הספרייה הפרטית של אלי פילו- CRÉPUSCULE GLORIEUX SUR UNE MARRAKECH JUIVE
L’auteur, Thérèse Zrihen-Dvir, née à
Marrakech au Maroc, est la petite-fille du président de la communauté juive de Marrakech, Rabbi Moshé Zrihen, Rabbin-juge. Après la guerre des Six Jours, elle quitte le Maroc et s’installe en Israël avec sa famille. Elle suit son époux au Canada en 1981 où elle réside jusqu’en 1985.
Ses œuvres relatent le mode de vie de la communauté juive au Maroc, ses luttes pour la survie, son isolement et surtout son héritage de traditions dont la richesse nous émerveille encore aujourd’hui.
CRÉPUSCULE GLORIEUX SUR UNE MARRAKECH
JUIVE
C’est en fait la suite de « Il était une fois… Marrakech la juive, ou la splendeur nacrée des jours d’automne ».
C’est un retour aux sources, un pèlerinage nostalgique illustré de photographies dans ce qui fut le berceau extraordinaire d’une brillante communauté juive. Marrakech et son Mellah, ses souks, ses saints, ses ruelles dissimulant son intimité et ses secrets. Marie est à la recherche de son passé, là où il a cessé d’exister. Là où, comme elle, nombreux sont ceux qui sont partis à l’aventure, ont dérivé vers d’autres continents sans jamais oublier le sable chaud des dunes de Mogador, les couchers de soleil flamboyants sur la Koutoubia et l’avenue Mohammed V, les grottes des Djinns… Mais aussi les saveurs, les affections, l’entente et la discorde…
Là où tout naît et meurt à la fois.
« L'odeur de la Mahiya ne soûle pas
Mes yeux cherchent les visages des cousins du soleil
Partis comme brûlure rouge sang.
Où êtes-vous Simon et Élias,
Où êtes-vous Sarah et Esther La musique de SamiAl Maghribi ne retentit plus, L'oud ne répand plus de notes mélancoliques Et le tintement des bracelets s'est tu.
Thérèse Zrihen-Dvir
אלף פתגם ופתגם –משה(מוסא) בן חיים-בערבית מדוברת ובתרגום עברי
36 – صديق الكل ما له صديق
צַדִיק אלְכֻּל מַא לַהוּ צַדִיק
החבר של כולם אין לו חבר
נאמר על אדם החושב שרבים הם חבריו، אך למעשה אין לו ידיד נאמן
37 – ضرب الحبب زيب وحجارته قطين
צַ'רְב אלְחַבִיב זְבִיב וחְגַ'ארתו קֻטֵין
מכל האוהב צימוקים ואבניו דבלות(תאנים יבשות)
נאמנים פצעי אוהב(משלי כז، ו)
המכות הבאות מאוהב הם למוסר ותוכחה
38 –قل:بتعرفه؟ قال:بعرفه.قال:جربته؟ قال لا. قال:اذن لا فيه ولا معرفتك
קאל: בְתִעְרַפוּ? קאל: בערפו: קאל: גַ'רַבתו? קאל: לא. קאל: אִזן לא פיה ולא פי מערפתכּ
אמר מביר אותו? אמר :כן.אמר: נסית אותו? אמר: לא.אמר: אם כן אינך מכיר אותו. אל תאמר אני מכירו, טרם תנסהו ותבחנהו
39- قد ما بسمن الكلب، لحمه ما بتاكل
קַד מא בִסְמַן אלכּלב, לַחְמו מא בִתַאכּל
כמה שהכלב ישמין, בשרו לא נאכל
נאמר על אדם, שקשה להתיידד עמו, וכל המאמצים להתקרב אליו לא יועילו
40 – شاف أحباب ونسي اصحابه
שַׁאפ אַחְבַאבַ ונִסִי אצְחַאבו
ראה את אוהביו ושכח את חבריו
אל תטוש אוהב ישן, כי חדש לא ידע ערכיך (משלי בן סירא ט' 10)
אלף פתגם ופתגם –משה(מוסא) בן חיים עמ' 34