אלברדאני-החזן הגדול מבגדאד


טובה בארי-החזן הגדול אשר בבגדאד-פיוטי יוסף בן חיים אלברדאני

אלברדאני

טובה בארי

החזן הגדול אשר בבגדאד

פיוטי יוסף בן חיים אלברדאני

מכון בן צבי

ירושלים, תשס"ג

ספר זה מביא לפני הקורא לראשונה את מכלול שיריו של יוסף בן חיים אלברדאני, ראשון פייטני בבל הגדולים. אלברדאני פעל לפני למעלה מאלף שנים, במחצית השנייה של המאה העשירית, בבגדאד, ושימש חזן בבית הכנסת הגדול של העיר. כל שיריו, למעלה משלוש מאות קטעים, הם מתנת הגניזה המפורסמת של קהיר. הם נדפסים כאן לראשונה במקובץ, על פ׳ כ-450 כתבי יד.

יוסף אלברדאני היה פייטן פורה ומוכשר ויוצר בעל תודעה עצמית בלתי רגילה. יצירותיו, פרי מסורות קדומות וממוסדות, מכסות את מפת סוגי הפיוט של ימיו בשלמותה, ומציגות מהם דוגמאות מרגשות ביופיין. הן עשויות להפתיע גם את הקורא המודרני אנין הטעם, בלשונן העשירה והגמישה, בסגנונן הקליל והשקוף ובתבניותיהן המהוקצעות. בבל, שנודעה מאז כמסויגת מן השירה הפייטנית ואף כעוינת לה, מצטרפת אתן כשותפה שוות מעלה למקהלה המפוארת של שירתנו הקדומה.

ד”ר טובה בארי, חוקרת השירה העברית בימי הביניים, מלמדת בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב

תמונת השער על פ׳ צילום של בית הכנסת הגדול של בגדאד(1910), באדיבות המוזיאון של מרכז מורשת יהדות בבל, אור יהודה

מסת״ב ל-965-235-090     א158

עיצוב עטיפה: אסף באר׳

יוסף אלברדאני וביתו

ידיעותינו הממשיות על חיי יוסף אלברדאני מעטות, אך בכל זאת אין הוא נשמה ערטילאית כדוגמת פייטנים רבים, ששמותיהם עלו מבין דפי הגניזה. כינויו ׳ברדאני׳ מעיד על מוצאו מברדאן, פרוור בעל אקלים ממוזג השוכן צפונית־מזרחית לבגדאד. כפי שנראה להלן, גם אביו של ר׳ יוסף היה משורר ואף הוא נתכנה ׳ברדאני׳. מכאן נוכל אולי לשער שהמשפחה עזבה את אזור ברדאן בשלב מוקדם יחסית ועברה להתגורר בבגדאד, עיר שבה מתועדת פעילותם של בניה במשך ארבעה דורות לפחות. יוסף אלברדאני נזכר במפורש בתעודה אחת ויחידה שנמצאה עד עתה, היא האיגרת ששיגר רב האיי גאון בשנת 1006 לקירואן אל ר׳ יהודה בן יוסף, ראש הסדר, שכבר הוזכרה בפרק הקודם. כאמור, מאן הסיק ממנה את רוב המידע השייך לענייננו כאן. רב האיי שואל את נמענו לגורלו של נחום ומגלה תוך כדי כך את יחסו החם אליו:

וחמדתנו אהובנו ידידנו מ<ר> ר<ב> נחום החזן נט<ריה> רח<מנא> בן מ<ר> ר<ב> יוסף החזן הגדול נוחו עדן, יודיענו אלוף איך הוא ואת שלומו כי אח חביב הוא לנו ועמנו גדל מנעוריו והוא נכבד וגדול ב[תורת]ו ומקומנו צריך לו הרבה כי נאספו הזקנים והוא עכשו המוקדם על כל החזנים אשר בבבל, ובנו עומד בכנסת הגדולה בבגדאד ואהוב.

משורות קצרות אלו, ומעדויות נוספות, ניתן ללמוד פרטים אחדים על חיי יוסף אלברדאני. ממה שנאמר באיגרת ברור, שבתאריך שיגורה — שנת 1006 — כבר לא היה יוסף בין החיים. רב האיי עצמו היה בן שישים ושבע בשעה שכתב את מכתבו.“ מדרך דיבורו בנחום(׳כי עמנו גדל מנעוריו׳ וכו') הסיק ע׳ פליישר ששניהם היו קרובים בגיל, אם כי ייתכן שנחום היה צעיר במספר שנים מרב האיי. הנחה זו מתחזקת גם בעובדה, שבאותה עת כבר היה לנחום בן בוגר שמילא את מקומו כחזן(׳ובנו עומד בכנסת הגדולה בבגדאד ואהוב׳). נוסף על כך אנו יודעים שנחום למד תורה אצל רב שמואל בן חופני, חותנו של רב האיי: כך משתמע מן המכתב ששיגר נחום אליו מקירואן בסוף המאה העשירית. לפי זה נראה שבשנת 1006 נחום היה כבן שישים, ואם כן הוא נולד בשנת 950 בערך. אם נניח פער של כעשרים וחמש שנים בין הדורות, נמצא שאביו, יוסף אלברדאני, נולד סביב שנת 925, ואביו של יוסף, חיים, ממש בראשית המאה העשירית. זמן פעילותו של ר׳ חיים אבי יוסף אלברדאני מקביל אפוא לתקופת שירותו של רב סעדיה בהנהגת הישיבה בבבל.

עדות חשובה, הנלמדת מן האיגרת של רב האיי אל יהודה בן יוסף ראש הסדר, נוגעת לפעילותם של בני ברדאני כחזנים. מסתבר שמשרת החזן של בגדאד עברה בירושה במשפחת ברדאני במשך ארבעה דורות לפחות. פועלו של נחום כחזן מתועד גם במקורות אחרים: כאמור, הוא נזכר כחזן במחזור של שירי תהילה, שנכתב בסוף המאה העשירית לכבוד אחד מנכבדי בגדאד.14 באחד משירי המחזור הזה מציין המחבר לשבח את שירתו של נחום,15 ומזכיר בהקשר זה את שלושת בניו

רמז. סוכות / מצדר

מקורות: כ״י ט״ש 6/70 ת (נ) בין מצדרים שלו לחגים; כ״י ט״ש 4/12 ת 10 (א). לפניו פזמונות של ברדאני בקדושתא לסוכות. אחריו התחלה של יוצר ליום ב של סוכות: שיר השירים אפציח לאל המיוקר; מחזור חיזונים, קעד ע״א (ב). נדפס: ברנשטיין, פיוטי מצדד, עמ׳ 144. סימן: ברדאני.

מסדר לסוכה שני יום

סוכות

רמז. סוכות / מצדר

מסדר לסוכה שני יום


בֹּקֶר אֶעֱרֹךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה
רָם לְשַׁבְּחוֹ עוֹשֶׂה כָּל פֶּה
דַּת סֻוכָּה חָקַק בְּאַהֲבָה לְטַפֵּי
אֲיוּמָּה בְּצִלָּהּ שִׁבְעָה לְהִתְחַפֶּה

נָם אַזְרִיחַ לָכֶם וַאֲרַפֵּה
יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא….. קָד<וֹשׁ>

 

כותרת: יום שני סוכה א מצדר ב 1 בוקר א אערוך אב 2 עושה] עשה ב יצר א 3 דת סוכה] דתות סוכה א דר סנה ב חקק] חסר א באהב א לטפי] לצפה א 4 המעתיק דילג על הטור ורשמו בראש הדף נ 5 נואמים בורא יוצר ורופה א לכם וארפה] לך ואיפה ב 6 שמי] לכם נוסף ב ומרפא א.

ביאור: 1 בקר אערך וכו': לשון הכתוב בתה׳ ה, ד. 2 רם: כינוי לה׳. לשבחו: כדי שיאמרו את שבחו הוא ברא כל פה. ועדיפה גרסת המקבילות: ׳עשה׳, ׳יצר׳. כל פה: סינקדוכה[שִׁמּוּשׁ בְּיָחִיד בִּמְקוֹם רַבִּים] לאנשים. 3 דת סוכה: הלכות סוכה. חקק: ציווה. לטפי: הצירוף גולש לטור הבא: לטפי איומה, דהיינו לישראל. 4 איומה: כינוי לישראל על פי שיה״ש ו, ד. המעתיק דילג על טור זה, והעתיקו בראש הפיוט. בצלה וכו': לשהות בצלה של הסוכה שבעה ימים. להתחפה: להסתופף, מלשון חופה. 6-5 נם: אמר הקב״ה. וארפה: נראית יותר גרסת המקבילה: וַאֲיַפֶּה. אזריח … ומרפא: על פי מל׳ ג, כ.

טובה בארי-החזן הגדול אשר בבגדאד-פיוטי יוסף בן חיים אלברדאני.-עמוד 8

 

טובה בארי-החזן הגדול אשר בבגדאד-פיוטי יוסף בן חיים אלברדאני-לך לך

ספר זה מביא לפני הקורא לראשונה את מכלול שיריו של יוסף בן חיים אלברדאני, ראשון פייטני בבל הגדולים. אלברדאני פעל לפני למעלה מאלף שנים, במחצית השנייה של המאה העשירית, בבגדאד, ושימש חזן בבית הכנסת הגדול של העיר. כל שיריו, למעלה משלוש מאות קטעים, הם מתנת הגניזה המפורסמת של קהיר. הם נדפסים כאן לראשונה במקובץ, על פ׳ כ-450 כתבי יד.

יוסף אלברדאני היה פייטן פורה ומוכשר ויוצר בעל תודעה עצמית בלתי רגילה. יצירותיו, פרי מסורות קדומות וממוסדות, מכסות את מפת סוגי הפיוט של ימיו בשלמותה, ומציגות מהם דוגמאות מרגשות ביופיין. הן עשויות להפתיע גם את הקורא המודרני אנין הטעם, בלשונן העשירה והגמישה, בסגנונן הקליל והשקוף ובתבניותיהן המהוקצעות. בבל, שנודעה מאז כמסויגת מן השירה הפייטנית ואף כעוינת לה, מצטרפת אתן כשותפה שוות מעלה למקהלה המפוארת של שירתנו הקדומה.

  • לך לך / מצדר

מקור: כ״י פריס כי״ח 379 1\ c(נ). אחריו מצדרים של ברדאני לוירא וחיי שרה.

סימן: יושף חזן.

לך לך

יָצַר מְאֹרוֹת וְכַדּוֹק סִדְרָם
וְחָלַק לְעַמִּים בְּתֵבֵל מֵאוֹרָם
שִׂגֵּב יִחוּדוֹ מִכֶּשֶׂד וְאוּר כ[…]
פְּרָחָיו וּמָה יָפוֹ שְׁבִיעִי בְּנָצְרָם
חָשְׁקוּ זָבְדוּ נְצָרוֹ בְּלֶכְתּוֹ מֵחָרָן

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַבְרָם [."] קָדוֹשׁ

ביאור: 1 וכדוק סדרם: פיזר את המאורות על יריעת השמים. השווה יש׳ מ, כב. אולי צ״ל: ובדוק. כלומר, בשמים. 2 לעמים בתבל: לכל יושבי הארץ. 3 שגב: רומם. ייחודו: צ״ל כנראה: יחידו, והוא כאן כינוי לאברהם אבינו. מכשד ואור: מאור כשדים. כ[…]: אולי יש להשלים כ[הורם]. כלומר, כשנלקח. 4 פרחיו: צאצאיו. כלומר, ישראל. ומה: צ״ל: מה. שביעי: את יום השבת. 5 חשקו: אהבו, הקב״ה את אברהם (דב׳ י, טו). זבדו: העשירו במתנות. 6 ויאמר וכו׳: התחלת הפרשה (בר׳ יב, א).

טובה בארי-החזן הגדול אשר בבגדאד-פיוטי יוסף בן חיים אלברדאני. עמוד 203

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

נובמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר