נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים -מנהגים – מנהגי אבלות

כב. נהגו בצאתם מבית הקברות, נוטלים ידים, ואין מנגבים אותם ואומרים: "כפר לעמך ישראל":
כב. כן הביא בספר נו״ב(עמוד קס״ט) ובנחלת אבות(עמ׳ ק׳) וכן מנהג ירושלים, וכמובא בנתיבי עם(סימן שע״ו ס״ד), וראה בספר אוצר המכתבים(ח״א סימן שצ״ב) ובבית היהודי(ח״ג סימן ל״א ס״ח):
כג. יש נהגו לרחוץ גם פניהם אחרי ההלויה, ואומרים: "ומחה ה' דמעה מעל כל פנים״:
כג. כן הביא שם בספר נו"׳ב, וראה גם בספר פני ברוך (סימן ה׳ סכ״ג), ובאוצר טעמי המנהגים (עמוד תפ״ב) ובמקור חיים (סימן רפ״ב סי״ח):
כד. נהגו שאם לא רחצו ידיהם בפתח בית הקברות, אין נכנסים לבית עד שרוחצים ידיהם בחוץ:
כד. כן המנהג פשוט, וכדברי הרמ״א (יו״ד סימן שע״ו ס״ה), וראה בכה״ח (סימן ד׳ סק״פ), ובבית היהודי(ח״ג סימן ל״א ס״ז) ובספר פני ברוך (סימן ה׳ סכ״ד):
כה. נהגו קרובי המשפחה, להביא אתם שמן וסוכר לצורך האבלים, ויש מביאים ארוחות שלמות לאבלים במשך כל השבעה, ובפרט בשבת:
כה. כן המנהג, והביאו בספר נו״ב (עמוד קפ״ג), וכ״ז משום תקנת עניים ובדומה למה שאמרו חז״ל בדברים אחרים:
כו. יש נהגו להקפיד, שלא ללון לילה ראשונה בבית האבל, ואומרים אם אדם לן, חייב הוא לשהות שם כל החודש:
כו. הנה מנהג זה הוא מן המנהגים התמוהים שנתפשטו בצורה מיוחדת, והביאו בספר ילקוט שבע (אבלות עמוד קמ״ו) ובספר יהדות מרוקו(אבלות), אלא שאין טעם לזה, ואולי יתבאר מעט על פי מש״כ בספר נהגו העם (אבלות), שיש הרבה מנהגים שנהגו העם משום שהיו להם תכיפות אבלות, וגזרום משום גדר, כמו שאין משאילים דבר מאבלים ולאבלים, כדי שלא להתערב עמהם, ואולי גם מנהג זה, זה מקורו, ומ״מ צריך לומר בזה, דמאן דלא קפיד לא קפדי בהדיה, ושומר פתאים ה׳:
כז. נהגו שלא להוציא דבר מבית האבלים, במשך השבעה:
כז. כן הביא בנו״ב (עמוד כ״ב) ובספר נהגו העם (אבלות) וראה בזה בהגהות רבי עקיבא איגר (שו״ע יו״ד סימן שע״ס, ובילקוט״י(ח״ז סימן י״א ס״ח), ובספר ליצחק ריח (מער׳ א׳ ס״א):
כח. יש נהגו שלא לטעום כלום בבית האבלים בשבעה, ויש שאינם אוכלים בבית האבל כל החודש:
כח. כן הביא בנו״ב(עמוד קכ״ב), ובספר נהגו העם (אבלות), והטעם משום טומאה, ובספר יוסף אומץ (יוזפה) דחה זה שאין לו כל עיקר, והביאו בפני ברוך (סימן י׳ ס״ו) וראה בילקוט שבע (עמוד קמ״ו־
נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים –מנהגים – מנהגי אבלות
עמוד 156
כתיבת תגובה