ארכיון יומי: 28 במאי 2019


הנהגה וחברה –שלום בר אשר-סוגיות בתולדות ההנהגה והחברה היהודית במרוקו בזמן החדש אורות המגרב-תשע"ח

ג. דת וכלכלה: היהודים וחברת הרוב המוסלמית במקורות

  • אחד מראשוני החוקרים בתחום המעמד הכלכלי של היהודים בתוך חברת הרוב המוסלמית הוא דוד קורקוס־אבולעפיה, מיוצאי הקהילה היהודית במרוקו. קורקוס, בחינוכו, בגידולו, בנסיעותיו הרבות, ובהיותו ממשיכה של משפחת סוחרים, הפך להיסטוריון חובב. הוא ציין שהכיר היכרות אישית את המשפחות הנכבדות, לא רק בעיר מולדתו מוגדור אלא גם באגדיר, בטנג׳יר, בתיטואן ועוד. הוא קבל על שהנוסעים מאירופה הרבו לתאר את דלות ההמונים היהודים בשכונותיהם הנבדלות בלי לתאר את האופי העירוני המשותף להם ולשכניהם המוסלמים. בעיר המוסלמית פעלו סוחרים יהודים בכל תחומי הכלכלה. במחקריו הוא שם לו למטרה לאזן את תיאורי הנוסעים ולתאר בפרט את יהודי המלך ואת אשפי הכלכלה והמסחר הבין־לאומי שמהם ניזון השוק המקומי. אמנם קורקוס טען כי בנושאים שכתב עליהם הוא אינו נזקק למקורות רבניים, שכן לדעתו בשו״ת תוארו בדרך כלל חייהם של דלת העם שנזקקו בסכסוכיהם לפסקי הרבנים, ואילו הגבירים, הנגידים והרבנים העדיפו לוותר על זכותם זו ולא לבוא לבתי הדין. [יתר על כן, הוא הפליג באומרו: ״האצולה לא גירשה את נשותיה״. אולם דווקא בעניין זה יש מקורות על נגידים יוצאי ספרד שגירשו את נשותיהן.]

 

 אך בעניין זה הוא לא צדק, משום שספרי ההלכה והפסיקה כוללים פסקים שבהם היו מעורבים גם סוחרים גדולים. וכך, גם כאשר נדרש קורקוס ליהודי פנים הארץ, שרובם ככולם היו סוחרים זעירים, בעלי מלאכה ורוכלים, הוא תיארם בהכללה ורק על פי מקורות אירופיים. את מאמריו אפשר לחלק לכמה סוגים: מאמרים כלליים בעלי אופי עיתונאי, שהציגו לציבור הרחב מושגי יסוד על תולדות יהודי מרוקו; מאמרים על פרק מסוים בתולדות היהודים ובתנאי חייהם: שניים מהם על הלבוש היהודי, ואחד על תחיית העברית במגרב בימי הביניים; וכן קורקוס השלים ותיאר את מצב הקהילה מן המאה השלוש־עשרה ועד המאה החמש־עשרה ופירט את התפתחויותיה בתחום ההנהגה הכלכלית במאמר ארוך של שני חלקים, שבו תיאר את הסוחרים היהודים שפעלו תחת המרינים.

ד. בין יהודי החצר ובני העם היהודי במקורות ובמחקר

רוב הידיעות שהביא ההיסטוריון חיים זאב הירשברג על מצבם המדיני־חברתי של היהודים במרוקו במאות השש־עשרה והשבע־עשרה מבוססות על דברים שכתבו יושבי מלאה פאס שבזכות רמתם הרוחנית הגבוהה היו לסופרי קורותיה. כאמור, במיוחד בלט בספרו השימוש בכרוניקה ״ספר דברי הימים של פאס״. בני דנאן ואחרים גילו כמובן הזדהות עם המוצאות את בני עמם, ואילו נוסעים ודיפלומטים אירופים, שמספרם גדל בתקופה זו, גילו עוינות רבה בתיאוריהם, או שהם תיארו את מצבם המושפל של היהודים בנימה של שמחה לאידם, ברוח הכנסייה הנוצרית. הירשברג העתיק דפים רבים מן הכרוניקה הזאת והעיר הערה מדריכה, שעיון במקורות יהודיים כמו זה יוצר רושם כאילו היהודים סבלו יותר מן האוכלוסייה המוסלמית במרוקו בשל אכזריות השליטים השריפים בשנות שלטונם. אך למעשה, גם ההמונים המוסלמים סבלו מהתעמרות השליטים ומשרירות לב הפקידים והמושלים הצבאיים, ודווקא השלטון כרת ברית עם הסוחרים והמדינאים היהודים.

תביעתו של הירשברג לעיין גם במקורות ערביים לא נתמלאה גם מצדו־הוא, לבד מהערות אחדות שהביא מכרוניקות אחדות. אחת מהן היא הכרוניקה החשובה על תולדות השושלת העלווית ״כתאב(אל)אסתקצא״. בתוך כארבע־מאות עמודים נמצאו שורות אחדות בלבד העוסקות ביהודי הארץ. סופרי החצר ומחברי הכרוניקות הערביות מיקדו את עניינם בקורות השליטים ופמליותיהם. הם התעלמו כמעט לחלוטין מיתר האוכלוסייה – המוני המוסלמים והמיעוט היהודי כאחד. בני העם היהודי נזכרים בקצרה, ולאו דווקא בלשון חיובית. גם לחוג החצרנים היהודים, ששירת את מלכי מרוקו במסירות רבה, אין זכר בכרוניקה זו, אף שמובא בה מידע רב על השרים המוסלמים. נראה שהעדר המידע על החצרנים נובע מחשש שיעורר תרעומת בקרב חכמי הדת המוסלמים. רק במקורות ארכיוניים של המנהל המלכותי לא נפקד מקומם של סוחרים ומדינאים יהודים. המלכים היו שווי־נפש לכך שיהודים רבים שירתו אותם בעניינים מדיניים וכלכליים רבים, ולמעשה לשני הצדדים הייתה ברית שצדה האחד הוא הגנה על יהודי החצר מצד השלטונות, והאחר הוא היותם מליצי יושר על בני עמם לפני השלטונות, אבל השתדלות זו נעשתה הרחק מעיני העם וחכמי הדת. ואפשר שנחמה פורתא מצאו גם סופרי החצר בדמי לא יחרץ של פטרוניהם, כאשר השמיטו כמעט כל זכר למשרתיהם היהודים של מלכי מרוקו.

מאמרה של פימינטה־טאבארש ״יהודי פורטוגל״ הוא יצירת מופת המתארת את פעילותם של יהודי החצר במחצית הראשונה של המאה השש־עשרה. מתוך תעודות מארכיון האינקוויזיציה היא מעלה על נס את הצלחתם של סוחרים יהודים רבים שבאו מפאס לפעילות מסחרית במצודות הפורטוגליות בחופי מרוקו בלי לעורר התנגדות מצד מפקדיהן. אלה אינם מסתירים את חלקם של הסוחרים היהודים בקשרים הנרקמים בין מלכי ליסבון לבין שליטי פאס ומראכש, הם רק מגבילים אותם שלא יפיצו תעמולה יהודית בין האנוסים. הסוחרים מבני המיעוט היהודי התמודדו עם החשש מפני שליחי הכנסייה שעקבו בלי הרף אחרי השפעתם הדתית על סוחרים־ אנוסים מפורטוגל, וכן הם נזהרו מפני פגיעתם הרעה של סוחרים מוסלמים שעמם פעלו. הסוחרים היהודים נזהרו עוד שלא לעורר את חמתם של חכמי הדת המוסלמים ושל ההמון המוסלמי במרכזי הערים המרוקניות.

בכל המחצית הראשונה של המאה השש־עשרה שרר מצב מלחמה בין פורטוגל לבין מרוקו, והג׳יהאד שבו נתעטפו המרוקנים המוסלמים נגד הכופרים הנוצרים, התָרים אחרי כיבוש נתחים נוספים מממלכתם, נתפרש להמוני העם כמלחמה ממשית ויום־יומית  נגד הפורטוגלים והספרדים, אך גם נגד יהודים ששירתו אותם בנאמנות.

המפגש בין בני שלוש הדתות התעורר גם בראשית המאה השבע־עשרה, והפעם נקטו ראשי הקהל אמצעים משפטיים נגד העוברים על תקנות שהתקבלו בעניין זה.

ה. סיכום

נראה כי עד היום עסקו מחקר התקופה ותיעודה בעיקר במקורות שתיארו את יחסי היהודים עם הקהילה החיצונית, ועניין הארגון הקהילתי הפנימי נעדר מן התיאור לגמרי. אין להלין על התעלמותם של החוקרים מספרות חכמי התקופה, כגון אלה המכונים ״בעלי התקנות״, בגלל הקושי הלשוני והתוכני הכרוך בה.

גם בספריהם של חוקרים נכרים חסר תיאור מצב החברה היהודית, ואין בהם התייחסות להשפעתם הגדולה של בני העם היהודי על המסחר הבינוני ועל המלאכה בערים המוסלמיות.

כאמור, את רובו של הספר הזה נייחד להתפתחות החברה היהודית וארגונה, ונבסס את המידע על המקורות החיצוניים והפנימיים גם יחד, ועל ספרות המחקר הקיימת. נראה תמונה כוללת של ההתפתחות ההיסטורית, ובעיקר החברתית, של הקהילה היהודית, תוך שימת דגש מיוחד על הארגון הפנימי שלה, על הנהגתה ומוסדותיה, ובהם הנגידים ובתי הדין, ועל היחסים בין המוסדות השונים. נדון גם ביחסיה של הקהילה עם סביבתה הנכרית, בפרט עם המלכים השונים ועם המושלים המקומיים.

הנהגה וחברה –שלום בר אשר-סוגיות בתולדות ההנהגה והחברה היהודית במרוקו בזמן החדש אורות המגרב-תשע"ח- עמ'22-25

היהודים בקזבלנקה-אליעזר בשן אורות המגרב תשע"ח- יחס יהודי קזבלנקה לתמיכה בארץ ישראל ולציונות

בראשית 1924 הגיע הלפרין לקזבלנקה, נפגש עם טורס והושג תיאום בין שני האישים, לגבי הפעילות הציונית. בקזבלנקה נאם בחודש הארגון שנקבע לאייר תרפ״ו, במועדון של בוגרי בתי הספר של כי״ח בקזבלנקה, מקום שמשך אוהדי הציונות. סיפר על החלוצים בארץ, העמלים לפיתוחה, ודיבר על החשיבות של חינוך מקצועי. תבע כי הנוער היהודי במרוקו יעסוק בעבודה יצרנית, וילמד חקלאות. הוא נאשם במיליטנטיות ציונית. אמר כי כולנו מודעים לחשיבות החינוך המקצועי. באפריל 1926 הוציא לאור את הפרסום הרשמי הראשון של הארגון הציוני במרוקו. לפני שנת 1936 לא היתה הצלחה בתביעותיו, לא הסתפק בפעילותו בקזבלנקה, ועבר מעיר לעיר במרוקו. הועד הפועל בקזבלנקה הציע להרחיב את מסגרתו ע״י צירופם של נציגים נוספים מערים אחרות במרוקו.

בין האישים שתמכו בציונות בקזבלנקה היה הרב דוד דהאן, חבר בבית הדין בקזבלנקה, יוסף המון ראש חברת ׳גמילות חסדים׳ בעיר זו, דוד אזאגורי בתפקיד הנ״ל, ועוד ארבעה שמות של יהודים בקזבלנקה. כאשר הצליח שליח קרן היסוד נתן הלפרין לקבל רשות מהממשל הצרפתי לערוך מגבית לקרן, חל שינוי גם מצדו של זאגורי, לטובת הפעילות הציונית. הוא שיתף פעולה עם הלפרין, ונלווה אליו במסעותיו בקהילות מרוקו, ואף עזר לו באיסוף תרומות לקרן היסוד. בדברי פתיחה שנשא זאגורי ב-15 במרס 1927 באסיפה להתרמה לקרן היסוד, בה השתתף עו״ד פ׳ קורקוס, אמר בין השאר: ׳אני מבטיחך עו״ד קורקוס, כי מעולם לא שכחנו, כי יהודי קזבלנקה מודעים לחובותיהם לאחיהם, ובשמחה של אמת יתרמו את תרומתם הצנועה לבנין הבית הלאומי בארץ ישראל׳, כך כתב יחיא זאגורי ללשכת קרן היסוד ב-15 במארס.1927

תביעה לרפורמות בחינוך למען הציונות

המוסדות המרכזיים של התנועה הציונית ביקשו לחזק את הפעילות הציונית במרוקו, וגילו נכונות להיענות לדרישותיהם של ציוני מרוקו באמצעות שליחים, גם אז לא גדלה הפעילות הציונית. הדבר הניע את הפעילים הציוניים לצאת למאבק, על מנת להביא לרפורמות בחינוך היהודי, ולמודרניזציה בחיי הקהילה. לדעתם, היה זה צעד ראשון והכרחי להכשרתם של יהודי מרוקו לקבל את הציונות כתנועה לאומית מדינית, ולהשתתפות פעילה בתנועה הציונית. מר בן אסאראף מקזבלנקה, כתב על כך ללשכת ׳קרן היסוד׳ בלונדון ב־7 באפריל 1926. גם הרב יעקב משה טולידאנו, כתב על כך בי״ד אייר תרפ״ז, 4 במאי 1927 מטנג׳יר, למנחם אוסישקין, בו הוא מציע לייסד במרוקו עיתון עברי שיכלול תעמולה על ארץ ישראל והקק״ל.

תחרות בין עיתונים

עיתונם של חסידי צרפת וכי״ח במרוקו בשם L'Union Marocaine פרסם ידיעות על ארץ ישראל, ועל התנועה הציונית. הויכוחים עם עיתונה של הקבוצה הציונית בקזבלנקה Illustre L'Avenir תרמו להפצת הציונות בקרב אינטלקטואלים בקזבלנקה, ובמרוקו בכלל. את נהייתם של הצעירים היהודים במרוקו לרעיון הציוני תיאר ש״ד לוי, האיש המרכזי בארגון הציוני במרוקו בין השנים 1945-1925. במכתב שיצוטט להלן.

שמואל דניאל לוי פעיל ציוני במרוקו

שמואל דניאל לוי, יליד תיטואן בדצמבר שנת 1874, קיבל חינוך צרפתי ושלט בספרדית. הוא היה בעל נתינות זרה. בין השנים 1902-1900 ניהל את בית הספר של כי״ח בקזבלנקה, עסק עשר שנים בהוראה. בשנת 1903 הצטרף ל- Jewish Colonization Association שנוסד ב-1901, כדי לעודד עיסוק בחקלאות על ידי יהודים. נשלח על ידי ארגון זה למושבה חקלאית בארגנטינה, שעובדה על ידי פליטים יהודים מרוסיה. שם היה מנהל בית ספר במשך עשר שנים. לאחר שחזר למרוקו ב-1913 בחר לגור בקזבלנקה, וכאן שקע בפעילות יהודית וציונית. מאז 1913 היה חבר בתאים ציוניים קטנים שפעלו במרוקו. הוא קיבל על עצמו ב-1921 להדריך את השליח של ׳קרן היסוד׳, ולסייע באיסוף תרומות. היה ממונה על איסוף תרומות לקק״ל, חילק את קופות התכלת-לבן, התכתב עם הארגון הציוני העולמי בלונדון, ולאחר מכן בירושלים.

בשנת 1927 נבחר לכהונת נשיא הקרן הקימת לישראל. מאז שנות ה-30 של המאה הכ׳, ניהל את אגודת ״מגן דוד״ בקזבלנקה. במועדון של אגודה זו למדו עברית, וקטעים מהספרות העברית החדשה. והושמעו הרצאות על המצב בארץ ישראל, מפיהם של שליחים שבאו לקזבלנקה. ב-1930 נבחר כנשיא הסקציה המרוקאית של התנועה הציונית בצרפת. אחרי ביקורו בארץ ישראל, ואחרי שהיטלר כבר שלט בגרמניה, הצהיר בקזבלנקה בשנת 1935, כי על היהודים לא להטמין ראשיהם בספרים הקדושים עד יעבור זעם. הצירוף בין הרגשות הלאומיים היהודיים, ובין חוקי הגזע האנטישמיים בגרמניה חיזקו את הכרתו הציונית. הוא היה האיש המרכזי בפעילות הציונית במרוקו בין השנים 1945-1925. כתב במרס 1944 אל המחלקה לארגון של ההסתדרות הציונית, כי ׳בכל ערי מרוקו בקזבלנקה, בפאס, במכנאס, במראכש ובקהילות אחרות קיימת התעוררות לרעיון תקומתה של ארץ ישראל. הדבר מתבטא בין השאר ברצון להשתתף בקורסים לשפה העברית ובהרצאות על ארץ ישראל׳.

שמואל דוד לוי היה חבר במשלחת יהודי מרוקו בועידת הקונגרס היהודי העולמי שנערך ב30-29 בנובמבר 1944 בארצות הברית, בה דנו במצבם של יהודי צפון אפריקה, וגם בזיקה לארץ ישראל. הוא כיהן בראשית שנות ה-40 כנשיא הארגון הציוני בקזבלנקה, ונשיא ׳מגן דוד׳. הוא נפטר בקזבלנקה במאי 1978.

זיידה שולמן יליד צפת שהשתקע בקזבלנקה לפני מלחמת העולם הראשונה, התחיל בשנות ה-30 של המאה הכ׳ בפעילות ציונית, ואחר כך ייצג את מפלגת הציונים הכלליים במרוקו. עזר לשליחי המוסד לעלייה ב׳ בארגון העליה הבלתי חוקית לישראל בשנים -1947 1949.

פאול קלמרו סוחר ירושלמי ספרדי, שבשנות ה-20 של המאה הכ׳ עבר למרוקו, וכיהן בתור מזכ״ל הפדרציה הציונית בשנות ה-40 וה-50 של המאה הכ׳.

שלמה כגן יליד רוסיה שרכש את השכלתו המשפטית בצרפת, הגיע לקזבלנקה בשנות ה-20 של הכ׳, פעל בפעילות ציונית מטעם הפדרציה הציונית של יהודי צרפת. הוא היה חבר בועד הפועל של הפדרציה הציונית של צרפת. עודד את הציונים להבעת סולידריות עם יהודי גרמניה ומזרח אירופה, אחרי עליית היטלר לשלטון ב- 1933. גם עשה מאמצים לגיים כספים לקק״ל ולקרן היסוד.

אברהם אלמאליח (1967-1885) יליד ירושלים, שמשפחתו עלתה ממרוקו. עתונאי שמילא תפקיד חשוב בחיים האינטלקטואליים בארץ ישראל בשנים 1915-1910. הוא ובן טובי נשלחו מטעם התנועה הציונית למרוקו, הדבר מתברר מהמכתב ששלח יחיא זאגורי ראש קהילת קזבלנקה ב-24 באפריל 1923 לשלטונות הצרפתיים במרוקו, בו נאמר, כי ב-1921 הגיע מהארץ פובליציסט ארץ ישראלי.

אלמאליח ביקר בקיץ 1923 בפאס, ברבאט, ובסוף בקזבלנקה ב-25 ביולי. יחסו של זאגורי לציונות היה שלילי, והביע חשש שהדבר יגרום לפגיעות של מוסלמים ביהודי מרוקו. הוא נזכר בדו״ח של משרד הקק״ל מה-15 במרס 1924. במכתב נכתב, כי השלטונות הצרפתיים מדכאים את הפעילות הציונית, ואין סיכוי לשינוי. בהסברה הציונית יש להתחשב בעובדה, כי יהודי מרוקו הם דתיים מאד. הקרן הקיימת זכתה לתרומות זעומות בפאם ובקזבלנקה. בזו האחרונה היתה זמן מה אגודה ציונית שחבריה היו מהגרים מאירופה.

הרב פינחס כהן, פעיל ציוני היה אחד הפעילים הציוניים בדרומה של מרוקו בשנים 1923-1919, שבשנת 1920 ביקר בקזבלנקה, וגילה את הכתובת של ארגון ציוני בלונדון. הוא ניהל התכתבות עם הארגון הנ״ל, בין יולי 1920 לינואר 1923. גילה יוזמה ומכר שקלים, שנחשבו כדמי חבר שנתיים לארגון הציוני. ד״ר חיים ויצמן נשיא ההסתדרות הציונית, כתב לו מכתב הערכה אישי.

היהודים בקזבלנקה-אליעזר בשן אורות המגרב תשע"ח- יחס יהודי קזבלנקה לתמיכה בארץ ישראל ולציונות-עמ'239-242

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

מאי 2019
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר