חיי היה. במר. תערוכת מ.ישראל


חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-זיקנה

 

זיקנה
יחסי המשפחה הדוקים מאוד בקרב יהודי מארוקו,

ובמיוחד בין אבות לבנים ובין בנים לאבות. כיבוד אב ואם אינו בא לביטוי רק במתן כבוד, כי־אם בעיקר בדאגה לסעוד את ההורים באחרית ימיהם. בכך אכן מקיימים יהודי מארוקו את דברי נעים זמירות ישראל : ״אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כחי אל תעזבני״(תהילים עא : ט).הועתק 61

לזקנים היתה מעין הילה — כמו לאבות האומה — ולכל מוצא פיהם היו שומעים ללא ערעור.
מפאת הכבוד שרוחשים הבנים לאבותיהם לא היו בקהילות מארוקו בתי־אבות או מושבי־זקנים.

חרפה היתה לבנים לשלוח את אבותיהם למוסדות הקהילה ולא לשאת בעול מחייתם. רק אנשים מחוסרי־אמ־ צעים או חשוכי-בנים נתמכו על־ידי הקהילה. על־פי־ רוב שוכנו בדירות ששכרה קהילה או בבתי־ההקדש, ומדי חודש קיבלו קיצבה (״חילוק״) מקופת הקהילה.
פתגם יהודי מארוקאני אומר: ״יום המוות הוא יום החשיפה״, כלומר, ביום ההוא נחשף האדם לעיני הבריות, והכול מדברים עליו — אם טוב ואם רע.
את תכריכיהם היו היהודים מכינים עוד בחייהם. הכנת התכריכים נעשתה בטקס חגיגי, בליווי שירים ומנגינות מיוחדים.

ח״ד
קאזאבלאנקה ; שנות השישים של המאה הכי צילם : קלוד סיטבון, פאריס (204) -התמונה של הגבר
תיזנית ; שנות השלושים של המאה הכי צילם : ז׳ בזאנסנו, מס׳ 50 (205)- תמונת האישה

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

תערוכת מוזיאון ישראל על חיי היהודים במרוקו

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

 

הועתק 62

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל- אלקסואה אלכבירה " מתיזנית

 חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

 

הועתק 64

 

 

הנוסח האחרון הדרומי ביותק של השמלה הגדולה " אלקסואה אלכבירה " מתיזנית…..

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

חיי היהודים במרוקו.

 

זהו איננו עוד ספר במורשת והיסטורית יהודי מרוקו, זהו ספר מיוחד שהתמזל מזלי ונפל בחלקי. הספר הוצא לאור על ידי מוזיאון ישראל בירושלים בשנת 1973 קטלוג מספר 103. הספר משלב היסטוריה, סיפורים ובעיקר תמונות מרהיבות של המוצרים המוצגים במוזיאון עם פירוט והסבר אודות כל חפץ וחפץ.הועתק 65

מיטב החוקרים והידענים השתתפו בכתיבתו, כל אחד ותחומו הוא, חיים בנטוב, חנניה דהאן, אנדרי נתן שוראקי, ועוד רבים וטובים.

אביאו בע"ה במלואו, ככתבו וכלשונו, וכמובן בצירוף התמונות המרהיבות שנמצאות בספר, דבר שיצריך הרבה סריקות, יישור וחיתוך התמונה, כולל ההסבר שיהיה ערוך בצורה אחרת על ידי, לנוחיותכם כמובן, ולנוחיות הגולשים המתעניינים במורשת יהודי מרוקו.

לחובבי המורשת, מומלץ לצלם את התמונות ולשומרן במחשבכם. תעודות נדירות, שמרוכזות בספר אחד.

אלי פילו

את המזמור " למנצח מזמור שיר " תהלים סז- נהגו לכתוב במרוקו בצורתמנורה בעלת שבעה קנים, מעליה " דע לפני מי אתה עומד – לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה "…ו " שיוויתי לנגדי תמיד "…..נוסף על המזמור היו כותבים את ראשי התיבות של " אנא בכוח " וכו'…..ציור זה שנעשה על גבי קלף, נקרא " מנורה " באירופה כונה ציור מסוג זה " שיוויתי " ) .
המזמור נאמר בתפילת שחרית של ימי חול, לפני ברוך שאמר, וגם בסידורי התפילה הוא מופיע בצורת מנורה. אלא שמדקדקים לא קראו אותו מתוך הסידור, כי אם מעל הקלף, שכן יש בו קדושה כמו בספרי תורה. בשעת התפילה מונח הקלף בתוך הסידור, אלא שהפסוק " שיוויתי " בולט ממנו, וכך לא יסיח המתפלל את דעתו מן התפילה

" מנורה " דומה, אך גדולה יותר ונתונה במסגרת הייתה מצוייה בכל בית כנסת ; בקהילות מסוימות היו תולים אותה גם בבית. היו כתובים בה שמות של מלאכים כדי לשמור מפני מזיקים ושדים.

 

ידידי מוזיאון ישראל בפאריס התארגנו מחדש כדי לסייע למוזיאון ישראל לערוך את התערוכה על יהדות מארוקו, במגמה לשפוך אור על חלקה של יהדות זו בתרבות היהודית, על כל גילוייה — הן בהווי, בפולקלור ובמלאכת־מחשבת הן בחיי־הרוח.

לא הייתה זו משימה קלה, ולצערנו אין הביצוע מושלם, שכן היינו זקוקים לזמן רב יותר, למקום נרחב יותר ואף לתקציב נכבד יותר. משום כך לא יוכלו התערוכה, הקטלוג והאמצעים האור־קוליים — שנועדו לשקף את הצדדים שאין אפשרות להציגם בדרך אחרת — להביא אלא אפס קצה מתרבותה של עדה כה עתיקה ומגוונת כמו יהדות מארוקו.

יהודי מארוקו פזורים היום על־פני ארצות רבות ובכל שכבות החברה — באירופה, באמריקה ובישראל. אל כל חוגיה של תפוצה חדשה זו פנינו כדי לבקש עזרה, ואכן, הידיעה על התערוכה נתקבלה לעתים בספקנות, לעתים קרובות בהתלהבות, אך מעולם לא באדישות.

 למן האומן־הצורף לשעבר, היום עובד־תברואה בעיריית דימונה, ועד לתעשיינים באמריקה ולפרופסורים באוניברסיטאות פאריס וירו­שלים — כולם הפקידו בידנו חפצים ומסמכים יקרים להם, או מסרו מידע נדיר ויקר־המציאות, זיכרונות או חוויות אישיות. תרומות רבות אלו העשירו הן את התערוכה הן את הקטלוג והפיחו חיים חדשים באוספים הנאים השמורים בבתי־ הנכות בפאריס, באמסטרדאם, בשטוקהולם ובירושלים.

תודתנו נתונה לכל אלה שסייעו בידנו להתגבר על הקשיים הרבים ולסיים את המלאכה.

מי יתן, והודות לתערוכה זו ייטיבו יוצאי מארוקו להכיר את עברם־הם, וגם העם היושב בציון ובתפוצות ילמד להכירו — ובכך תתרום התערוכה למאמץ' האיחוד שבשוני בשנת כ״ה למדינת־ישראל.

אליכס דה־רוטשילד יו״ר הוועד הצרפתי של ידידי מוזיאון ישראל בפאריס

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

חיי היהודים במרוקו

ידידי מוזיאון ישראל בפאריס התארגנו מחדש כדי לסייע למוזיאון ישראל לערוך את התערוכה על יהדות מארוקו, במגמה לשפוך אור על חלקה של יהדות זו בתרבות היהודית, על כל גילוייה — הן בהווי, בפולקלור ובמלאכת־מחשבת הן בחיי־הרוח.

לא הייתה זו משימה קלה, ולצערנו אין הביצוע מושלם, שכן היינו זקוקים לזמן רב יותר, למקום נרחב יותר ואף לתקציב נכבד יותר. משום כך לא יוכלו התערוכה, הקטלוג והאמצעים האור־קוליים — שנועדו לשקף את הצדדים שאין אפשרות להציגם בדרך אחרת — להביא אלא אפס קצה מתרבותה של עדה כה עתיקה ומגוונת כמו יהדות מארוקו.

יהודי מארוקו פזורים היום על־פני ארצות רבות ובכל שכבות החברה — באירופה, באמריקה ובישראל. אל כל חוגיה של תפוצה חדשה זו פנינו כדי לבקש עזרה, ואכן, הידיעה על התערוכה נתקבלה לעתים בספקנות, לעתים קרובות בהתלהבות, אך מעולם לא באדישות.

 למן האומן־הצורף לשעבר, היום עובד־תברואה בעיריית דימונה, ועד לתעשיינים באמריקה ולפרופסורים באוניברסיטאות פאריס וירו­שלים — כולם הפקידו בידנו חפצים ומסמכים יקרים להם, או מסרו מידע נדיר ויקר־המציאות, זיכרונות או חוויות אישיות. תרומות רבות אלו העשירו הן את התערוכה הן את הקטלוג והפיחו חיים חדשים באוספים הנאים השמורים בבתי־ הנכות בפאריס, באמסטרדאם, בשטוקהולם ובירושלים.

כלים מכלים שונים לעיצוב עוגיות במרוקו

הועתק 66

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-חיים ומסעודה אבולעפיה וילדיהם.

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

חיי היהודים במרוקו

תערוכת מוזיאון ישראל

חיים ומסעודה אבולעפיה וילדיהם.

מוגאדור בערך תר"ס – 1900בדיקה 002

אוסף דוד קורקוס – ירושלים

כל הזכויות שמורות למשפחת קורקוס

דברים שנמסרו לי על ידי מר קורקוס סידניי ומפורסמים כאן באישורו

C'est la famille Abulafia lie à la famille Corcos. Ce sont mes arrière grand parents tous née à Mogador et Jai la photo originale. Aussi la photo n'est pas de 1910 elle est peut être de 1920-22 et elle a été prise probablement à Londres. De gauche avec le Chapeaux et lunettes ces Haim Abulafia (décéder à Mogador 1934)qui tient son fils Léon (décéder à Londres) , la dame assise ces Massouda Abulafia née Corcos (décéder a Tibériade en Israël 1953) Debout derrière ces Albert (décéder à londrès) et Jack(décéder en Amérique) .Les 2 derniers jai eu le privilège de les avoir connu. Albert et mon père été très lie. Il avait encore deux garçons et deux filles (qui ne sont pas sur la photo) Dona (décéder a Casa) et Hanna Abulafia –Corcos ma grand-mère que j'aimais beaucoup (décéder à Jérusalem 1980 )

זו תמונתה של משפחת אבולעפיה שקשורה למשפחת קורקוס…..יש ברשותי ( ברשות סידניי קורקוס ) התמונה המקורית….התמונה הינה משת 1920-22 ולןא משנת 1910 וקרוב לוודאי שצולמה בלונדון. 

משמאל עם הכובע המשקפיים זה חיים אבולעפיה – נפטר במוגדור בשנת 1934 …הוא מחזיק את בנו ליאון – נפטר בלונדון – האישה שיושבת הינה מסעודה אבולעפיה לבית קורקוס – נפטרה בטבריה  בשנת 1953.

עומדים מאחור אלברט – נפטר בלונדון וג'אק – נפטר באמריקה, את שניהם היה לי העונג להכירם ( סידניי קורקוס )

דוד – אביו של סידניי- סופר וחוקר יהדות מרוקו שכתב ספר מדהים בעברית ובצרפתית – ואללברט היו קשורים אחד לשני…..

סיפורה של תמונה…….

כל הזכויות על התמונה והסיפור שמורות לסידניי קורקוס….

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל- הגדה של פסח – מכנאס המאה הי"ח

חיי היהודים במרוקו -תערוכת מוזיאון ישראל שנת 1973

הועתק 67

 

הגדה של פסח – מכנאס המאה הי"ח

דף השער מעשה ידיו של ברוך בן אברהם מיימראן

מצד שמאל דף מצוייר מאותה הגדה….

חג שמח לכל בית ישראל

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

ידידי מוזיאון ישראל בפאריס התארגנו מחדש כדי לסייע למוזיאון ישראל לערוך את התערוכה על יהדות מארוקו, במגמה לשפוך אור על חלקה של יהדות זו בתרבות היהודית, על כל גילוייה — הן בהווי, בפולקלור ובמלאכת־מחשבת הן בחיי־הרוח.הועתק 68

לא הייתה זו משימה קלה, ולצערנו אין הביצוע מושלם, שכן היינו זקוקים לזמן רב יותר, למקום נרחב יותר ואף לתקציב נכבד יותר. משום כך לא יוכלו התערוכה, הקטלוג והאמצעים האור־קוליים — שנועדו לשקף את הצדדים שאין אפשרות להציגם בדרך אחרת — להביא אלא אפס קצה מתרבותה של עדה כה עתיקה ומגוונת כמו יהדות מארוקו.

יהודי מארוקו פזורים היום על־פני ארצות רבות ובכל שכבות החברה — באירופה, באמריקה ובישראל. אל כל חוגיה של תפוצה חדשה זו פנינו כדי לבקש עזרה, ואכן, הידיעה על התערוכה נתקבלה לעתים בספקנות, לעתים קרובות בהתלהבות, אך מעולם לא באדישות.

 למן האומן־הצורף לשעבר, היום עובד־תברואה בעיריית דימונה, ועד לתעשיינים באמריקה ולפרופסורים באוניברסיטאות פאריס וירו­שלים — כולם הפקידו בידנו חפצים ומסמכים יקרים להם, או מסרו מידע נדיר ויקר־המציאות, זיכרונות או חוויות אישיות. תרומות רבות אלו העשירו הן את התערוכה הן את הקטלוג והפיחו חיים חדשים באוספים הנאים השמורים בבתי־ הנכות בפאריס, באמסטרדאם, בשטוקהולם ובירושלים.

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-חלק מלבוש ה " אכניף "

 

הועתק 69

 

תמונה למעלה מצד שמאל  : נערים ביציאה מבית הספר

תמונה למטה מצד שמאל : צמר עזים; שיטת האריגה היא כמו זו של ה " אכניף "

תמונה ראשית : פוזמקאות : " איז'וקז'אד

חלק מלבוש ה " אכניף "

ה " אכניף "

באיזוא וואזוגית שבהרי האטלאס, בין מראכש לעמק הדרע, לבשו הגברים, הן היהודים והן המוסלמים, את ה " אכניף ". זהו סוג מיוחד בצורת חצי-סהר אשר בחלקו התחתון של הגב. 

 

 

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-תרמילים ליולדת – לעמארה דל מסבכ…..

תרמילים ליולדת – לעמארה דל מסבכ…..הועתק 70

מראכש ראשית המאה העשרים

שימוש התרמיל אינו מחוור – כנראה היה שונה סכל מקום; הניחו בו מתנות ובגדי תינוקות, או עשבים מיטיבים ותלו אותו מעל למיטת היולדת…..

לדעת מר בנאזרף היה מנהג זה מיוחד למראכש בלבד ; הבעל נותן לאשתו את התרמיל ללידה הראשונה….

 

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראלהועתק 71

ימים נוראים……

שלל שופרות ממקומות שונים…ויש גם סדר ראש השנה בערבית יהודית …….

שופר מקאזבלאנקה ראשית המאה הכ'

שופר ממראכש ראשית המאה הכ'

שופר מפאס ראשית המאה הכ' 

וורקת לעסל

כולל סדר לליל ראש השנה

פאס ת"ש- תש"י – 1940-1950

מודפס על נייר 

אוסף יששכר בן עמי

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-תליוני קמיע נושאי כתובת

ידידי מוזיאון ישראל בפאריס התארגנו מחדש כדי לסייע למוזיאון ישראל לערוך את התערוכה על יהדות מארוקו, במגמה לשפוך אור על חלקה של יהדות זו בתרבות היהודית, על כל גילוייה — הן בהווי, בפולקלור ובמלאכת־מחשבת הן בחיי־הרוח.הועתק 80

לא הייתה זו משימה קלה, ולצערנו אין הביצוע מושלם, שכן היינו זקוקים לזמן רב יותר, למקום נרחב יותר ואף לתקציב נכבד יותר. משום כך לא יוכלו התערוכה, הקטלוג והאמצעים האור־קוליים — שנועדו לשקף את הצדדים שאין אפשרות להציגם בדרך אחרת — להביא אלא אפס קצה מתרבותה של עדה כה עתיקה ומגוונת כמו יהדות מארוקו.

תליוני קמיע נושאי כתובת

קמיע לשבועות ראשית המאה העשרים

הועתק 75

קמיע לשבועות

ראשית המאה העשרים

העקרב והנחש מופיעים על קמיעות של שבועות לא כנגד עקיצה, 

אלא " שלא תזיק ", על פי המימרה : " לא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם " 

דיו שחורה וצבעי טמפרה על נייר 

מוזיאון ישראל, אוסף אליכס-פלאמאנד

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2019
א ב ג ד ה ו ש
« יול    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר