חיי היה. במר. תערוכת מ.ישראל


חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-ה " סוואלף " אוספת האישה מאחורי הראש

חיי היהודים במרוקו

תערוכת מוזיאון ישראל

את השיער ה " סוואלף " אוספת האישה מאחורי הראש

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-פיפה

תערוכת מוזיאון ישראל

חיי היהודים במרוקו

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-הגדה בתרגום ערבי-עברי תשכ"ג – 1963

חיי היהודים – תערוכת מוזיאון ישראל. 

הגדה בתרגום ערבי-עברי תשכ"ג – 1963

הסופר הרב חותא מצפרו

כתב יד על נייר

אוסף יששכר בן עמי, ירושלים

התמונה השנייה.

צלחת לסדר פסח – צינייא די פיסח " 

קזבלנקה תר"צ – 1930

בשוליים כתובת : " מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון,

לשנה הבאה – בירושלים תובב"א

בתרכז כתובת : " ג' מצות, זרוע ביצה מרור חרוסת כרפס חזרת קערה

פליז מעשה ריקוע' הכתובת והעיטור הם מעשי חקיקה וטביעה

אוסף יוסף לוגאסי, ירושלים

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-כוסות לקידוש

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מוזיאון ישראל

כוסות לקידוש

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-העוד המרוקאני והגומבארי

 חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

 

כלי נגינה במרוקו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

העוד המרוקאני והגומבארי, מין מנדוליה בעלת שלושה מיתרים

 

 

 

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-מנהג התזת מים ברחובות – מ" דראמאמין " 

 

לקראת שובעות, הנה כך נהגו יהודי מרוקו

מנהג התזת מים ברחובות – מ" דראמאמין " 

תיזנית – שנות השלושים של המאה הכ' 

בכפרים שימשו קרנות במקום ה " בוצהועתק 56'יצ'ו "

 

התמונה הקנה מימין

הכלי היה עשוי בדומה למשאבה מודרנית

בין שתי הטבעות היו כורכים אריג – כעין בוכנה

רישום הרב יוסף משאש זצוק"ל – חיפה

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל- קערה לפסח

 

הועתק 57 חיי היהודים במרוקו – תערוכת מוזיאון ישראל

ראשית המאה העשרים

בשוליים כתובת : " אלה מועדי ה' " מקראי קדש אשר

תקראו אותם במועדם סברי מרנן ברוך אתה ה' אלוהינו מלך

העולם אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל " 

במעגל החיצון כתובת :

" לשון וקדשנו במצותיו ותתן לנו ה' אלהינו באהבה שבתות

למנוחה ומועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום השבת את יום טוב

חג המצות הזה ואת יום טוב מקרא קדש הזה זמן חרותינו

באהבה מקרא קדש זכר ליציאת מצרים ( כך ? ) מצרים כי בנו בחרת ואותנו קדשת 

מכל העמים שבתות ומועדי קדשך באהבה וברצון בשמחה

ובששון הנחלתנו ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל 

והזמנים ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו 

לזמן הזה קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוצאי ( כך ! ) מצה מרור כורך שלחן 

ע'"צ"ב"ה"נ"

מסביב למרכז הככתובת : 

"ג "  מצות ביצה כרפס מרור חרוסת זרוע " 
במרכז בקבוק, ולצדדיו גביעים כם הכתובת : " יין ישן " ופעמים המלה " כוס ". 

פליז : מעשה ריקוע, חיקוק וטביעה

הקוטר 48 ס"מ

אוסף שלמה פפנהיים, ירושלים

 

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-כלים לשקילת אבקת זהב

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

כלים לשקילת אבקת זהב

 

הועתק 58

 

סחר בזהב וטביעת מטבעות

כלים לשקילה אבקת זהב ראשית המאה העשרים

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-כיסא לילד-כרסי

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

כיסא לילד-כרסי

הועתק 60

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-זיקנה

 

זיקנה
יחסי המשפחה הדוקים מאוד בקרב יהודי מארוקו,

ובמיוחד בין אבות לבנים ובין בנים לאבות. כיבוד אב ואם אינו בא לביטוי רק במתן כבוד, כי־אם בעיקר בדאגה לסעוד את ההורים באחרית ימיהם. בכך אכן מקיימים יהודי מארוקו את דברי נעים זמירות ישראל : ״אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כחי אל תעזבני״(תהילים עא : ט).הועתק 61

לזקנים היתה מעין הילה — כמו לאבות האומה — ולכל מוצא פיהם היו שומעים ללא ערעור.
מפאת הכבוד שרוחשים הבנים לאבותיהם לא היו בקהילות מארוקו בתי־אבות או מושבי־זקנים.

חרפה היתה לבנים לשלוח את אבותיהם למוסדות הקהילה ולא לשאת בעול מחייתם. רק אנשים מחוסרי־אמ־ צעים או חשוכי-בנים נתמכו על־ידי הקהילה. על־פי־ רוב שוכנו בדירות ששכרה קהילה או בבתי־ההקדש, ומדי חודש קיבלו קיצבה (״חילוק״) מקופת הקהילה.
פתגם יהודי מארוקאני אומר: ״יום המוות הוא יום החשיפה״, כלומר, ביום ההוא נחשף האדם לעיני הבריות, והכול מדברים עליו — אם טוב ואם רע.
את תכריכיהם היו היהודים מכינים עוד בחייהם. הכנת התכריכים נעשתה בטקס חגיגי, בליווי שירים ומנגינות מיוחדים.

ח״ד
קאזאבלאנקה ; שנות השישים של המאה הכי צילם : קלוד סיטבון, פאריס (204) -התמונה של הגבר
תיזנית ; שנות השלושים של המאה הכי צילם : ז׳ בזאנסנו, מס׳ 50 (205)- תמונת האישה

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

תערוכת מוזיאון ישראל על חיי היהודים במרוקו

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

 

הועתק 62

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל- אלקסואה אלכבירה " מתיזנית

 חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

 

הועתק 64

 

 

הנוסח האחרון הדרומי ביותק של השמלה הגדולה " אלקסואה אלכבירה " מתיזנית…..

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל-תרמילים ליולדת – לעמארה דל מסבכ…..

תרמילים ליולדת – לעמארה דל מסבכ…..הועתק 70

מראכש ראשית המאה העשרים

שימוש התרמיל אינו מחוור – כנראה היה שונה סכל מקום; הניחו בו מתנות ובגדי תינוקות, או עשבים מיטיבים ותלו אותו מעל למיטת היולדת…..

לדעת מר בנאזרף היה מנהג זה מיוחד למראכש בלבד ; הבעל נותן לאשתו את התרמיל ללידה הראשונה….

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 157 מנויים נוספים

אוגוסט 2020
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר