ארכיון יומי: 13 באוגוסט 2014


הרב-א.אסולין-הלכות חכמי מרוקו

חופש הגדול בפתח, והרבה מתכננים לאן לנפוש, והיכן לטייל?
כמידי שנה, אני נשאל על שאלות רבות, והפעם נעלה מעט מן השאלות שמתעוררים אליהם?

חשוב שההורים יקחו חלק בטיולים עם הילדים, ולא ישלחו אותם לבד מצד סכנה רוחנית וגשמית. ובכך יוספו אהבה ואחוה ויהיו למשפחה מגובשת.
נתן הפעם את הצד ההלכתי שבדבר
א. ראשית טיולי חוצה לארץ, צריך היתר מרב, שאכן נסיעה זו מותרת.
ב. כשם שאדם טרם הנסיעה אדם מצטיד עם ציוד, כך על האדם לברר, האם יש בית כנסת, במקום הצימר, והאם הוא פתוח (במושבה יבניאל יש עשרות צימרים ויש שם שטבילך מנין אחר מנין בכל שעות היום וכן סופר עם מצריכים למהדרין, מקוה טהרה..).
ג. לברר שיש מזוזה במקום.
ד. הגקוזי ברוב הפעמים נמצא בחדר שינה ואף בסלון, יש לו דין מרחץ ואסור לברך ולהתפלל באותו מקום.
ה. המיקרוגל ברוב הפעמים אסור בשימוש מחמת שאין או יודעים מי השתמש בו, וכל שכן אם יש בו שאריות אוכל. כמובן שאפשר לנקות, ואחריו למלאות כוס עם חומר ניקוי, למספר דקות, וליתר בטחון ניתן לעטוף את המאכל בשקית נילון סגורה.
ו. כלים שנועדו לשימוש הנופשים ברוב הפעמים כלים אלו לא הוטבלו, בכלי ברזל וכדומה, כלי זכוכית, אפשר להתיר, היות שצימר דינו כמקום שנועד למסחר. (ולכ"ע פטרון, כלים חד פעמי), וכן לנופשים בשבת לדאוג לפלטה לשבת.
ז. יש בהרבה צימרים טלויזיה ועוד מרעין בישין, פעם ביקרתי חברים, הילדים היו בחדר נפרד, ובמקום היו סרטים ועיתונים זולה ופרוצה…
ח. יש צימרים משותפים שבחצר יש ברכה, לכן יש לברר היטיב היכן נופשים, ויש מקומות רבים שיש צימר מקורה.
ט. לקחת ספרי לימוד רק בנופש ממשיכים להקפיד על לימוד תורה, ורמזו הדרשנים אב ראשי תבות אלול בא….
י. לברר אם יש עירוב בשבת.

בברכה הרב אברהם אסולין

פאס וחכמיה-ד.עובדיה

 

  פאס וחכמיה – כרך ראשון – כרוניקה מקקורית – רבי דוד עובדיה זצוק"ל.

הספר אשר אני נותן לפניכם היום, לא נערך ויצא לאור, אלא כדי לקרב לבני הדור את דיוקנה של קהלה רוחנית וקדושה, מתוך קהילות ישראל, קבלת קודש עיר פאס אשר במרוקו, מרכז התורה והחכמה. מרכז של חקר הלשון המקודש, קהילה שעמדה בקשר עם חכמי המסורת.רבי דוד עובדיה

ובחדש אב הרחמן בשנה הנזכרת שהיא ש׳ ת״ם עונך נלקח ארון האלהים, ונתבש״ם אדוני זקיני הח׳ הש' הדו״מ נר ישראל מר קשישא כמוהה״ר סעדיה אבן דנאן זצ״ל השי״ת ישים מיתתו כפרה על הדור.

[שמעתי שבש׳ התס״א ליצי׳ באדר ב׳ נכנס הגביר המעולה כה״ר ראובן ן׳ קיקי לחופה עם הכבודה גברת ואם בישראל סטרייא בת הישיש ה״ר לוי הלוי ן׳ שושאן נ״ע].

אמר הכותב אע״פ שהצרות שעברו עלינו בימי המלך מסיר״ה התחילו משי התס״א ליצי׳ שבחדש ניסן המכובד באה שמועה מאת המלך הנז׳ שהיה נלחם עם התורק׳ במקום א׳ שמו אלגויע׳ה ובי״ג בניסן ש׳ הנז' באה שמועה שהמלך הז' הטיל מס על כל היהודים אשר תחת ממשלתו, מאת ככר הכסף ונשמע וימס לבבנו וארכבותן דא לדא נקשן. ורפו כל ידים וכהו העינים ונשברו המתנים ותלכנה מים.

 והשמחה של ערב פסח נהפכה תוגה, הרבה מבעלי בתים שלא קנו בשר למועד. ובהרבה בתים שלא קראו ההגדה ומי שקרא אותה היה קוראה כקריאת מגילת קינות. ושלחו כל הקהלות כמה מנחות וכמה שוחדות לפייס המלך אולי יש תקוה להתפייס במחצה או יניח שליש או רביע ולא הועילו כלום. באומרו שכבר נשבע בלחראם מן אולאדו ( בכבוד בניו ) שיתנו היהודים הסך הנז׳ במושלם.

ועלה להם לקהל פא׳ס יצ״ו לחלקם רביע המאת ככרים שהם כ״ה ככר. והיה גובה המם כולו ע״י השר הגדול לקאייד עלי ן׳ עבדאלה אריפי. ולא התחילו לגבות עד ר״ה סיון והיתה צעקה גדולה ומבוכה בעיר זה בוכה וזד. מבכה, ובעוה״ר ביום חג השבועות לא התפללנו בב״ה. ויש שנתן במם שעלה לו עד עשרת אלפים אוקיות ויש ששת אלפים ויש שמנת אלפים והפחות שבכולם אלף אוקיות. ונתפסו ת׳׳ח לתת אלפים אוקיות והרסו כמה תפוחים של כסף של ס״ת. ומב״ה של התושבים שלנו הרסנו ב׳ זוגות גדולים הביאם א׳׳א זצ״ל מעיר תיטוא׳ן יע״א. ולא היו של הקדש ולא של קהל אלא א״א זצ״ל קנה אותם משלו ומממונו וחלקנו אותם לד׳ חלקים כל א׳ נטל פרדי (חלק) א׳ לחלקו והשלים עליו לפרוע המס שעלה לו. ואדוני אחי כה״ר אברהם נתן במס מה שעלה לו אלף אוקיות קדומים ממסיר״ה ( ראשי תיבות : ממטבע מולאי סלימאו ירום הודו ) ואני הצעיר נתתי במס הנז' מה שגזרו עלי ליתן חמש מאות אוקיות, וכן כל ת״ח שהיו לו תפוחים הרסו אותם לתפ״ץ.

[ובש׳ הנז' שהיא ש׳ התס״א ליצי׳ ביום ש״ק ח״י לחשון מתה אשתי הראשונה בת הגביר המעולה כמה״ר שאול ן׳ רמוך ז״ל. והיא בת דודתי תנצב״ה, והיא היתה עשירה וכל מה שיש לי בעולם הוא שלה מה שעלה לה בירושת אביה שמת והגיחה בתולה אע״פ שלא נתנו לה המעשר ממה שיעלה לה בחלקה בגחלת אביה שכבר סלקה עצמה מעזבון אביה ז״ל וכתבה מחי׳ על כל מה שנשאר אע״פ שלא היה ברשותי וכוי ועשיתי לה תכריכין מסך חמש מאות אוקיות קדומים מכ״ט ממס׳ירה ולא הניחה בנים אחריה שכל מה שהיתה יולדת היתה  קוברת לתפ״ץ.

 ויורשיה יורשי כתובתה הוא שאול ן׳ אחיה כה"ר סעדיה נ״ע. ומפני שלא התאבל עליה שלא היה מחוייב באבלה. לא נטל מירושתה מחצית ממה שנמצא אחריה אצלי, אבל נטל פחות שליש כמו שזה מפורש בתקנות קדמוננו זלה״ה. ומה שנתתי לו בירושה הנז' הוא מחצית החצר הנק׳ ע״ש ן׳ רמוך אלקראע. והיא סמוכה לאלפר׳אן של התושבים. ועוד נתתי מעות בעין ת״ר אוקיות ועוד פשתו׳ל מתק׳ל בשמונים אוקיות. וסלקו אותו ב״ד מעל ירושה הנז׳ סלוק גמור כמו שהוא כתוב וחתום אצלי כראוי. ובשנה הזאת בעצמה נכנסתי לחופה עם הבתולה ביידא בת ר׳ יוסף עוזיאל. ובח׳ ניסן של שנה זו באה השמועה של מאת כסף ככר וערבה כל שמחה. עם כל זה תוקף הצרות שמצאתי כתובים אצלי ואצל אחרים הם אלו.

בש׳ התס״ד – 1704- אם אמרתי אספרה התלאות והמדורות שעברו עלינו, יכלה הזמן והמה לא יכלו. אור ליום ה׳ י״ד לכסליו סדר ה׳ האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך נלקח ארון האלהים ונתבש״מ הח׳ הש׳ הדו״מ העניו ומאושר בכל עניניו כמוה״ר וידאל הצרפתי זצ״ל, ונקבר באותה לילה עצמה קודם עלות השחר. יען בעוה״ר היה כאן מולאי חפיץ׳ בנו של המלך מסיר״ה, כי זה דרכם של בני מלכים עוברים עלינו תמיד בכל יום לגוזזנו ולכלותנו ויהי היום יום ה׳ ח״י לכסליו הנד באה שמועה אלינו כי המלך נתן למולאי חפיץ׳ הנז' פא׳ס זדי׳ד למשול בו. וביום ב׳ ז״ך לכסליו הנז' ויבוא מולאי חפיץ׳ עם אנשי ביתו ויצאו לקראתו הקהל והנגידים במנחה טובה והקביל אותם בספ״י וישלחם שמחים וטובי לב ויצו עליהם סריס א׳ ושמו עבדלא ן׳ קאסם ויאמר לו כשירצה א׳ מהנגידים לבוא אצלי הנח לו. והיה הדבר בערמה. למחר ומחרתו בעוה״ר והנה עבדיו ומשרתיו באו להאלמלא׳ה זה רודה וזה מרדה וזה עושה בעברת זדון. וכל אחד עושה כחפצו ורצונו ומכחישים ומשקרים בשם אדוניהם ואין אומר השב. א׳ שואל יין וא׳ מים שרופים וא׳ טאבא וא׳ ליבזאר׳ ״! וא׳ כסוו׳א וא׳ כנזא׳ר וא׳ תהלי׳ל. וימררו את חיינו במסים וארנונות ביום הא׳ שנכנסו להאלמלא׳ח, עד שקצו בחייהם ולא היה יוצא שום אחד מהם מפתח ביתו לשוק כלל ואפי׳ בביתם לא היו יכולים להתעכב אלא כל אחד נוטל כליו ואת בניו ובורחים מגג לגג ונחבאים בהאלזוואר׳י והאלסוואט׳נוס – העליות והחצרות והיו נכנסין לבתיהם אלמסכרי׳ן (המשרתים) – סוכרא – אגרה על השירות למשרת השר – ושוברים הדלתות והאמנות ולוקחים מכל אשר ימצא ונותן לנגידים ולגובי המס, וכל מה שהיו גובים ביום ובלילה מהמס הלואי ואולי היה מספיק לעופות וביצים ובני יונה ותורים שהיו צריכים לתת בכל יום. ויהי היום וישלח אלינו א׳ משריו שמו סי׳ רחאל פאנג׳א לגבות ממנו ד׳ אלפים אוקיות ונתנו אותם הקהל בלילה אחת מרוב הפחד. אח״כ בשבוע זה בעצמו קאם סניו׳ת [עלילה] על יהודי א׳ כשיצא מחופתו ועדיין לא השלים חדש א׳ עם כלתו והוא גבור מאד מר ונאנח. ושמו מימון צאבח. הוליכו אותו למולאי חפיץ׳ ושרף אותו בכבשן האש הי׳׳ן. ולמחרת בהשכמה שלח לנו א׳ מעבדיו לתת לו כופר היהודי אשר שרף ככר מזוקק מעות כ״ט וגבו אותו בלילה א׳. ושם העבד שבא סי רמדאן.

עוד למחר שלח א׳ מהמשרתים ובידו מכאחי׳ל (רובים) ד׳ לעשות להם טבעות זהב ויעשו את הטבעות ונתנו בהם זהב שוה ששים משקלים ונתנו סוכ׳רא לגוי הנז' ששמו אשראייבי חמשים אוקיות מכ״ט ממס״ירה.

עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כולו מר. הדבר נחוץ קום רוץ. ומכור דגן ותירוש וקנה לבן אדוני המלך ד׳ כ׳וואמי – וילונות – של משי ותכף ומיד שלחו אחריהם לפא׳ס לבאל׳י וקנו אותם באלפיים ושש מאות אוקיות קדומים ונתנו סוכר׳א מאה אוקיות. בו ביום והנה סי רמדאן הנז״ל בא ויאמר תנו לי מאה וחמשים אוקיות קדומים ומיד נתנו לו מאה וחמשים אוקיות. בו ביום שלח אלינו שופט א׳ קטן איש עיור ובידו מקל רוכב על כתף גוי א׳ לתת לו כסות ותכף ומיד קנו לו כסות וילבש קללה כמדו, באותו שבוע שלח אחר ד׳ כ׳וואמי אחרים ותכף קנו לו באלפים ות״ק אוקיות. בו ביום שלח אחר״! קפטא׳ן סכרנא׳ט באס יקימוה יקאמת למכז׳ן וזאתהום ליקאמ׳א מאה וחמשים. עוד זה מדבר והנה משרת א׳ כולו מלא קצף ושמו סי גדיף לתת לו כסות א׳ לאחד מחתניו של מולאי חפיץ׳ וקנו אותה במאה ועשרים אוקיות קדומים ונתנו סוכ׳רא על האלכסוו׳א הנז׳ שלש מאות וחמשה ושבעים אוקיות.

פגיעות בחיי הדת אצל יהודי מרוקו-א.בשן

 

מה היו ממניעי ההתאסלמות.  

המפגש הנרחב בתחומים כלכליים וחברתייפגיעות בחיי הדתם בין יהודים ולמוסלמים גרמו לכך שיהודים שסבלו מהפליות או מרדיפות על ידם, יתאסלמו במקום לקדש את ה', או להגר למקום אחר. בעתות מצוקה היו יהודים מוכנים להתאסלם והצדיקו זאת בכך שבניגוד לנצרות – האסלאם אינו עבודה זרה.

אין להניח כי רוב המתאסלמים היהודים שוכנעו כי הדת המוסלמית היא דת אמת, ולמענה כדאי לנטוש את אמונת האבות, חוץ מבודדים שעשו זאת מתוך הכרה. המתאסלמים לא זכו באמון המוסלמים, באשר היו חשודים שהם נקטו בצעד זה מאונס, ואינם מאמינים נאמנים.

פתגם נפוץ במרוקו : אליהוד יהודי ולו כאן עלי ארבעין ערק, שתרגומו, " היהודי – יהודי גם אחר ארבעים דור "

היו נוצרים במרוקו שהתאסלמו, ועדויות על כך בצעודות הארכיון משרד המושבות ומשרד החוץ הבריטי מן המאות ה – 18 וה – 19, מבלי לגלות את הסיבות והרקע למעשה זה.

אנגלי בשם  URQUHART שביקר במרוקו בשנות ה – 40 של המאה ה – 19 כתב כי בניגוד לארצות אירופה הנוצריות, אין המוסלמים מאלצים יהודים להתאסלם. כפי שנראה להלן, היו מצבים בהם יהודים נאלצו להתאסלם.

בין היתרונות למתאסלם, עבד של ד'מי שהתאסלם או ברח למוסלמי, אין העבד עומד יותר תחת רשותו של הד'מי, והוא משוחרר.

היו פיתויים ואילוצים שקשה לעמוד בפניהם. יש להבחין בגזרות שנגזרו על ידי שליטים, שכתוצאה מהן נאנסו יהודים לקבל את דת מוחמד, ובין מקרים בודדים בהם יהודים נטשו את היהדות למען האסלאם. הכוונה למצבים אישיים או פוליטיים בהם הועילה ההתאסלמות, ולעתים הצילה את חייו של המתאסלם.

הפרטים הבאים חלים על כל מי שאינו מוסלם דהיינו נוצרי או יהודי, שגורמים להתאסלמות :

1 – אם אמר בטעות את השהאדה – עבדות או ההצהרהש " אין אללאה מבלעדי אללאה ומוחמד הוא שליחו ". שמואל רמאנילי שביקר במרוקו בשנות ה – 80 של המאה ה- 18, כותב, כי אין המוסלמים מפצירים באדם לקבל את דתם, אבל " אם נשמע בפיו מלות אלה : סידי מוחמד ראסול אללאה – אדוני מומד שליח אלוקים – אם כמצחק או בשגגה או ימיר את דתו או יישרף ואין מציל.

2 – לבלתי מאמין אסור להיכנס למסגד – סורה 9 " התשובה " פסוק 17 – הנכנס למסגד או למקום קדוש בהם אסור לבלתי מאמינים להיכנס – יכול להציל את חייו על ידי התאסלמות.

מתוך הספר " הקוראן " תרגם מערבית אורי רובין – " המשתפים אינם ראויים לכונן או לשַמר את מסגדי אלוהים, בעודם מעידים על עצמם כי כופרים הם. אלה, מפעולותיהם לא יניבו פרי ולנצח יהיו באש "

ביאורו של המתרגם לפסוק – " המשתפים אינם ראויים " פסוק זה פורש כמכוון לבני קוריש אשר התגאו בהיותם מכונניה ומגיניה של הכעבה במֶכה.

הפסוק קובע שאין ערך למפעלותיהם על עוד הם מתנכלים לנביא ואינם מקבלים על עצמם את האסלאם.

" מסגדי אלוהים " צורת הריבוי שימשה יסוד לפירוש הקובע שפסוק זה אוסר על לא מוסלמים – כולל יהודים ונוצרים – לפקוד כל מסגד באשר הוא. עד כאן מספרו של ארי רובין " הקוראן ".

3 – אסור היה ליהודים לבקר בערים קדושות, לבקר בקבר סולטאנים, להיכנס לבית קברות מוסלמי. אם קבר קדוש של יהודי הפך קדוש למוסלמים, וליהודים נאסר להתפלל שם, התאסלמות איפשרה למאמינים היהודים להתפלל שם בזכותו של הקדוש.

4 – מי שמתחפש למוסלמי : יהודי חייב ללבוש בגדים בצבע שחור. אם ילבש בצבע אחר, או יתחפש למוסלמי " יאנסוהו להמיר דתו.

רומאנילי כתב כי אם יהודי ילבש בגדי מוסלמי, כדי שלא יכירוהו ונתפש, הדרך היחידה להציל חייו היא על ידי התאסלמות. היה יהודי שהתחפש למוסלמי בימי הרעב כדי לקבל מזון, אבל בלא יודעין חשף את יהדותו על ידי שהטיל מימיו שלא כדרכם של המוסלמים בכריעה. לאחר שנתפש, הציל חייו על ידי שהתאסלם. – מתוך  " משא בערב " – שמואל רומאנילי.

5 – אם יהודי נאשם בעבירה כלשהי על ידי המושל, בין אם זו אשמה אמיתית או עלילה, התאסלמות משחררת אותו מעונש.

6 – אם יהודי נאשם שביזה את " הנביא " או את דת האסלאם.

7 – אם היו ליהודי קשרי מין עם מוסלמית, דבר האסור על פי דיני האסלאם, או העלילו עליו זאת, או אפילו ניהל שיחה עם מוסלמית. כד להשתחרר מעונש שריפה – עליו להתאסלם.

8 – לחץ כלכלי : כדי להימנע מתשלום מס גולגולת וממסים שרירותיים, וכן מההגבלות החלות על יהודים בלבד.

9 – אם יהודי הסתבך בחוב למוסלמי ולא רצה, או לא היה מסוגל לעמוד בהתחייבותו הכספית, או שהעלילו עליו שהוא חייב כסף, ההתאסלמות שחררה אותו מהחוב.

10 – מי שרצה להגיע למעמד בכיר, שיהודי אינו יכול להגיע אליו.

11 – עבריין שנתפס בעבירה, ורצה להשתחרר מעונש.

12 – אדם שנאסר ורצה להשתחרר, או אפילו רק לשפר את תנאי  מאסרו

13 – מריבות בתוך המשפחה בעיקר אם מעורבים עניינים כספיים.

14 – בעקבות חילוקי דעות בקהילה, חשש שאדם יוחרם.

15 – בעקבות התנפלויות.

16 – יתומות : בת רווקה שהתייתמה הייתה נלקחת על ידי השלטונות ומאלצים אותה לקבל עליה את דת האסלאם. אחד האמצעים להימנע מזאת היא השאתה המהירה, אפילו בגיל נמוך.

אבל יהודי שהתאסלם חשוד בהתחזות, ולא בקלות מתקבל לחברה המוסלמית.

התאסלמות של יהודי שהפך לווזיר מופיע בסיפורת של יהודי מרוקו.

הרב-א.אסולין-הלכות חכמי מרוקו

◆41' מס ◆ לאור חכמי מרוקו ◆ פרשת עקב ◆ תורת אמך
המלקט: הרב אברהם אסולין

והיה עקב תשמעון את המשפטים וכו' ושמר ה' אלוהיך לך וכו')ז, יב(.
כתב הגאון רבי ברוך אברהם טולידאנו זיע"א מו"ץ בעיר מכנאס ממרוקו בספרו
"אמרי ברוך" על התורה.
צריך ביאור מדוע נקט מלת "עקב" ולא אמר והיה אם תשמרון.
ואמרו חז"ל והיה עקב אלו מצוות שאדם דש בעקביו. ונאמר על הפסוק " –
כקטון כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש )א, יז(. ואת דברי דוד המלך ע"ה
בתהלים )מט, ו(, "למה אירא בימי רע עוון עקבי יסובני" רוצה לומר אין אני
מתיירא שמא עברתי על שום מצווה מהחמורות, אך אני מתירא רק מהקלות פן
דשתי עליהם ולא חששתי. ולכאורה כיון שקלות הם ודאי עונשם מועט, ומה
פחד דוד המלך כל כך? ויש להסביר ע"פ דברי התנא )אבות ב' א'(, והוי זהיר
במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות, ורצונו לומר
שבאמת כלפי הקב"ה אין מצוות קלות וחמורות מצד עצמם ועל כולם יבוא
אלהים במשפט, ולכן אף מה שנראה בעיניך כקל, בעיני הבורא יתברך
חמור הוא ואפ' שאין אתה מבין, בדרך משל אם יש לאדם קטטה עם חברו,
יכול לומר בלבו מה בכך אם אשנא אותו בלבי דוקא אבל לא אעשה שום רע
בפועל, אבל טעותו מרה וגדולה שהר אמרו ז"ל )יומא ט' ב'(, לא נחרבה ירושלים
כי אם בעוון שנאת חינם, ובזה יובן שלכן דוד המלך דוקא מעבירות קלות,
שמכיוון שהיו בעיניו קלות זלזל בהן, אך באמת בעיני ה' חמורות היו. וכן מובא
ברמב"ם )פ"ד מהל' תשובה הל' ד' ה(, חמישה דברים העושה אותם אין חזקתו לשוב
מהם לפי שהם קלים בעיניו, ואלו הם: רכילות, לשון הרע מחשבות רעות, שנאת
בלב, ומתחבר לרשע. ומבואר שמפני שקלות הן לא שב האדם עליהם בתשובה
שלמה כמו על החמורות.
והיה עקב תשמעון את המשפטים וכו')ז, יב(.
אפשר לפרש אומרו "והיה עקב תשמעון", שבא ללמדנו שיהיה האדם עניו ושפל
ברך, שאין חושב עצמו כלום רק הוא השפל בעולם, וכעקב הזה שהוא האיבר
הכי תחתון בכל האיברים. וזהו אומרו "והיה עקב", ר"ל אם האדם ישפיל עצמו
כעקב, "תשמעון את כל המשפטים" ר"ל מעשה אני עליו כאילו קיים את כל
המשפטים ועשאם. ועוד איתא בגמרא )ברכות הע"א(, אם ראה אדם שיצרו מתגבר
עליו יזכיר לו יום המיתה, ואין הכוונה יזכיר להיצר הרע, שהרי יצר הרע הוא
מלאך המוות )ב"ב טז, ע"א(, אלא יזכיר לעצמו ולנפשו כי מעותד הוא למות ויתכסה
בעפר ותאכל אותו הרימה, ובזוכרו זה ודאי יחלש כוחו יצרו. וזה אומרו "והיה
עקב" ר"ל אם יזכר האדם בסופו ובאחריתו ודאי ישמור כל מצוות ה' ומשפטיו.
"והיה עקב תשמעון"
ביאר הגאון החסיד רבי יצחק אברז"ל זלה"ה ממרביצי התורה בעיר מרכאש,
בספר כפר ליצחק. "והיה עקב תשמעון" פירוש "והיה" פירוש שמחה ותשחק
הנשמה ליום אחרון שיש לך שכר לחלוק עם החכם כי "בצל החכמה בצל הכסף"
בשביל ש"תשמעון" לשון הבנה פירוש תבינו "את המשפטים האלה" פירוש כי
המצוה הזאת להחזיק ביד לומדי התורה השכל מחייבה על דרך "אם כסף תלוה
את העני עמך" "ושמרתם" כמו ואביו שמר מחשב אני עליך כאלו "ועשיתם
אתם" פירוש כאלו למדתו אתם התורה כי המחזיק נעשה חכם לעולם הבא
"ושמר ה' אלהיך" השכר "את הברית" שהיא התורה משום "ואת החסד" גמילות
חסדים שהחזקת ביד החכם ושמא תאמר דבר שאין לו קצבה לא משתעבד
ושכר עולם הבא הוא ארוך על דרך "מה רב טובך" לזה אמר "ושמר ה' אלהיך
לך" ולגבי הקב"ה הוי דהר שיש לו קצבה ועוד "אשר נשבע לאבותיך" ואם נשבע
משתעבד כי שבועה חמור.
והסיר ה' ממך כ חולי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך
ונתנם בכל שנאך)ז, טו(.
כתב הגאון החסיד רבי יחייא שניאור זצ"ל מרבני תאפילאלת ובארץ רב שכונת
מוסרה בי"ם, בספרו יש מאין ח"ג.
קשה מהו אשר ידעת? וגם למה לא כללם ביחד ויאמר כל חולי ומדוה מצרים
הרעים? ונראה לפי רבותינו ז"ל )דברים רבה, עקב(, כי עשר מכות שבאו על
המצרים, מקודם היו מסתלקים מהם תיכף באיים על המצרים, והנה חוץ ממכות
מצרים יש עוד כל מיני מחלות, ולכן מבטיח כאן השי"ת, שאם ישראל יעשו רצונו
ינצלו מן הכל. וזה שאמר "והסיר ה' ממך כל חולי", דהיינו כל מיני מחלות, וגם
"וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת", וטעמת מהם במצרים, גם כן "לא ישימם
בך", אפילו בהעברה בעלמא, כמו שהיה במצרים שבאים עליכם ותיכף
מסתלקים, אפילו כך, לא ישימם בך, אלא ונתן הכל על אויביך ועל שונאיך.
שמלתך לא בלתה מעליך ורגליך לא בצקה זה ארבעים שנה )ח, ד(.
כתב הגאון רבי שמואל עמאר זצ"ל בספרו שמע שמואל.
על פי הזוהר הקדוש )פרשת נח, סו(, ובמדרשים: כי מהמצות ומעשים טובים שאדם
עושה, נעשה לו מלבוש רוחני, והוא הנקרא חלוקא דרבנן, ובכל יום ויום נעשה
מעט עד שנגמר, ובגמרא אמרו, שיש מן הצדיקים שביקשו לראותו והראו להם
חלוק חסר, והוזקקו להשלימו בתיקון מעשיהם, וידוע גם שצריך להיזהר
מעבירות שאדם דש בעקביו, שאם לא כן בר מינן עבירה גוררת עבירה. ואם
יזכה למלבוש לנשמה שהוא חלוקא דרבנן, כדי שיוכל להסתכל באור החיים,
אשרי חלקו ואשרי הצדיקים.
ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש )ח, ח(.
ביאר הגאון החסיד רבי שלמה סלימאן פרץ זצ"ל בספרו חכמת שלמה.
מה שנאמר "ארץ חטה ושעורה וגפן" וכו' בלשון יחיד. אפשר לפרש, שפירות
שנשתבחה בהם ארץ ישראל משונים הם בגדלם מפירות של ארץ ארצות, כמו
שמצינו במרגלים שנאמר )במדבר יג, כג(, ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד,
שהביאו אשכול ענבים אחד ונטלוהו שמונה מהם, ואחד נטל רימון אחד, ואחד
נטל תאנה אחת. לכך אמר "חטה" בלשון יחיד, לפי שחיטה אחת בארץ ישראל,
חשובה כחיטים רבות של שאר ארצות , וכן שעורה.
וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל )ח, יח(.
ביאר הגאון החסיד רבנו חיים בן עטר זצ"ל מחמי סאלי במרוקו.
יש לפרש שצריך לתת לבו על טובתו כי מה' היתה לו, ודבר זה יעירהו תמיד
להכיר בוראו והשגחתו עליו. ותחילת תחבולות יצר האדם היא להשכיחו דבר זה
ודרך זה יכנס לאבדו. הא למדת, שזכירה זו גדר לעבודת השם יתברך,
ומחסרונה ידיחנו השטן ממדרגה למדרגה למטה ממנה.
ולמען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה )יא, כא(.
איתא בגמרא )ברכות ח' ע"א(, אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבל פירוש
יש אנשים באים בימים בבל, תמה ואמר למען ירבו ימיכם על האדמה
כתיב )דברים יא כא(, אבל בחוץ לארץ לא, כיון דאמרו לו שהם מקדימים
ומערבים לבתי כנסיות אמר האי דאהנייא להו, והתמיה מבוארת והרי
סוף סוף על האדמה כתיב ומה הועיל שמשכימים ומערבין לבית
הכנסת לעניין זה.
ופירש הגאון ז"ל ע"פ מה שאמרו )מגילה כט ע"א(, עתידין כל בתי כנסיות
שבבבל להשתרבב ויקבעו בארץ ישראל. ולפי אתי שפיר שברגע
שהם בבית הכנסת שעתיד להקבע בארץ ישראל, שייך לקרוא בהם
על האדמה, וזוכים ע"י כן לאריכות ימים.
\
מעשה רב: אריכות ימים / רפואה שלימה. מהקונטרס "פניני המידות".
שהיתי בבית הרב הגאון רבי יהושע מאמאן שליט"א, שאלתי את הרב במה
הארכת ימים, הרב בראשית דבריו ציין שהכל בזכות התורה, שרציתי לשמוע
עוד, אז הרב סיפר שבאותה תקופה עם עליית הרבה יהודים ממרוקו לארץ,
אימי ע"ה, עלתה לארץ מרוב כיסופיה לארץ הקודש, וכאשר הרב קבל מכתב
שאין מי שידאג לאמו, הרב בתוך זמן קצר עזב את עולם הדיינות והרבנות,
למרות שהרב נועד עוד לגדולה, והרב עלה לטפל באמו, והוסיף הרב, ממש
שהצלתי את אימי ממוות לחיים, ועוד סיבה שהרב מקפיד מצעירותו על אמירת
ברכת אשר יצר בכוונה גדולה.
שבת שלום הרב אברהם אסולין

כתר קדושה – תולדות הזהב לבית פינטו

כתר קדושה – תולדות שושלת הזהב של צדיקי בית פינטו מדור ראשון עד דור עשירי

שרשים חסוניםכתר קדושה

חבורת אריות

בין גדולי החבורה, נמנו גם המקובלים: ר׳ ישעיהו הכהן", ור׳ יעקב גדליה. את ר׳ ישעיהו הכהן תארו : ״הרב הגדול והקדוש, תורה וכהונה וגדולה במקום אחד החסיד העניו, איש אלקים קדוש״. ר׳ ישעיהו, שהיה בעל נכסים, בנה מהונו בית הכנסת בעיר מרקש, ברחוב נגידים או ״דרב תאזר״ כפי שמכונה בפי העם. בית ­הכנסת נקרא על שמו, ועמד על תילו עד העת האחרונה.

ר׳ יעקב גדליה היה מו״ץ במרקש, וזמן מה היה גם מו״ץ באגאדיר ובסאלי, על כתב המקובל ר׳ שלום בוזאגלו בהקדמתו לפירושו מקדש מלך על הזוהר: ״ואריה דבי עילאי, דיתיב בתוונאי דליבאי, הנמנה תמיד לכל דבר מצוה, ויחדיו נמתיק באהבה ואחוה, הוא אחד המיוחד מבני עליה, מעלת החכם השלם, הדיין כמוהר״ר יעקב גדליה זלה״ה״.

אף המקובל הידוע מהעיר טיטואן, הגאון הקדוש ר׳ יעקב מאראגי, היה קשור זו. ומסופר שפעם אחת נחלק עם ר׳ אברהם אזולאי בפשט הזוהר, וכדרכם של תלמידי חכמים ניסה כל אחד להוכיח לחברו את צדקת דרכו, עד שגברה ידו -עקב, ור׳ אברהם הודה לדבריו.

עליו מספר החיד״א, ששמע מפי רב חסיד אחד, שר׳ יעקב היה עני מרוד, וקיים את התורה מתוך עוני ומחסור. וטעם הדבר, כי מן השמים נגזרה עליו גזירה שכל שיהיה לו יאבד, כי כך היה תקונו. ואכן, כל ימי חייו, אם בא לידו איזה ריוח מועט,  תיכף ומיד הפסידו, ונשאר בלי כלום. יחד עם חברו ר׳ אברהם ן׳ מוסא, המכנהו "החכם השלם, המקובל האלקי״, חברו הגהות לספר אוצרות חיים של רבי חיים ויטאל, כמו כן חיבר גם פירוש על האידרות.

לחבורת אריות זו הצטרף ר׳ יעקב פינטו, התקבל בה כחבר מן המנין, ועד מהרה הפך להיות אחד מראשיה.

צלוחית של פלייטון

קדוש עליון, היה ר' יעקב. איש תם, יושב אהלים, פרוש מכל ענייני העולם הזה.

תענוגותיו – מזיו השכינה. ושאיפותיו – להתקרב אליה ולדבוק בה.

שיג ושיח אין לו עם הבריות, מנותק מדרכי העם ההולכים במורדות מחשכי החומר, פניו למעלה, אורח חיים למעלה למשכיל (משלי טו, כד). חיותו בעולמה של תורה, כל הוויתו ורעיוניו נתונים בה, באהבתה ישגה תמיד. בכל תחום ממקצועות התורה ידיעותיו שופעות כמעין המתגבר, מפכות בעוז כנהר שאינו פוסק. והכל טהור, בהיר ונהיר, שמן זית זך, כי תורת אמת היתה בפיו.

בהיותו חבר באותה אגודת חסידי עליון, שרפי מעלה, דומה היה ר׳ יעקב לצלוחית של פלייטון מגולה הנתונה בחנות בשמים, קולטת ושואבת מריחות חברותיה מוסיפה בהם את ניחוחה המיוחד לה, ומפיצתו ביתר שאת. כך ר׳ יעקב, התחכך בשולי גלימותיהם של חבריו הצדיקים, שאב מתורתם ומעשיהם, הוסיף לכך את ניחוחו המיוחד לו, ורקח מרקחת נפשו לכבוד בוראו שבשמים. מצלוחיתו נדף ניחוח עדין ונדיר, המשלב בתוכו טעם יינה של תורת הנגלה, עם ריחה המשכר של חכמת הנסתר.

ואם בהשוואה לצלוחית פלייטון אנו עוסקים, כמה קולעים כלפי ר׳ יעקב, דברי חז״ל (מסכת ע״ז דף לה:), המדמים תלמיד חכם ששמו מתפרסם בעולם לצלוחית זו שריחה נודף בהיותה מגולה, ופירש רש״י שם: "מגולה ריחה נודף, והיינו דכתיב (שיר השירים א,ג) שמן תורק שמך, כשמגלין אותה ומריקין שמנה, כלומר כשאת־ מלמד תורה לתלמידים, אז יצא לך שם בעולם״.

כך גם ר׳ יעקב, תיכף בבואו למרקש החל להריק ממעיינות חכמתו לתלמידים ותוך זמן קצר התפרסם ברבים, עד ששמו נישא בהערצה בפי כל. בני העיר שהרגישו כי איש אלוקים סובב בתוכם, מינוהו לרב עליהם, ולאחר תקופה קצרה נחשב כבר לאחד מרבני האזור כולו. ר׳ יעקב לא הסתפק בכך, ומלבד ששימש כמורה דרכה של קהילת מרקש, ניהל בה גם ישיבה גדולה, אשר תלמידים רבים שחרו לפתחה, כפי שיסופר להלן (בדברי ימי אחיו ר׳ אברהם זצ״ל).

כל כוחו ומרצו השקיע ר׳ יעקב בעבודת הבורא. את האלקים התהלך ר׳ יעקב מדרגה זו לדרגה גבוהה הימנה, עלה ונתעלה בסולמו של ר' פנחס בן יאיר. מפרישות לטהרה, ומטהרה לחסידות, וכן הלאה, עלה ונתעלה עד לשמי מעלה, והגיע למעלת רוח הקדש.

מתחילה דומה היה ר׳ יעקב לארון הזהב שבמשכן, תוכו עץ, וסביבו זהב. היינו: פנימיותו חומר מורכב, אנושי, בר חלוף, וחיצוניותו זהב התורה ומעשים טובים.

אך לאחר זמן כאשר התמיד לעלות במעלות הסולם, מקדושה לקדושה גבוהה הימנה, התרומם  טפח וטפחיים, וסחף אחריו אף את אותו גוף חומרי מורכב שהכניע מהותו, הזדכך, ונהפך להיות קודש. ככל הנראה חש היטב בתפקידו הטפל, והשתדל להצניע את עצמו, למעט בדרישת צרכיו ככל האפשר, ולא להפריע.

אודות לכך זכה ר׳ יעקב בעת למודו להתפשטות הגשמיות, ולא חש בכל אשר נעשה סביבו. לסובבים אותו היה נדמה כאילו גופו כאן ונשמתו נעה בשמי מעלה, באים לשמוע קול תורתו.

לא בחינם זכה לגילוי אליהו הנביא, ולמד תורה מפיו, כפי שהללוהו חכמי הדורות: " אשר יצק מים על ידי אליהו הנביא ז״ל "

כך זכה והתעלה לעשות רצון קונו באהבת אמת, ללא כוונת שכר, להדמות למלאכי מעלה העושים רצון בוראם למען שמו בלבד, ונהיה בבחינת הכרובים שעל הארון, פורשי כנפים למעלה ופניהם אל הארון, כביאור זקנו הרי״ף זצ״ל, בספר דרשותיו

״וטעם היות הכרובים פורשים כנפים ופניהם אל הארון, לומר, שלא יפנה התלמיד חכם לדבר אחר זולת אל הארון ואל התורה, כמו שאמר התנא הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, והיו הכרובים פורשי כנפים שיהיה הלימוד לשם שמים למעלה, ולא לפניה אחרת ח״ו, רק ידמה למלאך ד׳ עושה רצונו מאהבה״.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2014
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר