מבוא לשירת ר׳ דוד אלקאיים-פרק ראשון: סוגים, נושאים ותכנים-א. מעגל הפרשה

מבוא לשירת ר׳ דוד אלקאיים-פרק ראשון: סוגים, נושאים ותכנים-א. מעגל הפרשה

יום השביעי / השבת ושכלול הבריאה

תמונה הרמונית שנייה קשורה ליום שבת, שבו נשתכללה הבריאה, והשבת הפכה למנוחה לברואים, לשמחה ולהתכנסות:

יוֹם שְׁבִיעִי צְרָפָם וּבָרָם

כַּלָּה מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה / עַל כָּל בִּרְכָתוֹ נָשָׂא

קְרָא אוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה / מוֹרָשָׁה / אֶבֶן הָרֹאשָׁה

נִמְצָא בּוֹ כָּל חֹפֶשׁ / לְכָל מָרֵי נֶפֶשׁ / יוֹם שַׁבָּת יִנָּפֵשׁ

גִּילִי וּמְשׂוֹשִׂי / וּבְבֵית מִדְרָשִׁי

טַף וְזָקֵן נִקְבָּצִים בְּרִגְשָׁם / נַפְשָׁם מָה תֶּהֱמֶה (שם, 62-57)

נופי ארץ ישראל בברית בין הבתרים: מחזה ברית בין הבתרים המכיל את בשורת הארץ מתאר את גבולותיה של הארץ בלבד ׳ בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה׳ אֶת־אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָת (בר׳ טו, יח). בפיוט תיאור הארץ נושא אופי פסטוראלי הכולל את טיבה ונופיה הגיאוגרפיים והפוריים העתידיים של ארץ ישראל:

בַּר לֵבָב עָלָיו שָׂרָה / דְּבַר אֵל הוּעַר / אֶרֶץ עֵדֶן מִדְבָּרָה / כַּרְמֶל וְיַעַר אֱחֹז בְּקַו מִשְׁטָרָהּ / הִתְהַלֵּךְ וּסְעָר (לך לך (ג, 26-24).

ג) הבעה של הגיגים מפי הדמויות בפיוט החסרים במקרא

עוד חידוש פואטי מבית מדרשו של ר׳ דוד אלקאיים בפיוטיו לפרשת השבוע הוא העשרת הפרשה בהגיגים של אישים ודמויות, ששם בפיהם המשורר בהתרחשות של אירועים שאינם נזכרים במקרא, וניתן להם רק רמז כלשהו במדרש. להלן דוגמאות מהגיגי דמויותיהם של יצחק, רבקה, יוסף וראובן.

הגיגי יצחק

דִּבְרֵי תּוּגָה שֶׁל יִצְחָק עַל מוֹת הוֹרָיו וְעַקְרוֹת אִשְׁתּוֹ וְדִבְרֵי נֹחַם וְעִידוּד עַל שֶׁזָּכוּ הוֹרָיו לְשֵׂיבָה טוֹבָה.

נִזְרִי גַּאֲוָתִי חָלְפוּ וְיָבוֹא אִידִי / הָדִּי מֵתוּ וְלָבַשְׁתִּי סוּת חֲרָדָה

הֶאָח הֶאָח אָז שַׂק תְּפִלָּתִי לְגִלְדִּי / רַק כִּי בְּשֵׂיבָה טוֹבָה נַפְשָׁם נִפְקְדָה

תַּעֲנוּגַי חָלְפוּ נֶהְפַּךְ הוֹדִי לְשַׁדִּי / חֹן עַל אֲמָתְךָ טֶרֶם יוֹם הַפְּקֻדָּה (תולדות ו,16-11)

הגיגי רבקה

פְּקִידַת רִבְקָה בְּהֵרָיוֹן וְשִׂמְחָתָהּ הַהוֹפֶכֶת לְתוּגָה בְּעִקְבוֹת צַעַר הַלֵּדָה וְהִתְרוֹצְצוּת הַבָּנִים בְּתוֹכָהּ:

הָרְתָה נִפְעֲמָה רוּחָהּ יָהּ צָרַת מִצְעָדֵי / שִׂמְחַת לִבִּי נֶהֶפְכָה בָּא עֵת קְפָדָה (שם, 18-17)

הגיגי יוסף

הגיגי יוסף על גורלו: לאחר שהורחק יוסף מבית אביו תוהה הוא על גורלו ושואל האם בן פורת דינו יהיה כדין בן ממרה?!

יוֹסֵף נִטְרַד מִבֵּית אֶל הַיּוֹצֵר

קֳבָל גְּזֵרַת אֵל וְחָגַר / מָתְנָיו וּלְזֶרַע הָגָר / דִּמְעָתוֹ כְּנַחַל גָּר

הַבֵּן פּוֹרָת כְּבֶן מַמְרֶה / אָנָּא יְיָ הֵן אַחַי בִּי נָחֲרוּ / רוּחָם בִּי כַּפָּרָה (מקץ יא, 11-9)

צידוק הדין של יוסף: יוסף השבוי במחנה הישמעאלים מצדיק עליו את הדין:

דּוֹרֵשׁ דָּמִים לָךְ אֶקְרָא בְּהָצֵר

לִי יָדַעְתָּ כִּי דַּרְכִּי נִגְדַּר / מִבֵּית סֹחֶרֶת וְדַר / אֶל תּוֹךְ אָהֳלֵי קֵךָר

מוּסָרְךָ מָזוֹר לִבְשָׂרִי / וּבְגָלוּתִי עֵינַי לְךָ יְשַׁבְּרוּ / חָכְמָתְךָ גְּזֵרָה (שָׁם, 14-12)

צָעַק בְּלֵב חֲמַרְמַר וּבְחַבְלֵי / כִּי זֶה הוּא גְּמוּלִי

צַדִּיק יְיָ אִם לֹא חָמַל / קֻפַּד צִיצֵי וַיָּמַּל / כְּהָמוֹל נִמּוֹל (וישב-א, פיוט ט, 60-58)

תפילת יוסף למען אחיו: יוסף מתפלל לה׳ לא להעניש את אחיו בגללו ומלמד עליהם זכות שכבר התחרטו על מכירתו.

וְאַל תָּבוֹא בְּמִּשְׁפָּט אֶל נוֹצֵר

חֶסֶד לַאֲלָפִים אַל תִּגְזַר / עַל בְּנֵי זָקֵן נֶעְזָר / מְאִתְּךָ לֹא מוּזָר

כִּי נַחֲמוּ מִמִּמְכָּרִי / אָנָּא בֶּעָנָן שְׁמֵיהֶם אַל יֻקְדֻּרוּ / אֲבוֹתָם זָכְרָה (מקץ יא, 17-15)

מבוא לשירת ר׳ דוד אלקאיים-פרק ראשון: סוגים, נושאים ותכנים-א. מעגל הפרשה

עמוד 30