סאלי וחכמיה-א.ח.אלנקוה

רבי חיים טולידאנו

רבי חיים טולידאנו – המהרח"ט של סאלי, רבי חיים טולידנו ב״ר יהודה חי בסאלי בסוף המאה החמישית ובמאה השישית למניינינו.

שימש כמורה צדק. נולד בשנת הת"ס ונפטר ב־י"א בשבט התקמ"ג.[anti-both]

נראה חתום באיגרת בשנת תר"י עם רבי יעקב בן רבי חיים ביבאס. עמוד ל

חיבר שו״ת המהרח״ט של סאלי (כת״י).

ליקוטי דינים ודרושים.

קונטרס רשימת הנפטרים – על חכמי המערב משנת התע״ד עד לשנת התקל״ז.

למד אצל הרב משה בירדוגו – המשבי״ר, ידידו של אוהחה״ק.

רבי חיים נהג בכל ערבי ימים טובים לשלוח את משרתו לחפש עניים ואורחים שנקרו לעיר ולהזמינם לביתו. הוא היה נזהר בדברי הזוה״ק על ענין חובת הכנסת אורחים עניים בחגים, משא״כ בשבתות, ״וזריתי פרש חגיכם״ פרש חגיכם קאמר ולא פרש שבתכם. משמע מהזוה״ק שבשבת יכול אדם להכניס אורחים לביתו. בימים טובים הוא מחוייב בכך.

ערב יום טוב אחד, חיפש משרתו אורח ולא מצא. שב הוא אל הרב ואמר לו כי לא מצא. הרב דרש ממנו שילך ויחפש עד שימצא. המשרת חיפש והנה הוא שומע קול בכי מבית העלמין, המשרת נכנס ומצא איש רוכן על קבר ובוכה. שאל המשרת את האיש, מה קרה, ענה לו האיש כי איבד את כל רכושו בים ואינו מוכן ללכת משם. שב המשרת וסיפר את הדבר לרב, אמר לו הרב, לך ואמור לאיש שיבוא לחגוג עימנו ואני אשיב לו את ממונו.

 

האיש הסכים, לאחר ששמע את הבטחת הרב, להתארח אצלו. בצאת השבת הלכו הרב, המשרת והאורח לשפת הים. הרב אמר לו ־ אתה תראה הרבה מטמוניות העולות מן הים, אך קח רק את שלך. הרב הרים את מטהו, גלי הים נעו במהירות והנה אל חוף הים הושלכו חפצים רבים ורכוש רב, האיש המשתאה ניגש ולקח את ארגז האבנים היקרות שלו וישב הים לאיתנו. (א)

בספר ״תקנות חכמי מכנאם״ הודפסה תעודה ובה נכתב: ״נתבקש בישיבה של מעלה, אחיו, החכם השלם, הדיין המצויין כמוהר״ר חיים טולידאנו, היום יום ג׳ בשבת, י״א לשבט תקמ״ג לפ״ק ורוב חסידותו והנהגתו הטובה עם כל עובר ושב, כהנהגת אחיו הנזכר ויותר ( רבי דניאל ) והוא היה אב״ד בעיר סלא יע״א, וישב בנו במקומו הלא הוא ידי״ן ורוחי כהה״ר יוסף טולידאנו זיע״א, זכות כל חוזה אשר דבר יחזה״.

 

רבי יוסף אלמליח

רב ומו״צ בסאלי וברבט. רבי יוסף נתמנה לאב״ד בשנת התקמ״ח ונפטר ב־י״א באלול התקפ״ג.

נמצא חתום על פסק דין משנת התק״ס עם ר׳ משה דאבילא, ר׳ שמואל דאבילא ורבי יעקב בן עלון.

חיבר:

״תוקפו של יוסף״ – שו״ת חשוב וידוע.

הוא בנו של החכם רבי עיוש אלמליח שיוזכר לקמן ונכדו של הרב המקובל רבי שמואל קארו עליו נקרא בהמשך.

פסקיו החשובים של ר׳ יוסף שימשו נר לרגליהם של הדיינים והפוסקים ברחבי מרוקו.

פעם שמעתי מפי הרה״ג הרב שלום משאש זצוק״ל ראב״ד ירושלים ורבה, כי כל הדיינים במרוקו היו צריכים להיות בקיאים בספרי השו״ת הבאים:

א.      ״תוקפו של יוסף״ הנ״ל.

ב.      ״משפט וצדקה ביעקב״ לרבי יעקב בן צור.

ג.      ״ויאמר יצחק״ לרבי יצחק בן ואליד.

ד.         פסקים ושו״ת לרבי יהודה בן עטר (הודפס רק לאחרונה).

רבי יעקב ששפורטס

רבי יעקב היה רבה של סאלי במאה החמישית למניינינו.

נולד בשנת הש״ע ונלב״ע בשנת התנ״ג, נולד בסאלי וגלה ממנה לאלג׳יר. באחד המקומות נכתב שנולד באוראן (אלג׳יר) וגלה לסאלי.

רבי יעקב נתמנה לדיין בתלמסאן בגיל כ״ד, והיה לראב״ד תלמסאן. בגיל ל״ז שב לסאלי לאחר שנרדף ע״י השלטונות.

בספר ״ציצת נובל צבי״ כתב כי רבי יוסף איסקאפה היה רבו של שבתאי צבי בצעירותו, אך כשנודע לו על שאיפותיו ״המשיחיות״, תקף אותו בחריפות והזהיר מפניו.

בשנת הת״ט נשלח ע״י מלך מרוקו אל ספרד כדי לבקש את עזרתה כנגד המורדים בו. הוא רבו של רבי אהרן הסבעוני ותמך בו במלחמתו בשבתאות.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
ספטמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר