מורשת יהדות מרוקו

כט. יש נהגו שהנשים האבלות, מסירות תכשיטי זהב מידן ומצווארן כל השבעה:

כט. כן הביא בנו״ב (עמוד קפ״ג), ומקורו מה שנאמר אצל העגל, ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו:

ל. יש נהגו לבקר את קבר הנפטר יום יום במהלך השבעה, וחכמים התריעו על זה:

ל. כן הביא בנו״ב(עמוד כ״ג), ומקורו מתשובת הריב״ש(סימן קנ״ח) ובספר נהגו העם (אבלות) הביאו, וכתב שאין דעת חכמים נוחה הימנו, וראה בספר פני ברוך (עמוד רכ״ח):

לא. נהגו להתפלל עם האבלים במשך כל ימי השבעה, שחרית מנחה וערבית, ויש נהגו לעשות זאת במשך כל השלושים ויש כל השנה, והכל לפי מעלתו של הנפטר, ויש נהגו שהאבלים יוצאים לבית הכנסת לתפלה שחרית:

לא. כן המנהג פשוט, והובא בספר ליצחק ריח (מער׳ א׳ ס״ה) ובנחלת אבות (עמ^׳ ק״ב) ובילקוט שבע (עמוד קכ״ט), ובקובץ מנהגים לר״ש תינו, ומקורו ברמ״א (יו״ד סימן שע״ו ס״ג) ושם (סימן שפ״ד ס״ג), וראה בבית היהודי(ח״ג סימן ל״ז ס״א), ובספר נהגו העם כתב שכ״ז במנחה וערבית, אבל שחרית נהגו אצלם שהאבלים יוצאים לבית הכנסת, ועל זה נאמר נהרא נהרא ופשטיה, וראה גם בספר פני ברוך (סימן י׳ סי״ח):

לב. יש נהגו שאם הנפטר פחות מעשרים שנה, אין מתפללים בביתו, ויש גם שאין אומרים עליו השכבה, ואין עורכים לו אזכרות:

לב. כן הביא בספר נו״ב (עמוד י״ט), ובספר נהגו העם (אבלות) והטעם כי ידוע שאין בי״ד של מעלה מענישים אדם שנפטר לפני עשרים:

לג. נהגו להדליק נר בבית האבלים במשך השבעה, ומקפידים שיהיה זה כוס, חציו מים וחציו שמן:

לג. כן המנהג פשוט, והביא בספר נהגו העם (אבלות), והטעם כי נר רומז לנשמה, ושמן להשפעה, ומים לחומר הנפסד, וזכוכית לתחית המתים, וראה בבית היהודי(ח״ג סימן ל״ז סי״ב):

לד. נהגו לכסות תמונות ומראות, בחדר בו מתפללים בבית האבל:

לד. כן המנהג פשוט, והביאו בנו״ב(עמוד כ״ג) ובנהגו העם אבלות(סמ״ה), והטעם על פי תורת הסוד שלא יתלבש הרוח בדיוקנא, ועל פי הפשט משום התפלה, וראה בפני ברוך(סימן י׳ ס״ד) עוד טעמים בזה:

לה. נהגו בין מנחה וערבית, שחכם אומר דברי תורה לפני הציבור, לעילוי נשמת הנפטר:

לה. כן המנהג פשוט, והביאו בספר לעת מצוא (ח״ב), וכן בספר יהדות מרוקו(שם), והטעם כי יש בזה זיכוי הרבים, וזכות הרבים תלוי בנפטר שגרם לכך, כי מזה החי יתן אל לבו, וראה בזה בבית היהודי ח ״ג(סימן ל״ז סי״א):

לו. נהגו לפתוח ערבית במזמור מ״ט שבתהילים ״שמעו זאת כל העמים״ וכר:

לו. כן המנהג פשוט, והביאו בספר פני ברוך (סימן י׳ סל״א), ומצוין בסידורים ישנים, והוא תוכחה לחיים, ומלותיו מזור ותרופה לנפש, וראה עוד באוצר טעמי המנהגים (עמוד תפ״ו):

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים –מנהגים – מנהגי אבלות

157