הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד ע.


הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

רבי יונה משה נבון

רבי יונה סעדיה נבון

כוללות ירושלים ת״ו

 ה׳ תקס״ב תקס״ד (1802 1804)

הראשון בנו של רבי בנימין והשני היה כנראה בנו של רבי אפרים. שניהם בני דודים והיו נכדיו של בעל נחפה בכסף רבו של הגאון חיד״א ר׳ יונה משה. הראשון יצא בשליחות לארצות צפון אפריקא עם בן דודו רבי יונה סעדיה כיהן בבית דינו של רבי משה סוזין וביום ח׳ טבת תקצ״ז 1837 עלה על כסא הרבנות וראשון לציון בירושלים ר׳ שאול אביטבול רבה של עיר צפרו מסר בידם כתב המלצה בטבת תקס״ב ושמו נזכר בר"ת בראש אמי״ר שאול ישועה אביטבול. במכתבו מסביר מצב התקופה ההיא בעיר צפרו שכל בעלי הבתים ברחו לכפרים הסמוכים ורמז על זה במליצתו ״זי׳ד יהיר עושה בעברת זדון״ נראה שהוא אמהאווס שר"י שעשה שמות בעם ישראל כמסופר בספרי ההסטוריה על תקופה זו. מלבד מסמך זה של ר׳ שאול אביטבול. יש עוד מסמך אחר מזוגא דרבנן הללו כשהיו בעיר פאס אל רבי שלמה אביטבול. במכתבם זה ממליצים על שליח עצמאי מירושלים לעודדו לסומכו ולסעדו.

שבחו אהובים ורוממו לאל, יתר שיאת ויתר עז הלולו, אשר במושב יקרו טרף באלפי והעלה לגורלו. כי בחר ה׳ בציון אוה למושב לו, שם שם לו דירה בתחתונים ויט שם אהלו, צבי היא לכל הארצות. מקודשת בעשר קדושות, עד כי יבוא שילה, כי יעקב בחר לו יה, ולו נתן את ישראל עבור בגבולו, לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו, ארץ ממנה השלוחים יוצאים וחלים בכרמים. כרם ה׳ צבאות בית ישראל נחלת חבלו, באו טובים לקבל טוב לטובים, לקדושים אשר בארץ המה יושבי בצלו.

 לחזק בריחי צעריה ומלקחיה ומחתותיה כי יתן כפיר קולו כאשר שמענו כן ראינו באגרת שום מקדושי עליונים רבני וגאוני עיר עוז לנו ירושלים תוב״ב ע״י צירי אמונים מבני היכלא דמלכא צירים חדשים ומקודשים מוקפץ חומת חזקת בתי אבות וראשי סנהדראות עטרות וטיבון, הראשון אדם החכם השלם והכולל. מוה״ר כמוה״ר יונה משה נבון, וזה סיני שני בקודש החכם השלם והכולל מוה״ר כמוה״ר יונה סעדיה נבון יש״ץ.

זכינו לקדשם עפ״י הראיה ולא זזנו מחבבן חיבת הקדש וחיבת ביאה. ביאת שמשן וביאת אורן, איש לפי מהללו, תמן תנינן את כל תוקף הצרות מכי רמו צערי בצערי בת ציון ופריץ חיות שולח בם, מהם אפעה ושרף מעופף ומין הדומה לו, כל כי האי ריתחא בקום עליהם אנשי בליעל השקום סף רעל, ושללו כל שללם מחוט ועד שרוך נעל, מי מדד כשעלו, ונשמע וימס לבבנו, ולא קמה עוד רוח באיש ואור חשך באהלו, ואנחנו קמנו ונתעודד ונשכח עניינו ולחצנו. מאשר עברו עלינו המים הזדונים משברירי ברירי, זד יהיר עושה בעברת זדון, הישאג אריה ביער וטרף אין לו, ונוספה נחלתינו בשנת היוב״ל נתמעטו אוכלוסינו, ושחה לעפר נפשנו דיו לאבל שיעמוד באבלו. ונפן ונעל לשם קדושת ארצנו נחלת אבותינו. ונקריב את קרבן ה׳ נדבה חדשה. ונדרים ונדבות מהגבייה הכוללת שעלה הכל לסך אלף ותשע מאות אוקיות מכ״ט, יהיו לרצון לפני ה׳ תמיד על גוזליו ירחף ויזכור בי בציר המה לרחם ציון לבנות חומות ירושלים כי יבוא שילה, החו׳ פה צפרו בטבת שנת נשבעת לדוד באמונתן לפ״ק בסדר והקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען ארץ מגוריהם אשר נרו בה.

הרב המובהק כמוה״ר שלמה אביטבול נרו׳ יאיר …

הדא אמרה… שמיעה שיש בה ידיעה מהגעתינו לחט״ו פה פאס יע״א, אין שופ״ר תלי״ת בל אותו היום לא ירדו גשמים אין טיפה יורדת מלמעלה של״י אך בזאת מנסי הרוח רוח קשה וחזק די גרמא כי כל ראשי אברים היא גופא קציי״א וקא פסיק שדר״א ולא סגי בלאו הכי משום חולשא דאורחא אף כי הזמן בטוב נחנו נעבור חלושי״ם הדבר ק״ו לעתות באל והימים האלה לפום חורפא… לא נצרבה אלא לקבילינהו בשמחה, והן עתה באן נמצא ובאן היה אחד מתושבי עה״ק ירושלים תוב״ב מפרחי כהונה שייף עייל שייף נפיק, הין נבון וחכם כמה״ר דוד הכהן נרו׳ הוא ההולך קדמת אשור למח״ק חנותנו במדבר נא גבור בארי יקום לעודדו ולסעדו בבל הבא מידו הטובה…. להיותו איש עני ואביון כל ימיו בצער הולך וצוע״ר ר״ל נ שב ״ע להרע ול״ו ימי״ר נע ונד ממקום למקום… והן בעון לא די צערינו וצרתינו בתוך לבבינו אגב מטלטלי אף נעים ונדים בנוד הקנה…. בי בשאנו לעצמינו לא היינו ראויים לאותו מעשה לרוץ אורח לדלג על ההרים ולקב״ץ על הגבאו״ת לפי רוב חולשת מונינו, ורצוננו היה טב למיתב בבית מלאה ספרים לילה ביום על התורה ועל העבודה, האמנם אנוסים היינו למען ציון ולמען ירושלים. ונוסף נחלתינו כי זה האיש בא בקרוב מע״ק ירושלים תוב״ב מפיו יקרא את כל דברי הציר״ה צרת הבת ירושלים ודאבה נפשינו ותחינו וכל רמ״ח אברינו, שרפי״ם עומדים על שמועות רעות בצוק״י ירושלים רבו מהרב״ה, אין די באייר ולא הלבלר בקולמוסו, השיגה ידו דבר דבר אחת מני אלף צרות רבות ורעות וכמה נפשות יקרות באות ומאירות נלב״ע ומבת בצורת ויוקר השערים לא יכלון מגילות, בכי על כל אלה חיליתי פ״ק בעשר חלות שישתדל וישגיח לקבץ על הגבאות נדרים ונדבות העשויות לרמב״ה זיע״א וע״ק ירושלים ת״ו דשליחא לידינו במקום אשר אנו שם יבואו לידינו ובא שברו נמייה. הנה מעתה להרב כמהרש״א גדול השלום. לידידיו מר חתנו הי״ו שר האל״ף לכל בני הישיבה ישצ״ו בנהר שלום לידידינו רב שלמה אלבאז שייר באייר לידידינו ה"ר מסעוד יצ״ו תשלומי כפל, לידידינו הרי יאודה אלבאז שלם ישלם שבעתיים. לידידינו הגזבר הנאמן כמה״ר ישראל עולייל ישצ״ו בנהר שלם, לה״ר אברהם אסודרי יצ״ו שייר וגדול ובזאת ובזאת לה״ר אברהם תראג'ומאן באייר ובחי״ת לכל יחידי סגולה יחד כולם יהא שלמא רבה וישישו בשמחה כי״ר לאחרון אחרון חביב הבן יקיר… ה׳ עמור ישצ״ו… ועל דבר שלשה ספרים זה היום אנו מצפים להרי יצחק ן׳ הרוש לשלוח אותם על ידו, והוא עשה שלא כהוגן והלך בלא ידיעתינו מה בידינו לעשות. בעהי״ת ביום מ״ש אם יהיה איזה אדם בראשון נקיים מצות שלוח…

כ״ד נאם ב' הצעירי״ם בצעריך ירושלים, ע״ה ב״ה והוא

הצעיר יונה משה נבון איש צעיר ע״ה ב״ה יונה סעדיה נבון

ס״ט.

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

נדפס בקונט׳ עיט הזמיר לרבי עמוד אביטבול דף לב׳

את זו שלחתי לשנים קירובים זהב החכמים השלמים כה"ר יונה משה נבון וכה״ר יונה סעדיה נבון שלוחי דרחמנא מאנשי ירושלים תוב״ב

שני המאורות, אור יקרות, היו לברות, גולות הכותרות. הולכי מדברות, דבר גבורות, אמרות טהורות. כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים. שני אדנים. והיו נבונים. לרעות בגנים. אובות וידעונים. מלכי ארץ ורוזנים. ונאספו שמה כל ההדרים, נהרים ויאורים, בני ציון היקרים, נקיי הדעת שבירושלים. שני לוחות. והמה פתיחות. על מי מנוחות. והוד ידם נטויה, לשונם תהלך בארש לשון נקיה. מה מתוק מדבש וכי תאוה הוא לעינים, שני הקנים עולות בקנה אחד בריאות וטובות. פנים צהובות, הולכי נתיבות. אש להבות. הלכות מרובות. מאליפות מרוכבות. חטיבה אחת בעולם, חוטבי׳ אישים ושואבי מים, הלא המה אחד היה החכם החשוב והכולל. ענותן כהלל. שד"ר כה״ר יונה משה נבון. ואשר על ידו השני החכם החשוב והכולל שבחיו מי ימלל שד"ר כה״ר יונה סעדיה נבון יש״ץ השומר אמת לעולם.

ראשי שורות ואען ואומר. בעיון והנה שלש צלי׳ אורי׳, אני אברכם בברכה המשולשת, אורך ימים ושנות עולמים. למען יעמדו. חיים עד העולם, ובריא אולם. גם עשור נלוה עמם. צדיקים יושבים ועתרותיהים בראשיהם, עתרות וטיבון, טובה כפולה ומכופלת, הן צדיק בארץ ישולם, ועד השלשה לו בא אור זרוע לצדיק זרעא מעליא. גפן פוריא. והמה חכמים מחוכמים. מאירים ומזהירים. כככבים בהילם ואת רביע משלחת מלאכי אלדים לפניכם לשמרכם בדרך ולהגיעכם אל מחוז חפציכם ושבו בנים לגבולם.

אותיות אלה בלכתם ילבו שבחיי שלמים עלי שלמא רבא. אשלם במיטבא בלי קץ וקצבת אלומים אלומות, רב שלומות, שבלם מתאימות. אלף עולות יעלה שלומכם. ותרבה טובתכם אכי״ר.

שור׳י בארש כתבים הם המדברים על מצות ומרורים. אגידה ואדברה אשר מעת הסיבותים את פני אחורנית, ואת מראכם לא ראיתי עוד שנית נהפך עלי לבי, וזלגו עיני דמעות, ומצאוני צרות רבות ורעות, לבי יחיל בקרבי חלף הלך לו. והנה איננו עמי כתמול שלשום. ברח ממני נפק לברא, לא ידעתי אן חנה אן פנה. את מי ארח לחברה. הייתי כאיש נדהם, ובגבר עברו יין המשומר הנה לשלום מר לי מר. ואני באשר סכולתי דעת חסרתי, אם אמרתי אספרה את כל הקורות אותי. אם יהיו השמים גוילים ועצי השדה קולמוסים תלי תלים, והדיו ימים ונחלים וירבו השנים כימי נח כפלים, לא יוכלון שאת לכתוב מעט מזער מצערי ויגוני, לא יכילם ספר וספור ואין מונה, נדדתי כצפור נודדת כאשר ינוד הקנה, כלו בדמעות עיני, נפלו פני, כי אזכרה מקדם ימים מקרוב בשבתינו על שיר הבשר באכלנו לחם לחמה של תורה לשובע, ונוסף גם זאת, כי אעלה על במותי עליית קיר קטנה בית הספר ואין איש אתי. שם ישבתי גם בכיתי. ואחרי שובי נחמתי ואחרי שובי על ירך ספקתי, מי יתן והיה אתכם לא ידעתי, אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבור אל המקום ההוא באתרא דהוו טרידי בעסקייהו, ואם אמרי אשכחה שיחי, ואתהלכה ברחבה, במדבר ובערבה. אולי תשכח ימיני. צערי ויגוני, ונהפוך הוא הלוך וגדל. עלה וצער צער מתחולל, ואשיט ואתהולל. ותעל שועתי לקול צללו שפתי. ויבוא רקב בעצמי ותחתי, קול גדול אליכם אישים אקרא השבעתי אתכם. אם תמצאו את דודי מה תניח לו שחולת אהבתו אני חולה, ויהי בהרימי קולי ואקרא. וכל העם רואים את הקולות, שחקו עלי צעירים, והטיחו נגדי דברים. אמרים מרים.

וישאלוני ויאמרו לי מה דודך מדוד שככה השבעתנו. מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלא תבוש ותכלם שתוק פעמים שאתה מתעלם, שתיקותך יפה מדבורך לך לך מארשך קום ברח אל מקומך הכבד ושב בביתך. עד שתתישב דעתך, ישיחו בי יושבי שער בן מי זה הנער שוטה סכל יחד כסיל ובער. בשחוק לכסיל שמוני ונאספו עלי והכוני, ובאמת הבנין דחפתי, הייתי שחוק לכל עמי. אשתפוך על חמימי צרה ויגון מצאוני וקיימי עלי כי כסלא לאוגייא. נם בלילה לא שבב לבי. לא מזיגנא רישאי אבי סדיא, וקבעתי לעצמי בכיה. עולת תמיד העשרה, הא גופאי קשיא, קלני מראשי קלני מזרועי. נאלמתי דומיה דומיה דינא דגרמי אישתא צמירתא כמכה של חלל דמיא, ולך קראתי נא גבור רפאני אדוני וארפא וארוכתך מהרה תצמח, שבטך ומשענתך המה ינחמני ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדיני, פנה אלי וחנני והסר מעלי רק את המות הזה אנא זעירא עבד אל נוטה שמים ביריעה עמ״א דארעא.

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

רבי חזקיה יוסף קובו, המוכנה בכור

כלולות ירושלים ת״ו ה׳ תקס״ה (1805)

יצא למרוקו כשליח ירושלים, ובניסן תקס״ה היה בעיר אספי וקבל כמתנה פנקס מיוחד שנעשה למענו לרשימת דרשותיו וחשבונותיו, הוא הבטיח לנותן שיברכהו בירושלים נגד כותל המערבי, כמו כן היה בעיר רבאט באלול שנה זו, ועבר כמובן בעיר פאס ובעיר צפרו, שם השאיר שני מכתבים חתומים בחתימת ידו (הבאים הלאה) בהם הוא מתמרמר על שהקהל לא התייחס אליו בכבוד כיאות לירושלים ולרבניה שיצא בשליחותם, אולי מה שגרם לזה הוא שהופיעו בעיר לפניו כשדרים רבי שמואל קושטא ורבי יהודה סיגרי שנשאר כמה שנים במרוקו, וכשרצה גם הוא להכביד עליהם התחמקו ממנו, והיה צריך לדפוק על הפתחים מבית לבית בלויית משרתו ר׳ אברהם כולי עם המרא דאתרא רבי יהודה אלבאז, ונאספו בדרך זו רק פרוטות אחדות. ובכל זאת מציין במכתבו שהוא לא רצה לנקוט בקצוניות לחרף ולקלל כדרכן של שדרי״ם אחדים, אבל לא חסך את עצמו מלהתרעם בחריפות, ותבע עלבונה של ירושלים ושל תורת רבניה וגדוליה, מכאן מצפרו נסע למראכש ולאספי לעיר אוזדא ודברו, בחזרתו לירושלים מסר חשבונותיו והכספים שאסף לרבניה ולמנהיגיה וקבל מהם שובר ופיטור שבועות השותפין שקבל ע״ע בעת יציאתו לשליחות. הוא יצא עוד בשליחות ירושלים ונפטר בדרך י״ז מרחשון תקפ״ב (1722).

בעה״ו

יום ראשון לסי את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו

אסקלוס״קא דאורייתא פום ממלל רברבן פום בדתא ונהר דעה הלא זה הוד החכם השלם הדיין המצויין כמה״ר יאודה יעלה ונר״ו לא ידעך ביר״א.

שתי שומי אותותי אלה יעידון כי בן בא אלי המשרת הר' אברהם כולי כיר״א ואתו עמו ספר הכתב והמכתב מדויל ידיה משתלם אותיות פורחות והיו למאורוית הין מזהריין בלשון של זהורית אמרות טהורות מתוקות מדבש מר עובר נוטפות, ואני חדלתי לדבר דבר בשירין ומליצות כי אני איני מאנשיה וגם רבותי לא דרכו עליה, ושם ראיתי הלחש וכל השבחים שנשבחו שלא לשמן ולא עלו לבעלים לשם חובה כי מכיר אני בעצמי בהעמדה והערכה פחות שבערכין ערכי עלי נדבת ספרו דמי עלי עלתה לשם נמוך מהם מקטני שליחי אמוני ישראל הקטון שבהם, ותהי זאת נחמתי כי לא זו בלבד מגיע החרפה והבזיון לי לשמי גם לרבות לרבני וגאוני ירוש׳ אשר אור תורתם לכל העולם מופיע אשר חילו פניהם למען רבות הנדבה הנהונה ונתנו עיניהם בקע לגולגולת אשר כופר ופדיון נפשם והיה להם למושיע, ולא שמעו את לבם ולא המו אזנם אלא אזלי בתר איפבא הנדבה באה שלא בסדרן למפרע. וזה סדרן נקטי ואזלי לרבות את הקטנים מאן דאיהו זעיר איהו רב ומאן דאיהו רב איהו זעיר אין להם הכרע, ובמקום שנדבת ירוש׳ תהיה מעולה על כל שאר ארצות ישראל רב להושיע, כאשר המה בכתובים וספרים מלאים ובתהילות וזמירות יום ליום יביע, מספרים תהלות שבחי ירושלים בשבח המניע, גם קבעוה חובה להתפלל אל ה׳ לשכון כבוד בתוך ירושלים יפגיע. ולא כן לגבי דידהו שלוחי ירושלים לא ימצא בהם נחת ולא ירגיע, ושאר ארצות ארץ ישראל השלוחין יוצאין בשיר ונמשכין בשיר בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם בפריע, ועתה בבואו למ״ק כבוד הרי שמואל קוסטא הי״ו למ״ק יעלה ויבוא ויגיע. תתאמצו ותאמרו לבני חיל לתת לו מנה אחת אפים ויהיו רבני ירוש׳ בעיניכם כאין אשר שמו אותותים אותות לכם לאות למפגיע. ולא מסתייה לכו דלא עבדי בדהוה לבו למעבד לתוספת ולהכריע. אלא שכמעט אשר היה מזויף מתוכו יצאו לשים אוק' של נחושת מלבד הוצאות הדרך אשר רבו עלי ועל אברהם ואני כתבתי לכם ופניתי אליכם והרבתי אתכם ובכל אשר אפנה ארשיע. ואם אחר היה בדבר מן הראוי לה(ע)לות עיני למרום ואדברה במר שיחי אל נקמות ה׳ אל נקמות הופיע. לא כן אנכי עמדי לא מן השם הוא זה לקלל את ישראל ודם נקי ירשיע, אלא הנה ברכתי ברך וברך לקחתי וברך ולא אשיבנה יהי שלום בחילם לא ישמע שוד ושבר בגבולם מגיד הרקיע, הן עתה אחלה פני כת"ר ישלח לי הט' מתקאלים הנשארים ותשואות חן חן לרבנים המובהקים אטה אליהם בנהר שלום למר אביו הי״ו ולמרות אמו ת״מ יר״א שיר למאיר ובא ידידינו ואור יקרינו כבוד רבי מאיר בעל הנס ש"ר לאלפים ולמאות להבן יקיר בן חכם ישמח אב כבוד רבי שמואל הי״ו אשלם במיטבא תשלומי כפל תשלומי ד׳ והי קבלתי כתבו הבהיר מגלילי והב ידיו רב לו וששתי מידיעת שו״ט ומה גם על יופי הכתיבה והמליצה האירו ברקיו הנהו זהרורי יהא רעווא יכתרהו האל מוכתר בנימוסו ובקולמוסו ובכיסו וכתר שם טוב העולה בכל מידי דמיטב להבנים כבוד ר׳ עמרם ור׳ אלעזר ינשקם מצדי ואני אברכם בברכה המשולשת בתורה גם לרבות שרת הבת שבע ולביתך נאוה קדש יחדיו יהיו תמים בשובע שמחות יחיו דגן ויפרחו בגפן ישאו ברכה מאת ה׳ ועיני אדוני רואות ושמח לבו ושפתי רננות יהלל פי׳ וסלח נא אנכי מבקש מבנו רבי שמואל שלא יחדתי אליו הדבור כי דעתי ולבי בל עמי מבמה סיבות בפרט כי אני חולה ומה גם כי אני רוצה לילך בהעי״ת לחט״ו למרכס ועתה אני אומר כי הט' מתקאלים ישלח אותם ליד החכם השלם ה"ה כמה״ר ר׳ עיוש הי״ו ובכן ואתה שלום וכל אשר לך שלום הלא בה דברי

אנכי איש צעיר חזקיה יוסף קובו ס״ט

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

 

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפר

בעה״ו

חכם נבר בעוז ותעצומות, לפניו נגלו תעלומות הלא זה הוד והדר החכם השלם והבולל זה סיני בקדש כמה״ר יאודה יעלה למעלה נר״ו ושמרו כרועה עדרו כיר״א

אחרי השלום הרב במשפט. ובא האות להודיע משי הטוב בי בין מליא מכאן מודעא רבא להודיע ולהודע באשר באתי פה העירה פייס בולם המה ראו בן תמהו מה זה הענין שבאתי בלא גביית נדבה. ואען ואומר את בל הקורות המוצאות אותי והרפתקי בישידעדו עלי ויענו אותי ויאמרו בי אין נבון הדבר להנוח הנדבה של ירושלים אז אמרתי למה באתי אטו בדי לקבל פרוטות מבית לבית ומחצר לחצר לאהדורי אפיתחא ולהיות בעיניהם כמתעתע ובמצחק בעיניהם ולקבל בזיונות וכי וו תורה תו שברה, ידעתי באמת דלא ניחא למרייהו ולא לרבני ירוש׳ ולא כבוד התורה היה בנדבה זו ולא לרצון יעלה להם והעדירה יפה ממציאותה. וענו ואמרו מה ראו על בבה ומה הניע עליהם לפחות נדבת ירושי משאר ארצות ולא מסתייה דלא עבדי יותר כדהוה להו למעבד דירוש׳ היא העולה על גני שאר ארצות ולפחות הי״ל להשוותה והרי לר יאודה סינרי עלתה לו הנדבה לסך שלש מאות וחמשים ובכבוד נדול בי מה מאוד תמהני על זה בי אתם אמרתם אלי בי ר יאודה סינרי הי״ו לא לקח מאתם רק ק״ק מיתקאלים מה אעשה לא אדע שעל מה עשיתי לבם והיטיב חרה לי ולהם על הדבר הזה. ואיך שיהיה עתה באתי להחזיק לו טובה על בל מה שעשה וטרח עלי בין בבית ובין בשדה בנופו ובממונו תשואות חן חן מאת ה׳ תהיה משכורתו שלימה להריק לו ברכה עד בלי די ולשמור לו בניו הנעימים בכל משאלות לבו לטובה אבי״ר ולבתך נאוה קדש ה׳ יזכה אותה בחופת בניו הנעימים לר שמואל בנו יהיה שייר ואצוה ברכתי לעמרם ולאליעזר בנו ולבתו היקרה רר״ש ואצוה את ברכתי יזכם ה׳ וינדלם האל ית׳ לחופה ולמצוות בחיי אביהם ומי אמם אבי״ר, להרב כמהר״ש ן׳ זמרא רר״ש. ועתה בבואי לבאן שמעתי בבירור מפי הרב רבי שלמה שאותם שנדבו ביום שבת קדש ששה משקאלים נדרו עתה ששה מתקאלים באופן דמתחילה באו עמי בטרונייא מבלי שעשיתי להם מאומה כי כבוד נדול עשיתי להם. ועתה אם ישכם עושים עמי הנדבה הפחותה שהוא מה שלקח ר׳ יונה ור׳ יונה הרי טוב ואם לאו נא לשון בקשה תודיעני האם אטרח עצמי בדבר זה למען ה׳ וממקום אחר ישלח שלומיו ואם לא תחוס לכבודי שאני נבזה ופחות בעיניכם לפי מה שראיתי בנדבה תחושו לכבוד הרבנים ולכבוד ירושלם והשביני דבר למר אנין דר״ש לרבי מאיר דר״ש לבל הרבנים המובהקים דר״ש ושלום ממני העלוב והוא הצעיר

חוקיה יוסף קובו ס"ט

להרבנים המובהקים רבני עיר ספת יננ״א אטה אליהם כנהר שלום וסלח נא אנכי אדרוש מעמם ואחלה על הנדבה בגביה וישלימו בתוספת ברכה ומה גם לרבות הנדרים והנדבות והרי השליח שלי הוא וישלחו הנדבה עמו וגם במכתב לאמר במה נתנו לו ובטחתי שכה יעשו וכה יוסיפו בי ידעתי בי נגע יראת ה׳ בלבם והם ידעו את כל התלאה אשר מצאתי על אודות הנדבה ועל הברכה ועל הכל וש״ש.

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

סקירה כללית

כאשר גמל ה׳ עלי לטובה, והוצאתי לאור עולם כל צפוני טמוני הקהלה הקדושה קהלת צפרו בארבעה כרכים, תלי״ת, כעת עוד זכני השם לכרך החמישי, בו מופיעים כל או רוב השדרי׳ם שעברו בקהלה זו, הרבה עמל עבר עלי עד שהצלחתי ברוב או במעט לערוך לפני צעירי הצאן בנים ובני בנים של אותה קהלה קדושה וטהורה, שיירי דרכי אבותיהם ואבות אבותיהם, לקדושים אשר בארץ המה ולהשלמת המשימה הקדושה הזאת ראיתי לערוך לפני הקוראים בקצרה את דרכי גביית הקופות, ואכסניית השדרי׳ם בתוך הקהלה.

רבי חיים כהן

ירושלים

שנת ה׳ תקע״ג (1813)

שדר זה נזכר בספר עמר מן דף מז׳ ע״א ודף מט׳ ע״ב הזכירו ר׳ שלמה אביטבול כשהזכיר חד״ת ששמע ממנו ונדפסו שם לא מצאתי מקורו כעת בספרים הנמצאים תחת ידי.

רפי יהודה אהרן הכהן סקלי

עצמאי מירושלים שנת ה׳ תקע׳׳ז (1817)

ברבעון ירושלם שנה א׳ קס״ג קס״ד { כותב רבי יעקב משה טולידנו בעהמ״ח נר המערב. אגרות שליחים מירושלם למארוקו״

ה. לר׳ משה אלבז מר׳ יהודה אהרן הכהן סקלי היה שד״ר לעצמו. יצא מירושלים לטרייאסטי. בצאתו משם ללכת לטריפולי נשבה, כנראה על ידי אנשי האי מאלטה, ואנשי ק״ק אנקונה פדו אותו, במכתב מתנה סקלי את צערו ודוחקו ומבקש כי יתמכו בו בעין יפה.

איש שהכל בו… איש על העדה…. יקר רוח איש תבונה… לו שם בגדולים זאת עצומים הגביר הנעלה לש"ט ולתהלה חכם לבב ואמיץ לבו בגבורים בה״ר משה אלבאז יצ״ו…

…. הלא זה אות מעלה את המדומע אץ הדמע לפי חשבון כי שלו הייתי בביתי בעי״ק ותפארתנו ירושלים תוב״א. והן בעון מכח הצרות הצרורות אשר עברו על הכלל ועל הפרט כידוע ומפורסם יד אלוה נגעה בי מעול החובות המדאיבות אשר עלו ובאו עלי ועל צוארי באופן שנשארו אשתי ובני ממושכנים בידי הנושים ועל כן הוכרחתי לצאת ממחיצתי אולי יתעשת האלדים למצוא תרופה למכתי, וזו קשה מן הראשונה כי בצאתי מטרייסטי ללכת לטריפולי יע״א פדו אותי כנודע. ונעשיתי בן חורין, באופן כי מעט אשר היה לפני חלף הלך לו ונשארתי ריקם ריקם לגזרה שוה. ובהיות כי שמעתי שמעו הטוב הולך למרחקים כי חפץ חסד הוא ומרבה להטיב אמרתי בלבי עת לחננ״ה בשפל קול התחנ״ה לפני כבוד הדרתו כדי שישגיח עלי בעץ חמלתו לטובה בנדבת לבו הטהור ונאמן בעל הגמול לתת לאיש כדרכיו… הצעיר מילדי(?) ירושלים תובב״א.

יהודה אהרן הכהן סקלי ס״ט.

רכי רפאל בכר׳ ישראל הלוי

כוללות ירושלים שנת ה׳ תקפ״ט (1829)

מרבני עיה״ק ירושלים באדר תקפ״ז נשלח למרוקו בספר שלוחי ארץ ישראל עמ 714 נזכר ונזכרה גם האיגרת שנשלחה לסאלי בדבר שליחותו. בטבת תקצ״ד הסכים בעיר פאס לספר פתח הבית, לרבי אברהם בלעיש, ובחדש אדר א׳ תקצ״ד העיד בתעודה אחת על מה שעשה ועולל רבי יעקב תורג׳מאן ומה שהפסיד לעיה״ק ת״ו. השדר׳ דידן הפסיד בעיר וואזאן וכוי שלא רצו לתת לו נדבתם באומרם אליו כי עשרה חדשים עבר עליהם רבי יעקב וכר והלך ברמאות שעשה עצמו שליח כולל נהוג וכו'.

מהמסמכים שלפנינו נראה ברור שהיה רבי רפאל בשנת תקפ״ט בצפרו וגם נראה מדבריו במסמכים שהיה תקיף ולשונו חדה ועוקצת. וכמה הרבה להתלונן על נדבה חדשה בשם צדה לדרך שכנראה לא שלחו לו סכום לפי רוחו אחרי שכבר עשו נדבה כרגיל. כמה ביטויים קשים יצאו מקולמוסו ז״ל כאשר יראה הקורא. וכנראה שבזמנו של השד״ר דידן מינו לרבי עמרם ז״ל כגזבר העיר כנראה במכתב ד׳.

ועיי׳ להרב מארי דאתרין רחמים יוסף אגיייני זצ״ל בספרו לפי ספרי חב׳ עמוד 119 שכתב נהירנא כד הוינא טליא כשהיה השדר׳ הרב כמוה״ר רפאל הלוי זצוק"ל ואירע ביום ב׳ שהיה בן קטן שנתחנך למצות ציצית ותפילין ועלה לס״ת שלישי כאשר המנהג עד השתא, וקרא תגר על המנהג שהוא היפך דעת מרן ז״ל, ולא ענו אותו דבר. ומרן מלכא כמוה״ר עמור אביטבול זצוק״ל חפש ומצא תשובת הרב כמהר״א טוא״ה זצוק״ל שהביא דעת הרשב״ץ ז״ל דסבירא ליה דקטן עולה לכל מנין כנז׳ בראש הסימן, ע״ש.

לקראת מלכי ישראל רחמנים בני רחמנים הגברים הרמים היושבים בעיר צפת יע״א ומתוכם הרבנים הדיינים המצוינים ר יאודה נר״ו ור׳ ישראל עליאיל נ״י ור׳ עמור בטבולי נ״י והנגיד המפואר ירא אלדים אוהב התורה ולומדיה ר חיים מאמאן נ״י אתה ה׳ תשמרם ביר״א

מטה לוי זאת אומרת שלמים מרובים

אנכי שליח כולל מעה״ק ירושלים ת״ו עומד פה ק ״ק פאם יע״א ובעהי״ת אחר גמר הנדבה אנכי הולך למחנה קדשכם ונתראה פנים אל פנים, כל הנדרים וההקדשות נא מובנים ומזומנים, ולמודעי אני צריך כי רצוני להתאכסן בבית השר הנניד ר׳ חיים נ״י אם חפץ בנו. לכל מעלת החכמים והיחידים ש"ר. להיות שעת הקוצר איני מאריך ואני תפלה למען תאריכו ימים ושנים דשנים ורעננים ברוב עושר וכבוד אכי״ר כ״ד שליח כולל מעה״ק ירושלים תובב״א זה שמי

(חתימה מסולסלת)

רפאל בכר ישראל הלוי

ס״ט

יום ד׳ לסי ואנכי לא ידעתי

אחד מאייר אור יקרות רצוף אהבה הרב הכולל כמוהר״ר יאודה אלבאז נרו׳ יאיר והוי זהיר׳ כיר

אחרי שים שלום טובה וברכה אנכי שליח כוי מעיה״ק ירושת״ו חזרתי פה פאם יע״א, ולנעמי׳ מודע בי מזה ומן חם לבי בקרבי. מאנה הנחם נפשי על מה שפעל ועשה בתרי עמי בהיותי בציפרו. כי נתן לי קרוב לחמשה ועשרים מתק׳ ההוא אמר כי כך נמצא בקופה. ואני בתומי האמנתי ואחייך מצאתי להשדר׳ ר׳ רחמים גדילייא שבא לצפת אחרי צאתי משם כמו ח׳ חדשים וסיפר לי שגם הוא לקח מהקופה כמוני ואמרתי כי איך איפשר בשמנה חדשים עלה הקופה כל כך. אותי השיב כי כתרי לא נתן כל הקופה כולה בידי כי אם מחצה והשאר הניח לתת לשליח אחר. אם כנים הדברים וניכרים דברי אמת צריך לעשות קריעת בגדים. ואומר שומו שמים על זאת. הלא הוא אמר לי כי מזה זמן רב הוקבע הדבר שכל שליח שיבא הוא לוקח הקופה כולה. וא״כ על מה זה עכיב היתה מעות שלי לתת אותם לאחרים באמת חרה לי עד מות כי ע״כ בבקשה מכת״ר כל מה שיש לו בידו מהקופה תכף לקבלה זה הכתב תשלח אותה כולה במהרה לא תשאר פרסה וע״כ זה תפסה אהבה הלא לאמונה כי אהבת עולם אהבתך. ובאחרת כתבתי לכל עם הקהל בעד צדה לדרך וגם רומי יעמוד עליה ולתשובתו יום יום הוחלתי כדי נאה׳ שליח כולל מעה״ק ירוש׳ ת״ו

רפאל הלוי

ס״ט

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

כאשר גמל ה׳ עלי לטובה, והוצאתי לאור עולם כל צפוני טמוני הקהלה הקדושה קהלת צפרו בארבעה כרכים, תלי״ת, כעת עוד זכני השםהקהילה והשדרים לכרך החמישי, בו מופיעים כל או רוב השדרי׳ם שעברו בקהלה זו, הרבה עמל עבר עלי עד שהצלחתי ברוב או במעט לערוך לפני צעירי הצאן בנים ובני בנים של אותה קהלה קדושה וטהורה, שיירי דרכי אבותיהם ואבות אבותיהם, לקדושים אשר בארץ המה ולהשלמת המשימה הקדושה הזאת ראיתי לערוך לפני הקוראים בקצרה את דרכי גביית הקופות, ואכסניית השדרי׳ם בתוך הקהלה.

אחד מאיר והוא רחום׳ רחמתים על הארץ המרחם על הבריות מרגניתא טנא אריה יאודה הרב המובהק יהי שמו לעולם כי״ר

אחדשו' קיבלתי כתב ידו דברות קדשו הביטו אלי ונהרו ורציתי להחזיר אליו וי אוקי׳ והדרי בי מפני הכבוד ואיני יבול להאריך. ברם חם לבי בקרבי עמ״ש שהשדר הכהן הגדול לקח מהקופה דבר מעט ולא פירש עד כמה פרשה וו סתומה. ומש״ה השביע השביע בי מה שיעלה מהקופה עד שנה ישלחו לו. שכח מה אמר לי כתר גופא דעובדא כי השדר ר׳ יצחק אירגס ור׳ יצחק נבון היו ב׳ בפאס וקדם ר' יצחק נבון ובא לצפת ולקח כל מה שהיה בקופה עספא׳. ואח"כ בא רבי יצחק אירגאס וראה כי לא מצא דבר יצא לטעון טעון כי מאחר שנמצאו ב׳ בפאס לא נבון ליתן הכל ביד א׳ וסוד לא לקח דבר מצד המנהג כי כל מה שיבא תחי' יקח הכל. וא״כ מאחר כי השדר הכהן גדול לקח מה שלקח מה צורך לקבל שבועתו. איך שיהיה איני מאריך ירוש׳ נדחה קראו לה ציון היא דורש אין לה שפלנו עד עפר. ואומר חלותי היא ישים עין השגחתו על ענין צ״ל (צידה לדרך) הלכוף באגמון ראשם. ואם יתנו כתף צוררת הקב״ה ישלם בדרכם וברוע מעלליהם בזכות ירוש'

ולתשובתו הרמתה אנו מצפה ושי רפאל הלוי

ס״ט

בהו׳

רצוף אהבה חיבה יתירה החכם השלם הדיין המצויין כמהרר׳ נרו׳ ושני חיי עמרם שרן לטובה עד זקנה ושיבה אכי״ר

אחדש"ו באהר וחין׳, בכתב אשר קבלתי מהנגיד המפואר זה דודי וזה רעי שם ראיתי כתוב מדוע לא מצאתי חן וכו׳, את חטאי אני מזכיר האמת אתו אמינא ולא מסתפינא כי אהבת עולם אהבתיך. ואולי יש זכות תולה כי באותה שעה חם לבי בקרבי ובודאי לעת כזאת ידע האדון מ״ש על הרי מ״א (מר אביו) אריה יהודה נ״י ומרוב הצער לא זכרתי אתך ולמדתנו רבינו אין אדם נתפס וכו', והוא רחום יכפר סלח תסלח. ולעת כזאת שמח לבי ויגל למשמע אוזן כי מן שמייא אוקמוה ליה להיות גזבר בעיר צפת עיר קטנה ואנשים בה הרבה יראי השם וחושבי שמו יהי רצון שיהיה לו בס״ט בימיו ובימינו תושע יאודה.

השתא הכא ואשלחה להניד כי לימים שעברו כתבתי על ענין צידה לדרך ולא רצו לרחם על הארץ לרחם על הבריות כי אם מתי מספר כמו עשרה והיה הנשאר נתפקרו כאשר כתר' יודע. כי כן אנשים אשר נתנו ברכתי אותם מלב ומנפש זכות עהק׳ יהיה בעזרתם להציל אותם מכל צער ונזק ישאו ברכה מאת ה׳ וחיו ולא ימותו יאריכו ימים ושנים בבנים ובני בנים ברוב עושר וכבוד, ואשר לא רצו לקיים מצות נתינה לא יאבה ה׳ סלוח להם וכל המרחם על הבריות הקב״ה מרחם עליו וכמש׳ הש״ע אין דבר רע יורד מן הצדקה וצדקה מבטל גזרות קשות, אבל אלו בני אדם חושבים בדעתם שהממון יוליכו עמם לקבר ואלו מצילין אותם בנפשם ולא מצות ומע״ט, הקב״ה יתן להם בפעלם וכרוע מעלליהם. הן אמת כי הרב מ״א נ״י וזאת ליאודה רצה בענין הקופה להטפל בזכותייהו ולוי כי הם עניים ונתדלדלו, ונשבע בכתב ואמר חי נפשי וכוי, כי נתמעטו הנותנים כי אפס כסף. ואם על פרוטה כך עלה במחשבתו לו עאכ״ו בענץ צידה אמר יאמר בפה מלא כהנה וכהנה. איך שיהיה השתיקה יותר טובה באמת חם לבי בקרבי וכמו הצער עלה׳, וכל מי שראה הכתב אחזתו פלך השתיקה ולא מצאו מה להשיב. וכדי שלא יצטער האדון הן הם הדברים בקרב לבי ועכ״פ הנני אומר אם ירצה האדון שהוא גזבר והר' מ״א הוא הדיין מהרה חושה תדברו אל כל כל עם הקהל שעדין לא נתנו את כל דברי האיגרת אמריה ממררת שאתה ואביך בכבוד א״י והרבנים והעניים ועליכם מוטל לכפות אותם זה יתנו. אם באונם אם ברצון וכדי בזיון להציל ממות נפשם. ואם תמאנו מה בידי לעשות עוד, והקב״ה ירחם עלינו ואני תפלה …. תעמוד לרחם על העניים ובשכר זאת הנה אלדינו יהיה בעזרתך והסיר ה׳ ממך כל חולי ורופא חנם ירפך מחולי העינים וזכות עהק׳ ירושלים יהיה עמך בכל אשר תלך כ״ד המתפלל בעדך מלב ומנפש הצעיר רפאל הלוי ס״ט ולתשובת כתר' אני מצפה לידע משו״ט מחולי העינים

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"לתפילה בכותל

קהלת צפרו

סקירה כללית

כאשר גמל ה׳ עלי לטובה, והוצאתי לאור עולם כל צפוני טמוני הקהלה הקדושה קהלת צפרו בארבעה כרכים, תלי״ת, כעת עוד זכני השם לכרך החמישי, בו מופיעים כל או רוב השדרי׳ם שעברו בקהלה זו, הרבה עמל עבר עלי עד שהצלחתי ברוב או במעט לערוך לפני צעירי הצאן בנים ובני בנים של אותה קהלה קדושה וטהורה, שיירי דרכי אבותיהם ואבות אבותיהם, לקדושים אשר בארץ המה ולהשלמת המשימה הקדושה הזאת ראיתי לערוך לפני הקוראים בקצרה את דרכי גביית הקופות, ואכסניית השדרי׳ם בתוך הקהלה.

ב״ה עמוד סח

יום ד׳ לסדר לצחק בי מש' באו מים עד נפש לפ״ק

רב עמרם חסידא עומד בפרש כל הקשה והיה העלמה מפרשת פרשה הדר הוא החכם השלם הדיין המצויין כולל כל אישורין יהי שמו לעולם כיר״א.

ותחל הארש שלומים מרובים. מכאן מודעה מקבלה ואילך הכתב והמכתב בארש ערבה שש אנכי על אמרתך. ובד"ק ראה ראיתי. אשר אסף וקבץ קומץ של ברכה והרים משם מלא קומצו סך כד' אוקיות. באמת נצטערתי במאד מאד על כל הטורח שטרח כת"ר ואתו עמו נקבצו באו לך מעלת הרבנים יושבי על מדין. אף כי כתי"ר לא העלה את שמותם על שפתיו. לבי אומר לי כי זאת הנדבה גדולה כ״ו מחמשת בתי כנסיות אלה בהצטרפות מע' הרבנים הי״ו. ולפעלא טנא אמרינן יישר חן חן לו.

בודאי עשרים אוקיות יצא מחמשה ב״ה הידועים וחמשה אוקיות מכל המדינה כולה. ושמעתי כי יוסף אלקובי נתן נ׳ אוקיות ואמרו כי ירד מנכסיו מיום שיצאתי ואם הוא נתן כך ודאי שאחרים הנקובים נתנו כהנה וכהנה. והאוק׳ כוי הביא אותם יעיש הי״ו מעט ורעים. הנה האדון יקבל אותם מידו ומצוה בחזרתי לכא׳ איש על שמו בדי שיתפרנסו בימי החנוכה. כי כיון שהם עניים איני רוצה מהם דבר. ואין כאן קללות ודברים יש לנו אב זקן אבינו שבשמים כי עליו אנחנו בוטחים. באמת מאנה הנחם נפשי ע״ז הענין.

 היטב בעיני ה׳ המדינה כולה יתנו כו' אוקיות. ואם באמת עניים הם דלית ביהו יכולת ליתן כל אחד אוקיא. הקב״ה ירחם עליהם ליתן ברכה והצלחה. זכור תזכור הכתב אשר שלח מע' אהובינו המפורסם באהבה ולא לפנים אלא מלב ומנפש והאיגרת כתובה מיד כת"ר שמה שקבץ העשרה כתב ופרט איש על שמו. לא כן בזה הכתב של כת"ר והיה העלמה שמות האנשים מי ומי הנותנים, שאם האדון היה פורש איש על שמו. הייתי מקבל מהאנשים אשר נתנו כראוי. ולפי דעתי נרי לעשות הדבר בערבוביא בדין ערוביא, מה אענה ומה אומר חם לבי בקרבי כי עליך נסמכתי לפי רוב אהבה וג״כ על מע' הרבנים הי״ו, ויצא כוי אוקיות בטירחא יתירה מעולם לא עלה לבי זה, שאם הייתי יודע הייתי מטריח את עצמי לכתוב ולא הייתי מטריח לכל הקהל כולו, לכוף אותם על כו' אוקיות, הנה כי כן יקבל אותם ויחזיר להם, ואיני יכול להאריך עוד כי זה נ׳ ימים אני חולה.

ועל מ״ש כי קופת ירוש׳ ונם קופת וי"ד אינם נותנים, כבר מלתא אמורה בכתב הר מ״א הי״ו כי לא ידענא טעמא מאי, הלא הוא אמר כי הם עניים, באמת זו תמיהה כי מיום שנעשה כתייר גיזבר ירדה עניות לציפרו, ועל מ״ש כת"ר שאכתוב אגרת לחכמי ויחידי העיר לתקן מהיום והלאה כל איש ביום חתונתו וביום נולד לו בן שיתנו לעה״ק מעה אחת והלואי שיוכל לעמוד בדבר מועט.

הנה דע לך שבפנקס התקנות של הר' יעב״ץ ז״ל נמצא כתוב שמעלת רבני קאסטיליא היו ראו בעיניהם התקנות שהתקינו בכל מדינות מערב ליתן בחתונה ומילה ונם ביום פורים איש כמתנת ידו לעיה״ק ירוש׳ דוקא, וזה אינו דבר חדש אשר תשאל ממני אלא זה אשר הוא בידי בחתימת רבני עיק׳ שכל איש מחויב להיות בעזה״י לקרב התועלת ושלא לבטל תקנת הראשונים זלה״ה וכל העובר על זה הרי הוא וכוי, ואהובינו הרי ר׳ עמור יודע מזה כאשר דברתי עמו פנים אל פנים, וכבר מלתא אמורה באחרת ציון היא דורש אין לה, ואם יעשה כת"ר חשבון כמה חתנים וכמה מילות יעשו בצפת לשנה, ולפי דברי כת"ר מעה הלואי מתקאל לשנה, והעניים והאביונים יתומים ואלמנות אשר בעה״ק יתעשרו ויאכלו ממתקאל צפרו. בושתי וגם נכלמתי וזלגו עיני דמעות בקוראי האיגרת של כת"ר שכו' אוקיות קיבץ וגם מעה אחת על חתונה. ונם הקופה נאבדה נפלגה הארץ מיום שיצאתי אין דורש ואין מבקש ואין משים לנגד עיניו על מה אבדה הארץ. ועל חכם הקהל מוטל להדריכם בדרך ישרה ולתקן כל דבר והקופות והענינים וכל המרחם על הבריות הקב״ה מרחם עליו.

מעתה למע' הרבנים הי״ו ובפרט להרב ר׳ עמור הי״ו שלום רב. למעלת ידין וקי״ל את שאהבה מלב ומנפש המפורסם באהבה מיום דעתי אותו הנגיד המפואר הי פחד יצחק יהי בעזרו. שלמים מרובים לבעל אבסנא רצוף אהבה הוא ובנו וכל אשר לו ש"ר. ואם האדון ה' פורט מאלו כוי אוקי׳ מי הם ומה נתנו הייתי מקבל מהאנשים אשר נתנו כראוי והיה הנשאר הייתי שולח, והאדון מנע אותם מלקבל כי לא פורש. אלא שלח כו' אוקיות מעט ורעים. הקב״ה ירחם יען שאני חולה ואיני יכול לכוף ראשי לכתוב, דין נרמא אני מאריך לכתוב בארוכה לפי רוב אהבה. והוא רחום יכפר על כל הטורח אשר הטרחתי לכת"ר הגם לקבו״ץ כו' אוקיות. וגם להחזיר אותם איש על שמו עין במר בוכה בזכרי זה הענין הלא כדי נאה׳ איש צעיר רפאל הלוי

אנכי שליח כולל מעיה״ק ירוש׳ ת״ו החמ'… שקבלתי… מאת… הרב הכולל כמוהר״ר יאודה אלבז היו סך ששה ועשרים מתקאלים וששה אוקיות והם מההקדש ושל ויברך דוד… למען ירוש׳ ת״ו… וחי לעולם… בבנים ובני בנים … ושובע שמחות וזכות עה״ק ירושלים… להציל אותם מכל צער ונזק, ועוד קבלתי ממנו חמשים מתקאלים אחרים סך הכל… ועשרים מתקאלים וששה אוקיות ועד״א חתמתי פה צפרו ביום ד׳ לחד׳ אדר ב׳ משנת התקפ״ט ליצירה וקיים

רפאל בכר׳ ישראל הלוי

ס״ט

 

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

כאשר גמל ה׳ עלי לטובה, והוצאתי לאור עולם כל צפוני טמוני הקהלה הקדושה קהלת צפרו בארבעה כרכים, תלי״ת, כעת עוד זכני השם לכרך החמישי, בו מופיעים כל או רוב השדרי׳ם שעברו בקהלה זו, הרבה עמל עבר עלי עד שהצלחתי ברוב או במעט לערוך לפני צעירי הצאן בנים ובני בנים של אותה קהלה קדושה וטהורה, שיירי דרכי אבותיהם ואבות אבותיהם, לקדושים אשר בארץ המה ולהשלמת המשימה הקדושה הזאת ראיתי לערוך לפני הקוראים בקצרה את דרכי גביית הקופות, ואכסניית השדרי׳ם בתוך הקהלה.

רנני יאודה זרחיה אזולאי

כוללות ירושלים תובב״א ניסן ה׳ תקצד(1834)

ילד מר וקו נולד במראק״ש לאביו משה נין ונכד להגאון חיד״א ז״ל עלה לארץ ישראל בשנת תקע״ב 1812 יצא להרבה שליחויות ואחת מהם בשנת תקץ 1830 יצא למרוקו בשליחות ירושלים כתב שליחותו לצפת לא הגיעה לידי אם כי הוא עצמו ציין עליהם במכתבו לרבי יהודה אלבאז הרצו״ב והיה במרוקו בשנת תקצ״ה עם נוסח מכתב שליחות אחרת, וגם בשנת תר״ח היה במרוקו וחזר לירושלים ונלב״ע בשנת תרל״א 1871

מהמסמכים שלפנינו נראה שקדם לעיר רב בשם ר׳ יעקב אתורג׳מאן שליח לעצמו כנראה שהזהיר רבי יהודה אלבאז עליו, ותשובת רבי יהודה היתה שלילית לגבי ר׳ יעקב הנז׳. במכתבו של רבי יהודה אנו רואים תקנה וקבלה באלה ובשבועה שהקהל לא יעשו שום נדבה לשום שליח מהיום ולחרות עולם עד שיעשה נדבה בעיר פאס. כנראה שע״פ זה יכולים להער׳ך את נדבתם, לפי מצבם ולפי עוניים. ואולי גם יהיו מודעים לבינה מוקדמת על שד״ר כר׳ יעקב אתורג׳מאן הנזכ׳ וכיוצא.

על גזירתו בצירוף קב׳ה וכו' שגזר על דרכי הגביות בקהלה בבתי כנסיות מציין במכתבו החותם פה מאחת מערי המערב אשר לא תזכר עוד, כנראה שהיה לו שם איזה סכסוך ולכן כתב מה שכתב בחתימתו.

יב׳ סדר אמור

הגבירים הח' הש' הרמים גבאים ואמרכלים העומדים לשרת בקדש ועל ראשיהם מלמעלה הח' הש' והדיינים המצויינים אתה ה׳ תשמרם וכצנה רצון תעטרם כיר״א אשר בעי״ת ספרו יע״א

אחרי השלם הרב תדעו נאמנה שרצתי לילך למחק׳ בשליחותייהו דרבנן קדישי גאוני ותקיפי ורבני עיה״ק ירושלים תובב׳ לעשות שליחותי הודיעני נא אם תעשו לי שליחותי אני הולך בשבוע הזה ואם לאו תשלחו לי צדה לדרך שאני הולך למקנאס ואם לא תשלחו לי צידה לדרך אני הולך למח'ק לעשות שליחותי ושלם הצעיר יאודה זרחיא אזולאי סט׳

כתב רבני עהק׳ ירושלים למחק׳ יע״א מסרתיו ביד המוביל כהר' יוסף אנזנכוט נרו׳ כמלאכם, אותה ימחלו כבוד תורתם למוסרה לידו עד בואי לשלום ואחת שאלתי יתכן אכסנייא נאה לכהר׳ יוסף המוביל ולא תעלבוהו כלל זולת יום אחד ועהס״ר

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

 

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

כאשר גמל ה׳ עלי לטובה, והוצאתי לאורשדרים עולם כל צפוני טמוני הקהלה הקדושה קהלת צפרו בארבעה כרכים, תלי״ת, כעת עוד זכני השם לכרך החמישי, בו מופיעים כל או רוב השדרי׳ם שעברו בקהלה זו, הרבה עמל עבר עלי עד שהצלחתי ברוב או במעט לערוך לפני צעירי הצאן בנים ובני בנים של אותה קהלה קדושה וטהורה, שיירי דרכי אבותיהם ואבות אבותיהם, לקדושים אשר בארץ המה ולהשלמת המשימה הקדושה הזאת ראיתי לערוך לפני הקוראים בקצרה את דרכי גביית הקופות, ואכסניית השדרי׳ם בתוך הקהלה.

ק״ק ספרו די פאס תקצ״ד

בצירוף קבה׳ ושכינתיה בצירוף קב״ה ושבינתיה בצירוף מלכותא     קדישא אדונינו המלך דוד ושלמה בנו וכל

מלכי בית דוד ובצירוף כל הנביאים משא גיא חזיון ירושלים עיה״ק. בצירוף סנהדרין גדולה כי מציון תצא תורה ובצירוף בל התנאים והאמוראים שעמדו מימיהם עד סוף חתימת התלמוד ירושלמי שחבר ר' יוחנן ומימות רב תלמיד ובינו הקדוש עד סוף רבינא ורב אשי ואחריהם בל ישרי לב רבנן סבוראי והגאונים עד הרי״ף והרמב״ם ובכח המסור בידינו מרבן של ישראל הרמב״ן נחמני אשר יסד עוז בציון משכן חביון מגדל ואפריון והוא היה ראשון לציון לקומם ולרומם דגלה ולקבוע ישיבות בתורה ובתי כנסיות מגדל עז תלפיות תל שהכל פונים בו הנה זה עומד אחר כתלנו מעולם לא חתה שכינה מכותל מערבי. גוזרני שבכל ר"ח יעמדו גבאים לגבות בבתי בנסיות ובבתים ובחצירות מכל איש ואשה אשר ידבנו לבו וביום חתונתו וביום שמחת לבו כשיולד לו בן זכר או כשיקח אשה ובר"ח אדר משמיעין על השקלים וביום פורים טאס״א (צלחת קטנה) לשם רחל אמנו ואמה של מלכות ולשם התנא הקדוש משיירי כנסת הגדולה שמעון הצדיק זיע״א עוד בה יזכור כל אחד חרבנה של ירושלים איש במתנת ידו וימסרם ביד הגבאים אשר יראו בעיני כבוד חכמי ורבני ודייני וגביר העיר ואחד מהם בעל אבסנייא ש״ת הגביר החי הנעלה במדדי ואת אשר יראה בעיניהם להעמיד גבאים בבתי בנסיות והם ימסרו ביד הנז' וכל העובר על דברנו אלה לא מלבד שדבריו בטלים ומבוטלים והרי הם כחרס הנשבר שאין בו ממש, אלא שאץ רוח חכמים נוחה הימנו וכל השומע לדברי חכמים כל ברכות התורה יחולו על ראשו ויוכה לראות בנחמת ציון ובבנין חרבות ירושלים ובא לציון גואל וכן יהי רצון ונאמר אמן

החותם פה באחת מערי המערב אשר לא תזכר עוד בסוף ניסן וימינך תסע״דני

החותם יהודה זרחיה אזולאי

בכתב יד רבי יהודה אלבז ז"ל

ידידינו החכם השלם הדיין המצויין הרב הכולל חן ערכו מי ימלל שד"ר יפרח בשושנה כמוה״ר יאודה זרחיה אזולאי נרו׳ יאיר רב נהוראי כי״ר

שלם טב לרב טב דכן רב מודיע לבינה על אודות ובשביל ר׳ יעקב אתורגימאן4 מעולם לא עלה דעתינו לעשות שום נדבה ולא פסקנו עמו שום פסקא אפילו מ׳ פש'ן והלך מאתנו בידים רקניות בבואו למח״ז לא הטנו אזן למיליו ומעולם לא עלה על דעתינו לעשות לו שום נדבה. וכה היו דברינו אליו אם תרצה לקחת נדבה כאחד מן הת״ח הנצרכים הנה מה טוב, ואם לאו לא תקח מאומה ובן עלתה לו שהלך בידים רקניות ריקם ריקם לגזרה שוה.

ובעת ההיא נמנו וגמרו יחידי קהלנו וקבל עליהם ועל זרעם באלה ובשבועה שמהיום ההוא והלאה לדורותם לא יעשו שום נדבה לשום שליח עד שיעשה נדבה בעיר פאם יע״א שאנו נגררים אחריהם אי לזאת כשיעשה מעכ״ת נדבה בעיר פאם יעא׳ בא יבוא ברינה למח״ז ומה שקצבו מהשי יקבל כתר בשמחה יה״ר שיהיה עת רצון וטובה וברכה בעולם כי״ר וריש

[1]    ראה יערי שא״י עמ. 715 אגרת משם רבי רפאל הלוי בשנת תקצ״ד שרבי יעקב אתורג׳מן עבר בהרבה ערים והטעה אותם וכוי ולוקח מהם נדבה בכח וביד חזקה עד נזיפה וכר מעשים אשר לא יעשו הנ״ל וכו' והפסיד לעיהק׳ תו׳ וכו׳ ע״כ. וראה קונטרים בשם עדות לישראל [שנדפס בסוף ספרי ירושלים הראשונים הוצאת מכון בן צבי] המספר על עלילותיו ועל אביו רבי משה שעלה לארץ ממרוקו. שוב ראיתי בספר תולדות חכמי ירושלים פרומקין ג׳ עמוד 302 שכתב על רבי יעקב הנ״ל ויש לשער שהוא הי׳ איש נכבד מעדת היהודים בני אפריקא וכו׳ אשר נתגרש ע״י רבני ירושלים המוזכר בכתב השטנה בגאזיטו דפרנקפורט בשנת תר׳׳ה. והוא שעמד לצד החכם יוסף שלום פקיד חברון במחלוקתו הגדולה כמוזכר בקונט׳ שבר פושעים. וראה בהרחבה הלאה בשד״ר רבי מרדכי חיים מיוחס. ובשדר׳י טבריה ת״ו רבי רפאל ארזי הכהן.

רבי רפאל אברהם מחלוף חייט

כוללות ירושלים תובב״א שנת תקצו(1836)

שא״י עמי 724. ראה שם נוסח האגרת שיצא גם על שיפוץ חמשה בתי כנסיות.

.1

על השד"ר דידן נשלחה אגרת כוללת לכל ערי המערב ובכלל עיר צפרו . מה שמעניין הוא שנשלחו שני שדר׳ים בשנה אחת מאותה כוללות, – ראה הלאה שד"ר רבי אליהו ישראל

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

כאשר גמל ה׳ עלי לטובה, והוצאתי לאור עולם כל צפוני טמוני הקהלה הקדושה קהלת צפרו בארבעה כרכים, תלי״ת, כעת עוד זכני השם לכרך החמישי, בו מופיעים כל או רוב השדרי׳ם שעברו בקהלה זו, הרבהנוסעים יהודים בארצות האסלאם עמל עבר עלי עד שהצלחתי ברוב או במעט לערוך לפני צעירי הצאן בנים ובני בנים של אותה קהלה קדושה וטהורה, שיירי דרכי אבותיהם ואבות אבותיהם, לקדושים אשר בארץ המה ולהשלמת המשימה הקדושה הזאת ראיתי לערוך לפני הקוראים בקצרה את דרכי גביית הקופות, ואכסניית השדרי׳ם בתוך הקהלה.

רבי אליהו ישראל  

שליח כולל ירושלים שנת ה׳ תקצ״ו(1836)

האי שד״ר דידן כמובן הוא לא רבי אליהו ישראל המחבר אדרת אליהו, קול אליהו וכו' שנפטר באלכסנדריה של מצרים שנת תקמ״ד. ובמסמך אשר לפני הוא מזכיר שם רבי רפאל ארזי הכהן, שיצא בשליחות טבריה למרוקו בשנת תקצ״א. ומברכו שהשם יחייהו. ורבי אליהו ישראל דידן היה מבני בניו של רבי אליהו ישראל הא׳, ולא נזכר ברושמי השדרי״ם אשר לפני.

בנו'

רב משרשיא הרב המובהק יאודה יאיר וחי כיר״א קול ישראל בא העיר דברי ש׳ היוצאים מן הלב ומהודענא עד לעתות כאל היו עיני צופיות. לחוות פני״ק ולדבר פה אל פה על אודות התקנה הקדומה ולא אסתיעא מילתא. אשר על בן מהודענא לרומי כי בן הינו עם מע' הנגיד ואחה יחידי הק״ק הע״י ולעילא מן כל מ״ע הרב רבי עמור הי״ו והוכשר בענינו להקל מעליהם ולעשות דוקא… מעות כדי שתתקים, כי כן עיני צדיק יחוו נוסח הלשון ואם בעיניו יוכשר ויסכים ע״ז מ״ט, יודעיני נא כדי להודיעם למחר ולהכריז הכתב הנז' בבתי הכנסיות, עוד מחלה אני פ״ק למען ישלח דברו למ״ע הנגיד ולוות עליו שיעור מה יתן למשרת שלי הוא המוביל תא בעבור טורחו ובעבור כבודו כנהוג בבל השליחים שלפי דעתם רוצים לפטור אותו בעשרה אוקיות כמו שנתנו לשליח רבי רפאל ארזי הי״ו וכאשר יגזור כן יקום כ״ד נא״ה המעת״ב תמיד כל הימים מצפה חסד אל הצעיר אליהו ישראל ס״ט

מה נאה אילן זה רבא אילנא ממשפחת רם והמה חכמים יודעי בינה ציר נאמן שליחא דרחמנא ידידינו ואור עינינו מעיר עת לנו הרב הכולל חן ערכו מי ימלל כמוהר״ר אליהו ישראל ישמרהו השוא״ל כיר״א.

מקדם לאריש נקדמה פניו בשלמא למ״ר ניהו רבה ואנן דאמרי שהאיר וזרח כיה״ק ועל כל הון שמחנו וברכנו ברכת שהחיינו ויחידי קהלנו ובראשם הנגיד זר״ק ישצ״ו הנם נוטים לאדון כנהר שלו״ם, ועל אודות הקופות הנה הם מוכנים ומזומנים לתתם ביד הנגיד י״ץ כאשר אמרת, ועל ענין הנדבה קבצנו יחידי הקהל והרבנו לדבר על לבם דברים טובים היוצאים מן הלב ונשמעים באזן, וגם הנגיד י״ץ הרבה לדבר על לבם כהנה וכהנה ואף כי יצאו לטעון כמה טענות הן מצד דוחק השעה ששערי השפע ננעלו תנן. השי״ת ירחם, הן מצד הצער שהם שרויים בו תמיד כל הימים שאין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו ועוד זה אין לו שיעור שקרבו ימי הפקודה ובאו ימי שלום האלגזייא, ואחר כמה כרכורי דברים מסקנא דלמלתא שיקבלו סך – שס – בתורת עיסקא מנכסי היתומים ויקימו בה מצות שילוח ליד האדון ומפילים תחנתם לפניך ומבקשים מחילה וסליחה והמועט יחזיקנו האדון למרובה, ולא נצרכה אלא לקבלוניהו בשמחה. והן אמת שהנגיד י״ץ לא נתרצה להם לסך הנז'. ואמר להם שעכ״פ שיעמיסו על עצמם לתת סך – תס – אין לפחות מזה. בכתב היד הרב יהודה אלבאז.

מעלנא אית לה אל פני האור כי טוב ידידינו מחמד עינינו שד״ר יפרח כשושנה זר״ק הרב הכולל חן ערכו מי ימלל כבוד מעלת כבודו כמוהר"ר אליהו ישראל נר״ו יאיר בזרח העודף ובריא עדיף.

אשובה להעמיס למעכ״ת אלף שלומות ואומרה שאחר שהיתה האגרת כתובה בא לפנינו שליח האדון ובידו רצפה מכיה״ק ושם ראיתי את הלחש פטימה לחצאין וכר ובודאי לא נתכוון כת"ר כי אם לזרוזי ולא עלה על דעתינו שיתקבץ זה הסך שיגיע לכת״ר ע״י ציר נאמן מעלת כבוד רבי חיים אליהו ישצ״ו ובעזר משדי אמרת ונעשה רצונך שעלה בידינו מהמקובץ בין הקופות ובין הנדבה לחצאין באשר יצא מפי המלך ומעט מזער שחסר לא דק ביון דאיבא רובא דרובא דמינבר ונתננו לשליח שני מתקאלים לעשות רצונך. ועד מקום שידינו מנעת בדקנו ועשינו מה שמוטל עלינו אף אתה עשה מה שהבטחתנו ולא יפטור האדון עצמו בבל דהו שבאשר יהיה ספר שהיד ממשמשת בו לא נזוז מחביבו ועל טוב יזבר שמו בבל עת שנקרא בו וק״ל ידיעת ההפך, ואני תפלה לבורא מטה ומעלה ישמורך מבל נגע ומבל מחלה וינמולך בל טוב סלה ביר״א וש״ש

בכתב יד הרב יהודה אלבאז

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

רבי חיים משה פיזאנטי

כוללות ירושלים ת״ו ה׳ תקצ״ח (1838)

חבר בי״ד של הרב חיים אברהם גאגין בירושלים.שדרים

אחד מהשדר״ים שקבעו גביית הקופות שהיו למשך דורות למען ירושלים. בשם קופת שמעון הצדיק, קופה מיוחדת לנשים בשם רחל אמנו, שיהיו נגבים בשמחת חתן וכלה וברית מילה.

בשנת התקצ״ח יצא למרוקו בשליחות ירושלים, בשליחותו זו השתמש לפעמים כעוזרו בר׳ ברוך קובו שיצא בשנת תקע״ה (1815) לעצמו להביא טרף לביתו רבי ברוך זה נשאר הרבה שנים במרוקו ושם נהרג.

במכתביו הבאים הלאה מדבר על הדין ודברים שהיה לו עם השד״ר כמהר״א שד"ר טבריה שהקדים ובא לעיר צפרו לפניו כשלשה חדשים והקהל דחו נדבתו לזמן כי הם עסוקים בגביית מס המלך, וטענת שדרי׳נו היתה שהואיל ונדחה שוב אינו חוזר ונראה ומזלו גרם. ואם כי זכה בדינו, למען השלום נקבע שיגבו את נדבתם שניהם כאחת, ומהתם מעיר פאס עומד על עקרונו גביית הקופות ובתוכם מזכיר גם את קופת ויברך דוד במכתבו עומד על כך ושלח שליח מיוחד לגבות הקופות מחשש שהשד״ר מטבריה ישלח ידו ואכל מהקופות הללו .

במכתבו מספר איך ששמו של רבי יהודה אלבאז היה הולך לפניו בין רבני ירושלים ובפרט כשחזר ר״א ישראל משליחותו והגיד להם על ייחודה של עיר צפרו מכל ערי המערב ובראשה רבם רבי יהודה אלבאז רוב רחמיו וחסדיו עם השדרי״ם, והוא שולח לו כמתנה מספרא דבי רב חק״ל תפוחין .

תחילת חדש תמוז שנת תקצ״ח(1838) מוש״ק בסדר ושנת בל תרומות הקדשים אשר ירימו בני ישראל לפ״ג

אלה בני שם…. הגבירים החכמים הרמים פוסקי צדקה ברבים העומדים על הפקודים פרנסים גוברים וכל העוסקים עם הצבור לשם שמים אשר במתא צפרו יע״א ועל צבא תהלתם… הדיינים המצויינים שמורים לבני ישר…

בארשות החיים לדעת השלום להם ואת שלום העיר. ואולם האמנתי כי אדבר שלא מתוך עצלות ולא מתוך שכחה אחזתי את ידי מלבא בדברים שבכתב כי מתוך עצבות וצערי חיים בצעריייך ירוש׳ רבו משערות ראשי עד כי הכרחתי במעשי להיות נע ונד בארץ דבדו ואגפיה בחג הפסח לבקש תרופה למחלתינו ומאין יבא עורינו. ואחרי שובי בר"ח סיון לא שלותי ולא שקטתי פה העירה חיים שאל לאסוף ולקבץ נדרים ונדבות וקופות הנהוגות כי באמת אמרו חזקת שליח עושה שליחותו אדהכי והכי דרך ובא רב אחאי כמהר״א הכהן הי״ו שד״ר מעה״ק טבריה תובב״א, אף הוא מתכוין לדבר מצוה וכך עלה במחשבה כי היה לו איזה צד זכות להקדימני יען וביען כבר נראה ונדחה בחי שבט בעבור מם המלך וכשאני לעצמי עמדתי כנגדו להיות שואל כענין

ומשיב כהלכה באמור אליו מזלך נרם ונראה ונדחה אינו חוזר ונראה, מדין מוקדם נגד ירושלים מוקדמת בבריאה לדידי עדיפנא [אין] בעלי חיים נדחין דבאמת אמרו הבל מעלין לירושלים היא העולה לקדושה למנוחה לכבוד ולתפארת וחיובא רמייא על ישראל ועל רבנן בארץ ובחו״ל להכין אותה לסעדה ולשום לאבילי ציון פאר וכבוד. ומי הקדמני כי היתה אס כל חי ועד יומא בי האידנא הלא היא ברבת רבתי עם לאלפים ולמאות רבתי בדעות המלאה לה חכמה ודעת ויראת ה׳; ומי הוא זה אשר נגעה יראת הי בלבו להכניס את עצמו למקום סכנה באמור אלי לך ושוב…

ובהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל פה העירה עמד השואל איהו ניהו הרב השד״ר הנז' לתבוע תבע כבראשונה… ותצא דינה ירושלים קדושה ראשונה… אמנם לאהבת השלום הם אמרו ב׳ ידים זוכות כאחת ובתנאי ועל מנת שיוותרו הקהל יותר ויותר ממנהגם ומעלה עשו ונתנו לירושלים חלק יפה בסדר ואופן שיגיע לה מנה יפה וריוח וברכה והצלחה אשר לא היה לעולמים… ויומא כי האידנא הגם דטרידנא טובא בגביית הנדבה נתיישבתי שליש ישוב לעשות משפט כתוב… נא לשון בקשה ישלחו הצדיקים את קופת רחל אמנו וקופת ויברך דוד ע״י ידידינו החכם השלם והכולל איש ירושלים זרע קדש כהמ״ר ברוך קובו נר״ו בן לאותו צדיק הרב המופלא וכבוד ה׳ מלא כמוהר״ר יוסף קובו נר״ו הוא ההולך קדמת אשור למענו ולמען ציון וירושלים ומפיו ידעו ויכירו החפץ חיים לבוא אל תוך קהל עדתם עתה ממש …

 וידיעתי מכרעת כי בימים הללו ובזמן הזה רובא דרובא מתושבי העיר מפוזרים הם בכל פאות על ההרים מערי הפרזות ועל הגבעות ואנה אני בא לקבץ על הגבאות… ורק בהעלותי על לבבי צערי ציון כי הין בעון זה שנתיים הרעב בקרב הארץ נפישי נפיחי בפן ואין חתן ואין מרחם מדלית איסר באשר עיני צדיקים תחיזנה בכתב הכוללות ההולכת ע״י ידידינו ברוך ה׳ הנד אמרתי אל לבי הלא טוב לי לקיים מה שאמרו אחוז מזה וגם מזה דהיינו קופות הקבועות בפאס וצפרו…

ואחרי סמוך ארוצה ואבואה למשבנותם להיות קובץ על יד נדרים ונדבות כל איש אשר ידבנו לבו כמנהגן של ישראל… זוהי סיבה וזוהי ביאה מידידינו ברוך הבא בשם הי… הלא בה דברי איש צעייר מצוערי העיר זה שמי וזה זכרי

חיים משה פיזאנטי ס״ט

שרד מעה״ק ירושלים תוב״ב

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

 

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"לשדרים

קהלת צפרו

ב"ה

יקר מחכמה חבם לכב ואמיץ כח במלחמתה של תורה גור אריה יהודה הוא זיוה הוא הודה ואין חכמה כחכמתך, יקר רוח ואיש תבונה מבין דבר מתוך דבר ואין קצה לתבונתו, יקר בעיני ה' דן ידין דינא רבא ודינא זוטא ונחית לעומקא דדינא ומבקש לאמתו, הדר הוא ריש מתא וריש מתיבתא הרב הכולל אור גולל כמה״ר יאודה אלבאז נר״ו יאיר ויזהיר עד עמוד כהן לאורים ותומים ועשה את עולתו,כי״ר.

חיים מדבר דברי שלום למר שלמי חובה וש״ן באים משל צבור מירוש׳ ועד בית חידוידו מקום כבודו, ויהי בשלם סובו ומעונתו, ואני תפלתי תפלה למשה יחי הוד לנצח והיה על מצחו אורך ימים ושנות הלא זה כחו והעושר והכבוד צפון נכחו גם ברוך מבנים למודי ה׳ כי יתן את רוחו זהרי חמה בצאת השמש בגבורתו, כי״רא זה לי עידן ועדנין ללבי גליתי מתי אראה שעה אחת של קורת רוח ועת לכל חפץ חיים הי"ו לכתוב שתי אותיות לשמו כי נעים והשבתי אחור ימיני כי לא היתה בזה עורה אחת כאשר תאוה נפשי והן היום באתי להודיע במרום כי בדרך זו ידי יסדה ארש רחבה לשם חכמי ורבני וטובי ויחידי מחנה קהלתו ומלכם בראשם מלכא משיחא, תו היא דרך קצרה מבשרת ואומרת כי בהעלותך ההרה ידי״ן חמדת לבנו שרר לן כמהר״א ישראל הי״ו ופיו מלא תהלות מכל ערי המערב באזנינו שמענו קול אליהו מגיד אומר ראש על ארץ ציפרו נפלאותיו וחסדיו רבו כמו רבו והוא היה לו לאב רחמן להקריב לו התועלת בהשתדלות וזריזות נמרץ לפי רב אהבה וחיבת עיר קדשינו ותפארתינו ציון היא בית חינו שיבנה במהרה בימינו כיר״א, ומאז ועד עתה מרגילא בפומיהו דרבנן על ארץ חמדה ר׳ יאודה ראש המדברים מזכירים אותו לשבח מודים ומהללים לשמו ברוך הוא וברוך שמו ראוי הוא לברכה מעין הברכות ורב ההודאות ועל כי גמלנו מאז טובות הנה שברו אתו ופעולתו אלוקים משמים ישלם שבעתיים למען ציון ולמען ירוש׳ מבון שבתו. והנה בעתה ויבא משה כי בא מועד עת לחננה דבר בעתו נא ידידי עמוד לימין משה ועשה עמי אות לטובה לקיים את בל הנמצא בספר אגרות חיים הבאים עם ידידינו כה״ר ברוך קובו נר״ו דעליה דמר קא סמכי רבנן, וגם אנא מהבא אליך הוחלתי ואוחיל הראיני נא את כבודך והדריך סליח ע״פ טר״ח למען כבוד בית ה׳ אלוקנו חיים שאל ממך נתת לו קופות ונדבות ואל תאמר לריעך לך ושוב כי באמת ידעתי דרב חיליה ורב נוכריה כבל אשר יוצא מפיו יעשון כל קהל עדתו ואם אמר טורא עקרנא וכו' אין מי יאמר לו מה תעשה ואשר תברך מבורך כללא דמילתא עליה דמר המלאכה לגמור גמר טוב והגון וראוי לפני מלכים מאן מלכי רבנן דפקיע שמייהו ולהשתתף בצעריהו והיה הטוב ההוא אשר יטיב לנו פי המדבר אל כל עם הקהל רו״מ שיחיה לער שומע ומשמיע דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב המתנדבים נדיבי עם קדש ואמור להם לבני ישראל כי בתיך הוא עתה הפעם נאמר בו דין שליחות כי שנה זו הובר עובריה ולא עת לחשות ולהמתין שליח הקבוע כי אם נפש אחת אמרו רז"ל כאלו קיים עולם מלא כ"ש וק״ו עם רב מישראל המחכים למות מעת לעת מרוב צרה וינון ומכת בצורת ויוקר השערים שחל להיות על הררי ציון אשר לא היה לעולמים באלו אמרו מקדימים וכל הקודם זכה ונוחל ב׳ עולמות עוה״ז ועוה״ב לכן ברוך מפיו יקרא את הברכה איש איש כברכתו וזאת ליאודה נאה דורש ונאה מקיים אף הוא היה מתכוין לגמור את השם נגד המתברכים ואומר להם אשריכם ישראל קדושים עושים ומעשים ומאן דמוסיף מוסיפין ליה משמייא את החיים ואת הטוב לו ולזרעו ולכל בני משפחתו, ולמודעיי אני צריך את שיש בה ידיעה דהכי נהוג עלמא לקדם פניו הנעימים בשלם ובמישור אמר עם הספר תורה של ראשונים ובבן נם אני לעשות רצונו חפצתי ואקדמא פניו בספרא דבי רב חק״ל תפוחין הא ודאי יעלה לרצון כי באמת ובתמים חפצי ורצוני לעשות רצון צדיק ויה״ר זכות עט״ר מורינו הרב ראשון לציון הרב המחברכיר״ח זצוק״ל חכות תורתו יהיה עליו מנן וצינה להצילו מכל צרה וצוקה נם כל חולי וכל מחלה לא ישימם בך ונתנם בבל שונאיך ועינא דחזי ליה בבישותא ליפקע כי״ר.

הכ״ד איש צעייר מצוערי עי״ק שריד מיתש׳ ת״ו החותם בסי ושנת בל תרומות אשר ירימו בני ישראל לפ״ג ושו"ט יסגא כנה״ר ובנפש הצעיר חיים משה פיזאנטי וזה זכרי ס״ט

מתחת לארש אחת שאלתי נא נבור שלם ישלם בשלום ידידינו חמדת לבנו הגביר החכם המרומם נגיד ומפואר כה״ר יצחק אבוטבול נר״ו וחפץ היתי לבא ביחוד לש״הט וכי נעים ולחלות פניו הנעימים כי גם הוא יעמוד משם בעזר וסיוע שיש בו ממש ויען היות עת הקציר לא הסכים עמי הפנאי בו בטח לבי כ״י וכ״י בתוספת מרובה ואברכהו ודי בזה.

רבי יחיאל הכהן

עצמאי

שנת ה׳ תרז(1847)

לא ידוע ממקור אחר ומסופקני אם איפשר לזהותו עם רבי יחיאל כהן שיצא בשליחות חברון שבט תר״ז(פברואר 1847) ובשליחות בית כנסת בית אל בירושלים המוזכר בשלוחי ארץ ישראל עמ. 692. רבי רחמים חיים דוד אבן זמרא החותם במסמך שלפנינו נלב״ע חשון התר״ח (1847) ראה בספרי פאס וחכמיה כרך א׳ עם. 287.

רב חביב״א. עינא וליבא. החכם השלם והכולל הדיין המצוייןכמה״ר עמרם אלבאז נרו׳ יאיר וזרח, יציץ ופרח. אכי״ר.

מאחר עלות אלף עולחת יעלה שלומו ושלם בניו הנעימים למודי ה׳ יחיו דנן ויפרחו כגפן אכי״ר: אות לטובה על אודות האי גברא דאתי ממערבא מעיקות ירושלים די דהבא אתא ואייתי' בידיה מגילה עפה מרבני ע יה״ק ושם נאמר כי אפפו עליו רעות שרא דעניותא סריך ואביק אבתריה ונוספה נחלתו צרת הבת כאשר עיני כתי"ר תחזינה מישרים והנה בעתה רצה לתת לדרך פעמיו למח״ק וחילה פני לכתוב לכת״ר שתי שורות להיות לו מעיר לעזור כי מסוה הבושה על פניו ולא ניסה ללכת באלה לכן אץ נא אלא לשון בקשה לעמוד עמו עמידה שיש בה סמיכה בנטיעת אש״ל ולהעניקו מנה יפה לכבודו ולכבוד ארץ הקדושה וזה שמו אשר יקראו לו החכם השלם והכולל כהה״ר יחיאל הכהן נ״י ואין להאריך כ״א בש״ש טו״ב וש"ר.

ע״ה ב״ה רחמים חיים דוד אבן זמרא סי״ט

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

רבי יעקב קאפילוטושדרים

כוללות הספרדים ירושלים שנת ה׳ תרם (1849)

מכתב הכוללות נחתם בשנת התר״ד(1811) והגיע למרוקו בסביבות התר״ט האי שליחא דידן נזכר בספר שלוחי א״י, עמ' 725 ובספר אנצק׳ לתולדות חא״י כרך ב׳ עם. קס״א כתב שהוא נולד ברודוס בשנת תקע״א ובגיל ח׳ עלה לירושלים, ובשנת תקצ״ט נשלח לטורקיה ולצפון אפריקא. ובשנת תר״ט היה חבר בית הדיןובשנת תרכ״ד (1864) היה בשליחות למצרים ושם נלב״ע.

הגיע לנו מכתב כוללות כללי שלו שבו מזכירים קופה חדשה שנתקבלה בכל תפוצות ישראל בשם קרית חנה, וגם הגיע לידינו מכתב מחכם באשי רבי אברהם חיים בר משה גגין שבו מתאר שבחיו שנפשו נפש יפה ומסוה הבושה על פניו ולא ניסה ללכת באלה וכו' בעיר פאס נפגש עם שד׳׳ר של עיה״ק צפת, וכנראה היו מתקוטטים על כספי הקופה ״ויברך דוד״ ולבסוף נתפשרו שתתחלק בין שניהם בשוה. וביום כ״ט ניסן תר״י נסע לעיר מקנס.

" הנאהבים והנעימים, מבחר עצמים, דמשתבח ביהו מרייהו. תבע ביקרייהו. רודפי צדק מחזיק כל בדק והוד ידם נטויה לכונן את ירושלים הנה מע' הגבירים הרמים שרי צבאות ישראל, ועל צבא תהלתם מע' החכמים השלמים הדינים המצויינים, הרבנים המובהקים מלאים זיו ומפיקים, ומתוכם כעין החשמל העומדים על הפקודים פקידי א״י ת״ו אשר בעוב״י ציפרו די פאס יע״א יחד כולם אתה ה׳ תשמרם, וכצנה רצון תעטרם כיר״א .

מראש מקדמי ארש אנן דמסנינן בשלימותא שלמא עלייכו ית׳ על ראשיכון מלפני אלדינו שבשמים. אלפי רבותיים, ותפלתינו קבע מול האלודים השוכן בציון והבוחר בירושלם ושכינת עוזו הנה זה עומד אחר כתלינו כתל המערבי למען יהיה ה׳ אלודיניו עמם, יחיו דגן ויפרחו, ישישו וישמחו, ברוב הונם ותפארת בנים כיר״א. שמעו מלכים האוינו רוזנים את קול דברי האגרת וחנה היא מדברת בת קול שמנהמת כיונה, זה מקום שכינה. וירושלם תתן קולה כי נהפכועליה ציריה מרוב הצרות אשכלות מרורות. אשר חל להיות בחשבונינו, ובפרט בשנים הללו רבו מצערןת, דם ואש ותמרות, על הכלל ועל הפרט, אין די באר אחת מיני אלף. וידל ישראל עד מאד, הן בפרט מע' הת״ח הנם צועקים כי לא לחכמים לחם שוטטו בחוצות ירושלים. ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם בצר להם כאשר הארכנו באר היטב, באגרת הכוללת ומשם בארה. ולפי צוק העתים אמרנו זריזין מקדימין לשלוח שליחא דרחמנא. וימן הי לנו יקיר יקירינו החביב לן טפי הדר הוא מעי הרב הכולל בישראל להלל מיקירי ירושלם כמהר"ר יעקב קאפילוטו נרו׳ הוא ההולך לפני מלכים מפיו ידעו את כל התלאה אשר מצאתנו. כי בצרה גדולה אנחנו. מכמה הרפתקי בישי דעדו עלן. ובפרט צרתם של ת״ח וגודל דוחקם ועניותם כי רבה בתכלית וכל מידי דמיון אתיקורי הוא דאתיקרו. באופן כי הן הכולל הן הפרט לחוצים ברוב דוחק.

 ועול החובות עלו השתרגו על הכולל סך רב ועצום מהם לבני ברית בהכשריות ומהם לשאינם בני ברית וריבית אכזרי אוכלת בהם עד היכן הגיע כי בא מועד מידי חדש בחדשו וכלתה פרוטה מן הכיס לתת צדקת החדש הנחלקת לעניים צנועים ולת״ח וכלו כל הכיסים והדם אין וכמעט גמרו מעלת משגיחי ומנהיגי הזמן להסתלק עצמם מכח חסרון כיס קשה. והגויים הרשעים משכימים ומעריבים שואלים ודורשים דמיהים בם. ותשש כח הסבל. תמהנו מרעות תשש כחינו מצרות. ובכן נא לשון בקשה. אתם הרי ישראל רחמנים בני רחמנים חוסו וחמולו עלינו לעתות בצרה, כי עת צרה היא ליעקב להחיות עם רב קהל ועדה מישראל. ובבוא אלהם אור עינינו מר שד"ר הנז' ישמחו הצדיקים בבואו אלהם. וייצאו נא לקראתו לתת לו רב אכסניא נאה לפי כבודו. ותכף ומיד לתת לו כל הקופות פרט למזומן הנמצא תחת ידם קצבות הקצובות וקופות הקבועות תמידין כסדרן ונדבת מחצית השקל וקופת רחל אמנו זיע״א לכפל הקצבה פי שנים. מאשר היה לפנים. גם את זאת המה בחכמתם יעשו אופן לדבר על לב כל חכם לב המתנדבים בעם לעורר את לבבם על ענין הקופה החדשה אשר נתחדשה בימינו ונקראת בשם קרית חנה בי תלי״ת בכל תפוצות ישראל וכל גדולי הדור קבלוה וקבל היאודים עליהם ועל זרעם כדי לחזק ידים רפות וברכים כושלות הני ברכי דרבנן דשלהי מלבד נדרכם ונדבותיכם ומלבד נדבת שמונה מיזונאם לראש גבר, ונדבת נשים שאננות בנות ציון אחד האיש ואחד האשה מלאו ידיכם היום נדבה חדשה. במדה נדושה, באופן שיצא מאתם מע' השדיר הי״ו הנז' שש ושמח. שקט ובוטח. מלא ברכת הי. ואנחנו על משמרתינו נעמוד להתפלל בעדם תמיד. יקומם ירומם ככב מערכתם. הון ועושר בביתם וצדקתם עומדת לעד כאות נה״ר וכנפש דלי ציון עמוסי התלאות החותמים פה עיה״ק ירושלם תובב״א בחדש אייר ״שנת״ זאת שנת בשרו מיום ליום ישועתו לפר״ק והיה זה ברוב עוז ושלום וחתומים הראשל״צ ובית דינו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ספטמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

רשימת הנושאים באתר