מורשת יהדות מרוקו

רפאל אוחנא

נולד במכנאס בשנת תר״י. בשלהי תרכ״ה עלה לארץ ויתישב בטבריה. היה שד״ר כוללות העיד לארצות שונות. בשנת תרמ״ז בקר בערי בוכרה ויקבע שם קופות רמב״ה בפעם הראשונה. סובב שנים אחדות בהודו, עדן, בוכרה, כנזכר בהקדמה לספרו ״פרשת ראה״ שהו״ל בנו ר׳ חיים אוחנא. ובאגרות של הרב יש״א ברכה ושל בתי הדין הספרדים בירושלים חולקים על חתכן של אי אלו מחבוריו כגון ס׳ יסוד יוסף והקונטרס הרצוף לו ״ראה והתקין״, הואיל ומדובר שם על כספי קופת רמב״ה אשר שמשו סלע מחלקת בין חו״ר טבריה וירושלים.

ח ב ו ר י ו : א. שיר חדש. נדפס בירושלים ש׳ תרמ״א, תרנ״ו, תרנ״ט, ב. יסוד מערבי באור ע״ס יסוד יוסף ירושלים תרנ״ו. ג. טובת מראה שבחי עיר טבריה וקדמוניותיה ירושלם תרנ״ט. ד. מראה הילדים, רפואות וסגולות״ ירושלים תרע״ד. ה. ראה מעשה באור פסוקי תנ"ך עפ״י מעשיות וכו' ירושלים תרס׳׳א. ו. פרשת ראה על התורה״ ירושלים תרס״ט. ז. אור המערכת הקדמות ע״ס א״ב כ״י. ח. יפות מראת דרשות כ״י.

שלמה אברהם אוחנא

יליד צפת ומתושביה. נסע פעמים אחדות לחו״ל בשליחות ישיבת רשב״י. בתרפ״ה היה בהודו, בתרפ״ז באלג׳יר ואוראן, בתרפ״ח שוב בהודו. בהזדמנות זו עלה בידו להשפיע על הנדיב אברהם חי יחיא מנשה לתת סכום כסף הגון לבדק הבית של הישיבה הנ״ל ופעולה זו תזקף לזכותו. בתרצ״ב נסע למערב הפנימי, בשליחות כוללות עדת הספרדים בירושלים.

אברהם בן שלמה אושקי

סופר ומדפיס ידוע במאה הט״ז. מצאצאי משפתת אנוסים. חי בלישבון אח״כ יצא לפירארה באיטליה. שם עסק במקצוע הדפוס הדפים ספרים שונים, החשוב שבהם הוא תרגום המקרא לספרדית בשנת שי״ג, ( 1553 ) בהוצאות יום טוב לוי עטיאש. מהדורא א. של התרגום מוקדשת לגב׳ דונה גרציה מנדיסיה, ובה הקדמה בחתימת אברהם אושקי ויום טוב עטיאש. ההוצאה השניה נועדה בשביל נוצרים.

שמואל אושקי

נחמה לתלאות  consolacam as tribulacoens de Israel מאנוסי פורטוגאל, התפרסם בספרו ישראל, שבו תאר את סבל עמו. תכן הספר בצורת דו־שיח בין רועה אחד הקובל והמתאונן על צרות ישראל בכל הזמנים, ובין נחום וזכריה המבקשים והמשתדלים לנחמו. נדפס בפירארה . בשנת שי״ג. כפי עדות ר׳ יצחק עקריש, ישב ר״ש אושקי בצפת. אשכל ב. עמ 25

אברהם מרדכי אזולאי

זקנו של הרב חיד״א ז״ל. ובםפרו שה״ג כתב עליו: ״שהיה ממדינת פאס וממשפתת חכמי קשטיליה אשר באו מגרוש םפרד לפאס, ואח"כ נסע באניה לקפוטקיא — כנראה יחד עם בני ביתו ויצאו ליבשה והניחו כל אשר להם בספינה, ותקם רוח סערה ונשברה הספינה ונטבע הכל והיתה נפשם לשלל. לזכר נס זה שניצולו, עשה חתימתו כדמות ספינה וראיתי חתימתו ז״ל״.

אח״כ התישב בעיה״ק חברון בזמן הרב אליעזר ן' ארחא. נודע כבקי בכמה חכמות, סופר מהיר ומקובל גדול. שתי בנותיו נשאו, האחת  לר' דוד יצחקי אבי הרב אברהם יצחקי, והשנית לר' בנימין זאבי, אבי הרב ישראל זאבי. ר׳ אברהם אזולאי הנודע בשם בעל ״חסד לאברהם״ נולד בשנת ה״א ש״ל ( 1570 ) בפאס, ומת בש' ה״א ת״ד ( 1643 ) בחברון. כאן כתב הרב באור גדול על ספר הזהר שקרא לו ״זהרי חמה״. כשפשט הנגף בא״י בשנת שע״ט; עזב את חברון והתישב בעזה. בעיר זו חבר את ספרו החשוב ״חסד לאברהם״, אשר יצא לאור אחרי מותו. הוא נדפס ע״י משולם בן אברהם ברוך מאמשטרדם, שנת תמ״ה. ספרו ״זהרי חמה״ נדפס עוד בחייו

בוינציה בש' תט״ו. אחד מחבוריו החשובים שהשאיר הרב ז״ל בכ״י, הוא ספר ״בעלי ברית אברהם״ שקרוב לשלש מאות שנה היה ספון וטמון, ומכיל באור קבלי על כתבי הקדש. ספרו זה כתב בעזה, ונדפס בוילנה בש' התרל״ד ( 1874 ). שאר כתביו ביניהם אור הלבנה, מעשי חושב, כנף רננים, מתגוללים עדיין בבתי עקר שונים ומחכים לגואלם. ע״ד ישיבתו בחברון והתלאות אשר השיגוהו, כותב הרב בהקדמה לספרו ״בעלי ברית אברהם״: ״ואני הצעיר אברהם, כל ימי גדלתי בין החכמים על ברכי התורה, ומנעורי הדריכוני לזאת״. לאחר בואו

לא״י רושם: ״…ובבואי אל המנוחה ואל הנחלה עיר הקדש קרית ארבע היא חברון תוב״ב, וכמו חלב ודשן תשבע נפשי על חבליה, כי נפלו לי בנעימים…״ במקום אחר: ״…ויהי לימים על שנים בהיותי בדד מסיעתא קדישא בני מתיבתא חכמי עיה״ק קרית ארבע, כי נתגרשנו לעזה תוב״ב מפני יד ה' אשר היתה בכל הר הקדש ובירושלים תו', אז שבתי ואמרתי לחבר יחד הדרושים והחקירות המיוסדים על המופתים הלמודיים וכו'… וכל פשטי הכתובים על התנ״ך, וקראתי החבור ״בעלי ברית אברהם״.!

ח ב ו ר י ו: א. חסד לאברהם, דרשות והקדמות מכתבי יד המקובלים, מכיל ד. פרסים והם: עין הארץ, עין גדי, עין גנים, עין יעקב, עין כל, עין משפט, עין הקורא. חברו בעזת נדפס לראשונה בחלב״ שנת תמ״ה. ב. מקדש מלד, כולל ד. ספרים. קראו כד ע״ד ד. עמודי הקבלה שהם, ר׳ משה קורדוב׳ירו, הארי׳ ז"ל , מהרח״ו, ורי אברהם גלאנטי. ואלה שמותם: אור החמה, פירוש על ס. הזהר, אור הלבנה הגהות על ס. הזהר כלו. זהרי חמה קיצור מס. ירח יקר לר׳ אברהם גלאנטי. אור הגנוז, על הסודות שבספר הזהר. ספר קבלה שאבד או נגנז אחר מות המחבר. ג בעלי ברית אברהם. פירוש על התנ״ך נדפס בוילנה ש. תרל״ד. ד. פירוש המשניות, כ'י. נזכר באוצה״ס לבן יעקב אות פ. 437  ר' שה״נ מע״ג ס״י ט״ו. ה. הגהות על ס׳ הלבושים לר׳ מרדכי יפת נזכר בציון וירושלים לר״י באדהב חוברת ב. סי׳ 66 , ירושלים תר״ס. ובתולדות גדולי ישראל לכרמולי עמ. נט. ו. זהרי חמה ח״ב, כ'י. ז. מעשה חושב, קצור כונות המצוות, כ״י. ח. כנף רננים, קצור כונות התפלות ע״פ הארי׳ ז"ל . ט. יודעי בינה נזכר בס מעגל טוב להרב חיד״א, ואומר שראהו בוינציה חציו נדפס וחציו בכ״י. ראה עליו באוצה״ס אות א. סי׳ 526_ הרב יעקב חיים צמח, בכתביו יציין, שהר״א אזולאי חבר עוד ג׳ ספרים על הזהר בשם שושנה, המשכילים, והעמק שאלה.

אברהם אזולאי

בנו השני של הרב חיד״א. מרבני צפת ת״ו. בשנת תק״מ היה באלג׳יר בשליחות אה״ק ובניסן תקמ״ה היה באנקונה ובליוורנו. אביו, הרב חיד״א בספרו שה״ג ערך ״חזה התנופה״, כנהו: בני החכם השלם והכולל כמהד״ר אברהם. נזכר גם בערך העשל. נפטר בירושלים עוד בחיי אביו . ! חתום על תעודת שליחות לפדיון שבויים בדבר חובות הבת ירושלים שהגיעו לסך מאתים אלף אריות בשנת תקנ״ט, יחד עם רבני ירושלים בזמנו ובראשם יום טוב אלגאזי, רפאל אברהם לב אריה, יצחק קובו, יהודה בורלא, משה מרדכי יוסף מיוחס, מרדכי הלוי, רפאל משה אליהו הלוי ומשה אהרון הלוי.

אברהם אזולאי

יהודי אשכנזי המתיחס למשפחת הרב חיד״א. עסקן צבורי נכבד בתל אביב. לשבחו יצוין, כי בידו נשמרו כמה תעודות יקרות ובעלות ערך היסטורי, הנוגעות לתולדות משפחת אזולאי, שבמקצתן זכיתי להשתמש גם אני.

חיים יוסף דוד אזולאי

מכונה חיד״א. נולד בירושלים בשנת תפ״ז. – 1727-מת בליוורנו ביום י״א אדר תקס״ו- 1806. מקור בן םמך קובע כי נולד בן ז׳ חדשים. הנצבים עליו חשבוהו לולד מת, לנפל, וזקנתו חממתו בבגדים ותשב רוחו אליו ויחי. אבי חיד״א ר' יצחק זרחיה, היה אחד מגדולי הרבנים בזמנו, ושמו נזכר בהערצה בכמה מספרי התקופה. רבו המובהק היה ר׳ יונה חנון נבון בע״ס ״נחפה בכסף״. בשנת תק״ג למד זמן קצר גם בישיבתו של הרה״ג המקובל חיים בן עטר ז״ל. בה בעת שמש את הרב האשכנזי ר' יצחק הכהן רפפורט בע״ס ״בתי כהונה״. — פרי עטו הראשון היה אסף רשימותיו על טעויות והשמטות של גדולי המחברים שתיו לפניו, אשד קרא לו בשם ״העלם דבר״. שבושים אלו נפלו בספרי הקדמונים מפני שנעלמו מהם ידיעת סדר הזמנים ותולדות גדולי דור דור. הקונטרס הזה היה יסוד לחבור ספרו יקד הערך — ״שם הגדולים״ שהוא כעין תולדות גדולי ישראל וספריהם על פי שיטה חדשה. בשנת תקי״ג והוא אז בן כ״ז, בחרו בו ראשי עדת חברון להיות ״שליח מצוה למלכות פרנקיה״. הרב חיד״א נאות להצעה ויסע. בדרכו עבר את מצרים, אטליה, צרפת, אשכנז והולנד, בולגריה ותורכיה.

בשנת תקי״ח חזר משליחותו לחו"ל וחתישב בחברון, עיר מגורי אביו זקנו. שם שקד על התורה יומם ולילה וגם חבר אחדים מספריו. בחשון תקל״ג יצא שנית לחו"ל בשליתות כולל חברון, בלוית ה״ר יעקב אלישר, הגביר הר״י נחמיאם, ואברהם גבאי המשרת. במסעו זה עבר דרך מצדים, שלוניקי, אזמיר, קושטא, ותונס. מכאן הפליג לאטליה. נדיבי העם אשר העריצוהו הזילו זהב רב מכיסם לשם הדפסת ספריו. רוב חבוריו ראו אור בליוורנו ומנטוב״ה. בזה קוים ורשמים מפגעי הנסיעה לפי יומנו המצוין מעגל טוב השלם:

יט תמוז תקי״ד בומבורג. בהמות צרים, עצרו לתת מתנה כהגן, המה נתחכמו לחקור דבר והיה לבאר היותי מזוייף ח״ו, . אז קמתי והלכתי בידי הפנקסאות וכל הכתבים קרוב לשלוש מאות שבידי והכולליות והלכתי אצלם ומרוב שיחי וכעסי דברתי קשות מתוך רכות הלא אמרתי הטח מראות עיניכם כל הכתבים הללו בלה״ק וספרד ואטלקי ועיניכם רואות את כל חתימות חברון וקושטא וכל רבני איטליא וחתימת האמבאשאדור של מלך צרפת וחתימת ראש הכמרים שבירושלים הנמצא כזה אשר יוכל לזייף את כל זה בכתיבות ובלשונות שונות, אז חכמתכם, ותורה היכן היא,… הטוב בעיניכם לבזות ולזלזל בשליח א״י וכיוצא, דברתי בלשוני בטוב טעם וינון בלבבי ועוד ידם נטויה שאל ישאלו בדגל למה זה לא חתמו כל רבני ונציה כי אם אחד בשם כלם ואתה אמרת שבאת לאשכנז מוירונא ובספר חיים חתימת וירונא לפני וינציא, ואני משיב להם תשובה נצחת על כל שאלותיהם שלא כהוגן. וברוך שם כבודו הנותן ליעף כח לסבול דברי נרגן, וכדי בזיון ואין כםף. ויהי ממחרת, אמר לי הנאמן כי הפרנסים צוו שאכתב בפנקס שהם ישלחו עשרה פלורינים לפ׳יורדא ואני אמרתי ישר כח, זה יתנו או לא יתנו דא ודא אחת היא.

כ״א כסלו תקט״ו. הגענו לעיר דיסלדרוף ולא הניחונו ליכנס ושבתנו מחוק לעיר באושפיזת גויים רעבים גם צמאים, וכבר שלחתי יום הששי ע״י ערל כתב להרב של הק״ק לחלות פניו ישלח לנו כוס יין לקידוש ואיזה תבשיל ללפת את הפת והשיב פני ריקם. ואף ששלחתי לו הפנקס וכתבי פרנקפורט אשר בכל תוקף מליצים יושר וזכות מאד ושלחו הק״ק נדבה ע״י השמש. מ״מ שרטט וכתב בניר הטן להפצרת הערל שלוחי: אי אפשר. וליל ש״ק הייתי ישן על הכסא והנה בא בעל האושפיזא הגוי ויעירני באמור אלי צא מכאן. ואני סר וזעף נבהלתי ויצאתי והושיבני בבית אחר ופתחי החלונות שבורים וםוף דבר ידעתי כי זרש אשתו תחיל תזעק בחבליה והמליטה בת לגיהנם והיה לי צע״ר כותש בשבת ההוא גם זו לטוב.  י״ב טבת. – אך עברתי מי המרים באמשטרדם עם החרדים (ח״ר דוד מילדולה) הבעל בית, כי רצונו היה לבלעני חנם הן בספרים אשר קניתי לאחרים והן בספרים אשר כריתי לי והן שהייתי חושב להדפיס ספרי הקטן שם. ואני בעניי הייתי מעיין מאד להנצל מידו בכבוד גדול ושלא אבא במחלקת עמו והייתי סובל הרבה מאד ומחודד, ומשבח אנא שנתן בי כח לסבול ושכל טוב להתנהג כהוגן וכשורה והצילני מידו. והיה רוצה ללוות אותי להאיה ולונדריש והיתה מחשבתו לחלק ספריו כאשר עשה באמספורט ולהזיקני בשליחותי. וזאת היתה לי ליסע כמעט בערב פסח מאמשטרדם בזמן שבעל הבית אינו יכל להוציא כליו משם. ומכל מקום היה לוקח ממני בכל שבוע י״ד פלורינים וזה היה. ע״פ פרנסי וטובי העיר שפשרו בינינו. כ"ב תמוז תקל״ג. , נסעתי לשלום מנא אמון לתונס, ורב החובל היה רשע גדול, גאה ושוטה ועשה בי משפטים גדולים וצוה שלא יתנו לי מים וכשארצה איזה דבר אשאל לו. ועשיתי ל ו תקרובת טאבאקו חשוב, וכמה צלוחיות שארופי ולא שווה לי, והוא ברשעו מתחלה ועד הסוף. וכל השבוע ל א הייתי אוכל שעור ברכת המזון, מפני מים של נטילה. כ"ב אדר תקל״ד, יום ש״ק בא ל י פלינו כתבים מליוורנו חתומות. אחר הבדלה הלכתי לחדרי ופתחתים, וראיתי שבעוונותי הרבים נאמרה פקיד"ה באשה אשת נעורים החסידה בעלת שכל אשה יראת ה׳ בעלת צדקות הצנועה מחמד עיני נות ביתי מ. רחל נ״ע, ועולם חשך בעדי. אבל תיכף בא לדעתי שאם אגיד הדבר, בע״כ יתנו ל י אשה ואין מידם מציל, להיות (כונתו לאנשי תונס) שהם היו אדוקים מאד מאד אשר ל א ישוער ואין טענות מועילות עמהם, וממש על פי המלך היו מכריחים אותי וברוך שם כבודו אשר הפליא חסדו ל י ברגע של הצרה הגדולה שבא זה לדעתי, ותכיף לקחתי נר והלכתי לביה"כ ושם בכיתי כשעה אחת ויצאתי ורחצתי פני ומצאתי בחדרי ר׳ משה ור׳ יהודה תרי גיסי, והבחור ר׳ משה בן מאיר שהיה שם אצל הקאייד וכן אנשים אחרים, והייתי בצער עמהם עד חצות וכשהלכו ישבתי על הקרקע לומר תקון חצות וחלצתי מנעלי ובתי שוקי ועשיתי אבלות כדין שמועה רחוקה שבעוה"ר נפטרה כ׳ סיון תקל"ג, יום הששי תנצב״א. והכל בלחש ובסתר והחליתי משמועה רעה זו וכל לילה כך הייתי עושה ונ׳ ימים נתתי צדקה ושמן למאור למנוחתה והייתי צ ר וסופד ע ל אבידת מרגלית כזו שכמעט היתה יחידה בדור, לפי המשוער בדעתי מחכמה ומכבוד ושכל . עצום ונורא וחן ויפי וצניעות ונקיות אשר לא ישוער. ו. אייר תקל״ד נסענו בכבוד גדול בבארקו כ ל ק״ק בינזארת, ושם תוף וחליל וצלוחיות שושנים והנשים בחלונות עושות זאגלוטאס, ופייטנים מזמרים ומשוררים בקול המולה גדולה והספינה אינגליזה. והקאפיטאנו מיסיר סמואל.

כ. בו. הלכנו ללאזאריטו, ובאו לבקרני כל הגבירים והמפורסמים, ושלחו ל י דרונות קאפי,נ׳יקולאטי, פאן די היםפאניא, פאן היםסונג'ידו, ובלאזאריטו התחלתי וסיימתי שם הגדולים. באה בתי החמודה הגברת שרה מב״ת, לבושה בגדי ישע בבארקו ובנה הבכור עמה ומשרתים. תחלת דבור שאלה על אמה ואמרתי ל ה שהיה לי כתב בהיותי בנ״א ומשם הלכתי לתונס ו לא היה לי כתב ממנה ונתתי לה קצת בוטארחו (ביצי דגים) מתונס.

שבט תקל״ה. היו בליוורנו חר״י בורלא(יעקב בורלא) וח״ר יקר ובאו מהרי״ט אלגאזי וחר״יחזן, והיה שם בלבול בליוורנו וגם ח״ר אפרים נבון בן מורי הרב בא מטורין ע״ר חוב חמותו והוכרחתי לתת לו קצת ממון וסבלתי צרות בליוורנו.

יומנו המפורסם המיוחד במינו ובתכנו, מקיף את שלשלת פעולותיו בין השנים תקי״ג—תקנ״ד, יתכן לומר תקופת חייו בכללותה שרובה ככולה בלה אותה במסעות. יש כאן פרטים על מצב קהלות היהודים בעת ההיא, מנהגיהן, סדר נמוסים ויחסים פה ושם׳ השקפה מקפת מחיי נוסע, המסתכל על כל אשר מסביבו בעינים בהירות. לכן מן הנמנע למסור קטעים, כי כל טור קובע ברכה לעצמו ולטעמו. הנה הוא בוינציה. נוסע בגונדולה לפיאצה סאן מארקו,

ונכנס לפאלאסו. ורואה קצת חדרים ומג׳יסטראדום. שם אמרו לו שיש ע״ב טריבונאלים והוא דבר מבהיל. ושם הרילוג׳ו וב׳ עבדים שחורים וכו' בירניות גדולות אבני גזית וכיור. והקב׳אלירוס מהסינאטו מטילים עם פארוקאס גדולות בלי כובע מלובשים ויסטאם שחורות וכו'. כעבור זמן מה, והוא בפריז עם מוסייו פאברי, גוי חכם מאקדימיה די לה סינסייה והוא מבקר עמו את הביבליאוטיקה של כתבי יד, וכן את ישראל ברנרד די ולברגואה, סופד ומתורגמן בספריה הממלכתית, שהראה לו כל ספרי ישראל הגנוזיס בבית העקד. בגבולות, עושים עמו פקידי הדשות לפנים משורת הדין, והוא מזכיר, כי ״עבר את הגבול בלי פאםאפורטו מהקומנדנטי״. באמשטרדם לא הזמינוהו בליל פסח, ויהי סר וזעף על כך. בקשר עם זה יעיר ״אנכי תרגלתי באטליה רבים לוחמים אצל מי אסב, וכאן אין קול ואין עונה אפילו ברמז.

וליל פםח עשיתי הסדר ביחידות ובאמת שלא הייתי כל כך בטוב״. במםעיו בערים שונות היה סנדק, ויקראו את הילדים על שמו — חיים יוסף דוד, ובכמה מקומות החזיקוהו לקדוש ועושה נפלאות. בכל מקום בואו אשר עב ר בו חקר ודרש על ספרי פוסקים ומפרשים, שו״ת, דרושים וספרי חכמה. הוא נשא ונתן עם כל גדולי הרבנים בערים הללו, לאחרונה היה בחברת בשנת תקמ״א, ומאז שנסע בשליחות הכולל קבע את דירתו בליוורנו וישב בה כ״ה שנה רצופות. מכאן השגיח על עסקי שולחיו. לעת זקנתו שלח במקומו את בנו אברהם לפולין. על מדת זהירותו וחרדתו היתרה לכספי הכולל, תוכיח עובדה זו: ״וכדי שלא להוציא מעות מכיס השליחות, הייתי סובל ומקבל עלי יסורין קשים אגב מטלטלי, כי הייתי צריך כמה זהובים ללכת מעיר אחת לאחרת ושכר האושפיזות וכיוצא.״ לבו לא הלך בגדולות ובנפלאות, אף לא בקש לעצמו גדולה ושרדה. בהצנע, תוך כדי מםעיו במרכזי תבל לטובת עניי אה״ק לא פסק מלעסוק בתורה ולכתב את ספריו זה אחר זה שמספרם הגיע במשך הזמן לק״ם, תגובה שכלית רבת פארות בחיי האדם. בעיני חו״ר דורו היה הרב חיד״א אדם־פלא, ולפיכך כבדוהו מאד. כל הדבר הקשה בעניני דין ומשפט והלכות הגישו אליו לעיון, ויחכו לחות דעתו ולהחלטתו. מת בליוורנו ביום י״א אדר תקס״ו-1806-, זקן ושבע ימים. כתבת מצבתו של חיד״א,

הובאה בס׳ ״שם הגדולים השלם״ אשר הוציא ר׳ מנחם מנדל ברי״ף קרענגל מקראקא, בפודגורזע שנת בזמירות, שם גם תולדות הרב חיד״א בפרוטרוט. והרב,ד"ר  אלפדדו טואף, רב בליוורנו כיום העירני, כי חוברה ע״י הרב שמואל הכהן פייטן ידוע, מתלמידי הרב תיד״א ונדפסה תחלה, בקונטרס ״אגדות חיד״א״ בליוורנו ש׳ תזכ״ר, בדפוסו של חח׳ ישראל קושטא וחבריו.

צ י ו נ ו : הן פ ה מכון מופת הדור איש חכם גדול מנביא ע ת כי נקרא אור התורה למרומי על נשבר ל ב י הא כי נחבא שר הצבא אוי כי כבה נר מערבי כבוד מלא רב המופלא בסנהדרין הוא המצביא רב הוד הוסף חיים יוסף דוד נקרא ל פ א ר וצבי נהוראי הוא אזולאי עלה מרום שבה שבי ובסוד עירין ב ו מזהירין כל החכמות שנה רבי הן הוא נפטר ובסוד נעטר יום י״א אדר נעדר טובי בשנת תיקון לפ"ק צקון לחש ונהי יגדל עצבי אך בספריוהוד םפיריו נראה סודות בם משגבי לפני עליון תוך אפריון תגל נפשו עם הרשב״י ישוב דודי עם איש סודי הוא אליהו התשבי.

ח ב ו ר י ו :

א. אהבת דוד, דרושים ובסופו ס' שפה אחת והוא פירוש על  הגדה של פסח ליוורנו תקנ״ט.

ב. אהלי יוסף  פירוש לס׳ תהלים, נזכר בס׳ ככר לאדן

ג. אור הגנוז כ״י. מובא ברשימת הספרים אשר ציין ר׳ חיים רוזנברג מאנקונה, בקרית ספר שנה חוברת ד'.

ד. אחורי תרע״א, על מסכת הוריות, ר׳ דברים אחדים.

ה– אמץ יוסף שו״ת. נקרא ע״י המחבר גם בשם יוסף אמץ

 ו. אפיק נחלים, השמטות מספר נחל אשכול ונחל שורק נדפס בסוף הספר נחל קדומים.

. ז. ארך ימים, נזכר בתולדות גדולי ישראל, למ"ש גירונדי דף ק״י

. ח. בית ועד לחכמים, ר׳ שם הגדולים.

ט. בית מנוחה, סדר לימוד ליום האזכרה ליוורנו תקס״ב.

י. ברית מנוחה הזכירו הר״ח רוזנברג ברשימתו כנ״ל. עמ׳ 392

יא. ברית עולם, ר׳ לב דוד, והוא הגהות על ם׳ חסידים, ליוורנו תקמ״ט

. יב. ברכות לעד, פשטים ךהפטרות

 יג. ברכי יוסף, דינים והגהות על דיני שו"ע ב' כרחלקים בסוך ח"א נדפס ספר שיורי ברכה ליוורנו תקל"ד-ותקל"ו.

יד. בתי הנפש, פי׳ ע ל הגדה של פסח . ר׳ מראית העין.

טו. גאולת עולם, כעין פי׳ ע ל הגדה של פסח, ליוורנו תקנ״ד. ר׳ כסא דוד.

טז. נופי תורה פ' לתהלים הובא ברשימת רוזנברג כנ״ל כ״י

. יז גנת ביתן , ב״ח. מיני דשאים וציצים ופרחים.

יח. דברי שירה גירונדי עמ. ק"י.

יט. דברים אחדים, דרושים, ובסופו אחורי תרע״א ע ל הוריות, ואולי גם הגדות והשמטות לספר שער יוסף. ליוורנו תקמ"ח.

כ. דבש לפי , תוכחות מוסר והקדמות ע״ס א״ב והוא ח״ב מס׳  מדבר הקדמות ובסופו פ ה אחד פי׳ להגדה של פסח , ליוורנו תקס״א.

כא. דפי דרשות מתונס, ונא אמון, כ״י, נזכר ברשימת הר״ח רוזנברג כנ״ל.

כב. דרך חיים, גירוגדי כנ״ל.

כג. הגהות ע ל מדרש רבא, ר׳ ס׳ ככר לאדן , ליוורנו תקס״א.

כד. הדר זקנים, הגהות ע ל ס׳ ארעא דרבנן ועפרא דארעא כ״י.

כ ה העלם דבר, כולל ק״נ השגות והשמטות מספרי גדולי ישראל, והוא ספקו הראשון אשר חבר.

כו. ועד לחכמים, ר׳ שם הגדולים

. כז. זכות אבות , גירונדי ניפי, דף ק״י.

כח. זכרון משה ב״ח מחידושי ש״ס ופוסקים הוצא ע״י נכדו הרמ׳א, וקראו על שמו.

כט. זכרונות ספר רשמי דרך.

ל . זעיר שם, שיריים לס׳ שם הגדולים הובא בסוף ספר ככר לאדן, ר' ככר לאדן, ליוורנו תקנ״ו.

לא. זרוע ימין, כעין פי׳ להגדה של פסח ר' פני דוד.

ל ב . חדושי סופרים, לקוטים שונים, ליוורנו תקנ״ח.

לג. חדושים ע ל ר״ח שו״ע ושאלות וקצת לקוטים כ"י.

ל ד . חדיא דארמותא, ענינים שונים כ״י

. ל ה חדרי בטן, דברי מוסר ע״ס הפרשיות

 לו. חדשים לבקרים, נזכר בס׳ תולדות גדולי ישראל לש״מ גירונדי.

לז. חומת אנך, ר׳ תורה פירוש קצר על התנ״ך, פיסא תקס״ד

. ל ח . חזה התנופה ר' ס' חיים שאל

. ל ט . חיק מתוק, מעשי תמימים ונסי קדושים, ר״ת מתוק כ״י.

מ. חיים שאל שו"ת ולשונות הרמב״ם ודינים ב״ח. ליוורנו תקנ"ה בסוף חלק א' נדפס

קצת מס׳ שיורי ברכה ובסוף ובסוף חלק ב' קצת מס' חזה התנופה

מא. חי מדבר, הגהות על חידושי הריטב״א.

מב. חסדי אבות, על מסכת אבות, ר׳ שם הגדולים.

מג. חשבונות מהוצאות השליחות ג׳ קונטרםים.

מד. טבור הארץ, גירונדי חש ק״י.

מה. טוב הארץ, נזכר בס' תולדות גדולי ישראל לש"מ גירונדי שו"ת הערות ודינים.

מו. טוב עין, ר׳ שם הגדולים.

מז. יוסף אומץ, שו"ת והשמטות.ר' אמץ יוסף ליוורנו תקנ"ח

מח.  יוסף בסדר עניני למוד ותקונים, ליוורנו תקנ״ט.

מט.  יוסף בסתר, איזה גרגרים ע"ד האמת

נ.  יוסף לקח,  למודים כסדר חוק לישראל נכלל גם בחק לישראל, ונקרא ש יוסף לחק. .

ליוורנו תקנ״ד.

נא. יוסף תהלות פי׳ חדש ע ל תהלים, , ובסופו ס ׳ פדיון נפש. ליוורנו תקנ״ו.

נב. יעיר אזן, ב״ח. כולל כללי הש״ס ע״ס א״ב ליוורנו תקנ״ב.

נג. יש מאין, הגהות על הזהר, נדפס בסוף ס' דבש לפי

 נד. ככר לאדן הגהות על מסכתות  קטנות ואבות דר' נתן בו נכלל ס' רוח חיים וזעיר שם וכן ס' שירים לשם הגדולים והגהות על מדרש רבא וכו, ליוורנו תקס"א

נה. כסא דוד דרושים,ובסופו גאולת עולם, ע ל הגדה של פסח ליוורנו תקנ״ד.

נו. כסא רחמים, על מסכת כלה סופרים וכו', ואבות דר׳ נתן, ע״ד הפשט, ליוורנו תקס״ד.

נו.כף אחת, למודים כונות ותפלות,נכלל בעבודת הקדש ליוורנו תקס״ב.

נח. כרם חמ"ר (ר"ת, חינוך, מיתה , רפואה)לדבר בעתו, ליוורנו תקנ״ז.

נט. לב דוד, מוסר ודרכי תשובה, ובסופו ברית עולם,הגהות על ספר החסידים, ליוורנו תקמ"ט-תקנ"ג

ס. לדוד אמת. קצור ס ׳ אמת ליקב לר' יעקב ישראל אלגאזי, ע ל דיני קריאת התורה עם תוספות והגהות, ליוורנו תקמ״ו.

סא. לחם מן השמים, באורים חדשים על התורה כ״י.

סב. למנצח לדוד, נזכר בתולדות גדולי ישראל לש״מ גירונדי.

סג. לקוטי תורה מזכירו אלקנה נתן אלדר בקטלוג של כ״י קמברידג׳ משנת 1921 עמ׳ 68

סד. מדבר קדמות נדפס יחד עם יעיר אזן, בסופו קילורית לעין, ליוורנו תקנ״ג.

ס ת מורה באצבע, נדפס יחד עם עבודת הקדש ר׳ שם.

סו. מחזיק ברכה, דינים והגהות ושו״ת, ע ל שו״ע, א״ח ויו״ד, ב׳ חלקים, ובסופו פאת הראש הגהות ל ס ׳ ראש דוד.ליוורנו תקמ"ה.

 םז. מחזיה ברכה ח״ב, ע ל אה״ע, וחו״מ. כ״י.

סח. מעגל טוב, יומן מפרשת מסעותיו בשליחותו לטובת אה״ק, ליוורנו תרל״ט, והוצאת א. פריימאן, ברלין תרפ״א, ירושלים תרצ״ד.

סט. מעשי דוד.

ע. מעשיות שכתבתי ורשמתי, כ״י.

עא. מצח הרצון, פי׳ על ספר חסידים, כ״י.

עב. מהום דוד.

עג. מראית העין, על אגדות עין יעקב, ובסופו מסכת כותים, ליוורגו תקל"ה

עד. מרפא לשון , הובא בס'  צוארי של ל .

 עה. מרפא לנפש׳ נזכר בס' אגרות חיד״א.

עו. משגב לדך, ר' שם הגדולים אוצה״ס ש. 803 .

עז. נחל אשכל׳ פי׳ ע ל חמש מגילות, ההשמטות נקראות  ערבי נחל, ליוורנו תק"ס

עח. נחל קדומים׳ כנ״ל׳ נדפס יחד עם תורה אור׳ ההשמטות נקראות בשם אפיק נחלים. ליוורנו תק"ס

עט. נחל שורק׳ כנ״ל פירוש ע ל ההפטרות׳

 פ. ניצוצי אורות׳ הגהות ע ל ס׳ הזהר, ראה יש מאין.

פא. נפש חיים, נזכר באגרות חיד״א.

פ ב . סבר יוסף על התורה ע״ד הס׳ דבש לפי .

פג. סבר פנים, ע״ד נחל קדומים, ר׳ פני דוד.

פד. םנםן ליאיר, סדר למוד ותפלות לבקשת ח״ק וחברת גמ״ח דמתא, ליוורנו תק״נ.

פה. עבודת הקדש, ב״ח. א. מורה באצבע, והוא דינים והגהגות האדם לכל השנה. ב. צפרן שמיר, הזהרות דברי מוסר ותקונים ליוורנו תקמ״ב.

פו. עבותות אהבה, השמטות מספר אהבת דוד׳ וס׳ שפה אחת.

פ״ז. עולת תמיד׳ :נזכר בס׳ תג׳י לש״מ גירונדי.

פח. עט רצון׳ רמזים וחדושים ע ל התורה עד פרשת מקץ

פט. עין זוכר, כללי ש״ס ר׳ יעיר אזן, ויש שונה בתכנו הדומה

צ. עפרות זהב

, צא. ערבי נחל, השמטות מס׳  נחל קדומים, נדפס בסוף ספרו הנ״ז.

צב. פדיון נפש, למוד ליום האזכרה נקרא גם בית מנוחה,  ר׳ ס׳ יוסף תהלות 

 צג. פ ה אחד, ר׳ דבש לפי , והוא פירוש ע ל הגדה של פסח , ליוורנו תקס״א.

צד. פירוש ע ל הזהר, נמצא בידי נכדו הרב נסים זרחיה אזולאי, ובמותו בימי הרעש אבד כתב היד.

צה פני חמה, ר' ס' תורה אור, ליוורנו תק"ס

צו. פני דוד, פי׳ דרושים ופשטים על התורה ונוסף אליו זרוע ימין, חרושים. ליוורנו תקנ"ב-תקס"ב

צז. פני כסא, השמטות לס׳ כסא דוד נדפס בסוף ספרו הנ״ז.

צח. פס ידא, חדושים על רמב״ם, כ״י.

צט. פתוחי חוטם, על עניני הריח.

ק. פתח עינים, פירוש על עין יעקב ב״ח. ליוורנו תק"נ

קא. פתח השער,  נדפס יחד עם הספר שער יוסף, ר׳ שם. ליוורנו תקי״ז

ק ב . צוארי שלל , ע ל ההפטרות, ר׳ דבש לפי .

קג. צפרן שמיר, ר׳ עבודת הקדש.

קד. קונטרס  ארך ימים

קה. קונטרס דרך המלך , הזכירו ר״י באדהב בפרדס התורה ו והחכמה

 קו. קונטרס חכמת האמת.

קז. קונטרס חרוזים, כ״י.

קח. קונטרס הכללים הובא בספר ברכת יוסף, אורח חיים, סי׳ ח"ן.

קט. קונטרס הכתבים.

קי. קונטרס ליוורנו א

קיא. קונטרס ליוורנו ב.

קיב. קונטרס ליוורנו ג.

קיג. קונטרס ליוורנו ד.

קיד. קונטרס מאמרי התלמוד ע״ס א״ב.

קטו. קונטרס מסעות.

קטז. קונטרס נא אמון ישן, עניני גטין שסודרו ע ל ידו, כ״י

קיז. קונטרס נא אמון א׳ חדושי תורה

קי"ח קונטרס נא אמון ב'

קיט. קונטרס נא אמון ג׳

קכ. קונטרס נא אמון ד׳.

קכא. קונטרס נא אמון חדש, כנ״ל.

קכב . קונטרס ענינים שונים.

קכג. קונטרס פאת הראש, הגהות ל ס ׳ ראש דוד ר׳ מחזיק ברכה ח״א.

קכד. קונטרס קטן, הערות על סופרים וספרים.

קכה. קונטרס קפוטקיא א׳.

קכו. קונטרס קצור דרושים.

קכז. קורא בגרון. גימטריאות רמזים ונוטריקון, ר״ת גרון, כ״י

קכח. קטועים קובץ א'

קכט. קטועים קובץ ב׳.

קל . קילירית לעין, נדפס  בסוף ס׳ מדבר קדמות ליוורנו תקנ״ג.

קלא. קצר דברים, תמצית הדרשות אשר דרש בליוורנו.

קלב . קרן לדוד, הגהות ודרושי אמת.

קלג. קשר אמיץ, השמטות  לס ׳ יוסף אמץ, ליוורנו תקנ״ח.

קלד. קשר גודל, הנהנות האדם בבקר דיני ציצית תפלין ברכות ותפלה לעורנו תקס״ב.

קלה. ראש דוד, דרשות על התורה והשמטות בשם עזר הראש. מנטובה תקל״ו.

קלו. ראש יוסף, הובא בס׳ אגרות חיד״א.

קלז. ראשי אבות, ר׳ שם הגדולים.

קלח . רוח דוד, נזכר באגרות חיד״א.

קלט. רוח חיים, דרשות ע״ד כסא דוד, ר׳ ס׳  ככר לארז, ליווורנו תקס״א.

קמ. שאלות ותשובות, הזכירו ר"י באדהב בקונטרם פרדס התורה  והחכמה מס. 110 .

קמא. שבר יוםף, ש׳ שמאלית, הובא זכרו בתג"י לש״מ גירונדי.

קמב . שומר ישראל, למודים  וותפלות ליוורנו תקנ״ז.

קמג. שיורי ברכה, הגהות והשמטות לס ׳ ברכי יוסף, ומחזיק ברכה, ליוורנו תקנ"ה

 קמד. שיורי שירים, הוספות ותקונים לס׳ מחזיק ברכה ושיורי ברכה שלוניקי תקנ"ח

 קמה.  שכיות החמדה, סדר תפלה על פי הסוד, ליוורנו, תק"ע

קמו. שלחן במדבר .

קמז. שלמי שמחה ר׳ שמחת הרגל.

קמה.  שם הגדולים, סדר יוחסין של משפחות הסופרים וגדולי עולם מימות הגאונים עד זמן המחבר, סופרים וספרים לפי סדר א״ב. ליוורנו תקנ״ח.

קמט. שמות הגטין, נזכר בס׳ פתח עינים, ח״ב.

קנ. שמחת הרגל, ב״ח. למודים ורמזים לפסח , ומגילת רות וחי׳ על מסכת סוכה וגרים, בסופו הגדה עם פירוש. ליוורנו תקמ״ב.

קנא. שמע יוסף, שיטות שו״ת, נזכר ברשימת אליקים כרמולי,

קנב. שער יוסף, על מסכת הוריות ובסופו פתח השער, ליוורנו תקי״ז.

קנג. שפה אחת והוא פי׳ ע ל הגדה של פסח , ר׳ אהבת דוד, ליוורנו תקנ״ט.

קנד. שפת היאור, דברי סוד וקבלה מעשית נזכר בס׳ אגרות חיד״א.

קנה. תהלה בארץ, חדושי סופרים, ר׳ יוסף תהלות.

קנו. תורה אור, חומש עם תרגום אונקלוס, ונוסף בו פירש״י, ובעל הטורים ונחל הדומים ופני חמה על חמש מגילות, בשם נחל אשכל, ופירוש על הפטרות בשם נחל שורק, ליוורנו תק״ס.

קנז. תורה ונ"ך, עם פירוש קצר בשם חומת אנך, ד"ח  פיסה תקס״ד.

קנח. תורת השלמים, ר׳ ס׳ לדוד אמת

קנט. תשובות מהר״י קאסטילאץ ור׳ יהשע דיין ולקוטים.

קס. תשלומים ע ל דיני שבת ושו״ע מפוזרים. כ״י.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני- חיים יוסף דוד אזולאי

חנניה חביב אזולאי

הובאו איזו מהערותיו בהלכה בסוף ספר מנחת כהן להרה״ג הראב״ד יוסף חיים הכהן מירושלים במדור ההשמטות. ובמכתבו אל הראש״ל משה פראנקו (הנמצא תתת ידי) מתאריך טבת תרע״ג, מזכיר את אמו אסתר אזולאי שמקום מושבה בבתי מחסה לעניים לק״ק עדת המערבים בירושלים וכן את אחותו עזיזה. והלאה: ״אנכי בעניי יליד ירושת״ו ויצקתי מים ע״י מורי ורבי הרה״ג ראב״ד מקודש כמה״ר רפאל יצחק ישראל וגדלתי על ברכיו ומזה ט״ו שנים יצאתי מקודש לחו"ל בשליחותיהו דרב האי מהרי״ל דיסקין ואח״ז קמה ונתעוררה מחלוקת בין הספרדים והאשכנזים וגדלה המדורה והוכרחתי לעזוב אותה שליחות. ובהיותי אז בעוב״י פאריש, נתבקשתי לכהן כמורה בבית מדרש לרבנים העומד תחת השגחת הרה״ג צדוק הכהן ושלי״ת אחר עבור עשר שנים קבלתי אותות כבוד. אולם מצב בריאותי לא הרשני להמשיך באותה משרה ומזה חמש שנים הנני חופ״ק לייג', בלג״יק, ות״ל כל גדולי אירופה סרים למשמעתי ואינני מתערב כו"ע בשום אחד מהענינים הגורמים הרמת הכבוד וההידור והפרכום או מחלוקת ח״ו, רק בתורת ה ' חפצי כי זה חלקי מכל עמלי.״ ולעומת זה, היה משום מה בר פלוגתיה של הרב משה מאיר חי אליקים מטבריה, ובספרו מגן הדת גנה את משפחת הרב הנ״ל. כנגדו כתב הרב הנעלב ספר מלחמת המגן, הכולל פרשת המחלוקת וכמה מהסכמות רבני הדור. לפי הנזכר שם, חבר הרב חנניה חביב אזולאי ספרים אחדים, וגם יסד עתון שיצא בעריכתו בשם ״אור המערב״. זמן מה ישב גם בלונדון ושם הוציא עתון בשם ״הציון״. כיום חי בקזבלנקה.

יהודה זרחיה ב״ר משה אזולאי

מתושבי מראקיש במרוקו. רבני עירו המליצו עליו בפני הנדיבים בכתב שליחות משנת תקע״ב. אז עלה לאה״ק והתישב בירושלים. מפאת דחק הפרנסה הוכרח לצאת לחו"ל בשליחות עצמו ורבני ירושלים בעת ההיא יעקב משה עייאש, יום טוב דאנון, יעקב קוראל ועוד חתמו לו על כתב השליחות בשנת תקע״ד. בראשית תקפ״ט קבל מקבוץ האשכנזים בירושלים תעודה המצטינת במליצותיה, ובה מעידים הכותבים כי יש לרב בן יחיד בחברון ומצוה גדולה לעזרו כל אחד לפי נדבת לבו בכדי שיוכל להשיא לו אשה סמוך לפרקו, ולהחזיק אותו לתורה ולעבודה כי הבן יחיד שלו רך בשנים וכו'. וחתומים: טוביה בהרב מנדל שלמה, שד״ר דמדינת אשכנז, נתן נטע בהרב החסיד מוהר״מ מנדעל זלה״ה. בשנת תק״ץ יצא לחו״ל בשליחות כולל הספרדים בירושלים, ועל כתב שליחותו חתמו הרבנים האלה: שלמה משה סוזין, משה בכר דידיע מאג׳אר, יהודה בכמוה״ר רפאל נבון, חזקיה הכהן, יוסף מנשה, מנחם הלוי, שמואל הלוי, ישראל חיים רפאל סגרי. בשליתותו זו הוטל עליו לקבל ולאסוף את כספי הקופות הידועות: מחצית השקל, רחל אמנו, שמעון הצדיק, וקופות ירושלים סתם. בידי הרב נמצא פירוש על סדר זרעים למהר״ש סיריליו אשר חשב להדפיסו, ולא אדע מה היה בגורלו של כתב היד הזה . ! בסוף תרצ״ד יצא לאור בירושלים פירושו על מסכת תרומות, מתוך כ״י הנמצא במוזיאום הבריטי בלונדון.

יהודה זרחיה אזולאי

נזכר בכתבים שונים ובדו״ד שהיו בין הספרדים והמערבים בצפת. כנראה שחי שם ונמנה בין חו״ר העיר. הוא מסתמך במשפטיו ובחידושי תורתו על הרב חיד״א.

יצחק ב״ר אברהם אזולאי

בנו של הרב אברהם אזולאי השני. היה מקובל וסופר ודבר ומנהיג. חבר ספר זרע יצחק והוא חבור גדול בקבלה ואבד.

יצחק אזולאי

בנו השלישי של הרב חיד״א. כאחיו יצא גם הוא בשליחות מצוה של כוללות ירושלים לערי פראנקיה ואשכנז. נזכר בהוקרה באגדות אביו אל בנו רפאל ישעיה אזולאי, שבהן מבקשו להתענין ולהודע בשלום בנו זה, מהר״ר יצחק נ״י אם עודנו בברלין.

יצחק זרחיה אזולאי

נקרא גם רפאל. בנו של ר׳ ישעיה אזולאי, ואבי חיד״א ז״ל. מרבני ודייני עיה״ק ירושלים בזמן הרבנים אליעזר נחום, יצחק הכהן בע״ס בתי כהונה ועוד. תלמיד הרא״ם. חתום בשנת תק״ט עם רבני ירושלים על תקנה אחת, האוסרת ליהודי בעיה״ק להיות שרוי בלא אשה. נפטר בירושלים ביום כ״ג טבת תקכ״ה.

ישעיה אזולאי

בנו של ר׳ יצחק אזולאי וזקנו של הרב חיד״א. וכה יתארו ויציינהו: ״עטרת ראשי מר זקני מהר"ר ישעיה מרביץ תורה בתלמידים ותלמיד הרב חזקיה די םילוה.״ נפטר בירושלים ביום ו' אדר שנת תצ״ב.

מסעוד אזולאי

מתלמידי האר״י ז״ל. חי בצפת ת״ו, ונפטר שם בשנת ה״א שמ״א.

משה ב״ר רפאל ישעיה אזולאי

נכד הרב חיד״א ז״ל. הדפים ספר זכרון משה המכיל בין השאר קונטרס תפארת משה, תשובות לאביו וקונטרס זכרון למשה והוא מפתחות למאמרי הש״ס ורמב״ם וטורים ושו״ע,  לי״ז מספרי זקנו, נדפס בליוורנו שנת תר״ט. אוצה״ס ז.

נסים זרחיה אזולאי

בנו של ר' אברהם אזולאי הרביעי ונכד חיד״א. נודע בין רבני צפת והרביץ תורה שם. נהרג במפולת שהיתה בצפת בשנת תקצ״ז בזמן הרעש הגדול. חבר ס׳ שלחן הטהור הכולל ס׳ פועל צדק להרב בע״ס שפתי כהן, בצרוף מאמרים מזוה״ק והלכה מרמב״ם וכו'. נדפס

בצפת בש׳ תקצ״ו.

רפאל ישעיה אזולאי

בנו הבכור של הרב חיד״א. בשנת תק״ג יצא מירושלים לאנקונא בשליתות מצוה לבנין בית כנסת אחד בעיה״ק. בין הזמנים היה שד"ר טבריה וזמן מה דר באמשטרדם. שם התעסק במסחר ספרים. אביו ז״ל באגרותיו אליו קוראהו ברי״א, ר״ת בני רפאל ישעיה אזולאי. בשנת תקמ״ח הוזמן לאנקונא לכהן במשרת רב ואב״ד במקומו של הרב חיים אברהם ישראל שנפטר בעת ההיא, ומשרה זו נשא עד סוף ימיו. מת שם ביום ט' שבט תקפ״ו. במלאת מאה שנה לפטירתו, פרסם הד״ר חיים רוזנברג כיום ראב״ד באנקונא, אוסף של נ״ד אגרות חיד״א (הוצאה מיוחדת מ״הצופה לחכמת ישראל״ שגה י״א) בבודפשט תרפ״ז, אשר מ״ז מהן נשלחו לר' רפאל ישעיה בעצמו. זמן האגרות הללו הוא בין השנים תקל״ט—תקנ״ו. באגרות אלו מתבלטת חבת האב המורם מעם לבנו, הקורא לו ״החכם השלם הדיין המצוין הרב המאור הגדול אורי וישעי וכו'. ומסיים: אמר יאמר העבד נושא אלומות חינא וחסדא ויגש וישק לו

חיד״א. ס״ט״. באחת מהן מספר חיד״א על מצב בריאותו הוא: החייתני בדבריו, כי באמת אני חולה מאיספ׳ריאדו, הצטננות חזקה) וכאב ראש, וטוסי, (שעול) וצער בקטנים, ומיעוט אכילה ה׳ ירפאני רפואה שלמה כי״ר.

שלום אזולאי

היה דיין ומו״צ בצפרו. נולד שם תר״ח, ונלב״ע בשנת תרפ״ב. נודע כמשורר ומליץ

ואחדים משיריו נדפסו בס׳ צלצלי שמע לר״מ אבן צור, נא אמון תרנ״ב. חבר כמה תשובות

ואחדות מהן הובאו בס׳ הלכה למשה ובס׳ ליצחק ריח, ויתרן בכ״י.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

שלום מרדכי אזולאי

ת״ח רשום ומלומדי ישיבת ״פורת יוסף״ בירושלים בסוף תרצ״ד. חבר ביה״ד לעדת המערבים, ויש לו אילו חידושי תורה בכ״י.

אליעזר ב״ר משה אזכרי

רב ומחבר במאה הט״ז. מיוצאי העיר אושקי בספרד. תלמידו המובהק של הרב המקובל יוסף םאגיס בצפת בשנת ש״מ. היה מגדולי המשתדלים ליסוד חברת ״סוכת שלום״ בצפת אשר הציבה לה למטרה להזהיר את העם לשוב בתשובה שלמה. לתועלת חבריה ותומכיה חבר את ספרו ״חרדים״. בהקדמתו, מזכיר את תפלותיו על קבר רשב״י במירון, ואלה דבריו:

שם ישבנו גם בכינו בראותנו איך רשב״י וחבריו בדורותם היו מצטערים ואוננים ובוכים על רוב פשעינו, ואותם הצדיקים לא היו גרמא בנזקן וקל וחומר לנו שאנחנו הגורמים ולכן עלינו לבכות ולהצטער כפלים . בנוגע לחכמת הקבלה כתב : ״מי שלמד חכמת הקבלה ועובד את ה' בתום לבב אע״פ שאין מלאכתו שלמה מלאכת ה' תקרא, , . בחבורו זה קנה לו שם, והושוה בחשיבותו לספר ראשית חכמה לר״א די וידאש, ומנורת המאוד לר״י אבוהב. הוא בנוי על ג' יסודות והם: ידיעת אלהים, הזכרת המצוות, ותשובה. הרב חיד״א בדברו עליו הרימו על נס: ״ושמענו מקדושתו נפלאות ומה שאדע לו בקושטנדינא יע״א.״ נפטר בצפת בשנת ש״ס.

חבוריו: א.ספר חרדים, מיוסד ע ל תוכחות מוסר ויראת ה׳ ע ל פי שרשי המצוות ביחוד אלו הנהונות בארץ. נדפס בוינציה ש׳ שס״א, ואח׳׳כ יצאו ממנו מהדורות רבות. ב. פירוש על הירושלמי, מסכת ברכות. ביאור קצר וברור דרחוק מכל פלפול וחידוד. אוצה״ס פ. סי׳ 335 .ג. פי׳ על איכה ע״ד ההבלה. אוצה״׳ס פ. סי׳ 166 . ד. פיוטים וזמירות בין השאר מיחסים אליו את הפזמון הלבבי ידיד נפש אב הרחמן״ שבזמנו נתפרסם ברבים.

יוסף יעקב אזכרי

כנראה שעלה לא"י בסוף ימיו. היה מרבני שאלוניקי. חבר ס' מראה עינים והוא חידושים

על סוגיות רש״י ותוספות. נדפס בשלוניקי שנת תקע״ו.

דניאל איםטרומשה

אבי הרב חיים אברהם איםטרומשה. מחידושי תורתו נדפםו ע״י בנו בס" ידך אברהם ח״א. כנזכר להלן. ומשוער שהיה מתושבי ירושלים ת״ו.

חיים אברהם איסטרומשה

נזכר בין רבני ירושלים באמצע המאה הששית לאלף זה. הספיד ביום הפטירה את הרב משה יוסף מרדכי מיוחס המכונה מי״ם, שהיה ר״מ ור״מ בעיה״ק, אחרי הרה״ג יום טוב אלגאזי. הספדו זה נדפס בספרו בן אברהם ב״ח, והוא חידושים על התורה וקצת שו״ת וחידושים על ד׳ הטורים. שלוניקי שנת תקפ״ו. חבורו השני ידך אברהם ב״ח, הכולל פסקים מאביו ר' דניאל, נדפס בשלוניקי תקע״ה.

גבריאל איספיראנםה

מרבני צפת במאה הרביעית לאלף זה. חי בזמן הרב יהונתן בר״מ גלאנטי. הרב חיד״א

מספד ששמע עליו מפי רבני ירושלים אשר קבלו ממנו שנשאר יתום מאב ואם, ולא נמצא

מי שיטפל בו ובאה אשה חשובה ולקחתו וגדלתו ותשכוד לו מלמדים למקרא ולמשנה ותלמוד

ושמה איםפיראנםה. והרב ז״ל בכדי לכבדה ולזכרה, כנה את עצמו בשם זה.

יוםף בן שאול איםקאפה

יליד שאלוניקי בשנת שכ״ט. בצעירותו עבר לאזמיר, ובהמשך הזמן נמנה בה לרב

ראשי. הנהיג כמה תקנות מועילות שבחלקן הן בנות תוקף עד היום. בערוב ימיו התעוררה

תנועת השבתאות, והוא שעמד בראש העדה נאלץ לעמד בםדץ. ע״י שני שליחי בית דינו,

התרה בש״ץ לבל יוסיף להגות את שם המפורש בפני תלמידיו, וש״ץ השיב שמותר לו לעשות

זאת, כי הוא המשיח. אז הוכרז עליו חרם וכל מנהיגי הקהלות הסמוכות נתבקשו לרדפו.

נלב״ע כ״ו טבת תכ״ב.

חבוריו: א. ראש יוסח ב״ח אזמיר, 1658-1657 . ב. באוד להלכות דיינים, אזמיר

. הבאור לסדר זרעים. ד. שוית על חו״מ. פרנקפורט 1709

יוסף ב״ר עמנואל אירגאם

מגדולי רבני ליוודנו. תלמודי ומקובל, נולד שם בשנת תמ״ה. בהיותו בן י״ת נסע

לדיג׳יו אל המקובל בנימין הכהן ללמוד תורת הודן מפיו. את״כ התישב בפיזה ושם יםד

בכספו ישיבה בשם נוה שלום ושתי אגודות, מהר הבתולות ומלביש ערומים. נלחם נגד כת

ש״ץ בכל עוז. מספרו תוכחת מגולה נראה שהיה בא״י. משנתו בקבלה ובהלכה היתה בדורה.

מדוב ענותנותו לא הדשה לפסוק הלכה כדבריו אלא אם כן יסכימו לה גדולי ישראל. לדעתו

הפילוםופיא היא חכמה בדויה מאלה שלא האמינו בתורת משה. נלב״ע בליוורנו ג׳ כסלו

. תפ״ד. אשכל, ב. עמ. 305

. ח ב ו ר י ו : א. שומר אמונים, וכוחים על חכמת הקבלה, אמשטרדם תצ״ו, אוצה״ס ש. סי׳ 334

ב. מבוא פתחים, כללים והקדמות ומבוא לחכמת הקבלה והצת שו״ת. אמשטרדם תצ״ו. אוצה״ס. מ.

סי׳ 312 . נ. מנחת יוסף, מוסרים ואזהרות … ללמוד חכמת האמת. ליוורנו תקפ״ז. ד. פרי מנדים, על זהר

רות. אוצה״ס מ. סי׳ 1521 . ה. דברי יוסף שו״ת׳ ליוורנו תק״ב, אוצה״ס, ד. סי׳ 82 . ו. תוכחת מנולה,

ננד כת השבתאות, לונדון תע״ה.

יצחק אירגאס

רב ומחבר. נזכר באוצה״ס כשד״ר מעה״ק טבריה, וכן כמו״ל ספר מנחת יוסף לקרובו הנ״ל שהוסיף בו הגהות, ובסופו הדפיס ספדו ויעתד יצתק על תנ״ך גפ״ת ומדרשים. ליוורנו תקפ״ז. אוצה״ם מ. סי , 1521

אברהם אישפריאל

מראשי המעונים, אשר שמשו מטרה לחציו המורעלים והמדים של הרשע מחמד אבן פרוך בירושלים. ההיסטוריון יספר לתומו את פרשת הסבל בעת ההיא: ״ויהי ביום ר״ח תמוז שנת שפ״ה, פגעו נוגשי הצר בר׳ אברהם אישפריאל, ויתפשוהו ויחפאו עליו עלילות דברים ויכוהו בליל שבת קדש ולמחרתו מכה רבה ויתחלחל מאד ויגיע עד שעדי מות ויפדה נפשו בחמש מאות גרוש.״ מנכבדי העיר ומנהיגיה, ולפי דברי הרב בע״ס תולדות חכמי ירושלים היה אחיו של ר׳ יהודה אישפריאל, שבא מקושטאנדינא לאה״ק.

יהודה אישפריאל

נמנה בין ט״ו האנשים מנכבדי הקהל אשר נשאו עליהם את סבל הצבור היהודי בירושלים

בימי עניה ומדוריה. נאסר עמהם בפקודת הצורר מחמד אבן פרוד.

חנניה אישפריאל

מרבני צפת. חי בזמן הרב המוסמך חיים אבולעפיה. זקנו של הרב חיים אבולעפיה

בע״ס עץ חיים על התורה, ומיסד הישוב העברי החדש בטבריה בשנת תק״ב. חבר חידושים

על הש״ם ותשובות.

רפאל אישפריאל

תלמיד מהרימ״ט. אחי הרב חנניה אישפריאל. מתשובותיו הובאו בס, אחיו הנ״ל.

יהודה אלבאז

היה אב״ד ומרץ בצפרו. חבר ספרים רבים ונשארו בכ״י. ביניהם דרושים ופסקי דין,

ור׳״י בן נאים מביא ספור מעשה שקרה בזמנו והתערבותו של הרב בענין. נלב״ע שם ט״ו

שבט תד״ז. בע״ס מלכי רבנן דשם עליו כדלהלן: והיו ימיו ע״ז שנים. ולרב חסידותו בעודו

בחיים תקן מצבה על קברו ופסלה ומרקה וכתבה, ואני העתקתי אותה וזה נוםחא: יראי ה׳שם

ושומדי ד׳רכיו הטובים, הם בעיני עצמם כאין אפיל ליפניכם ביקשתי אני זעיר שם אל

תעלימו עין, העתירו בעד הנעדר מביניכם ויהי לאין, אשר הוא טמון בחורי עפר מעלומי העין,

כפר עוניו ויסלח אשמתו באהבתו ובחמלתו בורא יש מאין, נאום נבזה וחדל אישים תולעת

ולא איש אחיו של קין, יה״ר שיהיה שלם מנוחתו ובצרור החיים תהא צרודה נשמתו כי״ד.

רפאל משה אלבאז

מגדולי רבני צפרו. ראב״ד ומו״ץ. נודע כמשורר ומליץ בקי בכל התכמות ומקובל.

עליו יסופרו נפלאות ואגדות בכדי להבליט את קדושתו וחסידותו. שידיו שגורים הרבה בפי

יהודי המערב, ומהם נדפסו קונטרסים מעטים. נלב״ע כ״ב תמוז תרנ״ו, והוא כבן ע״ג שנה.

וכתב עליו בע״ס מלכי רבנן, כי לא הניח אחריו זרע. חבר ספרים רבים וכלם נשארו בידי

בני אחיו, הרבנים בנימין ושמואל אלבאז.

ואלה שמותם: א. הלכה למשה שו״ת, ירושלים תרס״א. ב. ציון במשפט על חו״מ ע״ס אב.

זבחי צדק על הלכות שחיטה ובדיקת ד. שקל הקדש חרוזים. ה באר שבע, על ז׳ חכמות

ו. פותר מים, פי׳ על מים עמוקים לר״י ב׳ירדוגו. ז. מיני מתיקת חידושים ופרפראות ח. חולת אהבה

מליצות ואגרות שלומים. ט. דרש משת דרושים. י. פרשת הכסף, מוסר ומשלים. יא. ארבעה שומרים,

תוכחות ודינים. יב. ם׳ כריתות דיני גט וחליצת י״ג. כסא המלכים, זכרוז למלכי הקדם וקורות היהודים

בזמנם. יד. כח מעשיו, על חכמת העיבור. טו. שיר חדש וקול בוכים, שירים פיוטים וקינים נדפס

בירושלים תריץ. טז. עטרת פז, צרופי אותיות אהו״י. יז. עדן מקדם, הקדמות ומאמרי רז״ל ע"ס א"ב.

יח. חצר המשכן, קיצור ס׳ משכנות הרועים. י״ט. תורבץ החצר, מו״מ בדברי הפוסקים ע״ס א״ב.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

שמואל בן יצחק אלבאז

מרבני פאם. נולד תנ"ח. הצטיין בבקיאותו בספרים ובשכלו החריף. יסד ישיבה ועמד בראשה והעמיד תלמידים הרבה. בן ל"ו נתמנה לחבר בד״צ, וחבריו היו ר׳ יעקב אבן צוד ור׳ שלום אדרעי. הראשון חבר קינה על מותו. רוב חבוריו נמצאים עדין בכ״י. נלב״ע בשנת תק״ט.

חיבוריו: א. עוז והדר, חידושים למסכת ע״ז. ב. הנער שמואל, חי׳ למסכת שבועות ג.לכמה מסכתות הש״ס. ד. שירים ופזמונים. ה שו״ת ופסקים ודרושים.

אברהם אלב׳ו

חתום עם הרבנים וראשי הקהל בירושלים, על אגרת שנשלחה לעיר פאם בשנת ש״צ, ונתפרסמה ע״י הרי״מ טולידאנו בספר השנה של Hebrew union College שנה ד. עמ. 46

יוסף אלב׳ו

תלמיד הרב חםדאי קרשקש. חוקר ומלומד. נודע כפילוסוף דתי, ולדעת ההיסטוריון צ. גרץ היה גם רופא. חי באמצע השני של המאה הי״ד בספרד. חבר ספר חקירה גדול בשם העיקרים. כתבו וגמרו בשוריאה בשנת 1425  כפי תעודת מלכות רשמית שמש במשרת רב בעיר דרוקה. ספרו החשוב כולל ג , פרקים גדולים: א. מציאות השם. ב. תורה מן השמים ג. שכר ועונש. הוא התכוין להציע מקור כללי ומוסכם לוכוח הדת. בקש לקבוע את תחומי דת ישראל ולהטעים בעיקרי האמונה הצדדים המבדילים את תורת ישראל מתורת הנוצרים והמושלימים. ספרו זה נדפס פעמים רבות. השתתף בוכוח הדתי שנערך מטעם האפיפיור בנדיקטום הי"ג בטורטושא וסאן מטיאו בשנת 1414  התוכח עם המומר ג׳ירונימו די סנטה . פ״י (יהושע הלורקי (נלב״ע בספרד בשנת 1440  אשכל ב. עמ . 396

דוד אלבוחר

רב ומחבר. כנראה שהיה מרבני קושטא. ובישיבת ״אחד״ שנוסדה ע״י הרב שבתי אקשוטי בירושלים, ראיתי כ״י אחד גדול בשם ״נחמתי בעניי״, והוא פירוש על התודה. נשלם ע״י המחבר בשנת תקצ״ט. ובסופו מסיים: ״המצר על גאולתנו כי לא תאחר, דוד אלבוחר״.

אברהם ב״ר משה חיים אלבצראוי

נולד בבצרה שנת תק״ן. היה מטובי עסקני העדה וראשיה. בתק״ץ עלה לארץ והתישב בצפת. כאן התעסק בממכר אבני חפץ, פנינים ומרגליות. היה מידידיו הנאמנים של הגביר דוד ששון מבומבאי. בימי הרעש בשנת תקצ״ז, שהביא כליון על בני ביתו ורכושו עבר לירושלים עם שארית הפליטה, וישא בה את בת אחיו של הרב התיר יעקב הלוי ספיר בע״ס אבן ספיר לאשה. ממנה נולדו לו ששה בנים. בהשתדלותו נבנה הבית בקבר רחל בשנת התרכ״ה, כמבואר בלוח התלוי שם. נלב״ע ט״ו חשון תר״ל.

נםים אברהם אלבצראוי

יליד ירושלים בשנת תרכ״ט. קבל חנוך תורני, ובן י״ח נסמך להוראה. שנים מספרהיה מנהל חדר בשכונת רחובות, ובה בעת שמש ש״ץ בביה״כ הגדול שבאהל משה ואח״כ בימין משה. בין השנים תרס״א — תרס״ג היה שד״ר של ק״ק חסידים בית אל לערי בוכרה וכעבור חמש שנים נסע שם שנית בשליחות עדת הספרדים בירושלים. בדרך נסיעתו השניה התעכב בבוכרה שנתים ימים ויהי שם למ״ץ, ובשובו, כהן זמן מה בתור מנהל ת״ת הספרדים

בירושלים. רוב שנות חייו עסק במסחר של אבנים טובות ומזה מצא פרנסתו בשופע. נלב״ע כ״ב כסלו תרע״ז.

שלמה אלבצראוי

אחיו של ר׳ נסים אברהם הנ״ל. נודע כפייטן ומחבר. ת״ח צנוע וחתנו של הרה״ג שלום משה חי גאגין. חבר פירוש על התורה לסדר בראשית בלבד. בהסכמות לחבורו זה שנדפס אחד מותו בשם ״דבר שלמה״ יכונה ע״י הרב ב״צ עוזיאל ״החכם הנכבד דעסיק באוריתא תדירא חסיד ועניו כש״ת וכו'״. והרב חזקיה שבתי יתארהו—״כאיש רצוי לכל, מוקיר רבנן ותלמידיהון שקדן בתורה ונהנה מיגיעו״. חבורו הנ״ל הוא אוסף של חדושי תורה מחז״ל ביניהם רש״י רמב״ם, הראב״ע, אברבנאל, ואחרים, ומצטיין בסגנונו העברי הצח. הספר נדפם בהדור בתל אביב בשנת תרצ״ב. אחדים משיריו כונסו לסוף ספרו הנ״ל מהם מוקדשים לכבוד הרבנים הראשיים יעקב מאיר, חיים נחום, חזקיה שבתי וכרו'. יתרם עודם בכ״י. נלב״ע בתל אביב ביום י״ג אדר תר״צ.

אברהם אלגאזי

נולד בקושטא בשנת 1570 לערך, ונפטר בכיאו שנת 1630 . נודע בשם הרב מברוםא. נזכר בס׳ ״אגרת שמואל״ להר״ש אוזידה במלים אלה: ״האלקים אנה לידי גבר בכולא חכם שלם בחכמה ובדעות אשר תפש אומנותו של אברהם אבינו להכניס אורחים וביתו בית ועד לחכמים הגביר הנודע בשערים איש חיל ורב פעלים״. השאיר אחריו חמשה בנים שהיו רבנים באזמיר והם ר׳ משה, ר׳ שלמה, ר׳ מנחם ר' יצחק ור׳ חיים.

חיים בן אברהם אלגאזי

רב ומפרש. תלמיד מהרימ״ט. חי בקושטא. חבר באור על חלק מס׳ מישרים וס', תולדות אדם וחוה לר׳ ירוחם בן משולם, שנדפס בקושטא בשנת רע״ו, וקראו בשם נתיבות משפט, וכן כתב שו״ת ודרושים.

חיים בן יצחק אלגאזי

חי בראשית המאה הי״ט בקושטא. אח״כ היה רב באזמיר. בסוף תקע״ג עלה לירושלים ונפטר בה בשנת תקע״ט. חבר ספרים שונים. ביניהם: א. דרך עץ החיים, חי' על הטור ורמב״ם ושו״ת ודרושים, שלוניקי תקס״ט. ב. עץ ימין, דרושים ושו״ת, שלוניקי תקפ״ב.

חיים ב״ר מנחם אלגאזי

יליד אזמיר, אח"כ רב ברודיס. בסוף ימיו חזר לאזמיר, ונפטר בה. היה תלמיד הר״ש אלגאזי הזקן. חבר ס' ״בני חיי״ דינים כסדר ד'  הטורים, קושטא תע״ב, ונודע ממנו גם ס', קונטרס הגטין, שהובא בס' יד אהרן לר״א אלפנדארי.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

יהודה אלגאזי

רב ודיין מצוין. זקנו של מהר״ש אלגאזי. חי בקושטא בזמן הרבנים משה גלאנטי ומשה בן חביב, נזכר הרבה בספרי רבני התקופה. כנראה שהוא אחד מאלה הרבנים שהסכים לחפצו של דון יוסף נשיא, להתיר את החרם מעל דאוד נאמן ביתו שבגד בו, ואח״כ קרבהו אליו.

יום טוב אלגאזי

אבי הרב ישראל יעקב אלגאזי. היה מרבני אזמיד וכנראה נפטר שם. הובא זכרו בס', תולדות חכמי ירושלים, ח״ב עמ. 65

יום טוב ב"ר ישראל יעקב אלגאזי

נולד באזמיר שנת התפ״ז, מכונה בשם מהריט״א. בעודו נער הביאו אביו הרב ז״ל לירושלים. למד בישיבת פירירה שנודעה אז לשם ברבניה הגדולים ונמנה בין תלמידי הרב יונה נבון בע״ס' נחפה בכסף. לאחר פטירתו של הרב ר״מ ור״מ רפאל אברהם בן אשר, נתבקש למלא את מקומו. בשנת תקנ״ט הורע ביותר מצבה החמרי של עדת היהודים בירושלים, ויאלץ בכבודו ובעצמו לעזב את כסא הרבנות לזמן מה ולצאת לחו״ל, בכדי לדפוק על פתחי הנדיבים

לשם החזקת הישוב באה״ק. בהיותו בליוורנו הזדמן שם עם הרב חיד״א. הרב משה סופר בע״ס' חתם סופר, כתב עליו כדברים האלה: ״מכירו הייתי לשעבר בהיותו שליח ציון בפ״פ דמיין קרוב לשנת תק״מ, והארץ האירה מכבודו. אמנם עדיין לא הגיע לחצי הכבוד הראוי לו לפי הנראה מחבורו הלכות יום טוב על בכורות וחלה, כי הפליא לעשות הגדיל תושיה ומיום חבור המשנה למלך לא נראה כמוהו. אח״כ קוראהו = גברא רבא ויקירא גאון עולם״. בדרך שליחותו מצא כתבי יד של רמב״ן ובשובו לעיה״ק סדרם ופירשם והכינם לדפוס. הרב שמואל

מרדכי גירונדי בספרו תולדות גדולי ישראל מזכירו: ״ואני זכיתי להכירו ומראהו כמראה מלאך האלקים. והניח תלי תלים של שו״ת והלכות כ״י ועניני חסידותו ופרישותו גבהו עד למעלה. והאריך ימים על ממלכתו יותר מכ׳ שנה ונפטר בנשיקה ממש״. בהקדמה לספרו קדושת יום טוב כתב עליו הרב אג'ן: ״זה האיש מרעיש הארץ עיר וקדיש מן שמיא ריש מתיבתא ור״ג מלך שלם גולת הכותרת לישראל לגאון ולתפארת״. אחר סלוקו של הרש״ש מלא מקומו בק״ק חסידים בית אל, ויעמד על משמרתו במשך כ״ה שנה. נפטר ביום ב. אדר א. שנת תקס״ב. ואני הצעיר ראיתי חתימת ידו על שטר אחד בענין פדיון שבויים משנת ״מבשר טוב״ (תקנ״ט) אל הגביר יוסף אבוהב מגיברלטאר, בו מזכיר חוב של מאתים אלף אריות, הרובץ על עדת ירושלים.

ח ב ו ר י ו : א. הלכות יום טוב, פירוש על הלכות ברכות וחלה ליוורנו תסנ״ד. ב. קדושת יום טוב ונקרא גם כן שמחת יום טוב, ירושלים תר״ג. ג. יום טוב דרבנן, דרשות. נדפסו בסוף   ספר קדושת יום טוב, ירושלים תר״נ. ד. שמחת יום טוב, שאלות ותשובות. אוצה״ס אות ש. םי׳ 860 . שלוניקי תקנ״ד.

יום טוב אלגאזי

מרבני ירושלים במאה הששית למניננו. וראיתי קברו סמוך לקבר הרבנים הגאונים מבני משפתתו והוא בחלקת החסידים. ציונו: החכם השלם מגזע היחס הנבקי״ו מר ונאנח, כמה״ר יום טוב אלגאזי תנצב״ה. נפטר יום ו. לח. סיון שנת תקע״ו.

יוסף משה אלגאזי

היה רב במצרים אתר פטירתו של מהר״ר שלמה סכנדרי. ובם׳ טוב מצרים מובא כי ישב שם על כסא הרבנות משנת תק״פ עד שנת תר״ו.

יעקב אלגאזי

מתושבי קושטנדינא. חי בשנת תק״ס לערך. הרב יצחק בכר שמריה ארגואיטי מחבר ס׳ מעם לועז לאדינו לסדר דברים, מזכיר בהקדמה לספרו את התמיכה הממשית שקבל מידי הרב הגביר יצחק פרץ ומהרב הנ״ל. וז״ל שם: ומשנהו הכתם הטוב כלי מלא רוח חכמה סלת נקיה מבני עליה יראת ה׳ היא אוצרו רוח הבריות נוחה הימנו משמח אלהים ואנשים, מגזע היחס והמעלה ענף עץ אבות ה״ה, החכם המרומם נעים זמירות ישראל כמהר״ר

יעקב אלגאזי.

יעקב בן יום טוב אלגאזי

בשנת תקנ״ה היה פקיד הכוללות בחברון ת״ו. הערבים בני המקום שטמוהו בגלל עניני כספים שתבע מהם, ופעם התנפלו עליו והכוהו מכות מות. אביו הרב, יצא בעת ההיא לאסף כספים לפדיון שבויי עיר האבות ובשובו משליחותו, בנו הנ״ל לא היה עוד בחיים. הכתבת שעל מצבתו: ציון היא קברת ארץ לאחד מבני עליה רב משרשיא בנש״ק המבי״א כמה״ר יעקב אלגאזי תנצב״ה. נח נפשיה ג, אדר א. שנת המחנה הנשאר (תקנ״ו) לפלטה.

יצחק ב״ר אברהם אלגאזי

תלמיד הרב ר׳ חיים בנבנישתי בע״ס כנסת הגדולה. היה מו״צ באי כיאו. חבר ספר דרושים בהיותו בן טו״ב שנה וקראו בשם ״דורש טוב״ וכן הערות על ס׳ דרך עץ החיים והוא חידושים על הטור ד״ח. הרב חיד״א ראה ספר שו״ת שלו בכ״י, ואחדות מהן נדפסו בס', בעי חיי למורו הנ״ל.

יצחק ב״ר שלמה אלגאזי

יליד אזמיר בשנת תרמ״ב. נודע לשם בכל ערי תוגרמא ומחוצה לה בתור מנעים זמירות מזרחי מפורסם. כמה ממנגינותיו הוכנםו אל לוחות הגרמופון. בין השנים תרע״ת—תרפ״ג עסק בהוראה, ובת״ת הגדול אשר לחברת ״מחזיקי עניים״ באזמיר, שרת עמי יחד. גם אביו הצטיין כחזן נעלה, וכמוהו כן בנו מלא תפקיד חשוב במקהלת המפסידים שם. בראשית תרפ״ט העתיק דירתו לקושטא ושם יסד בשנת תר״ץ את העתון ״לה בוז די אוריינטי״ (קול המזרת) היו״ל שם עתה בעריכתו. מלבד ידיעותיו הרחבות בחכמת הנגינה הוא שולט בשפות, ונחשב בין טובי האישים הנאורים בקרב אחינו היהודים בתוגרמא. בסוף תרצ״ג התישב בפריז.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

ישראל יעקב ב״ר יום טוב אלגאזי

יליד אזמיר, ונכד הרב שלמה אלגאזי הזקן. בשנת תק״א בא להתישב בצפת, שהה בה זמן קצר ואח״כ עבר לירושלים. היה מגדולי רבני דורו, בורח מכבוד ושררה ונחבא אל הכלים. הרב חיד״א בן זמנו הפליג בשבחו ויכנהו בשם, הרב החסיד אב״ד ור״מ בעיה״ק ירושלים חסידא קדישא צדיק וענו. בשנת תק״ה אחר פטירתו של הרה״ג נסים חיים משה מזרחי הוכתר לר״מ ור״מ בירושלים, ומשרה רמה זו נשא עד סוף ימיו. שנים אחדות עמד

בראש מדרש החסידים ק״ק בית אל ובנוסחות שונות נמצאת חתימתו על שטר ההתקשרות לחברת אהבת שלום הידועה, משנת הבקר אור (תקי״ד). חתום בשנת תק״ט עם רבני ירושלים על האסור להיות שרוי בלי אשה בעיה״ק. נפטר בשיבה טובה ביום י. תמוז התקט״ז.

צ י ו נ ו : ציון קברת ארץ צדיק מושל ביראת אלקים הוא הקדוש שלשלת היוחסין ה"ה ר״מ ור״מ כמו"ה ישראל יעקב אלגאזי, בעל שמע יעקב ושארית יעקב נאות יעקב אמת ליעקב. נתבקש בישיבה של מעלה יום י׳ תמוז התקי״ו לפ״נ.

ח ב ו ר י ו : א. ארעא דרבנן, ע ל דיני דאוריתא ודרבנן כסד ר א״ב, נדפס בסוף ספרו שמע יעקב קושטנדינא תק״ה. ב. חמדת ימים, מוסר והנהנות ותפלות ל כ ל ימות השיה ולמועדים נ״ח. נדפס במהדורות שונות אזמיר, קושטנדינא וליוורנו. מחבר הספר אינו ידוע. הרב ישראל יעקב אלגאזי כתב לו הקדמה ור׳ יצחק אלגאזי הביאו לבית הדפום. ראה הוכחות ע ל זה באוצר הספרים לאייזיק בן יעקב אות ח. סי׳ 678 דפוס ראשון ש. תצ״א. ג. אמת ליעקב, הלכות כתי בת כדת ודיני קריאתה.ליוורנו תקכדד. ד. שמע יעקב, דרושים ע״ס בראשית ושמות ובסופו ס׳ ארעא דרבנן קושטאנדינא תק״ה. ה. שארית יעקב, דרושים ע״ם ויקרא במד ב ר דברים, ובסופו פני שבת דרושים ופי׳ ע ל הנדה של פסח , קושטאנדינא תקי״א. ו. נאות יעקב, ב״ח. דרא שד ת עם חכמי דורו, וח״ב דרושים לשבתות ולמועדים קושטנדינא תקי״א. ז. קהלת יעקב, שו"ת  ע ל שיטות הש״ס בסדר א״ב וצורף אליו ס׳ מענה לשון שלוניקי תקנ״ב. ח. מענה לשון, על כללי התלמוד וסוגיותיו ע״ס א״ב. ה״ח. ח ״ א – תוספת דרבנן. ח״ב לשון חכמים. ח״נ לשון בני האדם, ח״ד מדות החכמים, ח״ה— לשון תורה. שלוניקי תקנינה ט. שלמי צבור, דיני ם״ת עם הגהת מהר״א חיון, שלוניקי תק״נ. י. ודוי לתלמידי חכמים, כיי. נזכר. באוצה״ס, אות ו. סי׳ 18

משה ב"ר אברהם אלגאזי

נודע בשם החסיד. אחיו הרב שלמה אלגאזי מספד עליו׳ שכל ימיו עסק בתורה ויהי מעונה ומטופל ביסורים רבים ולא פסק פומיה מגירסא. רוב ימות השנה היה שרוי בתענית ובהזכירו אותו לטעום דבר מה היה משיב: בתחילה תאכל הנפש אח״כ הגוף. חבר חידושים על כמה מסכתות ונדפסו בספר דובב שפתי ישנים להרב משה בנבנשתי הזקן. אזמיר תל״א.

משה ב״ר יוםף אלגאזי

היה ראש רבני קהיר בשנת ת״ר. הוא עזר למלאכי השלום ה״ה סיר משה מונטיפיורי אדולף יצחק כרימיו ושלמה מונק להתיצב בפני מושל מצרים הכידיב מוחמד עלי, בעת בואם לשם להשתדל בפניו בענין עלילת דמשק.

שלמה ב״ר אברהם אלגאזי

נולד בברוסה בשנת ה״א ש״ע לערך. היה נכד הרב יוסף די שיגוביה בנבנשתי והמיו של הרב אהרן לפפא בע״ס בני אהרון. חיד״א כתב עליו: ושמענו נפלאות מהרב ז״ל מהתבודדותו בעיון וחבר ספרים הרבה. ואני הצעיד שמתי סימן לספריו שמו וכנויו זלה״ה, כי ר״ת ספרי הרב הוא גם ר״ת של שמו ומשפתתו. הר״ד קונפורטי בע״ס קורא הדודות יכנהו: רב מובהק בחדרי תורה ובקי בכל הש״ס ודרשן גדול. בסוף ימיו עלה לירושלים ונפטר בה בשנת תל׳יז. כנראה שנמנה בין רודפי ש״ץ וסיעתו בהיותו בקושטא בשנת תכ״ו.!

ח ב ו ר י ו : א. שמע שלמה- דרשות ע ל התורה עד פרשת דברים. אזמיר שנת תי״ט. ב. לחם סתרים, חידושי גפ׳ת ע ל מסכת עבודה זרה וקצת כללים מחודשים ושו״ת וסוגיות. נדפס וינציח ש. תכ״ד. ג, מעולפת ספירים, לקוטי מוסר מספר הזהר ובסופו קילורית לעין ע ל מאמרי עין יעקב קושטא ת״כ. ד. המון רבה, פסוקי תנ״ד הנדרשים במדרש קושטנדינא ת״ד. ה. אהבת עולם, אחד מחלקי דרושיו הרבים, מיוסד ע ל מדרשים ומאמרי חז״ל. הושטא ת״ב. ו. לעינים תאוד״ ונקרא גם תאוה לעינים, פי׳ ע ל מאמרי עין יעקב, שלוניקי תט״ו. ז. גופי הלכות, כללי התלמוד בסדר א״ב בסופם כללים ולשונות רמב״ם, והוא ח״ במספר הליכות אלי. נדפס באזמיר ש. ת״מ. ח. אפריון שלמה. נזכר כשה״נ מע״ס אות א. סי׳ קלב . ט. זהב שי ב ת באור ע ל לשונות הגמרא ופלפול . קושטאנדינא ש. תמ״נ. י. יבין שמועות באור על הליכות עולם וינציה שצ״ט. יא. זקנת  שלמה פי׳ על ספר העטור, והטור בחו״מ. חיד״א ראדן בכ״י וציינו שאבד. יב. לעין קילורית, נכלל בתוך הספר מעולפת ספירים. קושטנדינא ת״כ. יג. הליכות אלי, על כללי התלמוד ולשונות התוספות אזמיר תכ״ג.

יד. הגהות ע ל ס׳ ד ו ב ב שפתי ישנים, ל ר ׳ משה בנבנשתי הזקן, אזמיר תל״א. טו. רצוף אהבה מאמרים נפרדים מהש״ס ודברי תוספתא, נזכר בשה״ג מע״ס. אות ר. םי׳ ל״ב.

שלמה ב״ר אברהם אלגאזי

נולד בירושלים בשנת ה׳׳א ת״ע. נכד הרב שלמה אלגאזי הנ״ל. הרב חיד״א שהיה בן זמנו קוראו החסיד מופת דורנו. מגדולי דייני עיה׳יק ירושלים בזמנו של הרה״ג אברהם יצחקי ז״ל, ותלמיד הרב חזקיה די סילוה בע״ס פרי חדש. אח"כ היה רב במצרים במשך מ״ה שנה. עוד יםופר עליו בשה״ג: ״וראיתי חבוריו כ״י משו״ת ולשונות הרמב״ם. והיה אפוטרופוס גדול לעניים ואחד פטירתו לא השאיר אלא שיעור כתובה להרבנית. רוב הכנסתו כמעט היה מחלק לעניים וצנועים ות״ח, וחסידותו ושקידתו בתורה היו להפליא עד שלא הסתכל יותר מד׳ אמותיו. ואני הצעיר זכיתי לקבל פני שכינה ימים אחדים בשנת תקי"ג. נפטר בקהיר בשנת תק״כ. הוא היה אחי אמו של הרב חיים אבולעפיה הזקן, בע״ס עץ החיים על התורה, מחדש הישוב העברי בטבריה בשנת תק"ב״.

שמואל ב״ר יצחק אלגאזי

היה רב באי קנדיה. חבר ספרים שונים. הרב יצחק שמואל ריגיו הנודע בשם ישיר מקנדיה הפליג בשבח תורתו וחכמתו. בזה חבודיו הידועים כיום:

א. קבוצת כסף, כעין קונקורדנציה על ספרות התלמוד, נזכר באוצה״סאות ק. םי׳ 16 . ב. תנחומות אל , פירוש ע ל תהילים ועל ס׳ יראים ל ר ׳ אליעזר ב״ר שמואל ממי׳ז. נ. שו״ת ודרושים, כ״י. ד. תולדות אדם, מימי בריאת העולם עד שנת שי״ד, בעקבות ם׳ היוחסין להרב אברהם זכותו, נדפס וינציה שמ״ז. . כ״י. ה. חידושים ע ל י״ח מסכתות בש״ס ועל הר״ן ונמוקי יוסף . כ״י. אוצה״ס אות ת סי׳ 4

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

מכלוף אלדאודי

היה חכם באשי בעכו בשנת תרנ׳יו. כעבר זמן נמנה ע״י הגאון יש״א ברכה לר״מ בק״ק חיפה, נלב״ע בצפת ד כסלו תר״ע. וראיתי תעודה המאשרת את רבנותו וחתומים עליה הרבנים דלקמן: בכור אהרן אלחדף, רפאל זילברמאן ראב״ד בצפת, חיים מנשה םתהון בע״ס ארץ חיים, אברהם יהושע העשיל רובין אביר לעדת אסטרייך אונגרן בצפת, יעקב חי עבו, ועוד ממנהיגי הישוב בצפת.' מחידושיו הובאו בס, ״ישא איש׳ עמ. ח. ע״ב. ושם יכונה הרב המובהק ר״מ ור״מ בעכו ת״ו, בנו, שלום אלדאודי היה מודה לשפות עברית וערבית בערים שונות ובתעודה אחת נזכר: בין יחיד לאביו, והוא שלם בכל מדות טובות שמנו חכמים, בן חכם ישמח אב. תרגם ספר ״אהבת ציון של מאפו לערבית.

מסעוד הכהן אלחדאד

בנו של הרב דוד הכהן אלחדאד. היה מגדולי רבני ירושלים. עמד בראש ק״ק ובית מדרש החסידים בית אל. בשנות חייו האחרונות סבל יסורים רבים, כי ניטלה ממנו היכלת להלוך ברגליו. מעריציו ומוקיריו הרבים נשאוהו על כתפותיהם אל בית התפלה הנ״ל בימי מועד וחג. תקופה ארוכה היה מוטל בפנת חדרו בלי נוע, ויהי נושא את נטל גורלו המר בדומיה. שנים רבות נחשב לזקן המקובלים בבית אל. האריך ימים ומת בן ק״ז שנה.

צ י ו נ ו : מ"ק הרה״ח המק׳ ראש ק"ק  בית אל . ר׳ מםעוד הכהן זצוק״ל בע״ס כ ח מעשיו ושמיך. מ״ך יום כ"ד סיון תרפ״ז תנצ״בה.

ח ב ו ר י ו : א. כ ח מעשיו הניד לעמו, דרושים לשבתות ולמועדים וכו'. ירושלים תרס״ו. ב. שמחת כהן, דרושים ושו״ת. ירושלים תרפ״א. ג. בן מכבד אב, חידושים ע ל התורה והש״ם. ירושלים תרס״ו.

משה הכהן חדאד

מנכבדי ירושלים. סגולותיו ומעשיו הטובים תוארו בכתבת שעל גבי מצבתו:

צ י ו נ ו : וי להאי שופרא להבל המה לעמל יולד עד שובך א ל האדמה ל א יועיל הון וסוף אנוש רמה. רק צדקותיו וחסדיויקרבוהו לפני שוכן רומה. לזכר עולם יהיה צדיק הישיש הנכבד רצ״ו אוהב התורה ולומדיה חונן דלים ם׳ משה הכהן חדאד נ"ע, והיתה- מ"ד ביום י״ב לחדש תמוז שנת התרנ״ד ליצירה תנצב״ה.

אברהם בן שלמה אלחדף

היה דיין בקורפו. וחתום על פם״ד בעיר הנ״ל בשנת הר״צ ליצירה עם חבריו הרבנים שבתי בכר יצחק כהן, ושבתי בכר שלמה, הפסק הנזכר הובא בס', בנימין זאב, וינציה רצ״ט, עמ.

אברהם אלחדף

נמצא חתום על פס״ד משנת תס״ב שהובא בס', משה ידבר, שו״ת ודינים להרב משה אליהו ישראל שהיה רב ברודיס. בבוא ר׳ אברהם לעיה״ק ירושלים נתמנה לחבר בבית דינו של הרה״ג חיים נסים משה מזרחי, וכעבר זמן, בבי״ד של הרב יצחק הכהן רפאפורט בע״ס בתי כהונה. חתום על תקנה בשנת תק״ט, האוסרת להיות בירושלים שרוי בלא אשה ובתקי״ד על אסור משחק בקלפים.

בכור אהרן אלחדף

מכונה אבא. נהג לחתום אלחאדיף, וכן גם בניו אחריו. היה שנים אחדות רב ראשי בטבריה. עסקן פעיל לטובת ישיבת רמב״ה ושאר מוסדות העיר. יצא פעמים לערי חו"ל, בשליתות כוללות הספרדים. לפי נוסחא אחת, הסתלק מרבנותו בשנת תרי"ס מחמת זקנה, ועל כסאו ישב הרב שלמה רחמים אבולעפיה, בן חנ״א. אח״כ השיג כתב מנוי רשמי מקושטא בתאריך ה כסלו תרס״א והסכמות מרבני הזמן. בר פלוגתיה של הרב שלמה רחמים אבולעפיה בן חנ״א, בנוגע לכסא הרבנות בטבריה. ובעתון החבצלת לשנת תרס״א גליון י״ג, נתפרסמה מודעה ע״ד מנויו לראש העדה בטבריה עיה״ק, וכעבור שבועות מעטים באה בעתון עצמו מודעה נגדית חריפה, המכריזה את הרב שלמה רחמים אבולעפיה לר"מ. מחלוקת זו רכזה בעתה מסביבה את כל רבני טבריה, ויחדתם לשתי סיעות יריבות, שכל אחת מהן תמכה במועמד שלה. חתום עם הרב חנ״א בשנת תר״ה על ״קול רעש גדול״ הקורא להתנדבות לשם הקמת הריסות העיר. עוד ראיתי חתימתו על מכתב הגבאי לכוללות רמב״ה ר׳ אברהם בן שבת מעיר סאפי, בשנת תרמ״ה. וחתומים יחד עמו הרבנים רפאל מאמאן, רפאל אהרן כלפון, דוד ועקנין, ויעקב אבולעפיה. נלב״ע בטבריה, י״ז מנ"א תרס״ט.

ח ב ו ר י ו : א. מפי אהרן, ע ל חו״מ׳ נדפס בירושלים שנת תרע״ב. ב. ראש אהרן, ע ל או״ח,

ג. תנוך אזן אהרן על אה״ע, ד. מצח אהרן, ע ל יו״ד, ה. והניח אהרן, דרושים עה״ת לשבתות ולמועדי

השנה, ו. ויקרא אהרן׳ חידושים ע ל התורה. ז. בשנה יראה׳ פירושים ע ל התנ״ך, ח. זכר עשה,

מפתחות הדינים וכו'. כ ל החבורים הללו עודם בכ״י.

זכאי אלחדף

נולד בטבריה בשנת תר״נ ( 25.12,1890 ), לאביו הרב העסקן ר׳ חיים אלחדף ז"ל. בילדותו התחנך בישיבת רמב״ה, ואח״כ שמע שעורים בביה״ס של חברת כי״ח בטבריה. בעזרת מורים פרטים קנה לו ידיעות בהליכות עולם וחברה. בצעירותו החל מתעסק במסחר. לרגל עסקיו ישב שנים אחדות בבית שאן הסמוכה לטבריה, ויהי בה לראש ועד עדת היהודים. בזמן המלחמה עמד בראש עניני ההגירה בטבריה, בעת גרוש היהודים ממושבות יהודה ע״י ג׳מאל פחה. בהתחשב עם עברו הצבורי רב הנסיונות, וכן לאות הוקרה על פעולותיו החשובות מנתה אותו ממשלת הארץ בשנת תר״פ לחבר עירית טבריה, ושנתים אח״כ העלתהו למשרת ראש העיריה. לאחר הבחירות לעיריות בשנת תרפ״ז נמנה שוב מטעם הנציב העליון לראש עירית טבריה עיר שרוב אוכלוסיה יהודים, ובה בעת כבדהו בשם הוד מלכותו בתאר הכבוד M.B.E בהזדמנות זו דובר עליו בעתון הרשמי של ממשלת א״י:״מר זכי חדיף נתמנה להיות חבר כבוד לאורדר המצוין ביותר של הממלכה הבריטית. מר חדיף ראש עירית טבריה הצליח לארגן מחדש את העיריה מאז התמנותו לעמד בראשה בשנת 1923  את ההשתכללות הכללית במצב העיר יש לזקוף בהרבה לזכותו. בראשית תרצ״ה נבחר שוב למשרה הנ״ל.

חיים אלחדף

חתום בכתב השליתות של הרב בן ציון אלקלעי מטבריה בשנת תרמ״ח. העתק מכתב זה הובא בשלמותו בחוברת ג. של מגנזי ירושלים לר״פ גרייבםקי עמ. 7. ונראה לי שהוא אבי הרב בכור אהרן אלחדף, החתום על כתב שליחות עוד בשנת תר״ה ואולי רב אחר בשם זה.

חיים אלחדף

בנו של הרב בכור אהרן אלחדף ז״ל. נולד בשנת תר״כ בטבריה, ונפטא בה ביום כ״א אדר ב תרפ״ז. טפוס של רב ספרדי, מהנעלים והאצילים ביותר שבדורו. ענותן, מסור לכל עניני הדת והמסורת. בקיאותו הרבה במנהגי הארץ, הרגליה ונמוסיה ונוסף לזה מדותיו התרומיות עשוהו לאיש מרכזי בישוב, ויהיו לו המון מכבדים ומעריצים. שליחויותיו הרבות בארצות הגולה, לטובת מוסדות העיר ביחוד לטובת ישיבת רמב״ה שהיה ממנהליה הותיקים,

עזרו הרבה לבסוסם ולשכלולם. בשנותיו האחרונות היה נשיא לועד כוללות העיר. אני הכותב הכרתיו והוקרתיו ויהי לי יועץ טוב וידיד נאמן.

ח ב ו ר י ו : א. יצב נבולות, תעודות והסכמות ע"ד קופת רמב"ה נדפס באזמיר תרס"ד. ב. משפט וצדק, צורף לספרו הנ"ל , והוא פ סקי דין בענין קופת רמב"ה. ג. זכרונו לחיים, תפעלות לר"ה עם פירושים וביאורים וטעמים. נדפס תרפ"ו  ד. חתמנו לחיים, כנ"ל ליוה"כ.  ה. זבח פסח כנ"ל לחג הפסח

ו. ישמח חיים. כנ״ל לחג הסוכות. ז. טועמיה חיים, כנ"ל  לימות החול ולשבתות  ח. חסדך  מחיים, דרושים. כ ל חבוריו הנ״ל נמצאים עדייז בכיי.

חנן אלחדף

אחי הרב אהרן אלחדף. מרבני טבריה. בראשית תר״ן הוצעה לו שליחות למערב הפנימי, אשר הגיעה לו בזכות חזקה, ומחמת זקנה העבירה לאחר תמורת סכום כסף. ואחד מרבני עידו יציין, כי ״היה חסיד הרבה״.

יצחק ב״ר שלמה אלחדף

מחכמי ספרד בולינםיה. תי בשנת ה״א ק. לערך. בזמנו של הרב שמואל צרצה, המכונה אבן סנה בעל ס׳ מקור חיים על הראב׳יע. חכם תורני שהיה לו יד ושם בחכמות חיצוניות, פילוסופיא ותכונה ואשר נסה כחו גם בחבור שירים.

ח ב ו ר י ו : א. ארח סלולה על חשבון התקופות והמולדות נמצא בכ״י בוינה, ב. לשון הזהב על כלי המדות והשעורים בכה"ק נדפס בוינצית אוצרים אות ל. סי׳ 429 . ג כלי חמדה על חוכמת התבונות אוצה"ס

אות כ סי׳ 127 . ד. כלי המצוע, כלי חדש בתכונה בין דאסטרולוב ובין המרובע, כ"י. אוצה"ס אות כ. םי׳ 133 ה מעשה חושב, על חוכמת החשבון כיי. ו. שיר השירים, קובץ שירים ופיוטים בענינים שונים, כיי. ז. שירים וחידות ומכתמים כ"י. ח. מי כמוך לאדון מאד נעלה.

שמואל אלחדף

מרבני ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה בירושלים. חתום עם הרב חיד״א ומהרי״ט אלגאזי על שטר ההתקשרות לחברת ״אהבת שלום״ של חסידי ק״ק בית אל בשנת תקי״ד. אולי הוא אביו או אחיו של ר' אברהם אלחדף הנזכר לעיל. נזכר גם בס' מעגל טוב השלם לחיד״א הוצאת ד״א פריימאן, עמ. 47 , ונראה הדבר שנלוה אליו בשליחותו למצרים וקושטא בשנת תקכ״ד.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

אברהם אלחריזי

נזכר בם, ״תתכמוני״ לר׳ יהודה אלחריזי בתור משורר. אולי היה מקרוביו או שנקרא כך בהיותו פיטן וחורז חרוזים. וז"ל שם: ושירי אברהם בן חריזי בידי שכל אחוזים ונאוו לחייו בתורים צוארו בחרוזים״.

יהודה ב״ר שלמה אלחריזי

נולד בברצלונה, ספרד הערבית בעת ההיא, בשנת ד״א תתקכ״ה לערך, ונפטר בה בשנת תתק״צ. נודע כאבי המליצה העברית החדשה, והמשורר האחרון לשלשלת היוחסין של גדולי ספרד. בימי נעוריו — לפי עדותו הוא — התדפק על דלתי חכמים ומשכילים ״והיה על שמריו שוקט, ושושני ששונים בגני התענוגים לוקט״. בחצי ימיו יצא למסע ארוך וממושך בארצות המזרח, ובהיותו במצרים החל כותב את מחברותיו שקראן בשם כולל ״תחכמוני״. בשנת תתרמ״ח לחרבן, היא ד״א תתקע״ו בקר בא״י, ויבלה בה כחודש ימים. בירושלים מצא את רבני דרום צרפת שבפיו יכונו ״חסידי עליון הבאים לשכון בציון״ ואח״כ היה בעכו ובצפת. את גודל חבתו לאה״ק מסד ברשמי מםעיו אשר כלל במחברותיו. 2 עבודתו הספרותית היתה רבה ומעונפת. הצטיין בעיקר בתרגומיו מערבית לעברית. מספריו הידועים כיום הם:

א. ס פ ר הגורלות נזכר ב״תחכמוני״ שער נ. כ ״ י אוקספורד. ב. אגרת המוסר הכללית מאת הרופא הערבי עלי ריצ׳ואן תרגמה מערבית לעברית. ג. אגרת תחית המתים לרמב"ם, תרגום מערבית לעברית. ד. ס פ ר הנפש המיוחס לנאלינוס. נדפס בוינציה שנת רע״ט. ה. ס פ ר אסור הקבורה לגאלינוס. נמצא עדיין בכ״י. ו. סוד הסודות מיוחס לאריסטו והוא מ ח ב ר ת של דברי מוסר ועניני אמונה ז. פירוש ס פ ר המאור ע ל המשנה לרמב״ם, תרגום מערבית לעברית. ח. ס פ ר מורה הנבוכים לרמב״ם, תרגום מערבית לעברית ט. תחכמוני, אסף גדול של שירים ומליצות ומכתבים ודברי חכמה בחרוזים. מכיל חמשים מחברות או שערים. נדפס פעמים אחדות התפרסם ביחוד ע״י ספרו החשוב הזה י. פירושים לכתבי הקדש. כ׳״י. יא. ספר על דקדוק הלשון העברית כ ״ י . יב. חובות ה ל ב ב ו ת ל ר ׳ בחיי הספרדי הדיין, תרגום מערבית לעברית.

אבן אלטאראס

הראשון ממשפחה זו שנודע בתולדותינו. היה לפנים מרבני קשטיליה. והרה״ח אליקים כרמולי בהשענו על מקורות שונים קובע, כי עלה לארץ הצבי ושם חבק דת הקראים ויהי תלמיד נאמן ומסור לאבו אלפ׳ראג׳ כל הימים. ובספר הקבלה להראב״ד נזכר אמנם קראי זה בשם סידי אבן אלתאראס שהיה מקשטיליה ועלה אח״כ לא״י.! אלא שמקץ שנים אחדות לישיבתו בארץ, חזר לקשטיליה והיה משרת לעדת הקראים שם ונפטר בשנת ד״א תרצ״ב לערך. משפחה זו הסתעפה כעבור זמן ורבים מבניה ישבו בארם צובא. אולי משם התפשטו בין יתר ערי תוגרמא (תורקיה). כיום נמצאים מהם בשאראי אשר בבוסנה, וכן בשאר מדינות הבלקן. הללו נקראים משום מה אלטאראץ תחת אלתאראס או אלטאראס, ואין הבדל בין שלשת השמות.

אהרן אלטאראם

מחכמי ורבני דמשק. חי בזמן הרב משה מרדכי גלאנטי. הובא זכרו בהקדמה לס׳ ״ברך משה״ שו"ת להנ״ל שנדפס בליוורנו. יש להניח, כי היה מנכבדי ועשירי העיר וזהו מה שנאמר עליו שם: ״ונדרש להיות שליח בדבר מצוה זו אחד המיוחד שר וגדול ליהודים דדחיל ומוקיר רבנן, משפר יוחסין החכם המרומם המתחסד עם קונו כה״ר אהרן אלטאראם נר״ו״. באמצעותו ובסיועו נמסר כ״י של הספר ברך משה לדפוס, ויצא לאור בשנת תקם״ט.

דוד אלטאראם

מרבני אר״ץ ואח״כ בירושלים. נזכר בהקדמה לס, 'המעלות לשלמה, לר׳ רפאל שלמה ב״ר שמואל לאניאדו. וכה יכנהו: משכיל לדוד חכים יתקרי החכם המרומם וכו'. מחצות הלילה הוה קאי יושב ועוסק בתורה שפתותיו שושנים לא פסיק גרסא מפומיה.

דוד בן שלמה אלטאראם

היה רב בוינציה בסוף המאה הי״ז. חבר ספר דקדוק עברי וספר צוף דב״ש קטן, המכיל צוואתו ודברי מוסר בחרוזים. וכתב עליו הרב מרדכי שמואל גירוגדי, שהיה חסיד גדול, והזכיר את הגהותיו על המשגה. הוא הגיה את המשניות נקד אותן והכינן לדפוס. וחתם בהקדמה לספר בשם דב״ש אלטראס. נלב״ע י״ג ניסן תע"ד. לפי מפתח הצוואות להרה״ח דובער וואכשטיין בקרית ספר, שנה י״א עמ. 242

ח ב ו ר י ו: א. צוף דב׳ש קטן — כולל צוואתו ודברי מושר בחרוזים, נדפס בוינציה, שנת תע״ד. ב. דברי הברית, סדר הלמוד, לברית מילה עם פזמונים ופיוטים וכו', וינציח תם״ח. ג. משניות בנקוד וחלופי נירסאות ללמוד בכל ימות החדש עם תפלות, וינציה תקנ׳״ד״ ד. הגהות על המשניות, אוצה״ס. אות ד* סי׳ 179 . וראיתי סדר זרעים ירושלים תרע״נ.

יוסף אלטאראס

מרבני דמשק בשנת ש״ס לערך. משם העתיק מושבו לאר״צ. המשורר ר, ישראל נג׳ארה מפליג בשבחו ויכנהו נעים זמירות ישראל ״שאמרותיו טהורות יום ליום יביע ואהלי שבילי מעגלי המליצה ירקיע, ואורי זהרי השיחות הנכוחות כשחר יבקיע, ישמיע קול תהלתו לאל אלהי הרוחות, בשירי זמרה ותשבתות לשונו תמהר לדבר צחות.״ גם בנו ר' נסים היה פייטן וחורז חרוזים.

יעקב יצחק אלטאראם

נולד באר״צ בשלהי שנת תקמ״ו. בילדותו הובא לירושלים ע״י אביו הרב שעלה אז להשתקע בה. לאחר שקבל בעיה״ק את ראשית חנוכו התורני יצא ממנה ולא שב אליה עוד. בשנת תקס״ו התישב במרשיליה. אז הגה רעיון איך להטיב לאחיו תושבי רוסיא שסבלם היה רב בעת ההיא. ע״פ הצעתו נגשה חברה ידועה לבנות אניות מסע לשירות בחופי הים התיכון. מגמתו היתה להעביר יהודים מרוסיא לאלג׳יר. לתכלית זו בקר ברוסיא בשנת תר״ו. ממשלת

צרפת נאותה לבקשתו להפריש שטחי אדמה מתאימים באלג׳יר לשם התישבות יהודים, ואולם פעולה זו לא יצאה מגדר נסיונות פחות או יותר מוצלחים. במשך שלשים שנה היה נשיא עדת היהודים במרשיליה ולאות הוקרה על שירותיו המרובים, מנתהו ממשלת צרפת לפרש לגיון הכבוד.  נפטר בעיר AIX בשנת תרל״ג, זקן ושבע ימים. אוצר ישראל ב. עמ 75

 מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

יעקב משה חי אלטאראם

נולד בשאראי בושגא, בשגת התרכ״ג, נפטר בבלגדאד ביום ט. אדר ב. תרע״ט. בילדותו התחנך בעיר מולדתו יחד עם אבי נ״י, יבדל לחיים, אצל הרב ר׳ יהודה פ׳ינצי שהיה ר״מ בשאראי בעת ההיא. עודו בגיל רך הצטיין כבעל כשרונות. הרופא והגביר שמואל םומבול, שהיה מבאי בית הוריו ראה ברכה בצעיר זה ובעלותו ידושלימה להשתקע בה בשנת תרל״ה החליט בהסכמת הוריו לקחתו עמו למען ילמד שם תורת ה' על חשבונו. בבואו לירושלים החל לבקר בישיבותיה — לשמוע לקח מפי גדולי רבניה, ובמשך ד׳ שנות שבתו בה למד גם שחיטה וישתלם בכל מקצועות התורה. בשנת תרמ״ד חזר לארץ מולדתו ובדרכו התעכב בנוב׳י באזאר ושם בא בברית הנשואין עם העלמה מזל ארואיטי. אח״כ הוזמן לביחאג, לשו"ב, מלמד תינוקות וש״ץ ושם נשאר עד שנת תרמ״ה. בינתים נתבקש לבא לבלגראד עיר בירת סרביה תחלה למלא משרת מלמד וש״ץ, וכעבור שנים גם כשוחט דמתא. את תפקידיו אלה מלא במסירות ובנאמנות הראויות למופת. ידיעותיו הרחבות בהליכות עולם, וענותנותו הרבה קרבוהו אל שדרות הצבור לסוגיהן בלי הבדל דת, ויהי אהוב וחביב על כל תושבי העיר. בזה שורות אחדות מספרו זכרון ירושלים בהן ידובר על ראשית מצעדיו בדרך החיים.

״בהיותי בן ט״ו שנה נסעתי לא״י בעזרתם של ידידים נאמנים ואחיה בה על התורה ועל העבודה. במשך זמן היותי בה למדתי מלאכת שו״ב על בוריה, ואח״כ חזרתי לבית הורי לשאראיו. בדרך לארץ מולדתי עכבוני בביירוט, ויפצירו בי להשאר שם בשירות הקהלה. מקץ ירחים אחדים נסעתי לרודיס ודרך אזמיר ושאלוניקי הגעתי למחוז חפצי. ראשית עבודתי היתה בביחאג, שבה קבלתי משרת מלמד וש״צ. אך לא ארכו הימים והוזמנתי לבלגראד וברצון ה׳ הנני חי ועובד בעיר זו עד היום׳,. עבודתו הספרותית החלה עם פרסום ספר

זכרונותיו בשפה האשפניולית שקראו בשם ״זכרון ירושלים״. תוך כדי כך, שם אל לבו להועיל לאחיו בארצות הבלקן ויחליט לקרבם אל עולם התרבות והרות, לקשרם ככל האפשר אל עמם ולאומס, ולתכלית זו העמיס על עצמו עבודה ספרותית רבת פארות, והיא חבור ספד היסטוריא בכמה חלקים בשפה האשפניולית בשם ״טריזורו די ישראל״ -אוצר ישראל- הכולל את קורות עמנו בהרחבה. חבורו זה מיוסד על די׳י לגרץ תרגום שפ״ר. הוא הוסיף לעצם החמר שפע של ספורים ומעשיות הבאים לתבל את המאורעות בדברי אגדה מקסימים. למותר להעיר כי בחבורו זה השקיע המחבר מרץ רב ועבודה כבירה ואין פלא אם ספרו הנ״ל נפוץ ונתקבל בחבה בכל החוגים. אין זאת אומרת כי הלה העשיר את בעליו וכי היתה דרישה בלתי פוסקת לפעלו הרצוי, להיפך. הוא עצמו התמים והמטופל ביסורים, היה מסובב בערים ובעירות עם ילקוטו הכבד על השכם, מטיף לדעת אלהים חיים, ואגב מספר בשבחי א״י ומפיץ ספרים. בדרך נדודיו זו זרועת הקוצים והחתחתים הכרתיו, ואח״כ פגשתיו שוב בשנת תר״ע בבלגראד עומד על משמרתו כמו״ץ. בסוף ימיו חי בדחק. מלחמת העולם האכזרית דכאתו

עד עפר, ותסב לו דאגות ויגונות. זקני העיר בבלגראד עוד יזכרו בהערצה את דרושיו היפים, את נאומיו השלוים וחדורי המוסר, בישיבת תקון חצות שבה שמש כר״מ וכמנהיג, במשך עשרות שנים, מן היחידים בדורו ובסביבתו שהראה פעילות רבה בשדה הספרות. כל חבוריו, חותם ההיסטוריא הישראלית טבוע עליהם. אהב הרבה את קורות עמו וישאף להנחיל את אהבתו זו להבאים אחריו. שפת ספריו לאדינו, ונועדו לחנוך אחיו הספרדים, בני ארצות הבלקן בעיקר.

צ י ו נ ו : פ ה נטמן איש  רב פעלים שהיה מורה ומטיף ואשר הקדיש כ ל חייו לחבור ספרים מועילים לאחיו הספרדים הוא החכם השלם יעקב משה חי אלטאראץ תנצב״ה נלב״ע ט. לחדש ואדר

שנת התרע״ט.

ח ב ו ר י ו : א. זכרת ירושלים, על חבת א״י וזכרונותיו ורשמיו עליה נדפס בבלגראד ש׳ תרמ״ז.

ב. טריזורו די ישראל, אוצר ישראל והוא תולדות ישראל בבארבעה חלקים. ח״א וח״ב נדפסו בשנת

תר״ן— תרנ״א, ח״נ וח״ד נדפסו בשנת תרנ"ב – תרנ"ד בבלגראד. ג. קהלת יעקב. סדור תפלה מכיל  כל התפילות לימות החול, לחגים ולמועדים, בלוית פירושים וטעמי המצוות עם הדינים הנחוצים ביותר

לכל בית יחהודי, בלגראד תרס״ו. ד. פרקי אמת בתרגום לאדינו, בלגראד תרס"ד.

 

משה אלטאראם

רב בוינציה במאה ה-ט״ז. העתיק ללאדינו באותיות לטיניות את השו״ע לר״י קארו וקראו בשם ״ליבידו די מאנטינימיינטו דיל אלמה״. נדפס בשאלוניקי שנת שכ״ח. אח״כ בוינציה. הספר נכתב בשביל האנוסים שלא ידעו לקרא את החבור במקורו.

 

משה אלטאראם

בספר ״יצחק ירנן״ לר' רפאל יצחק אלטאראם, הובא אחד משיריו, ושם יכונה הגביר המרומם. השיר מתחיל ״מלך המפואר ברום הודו״. יש הרושם שהיה מקרובי המחבר אשר חי בעת ההיא בירושלים. יצתק ירנן ירושלים תרט״ו, עמ. לא.

 

רפאל יצחק אלטאראם

יליד אר״צ ובן למשפחה רמה ומיוחסת. בא להתישב בירושלים בשנת תר״ה. סבל יסורים רבים והיה חשוך בנים. מקצת מפעולותיו לטובת הצבור הזכיר בהקדמה לספרו שהדפים בירושלים בשנת תרט״ו בשם ״יצחק ירנן. ואלה דבריו שם:

אני הגבר ראה עוני בשבט עברתו, יהי שמו הגדול מבורר וזה שבתי בקדש עשר שנים שתיתי כוס התרעלה בעוה״ר מעת כל פרשת העבר עברה וזעם וצרה לא תקפ״ץ ולא נוסיף לדאבה עוד. וזה כארבע שנים נתתי את לבי לשים לי יד ושם בבית ובחומת ה׳ לפאר ולרומם בית מקדשנו מעט, הבית כנסת הגדולה אשר בתוככי ירושלים ת״ו הנקרא אהל ציון ובעהי״ת תקנתי עמודיה ואישיותיה בכל פאר והידור בסיוד וכיור וארון הקודש לשם ולתפארת ורצפה מאבני שישא ומרמרא ובימה גדולה ומפוארה. וזה שנה נתתי אל לבי להרבות כבוד שמים ויסדתי חברת ״שומרים לבקר "מתינוקות של בית רבן׳ ועלתה בידי ובכל יום קודם עלות השחר, השמש הולך סובב בחוצות ירושלים להעיר נערי בני ישראל ויאספו עדרים צאן קדשים הם ומלמדיהם ויעירו א ת השחר עד בא זמן התפלה ואומרים בקול נעים זמירות בספר תהלות ושירים נכבדים אשר המה אתי והבאתים מאר״צ רבה. ולהיות  לי למזכרת עולם ולרעיתי חנה יקרת נשים׳ קראתי שם החברה .ויעתר יצחק״.  בסוף הספר מובאת חתימת המסדר, כל היום קודר׳ בזו הלשוז: ״גם לי לבב ידענא בנפשאי באמת ובתמים מעוט ערכי שפל מצבי בשמוש חכמים, ועד בשחק כי לא לכבודי עשיתי זאת. הם לזרעא דאבא לחשו במחשבות ערומים וכו' כי הן בעון ל א זכיתי לזרע של קימא בגזרת עירין דהוו לי ומתו, ובאו בנקרות צורים יסרני יה באהבתו. צדיק הוא וצדיק דינו הן אני נשארתי לבדי ואמרתי אל לבי לכתוב זאת זכרון בספר . אני אשלם מתן דמים לכל אלה שיעורו לשיר באשמורות והלאה : הנה נא זקנתי באתי בימים שאין לי בהם חפץ, ועל הטוב יזכר שמי בשמחות וגיל ושם אבותי הקדושים ומשפחתי שלשלת יוחסין של אנשים בעלי צורה ובבתי הכנסיות ישירו תודה וקול זמרה. זה לי עשר שנים אשר זכיתי ובאתי מחו״ל אל הקדש עיר גדולה של חכמים וסופרים גאוני עולם רבני אלפין ספרדים ואשכנזים, אתיא מכללא כלם שמחים לקראתי שלי״ת עד היום. כה דברי הצעיר נבזה בעניו נמאס, רפאל יצחק אלטאראם.  בביה״כ ק״ק גדול ריב״ז בקרבת הכפה שעליו, הוצבה טבלת שיש לזכרו, ובה נכתבו הדברים הבאים: גדול מעל שמים תפארתו לעיני הגויים גלה צדקתו לחזק את בדק הבית נטה את שפרירו, שמש זרחה בעבורו וכבוד ה׳ מלא את הבית הכין מושב בית ירושלים כנסיה שהיא לשם שמים, עד תום כל הבית לעשות נ״ר נפש בנותיו, באות בקצרות ימים נושא אלומותיו, החמודות אשר אתו בבית תנצב״ה לפני דר רומה ילכו יונקותיו אל הבית פנימה אל קדש הקדשים אל דביר הבית גדול כבוד שמו סי׳ ררפאל יצחק אלטאראס נר״ו יהי אלהיו עמו עיניו תחזינה ב׳ה׳ד׳ר׳ת׳ קדש (תרי״א ( גדול יהיה כבוד הבית כיר״א נס״ו.

 

שבתי אלטאראם

נזכר בהקדמת הספר המעלות לשלמה, לריש לאניאדו, ושם יתואר: ״זה שקנה חכמה זקן ויושב בישיבה, לא פסק מיום ליום ולילה לילה ויודע דעת גמרא, הגביר והחכם המרומם כה״ר וכו'.

 

שלמה ב״ר דוד אלטאראם

רב בוינציה בשנת תע״א. כתב הסכמה לס' ״רזא דיחודא׳ לנחמיה חיון, מנושאי כליו הותיקים של שיץ. הדפיס ספד ״לקט האומר׳) פזמונים). כן חתום באגרת רבני וינציח לכל קהלות היהודים באיטליה, שנשלחה עם נוסח החרם נגד רמח"ל, שבראשה היה הרב יוסף שמואל אבוהב.

 

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

אברהם אליקים

מתושבי דמשק. נזכר כמגיה בשער הספר ״כסף נבחר״ לר׳ יאשיהו פינטו, וכן בתור נעים זמירות ישראל בשנת שס״א. בערוב ימיו התישב בעזה ונלב״ע שם.

חנינא אליקים

אחיו של הרב ישראל אליקים. היה מתושבי ירושלים. נזכר בשו״ת ״אהלי יעקב״ לר״י קשטדו סי, ע״ז ונמצא במו״מ של הלכה עם הרב הנ״ל. הרב יעקב קשטרו כתב עליו בזו הלשון: הארז אשר בלבנון זית רענן, יפה פרי תאר. החכם השלם וכו'. אולי הוא מחבר הספר מקיץ רדומים, הכולל תפילות וסליחות לאשמורת הושענא רבה. מנטובה ת״ח.

יום טוב אליקים

היה רב בסופיא. גדול בתורה וחסיד. אח״כ התישב בחברון. מורו ומדריכו של הרב אג'ן. מזכירו בספרו חוקי חיים ברוב ענוה וכבוד. ובס׳ מלחמת המג׳ן ראיתי כתוב שהיה חבר בבית דינו של הרב רפאל אליקים בחברון, ושם יצוין בשם ״תנא דאוריתא״ ומובאים מדבריו בס׳ ״משא חיים״ להרב חיים פלאג׳י. והרב יו״ט אליקים היה תחלה רב בצפת, ומשם בא לחברון ת״ו, והיה לו שקלא וטריא עם הרב הראש״ל אג׳ן. אחת מתשובותיו נדפסה

בס׳ חוקי חיים לתלמידו הנ״ל. חתום ראשון על כתב שליחותו של ר׳ מנחם יעקב בורלא שד״ר כוללות חברון בשנת תקצ״ט. — ובאיזו תעודות מחברון נמצאת חתימתו בשנוי אותיות ״אלקאים״ בטעות, וחתום ראשון, משמע מזה כי היה אב״ד ור״מ של הקהלה. נפטר שם ביום ט״ז תשרי תר״ו.

צ י ו נ ו : מצבת קבורת הרב  הגדול מו׳״ה יום טו ב אליקים, : נפטר ב"י בתשרי ש. תר״ו.

יוסף אליקים

מרבני חברון. היה שד״ר הכוללות בשנת תקפ״ט. והרב יוסף רפאל חזן חתם על כתב שליחותו, וקראו ארי בן ארי. ובהקדמה לס׳ מלחמת המגן, נאמר כי היה ראב״ד בירושלים, ונזכר בס׳ ״שדי חמד״ להרה״ח חיים חזקיהו מדיני בכמה מקומות. חבר ספר ״וישב יוסף״.

יחיאל יעקב אליקים

בנו של ר׳ ישראל חיים יוסף אליקים. מרבני ירושלים. היה חתנו של הרב החסיד כמהר״ר דוד מאג׳אר. חבר ספר דקדוקי תודה, והוא חידושי דינים בסדר א״ב וקונטרס אחד כעין שם הגדולים לחיד״א. הצטיין בחריצותו בתור מו"ל ספרי רבנים ביניהם ״יד הרמ״ה״ לר' מאיר הלוי, שלוניקי תקס״ג, נהרות דמשק שו״ת ב״ח, להרב שלמה קאמובדו שלוניקי תקס״ב, שערי תשובות הגאונים וכו'.

ישראל חיים יוסף אליקים

מרבני סופיא שעלה בסוף ימיו לשכון כבוד בירושלים. חבר ם, שם יוםף על הרמב״ם, נדפס בשאלוניקי ש. תקכ״ט. ובאוצה״ס נזכר בטעות ״מוספיא״ תחת מסופיא. העתק הכתבת  שע״ג מצבתו: איש הבינים חכם לבב צדיק באמונתו הוא הרב המובהק כמהד״ר ישראל חיים יוסף אליקים תנצב״ה. והיתה מנוחתו כבוד ר״ח אייר תקנ״א. ועל ידו גם קבר אשתו הרבנית שמחה.

משה מאיר חי אליקים

נולד בטבריה, ט״ו טבת תרל״ב. בן יחיד לאביו הרב נסים אליקים. עודנו ילד התיתם מאביו. למד והשתלם בישיבות חו״ר העיר. היה חתנו של הרב רפאל אוחנא הידוע בספריו, ראה מעשה, פרשת דאה, וכו'. בשנת תרע״א יצא בשליחות כוללות העיר למצרים ועדי המערב, ונתקבל שם בכבוד. בו בזמן עמד במו״מ של הלכה עם הרה״ג רפאל אנקווה ראש רבני מרוקו. הסכמה אחת ממנו בענין עגונא דאתתא נדפסה בם, תועפות ראם. בעקב מלחמת העולם נתעכב שם ובשנת תרע״ט נתמנה לחבר בד״צ במוגאדוד מטעם הרשות. בראשית שנת תרפ״א חזר לטבריה, ונתקבל לחבר בבי״ד של הרה״ג ואב״ד אליהו ילוז ז״ל, יחד עם הרב יעקב חי זריהן, ידידו מנוער, כעת אב״ד. בחרף תרפ״ג נסע בשליחות לאלג׳יר, ומשם הוזמן לרב בקזבלנקה. ובאדר א. תרפ״ד נתמנה רשמית לאב״ד בעיר הנ״ל. הוציא לאור אחדים מספדי אביו ז״ל. בהם דבר נאה בשנת תרנ״ה, וחדר נאה בשנת תרע״א, שבתוכם נכללו כמה מדבריו וחידושיו הוא. איזו מתשובותיו נדפסו בם, ויאסוף שלמה, להרב שלמה הכהן סקילי מדוב׳דו שהיה אב״ד במאזאגאן, ורבות מהן נמצאות תחת ידו בכ״י. הוא בר פלוגתיה של הרב חנניה חביב אזולאי, ופרטי המחלוקת עמו הובאו בהרחבה בס' מלחמת המגן אשר הדפים בשנת תרפ״ה בקזבלנקה. ספרו זה הוא כעין תשובה נצחת ורבת תוכחת, לחבורו של הרב חנניה חביב אזולאי בשם ״מגן הדת״.

נסים אליקים

יליד טבריה בשנת תר״י לערך. אבי הרב משה מאיר חי אליקים. היה מלמד גפ׳ת לאברכי העיר. נפטר בגיל צעיר, בן שלשים, ביום כ״א אדר תר״מ בטבריה. חבר ספרים שונים מהם נדפסו ומהם נמצאים בכ״י בידי בנו הרב המשמ״ח אליקים כיום דאב״ד בקזבלנקה .א. דבר נא״ה (ר״ת נסים אליקים ה'), חידושי-תורה על כוס של מצוה ושקלא וטריא על נר מצות ופרפראות לחכמה וכו'. ירושלים תרנ״ה. ב. חדר נא״ה ביאורים על התורה ירושלים תרע״א. ג. פרי נא״ה על התלמוד כ״י. בשער הספר חדר נא״ה כותב בנו המו״ל הרב המשמ״ח

אליקים: ״לקטתי מכתיבותיו של עט״ר ישעי ומשגבי משארית הנמצאה מעט מהרבה כי שטף הזמן גרפם, והעש האכזר והרקבון חגרו כחם לכלות מחמדי עין והיו לאין.״ והלאה: הרב המובהק הענו המדוכה ביסורין גדולים מעשה נסים ז״ל אשר בדמי ימיו הצעירים הקדיש עתות חלדו יומם ולילה על התורה ועל העבודה ויקיים את התורה מעוני׳ אך הן בעון כי באביב עלומיו עלה שמים בעודי ילד קטן, ורוב כתבי הקדש היו למאכלת הני עכברי רשיעי וגם העש האכזר נלוה עמם. עד שקמתי ועמדתי על דעתי בשנת תרנ״ה הדפסתי ם׳ דבר נא״ה על

כוס של ברכה וכו'.

רפאל ישראל אליקים

בנו של ר' יום טוב אליקים. רב גדול ושקדן בתורה. נפטר בירושלים ביום י״ז תשרי תרכ״ה. ר״א ריבלין סובר שהוא ״הרב המופלא ישראל אליקים״ שהיה סופר ומזכיר ופקיד ראשי לכוללות הספרדים בירושלים שעליו מדובר בס' המעלות לשלמה לר״ש חזן. כן מזכירים את שליחותו בשם חברון לערי מערב החיצון. ובהקדמת הספר מלחמת המגן לר' משה מאיר חי אליקים נאמר, כי היה ר״מ ור״מ בעיה״ק חברון ומשנהו הרב יום טוב אליקים.

שלמה אליקים

נזכר בספר חדר נא״ה, פרשת וירא וס' תולדות בכ״י, בשם ״הרב הזקן הישיש כמהר״ר שלמה אליקים״. ושם הועתקו כמה מבאוריו. אודותו העיר לי הרב המשמ״ח אליקיס: בזמן מר זקני אבי אמי שהיה מסתתר בנא אמון היה שם חכם אחד זקן ושמו ר׳ שלמה אליקים, וזקני קנה מעזבונו חומש אחד מלא כתיבות וגימטריאות, והדפסתיס בתוך ס' חדר נא״ה למזכרת.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

אברהם אלישר

אבי הרב יוםף אלישר, שהיה מתושבי ירושלים במאה החמישית לאלף זה. לאור המקורות המצויים והידועים, הוא איפא הראשון במשפחת רבנים זו שנשא את השם אלישר. הובא זכרו בספר ״תולדות חכמי ירושלים״ ח״ב, עמ. 166 , ירושלים תרפ״ח.

אליהו אלישר

יליד ירושלים, ו' חשון תר״ס. בנו של ר' יצחק אלישר ז״ל. חונך בביה״ס למל, ואח״כ בזה של חברת כי״ח. בשלהי תרע״ח נסע לביירוט בכדי להשתלם שם בחכמת הרפואה ויכנס אל המכללה הצרפתית. אך מקץ שנתים הפסיק את למודיו. שאיפתו להיות עומד ברשות עצמו טלטלתו למצרים, ועבד שם כפקיד באחד המוסדות. בשנת תרפ״א חזד לארץ, ונתקבל בשירות  הממשלה. בין הזמנים, תרפ״ג—תרפ״ז, ערך את הבוליטין המםחרי  commercial Bulletin"היו"ל עיי מחלקת המסחר והמכם, ובסוף תרצ״ג נתמנה למפרק חברות רשמי, אגודות הדדיות וכו'. מגיל צעיר נמשך לעסקנות הצבורית. מרצו הרב בא לידי בטוי וגלוי בזמן ארגון מוסדות הכנסת: אספת הנבחרים, ועד הקהלה, ובפרט ועד העדה הספרדית. נמנה בין מיסדיה ומנהיגיה של הסתדרות ״חלוצי המזרת׳ בירושלים, במשך כל שנות קיומה, ויהי מעסקניה המסורים והפעילים ביותר של התאתדות הספרדים העולמית. היה ציר חלוצי המזרח בכנסיה הציונית הי"ד  ושל יהודי ארם צובא והתאחדות הספרדים בכנסיה הט״ו שלאחריה. כתוצאה מהשתדלותו המאומצת, נאותו ראשי הקרנות הלאומיות, לישב משפחות אחדות מעולי ארצות המזרח בכפר ברוך, שעל שם הנדיב ברוד כהנא מפלויישטי — בעמק יזרעאל. השתתף בפרי עטו בעתונים עברים ואחרים בארץ ובחו״ל, על נושאים הקרובים לרוחו ולמסגרת עבודתו הצבורית.

אליעזר ירוחם אלישר

בנו של הרב יעקב אלישר הראשון שהיה תושב חברון, וחותם בשם יעקב מוילנא. היה בן הרב החסיד חיים ירוחם מוילנא, ובן הרב המקובל יעקב מוילנא, אשר חבר הגהות על ספד הזוהר. במות ר' יעקב בעיה״ק צפת, נשארו לו שני בניס, ר' חיים מאשתו הראשונה ור׳ אליעזר ירוחם מאשתו השניה. ר׳ חיים הנ״ל היה דיין, שו"ב, ש״ץ ומוהל בצפת. כשנהרג ר׳ חיים פרחי ע"י עבדלה פחה בקש להתנקם גם  בר' חיים, שהיה כאמור ש״ץ בבית מדרשו בתואנה, כי בידו נמצא כל ממון השר החםיד ז"ל, אך הצליח להמלט מעין רודפיו. אז נתפש במקומו אחיו אליעזר ירוחם, והובא לעכו ביום י״ז תמוז תקפ״ב. שם נאסר, ובדרך נס הציל את נפשו,

בהתחפשו בתלבשת ערבית וכך הגיע בשלום עם אשתו לירושלים ביום טיז תמוז התקפ״ג. נפטר בה ביום י״ט אדר ב. שנת התקפ״ד

צ י ו נ ו : הרב הכולל נעים זמירות בית ישראל ח״ק לישראל, כמהר״ר אליעזר ירוחם אלישר תנצב״ה.

אליעזר ירוחם אליש

בנו השני של הרב ישיא ברכה זיל. נפטר בבחרותו ביום ב. סיון תרל״ה, בהיותו בן כיז שנה. ובהקדמה לספר ״בני בנימין וקרב אישי נםפד עיי אביו, ואחיכ עיי אחיו הגדול. אביו כותב עליו שם: ״על מות לבן בני תמודי אליעזר, העדות והנזר, ויהי בנםוע האדון עת לקברות יובל, כל העם מקצה נפשם עליו תאבל׳. ובחלק ב׳ של הספר בני בנימין הניל נדפס הספדו של אחיו בשם ״פני חמיא׳.

צ י ו נ ו : קול יללה, נהי בכי תמרורים, וי להאי שופרא חמד בחורים חכם שמת בקיו״ש מות  ישרים עמד בפרץ כה״ר אליעזר ירוחם אלישר במערות צורים מ"ד ב. סיון התרל״ה תנצב״ה וירדו בם ישרים ח"מ. עמ. כ״ו.

נשאר אחריו בן יחיד והוא ר' בן ציון אלישד, ובת אתת שנשאה לד׳ נםים פראנקו בנו של הרב החרי׳ף ז"ל.

אלעזר אלישר

יליד ירושלים, כ"ו תמוז תרמ"ט. בנו של ר׳ יוסף אלישר. חונך בת"ת הספרדים ואח״כ למד בישיבת םבו הרה"ג חמ"א, ועם הרה״ג נסים אלישר ז"ל. בן י"ט נסע לפריז, ושם בקר בית ספר למסחר, ובהשלימו את חוק למודיו בו בשנת תרס"ח, חזר לארץ ויחל עובד במשרד אביו. שנים רבות עמד רחוק מכל עניני הצבור, וכשרון העסקנות, שבו חוננו רוב בני משפחתו כאילו נטל ממנו. ואולם בשנים האחרונות נמשך אליה. נמנה בין מיסדי קופת אשראי א״י קרידיט בנק, שאח״כ נקרא בשם בנק קדם לקרידיט בע״מ, ויהי ממנהליו במשך כל שנות קיומו עד כה. בראשית תרצ״ב, נבחר לסגן יו"ר התאחדות הספרדים העולמית ושל הועד הפועל שלה בירושלים. בין שאר תפקידיו יזכרו, היותו חבר ההנהלה של בנק קופת עם בע״מ, מיסד לשכת המסחר האיטלקית בירושלים, וסגן יו"ר שכונת ״תלפיות״.

בן ציון אלישר

יליד ירושלים בשנת תרל״ג. בנו של הרב אליעזר ירוחם אלישר השני. היה קרוב לעסקי כוללות הספרדים בירושלים, כפי הנראה מהודעתו הגלויה בעתון החבצלת לשנת תר״ם. בהודעה הנ״ל הוא מזהיר את המתנדבים בעם בין בא״י ובין בחו״ל, לבל ישלחו נדרים ונדבות לעדת המערבים אלא באמצעות השר חיים אהרן ולירו, למען יחלק לשתי העדות לפי מכסת נפשותיהן. בערב מלחמת העולם העתיק מושבו לניו יורק, ושם חי עד היום. תבצלת גליון 33 י״ח סיון תר״ם.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני-מש' אלישר