מורשת יהדות מרוקו

מגביות בבתי כנסיות: מידי פעם נערכו מגביות בבתי כנסת למטרות שונות כמו העזרה לשד״רים, שפקדו את הקהילה מפעם בפעם. הקהל נדרש להרים את תרומתו למפעל זה או אחר מפקידה לפקידה כמו התרומה על כיסוי ההוצאות לחיזוק חומת העיר. השלטונות הטילו מסים על היהודים, והוועד חילק את הנטל על בתי הכנסת.

עליות לספר תורה: כל מי שעלה לספר תורה ובמיוחד בחגים או בשמחה כמו שבת חתן או ברית תרם סכום מסוים עבור בית הכנסת ולחזן עבור שליחותו, דרשותיו בקהל ובבתים בימי שמחה ובימי אבל, הכנותיו לבן לטקס בר מצווה, לקריאה בתורה ולדרשה.

מכירת המצוות: אחת לחצי שנה נמכרו בבית כנסת כל המצוות: סידור הזמירות, הקדישים, פתיחת ההיכל, הובלת ספר תורה, עלייה לס״ת כולל ההפטרה…כל ההכנסות היו קודש לביהכ״נ, ולא לחזן. בתרומות אלו מימנו את הוצאות בדק הבית כגון צביעה, רכישות… מכספים אלו היו לפעמים עוזרים גם לוועד בפעולותיו.

ב. מוסד הרבנות בארפרד

מוסד הרבנות הוא בית הדין המקומי, שבראשו עומד דיין העיר המוסמך לדון ולפסוק בכל מה שקשור בדיני אישות, בעיקר בהליכי גירושין עד למתן הגט וגם בדיני ממונות, בדיני ירושות ובכתיבת שטרות של מכירה וקנייה של קרקעות וכיו״ב, במתן סמיכה לשחיטה לשוחטים וכן בדיני עירוב של העיר.

בארפוד מוסד הרבנות כלל שלוש תקופות: תקופת ר׳ אליהו ב״ר אהרן אביחצירא ובנו ר׳ מכלוף (תרפ״ב-תרצ״ב/1932-1920); תקופת ר׳ ישראל ב״ר מסעוד אביחצירא / באבא-סאלי ואחיו ר׳ יצחק / באבא חאקי(תרצ״ג-תשי״ב/1952-1933) ותקופת ר׳ מאיר ב״ר ישראל אביחצירא (באבא מאיר) כדיין אחרון של כל קהילות תאפילאלת (תשי״ג-תשכ״ה/1965-1953).

ההנהגה הרוחנית

ההגמוניה הרוחנית של משפחת אביחצירא: חכמי אביחצירא ולפעמים ביחד עם אחרים היוו תמיד ההנהגה הרוחנית של תאפילאלת במאות ה-18 וה-19 החל מר׳ יעקב אביחצירא (1880-1808), דרך בניו ועד הדור הרביעי בימיו של ר׳ מאיר אביחצירא בארפוד.

פזורת הנהגת אביחצירא לאחר מאורעות תר"ף: לאחר מאורעות תר״ף ובריחת היהודים ויחד אתם משפחות אביחצירא לקהילות אחרות נתפצלה ההנהגה של משפחת אביחצירא בתחילת המאה ה-20 והיגרה לשלושה ריכוזים יהודיים: ר׳ שלום ב״ר אהרן אביחצירא ואחיו עברו לעיר בשאר באלג׳יריה, שקהילתה היהודית נוסדה ב-1904 ואוכלוסייתה גדלה עד ל-5000 יהודים במאה ה-20, האחים ר׳ ישראל ור׳ יצחק, בניו של ר׳ מסעוד אביחצירא עברו לבודניב, ור׳ אליהו ב״ר אהרן אביחצירא ובניו, ובראשם ר׳ מכלוף עברו לארפוד, העיירה החדשה שזה עתה הוקמה.

תקופת ר' אליהו אביחצירא ובנו ר׳ מכלוף (תדפ״א-תרפ״ח) / 1920־1928 תקופת ר׳ אליהו אביחצירא(תרפ״א-תרפ״ו): עם בריחתם של היהודים מתאפילאלת בעקבות הוצאתו להורג של עטרת ראשנו ר׳ דוד אביחצירא הי״ד עבר לארפוד ר׳ מכלוף אביחצירא אחרי פסח תרפ״א, ואחריו – גם אביו ר׳ אליהו כעבור ימים אחדים. בבואם ארפודה העמיד מר דוד דהאן, אחד מעשירי ארפוד הראשונים, את ביהכ״נ שלו לרשותם ולכבודם. ר׳ אליהו התגורר בבית סמוך לביהכ״נ, שהעניק לו מר דוד דהאן, ואילו ר׳ מכלוף בנה את ביתו בחלקת קרקע, שרכש ממר יחיא תרג׳מאן. סמוך לביתו ייחד ר׳ מכלוף חדר מעין בית מדרש ללימוד תורה. במקום זה למד ר׳ מכלוף תורה עם בא/יהודה (=ר׳ יהודה סמחון) ועם לחזאן משה (ר׳ משה מלול). הלימוד כלל שיעורים בהלכות סידור הגט, הלכות סת״ם ונושאים אחרים. באותה עת כיהן ר׳ יהודה כחזן בביהכ״נ ע״ש מר דוד דהאן. בתקופה זו שימש ר׳ אליהו בתפקיד של מרא אתרא להלכה, אבל למעשה, העניק את הרשות והסמכות לבנו ר׳ מכלוף לדון ולהורות בענייני קידושין וגיטין ושאר תחומים הנחוצים לקהילה. ככה הונח הבסיס הראשון למוסד הרבנות בארפוד.

תקופת ר׳ מכלוף אביחצירא(תרפ״ו-תרפ״ח) בכ״ז בתשרי תרפ״ו נתבש״ם ר׳ אליהו אביחצירא ונקבר בבית העלמין הוותיק בארפוד. מעתה הפך ר׳ מכלוף מרא דאתרא להלכה ולמעשה. בשנים אלו ייסד ר׳ מכלוף את חברת ׳מגן דוד׳ לקריאת תהילים בביהכ״נ ע״ש מר דוד דהאן. בעת כזו הוקם המקווה הראשון בעיר לכבוד אביו סמוך לפטירתו. כמו כן המשיך ר׳ מכלוף בלימוד תורה יחד עם ר׳ יהודה סמחון ור׳ משה מלול. ר׳ מכלוף היה המוסמך לדון בענייני גטין וגירושין והיה האחראי על העירוב בעיר. בשאר דינים והלכות, היה נעזר בהתכתבות עם הרב משה מאיר חי אליקים, יליד טבריה (1939-1871) המכונה ׳משמ״ח אלהים׳, שהיה אב בית דין בקבלנקה והתייעץ גם עם הרב דוד הכהן סקלי, אב בית דין של אוראן(דבדו, 1862-אוראן, 1949). ר׳ מכלוף העניק תעודות סמיכה לשחיטה ולפעמים בצירוף חתימת ר׳ שמואל.

מאיר נזרי-ארפוד -עיירה יהודית בלב הסהרה בהנהגת חכמי אביחצירא- ארפוד עיירה יהודית

עמוד 35