ארכיון יומי: 8 במרץ 2019


ברית מס 34 בעריכת אשר כנפו-יעל לזמי-פתגם בהתייחסות מגדרית- תשע"ו

גם כאן מסתמן דימוי האישה כנחותה – מחצלת שעליה מנגבים את הרגלים. פתגמים רבים חזרו על הקלישאות בדבר תכונות נשיות "מובהקות" ויצרו קשר בין- טקסטואלי, תוך הישענות על סמכויות קדומות, המקרא והספרות התלמודית והמדרשית, ציטוטן, עיבודן ופירושן:

תרגום

פתגם

תכונה

מאה מידות טובות לאישה והיא בוגדנית [באמונה]

אל-מרא מְיָ'א פיהא לח'יר אוֹ ל- עְ'דָארָא

בוגדנות

ממזרתה כמו אמה

מסבוע׳א פחאל אומהא

ממזריות

האדון מחשב [את ליטרת הבשר]

סִידִי בְּל-חְשַׂב ולאלא תְרְפֶד מְנּוֹ

גרגרנות

 

והאישה לוקחת [אוכלת בלי שיבחין] ממנו [מהבשר]

 

 

עיניה פה ואוזניה שם

עינהא הנא ואודניה הנאכּ

רכלנות

נתנו לה עשרה [פרנק] כדי שתצלהל צהלולים, נתנו לה מאה שתשתוק

עטאו להא עשרא באס תזע'רת, עטאו להא מייא באס תסכת

קשקשנות

אוכל סיר לפני [בואו של] בעלה [הביתה]

תא תאכֵּל טאג'ין קבל ראג'לה

תחמנות

דמעות הזונות מוכנות [מראש]

דמוע אל-קחב מוזיודין

זנותיות

הגברת הלכה לבית המרחץ וחזרה עם סיפורים לשנה שלמה

לָאלָא מְסָאת אֶל חְמָאם וּזָאבְּת מָא תְעָאוֹד אֶל עָאם

הגזמה

מזלה של היפה במראה [מתבזבז אל מול המראה] ומזל המכוערת אצל אלוהים.

(דברי ניחומין לאשה מכוערת)

סְעָאד אֶל-מְזְ'יָאנָא פ־ל-מרָאיָיא וסעאד אל-חַ'יְבָא עַנְד אֶלָּאהּ

מראה

פתגמים אחרים מכילים דמות הרומזת לאישה ולהתנהגותה. לדוגמא החתול המגלם באורח אלגורי את מכלול תכונותיה של האישה, הגנבת, הרכלנית, השפלה, ועל כן חייב לקבל מכות כדי להתחנך.

הסבר

תרגום

פתגם

השכנה נכנסת לגנוב את ליטרת הבשר, כלומר הבעל

נכנסת אצלי כמו חתול

תא ח'אל ענדי פחאל אל-קטא

האישה רואה איך הבעל מרביץ לחתול ופוחדת. אם ככה הוא מרביץ רק לחתול מה יהיה עלי?!

הכה את החתול [כדי להפחיד את] תפחד האישה

דרב אל-קטא – תא תח'לע אל-מרא

כאשר רואה האם קמצנות בביתה של הבת או שהבת נכנעת לבעל קמצן. היא אומרת לבת שלה: אפילו החתול שמחטט בפחים מת שבע; קל וחומר אישה, שיש לה בית ומשפחה לנהל, לא תמות מרעב.

[גם] החתול ומתה שבעה

לקטא וּתַא תְמוֹת סְבְּעָנָא

בפתגמים נמצאת גם זיקה בין הזהות הנשית לבין הטבע החומרי של העולם המקבל ביטוי גלוי בתיאור גרוטסקי של הגוף הנשי. דימויים הלקוחים מן השלבים הנחותים ביותר בסולם הטבע ומכוחותיו הבלתי נשלטים: לדוגמא האם תוארה כ״חור הרום"

הסבר

תרגום

פתגם

האישה שהיא נקבה מלשון ניקבה, חור, מתוארת בבלותה כחור הרוס וישן – בלה.

גדלת יא אפרוח וצמחת זנב [נוצות],

שכחת יא אפרוח [את ה] חור הרוס [שחור].

כְּבְּרתי יא אל-פלוס ועמלתי אל-דנבה נסיתי אל-פֵלּוֹס תְקְבָּא מְחְרוֹבָּא

האישה לוקחת את כל הדאגות [אל הום] לחזה שלה

האישה – חזה דאגות

אל-מרא – זְדֵר אֶל-הְמוֹם

הבת סחורה שחוזרת אחרי ארבעים שנה

הבנות כמו סחורה [גרועה] – חוזרת [גם ]אחרי ארבעים שנה

אל-בנת סלעא – ת'א תְרְזַע מנורא רבעין עאם

 

הנשיות על-פי הפתגמים, שייכת באופן מסורתי לטבע, לחייתיות, לרגש ולאינטואיציה. האישה נמצאת במישור האי-רציונאלי, הזדוני העטוף ברוך ויופי שמטרתו היא לכידת הגבר.

ברית מס 34 בעריכת אשר כנפו-יעל לזמי-פתגם בהתייחסות מגדרית- תשע"ו-עמ'141-140

אעירה שחר -הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת פקודי

59 – אליכם אישים אקרא

 פיוט יסדתיו לכבוד שבת קודש.

רבי דוד בן אהרן חסין זצ"ל

 

   אליכם אישים אקרא / אל בני אדם קולי.

   את דברי זאת השירה / האזינו שמעו לי.

   מנחה / שבחה / אקחה / לכבוד שבת נבחרת.

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   נתנה צור חלקנו / גדול קדוש ונורא.

   אל קהל עדתנו / עם הדינים במרה

   רבת / חיבת / שבת / לשוני מספרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   יסוד תבל בה נשלם / ארץ וגם שמימה.

   מבריאת העולם / מקדשא היא וקימא.

   אומה / תמה / רמה / ממלאכה נשמרת

  לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   דברי חול הם מבודלים / מרוחקים ממנה.

   אכן קודש הילולים / נתנו לה למנה.

   תורה / ברה / תקרא / ושפוך שיח עטרת            

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   והזהיר בכבודה / שלום לו כנהרים.

   יזכה ינחל על ידה / נחלה בלי מיצרים.

   צמח / יצמח / ישמח / בנפש היותרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   יחיד שוכן מעוני / במעמד הנורא.

   צונו על הר סיני / זכירה גם שמירה.

   זכור / שמור / אמור / שאין לשון דוברת          

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   דגולה היא שקולה / ככל התורה כולה.

   ומיתתו בסקילה / איש אשר מחללה.

   דרשו / ענשו / נפשו / היא הכרת תכרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   בכניסה קדש אותו / על יין גפנך.

   מכובד וכיבדתו / מעשות דרכיך.

   בהיר / מהיר / זהיר / תעשה לו משמרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   נפשך ענג השביע / במטעמים ערבים.

   ומיטתך תסיע / במרבדים חשובים.

   תחדה / תעדה / בגדי / לבן הוד ועטרת

  לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   חסין יה מי כמוכה / בסוד קדושים רבת.

   כנה נטעה ימינך / אום נצורה כבבת.

   קלה / דלה / גולה / בין העמים שחרחורת.

   תתענג על ה' כאז תהיה גברת.

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת

הבקשות והפיוטים לשבת כוללים

בקשה אחת או שתיים המיוחדות לשבת והעוסקות במצוות השבת ־ הן פותחות את סדרת הפיוטים של הסדרה לאותה שבת.

״הביתאיין״ ־ זהו ה״אסתכבאר ביתאיין״, קטע שירי קצר המופיע אחרי הבקשה לשבת ושתפקידו להודיע למשתתפים בבקשות את המקאם בו ישתמשו באותו ערב. הוא גם מאפשר לפיטן הראשי ״אל מקדם״ להכשיר את קולו, כדי שייכנס באופן נוח ללחני המקאם. "ביתאיין״ ־ שני בתים, כי חוזרים על הפיוט הקצר בן בית אחד פעמיים. מהו בעצם מקומו של ה״ביתאיין״? אם תפקידו להודיע על המקאם של הסדרה, הרי ברור לכולם מהו המקאם שהרי פיוטי הפתיחה ״דוד ירד לגנו״ ו״ידיד נפש״ כבר הושרו במקאם זה. יתכן ולעורכי הקובץ ״שיר ידידות״ היו שיקולים שאין אנו יודעים אותם.

32־13 פיוטים בממוצע לכל סדרה שבועית, הסדרה הארוכה ביותר נמצאת ב״יתרו״־32 פיוטים, הקצרה ביותר ב״תרומה״ ־ 13 פיוטים. הפיוטים מאופיינים במספר תכונות: הפיוטים קצרים, בני מספר בתים עם חריזה ושורה החוזרת בסוף כל בית או בפזמון המבדיל בין הבתים. התוכן עוסק בדרך כלל בנושאי גלות, גאולה וכיסופים לארץ־ישראל. שאר הפיוטים עוסקים בדברי שבח והלל לה׳, בנושאים מתוך פרשת השבוע או בנושאים שונים. הפיוטים של הפרשה מושרים ברצף בזה אחר זה. כל רצף כזה נקרא ״טריק״, מהירותם של פיוטי ״הטריק״ נעשית מואצת יותר ויותר במהלך ביצועם. בסה״כ בכל 20 הסדרות ישנם 419 פיוטים (לא כולל בקשות לשבת וקצידות).

דברי תורה יבואו אחרי סדרת הפיוטים, והם נאמרים ע״י רב מקומי הנוכח במהלך הבקשות.

הקצידה מופיעה בחלקו האחרון של המעמד וחותמת אותו. בסה״כ בקובץ ״שיר ידידות״ קיימות 89 קצידות. בדרך כלל ה״מקדם״ בוחר בקצידה אחת שאותה ישיר בפני כל הנוכחים.

      הקצידה שתיבחר תלויה ברצונו האישי של ה״מקדם״. עפ״י המידע שהגיע אלי, ר׳ דוד בוזגלו העריך את הקצידות של ר׳ רפאל משה אלבאז(קצידות שחיבר מופיעות ב״שיר ידידות״), ולפעמים בחר בקצידה אותה חיבר ר׳ דוד אלקיים (קצידות שלו שובצו ב״שיר ידידות״). הפיטן המקומי בדימונה, ר׳ יהודה ללוש, שר בקביעות בכל שבת את אחת הקצידות של ר׳ דוד אלקיים.

אעירה שחר -הרב חיים-רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת פקודי

אליך צורי שוכן עליה-רבי דוד בן אהרן חסין-כולל ביאור לפיוט-אפרים חזן ודוד אליהו(אנדרה)אלבאז-תהלה לדוד

 

58 – אליך צורי שוכן עליה

 שירים מפוארים יסדתי לכבוד יקרת הלת האדון אשר אנחנו מצפים, משיח צדקנו שיגלה במהרה בימינו. וזה יצא ראשונה יסודתו על מאי דאיתא החלק מחלוקת שנויה בשמו של שמיח. בי רבי חנינא אמרי : חנניה שמו, שנאמר : אשר לא אתן לכם חנינה.

רבי ינאי אמר : ינום שמו, שנאמר ולפני שמש ינון שמו.

בי רבי שילא : שילה, שנאמר : " עד כי יבוא שילה

בי רבי מנחם אמרי : מנחם שמו, שנאמר : אין להם מנחם

ויש אומרים חוורא דבי רבי אשר על פי זה נראה לעניות דעתי רמז נכון בשמו של משיח, שהוא ראשי תיבות של בני אמוראי " מנחם, שילה, ינון, חנינא.

וגם החי״ת רומזת ג״כ דבריי״א חוורא דבי רבי. והוא רמז נכון. וד׳ שמות אלו כולם נזכרו בשיר זה: ובסוף השיר בניתי בית א׳ המתחלת חשבון זמני וכו׳ ונרמז בה רמז אחר בשם משיח שהוא רומז ג״כ לענ״ד מאי דאיתא בחלק: כמה שנותיו של משיחי י״א מ׳ שנה, וי״א שבעים שנה, וי״א ג׳ דורות, שר: ׳ולפני ירח דור דורים׳(תה׳ עב ה). הלל אומר: אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה: והענין עם מה שאמר בעל ׳יושר לבב׳, שהמכוון לרז״ל באומ׳ כמה שנותיו הכוונה כמה שנים יהיו ישראל מרגישים בטובתו ואח״כ כיון דדשו דשו ונחלקו אמוראים בזה. והלל אמי אין להם הרגשה בו,שכבר אכלו כיוצא בו בימי חזקיה ואבותיהם יספרו להם. ועל-פי מחלוקתם נלע״ד רמז אחר בשם משי״ח, שרומז ד׳ מחלוקות הנז׳; כי המ״ם היא רמז למ״ד ארבעים שנה. ושי״ן הוא רמז למ״ד שבעים. יו״ד הוא רמז למ״ד ג׳ דורות, דיליף לה מפ׳ ׳יראוך עם שמש׳ וכר, ותהיה היו״ד רומזת לתחילת הפ׳ יראוך וכו׳.

והחי״ת הוא רומז לס׳ הלל שאמר: ׳אכלוהו בימי חזקיה׳, והיינו חי״ת רומז לחזקיה:

וכל זה רמזתיו בבית המתחלת: ׳חשבון זמני׳ וכו׳ כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים. וקראתי לחלק זה מן הספר בשם אהבת דוד, שע״י שירים אלו תהיה נתקעת בלב בני עמנו, אהבת דוד משיח צדקנו, שיגלה בב״א: פיוט נועם ׳נורא אל נדרש׳.

סימן: אני דוד בן אהרן בן חסין חזק.

מקור: א- כב ע״ב; ק־ יט ע״א.

אֵלֶיךָ צוּרִי שׁוֹכֵן עֲלִיָּה אָשִׁיר שִׁיר מִכְתָּם וְשִׁגָּיוֹן 
עֵינִי צוֹפִיָּה לְךָ דּוּמִיָּה תְּהִלָּה לֵאלֹהִים בְּצִיּוֹן 
וּפְקֹד גֶּפֶן סוֹעֲרָה עֲנִיָּה הוֹמִיָּה יוֹשֶׁבֶת בְּצָיוֹן 
קַבֵּץ נְפוּצַי גַּם מְגֹרָשַׁי אֵל עֶלְיוֹן מֵרֹאשׁ דּוֹרוֹת קֹרֵא 
וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה 

{{נַחֵם תְּנַחֵם וְגַם תְּרַחֵם}} {{בָּנִים יוֹשְׁבִים בְּחֹשֶׁךְ אִישׁוֹן}} 
{{בְּבִיאַת גּוֹאֵל שְׁמוֹ מְנַחֵם}} {{נִכְתַּר נִמְשַׁח בְּשֶׁמֶן שָׂשׂוֹן}} 
{{לָנוּ יֹאמַר ה' יִלָּחֵם}} {{לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן}} 
{{כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְמֵימֵי פִישׁוֹן}} {{רוּחַ מִמָּרוֹם עָלָיו יֵעָרֶה}} 
{{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי}} {{וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}} 

{{יָהּ זְכוֹר בְּרִית דָּוִד וְהַבֵּט}} {{חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ תֵּן לוֹ}} 
{{וְקַיֵּם דְּבַר לֹא יָסוּר שֵׁבֶט}} {{מִיהוּדָה עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה}} 
{{וְאוֹיֵב מַכֶּה אוֹתִי וְחוֹבֵט}} {{מֵעַל צַוָּארִי אֶפְרֹק עֻלּוֹ}} 
{{חָיֹה לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ}} {{גָּפְרִית עַל נָוֵהוּ יְזֹרֶה}} 
{{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי}} {{וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}} 

{{דֶּגֶל מַחֲנֶה יְהוּדָה יֵרוֹם}} {{וּתְהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ}} 
{{בְּבוֹא רוֹכֵב עַל עָב קַל בָּמָּרוֹם}} {{וְלִפְנֵי שֶׁמֶש יִנּוֹן שְׁמוֹ}} 
{{מִזְרָח וּמַעֲרָב צָפוֹן וְדָרוֹם}} {{מִפָּנָיו יִרְגְּזוּ יִדָּמּוּ}} 
{{אָז נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ}} {{זַעַם וְעֶבְרָה בָּם יֶחֱרֶה}} 
{{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי}} {{וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}} 

{{וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'}} {{רוּחַ חָכְמָה וְרוּחַ בִּינָה}} 
{{רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה עַל מוֹנָי}} {{וּלְעַמּוֹ חֶמְלָה וַחֲנִינָה}} 
{{רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'}} {{וְיָפְיוֹ עֵינַי תֶּחֱזֶינָה}} 
{{עַמִּים בְּצֶדֶק גַּם בֶּאֱמוּנָה}} {{יָדִין יָדִין וְיוֹרֶה יוֹרֶה}} 
{{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי}} {{וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}} 

{{דַּכֵּא יְדַכֵּא עוֹשֵׁק וְיָחוּס}} {{עַל דַּלִּים עֲנִיִּים אֶבְיוֹנִים}} 
{{וְחֶלְאַת צוֹאַת בַּת צִיּוֹן יִרְחֹץ}} {{וְעָצְמָה יַרְבֶּה לְאֵין אוֹנִים}} 
{{וּבֵית מִקְדָּשׁ מִבַּיִת וּמִחוּץ}} {{יְצַפֶּה בְּזָהָב וּפְנִינִים}} 
{{חִישׁ יְחַיֵּינוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים}} {{כְּגֶּשֶׁם וּכְמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה}} 
{{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי}} {{וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}} 

{{בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנַעֲלֶה}} {{אֶל הַר צִיּוֹן בֵּית הַבְּחִירָה}} 
{{לֹא יַעֲרֹךְ גַם לֹא יְסֻלֶּה}} {{בְּפָז וְכָל אֶבֶן יְקָרָה}} 
{{אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל אֵלֶּה}} {{מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם יוֹם בְּשׂוֹרָה}} 
{{לַיְּהוּדִים בּוֹ הָיְתָה אוֹרָה}} {{וְגַם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה}} 
{{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי}} {{וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}} 

{{נְקָמָה חֲגֹר וְקִנְאָה שַׁנֵּס}} {{שְׁפֹךְ עַל גּוֹיִם חֲמָתְךָ}} 
{{וְכִימֵי צֵאתִי מֵאֶרֶץ חָנֵס}} {{רְעֵה עַמְּךָ בְּשִׁבְטֶךָ}} 
{{וְעַל אוֹיְבַי אֶתְגַּבַּר אֶשָּׂא נֵס}} {{חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ}} 
{{חִיש כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ}} {{וְכַאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקּוֹרֵא}} 
{{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי}} {{וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}} 

{{אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה' יָשִׂישׂ}} {{וְיִשְׂמַח בְּכֶתֶר כְּהֻנָּה}} 
{{מַטֵּהוּ יִפְרַח וְגַם יָצִיץ צִיץ}} {{יְשַׁמֵּשׁ בִּבְגָדִים שְׁמוֹנָה}} 
{{יָשִׁית לְרֹאשׁוֹ נֵזֶר זָהָב צִיץ}} {{העַל לִבּוֹ כָּל אֶבֶן בְּחוּנָה}} 
{{עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה}} {{האַבְנֵי זִכָּרוֹן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה}} 
{{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי}} {{וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}} 

{{בֶּן דָּוִד בָּא לְרַחֵק וּלְקָרֵב}} {{קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו}} 
{{בְּיָמָיו חָכְמַת הַתּוֹרָה תֵּרֶב}} {{בְּכָל הָאָרֶץ שְׁמוּעוֹתָיו}} 
{{וְגַם לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב}} {{הֵן נוֹרְאוֹתָיו הֵן גְּבוּרוֹתָיו}} 
{{רָשָׁע יָמִית בְּרוּחַ שְׂפָתָיו}} {{כְּאֶזְרָח רַעֲנָן מִתְעָרֶה}} 
{{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי}} {{וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}} 

{{חֶשְׁבּוֹן זְמַנֵּי צֶמַח צִדְקֵנוּ}} {{עַד כַּמָּה נִרְגָּשִׁים נוֹדָעִים}} 
{{סוֹפְרִים בְּמִסְפָּרָם הִתְבּוֹנָנוּ}} {{מִמִּקְרָאֵי קֹדֶשׁ נִשְׁמָעִים}} 
{{יֵשׁ מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה מָנוּ}} {{וְדוֹר דּוֹרִים וְשָׁנִים שִׁבְעִים}} 
{{נוֹדְעוּ עוֹד בִּימֵי אַבִּיר רֹעִים}} {{מֶלֶךְ חִזְקִיָּהוּ צֶדֶק מוֹרֶה}} 
{{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי}} {{וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}} 

{{חִישׁ תָּחִישׁ תָּבִיא לִפְנֵי זְמַנּוֹ}} {{וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע אֶת גּוֹאֲלָם}} 
{{זְכוּת אַב הֲמוֹן וְיִצְחָק בְּנוֹ}} {{וְיַעֲקֹב תָּם חָזָה סֻלָּם}} 
{{קוֹל מְבַשֵּׂר יִשְׁמְעוּ אָזְנֵינוּ}} {{וְיָשׁוּבוּ בָנִים לִגְבוּלָם}} 
{{לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם}} {{צִוָּה חֶסֶד אוֹמֵר יִבָּרֵא}} 
{{כָּל הַנְּשָׁמָה תְהַלֵּל בּוֹרֵא}} {{הָעוֹלָם מִי כָמוֹהוּ מוֹרֶה}} 
{{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי}} {{וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}} 

ביאורים לפיוט:

  1. צורי: כינוי לקב״ה, על־פי שמ״ב כב, ג. שוכן עליה: כינוי לקב״ה. שיר מכתם: אחת מצורות המזמורים לדוד, על־פי תה׳ ס, א ועוד. שגיון: על-פי תה׳ ז, א ועוד. 2. דומיה… כציון: השתיקה היא תהילתו של הקב״ה, על-פי תה׳ סה, ב. 3. גפן: כינוי לישראל, על-פי תה׳ פ, טו. סוערה עניה: על-פי יש׳ נד, יא. 4. אל עליון: על-פי תה׳ עח, לה. מראש דורות קורא: הקב״ה קובע את המאורעות מראש, על-פי יש׳ מא, ד. 5. ויצא… יפרה: על-פי יש׳ יא, א.
  2. 6. וגם תרחם: על-פי תה׳ קב, יד. יושבים בחושך אישון: יושבים בגלות הדומה לחושך. 7. בביאת גואל: על-פי יש׳ נט, כ. שמו מנחם: אחד משמותיו של המלך המשיח, על־פי סנהדרין צח ע״א. בשמן ששון: על־פי תה׳ מה, ח. 8. ה׳… תחרישון: על־פי שמי יד, יג־יד. 9. כנהר שלום: על-פי יש׳ סו, יב. וכמימי פישון: כאחד מארבעת הנהרות שיצאו מעדן, על־פי בר׳ ב, יא. רוח… יערה: רוח מהשמים תשרה עליו, על־פי יש׳ לב, טו.

10 חיים… לו: על-פי תה׳ יא, ה. 11. לא יסור… שילה: על-פי בר׳ מט, י, ורמז למלך המשיח כדברי ר׳ שילא בסנהדרין צח ע״א. 12. מעל… עולו: על-פי בר׳ כז, מ. 13. גפרית… יזורה: על-פי איוב יח, טו. 14. דגל מחנה יהודה: על-פי במ' ב, ג. ותהי… שכמו: על-פי יש׳ ט, ה.

  1. 15. רוכב… קל: על-פי יש׳ יט, א. לפני… שמו: על-פי תה׳ עב, יז. 16. מזרח… ודרום: על-פי תה׳ קז, ג. מפניו ירגזו: על-פי יש׳ סד, א. 17. ננתקה את מוסרותימו: על-פי תה׳ ב, ג. עברה… יחרה: על-פי תה׳ עח, מט. 19-18. ונחה… וגבורה: על-פי יש׳ יא, ב. וחנינה: רמז לשמו של משיח, על-פי סנהדרין, שם.
  2. 20. רוח… ה׳: על־פי יש׳ יא, ב. ויופיו עיני תחזינה: על-פי יש׳ לג, יז. 21. ידין… יורה: על-פי נוסח ההסמכה לרבנות, וראה סנהדרין ה ע״א. 22. דלים אביונים: על-פי עמ׳ ד, א, ותיאר מעשיו של המשיח. 23. ועצמה… אונים: על-פי יש׳ מ, כט. 24. מבית… מזהב: על־פי שמ׳ כה, יא.

25 חיש… שנים: על-פי חב׳ ג, ב. כגשם… יורה: על-פי יר׳ ה, כד. 26. בית יעקב לכו: על-פי יש׳ ב, ה. לכו… ציון: על-פי יש׳, ב, ג. 27. לא יסולה בפז: על-פי איוב כח, טז. 28. היום בשורה: על-פי מל״ב ז, ט, ותיאר בזה יום בוא המשיח. מה נכבד היום: על-פי שמ״ב ו, כ. 29. ליהודים… אורה: על-פי אס׳ ח, טז. וגם… מורא: על־פי תה׳ פד, ז.

30 שפוך… חמתך: על-פי יר׳ ו, כה. 31. וכימי… חנם: על-פי מי׳ ז, טו. חנם: כינוי למצרים. 32. אשא נם: על-פי יש׳ יא, יב. חרפו עקבות משיחין: הם האויבים שאינם מאמינים בבוא המשיח, על־פי תה׳ פט, נב. 33. כןתרדפם כסערן: על-פי תה׳ פג, טז. וכאשר ירדוף הקורא: על־פי שמ״א כו, כ. 34. אהרן… כהונה: בני אהרון ישובו לכהונתם והלשון, על-פי במ׳ יז, יז־כד.

  1. . מטהו… ציץ: על-פי במי יז, כב. ישמש בבגדים שמונה: כפי שנדרש לעשות הכוהן הגדול, וראה יומא עא ע״ב. 36. ישית… ציץ: על-פי וי׳ ח, ט. 37. על… ישראל: על-פי שמ׳ כח, יא. הנה… עשרה: על-פי שמי כח, יב; וכן שם, שם, כא ועוד. 38. בן… ולקרב: על-פי קידושין עא ע״א. בן דוד: כינוי למלך המשיח. קודש ישראל ממשלותיו: על־פי תה׳ קיד, ב. 39. בימיו… שמועותיו: ירבה לימוד התורה, ויאמרו דברי תורה מפיו.
  2. 40. וגם… חרב: על-פי יש׳ ב, ד. 41. רשע… שפתיו: על-פי יש׳ יא, ד. כאזרח רענן מתערה: על־פי תה׳ לז, לה. 43. ממקראי קודש: על-פי וי׳ כג, ד. 44. יש… מנו: יש שמנו את הזמן לקץ הגלות כארבעים שנה. ודור… שבעים: ויש שמנו שבעים שנה, על-פי דג׳ ט, ב.
  3. 45. אביר רועים: על-פי שמ״א כא, ח. מלך חזקיה: שבימיו הייתה תשועה גדולה לישראל מידי סנחריב, על-פי מל״ב יט, לה. ורמז לדברי הגמרא בסנהדרין צט ע״א. 46. לשבי פשע: על-פי יש׳ נט, כ. 47. זכות אב המון: הוא אברהם, על-פי בר׳ יז, ה. ויעקב תם: על-פי בר׳ כה, כז. חזה טולם: על־פי בר׳ כח, יב. 48. וישובו בנים לגבולם: על־פי יר׳ לא, טז. 49. לדוד… עולם: על־פי תה׳ יח, נא. 50. כל… בורא: על־פי תה׳ קנ, ו. בורא העולם: כינוי לקב״ה. מי כמוהו מורה: על-פי איוב לר, כב. 51. ויצא… יפרה: על-פי יש׳ יא, א

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 122 מנויים נוספים

מרץ 2019
א ב ג ד ה ו ש
« פבר    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר