מורשת יהדות מרוקו

פתגמי יהודי מרוקו – אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו

מתוך הספר " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

יששכר בן עמי – הוצאת ראובן מס, ירושלים תשל"ו

פרסום זה מתבסס על כתב־יד יחיד ממרוקו, השייך לארכיון לפולקלור בישראל. אסף את הפתגמים, החל משנות העשרים של מאה זו, מר וואחנון יהודה, יליד העיר פאס (כיום כבן 85). רוב הפתגמים באו מקשישה אחת אשר מפיה רשם אותם. יש לנו איפוא ענייו עם פתגמים שרובם ככולם קשורים לעיר אחת, שהיא, כאמור, פאס

מעט מאוד פתגמים יהודיים ממרוקו עומדים לרשות החוקר הרוצה באמצעות סוג ספרותי זה לעמוד על עולמה התרבותי של יהדות ארץ זו.

השימוש בפתגמים אצל יהודי מרוקו נחשב לסימן־היכר של הבנה וחכמה. דברים רבים נרמזים בפתגם, והשומע צריך להבינם. מובן, כי העיקר בפתגם הוא האפשרות לבטא בצורה תמציתית וקולעת סיטואציה מסוימת, נסיון מסוים בחיים, השקפה מוסרית וכו', למרבה הפליאה כמה וכמה מן הפתגמים המובאים כאן אינם ברורים דיים.

לפי דעתי, זה מצביע על עתיקותו של פתגם כזה. הפתגם השגור בחברה מסוימת ובתקופה מסוימת חדל מלמלא תפקידו בתקופה מאוחרת יותר. הדבר נכון יותר לגבי פתגמים המכילים מוסר־השכל או שהם בבחינת סיכום של חוויה מרעישה שהיתה ידועה לכול. במרוצת הזמן נעלם הזכר לחוויה זו והקשר בינה ובין הפתגם נותק, ומכאן נובע, שהפתגם אינו מובן. לעשרה פתגמים לא מצאנו שום פתרון, ולכמה מן האחרים הצענו לפעמים הסבר שאינו אלא השערה. אני רוצה להודות כאן למר שאול זיו על עזרתו הגדולה בתרגום מונחים ערביים ובהסבר פתגמים סתומים. כן נתונה תודתי למר מאיר לוי, שהואיל לעבור על התרגום והציע הרבה תיקונים ושיפורים

לא הבאנו מקבילות לפתגמים מן הספרות העברית לסוגיה, דבר שהיה מרחיב את מסגרת המאמר מעבר לפרופורציה שנתחמה לו, והסתפקנו בציון מקבילות מן הפתגמים המוסלמיים הרווחים בצפון אפריקה, מרחב ־התרבות שבו עוסק מאמרנו.

בדיקה שטחית של הפתגמים מגלה שמוסד המשפחה והיחסים החברתיים בכלל תופסים מקום נכבד במחשבת העם. על־פי־רוב באים הפתגמים לשם קביעת נורמות מסוימות ולסיכום נסיון של דורות. הזכרת ״אלוהים״ אינה מצביעה על התעמקות ביישות מופשטת, אלא זוהי ״נוכחות״ מוסכמת, המתייחסת לאנשים לפי מערכת מושגים ידועה.

מקום מיוחד מוקדש לענייני אירוח והוא רק בא לאשר עובדה ידועה, עד כמה שעניין זה חשוב לקבוצה זו.

יחסי עבודה, בעיות מקצוע, מסחר, וכן דאגות פרנסה, משתקפים בצורה בולטת במימרות אלה. גם מקומה של ההטפה החינוכית אינו נעדר מהן.

הפתגמים מופיעים כאן לפי סדר האלפבית של הפתגם בלשון היהודית־הערבית. בתרגום ניסינו להישאר נאמנים, ככל האפשר, למקור ולרוחו, אך מובן, שההרקה מכלי אל כלי היתד, בעוכרי הפתגם המקורי, המצטיין במקצב פנימי שקול, במשחק מלים ובמוסיקאליות של צלילים.

על־מנת שלא להכביד על המסגרת, ניתנו הסברים קצרים, וזאת רק בפתגמים שהבנתם קשה.

אנו מקווים, כי בפרסום זה יהיה משום עידוד לפרסום נוסף של פתגמים, ובייחוד של אלפי הפתגמים השגורים אצל יהודי צפון־אפריקה, פרסום שיאפשר לעשות ניתוח רציני של ספרות רחבה זו.

לנוחיותו של המעיין מובא בסוף המאמר מפתח עניינים מפורט הערוך לפי נושאים ומושגים.

1 – אַבִייָאדְךּ ווּאָבייָאד לְמְרָא דִי ווּלְתְךּ

אשריך ואשרי האשד, שילדה אותך

 נוסח אחר: אשריך ואשרי האם שילדה אותך.

2 – אְדְנִייָא בְּלוּזִיה, ווּלְאַכרָא פֵזָאה נָאמָא

העולם לפי פנים, ואחרית הימים,בגיהנום

המלים ״לפי פנים״ מעלות, שהמדובר בבעיית פרוטקציה.

פירוש הפתגם: אדם זכה לדבר שלא בצדק, אחריתו בגיהנום.

3 – אַהּ אַהּ, מֵןְ עְמְלְסִי יִלְּקָאה

אה אה, מי שעושה משהו ימצא אותו .

4 – אַוואַה אַוואַה, תְּפְכֵּר חְבִּיבֵק ווַהוואָה, תְּפְכֵּר עְמָאיְילוֹ ווּנְסָאה

הי! הי! זכור ידידך ואהב אותו, זכור מעשיו ושכחהו

למרות אהבתך לידיד, השתדל לזכור את מעשיו הרעים ואז תשכח אותו.

5 – אוֱּזְה זְדִּידָא ווּקְּלְבְ בְּלָא חְסִיפָא

פנים חדשות ולב ללא נקם

נאמר על אדם שרוצה להתחיל דף חדש ביחסיו עם האחרים.

6 – אוּזְה סָארְפָא מָא תְכְפָא ווּאַכָא תוּקְפְהָא בְּלְחְלְפָא

פני זקנה לא יסתרו, אפילו תעמיד קמטים בקיסם

נוסח אחר: ״תייפה״ במקום ״תעמיד״.

7 – אוּחִידַה מְעָא אְללָּאה, ווּלָא מִיָּא מְעָא לְעְבְד

אחת מאת ה׳ ולא מאה מהעבד

נוסח אחר: פגישה אחת עם ה׳ ולא עם העבד. ה׳ סולח לעוון אדם אך לא כן העבד.

8 – אַזִי יָא יִממָּא, נוּרִילְקְ דָאר בוֹי

בואי, אמא, אראה לך את בית אבי

הפתגם נאמר על אדם המגלה אמת גלויה וידועה לכולם.

9 – אוּחִידַה בוּחִידָא, כָּא יִתְכְּלוּ זְבּיְיבָּאת

אחד אחד נאכלים הצימוקים

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי

10 – אִידָא אֵתָאק לְכְסָאד, אֵתִּיה בְלְפְסָאד

אם יבוא משבר, עזור לו בבזבוז

נאמר על אדם הטובע בחובות ומעמיס על עצמו עוד.

11 -אִידָא בִּיָּיאד לְעְבְד, כְּחֵל סַעְדְ מוּלָאה

אם לעבד — לבן, משחיר מזל בעליו

המלה ״לבן״ פירושה מזל לבן, היינו, מזל טוב.

12 – אִידָא בְכִּית יָא יִמָּמא, פִימֵן תְקְּטֵע

אם את בוכה, אמא, במי את פוגעת ?

13 – אִידָא גָ'אבְתְ לוּזַהְ, מָא תְבְקָא לְקְּפָּא חְרְמָא

אם הפנים נעלמו, לא ישאר הסל מיותם

אין אדם חיוני. פתגם מקביל ושגור: אבד משה לישראל, נותרו רחמי הי.

14 – אִידַא גְ'לָא זְרָאע, רָאזֵל יִמָּמא יִכְיְילוּ, מוּסָא יִזִיבּ לְחְם, בִיְידָא תְסְוִוי ווּתָאכֵּל

כאשר תתייקר החיטה, יערוך האב החורג קנייה, משה יביא בשר, ביידא תצלה ותאכל

נוסח אחר: במקום ״האב החורג״ בא ״האב״. הכוונה היא, שיש מי שידאג למשפחה.

15 – אידא גלבוק רזאל פסוק, אזי לחאיירא לדאר

אם ניצחון־ גברים בשוק, בוא לאומללה. בבית

לפי וסטרמארק נאמר הפתגם על מישהו הגונב מאשה זקנה ובודדה; ראה וסטרמארק,מס' 1196

16 – אִידָא גְ'לְבְתְ יָא בְנָאדֵם, עֵף

כאשר אתה מנצח, הו בן אדם, הרפה

17 – אִידָא דָאז לְחְד ווְּלְתְנָאיְן, רְטְבוּ לְחְמִס לְסְכָאֵיְין

כשיום ראשון ושני עוברים, השרו את החומוס לחמין

18 – אִידָא זָאק דִּיף, עְטִיהּ סְלָאם וּוקְּלְת לְכּלָאם

כאשר יבוא אליך אורח, דרוש בשלומו ומעט בדיבור

 אם אינך מעוניין באורח, אל תרבה בדברים אתו — הוא יבין וילך.

19 – אִידָא זָאק לְבְרְד, עְמְלּלוּ לְגְ'רַד ווּפְרְסְלוּ ווּרְקַד

כאשר יבוא לך הקור, עשה רצונו, הצע מצע ותישן

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בןעמי-מנוקד

20 – אִידָא זָאת מָא תְגּוּדְהָא סְעְרָא, ווַיִדָא מְסָאת, כָּא תְקְטַע סְנָאסֵל

כאשר היא באה [השעה], לא יפריע לה השער, ואם היא הולכת, היא קורעת שרשראות.

21 – אִידָא זָאתוֹ יִיָאמוֹ, יִסְטַח בְכְּמָאמוֹ

כאשר ימיו [הצלחות] הגיעו, הוא ירקוד אפילו בשרווליו

המתחיל לקצור הצלחה יכול להיות בטוח שהדבר יימשך. הוא יכול לרקוד את הריקוד המאופיין על־ידי הנעת השרוולים הרחבים

22 – אִּידָא חֵכּ לְהְלָאל בְהְלָאלוֹ, מַה תְסְאַל עַל נּזוּם אִילָא מָאלוֹ

כאשר תגרד הסהר בלבנה, אל תשאל על הכוכבים אם הם נוטים הצדה [נעלמו]

נאמר על אדם שהשעה משחקת לו, ואינו חושש ממתנגדים.

23 – אִידָא חְלְף לְקְממָּאר, תְמָא טָאב לְעָאבוֹ

אם הקלפן נשבע לא לשחק, בו במקום הוא מחדש משחקו

24 – אִידָא חְלְפוּ פִיק נְסָא, בִּית פָאיְקְּ

אם הנשים נשבעו [להינקם בך], אל תישן

25 – אִידָא חְלְפוּ פִיק רְזָאל, בִּית רָאקְּד

אם הגברים נשבעו [להינקם בך], אתה יכול לישון

26 – אִידָא חְפֵףּ סָאחְבְק, בְזֵק נְתִין

אם חברך הסתפר אתה יכול לירוק

התמונה כולה לקוחה מן ההווי הכללי. יושבים ברחוב. הגלב מגלח את ראשו של הלקוח, והבא בתור חייב להרטיב את ראשו על־מנת לא לעכב את האחרים. שמעתי גם הסבר אחר: אם חברך הסתפר לאחר יום השלושים, אתה יכול להרטיב את ראשך, דהיינו, התכונן גם אתה לצרות.

27 – אִידָא טְחָאק לְבְכיל, ענד לכרים תבאת

אם השפל גירש אותך, התארח אצל בעל הלב הטוב

המילה"בכיל" אינה די מוכרת לנו, תרגומה מערבית:
بَخِيل –קמצן-קמצני-קמצן מאוד, בעל יד קפוצה שמתקשה לבזבז

اذا جلاك البخيل عند الكريم تبات-וסטמארק מספר 1068

איִדָא גְ'לאָכּ אַלבְכִ'יל עַנְדְ וֵלְכַּרִים תְבָאת

28 – אִידָא טְלְקְּתְהָא, מַה תוּרִילְהָא בָאב אֵדָּאר

אם תגרש אותה, אל תראה לה את פתח הבית

נוסח אחר: … אל תראה לה את בית אביה (והרי ברור, שהאשה חוזרת להוריה אחרי הגירושין). לפי וסטרמארק מדובר על יחסי עבודה: שפחה מפוטרת, שבעל־הבית מבטיח לה עוד תעסוקה, משיבה: ״אידא טלקתהא…״ לפי בן־שנב, מציע הפתגם לא לתת עצות למי שאין אוהבים. וסטמארק מספר 716

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

57-אִידָא פָאתֵק טְעָאם, קּוֹל סְבַעְתְ, ווּיִדָא פָאתֵק לְכְּלָאם קּוֹל סְמְעְת

אם עבר האוכל [וזמן הסעודה], אמור שבעתי, ואם עבר הדיבור, אמור שמעתי

58-אִידָא קָּאמְתְ לְעָאגְרָא תְווֹלְדְ, ווּזְדוּ כּווָאנִיכּוּם

אם העקרה החלה ללדת, הכינו את הערש

59 –  אִידָא קָאתָאק דִיקּ גְ'לְבּוֹ בְתְעְלִיקּ

אם הצרוּת מכבידה עליך, התגבר עליה בתלייה [של דברים]

 יש להשתדל ולנצל את כל האפשרויות.

60 – אִידָא קוֹנְתְ קָּאדֵר, כּוּן מְסְקְדֵר

אם אתה בעל־יכולת, היה מאופק

61 – אִידָא רֵית זוּז מְתָאוויִן, עָארְףְ דְרְק עְלָא וּוָאחי

אם תראה שניים [שותפים] מתאימים, דע שההישג הוא של אחד

אם בין שני שותפים שוררת הארמוניה, דע, שהזכות רובצת על אחד שהוא תמיד מבליג.

62 – אִידָא רֵית טוּוִיל כָּא יִזְרִי, עָארְף לְקְּסִיר ווּרָאה

אם תראה [איש] גבוה רץ, דע שהנמוך [רודף] אחריו

מקבילה ל״קצר קומה מלא ערמה״. האיש קצר־הקומה הוא המריץ כאן בערמתו את האיש גבה־הקומה.

63 – אִידָא רֵית לִיהוִּדי רְבַח, עָארף כָאהּ מָא חְדְרְלוֹס

אם תראה יהודי מצליח, דע שאחיו לא נכח [בשעת העיסקה]

64- אִידָא רֵית לְמְנְדְבַא חְמָאת, כֹּל חְמַמוֹ כָּא יִנְדְב הְממּוֹ

אם תראה התגודדות גדולה, כל חממו [שם] בוכה על צרתו

התמונה לקוחה מההווי היהודי במקום. בתקופת האבלות באות מקוננות. בהזדמנות זו מזמינים גם אבלים אחרים, שהם בתוך שנתם הראשונה של אבלות. כשהמקוננת הראשית שרה היא מזכירה גם את, קרובי האבלים הזרים שמתו, וכל אחד מהם בוכה, אבל לא על המת שנלקח מן הבית, אלא על קרוביהם.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

87-אִמָא מֵנוֹ מֵנוֹ, אֵמָא כְּללּוֹ כְּללֹּו

או חלק חלק, או הכול

88-אִמָא עֵנְדִי מֵן חְבָּאב, וּמָא סְדוּלֹי בָּאב

כמה ידידים לי, ולא סגרו את הדלת

הכוונה לאשה זקנה ועזובה, שאין מי שיסגור לה את דלת חדרה בערב.

89-אִמָא רִיתִי אֵרָאס ווּמָא בָּאקִּי תְרָא

הו ראש! מה ראית ומה תראה עוד

נאמר על אדם המתלונן על צרותיו.

מזהירים אותו, שנכונים לו עוד מבחנים רבים.

90-אַמְזוּוַקּ מֵן בְּררָּא, אַסְכְבָארְק מֵן דָאכֵל

מקושט מבחוץ, מה שלומך מבפנים

91-אַנָא בּוּכּוּם, ווּנְדֵז עֵלִיכּוּם

אני אביכם, ואעבור ראשון

92-אַנָא בֵלְקְמָא לֵפְמֵק ווּנְתִין בֵּלְעוֹד לְעִינִי

אני מגיש לך אוכל לפה ואתה עץ לעיני

על אדם שהוא כפוי־טובה.

93-אַנָא בֵנְפְסִי, נְסְטֵח פְעְרַסִי

אני בעצמי ארקוד בחתונתי

לאדם שאינו זקוק לעזרה.

94-אַנָא בֵּקְהַלִי, וּואַנָא בְּלָאסִי

יש לי קרובים ואני מחוסר כול

95-אַנָא וּנְתִין, ווּמֵן סְרֵקּ לְפָאס

אני ואתה [בסוד], ומי גנב את המכוש ?

שנינו בעלי הסוד ורק שנינו ידענו על המחבוא,

לכן רק אחד מאתנו הוא הגנב.

96-אַנָא כָּא נֵהְדֵרְלֵק בְּלְעֵגְרִייָּא, ווּנְתִין כָּא תְקּוּללִּי אַסְכְבָאר לווּלַד

אני מדבר אתך אודות עקרות, ואתה אומר לי מה שלום הילד ראה:

97-אַנָא מִיר וּננְּתִי מִיר ווּמֵן יִסוּג לְחְמִיר

אני אמיר ואתה אמיר ומי יוביל את החמורים ?

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

98-אַנָא פְהֵממִּי ווּבֵּלְמְסְבּוּגָ'א כָּא יִגְמְזְנִי

אני בצערי ובן הארורה קורץ לי

נאמר על אשה המתייסרת בצרתה כשאדם בא ומנסה להשתעשע אתה.

99-אַנָא רְדִּיתְ בֵלְהֵם, ווּלְהֵם מָא רְדָאבִּייָּא

אני הסכמתי לצער, והצער לא הסכים לי

השפלתי עצמי כדי לקבל עבודה בזויה ולא קבלתיה.

100-אֵנָאס כָּא תְעָארְףְ אֵנָאס, ווּלְכִיל כָּא תְעַארְפ מֵרְכָּאבָּאהָא

אנשים מכירים באנשים, והסוסים מכירים את רוכביהם

לפי וסטמארק258, כאשר אדם ממעמד נמוך רב עם אדם ממעמד גבוה טוען האחרון:

״אנאס כא …״; כן ראה:

כמובא במילון של וסטמארק : الناس كتعرف الناس والجيل تعرف ركابها

101-אֵננָּאר, מַה תְכֵללִּי עָאר

האש לא תשאיר רעה

102-אַס יִקּוּל לְמִייּתְ קֵּדָאם כְססָּאלוֹ

מה יגיד המת לפני רוחצו

על אדם שנתפס בשעת מעשה, ואין לו אפשרות להכחיש.

103-אַס זָאב עִינוֹ לְזְנַבוֹ

מה בין העין לזנב

מה עניין שמיטה להר סיני.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

104-אַס יִעְבִּבי לְמְבְרְד מֵן לְמְבְרְד, ג'יר סְלָאבָא ווּקְּלְת לְעְרד

מה תקח הפצירה מן הפצירה, זולת עזות־פנים וקלות־ראש

105-אַס יִעְמֵל לְכְרּרָאז פְסְבּבָאת בְנוֹ

מה יעשה הסנדלר בנעלי בנו

106-אַס עְבְאָק ווּזָאבְק יָא כָארְז טְרִיק

מה מביא אותך משוטט ברחוב

נאמר על אדם המתערב בעניינים שאינם שייכים לו.

107-אַס תְעְבִּבי לְמוּת, מֵן דָאר לְכָאלִייָּא

מיה יקח המוות מבית הרום

נאמר על אדם החייב כסף ואין לו אפילו מה לאכול, לא־כל־שכן להחזיר.

108-אס תקדי דבזא פדי עטאה אללאה סחתו

מה יועיל אגרוף נגד מי שאלוהים נתן לו כוח!

109-בָּא כְנָאפוֹ מְסָא, ווּכְללָּא דִייָּאפוֹ

אביו של כנאפו הלך והשאיר את אורחיו [לבדם]

נאמר על אדם המזלזל באחרים.

110-בָּאבָּא עְמֵלְנִי סֵללּוֹם, בָּאס טֵלְעוֹנִי לְעְדָאמָא

אבא עשה סולם באמצעותו הגיעו אלי האויבים

נוסח ידוע יותר של הפתגם גורם ״עדייאן (אויבים) במקום ״עדאמא״ (עניים).

הכוונה היא, שדווקא הקרוב אלי ביותר הוא שהביא למפלתי.

111-בָּאבָּא פְסְעְבָּא, ווּיִמָּא פְסְווָארִי

אבי בגבעה ואמי על הסלים

המובן של הפתגם סתום. נראה, שהוא רוצה להצביע על המרחק הרב הקיים בין האב והאם.

112-בָּאס זִית יָא רָאזֵל, ווּבָּאס מָאסִי

במה באת, איש, ובמה אתה הולד ?

113-בָּאם מָא סָארְקְ, רְבֵח

כדרך שהגנב מכר, הוא מרוויח

114-בָּאס מָאָת בוּק אֵלְמְרָא, קָאלוֹ מֵרְד וּמָאת

במה מת אביך ? אשה! הוא חלה ומת

מספרים על אשה שהיתה רגישה באופן מיוחד. לאחר שמת אביה היה בעלה מציק לה ושואל אותה, בעיקר בזמן הארוחות, ממה מת אביה. היא היתה בוכה ובוכה, ומשאירה את האוכל. לאחר זמן־מה שאלו אותה שכנותיה לסיבת בכייה, והיא סיפרה להן את הדבר.

ענו לה: טיפשה, בפעם הבאה, כשבעלך ישאל אותך, השיבי לו, שאביך חלה ומת.

115-בָּאס תְגְ'לֵב זָארְתֵק, בְּכְמִירְתֵק אַוְו בְּעָאפִיתֵק

במה תנצחי את שכנתך ? בשמריך או באשך ?

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

14/11/20