ארכיון יומי: 25 בדצמבר 2017


אבעבועות חורף (א-סאבוויניז )-כוסות רוח-הטיפול בעלוקות-רפאל בן שמחון

אבעבועות חורף (א-סאבוויניז )

זוהי מחלה יהודית שהייתה נפוצה בקרב הצעירים והמבוגרים גם יחד. מחמת הקור של החורף הופיעו אצל האנשים נפיחויות ופצעים בידיים, ברגליים ובאוזניים. הערבים סבלו פחות ממחלה זו משום שהיו רגילים לקור ורובם הלכו יחפים. הם לעגו ליהודים וראו בהם עצלנים, שאינם יוצאים מבתיהם ברגל.

הערת המחבר: ״משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל״ ( סוכה כז, ע״ב ). אימרה זו במקור היא לשבח, אולם כאן השימוש הוא לגנאי, כי הערבי ראה ביהודי אדם עצלן שלא יוצא מביתו יחף כמוהו, ולכן רגלו עדינה ורגישה לקור.

            לריפוי מחלה זו, השתמשו בשיטות שונות:

1 –  לקחו קערה, מילאו אותה במים חמים מהולים במלח, והחולה הכניס את ידיו או רגליו למשך שעה תמימה, עד שהנפיחות ירדה. לפעמים הוסיפו גם מי ״אקונומיקה״, וזה גם עזר.

2 –  לקחו חיננא ומרחו את הידיים ואת הרגליים של הסובל, והכופר הזה ייבש את המקומות הנפוחים בידיים וברגליים.

  • הטיפול בעלוקות: העלוקה הרפואית מצויה בנהרות ובמקוואות מים. יש לה שני כפתורי הדבקה בקצה הגוף ובמרכזו של הכפתור הקדמי, מצוי הפה. הערבים הביאו את העלוקות בקיץ ותמורת כמה פרוטות הם הצמידו אותן למקומות הנגועים בפצעים. העלוקות מצצו את הדם והחולה לא סבל בחורף. רבים היהודים שהשתמשו בעצמם בעלוקה, מבלי להזדקק לעזרתו של הגוי.

4 – כוסות רוח: השכיבו את החולה על בטנו, לקחו פיסת נייר או חתיכת צמר, הבעירו אותה בתוך כוס או מספר כוסות ( שתים או שלש ), אשר הצמידו לגבו של החולה, הוואקום שנוצר בכוס, שאף את כל האויר שבגבו של המשתעל ושיחרר אותו מהשיעול.

ראוי לציין, כי הטיפול בכוסות-רוח ניתן רק לילדים גדולים ולא לקטנים.

הצטננות (א-רוואח אל-הבטא)

מחלה מאוד שכיחה שהייתה באה בחורף בעיקר, היא ההצטננות שלוותה ברוב המקרים בדלקת ריאות או ברונכיטיס. ההצטננות זכתה לכינויים שונים: א-רוואח ( התקררות ), אל-הבטא (הירידה) או להבוט דהיינו ההצטננות ירדה על ראשו של החולה.

לטיפול בברונכיטיס: לקחו קערה גדולה, מילאוה במים רותחים ושפכו לתוכה כוסית עראק. החולה התכופף עם פניו לקערה כאשר ראשו מכוסה היטב בצעיף, ושאף את כל האדים לתוך נחיריו. אחר כך קשרו לו חזק את הראש עם אבנט מבד, כיסו אותו בהרבה שמיכות ולמחרת בבוקר קם אדם בריא.

קמיע למחלת (להבוט)

להבוט, ולכל מדווה: קח ענף עץ הרימון, שפריו עודינו חמוץ, סרגל את הענף ( ליישר ולהחליק בו 4 קוים ולעשותו כמו סרגל ) כתוב על הארבעה צדדים שהחלקת את הדברים:

משביע אני אתכם חבורת השטנים, האיבליסים [שדים] והמזיקים בשם רבון עלמין, שתסירו כל רעה ומחלה מפלוני בן פלונית בזכות השמות אשמדא״י אדמד״ו. אני משביע עליכם את השמות הללו שתאסרו בתוך הענף הזה כל מכאובי־ראש ומכאובי גוף של פלוני בן פלונית בשם השמות וה-חותמות של אדוננו שלמה (המלך) בן דוד ע״ה. זרוק את הענף לתוך קבר עזוב ושכוח, ואמור:

אני לא זורק את הענף, אני זורק רק את המחלות של פלוני בן פלונית ושלא תחזור לו שום מחלה או כאב עד שיבוא לקחת את הענף בידו. ובשעת זריקת הענף יש לומר:

ערות של יאור, על פי יאור, וכל מזריע יאור, יביש נידף ואיננו. כן יקח לימון ובעזרת אולר או מחט, יחקוק עליו את הדברים:

בשם רבון עלמין, אין אני זורק את הלימון, אני זורק את המחלות של פלוני בן פלונית ומיחושי להבוט בהם סובל ואל תניחו עד שייעלמו הכאבים וכל מדווה. תם. ו

הנה עוד תרופה נגד להבוט.

קח עינב א-דיב [שיח מרפא], ערער [ג״כ שיח], בצל לבן, כתוש את שלושתם וערבב אותם עם אל-קטראן [נוזל מאוד שחור הדומה לזפת], ומרח את הראש, במשך שלושה ימים, והחולה יבריא בעזרת האל ובישועתו.

עינב אדיב הוא שיח ואם מערבבים אותו עם יין ושותים, הוא מביא שינה לאדם, אם מטפטפים ממנו כמה טיפות בעינים מתקן את הראיה, גם מרפא כאבי האזניים ועוד.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

דצמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר