מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני– חיים בכור בן משה ביג׳אראנו

אברהם ביג׳אג׳ו

נולד בשנת תרי״ח בקושטא, ובעודו ילד העלהו אביו ירושלימה. אביו אהרן היה בעל מלאכה פשוט, איש תם וישר, ולו שני בנים. את הבכוד למד את מקצועו הוא, ואת השני מסר ללמודים. בילדותו למד בבית המדרש ״דורש ציון״, ורכש לו ידיעות בשפה הערבית, צרפתית ותורכית. נודע לאחד מחשובי החכמים בעדת הספרדים בירושלים. דין, מו״צ, חזן ודרשן, שו״ב מומחה, מוהל ראשי וכמעט יחידי בעדה הזו במשך שנים רבות, עסקן צבורי חרוץ, גבאי פעיל בבית החולים הכללי ״משגב לדך״ וכו'. ע״י מסעיו הרבים לכמה ארצות בשליחויות שונות, רכש לו נסיונות בהליכות עולם. הוא סובב את כל ארצות המזרח, חצי אי ערב ופרם, ערי בבל ומדי. שנים רבות שמש במשרת רב ושו״ב בעיר פ׳ארו אשד בסודסוגל. היה גם בהודו ובסביבות סין, ובכל מקום בואו הנית שם טוב ורשם מצוין על ידי אמרותיו המתוכמות, ובקיאותו בספרים רבים ודינים. השתתף בפרי עמו ב״המאםף״ שנה א. סי׳ ו. היה בבית דינו של מהר״מ תגייד בשנת תדם״ט ועמו הרב יצתק לבטון וחתום על פם״ד עמהס בם, ע״ם מרדכי לד״מ עזראן בסופו. בספרו ״ושחטתם בזה״ שהוציא לאור אחד מקרוביו הדב יהודה אלעזד בשנת תרצ״ב, באה הסכמת הדאב״ד ב״צ קואינקה, והיא מכילה תאור קצד מאישיות המחבר ז״ל.וזו עדותו:

״מכיר הייתי היטב את הרב המנוח כי היה גדול בוצרה ובחכמה׳ בצרוף יראת ה׳ טהורה הקודמת לחכמתו, שקדן ואיש חמודות הדיין המצוין וכו' כמה שנים שמש עמדי בביה״ד ומצאתיו מלא רוח חכמה ובינה בחריפות ובקיאות. ועתה בעברי על כ״י, מצאתי עונג רב בחבורו על התורה וה׳ מגילות חבור גדול מלא וגדוש מפגינים יקרות אשר אסף וקבץ מגדולי המפרשים שקדמוהו והוא הוסיף עוד דברים משלו כהנה וכהנה. גם בספר דרושיו ראיתי כמה דברים נחמדים בדרוש, בהגדה,

בהלכות שו״ב, מסודר לתועלת התלמידים והשוחטים וכו'! נלב״ע בירושלים ביום ל. מנ״א תרפ״ג.[1923]

חיים בכור בן משה ביג׳אראנו

נולד באסקי זאגורה בשנת התרט״ז ( 1846 ). בן להודים אמידיo ומשכילים. למד בjדר, ואח"כ עבר לישיבה, כנהוג בעת ההיא בקהלות ישראל. בצעירותו נתגלו בו כשרונות נעלים לשפות, ובלימודים קנה ידיעות רחבות בצרפתית, אנגלית, אשכנזית, תורכית, רומנית ועוד. בהיותו בן יז מלא כבר את מקום מורו בעיר מגוריו, וכעבור שלש שנים הוזמן לרוסג׳וק. שהותו בעיר זו היתה לברכה לכמה מיחידי ונכבדי הקהלה, ביניהם ר׳ אברהם ב"ר ישראל רוזאניס, שבביתו התארח המורה הצעיר שנתים ויותר. תוך כדי כך למד עברית וערבית, יונית ורומית, ואחר מלתמת רוסיה ותורכיה בשנת 1878 עבד לבוקרשט, כמנהל ביה"ס של עדת היהודים הספרדים שם. שנות עבודתו ברומיניה נתשבות לתור הזהב שלו בחייו. פרסומו הרב כבקי בכל שפות אירופא קרבהו אל הצד המלכות, ויהיו לו מהלכים בארמון המלך קרל הראשון והמלכה הנבונה המשוררת הנודעת בשמה הספרותי ״קרמן סילווה׳, מאז כל שנות המצאו בבירת רומניה, היה המתורגמן היחידי לשפות השמיות בחצר ובכל המוסדות הרשמיים, כי הוכר מטעם הרשות כאיש מומחה לכך. מכאן עבר לכהן במשרת רב בקהלת אדדינופלה. חמש השנים שישב בעיר זו היו לו תקופה של עבודה רוחנית מטרדת ומאומצת. בהפנות כסא הרבנות בקושטא בראשית תרפ"ב, הוזמן למלא משרה זו, ואת עולה הכבד והמעיק ביותר, נשא על שכמו עד יום מותו. היה חבר נכבד של האקדמיה הספרדית, הצרפתית, ונשא תואר ״קוליגום ווריטאיס׳ שנתן לו ע"י מכללת ״דנטי אליגידי׳ ברומא. געגועיו לא"י לא הרפו ממנו אף לרגע, ותמיד הצטער כי מסבות משפחה הניאוהו ממחשבתו הטובה, לעלות אליה ולהתישב בה. באחד משיריו הליריים המובא בזה נכלל ודויו הקצר, שהוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה:

ח׳מקו עברו שנות חרותי בהיותי תמיד שקט ושלאנן, י׳ום עמדי תחת גפני ותאנתי שלו בביתי ובהיכלי רענן י׳געתי באנחתי ברוב צוקתי יום ולילה אצעק ואתאונן מי יובילני לעיר חמדתי וכימי קדם בצלה אתלונן. נלב״ע כ ׳ מנ״א תרצ״א. כתב ספרים שונים, וכלם נשארו אחרי מותו בכ״י.

מתוך ויקיפדיה

הרב אנריקה בכור חיים משה בז'רנו (Enrique Bekhor Haim Moshe Bedjerano, בטורקית Haim Moşe Beceran ,‏ 1846 או 1850 – 1 באוגוסט 1931), שכונה "נסיך השירה והחוכמה", היה רב ספרדי מבולגריה שחי ופעל שנים רבות ברומניה ובטורקיה, תלמיד חכם, פייטן עברי וחוקר של השפה לדינו. עמד 32 שנה בראש הקהילה הספרדית בבוקרשט ואחר כך בין השנים 1920–1931 היה ממלא מקום (קיימקאם)‏ של הרב הראשי של טורקיה. היה בעל השקפות ציוניות ונמנה עם מקימי תנועת חובבי ציון.

  רקע המשפחתי, לימודיו ופעילותו כרב בבולגריה

חיים משה אנריקה בז'רנו נולד בעיר סטארה זאגורה, (בטוקרית- אסקי-זגורה) בבולגריה, בתקופה העות'מאנית כבן למשה בז'רנו, ממשפחה יהודית שמקור שמה בשם העיר Bejar בחר או בכר בקסטיליה, במחוז סלמנקה. אמו הייתה קאלו קלדרון, בתו של הרב יצחק ברוך מפלבן. בילדותו נשלח חיים ללמוד תורה אצל סבו ובגיל 12 חזר אל הוריו. בתום לימודיו במספר ישיבות, כולל אצל מקובל בשם הרב נסים אלקלעי‏ היה חיים בז'רנו, בגיל 17, לרב. הוא החל את פעילותו בעיר רוסה בבולגריה, שם לימד במלדארי ואחד מתלמידיו היה הנער שלמה אברהם רוזאניס.‏ למד באותה תקופה אנגלית, צרפתית וגרמנית ולימד עברית בבית הספר "אליאנס" (של כל ישראל חברים). פריצת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) על אדמת בולגריה הביאה אסון על משפחתו. כשהעיר הוקפה ונכבשה על ידי צבא האימפריה הרוסית, נהרגה אימו מפגיעת פגז. חיים בז'רנו בחר אז לברוח עם המשפחה לרומניה.

קישור למאמר המלא:

https://dictionary.sensagent.com/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%96'%D7%A8%D7%A0%D7%95/he-h

אברהם בירב

בנו של הרב המוסמך מהר״י בירב ז״ל. חברו של הרב המבי״ט שיחד עמו למדו תורה אצל הרב מהרי״ב ז״ל. נודע לשם בין רבני זמנו. הסכים עם הרב המבי״ט בכמה פסקים. לפי מקורות שונים, נפטר ר'  אברהם עוד בחיי אביו. נזכר בשו״ת המבי״ט ח״א סי׳ רמ״ז, בשנת השי״ט, לאמר י״ג שנה לאחד פטירת אביו, בשם החכם השלם כה״ר אברהם ז״ל. באחת מתשובות המבי״ט ח״א סי , ל״ב חותם שם: המר והנאנח אברהם בן לאדוני הרב כמהר״ר יעקב בירב.

אהרן בירב

חי במצרים בשנת ת׳ לערך. בנו של מהר״י בירב השני. וכתב עליו ר״ד קונפורסי בע״ס קורא הדודות שהיה חכם חסיד וגביר מחזיק ידי התורה ולומדיה, ואגב מזכיר את שלשלת יחוסו, כדלקמן: הרב אהרון בירב בן הרב יעקב בירב ברבי אברהם בירב, בנו של הרב המוסמך מהר״י בידב ז״ל. קורא הדורות עמ׳ מא. ע״ב.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני– חיים בכור בן משה ביג׳אראנו

עמוד 144