מורשת יהדות מרוקו

תיעוד הקהילות

היו״ם התעניין רבות בהיסטוריה המשפחתית שלו, וחקר רבות אודות משפחת משאש. הרב אף חקר רבות אודות יהדות המערב והיה מקור מידע לחוקרים רבים מכל העולם בענייני תולדות יהודי המערב. הרב הגדול, החוקר המפורסם רבי יעקב משה טולידאנו זצ״ל, בעל ספר ״נר המערב״, שאב מרבנו מידע רב למחקריו וקיים עמו קשרים הדוקים.

הערת המחבר: הרב יעקב משה טולידאנו זצ״ל (1880 – 1960) יליד טבריה, רוכש קרקעות להתיישבות יהודית בארץ ישראל, מייסד השכונה הראשונה מחוץ לחומות טבריה וממייסדי בית הספר העברי בפקיעין. בנדודיו למרוקו שימש כחבר הרבנות בטנג׳יר בה ייסד בית דין רבני ובית מדרש לרבנים ועמד בראשם. לאחר מכן מונה לאב״ד וסגן הרב הראשי בקהיר, רב ראשי באלכסנדריה וחבר בית הדין לערעורים במצרים. בשנת התש״ב שב לארץ והתמנה לרב העיר תל אביב וראב״ד. בתל אביב יסד את ישיבת ״קול יעקב״ ואת בית הדין המיוחד לענייני עגונות. בשנת תשי״ח מונה לשר הדתות בממשלת ישראל עד לפטירתו בכ״ד בתשרי התשכ״א. מספריו: שו״ת ״ים הגדול״; ״אוצר גנזים״ – אוסף אגרות לתולדות ארץ ישראל; ״אפריון", ״נר המערב״ – לתולדות יהודי מרוקו; ״בת עמי״ – בענייני עגינות בעקבות השואה ועוד.

זה נוסח המכתב:

לידידי הרה״ג והמליץ המהולל זרע קדושים איש אשכולות כבוד שם תורתו כמוהר״ר יוסף משאש הי״ו ושליט״א.

ר.ג.

מפני טרדות הצבור והחגים וגם שהייתי חולה זמן מה, לא יכולתי לבוא בכתובים עם ידידי בחו״ל שבליתי אתם זמן בהיותי במערב. וזכרונם לא ימוש מפי לתהלה ולשם, ובכללם כת״ר אשר עוד מראהו ונועם שפתיו לנגדי תמיד, וה׳ יזכהו לעלות ולחזות בנועם אה״ק ת״ו ונתראה פנים אל פנים בשובע שמחות ובשיבה טובה, אמן.

ידידי! אתפלא שעד היום לא קיים הבטחתך לשלוח אלי דבר או חצי דבר מהחומר ההיסטורי שיש אצלו על עיר מכנאס, עיר אבותינו הקדושים ז׳׳ל, ואני בקרוב נכון כבר להוציא לאור המהדורה שנית מספר נר המערב.

ולמה יגרע החומר אשר אתו מהתפרסם בדפוס, בתוך קורות יהודי שאר ערי המערב, אם יש צורך באיזה הוצאות של מעתיק שיעתיק מה שכת״ר ימסור לו, אני מוכן לשלם במיטבא, ועלי דידי ליהדר, אקוה שהפעם יהיה מהזריזים לשלוח לי קמא קמא, מהדורות הראשונים, ואח׳׳כ ממה שאחריהם, ובזה אסיים בשי שלום לכבוד תורתו ולבני ביתו הי״ו ולהרב רבי מכלוף טולידאנו הי׳׳ו (גיסו של היו״ם, בעלה של אחותו מירה.) ולכל הקרובים ובפרט מן הפרט לשארי בשרי הרבנים הגדולים כמוה״ר ברוך רפאל וכמוה״ר ברוך אברהם טולידאנו הי״ו ולכל בדוכ״ש, בהוקרה,

יעקב משה טולידאנו.

(אוצה״מ ב, סי׳ תרי)

הרב לא אחר תשובתו לרבי יעקב משה טולידאנו זצ״ל ושלח לו תשובה כהלכה כשבועיים אחר קבלת המכתב של רבי יעקב, וזה נוסח התשובה:

טבת. לעיר ואם בישראל טאנג׳יר יגן עליה אלוהים.

למעלת הרה״ג, מעוז ומגדול, כמוהר״ר יעקב טולידאנו ישצ׳׳ו. שלום, שלום.

רב יקר ונכבד! מכתב כבודו הבהיר הגיעני זה שבועיים, ויען! לא עליה דמר, לא הייתי בקו הבריאות, לתפ״ץ (לא תקום פעמים צרה), לכן איחרה תשובתי עד כה.

מה שכתב כבודו להודיעו על ספרי כמוהר״א ן׳ סאמון ז׳׳ל, עם כתבי יד רבני תלמסאן הראשונים ז׳׳ל, שאלתי ודרשתי וחקרתי עליהם מיום בואי פה לשרת בקדש, וקבלתי תשובה, כי זה זמן לא כביר עברו אנשים סוחרים בספרים ישנים, והוציאו מהעיר כל הדרה, ספרי הראשונים וכתבי ידם, ועשאוה כמצולה וכו׳. ומ״ש כבודו על ספרו, נר המערב, בהיותי בארץ מולדתי עוב״י מכנאס יע׳׳א, בא לידי, וברכתי עליו ברוך מחיה המתים במאמרו. אמנם תמהתי מאד על כבודו, מדוע ולמה לא זכר שר מרבני משפחתי ראשונים ואחרונים זיע״א, כי בהמקורות אשר מהם שאב כבודו את ידיעותיו, שם נמצא מקור מים חיים גם לרבני משפחתי ז״ל. עי׳ בס׳ תחלה לדוד להמשורר כמוה׳׳ר דוד בן חסין זצ׳׳ל בדף ס׳׳ה ע״ד, בקינתו על מו׳׳ז כמוהר״ר זכרי בן משאש זצ״ל ומשם באר״ה עוצם חכמתו במשנה וגמרא, ותוספתא וספרי וספרא, וסתרי גורי הארי זיע״א, ועלה אל האלהים ערב ר׳׳ה תקמ״ב לפ״ק בעוב״י פאס יע״א, בן מ״ב שנה. ובנו כמוהר״ר מרדכי זלה״ה, נמצא חתום על חכמי העיר בס׳ שופריה דיעקב, לכמוה׳׳ר יעקב בירדוגו זצ״ל, דף נ״ו ע״ש.

ועוד שם בהסכמת רבני מכנאס, נמצא חתום אבא מארי זיע״א, ונזכר שם שמו ושם אביו כמוהר״ר זכרי, בכמוהר״ר מרדכי הצדיק זיע״א, ומוהר״ז ז׳׳ל הנזכר נסע שלושה ארזים, כמוהר״ר שלום וכמוהר״ר דוד זיע״א, עיני כבודו תחזינה בהקדמת הרה״ג כמוה״ר יהושע בירדוגו זצ״ל לס׳ משפטים ישרים, שהודיע את רוב גדלם בתורה וביראה, והשלישי הוא עט׳׳ר אבא מארי הרה״ג והקדוש כמוהר״ר חיים זיע׳׳א, אשר רוב התורה והיראה שהיתה והוה במכנאס זה יותר מחמישים שנה, היא משלו ומשל תלמידיו, נתבש״מ ח׳ אלול התרס״ד לב״ע. ועי׳ עוד בס׳ משפט וצדקה ביעקב ח״א דף ס״ד ע״ד תשו׳ ע״ב, שם נזכר החכם כמוהר״ר יוסף ן׳ משאש זלה״ה מ״ש שס״ט ליצירה, ועי׳ עוד בס׳ התשב״ץ ח״ד הנקרא חוט המשלש תשו׳ מ׳ מ׳׳ט, נמצא חתום הרב כמוהר׳׳ר משה, בכמוהר״ר יצחק משיש זלה״ה, ועוד בשאר תשובות שם, ומשיש, ומשאש, אחד הם, וכמ״ש כת״ר ג״כ בספרו בשמות המשפחות.

גם לא זכר מהצדיק המפורסם כמוהר״ר דוד בוסידאן זיע״א, נתבש״מ בשנת התקצ״ב לבריאת עולם, גם בנו המפורסם כמוהר״ר מימון זצ״ל, ועוד ועוד ועוד, רבנים וחכמים צדיקים וחסידים, מכמה משפחות, וברצות ה׳ דרכי כבודו כאשר אמר להוציא לאור ח״ב, הודיעני, ואודיעך דברים חשובים ויקרים הנוגעים לארץ מולדתי וארץ אבותיך מכנאס יע״א, ועתה לא עת האסף מקוצר הפנאי מרוב עבודה, ושלום.

אני היו״ם ס״ט.

(אוצה״נו ב, סי׳ תרי)

היו״ם כתב ויעץ לחוקרים רבים אודות יהדות צפון־אפריקה והספרות הרבנית שהתפתחה בקהילותיה. להלן דוגמה נוספת להתכתבויותיו בנושאים אלו. מכתבו של הרב לחוקר יעקב קבסה:

דע בני, כי אלפי ספרי רבני מרוקו הראשונים זיע״א על כל חכמה ומדע עלו על המוקד, בעת נכנסו האויבים לכמה מדינות וערים וכפרים כמו שכתוב בספר ״מלכי רבנן״, בהקדמתו ובתוכו בכמה מקומות. ובספר ״נר המערב״ בכמה מקומות, ובספר ״אבני שיש״ שו״ת ח״א סי׳ ס״ט, על שלל של מכנאס שנמשך עשרים יום, ואף שלא הודיע שם זמנו, ידוע שהיה באייר שנת תק״ן, ועוד בזמנים אחרים כתובים אצלי ומהם מובן כמה אלפי ספרים חברו חכמי המערב על כל חכמה ומדע. ועיני ראו ולא זר עקד הספרים של הרה״ג כמוהר״ר מתתיה סירירו זצ״ל רב בפאס, שהניחו לו אבותיו מצוקי ארץ, שהיו בו שלשת אלפים וארבע מאות ספרים, קבצים גדולים וקטנים כתבי יד על כל מקצועות התורה והפילוסופיה והרפואה וכל חכמה וכל מדע, מרבני המערב הראשונים לבד מאלפי ספרי דפוס. וכל אלה הספרים עברו על ידי כל הימים שהייתי נוסע לפאס והייתי יושב שם ירחים שלמים ומתענג תענוג גשמי ורוחני בעברי מספר לספר מבחינת התוכן ומבחינת יופי הכתב ודקותו והשוואת השיטות בלי שום שרטוט, והכל עלה בלבת אש, בערב ר״ח אייר תבער״ה. ועוד נמצאים עד עתה מאות ספרים כתבי יד בעקד הספרים של משפחת דנאן ושל משפחת צרפתי ואצל חכם וסופר כמה״ר יוסף בן נאיים ישצ״ו. ועוד ועוד. וכן פה מכנאס, ולא אוכל לחפש בבתיהם. וכן תלמסאן שהיתה עיר של חכמים ושל סופרים במחוז אלג׳יריה נשללה ונחרבה כמה פעמים. ואבדו ספרי רבניה הראשונים. עיין ספר ״עומר השכחה״ על פסוק: ״ברכת ה׳ היא תעשיר״. שכתב שנלכדה תלמסאן ביד גויים בשנת ותפל שב״ה ותקחם, ונשפטו בכל מיני שפטים, ונהרגו ונשבו אלף וחמש מאות נפשות.

(אוצה״מ ג, סי׳ אלף תרלט)

היו״ם התעניין מאוד בספרים חדשים שיצאו לאור, ספרי מחקר ותרבות יהודית, וכן ספרי הגות שונים. פעמים רבות מצטט רבנו בספריו את אנציקלופדיית ״אוצר ישראל״, המהווה עבורו מקור מידע אדיר המסייע לו בפסקי תשובותיו (לדוגמה עיין: שו״ת מים חיים א, סי׳ קב; שם סי׳ צד). אולם, יש להעיר שהכרתו בעולם המחקר והערכתו אליו לא היו מוחלטים ובלתי ניתנים לערעור, רק בכל פעם היה בוחנם בעינו ובשכלו, ומביא רק הראוי להכתב ולהאמר במשאו ומתנו התורני. כשהיה לרב צורך לבקר את ספרי המחקר, הוא גם ידע לכתוב: ״ובספר [אנציקלופדיית] אוצר ישראל כתב בזה איזה דברים וכולם הבל״(נחלת אבות ו, עט׳ 302).

היו״ם הרבה להתייעץ בכל תחום שנוגע לפסקיו, לא רק עם פוסקים ורבנים אלא גם עם אנשי מקצוע ומחקר, על מנת להכיר את המציאות באופן אמיתי ושלם (לדוגמה: מים חיים א, סי׳ צד, בנושא החשמל).

אלעד פורטל-החכם השלם-פרקי הגות, הלכה מנהג וציונות מתורתו של רבי יוסף משאש זלה"ה- מעללי צדיק.

עמוד 49