שירי ההילולא והזיארה – יששכר בן עמי-קו לקו בעריכת הרב משה עמאר
שירי ההילולא והזיארה – יששכר בן עמי
חקר השירה הדתית והחילונית של יהודי צפון־אפריקה קבל בשנים האחרונות תנופה גדולה מאז החל חיים זעפרני לעסוק בנושא זה ואם כי מחקר זה הוא בראשיתו ממש יש באיסוף החומר עד עתה ובמיונו הראשוני הבטחה ליבול נאה בשנים הבאות.
הפיוט והשירה מהווים אמצעי חשוב מאוד כדי לבטא את היחס לקדוש בהילולא הנערכת ליד קברו, בבית הכנסת או בבית וכן בכל ביקור אצל הקדוש. בעזרת השיר ופיוט מבקשים החוגגים לבטא את התרוממות רוחם ואת אהבתם והערצתם לקדוש
ניתן להבחין בליטורגיה זו בסוגים שונים של שירה. סוג אחד הוא הפיוט הכתוב כולו בעברית והמושר באופן בלעדי על ידי הגברים. מטרתו לפאר ולשבח את הקדוש ולא פעם הוא חובר לאחר שהפייטן הבריא ממחלה בזכות הקדוש או שהיה עד לנס מסויים או כאמור, לאחר ביקור אצל הקדוש שהרשים אותו. פיוטים מהסוג הזה נפוצים בכתבי יד ובדפים בודדים ורק חלק קטן מהם הובא לדפוס בקבצים שונים. סוג אחר הוא הפיוט הכתוב הן בעברית והן בערבית כאשר בית אחד כתוב בעברית ומיד אחריו בא בית בערבית. או שהפיוט מתחיל בעברית ורק הבתים האחרונים כתובים בערבית. גם סוג זה מושר בעיקר על ידי הגברים אם כי הנשים מכירות בדרך כלל את הקטעים בערבית. סוג שלישי הוא השיר הכתוב כולו בערבית בצורת קסידה. זוהי בעיקר שירת הנשים לכבוד הקדוש, המאופיינת בדרך כלל במקצב חזק שסוחף את החוגגים. גם גברים מצטרפים לשירה, במיוחד כאשר מושרות אותן הקסידות המפורסמות והידועות לכל מי שהשתתף אי פעם בהילולא.
לרוב מוקדשים הפיוט והקסידה לקדוש מסויים באופן בלעדי, אך בשירים רבים מוזכרים יותר מאשר קדוש אחד. בין הקדושים המפורסמים יותר, כמעט ואין קדוש שלא ידועים שירים ופיוטים המוקדשים אך ורק לו. שירים בלעדיים אלה מושרים בטכס ההילולא של הקדוש, לרבות בעת המכירה הפומבית של כוסות היין או המאחיי״ה לכבודו כאשר מעלים בשיר את ניסי הקדוש ומבליטים את התועלת שבשתיית כוס היין וזאת כדי להמריץ את הקונים להעלות את הצעותיהם לקניית הכוס של הצדיק.
יש לחנים ותבניות שיריות מאוד מפורסמים החוזרים בשירים שונים כאשר רק התוכן משתנה. בהרבה שירים, ובעיקר בשירים בערבית מצוי למשל, הבית הבא:
זכותו תכון מעאנא זכותו תעמוד לנו
חנא וישראל כוואננא לנו ולישראל אחינו
הודו לה׳ כי טוב הודו לה׳…
בית זה יכול להוות סיומת של שיר או יכול לשמש כפזמון חוזר של שיר. רואים בבית זה את השימוש של עברית וערבית בערבוביה, דבר שאינו יוצא דופן בשפת היום יום של היהודים במרוקו.
מספר מצומצם של פיוטים וקסידות, בעיקר אלה הכתובים בערבית, ידועים ומושרים בפי כולם. כך, כל האינפורמנטיות שהתבקשו על ידינו לשיר שירים המיועדים לקדוש, ידעו לשיר לפחות כמה בתים או קטעים משירים כאלה. אכן מחקרנו בעבודת השדה העלה מצד אחד את העושר הרב שבשירים לכבוד הקדושים ומצד שני את העלמם של הרבה מהם ובעיקר בגלל אופים המאולתר.
להלן מבחר שירים מהסוגים השונים:. צדיקים לעזאז: שיר זה משמש כעין המנון כללי לשירת הצדיקים מוזכרים שלושה עשר קדושים.
פזמון
יא רבבי תסמאח פללי דאז
יא רבבי תכממל אלמחדאז
יא רבבי סעדנא מה יעואז
זיכות צדיקים לעזאז
אלהים : מחל על מה שעבר
אלוהים : עשה מה שצריך
אלוהים : מזלנו לא יתעקם
בזכות הצדיקים היקרים
בדית נתכללם בז׳האר
וצדיק לעזיז נדכר
ולי טלבנא לי יחדר
ישמו עאלי ומזאהאר
לעזיז רבי יחייא לכדר
התחלתי לדבר בפרחים
ואת הצדיק האהוב אזכיר
מה שביקנו יתקיים
כי שמו מרומם ומאיר
היקר רבי יחיא לכדאר
יא לאה נמסיוו יא לעבאד
אנדרבו טרקאן לבעאד
ונטלבו טליבאת אזדאד
ונזורו צדיקים דלבלאד
לעזאז סיאדנא מואלין צ׳אצ׳
אזרחים בואו נלך
ונפליג בדרכים הרחוקות
ונבקש חדשות
ונשתטח בקברי צדיקי העיר
אדונינו היקרים מוואלין דאר
צדיק יכון לינא סנידא
ונזיווה מן טריק בעידא
ונזורוה זיארא זדידא
ויזעל ייאמנא סעידא
רבי אליהו מול צ׳אר לביצ׳א
הצדיק יהי לנו למשענת
ונגיע אליו ממרחקים
ונבקרו בהשתטחות חדשה
ויעשה ימינו למאושרחם
רבי אליהו בעל אדון קזבלנקה
הערות המחבר: שיר זה הופיע בחוברת קטנה בצד אחד עם אותיות עבריות ובצד שני עם אותיות לועזיות לאלה שלא ידעו לקרוא עברית.
הבחירה היא משמעותית ומזכירה שלושה עשר קדושים מפורסמים. אין ספק שיש כמה קדושים ידועים שיכלו להכנס ל״נבחרת״ הזו, מכל מקום מתמיהה מאוד העובדה שצדיק כה מפורסם כמו מולאי איגגי אינו מופיע.
א חבאבי לוכאן ריתו
עזאייב צדיק פי חייאתו
כללא אלעז אלפאמילתו.
אבייאצ׳ אללי חציר פי דפינתו
לעזיז רבי חיים פינטו.
ידידי לו ראיתם
את פלאי הצדיק עוד בחייו
השאיר כבוד למשפחתו
אשרי מי שנכח בקבורתו
היקר ר׳ חיים פינטו
ראד באלך יא כאיי מא תמסיס
פי להלולא מא תרכיס
ונדר עליך מא תכלליס
יקבל זיארך בלא תעכיס,
לעזיז רבי אברהם מול נס
תן דעתך אחי פן לא תלך
מההילולא אל תרפה
והנדר עליך אל תשאיר
הוא יקבל את השתטחותו ללא עיכוב
היקר ר׳ אברהם מול נס
יא ללאה נמסיוו יא לכאווא
ונקבלו לעדאב בלחלאוא
ונזורו צדיק בצפאוא
וללי פיה סי צ׳ראר ידאוא.
זיכות רבי רפאל אנקאוא.
בואו נלך אחים
ונקבל את צער הדרך באהבה
ונבקר את הצדיק בתמימות
ולכל מי שיש מכאוב יתרפא
בזכות ר׳ רפאל אנקאוא
מאזלת אנזיד פלגנאוי
ונפררח קלבי לכאוי
אונטלב אללי נאוי
וצייק הוא ידאוי
לעזיז רבי שלום זאוי.
עוד אוסיף בשירים
ואשמח את ליבי הריק
ואבקש מה שאני חושב
והצדיק הוא שירפאני
היקר ר׳ שלום אזאוי
מסיה אנזור יא לכוואן
לצדיק סכית בללי כאן
ורזעת בקלבי פרחאן
קבל זיארתי מול ואזזאן
לעזיז רבי עמרם דיואן.
אחי הלכתי להשתטח
לצדיק ספרתי מה שיש לי
וחזרתי בלב שמח
אדון־בעל ואזאן קבל את בקשתי
היקר ר׳ עמרם בן דיוואן
יא לחבאב סריוו סמע
באס תגפרו דנוב אולכדע
וזיארתנא דימא תנפע
צדיק לינא יסמע
לעזיז רבי דוד דרע
ידידי, קנו נרות
כדי לכפר על החטאים והרמאויות
והשתטחותינו תמיד תועיל
צדיק לנו יעתר
היקר ר׳ דוד דרע
יא כאי סמח פי כולסי
ראה דנייא מה תדומסי
גיר צדיקים מא תנאסאסי
ולהאד צדיק תמסי
לעזיז רבי דוד ומשה
אחי, וותר על הכל
כי העולם אינו נצחי
רק את הצדיקים אל תשכח
ולצדיק זה תלך
ליקר ר׳ דוד ומשה
ואחד צדיק יא נאס
כללא זיכותו עלא לסאס
וללי יטלבלו פלכאס
ידאויה דגיא מן כול באס
סידי לעזיז רבי פנחס
רבותי, צדיק אחד
השאיר זכותו מבוססה
ומי שיבקשנו ליד ה״כוס״
ירפא אותו מהר מכל נגע
אדוני היקר ר׳ פנחס
בסחאל אללי מרצ׳ו והבלו
מסאוו לצדיק ונזלו
אלכיסאן וסמע סעלו
דאואהום צדיק מן פצ'לו
לעזיז רבי שלמה לחלו
כמה חלו והשתגעו
הלכו לצדיק והתארחו
הדליקו כוסות ונרות
רפא אותם הצדיק מחסדו
היקר ר׳ שלמה לחלו
אנטלבוך יא רבבי מולאי
תקבלינא האד ראי
בזהדך נמסיו לעאם זאיי
ונעמלו להילולא יא כאיי
די רבי שמעון בר יוחאי
נבקשך אלוהים אדוננו
קבל נא זאת העצה
בעזרתך נלך בשנה הבאה
ונקיים את ההילולא, הו אחי
של ר׳ שמעון בר יוחאי