרון ממנו בספרי תולדות ירושלם או בספרי השדרי׳ם, הוא היה בצפרו בתקופה שבה שמשו רבני עיר פאס יע״א הנזכרים במכתבים הלאה.

שלום לק״ק סאפרא והחכמים השלמים בראשיהם יצ״ו.

הנה הלום ראיתי אחרי ראי האגרת ששלחתם לכאן לכבוד החכמים וגם כתיבת ידי החזרתם הנה להראות להשרים והעמים פתשגן הכתב אשר לא כדת וכי אינכם יודעים שלוחי מצוה אינם נזוקין אפילו בחזרת״ן ידוע תדעו כי על זה הנדבה שעשיתם לי ובבזיון שהחזרתי על כל הבתים והעניים הם שנתנו לי זאת הנדבה וכמה מכם שלא נתנו לי כלום על כן מן הראוי הי' להוסיף עליכם על ככה רק כדאי הם חכמי פאס יע״א לבטל רצוני ודעתי מפני רצונם וכבודם והתרתי לכם מן הקשר הזה, אמנם אתם יודעים שלא כהוגן עשיתם לי ועדיין לא יצאתם ידי חובתכם כי צריך לחוש מהעונש ח״ו שלא יניע לכם בסיבתי באתי ממרחקים ובענין מצוה רבה ולא תרחמו ויהי ה׳ עמכם ותעשו לי נדבה אחרת כראוי ולא תאחרו הדבר כי אני נחפז ללכת לדרכי ותתברכו מאת ה, ובזכות הצדקה יצילכם ה, מכל צרה וצוקה ומכל מכשול ופוקה ויוסיף לכם ברכה בלי די ובלי חוקה, וליעקב בן חיים באמת עשיתי לו התרה מרוב הפצרה שהפצירו בי החכמים וגם הבעל הבית שלי וכדי שלא יכשלו בו רבים אמנם מחילה גמורה לא שש עד שירצה אותי ברצוי כ׳סף כי ידוע לכם שקללני קללה נמרצת.

מנאי צבי שפירא סי״ט

חכמי ומנהיגי ק״ק קהל צפת ישצ״ו.

אתם שלם וביתכם שלם וכל אשר לכם שלם. מידינו היתה ואת אודות ובשביל החכם השלם כהר״ר צבי שפירא י״א הנ״ל מה המעשה הנה אשר עשיתם לו ככתוב לעיל דגמירי צורבא מרבנן לא מיהדר אפיתחי ולא לבד זה אלא שחיזר על הפתחים וחזר בידים רקניות, לכן ראוי לכם לשמור נפשכם פן תכוו בגחלתו. ותכף תפרישו לו מממונכם נדבה לפי כבודו ולפייסו בדברים המתישבים על הלב. והכל בלי איחור ועיכוב ובזה כל העם על מקומו יבוא בשלום כנפשכם וכנפש החותמים פה פאס יע״א.

שמואל שאול ס״ט רפאל עובד אליהו סי״ט מתתיה יס״ט

רבי יהודה אלבו

כוללות ועד העדה המערבית ירושלים שנת ה׳ תרל״ז(1877)

שד״ר זה נזכר בספ׳ר שלוחי א״י עמוד 751 ובמכתב כלולתו נזכר מספר בני עדת המערביים בירושלים אז מגיע לאלף נפשות, ולא נזכר מאין מוצאו והגיע לצפרו בשנת התר״ם(1880) וזה נוסח מה שנמצא כתוב עליו

הנה יום בא הרב השד״ר אשכול הכופר כמוה״ר יהודה אלבו יש״ץ ובגשתו אל הקודש לקחת את בסף הקדשים מיד הגזבר וירא שם יהודה. והנה הוא דבר מועט, ובפרט אחר שיטלו השליש יחידי קהלנו לעניי העיר. ובכן פייס ליחידי הקהל שמהיום הזה והלאה תהיה בל הקופה הנב, כליל לזכות אחינו המערביים. ש״ץ השוכנים תובבי ירושלים. ובבן אף ידינו תכון עמהם לסייע בדבר מצוה בזו. ובשכר זאת מזרה ישראל יקבצנו החו"ף צפרו יע״א בחדש כסלו משנת ששם עלו שבטי יה עדות לישראל לפייק וקיים

עה׳ רחמים יוסף אגיינ׳י ס"ט- רפאל משה אלבאז ס"ט-            רפאל אביטבול ס"ט

הקהלה והשד"רים-הרב דוד עובדיה זצ"ל-אחרון בשושלת הרבנים בק"ק צפרו-קכח

הקהלה והשד"רים-הרב דוד עובדיה זצ"ל

סמוך ירושלים תבוב״א

למעלת ותהלת ידידינו הגביר המרומם והנעלה לש״ט ותהלה. רודף צדקה וחסד. אוהב התורה ולומדיה נדיב לב הזריז במצוות כמהרד סי׳ אהרן לבאז יצ״ו.יחי שמו לעד, כיר"א

ידיד ה׳ו הנה לשלום אין קץ!

טעמא דאיכא דיבור אליך השר לחלות פניך אודות חברתינו הקדושה חסד ואמת תבב״ץ אשר יגיע לידו תו"ד משטר פעולותיה המיוסדים על יסוד העבודה ואדני היראה. ותלי״ת במעט בכל ערי המערב קבלו את חברתינו. ויתנו את ידם לבא בבריתה ה, ישלם פעלם. האמנם למח״ת גם כי שלחנו הרבה כתבים עוד לא זכינו להיות מבעלי תשובה. ובאשר כי עתה נוסע להתם ידידינו הרב הכולל בישראל להלל דט״ל כמהר״ר שלמה אלעלוף נ״י חלינו פניו שיוליך להם את המכתבים האלה, ומפיו ישמעו את סדרי הנהנת חברתינו המתנהגת בטוב טעם ודעת כי עיניו ראו ולא זר ובאשר את שמעו שמענו חפץ חסד ומרבה להיטיב. ע״כ נגשנו לבקש מלפניו שיעורנו על המצות היקרות האלה בכל כחו להיות גבאי חברתנו במח״ק הוא ואתו מני' הגביר היקר רוצ״ו סי׳ דוד לקבי יצ״ו. טובים השנים איש את רעהו יעזורו. לחלק קבוצת המכתבים האלה. לשם בעליהם. ולהלהיב את רוחם הטהורה על המצות היקרות האלה. ואל תקטן המצוה היקרה הואת בעיניו. כי לפי גודל טרחה וכבדה. כן רב שכרה. וגמירי גדול המעשה. בטחנו ברב חסדם כי לא ישיבו פנינו ריקם. ואנן מהכא נברך את שמם הטוב. כי יהיה כבוד ביתם. הון ועושר בביתם. וצדקתם עומדת לעד, ועיניהם תחונה בנחמת ציון ובנין ירושלים כיר״א

כ״ד פקומ״ש החברה הדושו״ט מק״ל, בעה״ח בש״א לחדש תמת ש, התר״ן ליצירה. המצפים לתשובתם הרמתה ברב עו ושלום.

עה׳

עה׳

הצעיר

שמואל

עה׳

עה׳

חיים שלם

יוסף

חיים משה

אלעלוף

עיוש שמואל

ראובן

אצראף

אלמאליח

סמאנא

הי״ו

בוחבוט הי״ו

בוינום

 

כי תראה ערום וכסיתו, ומבשרך לא תתעלם. מפי עוללים ויונקים יסדת עוז.

מציון ישפות ה, שלום. ורב ברבה וטובה. ויקר וגדולה, מעטה תהלה, ואורך ימים ושנות עולמים בטוב ובנעימים

אדונינו היקר! זה כשתי שנים נוססה בקרבנו רוח טהרה ויראת אלדים. ליסד חברה קדושה. חברת חסד ואמת לטובת כוללנו ק״ק בני מערבא יצ״ו אשר לרגלי העוני והמחסור השורר בעדתנו באופן נורא ואיום. כולנו כצאן תעינו. איש לדרכו פנינו, ותהיין כמה מצות רמות ונעלות אשר המה מוסדות תוה״ק שכוחות במת מלב. ולא מזדון חלילה, אך מעצר רעה וינון. הדלות והאבחנות אשר דכאה לארץ חית כל יושב ציון בכלל. ולעדתנו בפרט. אי לזאת! למטרה זו כוננו יסודות החברה לחזק בדקי התורה הנשכחות. ולעודדן ממצב שפלותן, ובאשר עיני״ק יחזו בהיריעה החוברת את כל התקנות ומפעלי החברה המיוסדים על אדני התורה והמצוה. ותלי״ת במשך הימים האלה חפץ ה, בידינו הצליח לשמור ולעשות את בל תנאי החברה בכלל ובפרט. נם בשנתי, זאת באשר נברה מחלת הראננה בארצנו. התנדבו נדיבי ונכבדי חברתנו להלוות למצות פקוח נפשות ועשינו בקור חולים כללי לבל עניי עדתנו. וזה משפטו: להעניים השוכנים בבתי מחסה אשר לבוללנו עשינו תמחוי בבל יום. בבקר תבשיל מקמח, ובערב בשר וארז. וליתר העניים מנינו שני ת״ח לסובב בבתים ובחצרות ולחלק להם בשר וארז נא. ולהיותר צנועים שלחנו אליהם מעות, עד אשר ריחם ה׳ על עמו. ויסלק חרון אפו מעלינו. ובאשר עיני צדיק תחזינה בחשבון נ לוי הכנסה והוצאה אשר נוציא לאור בקרוב בע״ה! האמנם סנור לבבנו יקרע מראות ברע היתומים ובני עניים. תשב״ר, ערומים הלכו מבלי לבוש, כבלויי הסחבות ובגדים צואים בסו מערומיהם. רגליהם מיחף נגפים בצור נגף ובאבן בושל, עד שפך דם עליהם, ובפרט בימי החורף אשר הקור והקרח הגדול מנשל בארצנו ביתר שאת, עורם צפד על עצמם, השלג יאבל את בשרם ועצמותיהם יגרם, וענינו רואות ובלות ואין לאל ידינו להושיע. בי לפי מיעוט ההכנסה מפעה״ק לא נובל לבלבל את ההוצאה הרבה הואת אשר יצטרך אליה לפחות סך אלף פראנק ואת היותרת.

ובאשר בי את כבודו ידענו לאיש חסד ומרבה להטיב. גב״ר. ע״ב נגשנו לחלות פני״ק, אנא שר החסד, חוסה נא ורח על צעירי הצאן האלה. החונים בתורה ה, יומם ולילה. הבל שאין בו חטא, הנתונים לחרב ביום וקרח בלילה. ובחסדו הגדול יסייענו על המצוה הגדולה הואת, מצות הלבשת ערומים אשר מתן שברה בצדה, בכתוב כי תראה ערום וכסיתו ובר אז תקרא וה׳ יענה. בטחוננו בהי בי דברינו אלה היוצאים ממעמקי לבבנו יפעלו בלב שומעם פעולת החמלה והחנינה. ובעל הגמול ישלם גמולו מנה אחת אפים. אורך ימים ושנות עולמים. ועיניו תחזינה בנות ציון בב״א.

כ״ד מנהלי החברה חסד ואמת תבב״ץ דק״ק בני מארוקו בעה״ק

ירושלים ת״ו בש״א לחרש            שנת התר"נ לפ״ק הדוש״ט ברב עז

ושלום.

עה' ראובן בוינוס – עה' רפאל שמואל בוחבוט ס"ט- עה'מסעוד חי ן' שמעון- עה' חיים משה סמאנא- שמואל אלעלוף

ס"ט- עה' יוסף אלמליח – עה' חיים שלם אצראף ס"ט

 

תעודת הרבנים

אנן בדידן חו"ר ופקומ״ש כוללות עדתנו ק״ק המערבים הו״ו. לשמחת לבבינו ראינו את החברה הקדושה אשר התנוצצה בקרב עדתנו. ושמה נאה לה חסד ואמת אשר הוסדה מחברים מקשיבים מבני עדתנו אשר התנוסס רוח טהרה בקרב לבם. ואגודתם נוסדה למפעלי החסד ויראת אלדים ולטובת כוללנו. באשר עין הקורא תחוינה מישרים במשטרי תקנותיה. וסדרי הנהנותיה אשר שמו להם לקו. הנם בכתובים בספר הוה. ובל חדרי לבבנו מלאו גיל:

אם הח״ק הנז' תתמוך מעגליה על שבילי היושר אשר כוננו עליהם מוסדותיה. ולצורנו נוחילה יואל אלו-ה לכונן אגורת חברתם לנצח. וחפץ ה, בידם יצלח לשמור ולעשות את אשר קיימו עליהם מוסדותיה. ולצורנו נוחילה יואל אלוה לכונן אגודת חברתם לנצח.

 וחפץ ה, בידם יצלח לשמור ולעשות את אשר קיימו וקבלו. וטהור ידים יוסיפו אומץ להגדיל מפעלי חסד בעניינים טובים ומועילים בע״ה. ותהיה החברה הזאת כגפן פורחת לשמחת לב כל אוהב עמו. והבוחר בציון ישלח עזרם מקדש ומציון יסעדם כי תקדמם ברכות טוב. במרומי ההצלחות. כנה״ר וכנא״ה הדושו״ט הבעה״ח פעה״ק ירושלם תובב״א בש״א לחדש סיון המב״ת דשנת התרמ״ט ליצירה בא' סי לראות טוב לפ״ק והיה זה שלום:

ע״ה ב״ה            הצעיר    הצעיר    הצעיר

יששכר אצראף   שלמה אבושדיד   רפאל אהרן         משה מלנה

ס״ט      ס״ט       ן׳ שמעון ס״ט      ס״ט

מקום החותם      מקום החותם       מקום החותם       מקום החותם

הקהלה והשד"רים-הרב דוד עובדיה זצ"ל-עמ' קלב

הקהלה והשד"רים-הרב דוד עובדיה זצ"ל-רבי שמעון חיים חרוש

רבי שמעון חיים חרוש

כוללות המערביים בירושלים ה׳ תת״ג – בערך(1892)

השד״ר דידן לא נזכר בשום מקור אחר מרושמי השדרי״ם אשר לפני ואולי אביו היה רבי אברהם חרוש שהיה השליח הראשון של עדת המערביים החדשה שיצא בשליחות למרוקו בשנת תרכ״ב ובנו השד״ר דידן אם השערתי היא נכונה היה עוד אברך, בצאתו וחתם על שטר הכוללות שלו הרב משה מלכא וספק אם חתימה זו של הרב מלכא היתה בשנת תרנ״ג אחרי שנתמנה לרב העדה. ואמנה בחתימתו לא נזכר בה בתואר רב העדה, וכנראה לפני שנת תרנ״ג, מ״מ תאריך השנה שבה הגיע השד״ר דידן לצפרו׳ נשארה בתעלומה. מכתב הכלולות הרצ״ב נכתב באותו נוסח לשני הנדיבים, א׳ בשם אהרן אלבאז, וב׳ בשם ישראל בן עולייל.

 

בעהי״ת

פעה"ק ירושלים תובב״א

חמדת לבבות, וענף עץ אבות הגביר החכם המרומם ונעלה לשם טוב ולתהלה, אוהב התורה ולומדיה, נדיב לב האדון אהרן אלבאז נ״י, שלום וכל טוב סלה.

אחדש״ו כמשפט ובעדו נשא תפלה. לפני שכינת עמינו שלא זזה מכתל המערבי למען יצו ה, לך את הברכה חיים עד העולם כי״ר! ידיד ה׳! בני כוללינו האומללים אליך ידרשון, למען תט אזנך לשועת עניינו, כי כתורונו צרות תכופות. תסמר שערות השומע והמשמע. כי העוני הכביד עלינו. והעניים צועקים במרה, ואנן בדידן ק״ק המערביים יצ״ו ירוד ירדנו פלאים, ענייות קשה ומנוולת, כלו בדמעות עינינו על שבר עמינו, בעטף עולל ויונק זקן עם איש שיבה אשר על ככר לחם יצעד נבר ואין. כי מאין תמצא ידינו לנהל מספר אלף נפשות עניי קהלתינו, וכוללינו מוצב בשפל השפלים! וגם על ואת צירים וחבלים יאחונו, בראות חמשה וששה נפשות אביונים, נצמדים יחד איש על יד רעהו בחדר צר בבתי אסופי דלים אשר לנו מכים ומענים, משלבים כנצר נתעב וחשכת אפלה וצלמות מחכה למו צועקים בקול שאון רעש הבה לנו לחם ולמה נמות! ועוד נדחקנו לשלם סך עצום למלכות יר"ה כרגא דמלכא בעד עדתינו, וזה שתי שנים לא השיגה ידינו לשלם הסך העצום הזה. על כן הובאו אל בית הכלא, כמה אנשים מנכבדי קהלתינו, וגדלה צעקתם עד כי נלחצנו ללוות ברבית להוציא מצרה נפשם.

נוסף גם הוא על החובות המוטל על צוארינו, ובפרט בזמן שכירות הבתים תגדל צעקת אביונינו ואיש משאו על שכמו מושלכים ברחובות קריה, ואין מאסף, באופן אין די באר גודל צרותינו! והנה הגיע עת לחננה לשלוח שד״ר נהוג וחלינו פני ידידינו האברך הנחמד, ציר אמונים ברוך מבנים, הרב הכולל. בישראל להלל. זרקי בנשק׳ רב ספרא כמוהר״ר שמעון חיים חרוש יצ״ו כי ראינו פרקו נאה ויאה חלינו פניו ללכת בשליחות להרים בשופר קולו, לעורר רחמי אחב״י, ובבן נא אדון החסד קום לעזרתו. ודבר נא על לב נדיבי העם כי יעשו לו נדבה כפולה כי ענייך ועניי עירך אנחנו, ועשה נא למען כבוד אחיך הנתונים בצרה גדולה ולמען השריד וכבוד אבותיו הקדושים עמודי עולם זיע״א, לעמוד לימינו בבל עז. ולצוות עליו בכתבי צוותא לאוהביו ומיודעיו, כי יהיו לו להדר׳ – עזרי. ובשכר זאת ה' משמים יריק עליך שפע רצון ברבה והצלחה. ובל טוב סלה בנהר ובנפש חרד ופקומ״ש ק״ק המערביים יצ״ו החותמים בדמע פעה״ק ירושלים תובב: המעתירים בעדו עתרת החיים והשלום

הצעיר משה מלכא ס״ט   שלמה אבישדיד

עה׳ בה׳ יששכר אצראף  ס״ט

ס״ט

הקהלה והשד"רים-הרב דוד עובדיה זצ"ל-רבי שמעון חיים חרוש

עמוד קלד

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 228 מנויים נוספים
אוקטובר 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר