פאס וחכמיה-ד.עובדיה


פאס וחכמיה כרך א'-אגרת יחס פאס- ירושלים תשל"ט

 

גם מפתח חמש מגילות מהרב הנ״ל הנה הוא כמוס עמדי תחת ידי, ובסופו כתוב בזה״ל, אני יצחק בן לא״א (לאדוני אבי) כמוהר״ר וידאל הצרפתי זלה״ה, בראותי השכחה מצויה באדם השתדלתי והאל ברחמיו עזרני, וחברתי זה המפתח מעניינים מהרבות של חמש מגילות, והיתה השלמתו יום ד׳ י״ט לחשזן שנת ה׳ אלפים וארבע מאות ושנים לבריאת עולם (1641) וסמוך לזה כתוב בכתב יד מר זקננו מוהר״ר אליהו הצרפתי זלה״ה בזה״ל, מחבר חמש מגילות הנ״ל, ה״ה החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק א״ז כמוהר״ר יצחק הצרפתי זלה״ה, ע״כ.

עוד כתוב בספר הנ״ל ליל ששי בשבת ויהי בחצי הלילה ה׳ לשבט שנת התע״ח (1717) נלקח הבחור נבון וחכם כה״ר שאול סירידו ז״ל בן החכם השלם עמיתנו בתורה ובמצוות כהה״ר יהושע ז״ל, והיה כבן כ״ב שנים וקננתי עליו קינה זאת, ע״כ.

עוד כתוב בספר הנ״ל ואלה דברי המחבר זלה״ה, אללי לי אוי לאזני כי נצו גם נעו שכך שמעו קול שמועה רעה, הנה באה ונהייתה, קוה לשלום ואין טוב, לעת מרפא והנה בעתה, אוי לעיני שפניו לא ראו, והפך לילה וידכאו תאניה ואניה מר ומגינה יגון ואנחה, קינים והגה נהי כלם נקבצו באו ובבתי כלאי חדרי משכיות לבבי החבאו, ויקרא ה׳ צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק, ויקוד אש בי יעקב נשק כי נגנז ארון התורה ה״ה הותיק דמחדדן שמעתיה פלפלא חריפא כהה״ר מנחם סירירו חתני זלה״ה בן הח׳ השלם כהה״ר יהושע זלה״ה הנז״ל, יום ו' בשבת אחר חצות ביום כ״ב לחשון שנת ע״ט סופר לפמ״ה (לפרט מהפרט) (1718) והיה כבן כ״ו שנים כמנין שם הוי״ה ב״ה, והוא התחיל לחבר ספר בדיני איסור והתיר ובפרט בכל פרטי דיני סכין וקרא שם הספר סכינא חריפא, וקוננתי עליו ועל ספרו קינה זאת וייסד עליו קינות אחרות. וכתוב עוד וזאת אשר קונן עליו שאר בשרי החכם השלם המשורר פלפלא חריפא דמחדדן שמעתיה כחה״ר שלום אבן צור זלה״ה.

עוד כתוב בספר הנ״ז, אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים, כי נלקח ה״ה הותיק כהה״ר אברהם הצרפתי ז״ל, בנו של מוהר״ר יוסף ז״ל הנז״ל ונפטר באחד בשבת כ״ו לחשון שנת התפ״ב (1721) ליצירה וקוננתי עליו קינה זאת וייסד עליו עוד קינה אחרת.

עוד כתוב בספר הנז׳ קינה קוננתי על הנגיד המעולה המרומם הכשר כה״ר אברהם מאימרן ז״ל, נלב״ע ליל ד׳ בשבת ט״ו לטבת ונקבר ליל ה׳ בשבת י״ו ליטבת שנת התפ״ג(1722).

עוד כתוב בספר הנ״ז קינה קוננתיה על העלוב יצחק בר שמואל מאימרן הי״ן (ה׳ ינקום נקמתו) שנהרג בביתו ליל שבת קודש כ״ג לכסליו שנת התפ״ח ליצירה (1727).

עוד כתוב בספר הנ״ז הה ליום ג׳ בשבת י״ט יום לחדש סיון שנת אשר צ״ג (1732) אגוז בגן עדן לפה״מ (לפרט מהפרט) עלה אל האלקים מורי הרב המובהק כמוהר״ר יהודה ן׳ עטר זצוק״ל, וקוננתי עליו קינה זאת.

עוד כתוב בספר הנ״ז ובתוך ימי אבלו של הרב הנ״ז ראיתי בחלומי שהייתי עסוק בהספדו והייתי מקונן איזה קינות, ובא חכם אחד וגער בי ואמר לי וכי בקינות כאלו ראוי להשתמש בהספד אדם גדול כזה, אמרתי לו ובאיזה קינות ראוי להשתמש, ויענני ויאמר לי היה לך להכין קינות של זהב וכסף להשתמש בהם כפי ערכו וכפי כבודו, ולמחר נזכרתי החלום ויסדתי קינה זאת וחתמתי כל בתיה בפסוקי זהב.

ובלוח של שנת תק״א (1741) שהזכרנו דבריו למעלה כתוב בזה״ל ח׳ שנים לפטירת אדוננו מורינו ורבינו החסיד העניו המאושר בכל ענייניו כמוה״ר יהודה ן׳ עטר זצוק״ל בי״ט לחדש סיון, וחייו היו כמו ע״ז שנים, וסימן ה׳ ע״ז לעמו יתן. ובמערכת גדולים כתב בזה״ל, מהר׳׳ר יהודה בן עטר הרב הגדול והקדוש אב״ד ור״מ בעיר פיס, חיבר פירוש למדרש רבה בכ״י, וכו' ושמעתי מרב אחד הי״ו שהוא סולת נקיה, והרב הנז׳ היה מלומד בניסים, וכמה נפלאות אוזני תשמענו שאירעו לו, הן בעודנו הי וגם אחר פטירתו.

ושמעתי מפי רבנן קדישי חכמי המערב, כי היה איש האלקים קדוש, ולא נהנה בכבוד התורה ולא קבל הספקה מהקהל, והושלך לגוב אריות וניצול אחר שנשאר שם יום ולילה והיה קידוש ה׳ גדול, והיו נשבעים כל א׳ בו, והנשבע על שקר ימות. ועוד נפלאות שמענו ונדעם הן בעודנו חי, ואף כי אחרי מותו למשתטח על מצבתו תנצב״ה זי״ע.

ובהקדמת ספר מאור ושמש כתוב בזה״ל, השמש יצא על הארש׳ קורא ופושט פשטי התורה, מז״ה (מר זקני הרב) ה״ה הרב המפורסם קדוש יאמר לו, נודע בשערים שמו, שרינו ושארנו האשל הגדול, חסידא ופרישא, נר המערבי שלא כבה, כמוהר״ר יהודה בן עטר זצוק״ל זי״ע.

ובהקדמת הספר הנ״ז כתוב עוד בזה״ל, אתיא תוך תוך מעלה ומביא חידושים נפלאים, מזהב ומפז רב נחמדים, דברים אשר לא היו לעולמים, מדברי מד זקני מסטרא דאימא, נר המערבי, הרב המופלא וכבוד ה׳ מלא כמוהר״ר יהודה בן עטר זיע״א, מספרו הבהיר מנחת יהודה, ובכתב יד בנו כמוהר״ר עובד מצאתי שהרב נולד באלול התט״ו (1655) בו בחדש שעלה אל האלקים מוהר״ר שאול סרירו זצ״ל, ואביו כמוהר״יר יעקב נולד שנת שס״ו (1606) ונלב״ע שנת תת״ל (1678) וכתב על זקנו שלא נהנה מן הצבור ,והיה זן אותו ואת שני בניו כמוה״ר יהודה ואברהם נ״ע. מזה מוכח דקרא שם נכדו כשמו בחייו.

ספר מנחת יהודה הנז׳ עודנו בכתב יד, כתב ידו של הרב מוהריב״ץ (הרב יעקב אבן צור) בימי עלומיו, תוקף ועזוז חסידות וקדושת הרב מוהריב״ע זצוק״ל, מלהבת הלבבות ושמעתתיה מבדרן בעלמא בדפוס ובכתב יד האירו פסקיו תבל, והוא הנקרא בשם רבי אלכביר בסתם. ובעוה״ר (ובעונות הרבים) נתגלגל הרב מקברו כנודע והוא כי בשנת נת״ק (1790) בסוף ניסן מת אדונינו המלך סידי מוחמד ירחמו אללאה והמליכו לבנו מולאי אליאזיד וגזר על היהודים שיצאו מהאלמללאח, וגזר לחפור כל הקברות של היהודים ולבנות בהאבנים שעל הקברות זאמע וסמעה (מסגד ומגדל) בתוך האלמללאח וגם מקומות בפאס אלבאלי הנקראים בוטלעא ובוזלוד, וזאמע במקום הנקרא ארציף, וגם חומת האלסלוקייא החדשה, וחפרו ג״כ מערת רבני קאסטילייא וגם כמה קברות צדיקים וחסידים אין מספר, והיו היהודים מלקטים העצמות ועושים חפירה גדולה במקום הנקרא אלגיסא, ומכללם קבצו עצמות הצדיקים הרב מוהריב״ע, והרב מוהר״ר יעב״ץ, והרב מוהר״ר מתתיה סרירו זלה״ה, וקברו אותם בהאלגיסא. וגרו היהודים פלקצבא די זירארא כשני חודשים ובסוף שבט תקנ״ב (1792) באה השמועה שמת מולאו׳ אליאזיד והמליכו אחריו מולאי סלימאן והחזיר היהודים להאלמללאח. ונכנסו היהודים להאלמללאח בחול במועד של פסח. וגזר המלך לנתוץ הלזמאע וכו'. והחזירו עצמות קדושות של מוהריב״ע ומוחריב״ץ ומוהר״ר מתתיה סרידו זצ״ל זיע״א, והנם קבורים במקום אחד במערה הנקראת אצל׳א.

העתקתי המעשה הנ״ל בקצור נמרץ מהעתק שהועתק מכתב יד של נכדו של הרב מוהריב״ע, והרואה המעשה באורך יתמרמר ותסמר שערת בשרו מצרות צרורות ההרפתקאות דעדו, רח״ל.

עוד כתוב בספר הנז׳( עת לכל חפץ) ואלה דברי הרב הדו״מ כמוהר״ר רפאל בנו של הרב המחבר עת ספוד. נתבש״מ (נתבקש בישיבה של מעלה) הרב המובהק מר קשישא סבא דמשפטים מר אבא כמוהר״ר יעב״ץ זצוק״ל, בליל שבת קודש שבת משוש לבנו בא׳ לחדש טבת והנה סולם מוצב ארצה וראש״ו (1753) מגיע השמימה לפ״ק (לפרט קטן), וראיתי בכתב יד הרב אבא זלה״ה, שהוא נולד ביום שבת קודש ז״ך אייר מ״ב ימים לעומר, ונימול בה׳ לסיון מ״ט יום לעומר שהוא שבת כלה בשנת התל״ג (1673) ליצירה וסי׳ השנה מן הנביאים ברו״ך הגב׳ר אשר יבטח בה׳ וסי׳ לפ״ק (לפרט קטן) מן התורה כ׳י תבא׳ בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעד, שוש אשיש בה׳ תג״ל נפשי באלקי, ובאותו יום שנימול הרב אבא מארי זלה״ה, נתבש״מ שליחא דירחמנא שליח ארץ ישראל תוב״ב ה״ה ה״ה החסיד כמוה״רר אלישע אשכנזי זלה״ה במקנאסא יע״א, ונתקיים במר אבא זלה״ה מקרא שכתוב וזרח השמש ובא השמש, עד שלא שקעה שמשו של הרב כמוהר״ר אלישע זלה״ה זרחה שמשו של הרב אבא זלה״ה, באופן שהיו ימיו שמונים שנה פחות ארבעה חדשים וקבורתו היתה ביום א' בשבת וקוננתי עליו קינה זאת.

פאס וחכמיה כרך א'-אגרת יחס פאס- ירושלים תשל"ט-עמ'117-114

פאס וחכמיה כרך א'-אגרת יחס פאס- ירושלים תשל"ט

פאס וחכמיה

 

והגאון חיד״א במערכת גדולים כתב וז״ל, מוהר״ר יעקב אבן צור, בן איש אלקים קדוש מוהר״ר ראובן היה רב עם הרב מהר״י ן׳ עטר בעיר פיס, ואחריו כמה שנים היה עם הרב המו׳ מהר״ש בן אלבאז וחיבר חיבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותם מכתבתו בגלימות, והיה לו יד בקבלה מעשית.

ובמערכת ספרים כתב וז״ל עט סופר כתב יד חיבר הרב מ׳ יעקב אבן צור ז״ל בתיקון סדרי שטרות, וחיבר חיבורים כמ״ש בחלק א׳ מערכת יו״ד אות מ׳. והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגירוש. ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב, גם יש לו ספר (לשון לימודים) מכל האיגרות שכתב במליצה, ויש לו המצאות במדב״ר בערבה׳ ע״ כ.

מורינו הרב יעקב אבן צור הנז׳, פרסום קדושתו וחוכמתו מודעת זאת בכל הארץ ולאורו הולכים מקצה המערב ועד קצהו כמעט כתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב, וידו אוחזת בכל מיני חוכמות. ומלבד רוב בקיאותו פסקן דרשן תוכן הרבה מקובל מלת, משורר, שיריו שקולים ביתדות ותנועות, ומדקדק כנודע מספריו, כאלה רבות עמו.

בזמן הרב מוהר״ר יעב״ץ הנ״ל, היה הרב מוהר״ר שמואל בן אלבאז. וכתב הרב חיד״א במערכת ספרים אות ע׳ וז״ל, עז והדר, שיטה נפלאה בפלפול עמוק, כתב יד על מסכת עבודה זרה מהרב הגדול מוה״ר שמואל בן אלבאז מרבני עיר פאס בזמן הרב הגדול מהור״ר יעקב אבן צור. ושמעתי מתלמידיו ותלמידי תלמידיו את כל תוקף גדולת הרב מר שמואל הנ״ז, בעומק העיון ישר ובהוראה, ותלמודו שגור ומסודר בפיו, והרב המופלא ח״ק מהר״ח בן עטר בספר פרי תואר קורא אותו אחי הרשב״א, ונח נפשיה דרב בן נ״ב שנה, כשמואל הרמתי, וכמדומה שהיא שנת תק״ט (1749), ע״כ. ויש בידינו שיטה על מסכת שבועות להרב, וקרא לו הנער שמואל.

בספר יחס פאס ממכון בן צבי כתוב מן הצד: בבית עקד הספרים ר׳ וידאל (הצרפתי) עד היום יש שיטה כ״י מר״ש אלבז על ז׳ מסכתות ברכות שבת ר״ה מו״ק ביצה נדה סנהדרין וחי׳ מלוקטים ועמ״ס אבות והוא קטן כאמור. עכ״ל: הספר הזה נדפס בשם ״ויאמר שמואל״ כאזבלנקא התרפ״ט, ויש תח״י בכ״י חידושיו על התורה וקצת חידושים על הש״ס ותוספות. ה׳ יזכיני להביאו לבית הדפוס. ועל ספר זה כותב הרב מלכי רבנן. ולא נודע החיבור אנה פנה

והרב מוהר״ר חיים ן׳ עטר בהקדמת פרי תאר כתב על הרב מהר״ש בן אלבאז בזה הלשון, ובחלק מההלכות מתקתי סוד עם רב ועצום, יחיד בדורו גדול הרבנים חכם החכמים, הדיין המצויין הכולל כל מידות טובות, הוא אחיהו׳ד הרב המופלג כמוהר״ר שמואל בן אלבאז ה׳ ירומם כסא תודתו אשר לבש מה׳ דברים שהתורה נקנית בהם, לא הרימותי ידי לחתום על דברי אלה אחר הסכמת הרב הנ״ז, והוא אשר אני מזכיר לפעמים בשם אחי הדשב״א היו,. (השם ישמרהו ויחיהו). גם בזמן הרב יעקב אבן צור הנ״ל, היה עמו הרב מוהר״ר יעקב בן מלכא. ובסוף ימיו הלך לתיטוואן והיה שם לרב. והרב היד׳א במערכת גדולים, כתב; וז״ל, מהר״ר יעקב בן מלכא ז״ל, רב מובהק במערב הפנימי, בר פלוגתיה דרב מוהר״ר יעקב אבן צור, ושמעתי מהפלגת בקיאותו, והפליג בזקנה 25.

המאה הששית לאלף חששי

  • הרב יעקב אבן צור הן בעודנו חי סמך שתי ידיו על חמשה רבנים, ונקראים בית דין של חמש, ואלה שמותם, הרב מוהר״ר שאול אבן דנאן, והרב מוהר״ר רפאל עובד אבן צור בנו, והרב מוהר״ר אליהו הצרפתי, והרב מוהר״ר משה בן זמרא, והרב מוהר״ר מתתיה סרירו, זכר כולם לחיי עד ומהם נשתלו המשפחות המיוחסות ואשר הם חיים עדנה, ה׳ עליהם יהיו, וכולם מן המגורשים ונזכיר פרטם.
  • (הרבנים החותמים בפסקים עם הרב מוהר״ר יעב״ץ בסוף ימיו הם מוהר״ר שאול אבן דנאן, ומוהר״ר אפרים מונסוניגו, ומוהר״ר רפאל עובד אבן צור, ומוהר״ר אליהו הצרפתי, ומוהר״ר מתתיה סירירו. ועיין בספר משפט וצדקה ביעקב הנדפס מחדש ס׳ א׳ לד קב׳ קכ״ט קצ״ג רט״ו. מוהר״ר אפרים מונסוניגו הלך לתיטוואן והיה שם לרב. נזכיר פרטי הרבנים החמשה הנ״ל.
  • הרב מוהר״ר שאול אבן דנאן, לא נתברר לי כעת. הרב המפורסם מוהר״ר רפאל עובד אבן צור זצוק״ל בכמוהר״ר יעב״ץ זצוק״ל הנ״ז, הוליד את הרב המפורסם שלמה זצוק״ל, והרב הנ״ז הניח אחריו שני רבנים גדולי ישראל, מוהר״ר רפאל זצוק״ל, ומוהר״ר יעקב אשר הכרנוהו. ונתבש״מ שנת תר״י (1850) כבן שבעים שנה והניח אחריו מוהר״ר שלמה אליהו זצ״ל. שנתבש״מ כבן נ״ב שנה כ״ח אייר תרל״ג (1873) מספר שניו ומספר ימי החודש כשמואל הרמתי. והרב מוהר״ר רפאל הנ״ז הניח אחריו מוהר״ר שלמה זצוק״ל שנולד תוך שבעה ומי אבילות של מ״ז (מר זקני) הרב מוהר״ר אליהו הצרפתי זצק״ל דהיינו שלהי אלול תקס״ה (1805) ונתבש״מ ביום ר״ה (ראש השנה) של שנת תג״ר (1843) נמצא שהיו ימיו ל״ח שנים. והניח אחריו עמיתנו בתורה כמוהר״ר רפאל שנולד סביב לשנת תקצ״א (1831) ה׳ יאריך ימים על ממלכתו אכי״ר.

נדפס ממנו ספר ״נר המערבי״ שו״ת, ירושלים תרצ״ב.

  • הרב מוהר״ר שאול אבן דנאן, לא נתברר לי כעת הוא מוהר״ר שמואל שאול אבן דנאן, ועיין בספר משפט וצדקה בסי׳ קכ״ט. ונמצא כתוב בכתב יד מוהר״ר אליהו מאנסאנו ז״ל: נתבש״מ החכם השלם הדו״מ מוהר״ר שמואל שאול אבן תאן זלה״ה ביום כ״ג לחדש כסלו שנת התקכ״ט ליצירה אחר תפילת שחרית, ונקבר ביום א׳ בשבת ודרשו עליו בבית הכנסת שהיה מתפלל בה, והיו ימיו ע״ז שנים שהוא נולד בשנת התנ״ב ליצירה.

שלשלת היחס הנ״ז כולם הניחו כתבי יד לרוב, למוד היה אותו שבט אשר פריו יתן בעט״ו, ועד אחרן מהר״ש הנז׳ בר כמוה״ר רפאל הניח ספר מסודר מליקוטי דינים דשייכי לחושן משפט ואבן העזר ופרטי וסעיפי התקנות ופסקי הראשונים בקיצור. ומהרש״א בן דודו הנז׳ הוסיף והגיה בו תוספת מרובה, ובשם פני שלמה יקרא. גם הניח אחריו ספר מסודר על דיני שחיטה וטריפות למנהג המערב ובשם זבחי רצון קרא לו וספר זבחים שלמים שהדפיס כמוהר״א אנקאווא ממנו הוא.

הרב מר זקננו מוהר״א הצרפתי (מוהר׳׳ר אליהו) הנ״ז, תוקף חסידותו וקדושתו וחכמתו מפורסמת וגלויה לכל, והניח אחריו כמה קונטרסים על פסקי דינים בכתב יד יש מהם בכאן מתא פאס, ויש מהם בשאר ערי המערב. גם הניח ספרי דרושים וקראו בשמותם איל המילואים, נער בוכה, ובתחילת ספרו אליה זוטא כתוב בזה״ל, גתבש״מ אדוני אבי עטרת ראשי הרב המופלא חסידא קדישא נר ישראל כמוהר״ר אדוני אבי אליהו הצרפתי זצוק״ל ליל ששי בשבת כחצות הלילה ששה ועשרים יום לחדש אלול משנת חמשת אלפים וחמש מאות וששים וחמש ליצירה (1805) זיע״א ועל כל ישראל ונצב״ה (ונשמתו צרורה בצרור החיים) והוא נולד בשנת אתה עת״ה ברוך ה׳ לפ״ק ונמצא שהיו ימיו תשעים ואחת שנים יחוד ידו״ד ואדנ״י כמנין אמן ע״ כ.

קרוב שהוא כ״י בנו הקטן השר הטפסר כהה״ר רפאל מנחם ז״ל שנלב״ע ערב כפור תג״ר.

פאס וחכמיה כרך א'-אגרת יחס פאס- ירושלים תשל"ט-עמ' 120-118

פאס וחכמיה כרך א'-אגרת יחס פאס- הרב דוד עובדיה-ירושלים תשל"ט

ובמערכת גדולים אות וא״ו באות מוהר״ר וידאל הצרפתי כתב וז״ל, והרב המובהק, מר קשישא מוהר״ר אליהו הצרפתי ה׳ יאריך ימיו ושנותיו אב״ד ור״מ (אב בית דין וריש מתא) בעיר גדולה לאלקים פיס יע״א, נכדו של מוהר״ר וידאל בעל צוף דבש, ויש לו יחס עד רבנו תם בן בתו של רש״י ז״ל.

ושמעתי שהרב רבי אליהו נר״ו הוא דור ט״ו לרבינו תם הידוע זיע״א, והרב אליהו הנ״ז תלמיד מהרב המופלא ח״ק (חסידא קדישא) כמוהר״ר חיים בן עטר ז״ל, ע״כ.

ובספר דרושים, כתב יד לכמוה״ר דניאל בן צולטאן ז״ל, בדף פ״ה ע״ב מצאתי כתוב וז״ל, ודרשתי ביום העשירי משלושים יום שדרשו על מורינו סבא דמשפטים נר המערבי הרב הגדול חסידא קדישא לבני ישראל, כמוהר״ר אליהו הצרפתי זצוק״ל בתשרי שנת תקס״ו לפ״ק בבית הכנסת הגדולה הי״ג זכותו תגן בעדינו אכי״ר.

וראיתי בירושלמי מסכת כלאים בעין יעקב שרבינו הקדוש ע׳ה, נח נפשיה בע׳ש, ורבי זצוק״ל ג״כ נח נפשיה; בערב שבת קדש יוד״ו שמך גדול לחדש אלול המרוצה שנת תקס״ה (1805) לפ״ק (לפרט קטן) ע״כ.

מוז״ה (מר זקני הקדוש) מוהרא״ה (מוהר״ר אליהו הצרפתי) הנ״ז הניח אחריו שני בנים (גדולים) הגדול הוא מז״ה מוהר״ר ישראל יעקב הצרפתי זלה״ה, והיה תורה וגדולה, דיין ושר ושופט וזכה לגבורות ועלה אל האלקים י״ב תשרי תקפ״ו (1826) לפ״ק והניח אחריו שלושה בנים, הגדול הוא מ״ז כהה״ר שלמה זלה״ה, וזכה לגבורות והניח אחריו אבא מארי עט״ר (עטרת ראשי) הרב המפורסם כמוהר״ר וידאל זצוק״ל,. והרב אבא מארי הנ״ז קבלתי ממנו שנולד שנת זקנ״ת (1797) ונתבש״מ שנת התרי״ו (1856) כ״ח לחדש אב יום ו' בשבת. ונשארתי אתריו אנכי אי״ש צעיר שנולדתי א״ך שבט שנת התקפ״ז (1827) ליצירה. אוחילה לאל אחלה פניו יאריך ימי ושנותי בטוב ובנעימים לעשות רצונו כרצונו ויקיים בי והיה ברכה גימטריא אבנר. ועט״ר אבא מארי הניח אחריו פסקים וכתבים ושו״ת (ושאלות ותשובות) כתב יד ולא איסתיעא מילתא לסדרן. והרב מוהר״י ן׳ וואליד זצוק״ל בספרו הג״מ ויאמר יצחק ח״א חלק יו״ד שאלה פ״ח הביא תשובה בארוכה בענין המשכונות דחתים עלה עט״ר אבא מארי ושקיל וטרי בהדיה טובא. ובזה״ל כתב בתחלת תשובתו ז״ל. תשובה. ראיתי את כל הבא כתוב בספר מה שהעמיק הרחיב החכם ידידנו החכם הפוסק נר״ו, ופלפל בחכמה בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים בענין המשכונות לא הניח פינה וזווית וזו הלכה העלה וכו' יעו״ש.

הרב מוהר״ם בן זמרא זצוק״ל מב״ד של חמש הנ״ז נתבש״ט שנת תקל״ח (1778) כן מצאתי בספר דרושים כתב יד לכמוהר״ר אברהם מאנסאנו זצוק״ל. וז״ל דרוש שדרשתי לפטירת גיסי החכם השלם הדיין ומצויין כהה״ר משה בן זמרא זלה״ה שנפטר במועד שנת השמיטה בחג הסוכות ביום א׳ של חול המועד ודרשתי עליו במנחה ביום שבת קודש סדר בראשית שנת חלק״ת מחוקק ספון לפ״ק ע״ך. והניח אחריו הרבה קובצים כתב יד דרושים ופירוש תנ״ך הנם ביד זרעו לברכה, והניח אחריו מהר״ר שמואל בן זמרא זצ״ל שנתבש״ם סביב לשנת תק״ץ (1830), ולפי הנשמע האריך ימים צ״ג שנה. והניח אחריו הרב המפורסם מוהר״ר רחמים חיים דוד בן זמרא זצוק״ל, שנתבש״מ ז״ך חשון תר״ח (1848). והניח אחריו אח עצמי תורה וגדולה, אחד מראשי מנהלי עדתנו, שכולו מלא חסדים טובים כמה״ר יעקב בן זמרא הי״ו, שנולד שנת תקפ״ו (1826) אשר על ידו ועל יד רעהו הטוב באו שאלות אלו לידינו כמובא למעלה.

הרב מר זקני מוהר״ר מתתיה סירירו זצוק״ל מב״ד של חמש הנז' נתבש״מ קודם שנת נת״ק (1790) כי נתגלגלו עצמותיו הקדושים בשנה ההיא כשיצאו היהודים מן העיר כמבואר למעלה. וחיי עולם נטע בתוכינו, ואלה שמות הגבורים חסידי עליון ארזי לבנון אשר נטע, הרבנים המפורסמים, מזהר״ר שאול זצוק״ל, ומוהר״ר מנחם זצוק״ל, ומוהר״ר יהושע זצוק״ל, ומוהר״ר חיים דוד זצוק״ל, ומר זקני אבי מרת אמי מוהר״ר יהודה זצוק״ל. ומוהר״ר נחמן זצ״ל, שבעה המה עיני העדה, כולם קדושים, גם הניח שתי בנות, אחת היא אמם של הרבנים מוהר״ר רפאל אבן צור זצ״ל, ומוהר״ר יעב״ץ האחרון זצ״ל הנז״ל. ושם השנית זהרא היא אמו של עט״ר הרב אבא מארי זצ״ל הנז״ל.

רבן של כל ישראל, רב תנא הרב החסיד הקדוש המקובל המפורסם כמוהר״ר חיים דוד זצוק׳׳ל הנ״ל, שנתבש״מ שנת תקפ״ו (1826) בן ע״ז שנה, וקבלה בידינו כי ברגע סילוקו של צדיק היה קורא ושונה וכופל פעמים רבות במירוץ ע״ז והדר לבושה ותצחק ליום אחרון. והניח אחריו שלושה צדיקים הרב המפורסם כמוהר״ר יהונתן סירירו זצ״ל, והחכם הירא את דבר ה׳ מן השרידים החרדים אל דברו כמה״ר צמח ז״ל, והנה״ר השלישי הוא עט״ר מורנו הרב אב״ד מקודש מהר״ר מתתיה סירירו ה׳ ישמרהו ויאריך ימים על ממלכתו אכי״ר.

הרב מוהר״ר יהושע זצ׳׳ל, שמענו בבירור שהיה מתענה כל ימיו, ומצאתי כתוב, הדיין המצויין חסידא קדישא כמוה״ר יהושע סירירו ז״ל נתבש״מ כ״ט סיון תקע״ד (1814), והניח אחריו שני צדיקים כמוה״ר יוסף וכמוהר״ר ראובן זצ״ל. ויהי ה׳ את יוסף, ונתן לו בן פורת צדיק וישר מתחסד עם קונו ישב בתענית רוב מבחר ימיו כמוהר״ר יהושע הי׳׳ו אכי״ר. והיה ה׳ את יהושע ונתן לו בן פורת פנת יקרת שלם וכלול בכל, החכם השלם והכולל כמוהר״ר יוסף הי״ו הוא ואחיו כי״ר.

הרב החסיד המקובל מוהר׳׳ר יעקב סרירו זצוק״ל הנז״ל, איש אלקים קדוש ונתבש״ם כבן פ״ב שנה, שנת תרי׳׳א (1851). בואו ונחזיק טובה לעצמנו ונאמר בפה מלא אשרינו מה טוב חלקנו אשר זכינו לראות רישא דעמא בס׳ קדושה וטהרה כזה. גם זכיתי בימי עלומי שהיה עט״ר הרב אבא מארי ומו״ז שכנים עמו. והייתי מסתכל בתרומות מדותיו הנאותות לשמים ומתלהב, דהיינו בכל לילה אחר ערבית היה בא לביתו ומצא שולחן ערוך ונר דולק ותכף לישיבתו פותח ספר הש״ע (השולחן ערוך) וקורא בו עד עידן ועדנין. ואחר חצות קם ומחבר לילה ויום בתלמוד תורה, והולך ופותח בית הכנסת הוא הראשון, וסדר קדושה אשר בה מתנהג בתפלתו נודע למשגב. ואחר לימוד חק לישראל קובע ישיבה בש׳׳ס ופוסקים, וחכמי ישראל סובבים הודו. ואחר הצהרים קובעים לימוד טור ובית יוסף ופוסקים, ומתפלל מנחה, ובין מנחה למעריב פותח ספר ומעיין בו. זה דרכו כל ימיו בלי שינוי, אשריו ואשרי חלקו. ובשלוש שנים האחרונות קבע הלימוד באופן זה, דהיינו אחר עבור ראש השנה היה קורא נביאים וכתובים עם פירוש מצודות, ואחריהם משנה ואחריה ארבעה שולחנות על הסדר עד גמירה, ואחד כך זוהר ובתשלום השנה היה קורא אוצרות החיים, הכלל הוא שלא ראה אותו אדם בלי ספר פתוח וגם עד זקנה ושיבה לא זז מבית הכנסת מצפרא הוא הראשון, ועד רמשא הוא האחרון, ולפעמים היה מתבודד בעזרה עם הספר.

מר זקני מוהר״ר יהודה סירירו זצ״ל, הנז״ל, נתבש"מ, שנת תקצ״ה (1835) במגפה לתפ״ץ (לא תקום פעמים צרה), והיה מתענה כל ימיו מלבד שבתות וימים טובים, והרביץ תורה בישראל למכביר. והניח אחריו שתי פרידות טובות שתי בנות, יראת ה׳ היא אוצרם, שם הגדולה היא החסידה שמחה מרת אמי, אשר לרוב התדבקותה בס׳ קדושה עלתה לעיר הקודש ירושלים תוב״ב בסוף ימיה, ועלתה אל האלקים יב׳ שבט תרל״א (1870) והכירו בעיר הקודש תוקף חסידותה וכבוד גדול עשו לה במותה, כאשר כתב לי הרב צוף דב״ש באגרתו בזה הלשון, אשר אמרנו בצילה נחיה וכו׳ וכו', גם חקקו על אבן מצבתה מעשיה הטובים, ושם השנית פנינה החסידה ריינה היא נות ביתו של עט״ר מוהר״ר מתתיה סירירו הי״ו, אם הבנים סמכי חכמי ישראל כמוהר״ר חיים דוד וכמוהר״ר עמנואל זצ״ל. ואוריין תליתאי כמוהר״ר יהודה בנימין, ה׳ יאריך ימיו ושנותיו בטוב. ושמעתי אומרים כי הרב מו״ז כשהיה מסתכל בהפלגת יראתם היה אומר בנתן עדיפי לי מבנן.

הרב כמוהר״ר יוסף בן סאמון המחבר ספר עדות ביהוסף על מסכת מציעא ושו״ת (שאלות ותשובות) הוא ממדינת פאס, וכן כתב בתשובה סי׳ ב׳, וז״ל אמר הצעיר יוסף בן סאמון מן המערב ממדינת פאס יע״א. ע״כ. ובסוף התשובה כתב וז״ל, ובשנה זו התקל״ז (1777) ליצירה בא לידי ספר הבתים להרשב״א ז״ל, כ״י מעיר מולדתי עיר פאס יע״א לעיר זו ליוורנו יע״א ע״ך. עי״ש מה שתמה על הרב סנה״ג (כגסת הגדולה) במה שנתקשה. בדברי הרשב״א בתשובה למר דוד בן זכרי מעיר פאס שהזכרנו למעלה ע״ש.

פאס וחכמיה כרך א'-אגרת יחס פאס- הרב דוד עובדיה-ירושלים תשל"ט-עמ' 123

פאס וחכמיה כרך א'-אגרת יחס פאס- הרב דוד עובדיה-ירושלים תשל"ט

פאס וחכמיה

הרב מוהר״ר יעקב בן נאיים המחבר ספר זרע יעקב שו״ת וספר ישועות יעקב דרושים הוא מעיר פאס, וז״ל הרב בהקדמתו לספרו הנ״ז על ספר חקה חקקתי אשר גמלני בצאתי את העיר עיר גדולה נאוה תהילה עיר של חכמים ושל סופרים רבתי בדעות הן חכמה והן תבונה מתא פיס יע״א, יכוננה עליון בהדרי הדרים מבין ברכי מורי ורבי לראשי עטרת פז, הרב הגדול המקובל האלקי עיר וקדיש כמוהר״ר אפרים מונסוניגו נר׳׳ו, חונה מלאך ה' הן היום בעיר תיטוואן יע״א, שר בשרים יצא יעקב איש וביתו ריקם לג׳׳ש (לגזירה שווה) לעלות ולראות אל הר ה׳ וכו׳ ע״ש, כי נתקבל לרב בעי״ת ארגיל יע״א ומשם הלך לעי״ת ליוורנו יע״א שנת מבש״ר. (1780)

בימים ההם ובזמן ההוא היה מוהר״ר אברהם מאנסאנו זצ״ל, כי הוא דרש על מוהר״ם בן זמרא זצ״ל שנת תקל״ח (1778) כנז׳ למעלה. והניח אחריו קובצים גדולים דרושים מסודרים וספר אחד כרך גדול קרא שמו מאה שערים וגם הוא דרשות, ומתוך ספריו ניכר שהיה מקובל ומליץ גדול, והוא תלמיד מהרב מוהר״׳ש בן אלבאז הנ״ל.

מוהר״ר ישם טוב בן אמוזיג זצ״ל כפי הנשמע הוא מבני ישיבתו של הרב מוהר״ש בן אלבאז זצ״ל. וכבוד עשה לו כבוד הרב מוהרר״ח בן עטר זצ״ל בבואו לכאן, כי בחקירה ראשונה תירץ לו קושיא עצומה, ויש בשי ספר כתב יד דרושים ממנו.

המאה השביעית לאלף הששי

רבני העיר והדיינים אשד הכרנום הם הרב מוהר״ר רפאל אהרן מונסוניגו זצ״ל, שנתבש״ט שנת ת״ר (1840) יום ט׳ באב, והיה פסקן ודרשן ומליץ ומשורר, וזכה לגבורות ויותר. והרב מוהר״ר יעקב סירירו זצ״ל, שנתבש״ם תרי״א (1851) כנזכר לעיל. והרב מוהר״ר יעב״ץ האחרון זצ״ל שדברנו ממנו למעלה שנתבש״ם שנת תר״י (1850). והרב מוהר״ר חיים אברהם הצרפתי שנתבש״ם ערב ר״ח אדר א׳ יום שני בשבת שנת ת״ר (1840) והוא אחיו של מר זקני כהרש״ל, וגם הוא אדוני חמי. והרב מוהר״ר ראובן סירירו זצ״ל שנתבש״ם שנת תרט״ו (1855). והרב כמוה״ר רפאל יעקב בן סמחון זצ״ל שגתבש״ם שנת תרי״ז (1857). והרב מוהר״ר חיים דוד רחמים אבן זמרה זצ״ל שנתבש״מ שנת תר״ח (1848) כנז״ל, והרב עטרת ראשי הרב אבא מארי כמוהר״ר וידאל הצרפתי זצ״ל, שנתבש״ם אב תרי״ו (1856) כנז״ל, והרב מוהר״ר ידידיה מונסוניגו זצ״ל בכמוהרא״ם הנ״ז שנתבש״ם שנת תרכ״ח (1868) ערב ר״ח כסלו. והרב מוהר״ר מתתיה סרירו ה׳ יאריך ימיו. והרב מוהד׳׳ר שאול אבן דנאן זצ״ל שנתבש״ם שנת תרל״א (1871). והרב מוהר״ר שלמה אליהו אבן צור זצ״ל, שנתבש״מ שנת תרל״ג (1873) כנז״ל, וכמוהר״ר רפאל אבן צור הי״ו, ואנכי איש צעי״ר הי"ו אכי"ר.

27 הסכמת הרבנים האלה על פסק אהד מהרב ידידיה מונסוביגו הנז׳ הובאה באשר לשלמה בן דנאן במע׳ הדינים אות ב׳.

מה נעים גורלנו אשר זכינו וראינו אור נוצץ, החסיד הקדוש המעוטר בכתר תורה ובכתר כהונה ועושר וכבוד, כמוהר״ר יהודה הכהן סקלי זצוק״ל׳ שקידתו בתורה להפליא, גבאי צדקה ולא מחלק, רץ כסוס לפרנסת העניים מה נאמר לאדוני אם באתי לספר תרומות מדותיו צריך ספר מיוחד, רק זה אומר הלא טוב אמנ״ה כי בעת שהייתי רואהו, ובפרט בעת התפילה, הייתי מתלהב ונכנסה יראת שמים בלבי בהפלגה, ופעם אחת, עוררני כמדהר״ר אהרן בוטבול זלה״ה אמר לי הידעת כי מוהרי״ך אינו שח שיחת חולין בלל. ונומיתי לו לאו אדעתאי ומן היום ההוא והלאה שמרתי אורחות דרכיו ומצאתי שכדבריו כן הוא שאינו מדבר כי אם בחפצי שמים. ואמרו לי בני ישיבתו כי בעת שהיה מוכרח להתבטל מלמודו כרגע למכור רקועי הזהב שהיה מסחרו שבו היה מתפרנס, היה נאנח בהפלגה על ביטולו, וממעט בדיבור כל מה שאפשר. ונתבש״ם בשנת תרי״א (1851) אשריו ואשרי חלקו, אשרי יולדתו. והניח אחריו ברכה פקידה לטב כמוהר״ר יעקב הכהן הי״ו, אחז צדיק דרכו בהתעסקו עם הציבור לשם שמים.

החכם החוקר כמוהר״ר אליהו בן אמוזיג המדפיס בליוורנו בזמן הזה, אבותיו מפאס, וכן כתב הוא עצמו בהגהותיו לספר חומת אנך שהדפיס בשנת בנ׳י ישרא׳ל. הנה בפרשת וישב על פסוק ויראו אותו מרחוק. וז״ל הרב חומת אנך ויראו אותו מרחוק, פירוש, ויראו את יוסף לעתה רחוק מעבודת האל ׳מצד עגלי ורבעם, ובטרם יקרב זה יתנכלו, הרב הגדול מוהר״ר וידאל הצרפתי ז״ל בפירוש כתב יד, וזה שנים רבות שאני הדל כיוונתי לדעת עליון יותר בהרחבה בס״ד (בסייעתא דשמיא) (א״א עיין מה שפירשתי בעניותי בספר פנים לתורה יעל פסוק הרחק כמטוחי קשת ותראה שכוונתי קצת לדעת קדושים, וחד מנייהו עיר וקדיש בן עיר אבותי מהרר״ו הצרפתי מעיר פאס יע״א זיע״א ע״כ.

גם בזמנינו זכינו וראינו אור כי יה׳ל החכם הכולל תורה וגדולה ומילי דחסידותא כמוהר״ר ישראל מאימראן זצ״ל, שנתבש״ט כ״ד לחדש ניסן משנת התרל״ג לבריאה (1873) אשריו ואשרי חלקו, והניח אחריו שני בני היצהר זוגא דרבנן כמוהר״ר רפאל וכמוהר״ר יהונתן הי״ו.

כמוהר״ר סעדיה רבוח הי״ו, לעת כזאת רב ומורה צדק בעיר תהילה אספי יע״א אבותיו מעיר פאם והוא עצמו נולד בפאס.

התושבים שבפאס בזמן הזה לקוטאי נינהו, יש מהם מן המגורשים והמה מעטים, אבל הם המשפחות המיוחסות ׳כאשר נבאר, ובשם הם שרדי דמתא. ומן התושבים שהיו קודם הגירוש לא נשארו כי אם משפחות מעטות כי הרפתקאי דעדו עלייהו כאשר נבאר כלו ובלו רח״ל (רחמנא ליצלן) ורוב העיר הם !הבאים משאר המדינות יש מהם הם או אבותיהם מצפרו, ויש ממקנאס ויש מתאזא ויש מדבדו ויש מתיטוואן ויש מכפר אריף ויש ממרקש וכו׳ וכו׳ משפחות הכהנים הבאים מדבדו ונשתלים בפאס מוציאים נטיעותיהב פירות גנוסר. והחסיד הקדוש כמוהר״ר יהודה הכהן זצוק״ל שהזכרנו למעלה מר אביו כההר״ר יעקב ז״ל; הוא מדבדו. ונטיעות של קודש אשר הם חיים עדינה ה׳ יאריך ימיהם בטוב. ידידות נפשינו מראשי מנהלי עדתינו שכולו מלא צדקות, חכמה יש כאן שכל טוב תורה וגדולה כמוהר״ר חיים הכהן הי״ו שנולד שנת תק״ץ (1830) אשר הוא ורעהו הטוב בדומה לו על ידם נשלחו שאלות אלו כמובא למעלה מר אביו מתהלך בתומו צדיק החכם כהה״ר אהרן זלה״ה הוא ®־בדו.

וידידות נפשינו החכם הכולל בכל, מבחירי צדקייא כמוהר״ר חיים הכהן הי״ו בכהה״ר יוסף ז״ל אבותיו מדבדו.

מספר הבתים והחצרות אשר בעי״ת פאס יע״א.

באב למללאח ושוק.         דרב לפאסיין

7

דאר מרדכי אפלאלו

בתים

 

3

ספלי די דאר מרדכי

15

דאר בן עדאדא

3

דאר יעקב בוטבול

8

דאר בן דנאן לכבירא

1

דאר יוסף לפילאלי

11

דאר רבי אלעזר

9

דאר בן לגזזאר

8

דאר סלילם

6

דאר רבי ישראל

6

דאר יעקב הלוי

4

דאר זריוול

4

דאר יצחק בן אדיב

5

דאר חיים אפלאלו

4

דאר חיים ברוך

8

דאר בן איקוראן

11

דאר משה בן סמחון

7

דאר עיוש בן אמוזיג

6

דאר בן לקארותי

7

דאר בן שלאל

3

דאר חיים דנאן

 

 

3

לפוקי די עכו מימון

 

דרב לפוקי

3

דאר בן אמיגו

4

דאר הלל

6

דאר אזאמע

8

דאר משה כהן

13

דאר לחאז חמאן

8

דאר בן חאסון

5

דאר אדרדאייבה

4

דאן מימון מאמאן

5

דאר בן לבהר

10

דאר בן סמאס זדידא

6

דאר רבי יצחק וואעקנין

9

דאר למא לכבירא

3

דאר רבי רפאל אבן צור

2

דאר למא סגירא

 

 

 

דאר יפה            9

דאר דבאנא        4

דאר לחסיד        6

דאר בן אסמאס לקדימא   6

דאר אדלמא       2

דאר יסיספאת     2

דאר מאיר לבאז  5

דאר בן טויסר     4

דאר בן עייאש     6

דאר מבוהוס      7

דאר בן אמיגו     6

דאר לחכם         8

דאר רבי שם טוב            2

דאר רבי משה אלבאז       4

דאר רבי שאול   5

דאר בן דנאן דלמעדא       6

דאר בן דאנן די קדמהא    5

דאר בן גרימו לכבירא      8

דאר יעקב אלעלוף           5

דאר מסעוד חמו  7

דאר רבי אהרן מונסוניגו  8

דאר לחסיד        6

דאר חאגת         8

דאר בודווארא   9

דאר בוסתא        7

דאר מבטיטו       6

דאר בן צבאח     8

דאר רבי יצחק מאנסאנו   4

דאר רבי שאול סרירו      9

דאר בן שוואפא  5

דאר בן לפסתאלי 9

דאר בן סאמון     14

דאר חיים יוסף    4

דאר בן יבא        11

למסרייא דנצראני            2

דאר בן טרזמאן   7

דאר רבי ישראל  לכבירא  10

 

אצאבא דלקוואם ודרב אדוך

דאר בן נדאם                  15

דאר רבי שלמה, לעלוף    21

דאר רפאל מאמאן סגירא  5

למסרייא דדוך               5

דווירא די קדאם למסרייא הנז׳       2

דאר די קדמהא               5

דאר די לוזהא                 6

דאר רפאל מאמאן           7

דאר שלאל דלקוואס        12

 

אצאבא דייקא

דאר רבי עיוש    12          

דאר עוואלי בבת אשדריקי            6

דאר בן יהודה                4

דאר בן שניוור               4

דאר רבי יעקב בן יצחק     6

דאר יוסף ביטון   3          

דאר די קדמהא   2          

דאר בוטבול                  8

דאד מנשה הכהן            9

דאר עמירן         8          

דאר סאלם בן ששון         4

דאר לקונקי       8          

דאר שמואל בן ששון       5

דאר בויקא         9          

דאר רבי חיים סירירו       7

פאס וחכמיה כרך א'-אגרת יחס פאס- הרב דוד עובדיה-ירושלים תשל"ט-עמ' 127

פאס וחכמיה-רבי דוד עובדיה ז"ל-מספר הבתים והחצרות אשר בעי"ת פאס יע"א

פאס וחכמיה

אצאבא לוואסעא

דאר ראובן אנקאב                                                                                            6

דאר סיף מימון    11                                                                                            

דאר בנימין בן סמחון                                                                                         5

6

דאר רבי שמואל אלבאז

8

דאר עוואלי מימון

6

דאר בן דהאן

ד

דאר רבי נחמיה הכהן

4

דאר מסעוד בן יסו

6

דאר רבי עמנואל

13

דאר רבי ידידיה

8

דאר יוסף מרג׳אן

 

 

 

דריבא די באב למללאח

6

דאר רבי שלמה לעלוף

6

דאר תאדלי

7

דאר בן אזבילי

5

דאר מסעוד בן ישראל

1

 

דרב אנוואיל מן זיהת שוק

6

דאר בן כמון

9

דאר שלמה עמור

6

דאר ישראל בן לחזאן

6

דאר משה בן ברירו

5

דאר אסנהאזי

3

דאר רבי יהודה לוי

8

דאר די קדאמהא

21

דאר אסבאגא

13

דאר בן לקונקי

7

דאר בוסטון

6

דאר מבורך

4

־אר בן גריטט

3

דאר בלדאן

4

דאר רבי יעקב לוי

7

דאר בן כסוס

5

דאר בן בטאו

2

דאר מסעודא אברהם

7

דאר מבונו

5

דאר בורוזו

 

4

דאר תזזאמא סגירא

6

דאר חזזאמא לכבירא

7

דאר בן כסוס אוכרא

3

דאר לוטאטי

4

דאר משה הכהן בן לגזאלא

6

דאר רבי ישראל

2

דוירא די לוזהא

2

דאר בן כליפא

2

דאר די קדמהא

2

דאר יודא לכסלאסי

4

דאר עובד

6

דאר ענאן

 

 

 

נוואייל מן זיהת לגזארין

4

דאר ראובן בן סמחון

6

דאר עובד (אוכרא)

3

דאר לעניים

8

דאר מרסא

5

דאר יודא מרג׳אן

4

דאר אליהו בן סמחון

5

דאר שיד דאווד

10

דאר רבי שמואל בן דנאן

5

דאר בן זאזון

5

דאר בלבחר

3

דאר יעקב מלול

4

דאר ינטוב

6

דאר אברהם בוזגאלו

10

דאר בן זראד

5

דאר לכטאט

4

דאר מסעוד טרזמאן

3

דווירא דלמחתב

*

דאר אברהם בן נאיים

5

דאד נמרא

4

דאר רפאל שבת

3

דאר פריזא

 

דאר מנחם נזאר   4

דאר רפאל מלכא 4

דאר אליהו חמו   3

דאר אברהם אמסללם       3

דאר חיים ברוך    2

דאר מימון לחאייפי           2

 

לכדייא

דאר רבי דוד בוטבזל        5

דאר בן למסעאלי 5

דאר בן עאפאר    5

דאר לעמם לוולייא           10

דאר יסו קאבו     9

דאר בלולו          1

דאר בן זעבל       5

דאר בוסחטא      4

דאר בן דויכו       6

דאר לכלב          3

דאר אליהו משה  8

דאר חיים מלכא   3

דאר בן רו״מי      6

דאר רבי נתן       3

דאר בככא          7

דאר סאבון         6

דאר ארודאני      3

דאר לגריסי        5

דאר בן דוכו        4

דאר בוקסאבא     12

דאר בן בא ראובן טוילא 18 דאר סלאל כהן  10

דאר בן נאיים      4

דאר לוטאטי       4

דאן בן חאסון      6

דאר בן לבכור     6

דאר רבי וידאל ז״ל          11

דאר מימון אזולאי            14

האד בן אפלאלו   13

דאר תאניא די נ״ז            13

דאר יסו בככא     3

דאר לובטון        4

דאר רבי שלמה לוי          7

דאר לגארא        14

דאר בן אזולאי סגירא       17

דאר בוסחטא (אוכרא)      7

דאר משד. מלול  6

יאר לבגר           6

דאר דאלייא        8

דאר בן לעמם לפוקייא      10

דאר בן יזאח       6

דאר שלום אצראף           19

למסרייא די נז׳    3

למסרייא די גז׳ די מקבלהא 9

דאר יעקב לוי זדידא         14

דאר עוינאתו       8

דאר די מקאבלהא            8

דאר זנזארי         4

דאר עטר            3

דאר חזוט           7

דאר יחייא גוגו    2

דאר משה אוחנא 4

דאר יסיספאת      5

דאר נז׳ אוכרא    4

דאר מגלוף חמו   2

דאר די קדמהא    3

דאר מימון בן חיים           5

דאר מכלוף גזלאן 7

דאר ימין בן עויזר            5

דאר אברהם די מאחא       2

דאר לבטיווי       4

דאר אטורפיו      1

 

מספר החצרות אשר בעי״ת פאס הנ״ז לעיל סך הכל (בתים) 235 מספר הבתים (חדרים)    1461

לפי חשבון השוה- (ממוצע) ארבע נפשות בכל בית יש בעיר פאס 5844 נפשות אדם מישראל, יוסף ה׳ עליהם בהם אלף פעמים.

פאס וחכמיה-רבי דוד עובדיה ז"ל-מספר הבתים והחצרות אשר בעי"ת פאס יע"א-עמוד 131

פאס וחכמיה-רבי דוד עובדיה ז"ל- מפפר החצירות והבתים אשר בעי״ת צפרו יע״א

פאס וחכמיה

מספר בית כנסיות אשר בעי״ת פאס יע״א

1—אצלא דלפאסיין, ונקרא ג״כ בית הכנסת של התושבים. ונתברר לי כי

לא זו היא בית הכנסת שהיתה נקראת בית הכנסת של התושבים,

בזמן שבאו המגורשים מספרד.

2— אצלא דשוק, ונקרא ג״כ על שם מר זקנינו הרב מוהר״ר מתתיה סרירו

זלה״ה.

3—בית הכנסת של מוהר״ר יעב״ץ ונקרא אצלא די רבי יעקב אבן צור

ז״ל.

4— אצלא די רבי מימון.

5—אצלא דדבאדבא

6— אצלא די עובד

7—אצלא די רבי יעקב כהן.

8— בית הכנסת של מר זקננו מוהר׳׳ר אליהו הצרפתי זלה״ה ונקרא אצלא דלחכם.

9— אצלא די רבי עקו

  • בית הכנסת של מוהר״ר שמואל אלבאז זלה״ה ונקרא ג״כ אצלא דצאבא.
  • אצלא די רבי עמנואל.
  • בית הכנסת ג״כ של מוהר״ר אליהו הצרפתי זלה״ה ונקרא ג״כ אצלא די רבי אהרן, בשביל שהיה מדהר׳׳ר אהרן מונסוניגו זלה״ה שליח צבור בה.
  • אצלא די רבי יהודה עטר האחרון.
  • בית הכנסת של מוהר״ר יהונתן סרירו זלה״ה ונקרא על שמו.
  • אצלא דלפזר.

כל בתי הכנסיות הנ״ל הם של יחידים, זולת האחרונה היא של ציבור.

 

מפפר החצירות והבתים אשר בעי״ת צפרו יע״א

 

אזנקא לפוקייא

13

דאר בן עדי

חדרים

 

8

דאר רבי שאול

5

דאר רבי עמור ז״ל

4

דאר יסו סחראווי

22

דאר ריכא

 

דאר אברהם אלבאז          8

דאר בן ערפא      15

דאר ישועה, פרייאט         4

דאר רפאל זכרי   8

דאר שלום כהן    15

דאד יצחק           אלבאז   7

 

אזנקא די רבי יעקב

דאר מסעודא דבדובייא     3

דאר רבי יתייא הכהן         5

דאר רבי יעקב דהאן         6

דאד מאיר סודרי  6

דאר שאול יתאח  11

דאר עיוש יתאח   6

דאר מסעודי בן חסינא       5

דאר רבי מרדוך   10

דאו־ אהרן בן סיסו           6

דאד רפאל אלבאז            2

דאר שלוש         6

דאר פנחס כהן     6

דאר בן קמיח       6

דאר יוסף בן לילתי  3

אספלי    3

 

אזנקא די בני עמסאן

דאר יהודה אלבאז              8

לפוקי    3

דאר שלום עטייא 6

דאר יסו דמאג     6

דאר מאיר צבע    12

דאר בן ביהי        10

דאר לכוואהנא    10

דאר סלימאן        11

דאר יעקב כהן     4

דאר רפאל ברוך  9

דאר אברהם צבע 7

דאר אברהם צבע אזדידא   4

לפוקי דצלא לכבירא         6

 

אזנקא דלפראן

דאר שלמה בן שמואל       11

דאר שחול בספלי 7

ארווא    1

דאד ישועה ברוך 6

דאר רבי חיים מאמאן        7

דאר יעקב אדבדובי           7

דאר בן עבדון      10

דאר שיד יהודה   5

דאר לפראן         10

דאר סתאס         18

דאר משה אגייני  6

דאר יעקב בוזמימא           7

דאר מימון הכהן  6

 

ארחיבא

דאר חיים בן כליפא          2

דאד מימון דבדובי            16

דאר אלבאז         13

 

אזנקוא דצלא דלחכם

דאר אסאבוני      6

דאר אהרן אלבאז 3

דאד בן לעסרי     16

דאר רבי יהודה אלבאז      9

דאר יעקב טרזמאן            12

דאר שלום לקובי 19

דאר מסעוד ביהי  7

דאר זדידא          10

דאר די לוזהא     4

דאר זעים           23

דאר בן נאמוס     6

 

מספר החצרות שבעיר יע״׳א, הנזכרים לעיל, סך 64, מספר הבתים 542, לפי חשבון השוה ארבע נפשות לכל בית יכיל עיר צפרו 2168 נפש אדם מישראל, יוסיף ה׳ עליהם כהם אלף פעמים.

 

בתי כנסיות שבעיר צפרו

אצלא דתאזי, אצלא לכבירא, אצלא אזדידא, אצלא דלחכם, אצלא די רבי רפאל משה אלבאז.

 

פאס וחכמיה-רבי דוד עובדיה ז"ל מפפר החצירות והבתים אשר בעי״ת צפרו יע״א-עמ' 132

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 140 מנויים נוספים

אפריל 2020
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

רשימת הנושאים באתר