ארכיון יומי: 5 ביולי 2024


אברהם צבאה, דוד כנאפו ן׳ א״א כמוהר״ר יכי״ן ם״ט-שטר מכר בית הקברות 

החוזה משנת 1892

זה נוסח שטר מכר של בית הקברות שקנו מחדש והוצרכנו להעתיקו מפני(?) וזה העתק רביעי שהועתק מגוף שטר העיקרי או״ב וז״ן להיות כי לעת כזאת הבית עלמין אשר היא מיוחדת לבה״ק של מתי ישראל אשר פה עירנו צווירא. יע״א קטן מהביל עוד קברות אחרים עד שאין מקום פנוי להחזיק עוד עשרים קברות יה״ר בלע המות לנצח ומחה ה׳ אלדים דמעה מעכ״פ ובו;

לזה נתוועדו מע׳ הגבירים הנקובים בשמות הגבירים הרמים שרים וסגנים העומדים על הפקודים לפקח ולהשגיח על מרקי העיר ה״ה כמה״ר סי׳ ראובן אלמאליח בהרב כמריוא״ל ז״ל, וכמה״ר סי׳ יעקב קורקוס ני״ו בכהר״ח נ״ע, וכמה״ר סי׳ יעקב ני״ו די שמואל הלוי נ״ע, וכמה״ר סי׳ יעקב אפריאט ני״ו די יוסיף נ״ע, וכמה״ר סי׳ שלמה ני״ו די ימין עקוקא נ״ע, והבחור כה״ר שלמה ני״ו די יעקב אפריאט ג״ע, וכמה״ר סי׳ אברהם די יעקב לכסלאסי ני״ו, וכמה״ר סי׳ שלמה ני״ו בכהר״ח קאביסא נ"ע, ומע׳ החכם השלם והכולל עצו״ר כמה״ר יצחק בכה״ר יעקב אפריאט ני״ו, וכמה״ר סי׳ ישועה אלוב ני״ו בכהר״מ נ״ע, וכהר״ר סי׳ עמרם אלמאליח ני״ו בכהריא״ל נ״ע, וכמה״ר סי׳ מאיר קורקום ני״ו בכהר״ר אברהם קורקוס נ״ע, ונתועדו ביניהם כדת מה לעשות אופן ותקון לקנות מקום לצורך בה״ק הנז' ואחד שנתועדו ביניהם והסכימו על הקניה מקום כאשר ימצאו, אינה ר׳ לידם מקום רחב ידים לבה״ק הנז׳ סמוך לבית הקברות החדשה של העיר ה״ה האלעראסי הידועים להגביר הזקן הכשר כמה״ר סי׳ מסעוד מלול ני״ו ובניו הי״ו ונעתר להם כהרמ״מ הנז׳ ובניו הי״ו למוכרם להם בכסף מלא לזכות כל בני העיר יצ״ו אחד עני ואחד עשיר עפ״י התנאים אשר היו בהנהגת בה״ק אשר יתבארו במקום אחר, ובכן הע״ע בקש״מ בדל״ב ובח״ה הגביר סי׳ מסעוד מלול הנז' ני״ו ובניו טובים השנים כה״ר דוד מלול ני״ו וכה״ר סלאם מלול ני״ו והוה״ג בכח הנז׳ שבעד סך שבע מאות דורו גדולים די ספאניא שנטלו וקבלו מאת מע׳ הגבירים הנקובים בשמות הנז׳ שהם מהכנסת העיר גמרו ומכרו להם כל חו״ז שיש להם בהאלעראסי והבתים שבתוכם הידועים להם פה מתא צווירא יע״א מחוץ לעיר ופימה? הנה האלעראסי הנז׳ והבתים שבתוכם הנז׳ במוצאיהם

ומובאיהם וזכיותיהם והנאותיהם ותשמישיהם וכל מין זכות הנלוה ומתייחס אליהם וצעי [ועצי] ואבני וקורות וקירות דפים ומסמרים ושפכי ונטפי הכל כאשר לכל מכרו המוכרים הנז׳ מתרומא דארעא ועד רום רקיעא לרשות וזכות מע׳ הגבירים הנקובים בשמות הנז׳ ולרשות וזכות ב״ך לזכות כל בני העיר יצ״ו מכירה ? מכירה גלויה ומפורסמת לכל מכירה חתוכה וחלוטה כדת וכהלכה מכירה לצמיתות ולחלוטין לדורות עולם מכירת עלמין דלא למהדר בה ודלא להשנאה מינה לעלם מכירה בלתי שום שיור ובלתי שום תנאי כו״ע מכירה משופה ומנוקה מכל מין טו״מ שבעולם יהיה מי שיהיה ב״ב ושאינו ב״ב כתובת אשה וב״ח ומק״ע בן או בת אח ואחות יורש ונוחל ומחתין קרוב או רחוק בין בסופ״ד? ובין בעהש״ג מכירה העשויה בכל חו״ת באופן המועיל ומספיק וחזי ועולה לפי״ד כהוגן וכתחז״ל וכך אמרו המוכרים הנז׳ להגבירים הקונים הנקובים בשמות הנז׳ זכו וקנו והחזיקו בכל המכר הנז׳ לזכות כל בני העיר יצ״ו זכיה וקניה וחזקה מעליא בכסף שקבלנו מכר וכשטר מבלי שתצטרכו לשום קניה וזכיה אחרת שבעולם ומו״מ? סילקו המוכרים הנז׳ ידם וכוחם ורשותם וזכותם ויד וכח ורשות וזכות ב״ך מעל המכר הנז׳ סילוק גו״ע ? כתחז״ל ולא נשאר להם לשום אחד מב״ך בכל המכר הנז׳ שום שיור של זכות כו״ע ואפי׳ בכדי העי״ת??.? ממש ומדרך כפ״ה אלא הכל כאשר לכל קם למע׳ הגבירים הקונים הנז׳ ולב״ך לזכות כל בני העיר יצ״ו למקנה מספ״ה? לבנות ולהרוס למכור ולמשכן ולהשאיל ולהשכיר ולהוריש ולהנחיל ולהעביר ולהחליף ולתת במתנה לכל מי שירצו, ולעשות בכל המכר הנז׳ כחו״ר הטוב כאדם העושה בשלו ואנש לא ימחא בידם מן יומא דנן ולעולם ומו״מ שעבדו המוכרים הנז׳ פן האצל תכש מקנאגמש שקנו ושיקנו שעבוד גו״ע כתחז״ל לקיום והעמדת המקנה הנז׳ ביד הקונים הנז׳ וביד ב״ך מנוקה ומשופה מכל מיני פקפוקים וערעורים שבעולם ואחריות וחו״ח שטר מכר דנא כאחריות וכחו״ח כל שטרי מכירות הכשרים דנהיגי בישראל העשוים ביושר ובפושה? כהוגן וכתחז״ל ולא יורע ולא יפסל כח שטר מכר דנא לא משום יתור לשון וחיסור לשון ולא משום לשנא דגריע וריע ולא משום לישנא דמשתמע לתרי אנפי ולא משום איזה צד ואופן שיהיה בעולם אלא הכל כאשר לכל יהיה נדון לזכות ויפוי כח המשט״ר? וב״ך ולעולם תהיה ידם עה״ע ויד כל טו״מ נגדם עה״ת הנ״ה בקש״ט בדל״ב ובח״א מיד הזקן הכשר הגביר ס׳ מסעוד מלול הנז׳ יצ״ו ומיד בניו כהה״ד מלול ני״ו וכה״ר סלאם מלול הנז' ני״ו ע״פ האמור ומדובר לעיל מראש וע״ס מבלי שום שו״ת כו״ע והכל דלא וכר ודלא וכר בביטול וכו׳ ובפשו? וכר לדעת הרשב״א זלה״ה, ולראית אמו״ץ ח״פ צווירא יע״א שני ימים לחדש טבת שנת הת״ר וחמשים ושלש ליצירה והכל שו״ב ונכון וקיים עד כאן, וחתומים על השטר הנז׳ אנחנו הבע״ח פה והשו״ב וקיים.

אברהם צבאה, דוד כנאפו ן׳ א״א כמוהר״ר יכי״ן ם״ט-שטר מכר בית הקברות 

שלמה א' גליקסברג-המדרשה הגבוהה ללימודים רבניים במרוקו -1967-1950פעמים 131 תשע"ב.

לימודי מחשבה ומוסר לא היו חלק מהתכנית, אולם רבנים אורחים שביקרו ברבאט הוזמנו לבקר במדרשה ולשוחח עם התלמידים. בתזכיר הכללי נאמר כי ראשי המדרשה השתדלו גם לחנך את התלמידים ולהעמידם על גודל תפקידם:

מבחינה תרבותית־דתית נוסף על דברי מוסר שמטיפים המורים לתלמידים אנו מנצלים כל הזדמנות הניתנת לנו לאסוף אותם ולתאר להם מהו תפקידם להבא וכיצד הם חייבים להתראות בהתהלכם ברחוב ובשבתם בבית. מעירים את תשומת לבם באיזה אופן ימצאו חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם, איך יתייחסו לבריות ולשמים איך יתנהגו בעבודת ה׳ וביראת שמו שהיא תכלית חיינו, ובסוף דברינו אנו מברכים אותם בברכת יה״ר [יהי רצון] שנזכה לראותם כמו שאנו חפצים וכמו שאנו מתארים אותם בדמיוננו. ובכדי להשגיח עליהם גם בעת התפילה קבענו ביהכ״נ [בית הכנסת] בבית המושב של הב״ד [הבית דין] ובו אנו מתפללים עמהם בכנופיא, חול שבת וימים טובים.

הערת המחבר: אך לא היה איסור מפורש ללמוד לבחינות בגרות, וכמה תלמידים אכן השלימו תעודת בגרות – חלקם למדו בהתכתבות וההנהלה לא מחתה בידם. עם אלה נמנו דוד אוחנה, שלימים למד לתואר שלישי, והרב שלמה אבן דנאן, שעמד בהצלחה בבחינת הכניסה לפקולטה למשפטים של רבאט ולמד שם במגמת סטטיסטיקה וכלכלה פוליטית, שניהם בוגרי המחזור הראשון, וכן אליהו סודרי והרב שמעון אזואלוס, בוגרי המחזור השני.ע"כ

בתקופה מסוימת התנדב ר׳ אהרון מונסוניגו ללמד שיעורי מוסר מסודרים," ובמסגרתם לימד ספרים כמו ׳מסילת ישרים׳."

בלימודי החול נדרשו התלמידים לעמוד בבחינות תקופתיות ובכתיבת חיבורים. מזכירות המדרשה הנפיקה גיליונות ציונים אחת לשלושה חודשים. בלימודי הקודש לא היו מבחנים קבועים, אולם מפעם לפעם באו נציגים מבית הדין הגבוה, כגון ר׳ שאול אבן דנאן ור׳ יוסף כהן, ובחנו כל תלמיד בנפרד על קטע גמרא שלא הוכן מראש.

בשתי שנות הלימוד האחרונות התקיימו בחינות גמר לקראת ההסמכה. הבחינות היו דומות לבחינות ההסמכה הרשמיות של בית הדין הגבוה לקראת כושר לדיינות, וכללו כתיבת פסק הלכה ומבחני עיון בגמרא ללא הכנה; הבוחנים, חברי בית הדין הגבוה, ר׳ שאול אבן דנאן, ר׳ מיכאל אנקווה ור׳ שמעון כהן, בחרו את הסוגיה, והנבחן היה צריך להסביר אותה ולשאת ולתת בה.

בבחינות הגמר של המחזור הראשון נבחנו שבעה תלמידים, חמישה מהם הוסמכו בתעודת ההסמכה לדיינות ׳ידין ידיך. כמה מבוגרי המחזור הראשון אכן שולבו בבית הדין בעיר רבאט ובבתי דין אחרים ברחבי מרוקו כמזכירי בית דין וכדיינים מתמחים, ואחד מהם מונה לאחר מכן לדיין של ממש.

בבחינות הגמר של המחזור השני קיבלו הנבחנים שהצליחו בבחינות רק תעודת גמר של המדרשה ולא תעודת הסמכה לדיינות ׳ידין ידיך. הבדל זה בין המחזור הראשון לבין המחזור השני ולמעשה גם יתר המחזורים נבע ככל הנראה משינוי המגמה של ראשי המדרשה.

שלמה א' גליקסברג-המדרשה הגבוהה ללימודים רבניים במרוקו -1967-1950פעמים 131 תשע"ב

עמוד 59

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 227 מנויים נוספים
יולי 2024
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר