ארכיון יומי: 10 בפברואר 2019


מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני- חיים יוסף דוד אזולאי

חיים יוסף דוד אזולאי

מכונה חיד״א. נולד בירושלים בשנת תפ״ז. – 1727-מת בליוורנו ביום י״א אדר תקס״ו- 1806. מקור בן םמך קובע כי נולד בן ז׳ חדשים. הנצבים עליו חשבוהו לולד מת, לנפל, וזקנתו חממתו בבגדים ותשב רוחו אליו ויחי. אבי חיד״א ר' יצחק זרחיה, היה אחד מגדולי הרבנים בזמנו, ושמו נזכר בהערצה בכמה מספרי התקופה. רבו המובהק היה ר׳ יונה חנון נבון בע״ס ״נחפה בכסף״. בשנת תק״ג למד זמן קצר גם בישיבתו של הרה״ג המקובל חיים בן עטר ז״ל. בה בעת שמש את הרב האשכנזי ר' יצחק הכהן רפפורט בע״ס ״בתי כהונה״. — פרי עטו הראשון היה אסף רשימותיו על טעויות והשמטות של גדולי המחברים שתיו לפניו, אשד קרא לו בשם ״העלם דבר״. שבושים אלו נפלו בספרי הקדמונים מפני שנעלמו מהם ידיעת סדר הזמנים ותולדות גדולי דור דור. הקונטרס הזה היה יסוד לחבור ספרו יקד הערך — ״שם הגדולים״ שהוא כעין תולדות גדולי ישראל וספריהם על פי שיטה חדשה. בשנת תקי״ג והוא אז בן כ״ז, בחרו בו ראשי עדת חברון להיות ״שליח מצוה למלכות פרנקיה״. הרב חיד״א נאות להצעה ויסע. בדרכו עבר את מצרים, אטליה, צרפת, אשכנז והולנד, בולגריה ותורכיה.

בשנת תקי״ח חזר משליחותו לחו"ל וחתישב בחברון, עיר מגורי אביו זקנו. שם שקד על התורה יומם ולילה וגם חבר אחדים מספריו. בחשון תקל״ג יצא שנית לחו"ל בשליתות כולל חברון, בלוית ה״ר יעקב אלישר, הגביר הר״י נחמיאם, ואברהם גבאי המשרת. במסעו זה עבר דרך מצדים, שלוניקי, אזמיר, קושטא, ותונס. מכאן הפליג לאטליה. נדיבי העם אשר העריצוהו הזילו זהב רב מכיסם לשם הדפסת ספריו. רוב חבוריו ראו אור בליוורנו ומנטוב״ה. בזה קוים ורשמים מפגעי הנסיעה לפי יומנו המצוין מעגל טוב השלם:

יט תמוז תקי״ד בומבורג. בהמות צרים, עצרו לתת מתנה כהגן, המה נתחכמו לחקור דבר והיה לבאר היותי מזוייף ח״ו, . אז קמתי והלכתי בידי הפנקסאות וכל הכתבים קרוב לשלוש מאות שבידי והכולליות והלכתי אצלם ומרוב שיחי וכעסי דברתי קשות מתוך רכות הלא אמרתי הטח מראות עיניכם כל הכתבים הללו בלה״ק וספרד ואטלקי ועיניכם רואות את כל חתימות חברון וקושטא וכל רבני איטליא וחתימת האמבאשאדור של מלך צרפת וחתימת ראש הכמרים שבירושלים הנמצא כזה אשר יוכל לזייף את כל זה בכתיבות ובלשונות שונות, אז חכמתכם, ותורה היכן היא,… הטוב בעיניכם לבזות ולזלזל בשליח א״י וכיוצא, דברתי בלשוני בטוב טעם וינון בלבבי ועוד ידם נטויה שאל ישאלו בדגל למה זה לא חתמו כל רבני ונציה כי אם אחד בשם כלם ואתה אמרת שבאת לאשכנז מוירונא ובספר חיים חתימת וירונא לפני וינציא, ואני משיב להם תשובה נצחת על כל שאלותיהם שלא כהוגן. וברוך שם כבודו הנותן ליעף כח לסבול דברי נרגן, וכדי בזיון ואין כםף. ויהי ממחרת, אמר לי הנאמן כי הפרנסים צוו שאכתב בפנקס שהם ישלחו עשרה פלורינים לפ׳יורדא ואני אמרתי ישר כח, זה יתנו או לא יתנו דא ודא אחת היא.

כ״א כסלו תקט״ו. הגענו לעיר דיסלדרוף ולא הניחונו ליכנס ושבתנו מחוק לעיר באושפיזת גויים רעבים גם צמאים, וכבר שלחתי יום הששי ע״י ערל כתב להרב של הק״ק לחלות פניו ישלח לנו כוס יין לקידוש ואיזה תבשיל ללפת את הפת והשיב פני ריקם. ואף ששלחתי לו הפנקס וכתבי פרנקפורט אשר בכל תוקף מליצים יושר וזכות מאד ושלחו הק״ק נדבה ע״י השמש. מ״מ שרטט וכתב בניר הטן להפצרת הערל שלוחי: אי אפשר. וליל ש״ק הייתי ישן על הכסא והנה בא בעל האושפיזא הגוי ויעירני באמור אלי צא מכאן. ואני סר וזעף נבהלתי ויצאתי והושיבני בבית אחר ופתחי החלונות שבורים וםוף דבר ידעתי כי זרש אשתו תחיל תזעק בחבליה והמליטה בת לגיהנם והיה לי צע״ר כותש בשבת ההוא גם זו לטוב.  י״ב טבת. – אך עברתי מי המרים באמשטרדם עם החרדים (ח״ר דוד מילדולה) הבעל בית, כי רצונו היה לבלעני חנם הן בספרים אשר קניתי לאחרים והן בספרים אשר כריתי לי והן שהייתי חושב להדפיס ספרי הקטן שם. ואני בעניי הייתי מעיין מאד להנצל מידו בכבוד גדול ושלא אבא במחלקת עמו והייתי סובל הרבה מאד ומחודד, ומשבח אנא שנתן בי כח לסבול ושכל טוב להתנהג כהוגן וכשורה והצילני מידו. והיה רוצה ללוות אותי להאיה ולונדריש והיתה מחשבתו לחלק ספריו כאשר עשה באמספורט ולהזיקני בשליחותי. וזאת היתה לי ליסע כמעט בערב פסח מאמשטרדם בזמן שבעל הבית אינו יכל להוציא כליו משם. ומכל מקום היה לוקח ממני בכל שבוע י״ד פלורינים וזה היה. ע״פ פרנסי וטובי העיר שפשרו בינינו. כ"ב תמוז תקל״ג. , נסעתי לשלום מנא אמון לתונס, ורב החובל היה רשע גדול, גאה ושוטה ועשה בי משפטים גדולים וצוה שלא יתנו לי מים וכשארצה איזה דבר אשאל לו. ועשיתי ל ו תקרובת טאבאקו חשוב, וכמה צלוחיות שארופי ולא שווה לי, והוא ברשעו מתחלה ועד הסוף. וכל השבוע ל א הייתי אוכל שעור ברכת המזון, מפני מים של נטילה. כ"ב אדר תקל״ד, יום ש״ק בא ל י פלינו כתבים מליוורנו חתומות. אחר הבדלה הלכתי לחדרי ופתחתים, וראיתי שבעוונותי הרבים נאמרה פקיד"ה באשה אשת נעורים החסידה בעלת שכל אשה יראת ה׳ בעלת צדקות הצנועה מחמד עיני נות ביתי מ. רחל נ״ע, ועולם חשך בעדי. אבל תיכף בא לדעתי שאם אגיד הדבר, בע״כ יתנו ל י אשה ואין מידם מציל, להיות (כונתו לאנשי תונס) שהם היו אדוקים מאד מאד אשר ל א ישוער ואין טענות מועילות עמהם, וממש על פי המלך היו מכריחים אותי וברוך שם כבודו אשר הפליא חסדו ל י ברגע של הצרה הגדולה שבא זה לדעתי, ותכיף לקחתי נר והלכתי לביה"כ ושם בכיתי כשעה אחת ויצאתי ורחצתי פני ומצאתי בחדרי ר׳ משה ור׳ יהודה תרי גיסי, והבחור ר׳ משה בן מאיר שהיה שם אצל הקאייד וכן אנשים אחרים, והייתי בצער עמהם עד חצות וכשהלכו ישבתי על הקרקע לומר תקון חצות וחלצתי מנעלי ובתי שוקי ועשיתי אבלות כדין שמועה רחוקה שבעוה"ר נפטרה כ׳ סיון תקל"ג, יום הששי תנצב״א. והכל בלחש ובסתר והחליתי משמועה רעה זו וכל לילה כך הייתי עושה ונ׳ ימים נתתי צדקה ושמן למאור למנוחתה והייתי צ ר וסופד ע ל אבידת מרגלית כזו שכמעט היתה יחידה בדור, לפי המשוער בדעתי מחכמה ומכבוד ושכל . עצום ונורא וחן ויפי וצניעות ונקיות אשר לא ישוער. ו. אייר תקל״ד נסענו בכבוד גדול בבארקו כ ל ק״ק בינזארת, ושם תוף וחליל וצלוחיות שושנים והנשים בחלונות עושות זאגלוטאס, ופייטנים מזמרים ומשוררים בקול המולה גדולה והספינה אינגליזה. והקאפיטאנו מיסיר סמואל.

כ. בו. הלכנו ללאזאריטו, ובאו לבקרני כל הגבירים והמפורסמים, ושלחו ל י דרונות קאפי,נ׳יקולאטי, פאן די היםפאניא, פאן היםסונג'ידו, ובלאזאריטו התחלתי וסיימתי שם הגדולים. באה בתי החמודה הגברת שרה מב״ת, לבושה בגדי ישע בבארקו ובנה הבכור עמה ומשרתים. תחלת דבור שאלה על אמה ואמרתי ל ה שהיה לי כתב בהיותי בנ״א ומשם הלכתי לתונס ו לא היה לי כתב ממנה ונתתי לה קצת בוטארחו (ביצי דגים) מתונס.

שבט תקל״ה. היו בליוורנו חר״י בורלא(יעקב בורלא) וח״ר יקר ובאו מהרי״ט אלגאזי וחר״יחזן, והיה שם בלבול בליוורנו וגם ח״ר אפרים נבון בן מורי הרב בא מטורין ע״ר חוב חמותו והוכרחתי לתת לו קצת ממון וסבלתי צרות בליוורנו.

יומנו המפורסם המיוחד במינו ובתכנו, מקיף את שלשלת פעולותיו בין השנים תקי״ג—תקנ״ד, יתכן לומר תקופת חייו בכללותה שרובה ככולה בלה אותה במסעות. יש כאן פרטים על מצב קהלות היהודים בעת ההיא, מנהגיהן, סדר נמוסים ויחסים פה ושם׳ השקפה מקפת מחיי נוסע, המסתכל על כל אשר מסביבו בעינים בהירות. לכן מן הנמנע למסור קטעים, כי כל טור קובע ברכה לעצמו ולטעמו. הנה הוא בוינציה. נוסע בגונדולה לפיאצה סאן מארקו,

ונכנס לפאלאסו. ורואה קצת חדרים ומג׳יסטראדום. שם אמרו לו שיש ע״ב טריבונאלים והוא דבר מבהיל. ושם הרילוג׳ו וב׳ עבדים שחורים וכו' בירניות גדולות אבני גזית וכיור. והקב׳אלירוס מהסינאטו מטילים עם פארוקאס גדולות בלי כובע מלובשים ויסטאם שחורות וכו'. כעבור זמן מה, והוא בפריז עם מוסייו פאברי, גוי חכם מאקדימיה די לה סינסייה והוא מבקר עמו את הביבליאוטיקה של כתבי יד, וכן את ישראל ברנרד די ולברגואה, סופד ומתורגמן בספריה הממלכתית, שהראה לו כל ספרי ישראל הגנוזיס בבית העקד. בגבולות, עושים עמו פקידי הדשות לפנים משורת הדין, והוא מזכיר, כי ״עבר את הגבול בלי פאםאפורטו מהקומנדנטי״. באמשטרדם לא הזמינוהו בליל פסח, ויהי סר וזעף על כך. בקשר עם זה יעיר ״אנכי תרגלתי באטליה רבים לוחמים אצל מי אסב, וכאן אין קול ואין עונה אפילו ברמז.

וליל פםח עשיתי הסדר ביחידות ובאמת שלא הייתי כל כך בטוב״. במםעיו בערים שונות היה סנדק, ויקראו את הילדים על שמו — חיים יוסף דוד, ובכמה מקומות החזיקוהו לקדוש ועושה נפלאות. בכל מקום בואו אשר עב ר בו חקר ודרש על ספרי פוסקים ומפרשים, שו״ת, דרושים וספרי חכמה. הוא נשא ונתן עם כל גדולי הרבנים בערים הללו, לאחרונה היה בחברת בשנת תקמ״א, ומאז שנסע בשליחות הכולל קבע את דירתו בליוורנו וישב בה כ״ה שנה רצופות. מכאן השגיח על עסקי שולחיו. לעת זקנתו שלח במקומו את בנו אברהם לפולין. על מדת זהירותו וחרדתו היתרה לכספי הכולל, תוכיח עובדה זו: ״וכדי שלא להוציא מעות מכיס השליחות, הייתי סובל ומקבל עלי יסורין קשים אגב מטלטלי, כי הייתי צריך כמה זהובים ללכת מעיר אחת לאחרת ושכר האושפיזות וכיוצא.״ לבו לא הלך בגדולות ובנפלאות, אף לא בקש לעצמו גדולה ושרדה. בהצנע, תוך כדי מםעיו במרכזי תבל לטובת עניי אה״ק לא פסק מלעסוק בתורה ולכתב את ספריו זה אחר זה שמספרם הגיע במשך הזמן לק״ם, תגובה שכלית רבת פארות בחיי האדם. בעיני חו״ר דורו היה הרב חיד״א אדם־פלא, ולפיכך כבדוהו מאד. כל הדבר הקשה בעניני דין ומשפט והלכות הגישו אליו לעיון, ויחכו לחות דעתו ולהחלטתו. מת בליוורנו ביום י״א אדר תקס״ו-1806-, זקן ושבע ימים. כתבת מצבתו של חיד״א,

הובאה בס׳ ״שם הגדולים השלם״ אשר הוציא ר׳ מנחם מנדל ברי״ף קרענגל מקראקא, בפודגורזע שנת בזמירות, שם גם תולדות הרב חיד״א בפרוטרוט. והרב,ד"ר  אלפדדו טואף, רב בליוורנו כיום העירני, כי חוברה ע״י הרב שמואל הכהן פייטן ידוע, מתלמידי הרב תיד״א ונדפסה תחלה, בקונטרס ״אגדות חיד״א״ בליוורנו ש׳ תזכ״ר, בדפוסו של חח׳ ישראל קושטא וחבריו.

צ י ו נ ו : הן פ ה מכון מופת הדור איש חכם גדול מנביא ע ת כי נקרא אור התורה למרומי על נשבר ל ב י הא כי נחבא שר הצבא אוי כי כבה נר מערבי כבוד מלא רב המופלא בסנהדרין הוא המצביא רב הוד הוסף חיים יוסף דוד נקרא ל פ א ר וצבי נהוראי הוא אזולאי עלה מרום שבה שבי ובסוד עירין ב ו מזהירין כל החכמות שנה רבי הן הוא נפטר ובסוד נעטר יום י״א אדר נעדר טובי בשנת תיקון לפ"ק צקון לחש ונהי יגדל עצבי אך בספריוהוד םפיריו נראה סודות בם משגבי לפני עליון תוך אפריון תגל נפשו עם הרשב״י ישוב דודי עם איש סודי הוא אליהו התשבי.

ח ב ו ר י ו :

א. אהבת דוד, דרושים ובסופו ס' שפה אחת והוא פירוש על  הגדה של פסח ליוורנו תקנ״ט.

ב. אהלי יוסף  פירוש לס׳ תהלים, נזכר בס׳ ככר לאדן

ג. אור הגנוז כ״י. מובא ברשימת הספרים אשר ציין ר׳ חיים רוזנברג מאנקונה, בקרית ספר שנה חוברת ד'.

ד. אחורי תרע״א, על מסכת הוריות, ר׳ דברים אחדים.

האמץ יוסף שו״ת. נקרא ע״י המחבר גם בשם יוסף אמץ

 ו. אפיק נחלים, השמטות מספר נחל אשכול ונחל שורק נדפס בסוף הספר נחל קדומים.

. ז. ארך ימים, נזכר בתולדות גדולי ישראל, למ"ש גירונדי דף ק״י

. ח. בית ועד לחכמים, ר׳ שם הגדולים.

ט. בית מנוחה, סדר לימוד ליום האזכרה ליוורנו תקס״ב.

י. ברית מנוחה הזכירו הר״ח רוזנברג ברשימתו כנ״ל. עמ׳ 392

יא. ברית עולם, ר׳ לב דוד, והוא הגהות על ם׳ חסידים, ליוורנו תקמ״ט

. יב. ברכות לעד, פשטים ךהפטרות

 יג. ברכי יוסף, דינים והגהות על דיני שו"ע ב' כרחלקים בסוך ח"א נדפס ספר שיורי ברכה ליוורנו תקל"ד-ותקל"ו.

יד. בתי הנפש, פי׳ ע ל הגדה של פסח . ר׳ מראית העין.

טו. גאולת עולם, כעין פי׳ ע ל הגדה של פסח, ליוורנו תקנ״ד. ר׳ כסא דוד.

טז. נופי תורה פ' לתהלים הובא ברשימת רוזנברג כנ״ל כ״י

. יז גנת ביתן , ב״ח. מיני דשאים וציצים ופרחים.

יח. דברי שירה גירונדי עמ. ק"י.

יט. דברים אחדים, דרושים, ובסופו אחורי תרע״א ע ל הוריות, ואולי גם הגדות והשמטות לספר שער יוסף. ליוורנו תקמ"ח.

כ. דבש לפי , תוכחות מוסר והקדמות ע״ס א״ב והוא ח״ב מס׳  מדבר הקדמות ובסופו פ ה אחד פי׳ להגדה של פסח , ליוורנו תקס״א.

כא. דפי דרשות מתונס, ונא אמון, כ״י, נזכר ברשימת הר״ח רוזנברג כנ״ל.

כב. דרך חיים, גירוגדי כנ״ל.

כג. הגהות ע ל מדרש רבא, ר׳ ס׳ ככר לאדן , ליוורנו תקס״א.

כד. הדר זקנים, הגהות ע ל ס׳ ארעא דרבנן ועפרא דארעא כ״י.

כ ה העלם דבר, כולל ק״נ השגות והשמטות מספרי גדולי ישראל, והוא ספקו הראשון אשר חבר.

כו. ועד לחכמים, ר׳ שם הגדולים

. כז. זכות אבות , גירונדי ניפי, דף ק״י.

כח. זכרון משה ב״ח מחידושי ש״ס ופוסקים הוצא ע״י נכדו הרמ׳א, וקראו על שמו.

כט. זכרונות ספר רשמי דרך.

ל . זעיר שם, שיריים לס׳ שם הגדולים הובא בסוף ספר ככר לאדן, ר' ככר לאדן, ליוורנו תקנ״ו.

לא. זרוע ימין, כעין פי׳ להגדה של פסח ר' פני דוד.

ל ב . חדושי סופרים, לקוטים שונים, ליוורנו תקנ״ח.

לג. חדושים ע ל ר״ח שו״ע ושאלות וקצת לקוטים כ"י.

ל ד . חדיא דארמותא, ענינים שונים כ״י

. ל ה חדרי בטן, דברי מוסר ע״ס הפרשיות

 לו. חדשים לבקרים, נזכר בס׳ תולדות גדולי ישראל לש״מ גירונדי.

לז. חומת אנך, ר׳ תורה פירוש קצר על התנ״ך, פיסא תקס״ד

. ל ח . חזה התנופה ר' ס' חיים שאל

. ל ט . חיק מתוק, מעשי תמימים ונסי קדושים, ר״ת מתוק כ״י.

מ. חיים שאל שו"ת ולשונות הרמב״ם ודינים ב״ח. ליוורנו תקנ"ה בסוף חלק א' נדפס

קצת מס׳ שיורי ברכה ובסוף ובסוף חלק ב' קצת מס' חזה התנופה

מא. חי מדבר, הגהות על חידושי הריטב״א.

מב. חסדי אבות, על מסכת אבות, ר׳ שם הגדולים.

מג. חשבונות מהוצאות השליחות ג׳ קונטרםים.

מד. טבור הארץ, גירונדי חש ק״י.

מה. טוב הארץ, נזכר בס' תולדות גדולי ישראל לש"מ גירונדי שו"ת הערות ודינים.

מו. טוב עין, ר׳ שם הגדולים.

מז. יוסף אומץ, שו"ת והשמטות.ר' אמץ יוסף ליוורנו תקנ"ח

מח.  יוסף בסדר עניני למוד ותקונים, ליוורנו תקנ״ט.

מט.  יוסף בסתר, איזה גרגרים ע"ד האמת

נ.  יוסף לקח,  למודים כסדר חוק לישראל נכלל גם בחק לישראל, ונקרא ש יוסף לחק. .

ליוורנו תקנ״ד.

נא. יוסף תהלות פי׳ חדש ע ל תהלים, , ובסופו ס ׳ פדיון נפש. ליוורנו תקנ״ו.

נב. יעיר אזן, ב״ח. כולל כללי הש״ס ע״ס א״ב ליוורנו תקנ״ב.

נג. יש מאין, הגהות על הזהר, נדפס בסוף ס' דבש לפי

 נד. ככר לאדן הגהות על מסכתות  קטנות ואבות דר' נתן בו נכלל ס' רוח חיים וזעיר שם וכן ס' שירים לשם הגדולים והגהות על מדרש רבא וכו, ליוורנו תקס"א

נה. כסא דוד דרושים,ובסופו גאולת עולם, ע ל הגדה של פסח ליוורנו תקנ״ד.

נו. כסא רחמים, על מסכת כלה סופרים וכו', ואבות דר׳ נתן, ע״ד הפשט, ליוורנו תקס״ד.

נו.כף אחת, למודים כונות ותפלות,נכלל בעבודת הקדש ליוורנו תקס״ב.

נח. כרם חמ"ר (ר"ת, חינוך, מיתה , רפואה)לדבר בעתו, ליוורנו תקנ״ז.

נט. לב דוד, מוסר ודרכי תשובה, ובסופו ברית עולם,הגהות על ספר החסידים, ליוורנו תקמ"ט-תקנ"ג

ס. לדוד אמת. קצור ס ׳ אמת ליקב לר' יעקב ישראל אלגאזי, ע ל דיני קריאת התורה עם תוספות והגהות, ליוורנו תקמ״ו.

סא. לחם מן השמים, באורים חדשים על התורה כ״י.

סב. למנצח לדוד, נזכר בתולדות גדולי ישראל לש״מ גירונדי.

סג. לקוטי תורה מזכירו אלקנה נתן אלדר בקטלוג של כ״י קמברידג׳ משנת 1921 עמ׳ 68

סד. מדבר קדמות נדפס יחד עם יעיר אזן, בסופו קילורית לעין, ליוורנו תקנ״ג.

ס ת מורה באצבע, נדפס יחד עם עבודת הקדש ר׳ שם.

סו. מחזיק ברכה, דינים והגהות ושו״ת, ע ל שו״ע, א״ח ויו״ד, ב׳ חלקים, ובסופו פאת הראש הגהות ל ס ׳ ראש דוד.ליוורנו תקמ"ה.

 םז. מחזיה ברכה ח״ב, ע ל אה״ע, וחו״מ. כ״י.

סח. מעגל טוב, יומן מפרשת מסעותיו בשליחותו לטובת אה״ק, ליוורנו תרל״ט, והוצאת א. פריימאן, ברלין תרפ״א, ירושלים תרצ״ד.

סט. מעשי דוד.

ע. מעשיות שכתבתי ורשמתי, כ״י.

עא. מצח הרצון, פי׳ על ספר חסידים, כ״י.

עב. מהום דוד.

עג. מראית העין, על אגדות עין יעקב, ובסופו מסכת כותים, ליוורגו תקל"ה

עד. מרפא לשון , הובא בס'  צוארי של ל .

 עה. מרפא לנפש׳ נזכר בס' אגרות חיד״א.

עו. משגב לדך, ר' שם הגדולים אוצה״ס ש. 803 .

עז. נחל אשכל׳ פי׳ ע ל חמש מגילות, ההשמטות נקראות  ערבי נחל, ליוורנו תק"ס

עח. נחל קדומים׳ כנ״ל׳ נדפס יחד עם תורה אור׳ ההשמטות נקראות בשם אפיק נחלים. ליוורנו תק"ס

עט. נחל שורק׳ כנ״ל פירוש ע ל ההפטרות׳

 פ. ניצוצי אורות׳ הגהות ע ל ס׳ הזהר, ראה יש מאין.

פא. נפש חיים, נזכר באגרות חיד״א.

פ ב . סבר יוסף על התורה ע״ד הס׳ דבש לפי .

פג. סבר פנים, ע״ד נחל קדומים, ר׳ פני דוד.

פד. םנםן ליאיר, סדר למוד ותפלות לבקשת ח״ק וחברת גמ״ח דמתא, ליוורנו תק״נ.

פה. עבודת הקדש, ב״ח. א. מורה באצבע, והוא דינים והגהגות האדם לכל השנה. ב. צפרן שמיר, הזהרות דברי מוסר ותקונים ליוורנו תקמ״ב.

פו. עבותות אהבה, השמטות מספר אהבת דוד׳ וס׳ שפה אחת.

פ״ז. עולת תמיד׳ :נזכר בס׳ תג׳י לש״מ גירונדי.

פח. עט רצון׳ רמזים וחדושים ע ל התורה עד פרשת מקץ

פט. עין זוכר, כללי ש״ס ר׳ יעיר אזן, ויש שונה בתכנו הדומה

צ. עפרות זהב

, צא. ערבי נחל, השמטות מס׳  נחל קדומים, נדפס בסוף ספרו הנ״ז.

צב. פדיון נפש, למוד ליום האזכרה נקרא גם בית מנוחה,  ר׳ ס׳ יוסף תהלות 

 צג. פ ה אחד, ר׳ דבש לפי , והוא פירוש ע ל הגדה של פסח , ליוורנו תקס״א.

צד. פירוש ע ל הזהר, נמצא בידי נכדו הרב נסים זרחיה אזולאי, ובמותו בימי הרעש אבד כתב היד.

צה פני חמה, ר' ס' תורה אור, ליוורנו תק"ס

צו. פני דוד, פי׳ דרושים ופשטים על התורה ונוסף אליו זרוע ימין, חרושים. ליוורנו תקנ"ב-תקס"ב

צז. פני כסא, השמטות לס׳ כסא דוד נדפס בסוף ספרו הנ״ז.

צח. פס ידא, חדושים על רמב״ם, כ״י.

צט. פתוחי חוטם, על עניני הריח.

ק. פתח עינים, פירוש על עין יעקב ב״ח. ליוורנו תק"נ

קא. פתח השער,  נדפס יחד עם הספר שער יוסף, ר׳ שם. ליוורנו תקי״ז

ק ב . צוארי שלל , ע ל ההפטרות, ר׳ דבש לפי .

קג. צפרן שמיר, ר׳ עבודת הקדש.

קד. קונטרס  ארך ימים

קה. קונטרס דרך המלך , הזכירו ר״י באדהב בפרדס התורה ו והחכמה

 קו. קונטרס חכמת האמת.

קז. קונטרס חרוזים, כ״י.

קח. קונטרס הכללים הובא בספר ברכת יוסף, אורח חיים, סי׳ ח"ן.

קט. קונטרס הכתבים.

קי. קונטרס ליוורנו א

קיא. קונטרס ליוורנו ב.

קיב. קונטרס ליוורנו ג.

קיג. קונטרס ליוורנו ד.

קיד. קונטרס מאמרי התלמוד ע״ס א״ב.

קטו. קונטרס מסעות.

קטז. קונטרס נא אמון ישן, עניני גטין שסודרו ע ל ידו, כ״י

קיז. קונטרס נא אמון א׳ חדושי תורה

קי"ח קונטרס נא אמון ב'

קיט. קונטרס נא אמון ג׳

קכ. קונטרס נא אמון ד׳.

קכא. קונטרס נא אמון חדש, כנ״ל.

קכב . קונטרס ענינים שונים.

קכג. קונטרס פאת הראש, הגהות ל ס ׳ ראש דוד ר׳ מחזיק ברכה ח״א.

קכד. קונטרס קטן, הערות על סופרים וספרים.

קכה. קונטרס קפוטקיא א׳.

קכו. קונטרס קצור דרושים.

קכז. קורא בגרון. גימטריאות רמזים ונוטריקון, ר״ת גרון, כ״י

קכח. קטועים קובץ א'

קכט. קטועים קובץ ב׳.

קל . קילירית לעין, נדפס  בסוף ס׳ מדבר קדמות ליוורנו תקנ״ג.

קלא. קצר דברים, תמצית הדרשות אשר דרש בליוורנו.

קלב . קרן לדוד, הגהות ודרושי אמת.

קלג. קשר אמיץ, השמטות  לס ׳ יוסף אמץ, ליוורנו תקנ״ח.

קלד. קשר גודל, הנהנות האדם בבקר דיני ציצית תפלין ברכות ותפלה לעורנו תקס״ב.

קלה. ראש דוד, דרשות על התורה והשמטות בשם עזר הראש. מנטובה תקל״ו.

קלו. ראש יוסף, הובא בס׳ אגרות חיד״א.

קלז. ראשי אבות, ר׳ שם הגדולים.

קלח . רוח דוד, נזכר באגרות חיד״א.

קלט. רוח חיים, דרשות ע״ד כסא דוד, ר׳ ס׳  ככר לארז, ליווורנו תקס״א.

קמ. שאלות ותשובות, הזכירו ר"י באדהב בקונטרם פרדס התורה  והחכמה מס. 110 .

קמא. שבר יוםף, ש׳ שמאלית, הובא זכרו בתג"י לש״מ גירונדי.

קמב . שומר ישראל, למודים  וותפלות ליוורנו תקנ״ז.

קמג. שיורי ברכה, הגהות והשמטות לס ׳ ברכי יוסף, ומחזיק ברכה, ליוורנו תקנ"ה

 קמד. שיורי שירים, הוספות ותקונים לס׳ מחזיק ברכה ושיורי ברכה שלוניקי תקנ"ח

 קמה.  שכיות החמדה, סדר תפלה על פי הסוד, ליוורנו, תק"ע

קמו. שלחן במדבר .

קמז. שלמי שמחה ר׳ שמחת הרגל.

קמה.  שם הגדולים, סדר יוחסין של משפחות הסופרים וגדולי עולם מימות הגאונים עד זמן המחבר, סופרים וספרים לפי סדר א״ב. ליוורנו תקנ״ח.

קמט. שמות הגטין, נזכר בס׳ פתח עינים, ח״ב.

קנ. שמחת הרגל, ב״ח. למודים ורמזים לפסח , ומגילת רות וחי׳ על מסכת סוכה וגרים, בסופו הגדה עם פירוש. ליוורנו תקמ״ב.

קנא. שמע יוסף, שיטות שו״ת, נזכר ברשימת אליקים כרמולי,

קנב. שער יוסף, על מסכת הוריות ובסופו פתח השער, ליוורנו תקי״ז.

קנג. שפה אחת והוא פי׳ ע ל הגדה של פסח , ר׳ אהבת דוד, ליוורנו תקנ״ט.

קנד. שפת היאור, דברי סוד וקבלה מעשית נזכר בס׳ אגרות חיד״א.

קנה. תהלה בארץ, חדושי סופרים, ר׳ יוסף תהלות.

קנו. תורה אור, חומש עם תרגום אונקלוס, ונוסף בו פירש״י, ובעל הטורים ונחל הדומים ופני חמה על חמש מגילות, בשם נחל אשכל, ופירוש על הפטרות בשם נחל שורק, ליוורנו תק״ס.

קנז. תורה ונ"ך, עם פירוש קצר בשם חומת אנך, ד"ח  פיסה תקס״ד.

קנח. תורת השלמים, ר׳ ס׳ לדוד אמת

קנט. תשובות מהר״י קאסטילאץ ור׳ יהשע דיין ולקוטים.

קס. תשלומים ע ל דיני שבת ושו״ע מפוזרים. כ״י.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני- חיים יוסף דוד אזולאי

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

פברואר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

רשימת הנושאים באתר