מורשת יהדות מרוקו

ו. איש אלהים קדוש הוא

סוג השיר:         שבחי צדיקים (לכבוד ר^, יעקב אביחצירא).

התבנית: מעין אזורית. בשיר שמונה עשרה מחרוזות. בבל מחרוזת חמישה טורים:

שני טורי ענף נחרזים ואחריהם טור בן מילה אחת חרוז הד ולבסוף טור דו צלעי הנחתם במילת קבע משמעותית לשיר.

החריזה: אאאבג / דדדהג / וווזג / …

המשקל: 5.7.3.7.7 (7 הברות בטורים א-ב, 3 בטור הד ג/ 7 בטור ד׳ ו־ 5 באזור).

החתימה:           אני ישראל אביחצירא חזק.

מקורות: יגל יעקב, ירושלים תשב״ח, עמ^׳ רו; תשנ״ה, עבר שפט; אשדוד תשמ״ז,

עמ׳ רלד; נתיבות תשס״א, עמ^׳ קצז; תשס״ח, עמ^׳ רכב; נהריה תשע״ג,עבר 198.

אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא / שָׁמַיִם קִדְּשׁוּהוּ

בֵּרְכוּהוּ / בְּפָנִים הַמְּאִירוֹת / צוּרַת יַעֲקֹב

נִכְסֹף נִכְסְפָה נַפְשִׁי / לִשְׁפֹּךְ שִׂיחִי וְרַחֲשֵׁי

לִקְדֹשִׁי / אַגִּיד קְצָת מִשִּׁבְחִי / קְדֹשׁ יַעֲקֹב

5 יָרֵאתִי גַּם זָחַלְתִּי / כִּי מָה הִיא תְּשׁוּרָתִי

מְנָתִי / אַךְ וְרַק הִיא חוֹבָתִי / זֶרַע יַעֲקֹב

יְסוֹד כָּל פְּעֻלּוֹתָיו / תּוֹרָתוֹ וְתִפְלוֹתָיו

בִּרְכוֹתָיו / לְהָקִים שְׁכִינַת אֵל / דַּעַת יַעֲקֹב

שְׁמוֹ נָאֶה חֶשְׁבּוֹנוֹ / כְּשֶׁבַע שְׁמוֹת קוֹנוֹ

10 כָּאן שָׁנוּ / שֵׁשֶׁת יְמֵי הַבִּנְיָן / וּבֵית יַעֲקֹב

רָצוֹן מָצָא מִיּוֹצְרוֹ / בַּהֲדֵי כִבְשֵׁי אוֹצָרוֹ

עֲזָרוּ / בְּנִסְתָּרוֹת מְאִירוֹת / עֵינֵי יַעֲקֹב

ביאור הפרק

4-1. איש…יעקב: פתיחה בנושא השיר – שבחי ר׳ יעקב אביחעירא. 1. איש…הוא: על פי מל״ב ד,ט. שמים קדשוהו: על דרך משנה ראש השנה ב,ז. בפנים המאירות: הלשון על פי מכילתא דר׳ ישמעאל בשלח ב. כאן תרתי משמע: ברכוהו בפנים מאירות מן השמים ועל ידי זה זכה לפנים מאירות בעולם. צורת יעקב: ראה תיקוני זוהר, תיקונא בב ׳דיוקנו של יעקב חקוקה בכסא הכבוד׳ וראב״ע דב׳ לב,ח ׳כי צורת יעקב אבינו חקוקה על כסא הכבוד׳. 4-3. נכס'ף…יעקב: המשורר מביע את כיסופיו למנות קצת משבחי סבו ר׳ יעקב. 3. נכסף נכספה נפשי: עדה״ב בר׳ לא,ל ותה׳ פד,ג. לשפך שיחי ורחשי: להביע רגשות הערכתי במילות שיר. קדוש יעקב: על פי יש׳ כט,כג. 6-5. יראתי…יעקב: המשורר מביע חששו מעצם השבח לאדם גדול ומחשש לדלות מבעו. 5. יראתי גם זחלתי: עדה״ב איוב לב,ו. מה היא תשורתי: מה ערך לשירתי. 6. אף…יעקב: אבל הרגשתי כאחד מזרעו של ר׳ יעקב היא הדוחפת אותי לשיר. זרע יעקב: על פי תה׳ כב,כד. המשורר הוא נכדו של ר׳ יעקב. 8-7. בית זה מביע אה עיקר מפעלו הרוחני של ר' יעקב הן בעבודת ה׳ היומיומית והן בתורתו לרומם את השכינה ולהקימה מעפרה. 7. יסוד…ברכותיו: העיקר, היסוד והתכלית של מעשיו של ר׳ יעקב, תורתו. תפילותיו וברכותיו. להקים שבינת אל: השכינה שבגלות טעונה הרבה עבודה רוחנית של כל יחיד כדי להחזירה למקומה בבחינת ׳תנו עז לאלהים׳(תה׳ סח,לה). דעת יעקב: ביטוי להשקפת היסור היהודית של ר׳ יעקב נוסח מחשבת אביחצירא. 9. שמו נאה: של ר׳ יעקב. חשבונו…קונו: יעקב בערכו המספרי שווה שבע פעמים שם הוי״ה. 7 א 26 = 182. 10. באן…יעקב: זהו רמ־ לשש הספירות שלאחר כח״ב והם חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. ובית יעקב: מסמלת את ספירת המלכות. השווה מדרש שכל טוב כה ׳שהקב״ה קראו יעקב שתופס מלכות בעקב . 12-11. רצון…יעקב: ר׳ יעקב זכה לסיוע שמים להבין סודות התורה והקבלה.

אָז הוֹסִיף שֵׁנִית יָדוֹ / וְדָרַשׁ שֵׁם כְּבוֹדוֹ

 יִחוּדוֹ / עַנְוַת קָדוֹשׁ וּבְרָכָה / לְרֹאשׁ יַעֲקֹב

15 לְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ תִּמְצָא / קְרִי וּכְתִיב שֵׁנִי צ״א

נִרְצָה / יָשָׁר וְהָפוּךְ כּוֹנֵן / תִּפְאֶרֶת יַעֲקֹב

אֹרֶךְ יָמִים בָּחַר לוֹ / שְׁנֵי אוֹרוֹת נֶאֶצְלוּ

בְּשִׂכְלוֹ / אוֹר צַח וְאוֹר מְצֻחְצַח / יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב

בּוֹ נִרְמַז שֶׁקֶל קֹדֶשׁ / בְּכָל יוֹם הוּא מְחַדֵּשׁ

20 וּמַקְדִּישׁ / בֶּקַע יוֹד יִחוּד דּוֹרֵשׁ / בְּשֵׁם יַעֲקֹב

יַב׳׳ק חַד מִשְּׁלֹשָׁה / יִחוּדִים שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה

נֵר עָשָׂה / כֻּלָּם פִּשְׁפֵּשׁ וּמָצָא / בְּעֵין יַעֲקֹב

חֶשְׁבּוֹן שְׁמוֹ יַעֲלֶה / אֶהְיֶ״ה פָּשׁוּט וּמָלֵא

לְהַפְלִיא / וּלְהוֹרוֹת עֶצֶם כֹּחוֹ / כֹּחַ יַעֲקֹב

ביאור הפרק

11. 11. רצון מצא מיוצרו: כמו ׳ויפק רצון מה״(משלי תלה). בהדי כבשי אוצרו: בסודות אלה של התורה רכש את אוצרו הרוחני על דרך בבלי ברכות י ע״א ׳בהדי כבשי דרחמנא׳(בסודות ה׳). 12. עזרו ״יעקב: ה׳ היה בעזרו להאיר עיניו בנסתרות. 15 . אז…ידו: עדה״ב יש׳ יא,יא. ודרש שם כבודו: משאת נפשו היא דרישה בכבוד ה׳ ועבודתו בבחינת ׳דע את אלהי ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה׳(דבהי״א כח,כט). 14 . יחודו…יעקב: ראשי תיבות של המילים ׳יחודו ענ_ות קדוש וברבה' היא יעקוב. 15. לחושבי שמו תמצא: למי שמחשבים שם ה׳ ושם יעקב יגלו את הממצאים הבאים. לחושבי שמו: על פי משנה אבות ג,ב. קרי וכתיב: שם ה׳ הנכתב הוי״ה (26) ושם ה׳ הנקרא אדני(65) = צא = 91. שני צ״א נרצה: יעקב = 182 = 91 א 2. 16 ישר והפוך: כנראה שם ה^׳ המשלב בתוכו הוי״ה ואדנות ישר=יאהדונהי והפוך=אידהוונהי. כונן תפארת יעקב: על ידי כך כונן את ספירת התפארת המיוצגת על ידי יעקב. 17 . ארך…לו: על ידי שני האורות שניחן בהם. שני…בשכלו: כמפורט בהמשך. 18. אור…מצחצח: ראה פרדס רמונים שער יא פרק א. ישועות יעקב: על פי תה׳ מד,ה. 19 . בו…קךש: בקע לגולגולת הרמוז בשמו על פי ההמשך. בכל…מחדש: דברי תורה. ומקדיש: את עצמו ואת זמנו לכל דבר שבקדושה. בקע…יעקב: השם יעקב מכיל את השם בקע, והיוד היא קיצור של יחוד.

21-יב״ק.״שבקךשה: במילה יב״ק הנגזרת בשמו היה עושה שלושה ייחודים המפורטים לעיל בטור 14: יחוד, ברכה, קדושה. נר עשה: יצר אור מיוחד בייחודיו להאיר את שמו ואת העולם.

22-כלם…יעקב: מצאם רמוזים בשמו. 23. חשבון…ומלא: שמו של יעקב בגימטרייה 182 = אהיה מלא = אלף הי יוד הי = 111+ 15+ 20 + 15 = 161 + אהיה פשוט 21 = 182. להפליא…יעקב: שמות אלה הטמונים בשמו משקפים את עצמת כוחו הרוחני של יעקב, שבכוחו לחולל פלאים.

25 צַדִּיק נָתַן מִלַּחְמוֹ / לְכָל דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ

טַעְמוֹ / טַעֲמֵי תּוֹרָה וּתְעוּדָה / עֵדוּת יַעֲקֹב

יָדַע סוֹד הַמֶּרְכָּבָה / וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ״י בָּא

שַׂר צָבָא / מֵעֵץ הַחַיִּים אָכַל / וַיְחִי יַעֲקֹב

רָצוֹא וָשׁוֹב מִדּוֹתָיו / הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתָיו

30 עִתּוֹתָיו / עֵת דּוֹדִים עֲלִיּוֹתָיו / סֻלַּם יַעֲקֹב

אוֹר פְּנִימִי אוֹר מַקִּיף / עָלָיו סוֹבֵב וְחוֹפֵף

וְנוֹטֵף / חֵן וְחוּט חֶסֶד הֵאִיר / רוּחַ יַעֲקֹב

אָבִי אֲבִי עֵץ עָבֹת / קָשׁוּר בְּהִתְלַהֲבוּת נִשְׂגָּבוֹת

כִּי מֶטָא לְעַרְבוּת / וִיבָרֵךְ יַעֲקֹב

35 חַסְדֵי הַשֵּׁם לֹא תַּמּוּ / יִזְכֹּר בְּרִית שְׁלוֹמוֹ

לְעַמּוֹ / קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ / בִּזְכוּת יַעֲקֹב.

25. 25. צדיק…שלומו: ר׳ יעקב נתן מלחמות לכל מבקש. נתן מלחמו: על פי משלי כב,ט. טעמו..״יעקב: הנמשל הפצת תורתו ברבים. תורה ותעודה: עדה״ב יש^, ח,כ. עדות יעקב: עדה״ב תה׳ עח,ה ׳ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל׳. 27. ידע סוד המרכבה: ראה זהר רעיא מהימנא ח״ג כ ע״א. ובכתבי האר״י בא: למד בכתבי האריז״ל. שר צבא: מוסב על האר״י. 28. מעץ…יעקב: למד בכתבי עץ החיים לר׳ חיים ויטאל והם שנתנו לו משמעות לחיים בבחינת ׳ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׳(בר׳ ג,בב). ויחי יעקב: על פי בר׳ מז,בח. 29. רצוא ושוב מדותיו: על פי יה׳ א,יד. כאן: עבודתו הרוחנית וייחודיו היו בחיות ובתנועה רוחנית מתמדת. הוצק חן בשפתותיו: עדה״ב תה׳ מה,ג. עתותיו עת דודים: זמניו היו כולם עת רצון ואהבה לה׳ ולתורתו. עליותיו סלם יעקב: נתעלה במדרגותיו סולם יעקב אבינו. אור…מקיף: זכה לשני אורות: אור פנימי ואור מקיף. עליו סובב וחופף: מוסב על אור מקיף החופף על ר׳ יעקב, עדה״ב דב׳ לג,יב. ונוטף חן: מוסב על אור פנימי. וחוט…יעקב: על דרך בבלי חגיגה יב ע״ב. רוח יעקב: על פי בר׳ מה,כז. 33. אבי אבי: כינוי כבוד לאביו ולמה שהוא מסמל על פי מל״ב ב,יב ׳אבי אבי רכב ישראל ופרשיו׳. עץ עבת: המסמל את יעקב אבינו(ויק״ר אמור,ל). קשור בהתלהבות נשגבות: ביטוי להתלהבות שבה עסק בעבודת ה׳ עד שהיה מגיע לשמים. 34. כי…יעקב: הלשון על פי בבלי ברכות נד ע״א. כאן לערבות הוא הרקיע השביעי. ויברך יעקב: על פי בר׳ מז,ז. 36-35. חסדי…יעקב: חתימת הפיוט בנושא הגאולה בזכות יעקב. 35. חסדי…תמו•: עדה״ב איכה ג,בב. ברית שלומו: עדה ב יש׳ נד,י. 36. קדוש ונורא שמו: של ה׳ על פי תה׳ קיא,ט. בזכות יעקב: אביחצירא, שלכבודו הוקדש הפיוט.
    ר׳ ישראל ב״ר מסעוד אביחצירא – חייו ויצירתו-מאיר נזרי-שבחי צדיקים– לכבוד ר^, יעקב אביחצירא
    עמוד 584

כב. נהגו בצאתם מבית הקברות, נוטלים ידים, ואין מנגבים אותם ואומרים: "כפר לעמך ישראל":

כב. כן הביא בספר נו״ב(עמוד קס״ט) ובנחלת אבות(עמ׳ ק׳) וכן מנהג ירושלים, וכמובא בנתיבי עם(סימן שע״ו ס״ד), וראה בספר אוצר המכתבים(ח״א סימן שצ״ב) ובבית היהודי(ח״ג סימן ל״א ס״ח):

כג. יש נהגו לרחוץ גם פניהם אחרי ההלויה, ואומרים: "ומחה ה' דמעה מעל כל פנים״:

כג. כן הביא שם בספר נו"׳ב, וראה גם בספר פני ברוך (סימן ה׳ סכ״ג), ובאוצר טעמי המנהגים (עמוד תפ״ב) ובמקור חיים (סימן רפ״ב סי״ח):

כד. נהגו שאם לא רחצו ידיהם בפתח בית הקברות, אין נכנסים לבית עד שרוחצים ידיהם בחוץ:

כד. כן המנהג פשוט, וכדברי הרמ״א (יו״ד סימן שע״ו ס״ה), וראה בכה״ח (סימן ד׳ סק״פ), ובבית היהודי(ח״ג סימן ל״א ס״ז) ובספר פני ברוך (סימן ה׳ סכ״ד):

כה. נהגו קרובי המשפחה, להביא אתם שמן וסוכר לצורך האבלים, ויש מביאים ארוחות שלמות לאבלים במשך כל השבעה, ובפרט בשבת:

כה. כן המנהג, והביאו בספר נו״ב (עמוד קפ״ג), וכ״ז משום תקנת עניים ובדומה למה שאמרו חז״ל בדברים אחרים:

כו. יש נהגו להקפיד, שלא ללון לילה ראשונה בבית האבל, ואומרים אם אדם לן, חייב הוא לשהות שם כל החודש:

כו. הנה מנהג זה הוא מן המנהגים התמוהים שנתפשטו בצורה מיוחדת, והביאו בספר ילקוט שבע (אבלות עמוד קמ״ו) ובספר יהדות מרוקו(אבלות), אלא שאין טעם לזה, ואולי יתבאר מעט על פי מש״כ בספר נהגו העם (אבלות), שיש הרבה מנהגים שנהגו העם משום שהיו להם תכיפות אבלות, וגזרום משום גדר, כמו שאין משאילים דבר מאבלים ולאבלים, כדי שלא להתערב עמהם, ואולי גם מנהג זה, זה מקורו, ומ״מ צריך לומר בזה, דמאן דלא קפיד לא קפדי בהדיה, ושומר פתאים ה׳:

כז. נהגו שלא להוציא דבר מבית האבלים, במשך השבעה:

כז. כן הביא בנו״ב (עמוד כ״ב) ובספר נהגו העם (אבלות) וראה בזה בהגהות רבי עקיבא איגר (שו״ע יו״ד סימן שע״ס, ובילקוט״י(ח״ז סימן י״א ס״ח), ובספר ליצחק ריח (מער׳ א׳ ס״א):

כח. יש נהגו שלא לטעום כלום בבית האבלים בשבעה, ויש שאינם אוכלים בבית האבל כל החודש:

כח. כן הביא בנו״ב(עמוד קכ״ב), ובספר נהגו העם (אבלות), והטעם משום טומאה, ובספר יוסף אומץ (יוזפה) דחה זה שאין לו כל עיקר, והביאו בפני ברוך (סימן י׳ ס״ו) וראה בילקוט שבע (עמוד קמ״ו־

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים –מנהגים – מנהגי אבלות

עמוד 156