עליית צפרו.תרפ"א .1921. יעקב וימן

 

עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן

ותהליך קליטתה בארץ ישראל

עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צורצפרו עלייה 1921

במסגרת הקורס :

ציונות ועלייה מצפון אפריקה

תשרי תשמ"ז – אוקטובר 1986

המביא לאתר : אלי פילו

באדיבותו של מר יעקב וימן

, הקבוצה " שראשיתה בימי העלייה השנייה עת הייתה מורכבת מאנשים בעלי קרבה ויחסי ידיות, הפכה בתקופת העלייה השלישית לגוף המאורגן, רבים על יסוד השקפת עולם קולקטיבי סטית ולצורך ביצוע תפקידים אקטואליים. " הקבוצה " ראתה עצמה אחראית גם להקניית השפה לסיפוק הצרכים התרבותיים של החברה.

הוקמו ספריות, נערכו נשפים, התקיימו הרצאות לפועלים ויצאו מלאור עיתונים שונים. גם ההתיישבות קיבלה תנופה בתקופה זו בעיקר בשני איזורים – עמק יזרעאל וגוש הקישון המזרחי. 

מבחינה פוליטית לא הייתה ארץ ישראל, ערב העלייה השלישית, מלוכדת. שתי הסתדרויות הפועלים המקבילות – " הפועל הצעיר " ו " אחדות העבודה " התחרו ביניהן על כל עולה וחלוץ. אחד מהישגיה של העלייה השלישית, הוא הצלחתה ליצור ארגונים רחבים – גדודי העבודה על שם טרומפלדור הסתדרות פועלי הרכבת ועוד…… פעילותה לאיחוד שורות הפועלים והייתה מהגורמים היותר חשובים שהביאו להקמת ההסתדרות הכללית ומוסדותיה השונים – קופת חולים, מטבחים לפועלים, ביטוח הדדי ועוד…….

מצבה של התנועה הציונית בתקופה זו השפיע גם הוא רבות על המצב החברתי והכלכלי בארץ ישראל. הצהרת בלפור הביאה להתעוררות התנועה, אולם עד שנת 1920 הייתה הארץ נתונה במשטר צבאי, ולא ניתן היה לפעול בה, רק לאחר ועידת סן-רמו – אפריל 1920 – בה אושר נוסח המנדט אשר ניתן לבריטניה על ארץ ישראל, מונה לארץ נציב עליון – סר הרברט סמואל -, וכעבור מספר חודשים התכנסה בלונדון הועידה הציונית העולמית.

ועידה זו והקונגרס ה-12  – קרלסבד, קיץ 1921 – הבליטו את המחלוקת בקרב אנשי התנועה הציונית, מחלוקות אשר גברו עקב הקשיים אשר נתקלו בהם הניסיונות ליישום התוכניות השונות בארץ ישראל. כספים לא זרמו לקרנות הציוניות, עולים לא הגיעו במספרים שקיוו להם, השלטון הבריטי נכנע ללחצים של ערביי ארץ ישראל, ובפני העלייה לארץ הועמדו מכשולים רבים.

המצב הגיע  לידי כך שגם ההסתדרות הציונית העולמית, שמקום מובה היה באותה עת בלונדון, ונציגיה בארץ – ועד הצירים – החלו לנקוט במדיניות עלייה רשמית שמשמעותה – הגבלת העלייה. שלטונות המנדט קבעו מכסה לשנת 1921 של 16.500 סרטיפיקטים וההנהלה הציונית השתמשה ב – 1000 בלבד !!!!.

כאמור פסקה שיטת הסרטיפיקטים לאחר המאורעות במאי 1921, אולם רשומה והתמרמרות שגרמה ביישוב בארץ ובקרב המצפים לעלייה נותר גם לאחר מכן.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2014
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר