ארכיון יומי: 11 ביולי 2024


חתונה בכותל- גבריאל בן שמחון.

חתונה בכותל- גבריאל בן שמחון.

Gabriel Bensimhon

 WEDDING AT THE WAILING WALL

דפנה, צעירה מתל אביב ודן, צעיר ישראלי מניו יורק נפגשים בירושלים ומתאהבים. בעקבות התוכנית להתנתקות מירושלים והמתח הפוליטי הם מוצאים את עצמם בעימות זה מול זה. חתונתם אמורה להתקים בכותל ערב היציאה מירושלים. האם הם יפגשו כאוהבים תחת החופה, או כאויבים משני צדי המתרס? על אהבתה של דפנה מתחרה גם מימון נחמני, שומר הכותל.

נחמני: תראה, דן. בשבילי האשה הזאת יכולה להיות תיקון. שיפוץ של כל החיים התקועים שלי. עם אישה כזאת אני עוזב את הכותל, לוקח פנסיה ויוצא להסתלבט בחוף הים בתל אביב על בירה ואבטיח, ואתה יודע מה? לא איכפת לי אז מהכותל ומשום כלום. שיחזירו אותו! שיפול. שהכותל יפול! נגלה שמאחוריו אין כלום. רק אופק רחב. שמים כחולים. הכל פתוח. שום דבר לא סוגר לך את הדרך… דן: (מצחקק) אז האחורי כל הכותל שלך מסתתרת בסך הכל אישה גדולה עם ורד אדום? נחמני: האישה הזאת היא הכותל!

ב״חתונה בכותל" גבריאל בן שמחון מציר בסגנון ריאליסטי- אקספרסיוניסטי דיוקן מרתק של ירושלים על צדדיה ההסטוריים, המיתולוגיים והאקטואליים.

"חתונה בכותל" היא דרמה טרגי- קומית נדירה שמנסה להתמודד עם דמותה המורכבת של ירושלים באמצעות ספור אהבה בעל מתח בלשי גבוה.

גבריאל בן שמחון – מחזאי, תסריטאי, משורר וסופר הוא מחברם של "מלך מרוקאי","1948", "הדרך לירושלים", ״מהלכים על המים", ״הולכת עם כמון, חוזרת עם זעתר״ ועוד. הוא מכהן כפרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב בחוג לקולנוע וטלויזיה. ספרו האחרון "אשה עם שלושה שדיים- נשים בקולנוע של fellini״ יצא לאור בהוצאת "הקבוץ המאוחד".

קצה הדרך-מואיז בן הראש-להרוס את המסיבה

קצה הדרך-מואיז בן הראש-להרוס את המסיבה

 

לַהֲרֹס אֶת הַמְּסִבָּה

בָּאתִי לְהֶרֶס לָכֶם אֶת הַמְּסִבָּה

אֲבָל אֵין לִי כַּוָּנוֹת זָדוֹן וְזֶה לֹא

בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה. אֶלָּא שֶׁהִתְרַגַּלְתִּי

לִהְיוֹת הוֹרֵס הַמְּסִבּוֹת. לְפָנִים

הָיִיתִי מֵרִים אֶת יָדִי לְשָׁלוֹם

וּמִיָּד הָיוּ בָּאִים כַּמָּה מִכֶּם לְהוֹרִידָהּ

בְּטוּחִים שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֵּן לְהַרְבִּיץ לְמִישֶׁהוּ

וְכָל פַּעַם שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת פִּי לְדַבֵּר

חֲשַׁבְתֶּם שֶׁאֲקַלֵּל וּמִישֶׁהוּ הָיָה

מַכְנִיס לִי תַּפּוּחַ אֲדָמָה לְתוֹךְ הַפֶּה

כְּדֵי לִסְתֹּם לִי אוֹתוֹ וּכְשֶׁהָיִיתִי כְּבָר

נוֹשֵׁף חֲזָרָה בְּכֹחַ וּמֵטִיחַ בָּכֶם אֶת

אוֹתוֹ תַּפּוּחַ אֲדָמָה אֲמַרְתֶּם שֶׁאֲנִי אַלִּים

עַל אַף שֶׁהַמַּטָּרָה הַמְּקוֹרִית הָיְתָה

לְדַבֵּר דִּבְרֵי שָׁלוֹם וְנֶחָמָה, אֲבָל עַכְשָׁו

כְּבָר לֹא אִכְפַּת לִי אֲנִי מְקַלְקֵל מְסִבּוֹת

סִדְרָתִי וְנִצְחִי, גַּם זֶה מָקוֹם עֲלֵי אֲדָמוֹת,

וְיֵשׁ בּוֹ מִן הָעִנְיָן וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ, אֲפִלּוּ

הִסְפַּקְתִּי לִשְׁכֹּחַ אֵלּוּ דִּבְרֵי שָׁלוֹם

רָצִיתִי לוֹמַר לָכֶם וְאֵיזוֹ יָד רָצִיתִי לְהוֹשִׁיט לְעֶבְרְכֶם.

פרשת חוקת-אפרים חזן

אפרים חזן

אפרים חזן

בס״ד

פרשתנו מתייחדת בכמה נושאים. היא פותחת בענייני פרה אדומה, עוברת לסיפור הבאר ו'חטאו' של משה, משם לנחש הנחושת, מלחמת סיחון ועוג וכיבוש ארץ האמורי והבשן. מכל אלה פורצת העוצמה המיוחדת במצוות פרה אדומה; במסר שהיא מביאה עימה לכלל קיום המצוות: "חוקה חקקתי גזרה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריה" (במדבר רבא יט, ח). אמירה זו מדהימה בעוצמתה ומעמידה את קיום המצוות על הצו הא-לוהי המוחלט, הן באשר לעצם המצווה ולטעמיה הנסתרים והן באשר למורכבות, להפכים ולפרדוקסים הכלולים בה.

מסר בכיוון דומה, המעמיד את קיום האדם באשר הוא בידי ה' במחווה של פרדוקס גמור, טמון בהצבת נחש הנחושת הבא לרפא את הנשוכים מפי הנחשים ככתוב:  ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אֹתוֹ, עַל-נֵס; וְהָיָה, כָּל-הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אֹתוֹ, וָחָי.  ט וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל-הַנֵּס; וְהָיָה, אִם-נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת-אִישׁ–וְהִבִּיט אֶל-נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וָחָי" (במ' כא:ח-ט). הרמב״ן על אתר מעמידנו על עוצמת הפרדוקס בדבר זה:

הנראה בעיני בסוד הדבר הזה, כי הוא מדרכי התורה שכל מעשיה נס בתוך נס, תסיר הנזק במזיק ותרפא החולי במחליא, כמו שהזכירו (מכילתא ויסע א) ב׳׳ויורהו ה' עץ׳׳ (שמ' טו:כה) וכן במלח אלישע במים (מל"ב ב:כא).

רש"י מסביר בעקבות המדרש (משנה ראש השנה ג, ח) את משמעות ההבטה אל הנס אשר עליו הנחש:

ואמרו רבותינו 'וכי נחש ממית או מחיה, אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים, ואם לאו היו נמוקים'.

והנה, למרות העיקרון המודגש כאן, במשך הדורות ייחסו לנחש הנחושת כוח ריפוי עצמאי, ועל כן חזקיהו המלך לא ראה ברירה לפניו, אלא לכתת ולפורר את נחש הנחושת, ועל כך אומרת המשנה (פסחים ד, ח): "כיתת נחש הנחושת והודו לו גנז ספר רפואות והודו לו". המהלך של חזקיהו ביקש לגרום לאדם להבין מיהו הרופא האמיתי, וכדברי בעל הפיוט 'אדון עולם' (בנוסח המקובל במנהגי עדות המזרח): "והוא רופא / והוא מרפא // ו־הוא צופה / והוא עזרה", וכל פנייה או שימוש בכיוון אחר אינה אלא אשליה והתרחקות ממקור האמת.

אכן שליחים נאמנים לו לקב"ה בעולמו; אלה הרופאים הרשאים לרפא על פי הנאמר 'ורפא ירפא' ואבן עזרא פירש:

לאות שנתן רשות לרופאים לרפא המכות והפצעים שיראו בחוץ. רק כל חלי שהוא בפנים בגוף ביד השם לרפאתו. וכן כתוב: "מ הוא יכאיב ויחבש" (איוב ה:יח). וכתוב באסא "וְגַם-בְּחָלְיוֹ לֹא-דָרַשׁ אֶת-יְהוָה, כִּי בָּרֹפְאִים ( דבה ב , טז יב) ובהתאמה לימינו, הרופא רשאי לנסות לרפא עד מקום שידו ויד מחקר הרפואה מגיעים, אך החולה צריך לתת בה' מבטחו.

רבים מחכמי ישראל בימי הביניים שימשו כרופאים ועסקו ברפואה, ובכך המשיכו מסורת עתיקת יומין של עיסוק יהודי ברפואה. נוכל להזכיר את אסף הרופא, ר' יצחק ישראלי מקיירואן, שבתי דונולו מאיטליה, ובראש ובראשונה הרמב"ם, אשר בתורתו הרפואית ובכתביו המרובים בענייני רפואה נתלים עד ימינו אנו .

אנו רוצים להציג כאן שיר מאת רופא, חשוב כנראה, אך הוא ידוע כמשורר, ויש אומרים ראש המשוררים בספרד. כוונתנו, כמובן, לרבי יהודה הלוי ולשירו 'אלי רפאני וארפא':

אֵלִי רְפָאֵנִי וְאֵרָפֵא אַל יֶחֱרֶה אַפָּךְ וְאֶסָּפֶה
סַמִּי וּמֶרְקָחִי לְךָ בֵּין טוֹב בֵּין רָע וּבֵין חָזָק וּבֵין רָפֶה
אַתָּה אֲשֶׁר תִּבְחַר וְלֹא אֲנִי עַל דַּעְתְּךָ הָרָע וְהַיָּפֶה
לֹא עַל רְפוּאָתִי אֲנִי נִסְמָךְ רַק אֶל רְפוּאָתְךָ אֲנִי צוֹפֶה

ביאורים ומקורות

  1. אלי רפאני וארפא: על פי יר יז:יד "רפאני ה' וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אורנה". לשונו של פסוק זה בלשון רבים פותח את הברכה השמינית בתפילת העמידה היא ברכת הרפואה. אל… ואספה: כי אם תכעס עליי ולא תרפאני כי אז אספה, אמות ואעבור מן העולם. 2. סמי ומרקחי: תרופותיי. לך: בידיך. בין… רפה: בין אם הרופא ידע לכוון התרופה למחלה, בין אם דייק במינון או המעיט או הפחית. 3. אתה… אני: אתה הוא המכוון בחירתי בתרופה המתאימה. על… והיפה: רק אתה הוא היודע מה טוב לו לאדם. 4. לא… נסמך: איני סומך כלל ועיקר על התרופה שאני נוטל כחולה או מציע לאחרים כרופא. רק… צופה: אני מייחל ומצפה לרפואה השלמה שתבוא מידך.
  2. אפרים חזן-פרשת חוקת

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 227 מנויים נוספים
יולי 2024
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר