אבי-פיקאר-סלקציה


עולים במשורה- אבי פיקאר

מרווח נשימה למערכת הקליטהעולים במשורה

התולים את קבלת מדיניות הסלקציה במצוקת הקליטה אינם צריכים להעמיק חקר על מנת לאתר את יעדיה. הסלקציה נועדה להביא להפסקה זמנית של העלייה כדי לספק למערכת הפוגה להיערכות מחדש וכדי לאפשר לכלכלת המדינה להתאושש לאחר רצף של מצבי חירום (מלחמה ועליית הצלה מארצות מצוקה).

במידה רבה אפשר לזהות גישה זו עם הגישה השוויונית־ניטרלית בחקר הסוגיה העדתית. היא נשענת על ההנחה שהמדיניות הציונית והישראלית כלפי יהודי ארצות האסלאם לא הייתה נגועה כלל באפליה או בהתנשאות. חשוב על כן להדגיש שעל פי גישה זו העלייה הסלקטיבית לא נועדה רק להביא להתאוששות כלכלת המדינה אלא גם להיטיב עם העולים שכבר הגיעו ארצה עד אז.

ערב קבלת מדיניות הסלקציה עמדה מערכת הקליטה על סף קריסה. מספר הדרים במעברות היה גבוה מאוד, ותנאי המחיה הקשים בהן הקשו גם את שילובם החברתי והתרבותי של העולים.

מדיניות הסלקציה נועדה לאפשר בדיוק את אותו מרווח נשימה שיאפשר קליטה תרבותית. ׳נחוץ איזה זמן לחינוך׳, הבהיר יוספטל במהלך הדיון על העלייה הסלקטיבית. מרווח הנשימה שהיה אמור להיות מושג בעצירת עלייתם של נזקקים וחולים נועד לאפשר פתרון, ולו חלקי, של בעיית הדיור והתעסוקה של העולים שכבר הגיעו, לשלבם במסגרות החינוך והתרבות ובפעילות הפוליטית וכך להביא להשתנותם ולהתאמתם לחברה הקולטת. המדינה הייתה זקוקה ל׳מרווח נשימה׳ כדי לקלוט קליטה פיזית ובייחוד תרבותית את העולים שהגיעו עד אז. העלייה הסלקטיבית, שמנעה את עלייתם של אלו שנפלו לעול על התקציב הציבורי, נועדה לאפשר את הקצאת המשאבים לקליטת האחרים. בהתאם לגישתה השילובית ולרטוריקה שלה נמנעה מדינת ישראל, כמדינת שיבה השייכת לכלל העם היהודי, מהצגת מדיניות העלייה הסלקטיבית כמדיניות בדלנית שמשרתת את הוותיקים. מצדדיה הציגו אותה כאינטרס של העולים עצמם. טובתם של העולים היא שדרשה את הגבלת העלייה. הם גם הסבירו שהמשך העלייה מחייב את שינוי המדיניות משום שמצוקת הקליטה בשלוש השנים הראשונות של המדינה גרמה להתמרמרות, לירידה ולפגיעה בנכונות לעלות בקרב היהודים שנותרו בגולה. הגבלת העלייה בטווח הקצר וקליטה טובה יותר של מי שכבר עלו, אמרו התומכים בעלייה הסלקטיבית, תתרום להגברת העלייה בטווח הארוך.

העולים: ידיים עובדות.

את מניעיה של מדיניות העלייה הסלקטיבית ואת המטרות שניסו להשיג באמצעותה אפשר לנתח גם מן ההיבט המעמדי, היבט המדגיש דווקא את הגישה המסתייגת ואת הסדר הקולוניאלי ביחסים בין הציונות לבין יהודי ארצות האסלאם. על פי גישה זו הפערים שנוצרו בחברה הישראלית על רקע עדתי אינם מקריים אלא פרי תכנית מוקדמת, והעלאתם של יהודי ארצות האסלאם בכלל ושל יהודי צפון אפריקה בפרט נועדה להניע את הכלכלה הישראלית המתפתחת. המטרה הייתה להביא פועלים בעלי כושר עבודה וצעירים שיועסקו במשקי ההתיישבות העובדת, ובעזרת כוח עבודתם ליצור נכסים כלכליים עבור הוותיקים. יהודי ארצות האסלאם הובאו על מנת למלא את הרבדים הנמוכים בחברה ובתעסוקה.

יש להשתמש בזהירות במונחים ׳כוח עבודה זול׳ ו׳ידיים עובדות׳. משמעותם בארץ שונה מהמשמעות המיוחסת להם במדינות הגירה אחרות. העולים לא נשלחו בדרך כלל להיות שכירים באחוזות של ותיקים אשכנזים. הדבר עמד בניגוד חריף הן לסדר הלאומי הן לרטוריקה הסוציאליסטית. בדיקה ממוקדת של העסקתם של עולי שנות החמישים (להבדיל מעולי תימן בראשית המאה העשרים) מעלה שרק מיעוט מהעולים הועסקו ישירות כשכירים אצל חקלאים ותיקים. עם זאת חלק בלתי מבוטל מהעולים, בוודאי אלו שנשלחו לעיירות פיתוח באזורים עתירי קיבוצים כגון שדרות, בית שאן וקריית שמונה, נעשו שכירים בהתיישבות החקלאית הוותיקה." רבים אחרים הופנו למושבים והיו בדרך כלל לחקלאים עצמאים. אחרים, בעיקר בני נוער, היו מועמדים בהתבגרם להצטרף לקיבוצים ולהיות לחברים שווי זכויות, אך מן ההיבט המעמדי ובראייה כוללנית היו העולים לכוח עבודה חקלאי של ענף החקלאות במדינה, אף אם לא הועסקו ישירות אצל מעסיקים ותיקים.

בתיעוד הקיים הנוגע לעלייה באותן שנים אפשר למצוא תמיכה לטענה שהעלייה הסלקטיבית נועדה להביא כוח עבודה למגזר החקלאי. אנשי ההתיישבות העובדת פעלו בצפון אפריקה והיו בקשר ישיר עם מועמדים לעלייה ומטרתם הייתה לגייס חברים חדשים לשורותיהם. שליחי תנועות הנוער החלוציות, המזוהים עם התנועות המיישבות, פנו לחברי הנהלת הסוכנות בדרישה להתיר את עליית חניכיהם ארצה מאחר ש׳המשקים החקלאים הצמאים לרזרבה נחנקים מחוסר כוח אדם׳. גם רפאל, ראש מחלקת העלייה, גילה שביקש משליחיו בצפון אפריקה לשלוח בדחיפות 300 איש בגלל לחץ שהופעל עליו מצד נציגי ההתיישבות העובדת.

כאמור אחד הקשיים שהיו כרוכים בעלייה ההמונית היה השיעור הגבוה של עולים שאינם מסוגלים לעבוד, אם בשל גילם ואם בשל כושרם הגופני הירוד ומצב בריאותם. עקרונות העלייה הסלקטיבית נועדו בלא ספק למנוע ככל האפשר את הגעתם של עולים כאלה בעתיד. אולם מדינות העלייה נועדה לא רק למנוע עלייתם של חסרי כושר העבודה בהווה אלא גם למקד את העלייה בגורמים שיוכלו להיות כוח עבודה בטווח הרחוק כמו למשל העולים בעליית הנוער. היעד הזה היה גלום בביטוי ׳פרודוקטיביזציה של העלייה׳. הצעירים שעלו במסגרת עליית הנוער זכו להעדפה במדיניות הסלקציה אף על פי שעלות קליטתם הייתה גבוהה מעלות קליטתם של עולים בני גילם שעלו עם הוריהם, ועל זאת נוספה עלות הקמת מחנות הכשרה בארצות המוצא. זו הייתה אם כן עלייה שחייבה השקעה גבוהה בטווח הקצר, אך בבוא היום הייתה אמורה למלא את המחסור בכוח אדם בהתיישבות. אשכול, שראה כך את העלייה הסלקטיבית, היה נכון להשקיע בה כספים כדי שתניב את הפרות המקווים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר