מורשת יהדות מרוקו

שירת האבנים

אשר כנפו-שלום אלדר

שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור

ספר זה נקרא ’שירת האבנים' על שום השירה הנפלאה בשפה העברית שנמצאה חקוקה על גבי מאות המצבות בשני בתי העלמין היהודיים במוגדור שבמרוקו. המלאכה החלה לפני יותר מעשור ביוזמתו של הסופר אשד כנפו, בן העיר מוגדור. ראשית הדרך לא הייתה אקדמית כלל, אלא כללה עבודה סיזיפית בשמש הקופחת של חילוץ המצבות מבין שיני הזמן ונזקי הטבע. המצבות היו מכוסות באדמה ובצמחייה וכן – בלשלשת שחפים, שבהם התברכה העיר מוגדוד, וחלק מן הכתובות דהו או הושחתו והבלאי המואץ ניכר בהן.

אך עם חשיפת המצבות, התגלה הפלא ־ השירה החקוקה באבן הייתה על רמה עילאית ושאבה את השראתה משירת תור הזהב בספרד.            ,

רק עם תום החפירות, אפשר היה לעבור אל החקירות, אל המחקר המדעי ואל הפרשנות. לשם כך נרתם בהתלהבות לעזרתו של אשר כנפו חוקר הספרות העברית ד׳יר שלום אלדד, מומחה לשירת ימי הביניים, ויחד החלו השניים במלאכת הפענוח, הניקוד והביאור של השירה, וכן – בזיהויים של הנפטרים וגילוי סיפורי חייהם כדי להפיח חיים חדשים במתי גולה אלו.

ספד זה מנציח חיי קהילה יהודית עשירה מזווית מקורית ובלתי מוכרת. עד כה. השירה הגדולה שבו, המוסיפה נדבך מרשים בחקר תרבותם של יהודי מרוקו, הייתה נותרת קבורה באדמה ואבודה לעד אילולי יוזמתם הברוכה של אשר כנפו ושלום אלדר שהקדישו למפעל אדירים זה עשר שנים מחייהם.

להשיג אצל מר אשר כנפו

הנייד: 054-7339293

מחיר מומלץ 120 ₪ בתוספת של 30 ₪ דמי משלוח בדואר רשום.

זכורה לי תמונתו של מר אשר כנפו, שצולמה מאחוריו, רכון כולו על קבר מנסה וכמובן מצליח לרוב לפענח את הכתוב…

לספר את סיפורה של עדה שלמה בכלל ועיר בפרט, דרך הכתובות על גבי המצבות, רק אשר כפנו יכול ומסוגל לעשות כן
עבודה סזיפית זו של מר אשר כנפו, הניבה את התיעוד המופלא שלו ושל מר שלום אלדר על אודות כתובות של קברים בבתי העלמין במוגדור….
דובב שפתי ישנים, ואלה לא היו אתמול או שלשום, אלא עשרות שנים ואף יותר מזה…
בשפתו המליצית והעשירה פורש לפנינו מר אשר כנפו, דרך הכתובות האלו, סיפורה של עיר ואם בארץ מארוק, ודרכה אנו למדים על עברה העשיר של עיר חשובה זו…
גם אלה כמוני למשל שאינם בני העיר הזו, נשבה בהיסטוריה שלה ושל אנשיה, רבניה, חכמיה ובעיקר משוררייה….
מר אשר כנפו נותן "במה, וכבוד לכל נפטר ונפטרת ובכמה שורות משרטט הוא את סיפורה של העיר..
ספר מומלץ ביותר

אלחריזי-מסעי יהודה-יוסף יהלום ויהושע בלאו

המשורר והמתרגם הדגול, יהודה אלחריזי (1165־־1225), הגיע לאלכסנדרייה בשנת 1215. משם נסע בדרך היבשה דרך קהיר לירושלים וליתר קהילות המזרח. את מסעו תיאר בפרוטרוט בעברית ובערבית, וחלק של תיאוריו העבריים אף כלל בספרו "תחכמוני". בספר המוגש בזה נאספו כל הקטעים הנוגעים למסע שהיו בהישג ידינו. פרטים על שהותו במצרים ניתן ללמוד גם ממכתבו האוטוגרפי, המתפרסם כאן לראשונה במקורו. כחמשים מקומות יישוב (כמה מהם בספרד ובפרובנס) נכללים בתיאוריו ולמעלה ממאתיים אישים יהודים שונים אשר פגש בדרכו. היו אלה בעיקר אנשים שהשתייכו לחברת ההנהגה, האליטות הכלכליות והרוחניות אשר בצלן הסתופף, ואשר לחבריהן הנבחרים הגיש שירי שבח וגם גנאי, הכול לפי המסיבות והצורף.

עד היום לא נתברר בדיוק המניע של אלחריזי במסעו. בדרך כלל הייתה למזרח האיובי המתפתח משיכה חדשה בעבור יהודי המערב המשכילים, הנרדפים מבית על ידי סיעת מתנגדי הרמב״ם ועל פי גזרות דת קנאיות מחוץ. אף ההתעוררות החדשה של הצלבנים עוררה בוודאי גם את היהודים לארץ ישראל. בעקבות ההתעוררות הזאת יצא אל המזרח גם ר׳ יהודה אלחריזי. החיבור הזה מנסה להתחקות על עקבותיו צעד אחר צעד.

יהושע בלאו, פרופסור אמריטוס לערבית באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאה לשעבר של האקדמיה ללשון העברית, הוא חתן פרס ישראל, פרס רוטשילד ופרס בן־צבי וחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. יוסף יהלום, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, משמש חבר באקדמיה ללשון העברית.

מסעות בנימין וספר אהבת ציון

מה אשיב לה׳ כל תגמולוהי עלינו והגיענו עד הלום, כי עתה הרי כרך שלישי מספרים המדברים ממעלת ארצנו הקדושה דרכה ועניניה שחוברו ע״י יראים ושלמים, אשר נעשה בדרך אגב בעת עריכת ספר חבת ירושלם אשר יצא זה מקרוב, והרי לפניכם שלשה שהם ארבעה, כי בכרך הלזה יבואו ב׳ ספרים:

• ספר מסעות בנימן, הוא סיפור מסעותיו של רבי בנימן מטודילה אשר נסע לארצנו הקדושה בשנת תתקל׳׳ג לאלף החמישי שהוא כמאה שנה קודם ביאת הרמב״ן זיע״א, ובעת נסיעתו של ר׳ בנימן הנז׳ עבר כשליש העולם וסיפר כל הקורות אותם בתקופתו. ומעלתו רבה כידוע, כי בספרים רבים מאז ועד עתה סמכו על דבריו היות והוא מן הראשונים אשר כתבו סיפור מסעיהם, ובפרט בספר ׳סדר הדורות׳ מביאו על הסדר. ובהיות כי נדפס פעמים רבות אין ראי זה כראי זה לכן קבענו לעצמנו מהדורה זו ע״פ מהדורת בריסגוייא שנת שמ״ג בלבד מלבד איזה תיקונים זעיר שם זעיר שם.
• ספר אהבת ציון, לר׳ שמחה ב״ר יהושע מזאלזיץ, סיפור מסעו של הר׳ הנז׳ שיצא בשנת התקכ״ד ממקומו שבפולין לארצנו הקדושה ע״מ להשתקע שם אלא שלא עלה בידו כמ״ש בתוך הספר, ובחזרתו כתב ספר זה עבור נדיב אחד מליוורנו אשר שהה בביתו ימים רבים. והנה יש להעיר כי יש בתוך הספר קטעים מעניני חברון וירושלם שכנראה העתיקם ממסעות הקראי ואינם דברי עצמו, ולכן עשינו שינוי בגודל האותיות כדי ליתן היכר ביניהם, וכמו כן ניתוסף בשולי הדפים כמה הערות שהעיר עליו בחבת ירושלם.

ואי״ה עוד היד נטויה לכרך הרביעי, בו יבואו בע״ה א) מסעות ר׳ עובדיה מברטנורה זצוק׳׳ל, ב) ספר שבחי ירושלם, ואתו עמו ספר מסעות א׳׳י לר׳ משה האיטלקי אשר נסע בשנות רפ״ב רפ״ג, ונדפס פעם ראשונה מעניני א״י בלבד בתוך ספר שבחי ירושלם הנ״ל, ועתה אי״ה יובא בשלימותו כפי שהשלימו ר׳ יצחק בדאהב מכת׳׳י ב׳הירושלמי׳, ויעזרנו השי״ת שלא תצא תקלה מתחת ידינו מעתה ועד עולם אכי״ר.