הספרייה הפרטית של אלי פילו

הספרייה הפרטית של אלי פילו


הספרייה הפרטית של אלי פילו-נוהג בחכמה – אוצר בלום של מנהגים על ד' חלקי השו"ע, שנהגו סכל קהילות שיראל במזרח ובמערב

 

נוהג בחכמה – אוצר בלום של מנהגים על ד' חלקי השו"ע, שנהגו סכל קהילות שיראל במזרח ובמערב

פתח דבר – משה עמאר.נוהג בחכמה

כי כל מנהגי האומה באלו מנהגות….אין ראוי לבזותם, ומי שהנהיגם זריז ונשכר הוא. כי הם מעיקרים ולא יבוזו במנהגי האומה. וכבר אמר הנביא ע"ה ואל תטוש תורת אמך, דת אומתך אל תעזוב….ולא יתבזה דבר ממה שעשו הקדמונים ע"ה…..

רבינו נסים, מגילת סתרים.

מתוך עיסוקי והתעניינותי בתורתם של רבותינו הקדושים, רבני המערב, סקרנותי וצמאוני הגדול לדעת תולדותיהם, פעולם, אמרי פיהם ותורתם, באתי מזה שנים לגשש אחר מקום הינוח של תורתו של רבינו הגדול איש האשכולות רבי יוסף בן נאיים זצ"ל.

ביודעי ומכירי, כי על ידה אזכה בכפליים, בתורתו שלו ובתורתם של רבותינו חכמי המערב, אשר שזר ואצר אותה בחיבוריו, שהלוא לא היה עוד כמוהו להוקיר ולהעריך את תורתם של רבותינו הראשונים ולכאוב את כאבם וכאב תורתם במונחת בקרן זווית.

והוא אשר טרח ויגע בעשר אצבעותיו להציל את יתר הפליטה מתורתם, אף השקיע דמים מרובים – דמים תרתי משמע, לחפש אחריה בגניזות. היה הוגה בה ועונד אותה עטרה לראשו. מתוכה ומתוך ספרים נוספים ליקט פירורי מידע על רבותינו הקדושים ועל תורתם.

ואכן זכה להציב להם יד ושם להאיר את דמותם ופועלם ולהנציחם לדורות הבאים בחיבוריו הגדולים אשר הקדיש להם : " מלכי רבנן " ן " כבוד מלכים "

מן השמים סייעוני וגישושי נשאו פרי, לפני כשנתיים הגעתי לנכדי הרב לבית הלוי הי"ו, אשר קיבלוני בסבר פנים יפות, נתנו בי את אמונם ומסרו בידי חיבורי הרב בזה אחר זה. מראש החלטתי לסקור את כל יצירתו בעיון ראשון, רק אז אחליט למי מחיבורי הרב לתת זכות קדימה, לטיפול ולעיון מעמיק יותר.

תוך כדי תקופה זו הגיע למשפחת הרב, אברך ממשפחת מונסונייגו, אשר עקב פטירת אביו החל להתעניין במנהגי אבלות, והציע להם לפרסם את החיבור " נוהג בחכמה " והם נענו לו ברצון. אני מצדי הבעתי נכונות לעמוד לימינו ולעזור לו בעצה ותושייה.

אך לאחר שהתחיל בהעתקת כתב היד ובהכנתו, התעוררו קשיים שונים ופרש. ואז פנו אלי בני המשפחה שיחיו, לקחת עלי את הטיפול בעריכת הספר לדפוס ובהחדרתו ולא יכולתי לסרב, למרות שידי עמוסות בעבודת הקודש, ההדרת מספר חיבורים מתורתם של רבינו הקדושים מאורי המערב זיע"א. ומן השמים זכו לחיבור זה להיות ראשון לראות אור, וכבר אמרו חז"ל " הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל.

ב"ה זכינו לברך על המוגמר והנה הספר הקדשו נוהג בחכמה ניצב בשער, תורה יוצאת בהינומא לכל ישראל ברוב פאר והדר. הספר הוא אוצר בלום של מנהגים שנהגו ישראל קדושים במזרח ובמערב, אשכנזים וספרדים.

תוך שימת דגש על מנהגים שנהגו בעוב"י פאס יע"א. לחיבור הוספנו גם תקציר לספר. בפתח הספר קבענו צוהר לתודות רבי יוסף בן נאיים ויצירתו, בו תיארנו אישיותו ודמותו הרב גונית של מו"ר הרב המחבר, הליכותיו בקודש, תולדותיהם של צדיקים ומעשים טובים, וכן תיארנו יצירתו וחיבוריו אחד לאחד.

כעתירת

ע"ה משה עמאר. 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-תולדות היהודים באפריקה הצפונית כרך ראשון  ח.ז.הירשברג. נדפס בשנת 1965

תולדות היהודים באפריקה הצפונית כרך ראשון

 ח.ז.הירשברג. נדפס בשנת 1965

מבוא – הספר נדפס בשנת 1965

זירת המאורעות, שאנו עומדים לתאר בספר זה ( הערה שלי – למעשה אלה שני כרכים,  והמבוא מתייחס לשני הכרכים שהירשברג כתב בנושא הנדון ) גבולות טבעיים לה, המפרידים בינה ובין שכניה. איזור צחיח, הוא מדבר לוב, משתרע בין אפריקה הצפונית ובין מצרים, והוא שגרם לכך שמעולם לא ניטשטשו התחומים הגיאוגראפיים-היסטוריים בין שני הגושים – מצרים מכאן, אפריקה הצפונית מכאן.

מצפון סובב את האזור הצפון אפריקאני הים התיכון, וממערב האוקיאנוס האטלנטי, מדרום סוגר עליו ים של חול, הגדול ביותר על פני כדור הארץ והידוע בשמו הערבי : הצַחרַה, כלומר " הלבנה " ; שלוחתו המזרחית צפונית הוא מדבר לוב האמור.

מושג מה על מרחבים ומרחקים ביבשת זו נקבל בעזרת מידות וספָרות המקובלות עלינו. אורך החוף מגבול מצרים מערבה בואך תוניסיה של ימינו הוא למעלה מ-1.600 ק"מ; ומכאן אל אגאדיר3.000 ק"מנוספים.

איזור החוף והרמות שבפנים הארץ, שהיו מיושבים בימי קדם שהגיע זכרם אלינו, משתרעים על שטח של750.000 ק"ממרובעים לפחות. לפי החלוקה המדינית של ימינו נמצאים משטח זה : 100.000 ק"מר בתחומי הממלכה הלובית ; 100.000 קמ"ר בתוניסיה ; 200.000 קמ"ר באלג'יריה ; 350.000 ק"מר בממלכת מרוקו. כל המספרים ניתנו בקירוב, כי בכל מחקר ומדריך גיאוגרפי נמצא הערכות שונות.

מאחורי איזור הרמות וההרים מתפשט בפנים הארץ איזור הערבה, שעל פניה פזורות נקודות יישוב של קבע. אחרי הערבה בא מדבר הצחרה, שבו נעו נוודים ברבריים, אשר היו עולים מדי פעם על הארץ הנושבת.

אם נוסיף על איזור החוף והרמות את שטחי הערבה ואת מדבר הצחרה מגיע לשטח של 6.500.000 קמ"ר בקירוב, שלומר כשני שלישים משטחה של אירופה.

תושבי הארץ הראשונים, החל בסוף התקופה הפרהיסטורית, שנמשכה כאן יותר מאשר בחלקי תבל אחרים ושרידים מרובים ביחס, היו כפי הנראה אותם השבטים שנקראו בפי היוונים והרומאים ; לוּבִּים או בֶּרבֶּרים. 

החוקרים שביקשו להגדיר את השתייכותם הגזענית של הברברים על פי סימנים אנתרופופיסיים לא הגיעו לכלל מזקנה ברורה, ולא העלו אלא את הקביעה השלילית, שגם שחומי העור שביניהם, המצויים בנאות הדרום והקרויים " חרתאני ", אינם משתייכים לגזע המכונה כעת " אפריקאני ".

אין כל אחידות לא במבנה הגולגולת ולא בצבע העור, העיניים והשער של הברברים. הדעה רווחת היא, כי הם שייכים לגזע הים תיכוני, אלא שהם קבוצה מיוחדת בתוכו. לשונם של הברברים אינה נמנית עם אחת ממשפחות השפות המוגדרות, אף כי אפשר למצוא בה קירבה למשפחת לשונות בני חם.

ומאחר שלא הגיעו לידינו שום שרידים ספרותיים קדומים בלשון זו, אין כל אפשרות לעמוד על דרכי התפתחותם של הניבים והלהגים הברבריים. רק בדורנו נרשמו בכתב יצירות רוח של הברברים, כגון סיפורי עם וקובצי מנהגים מתחום המשפט והחברה, בלשון ברברית ובאות לאטינית, בעמלם של מלומדים צרפתיים, שביקשו בדרך זו לקיים לדורות את ייחודה הלאומי של האוכלוסייה הקדומה.

הברברים גם לא הנחילו לנו שום מסורות היסטוריות, שום עלילות גבורה, שיספרו מעשיהם של מלכים אדירים וגיבורי מלחמה שבתוכם, כגון חניבעל, מאסי-ניסה, יוגרטה. כל מה שידוע לנו על עברם של הברברים הגיע אלינו ממקורות זרים :

מצרים ( החל מהאלף הרביעי לפני הספירה ), פונים-יוונים, רומיים, ערביים ולאחרונה צרפתים. אין כל ספק, כי עובדות רבות המתייחסות לעברם סולפו וזויפו, ועל כל פנים נמסרו בצורה שלילית, וכך ניתן מקום לצמיחת אגדות שונות על עברה הרחוק של הארץ ועל חדירתם של בני עמים שונים ליבשה.

ביבליוגרפיה – הספרייה הפרטית שלי-אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו-חנניה דהן

הקדמה

לפני שאגע בנושא, ברצוני להדגיש החשיבות של אוסף פתגמים זה ־ פרי עבודתו של חנניה דהן ־ הכולל 1532 פתגמים בכרך ראשון זה, וכמות דומה בברך השני שיבוא אחריו, מן הספרות היקרה הזאת.

באיזו צורה שהיא יש כאן התחדשות בממד בלתי נודע ומקורי של חיי היהודים במרוקו. עולם הפתגמים, הגדוש חכמה ומשחק, נותן מיקצב לכל רגעי הקיום, ומציין נסיבות החיים של החברה היהודית, היחס בין הורים לבנים, בין בעל לאשתו, היחיד בקרב המשפחה ובתוך החברה. הפתגם מתאר את גוף האדם, תכונותיו הטובות ופגמיו, הנשמה ומעלותיה, הפעילות המקצועית, העיסוקים והדאגות של הפרט ושל החברה.

יצירה ספרותית זו הנקראת ״פולקלורית״ ועממית, אשר לכאורה כוונתה היא לבדח ולבדר, היא משלימה השכלת קהל השומעים ותורמת לחינוכו. מלבד הנוף התרבותי שהפתגם מתאר, והחומר הלשוני שהוא מעביר, הוא מעורר למחשבה תוכן המקשר אותו לסביבה המוגרבית מחד, ומאידך למחשבה היהודית האוניברסלית.

הניתוח הקפדני והמדוייק שבוצע בידי חנניה, הן של הנאום בעל־פה והטכסט הכתוב, והן של האיזכורים הישירים או המרמזים שבהם, שופך אור על הנדבכים הספרותיים היסודיים והמסד התרבותי־יהודי, בעושר רב.

הפתגם, כמו כל הספרות העממית והדיאליקטית־יהודית במגרב מעיד נכונה על הידיעה המצויינת בהוראה הרבנית, במקורות התנ״ך, התלמוד, המדרשים והזוהר, אשר באן בפתגמים אלה מותאמת לנסיבות ולתנאי החיים של הסביבה.

זאת ועוד, הפתגמים הם אחד הסוגים הנובע מספרות זו, דיאלקטית ועממית, שהוא אדיש לגבולות הדתיים־הקונפסיונליים. באיזו צורה הוא מהווה מקום לפשרה, מרחב מועדף, בו נפגשים בדו־קיום שתי התרבויות השכנות ־ היהודית והמוסלמית, כדי להגשים בתחום ספציפי זה של התרבות, חלק טוב לחיים משותפים. (סימביוזה)

אני שמח על הוצאת ספר זה, ומאחל לתרומה חשובה זו למורשת התרבות של יהודי מרוקו, ההצלחה שהיא ראויה לה.

ירושלים. 12 ביולי 1983

חיים זעפרני

פרופסור באוניברסיטת פריז VIII

ביבליוגרפיה – הספרייה הפרטית של אלי פילו-הולכת עם כמון וחוזרת עם זעתר- גבריאל בן שמחון

הולכת עם כמון וחוזרת עם זעתר

 

פרופ' גבריאל בן שמחון הוא מחזאי וסופר, מחבר "ההולכים על המים" ו"מלך מרוקאי", מרצה בבית הספר לקולנוע באוניברסיטת תל אביב

עולם יהודי שלם, צבעוני, רווי חוכמה ויופי נעלם במרוקו. הסופר גבריאל בן שמחון חזר לארץ ילדותו אותה עזב כילד, וגילה ארץ מופלאה שכמעט דבר אינו משתנה בה, יהודים אחרונים, שכניהם הערבים שעדיין תוהים למה עזבו אותם, פיסות זיכרון, רמזים ליופיו של העבר וכאב גדול * רשמי מסע במרוקו, 1998-99

זמן היהודים (דמנאת)

יהודים כבר לא מתים במרוקו. גם לא נולדים בה. למעשה ההיסטוריה היהודית כאן תמה. 3,000 שנה של נוכחות יהודית באו לקצם. מאות הזקנים שנותרו בקזבלנקה, פאס או מרקש הם שומרי בתי הקברות.הולכת עם כמון חוזרת עם זעתר אלפי שנים הם הניעו פה את המסחר, הכלכלה, בנו ונטעו, כתבו ופירשו, חיברו שירים וניגנו, אהבו, חגגו, בכו וקוננו. היום החיים ממשיכים לגמרי בלעדיהם.

אני עובר בין יישובים וכפרים מטנג'יר ושפשאווין בצפון, עד זגורה ואל עיון בדרום. שום זכר לא נותר. באווריקה היו 52 משפחות, באיית בוגמז 80, בגולימה 13, באייתבוולי 54, בטמזרט 68, טאגוניט 11, זגורה 21, ימינטאנוט 33, בריסני 84 ובארפוד 86  משפחות, איש לא זוכר את יהודיהן, אפילו בתי הקברות אבדו, יישובים קטנים שהיו כולם יהודים קרסו ונותרו מהם רק שרידי קירות על רקע הרים שגיאים ונהרות ציוריים. המלאח בדמנת קיים בחלקו, אך יושביו מעולם לא ראו יהודים ולא יודעים כלום עליהם. חמישים השנים מאז שהיישוב התרוקן הן מעבר לתוחלת החיים הממוצעת פה. רק בני שישים ומעלה אמורים לזכור משהו על זמן היהודים ואלה מעטים. תמיד יימצא איזה ילד או נהג מונית שיידע להוביל אותך לאיזה זקן שראה ושמע והיה חבר של או שכן של, ושיכול להצביע לך על מה שהיה פעם בית כנסת והיום הוא חנות מזכרות.

המעטים שחיים כאן, נוכחותם פרטית וחסרת כל משמעות היסטורית, הם משמשים כעין מוזיאון להציג את מרוקו שהיתה, שהאירה פנים ליהודיה. רובם שולחים את הילדים לחו"ל ונשארים להיאבק על בתי הקברות ומעט בתי הכנסת שנותרו, שהרי נכסי הקהילה עדיין מניבים פרי – תרומת ידם הנדיבה של הצאצאים שמכל ארצות תבל עוד עולים לרגל לקבר אבות. אפשר לומר שבמרוקו יהודים כבר לא מתים, אבל הקברנים עוד חיים וקוברים.

ביבליוגרפיה – הספרייה הפרטית של אלי פילו-לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו חלק א-ב – פרופסור משה בר-אשר

לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו חלק א-ב – פרופסור משה בר-אשר

הקדמה

זה שבע עשרה שנה ויותר עסוק אני במחקרן של מסורות השרח במגרב. תחילה התמקדתי בשרח שבעל־פה כמסירותיו בתאפילאלת שבמרוקו. הקלטתי אותן ועיינתי בהן עיון ראשון; אף עיבדתי עיבוד שלם חטיבות מתוכן וביררתי סוגיות נרחבות  בנוסח ובלשון.

כן נתתי את דעתי לכל מסורת אחרת ממרוקו שמצאתי ממנה חומר מוקלט; בעיקר במה שכינס המרכז לחקר המסורות של קהילות ישראל  מיסודו של מורי פרופסור שלמה מורג המנוח. לאחר מכן פניתי אל טקסטים כתובים, ויותר מכולם אל לשון לימודים של רבי רפאל בירדוגו ולשרח ההפטרות שאף הוא יצא, כנראה, מתחת ידיו.

 וכך מצאתי בצומת המפגיש את הישיבה בספרייה ובשולחן העבודה לשם העיון בכתבי היד עם המגע עם עדים המוסרים חומר חי ועם דוברים של להגי הערבית היהודית במגרב. אנשים אלו היו לי מקור לא אכזב לאיסוף ולריכוז של נתונים ולבירורם. לפי שאיני איש הנזקק לעבודתם של " קבלני משנה "  מעבר לסיוע בהגהות ובמפתוח, נתארכה לי הדרך ( גם בשל מחקריי בתחומים אחרים )

העבודה על תרגומי המקרא במגרב נתרכזה אפוא במסורות השרח שבעל פה ובחקר לשון לימודים הכולל ביאור לרוב ספרי המקרא ועמו שרח ההפטרות. לאחר פרסום של כמה מחקרים קודמים הגיעה השעה לההדיר את הטקסטים עצמם.

כשלב ראשון החלטתי להוציא לאור את לשון לימודים לכלל ספרי המקרא ואת שרח ההפטרות שנספח לו ; פרסום הטקסטים של השרח שבעל פה ידָחה למועד אחר, לאחר שאשלים בעז"ה את עבודותיי הגדולות בחקר לשון חכמים ובתחומים סמוכים.

יודגש כאן שלשון לימודים הוא אחד החיבורים שהועתקו פעמים הרבה במגרב, יש רגליים לסברה שבסוף המאה התשע עשרה הילכו במכנאס וחוצה לה עשרות רבות ( ואולי למעלה מזה ) של טפסים שלו. לבד מקובצי דינים כגון קבצים של " הלכות שחיטה " ומקובצי פיוטים, נראה כי אך חיבורים מגרביים מעטים ממרוקו זכו להעתקות רבות כלשון לימודים. .

 הדבר מלמד על העניין שמצאו בו לומדי מקרא ומלמדיו. לעומת זאת שני פירושי המקרא שכתב רר״ב בעברית, ״ מי מנוחות ״ ו ״משמחי לב ״, הועתקו אך מעט; ועל כן אין פלא שנשרדו מכל אחד מהם כתב־יד אחד או שניים בלבד.

העבודה על לשון לימודים הייתה כרוכה בקשיים רבים. כמעט כל כתבי־היד של החיבור ניזוקו, אחד מעט ואחד הרבה. ברבים מהם נשרף הדיו ונתבקעו אותיות או מילים רבות. קריאתם במקור וכל שכן מתוך צילומים או מתוך מיקרופילם הייתה מלאכה קשה ומייגעת, ודרשה מאמץ רב ובעיקר זמן מרובה.

הפענוח דרש את זיהויין של מאות רבות של מילים ( בעצם אלפי מילים ) מסופקות לשם קביעה מדויקת של הנוסח הנמסר בכ״י א' שהפְּנִים במהדורות לבראשית ולחיבור הכולל למקרא הושתת עליו ושל הנוסח הנמסר בכל יתר כתבי־היד. עתה משהושלמה המלאכה במתכונת שקבעתי לעצמי, מוגשים בזה לציבור החוקרים והלומדים פרות המחקר.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-הערצת הקדושים-יששכר בן עמי

2 – הקדמה

הערצת הקדושים היא תופעה אוניברסלית, שמימדה הדתי עובר דרך כל הדתות המונותיאיסטיות והלא־מונותיאיסטיות. בתופעה זו באים לידי ביטוי אספקטים דתיים, היסטוריים, סוציולוגיים, פולקלוריסטיים, כלכליים, תרבותיים, פוליטיים ואחרים.

 רק בשנים האחרונות מנסה המחקר הכללי לעמוד על משמעותם של ביטויים אלה, אבל עדיין אין בהם כדי לאפשר לנו הבנה כוללת של התופעה. פולחן הקדושים בקרב יהודי מרוקו הוא אחד המאפיינים התרבותיים החשובים ביותר שיש לקבוצה זו ונפוץ מאוד בכל שכבות העם.

 יש לציין כי המודעות הקולקטיבית של יהודי מרוקו ביחס לקדושים הינה תופעה יוצאת דופן מכמה וכמה בחינות. נראה לי שהערצת קדושים זו יכולה לשמש דוגמה טובה לניתוח מעמיק שיהיה חשוב לא רק בפני

עצמו אלא גם למחקר הכללי.

 המחקר הנוכחי על פולחן הקדושים בקרב יהודי מרוקו מתבסס בעיקר על עבודת שדה שנמשכה קרוב לעשר שנים, ומציג רשימה ממצה של שש מאות וששה עשר קדושים, מהם עשרים וחמש נשים קדושות, הוא מאיר את מערכת הקשרים בין הקדוש וקהל חסידיו, וחושף את היסודות האידיאולוגיים המזינים את ההתקשרות שביניהם, התקשרות המבטיחה המשך לפולחן זה.

 ניתן מקום נרחב לתיאור פולחן הקדושים ולניסים הרבים הקשורים בו, ובדרך זו מצטיירים הערכים והקונצפטים הקשורים לתופעה, והשפעתם על הסדר הקהילתי והחברתי, השפעה שהיתה ללא ספק הדדית.

מחקר זה אינו מחקר היסטורי ואינו עוסק בתולדות הקדושים. הוא גם אינו מתיימר להיות מחקר בתחום הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה החברתית או מדע הדתות, אף־על־פי שאפשר למצוא בו אלמנטים ממקצועות אלה וממקצועות־אחרים. המחקר הוא פולקלוריסטי־ דסקרפטיבי ומנסה להציג תופעה חשובה זו של פולחן הקדושים, הקיימת עד היום הזה בקרב יהודי מרוקו.

הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו ראשיתה עוד במרוקו עצמה, אך היא לא נפסקה עם עלייתם לארץ. כאן היא ממשיכה לנוע בפסים המסורתיים וגם מוצאת לה ביטויים חדשים.

אין להבין את התופעה וביטוייה הרבים אם לא תוחמים, מצד אחד, את היקפה מבחינת גורמיה, דהיינו, הקדושים, ואם לא מציגים, מצד שני, כל עדות המתייחסת לפולחן של הקדושים. לכן הצגת חומר העדויות כלשונו, על אף חזרות מסוימות. חשובה וחיונית לעצב הבנת התופעה.

מעט מאוד חומר בכתובים קיים על נושא זה, ולכן כל ידיעה, עדות, איזכור וסיפר חשובים ביותר. כל עדות חשובה לא רק בפני עצמה, אלא גם כחוליה כשרשרת מופלאה זו הנפרשת כאן לראשונה.

במשך כל תקופת המחקר פעלנו בהרגשה של דחיפות ודוחק הזמן בגלל אופיו של החומר ההולך ונעלם במהירות, ובהרגשה של חובה לאומית. שכן עקב עזיבתם הכמעט מלאה של יהודי מרוקו את ארץ מוצאם, נוצרה בפעם הראשונה האפשרות המעשית שמסורות מוסלמיות ביחס לקדושים תדחקנה את המסורות היהודיות, וכך יסופחו למעשה הרבה מן הקדושים היהודים על־ידי המוסלמים וזכרם יאבד לעד.

מעניין לציין בהקשר זה, שעוד במאה השמונה־עשרה ציינו מבקרים במרוקו — בהפתעת־מה, נוכח יחסם המשפיל של המוסלמים כלפי היהודים — הערצה משותפת של קדוש יהודי. תופעה זו דחפה את החוקר הצרפתי וואנו לנסות לקבוע את מימדיה של ההערצה המשותפת בעיקר מבחינה סטטיסטית.

וואנו התחיל כבר ב־1909 לאסוף חומר בעזרת קציני צבא צרפתיים ואינפורמנטים מוסלמים. הוא מביא בספרו רשימה של שלושים ואחד קדושים שיהודים ומוסלמים טוענים לבעלות עליהם, ארבעה־עשר קדושים מוסלמים שגם יהודים מזדקקים להם, ארבעים וחמישה קדושים יהודים שנערצים גם על־ידי מוסלמים, ועוד ששה קדושים שעליהם אין לו פרטים.

לוואנו יש כמובן זכות הראשונים ועבודתו, שנעשתה בתקופה שעדיין ניתן היה לאסוף בקלות חומר זה, היתה חשובה מאוד. בדיקה יסודית של מחקר זה מגלה הרבה סתירות, עיוותים וטעויות חמורות מאוד. קביעתו ביחס לקדוש אם הוא יהוד או מוסלמי לרוב אינה נכונה.

ליקויים אלה נובעים מדרך עבודתו. עצם הסתמכותו על אינפורמנטים מוסלמים בלבד (אף לא יהודי אחד), הביאה לכך שמסורות יהודיות נדחקו לעומת מסורות מוסלמיות, בעיקר כשמדובר בקדוש שיהודים ומוסלמים טוענים לבעלותו.

 גישה זו מגיעה לפעמים עד כדי גיחוך, כמו במקרה של ר׳ יצחק בן וואליד מתטואן, שעליו הוא כותב: ״לפי השם נראה שהוא יהודי. אין לו מצד שני שם אחר. המוסלמים פונים אליו כמו היהודים״(עמי 53,65). ניסיתי כבר לפני כן להצביע על ליקויים אלה. 

הספרייה הפרטית של אלי פילו- הפרח המחייה מתים – יששכר בן עמי

הפרח המחייה מתים

 הפרח המחייה מתים – יששכר בן עמי

הוצאת יוסף לוגאסי – ירושלים תש"ס

רבי יוסף לוגאסי נולד ב-1908 בתארודאנת שבמרוקו

ונפטר ב-1998 בירושלים. משחר ילדותו למד בחדר וכן מפי אביו שהיה מורה ומחנך. היותו ממשפחה בעלת אמצעים מדורי דורות, יכול היה אביו להעמיד לרשותו גם מחנך פרטי.

בהיותו בן שתים-עשרה, עזב עם הוריו את תארודאנת והתיישב בקזבלנקה. ב-1924החליט לעסוק במסחר ולשם כך נסע לטנגיר כדי ללמוד אדמיניסטרציה ומסחר. ב-1926ייסד חברה ללימוד הזוהר ואז גילה שקיים מחסור חמור בספרי קודש.

ר יוסף היה גאון בזיהוי צרכי ציבור וביכולת שלו לפתור בעיות בדרך המעשית והטובה ביותר. שום קושי לא הרתיע אותו. הוא החליט לייבא ספרים מהארץ ומאירופה וכן להדפיס ספרים. ב-1940, כאשר ספריו הרבים פזורים בבל ארצות המאגרב, הוא חנך את בית המסחר שלו לתשמישי קדושה ולספרי קודש.

במלחמת העולם השניה, נוצר מחסור חמור בטליתות. ר יוסף מצא באופן פלאי דרך לייבא אלפי טליתות מבית חרושת ביפן שייצר אותם לפי הנחיותיו. פרסום ספרי קודש והעמדת תשמישי קדושה לרשות הציבור נהפכו למטרת חייו.

תרומתו לתנועה הציונית, לתחיית השפה העברית ולמערכת החינוך היהודי היתה בעלת משקל. ר׳ יוסף הוציא גם מחזורים לפי נוסח אשכנז עבור יהודים ממזרח אירופה שהתיישבו במרוקו. ב-1948עלה לארץ והמשיך בשליחותו בפרסום ספרי קודש.

שמו נהפך לאגדה בקרב יהודי מרוקו בארץ ובעולם והם המשיכו לפקוד את בית מסחרו כדי למלא את מחסורם. בירושלים הוא הקים חברת לומדי תהילים וכן קרן גמ״ח לתלמידי ישיבות וסייע לאלפי בחורי ישיבות. עד ימיו האחרונים, המשיך ברוח טובה ובחכמה למלא את ייעודו

הספרייה הפרטית של אלי פילו-סוד הפמוט – בתיה כרמי צאצאי האנוסים בספרד ובפורטוגל מחפשים את זהותם היהודית

סוד הפמוט – בתיה כרמי

צאצאי האנוסים בספרד ובפורטוגל מחפשים

את זהותם היהודית

תמונת שער הספר :

אישה, מצאצאי האנוסים בבלמונטה, מראה לרב מנחם הכהן,

את הכוך המוסתר, בו היא מדליקה את נרות השבת, עם שמן זית

בלמונטה, פורטוגל, 1983

 

עיינתי בחומר שליקטה בתיה כרמי על צאצאי האנוסים בספרד ופורטוגל ומצאתיו מעניין. עבודת השדה שנעשתה על ידי בתיה כרמי היא חיונית להבנת מצבם של צאצאי האנוסים. לקראת ציון 500 שנה לגירוש יהודי ספרד, אני שמח שעיתונאית פורייה כבתיה כרמי, עם גישה חמה וסקרנות, נכונה להשקיע במסירות, כדי להציג לציבור הישראלי, פרק מרתק בהיסטוריה של יהדות ספרד.

בברכה

פרופ׳ יום טוב עסיס

החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים

נאה עשתה העיתונאית בתיה כרמי שליקטה חומר על אנוסי ספרד ופורטוגל. שנה זו שאנו נמצאים בה עתה, ראויה לספר זה, שכן לא רק שאנו מציינים חמש מאות שנה לגירוש ספרד, אלא שזוהי אף שנה של קיבוץ גלויות וקירוב נידחים ממקומות רחוקים אשר לא שיערום אבותינו.

עיינתי בטיוטת העבודה של בתיה כרמי ומעיד אני כי יש בה סיפורים מעניינים מאוד, עד כדי כך שגם מי שמצוי בפרקי היסטוריה אלו, ימצא בהם חידוש ועניין רב

אין זו מסה היסטורית, אלא סיפור מרתק על אחת מההשתקפויות הטראגיות של ההיסטוריה הישראלית בעת החדשה.

אני ממליץ שכל תלמיד וכל מי שהוא בר אוריין, יקרא בספר זה.

בברכה

דר׳ שלמה מנהל חטיבה עליונה, אמי״ת כפר בתיה

הספרייה הפרטית של אלי פילו-דון יצחק אברבנאל- בנציון נתניהו מדינאי והוגה דעות

דון יצחק אברבנאל- בנציון נתניהו

מדינאי והוגה דעות

הוצאת שוקן – ירושלים ותל אביב – 2005

דון יצחק אברבנאל היה הדמות הבולטת ביותר בין היהודים בשלהי ימי הביניים. נוסף על פרסומו הגדול כחצרן, דיפלומט ואיש כספים של מלכים וגדולי האצולה, היה אברבנאל ידוע כמלומד אנציקלופדי, כהוגה דעות מקורי, כפרשן מלא עניין של התנ"ך וכסופר מזהיר. הצירוף של כישרונות שונים ברמה גבוהה כל כך באדם אחד הוא תופעה נדירה בכל תקופה ובכל קיבוץ אנושי. לא פחות נדירה הייתה בין היהודים במאה ה-15. לאמיתו של דבר, נפגשו באברנאל שתי שושלות ארוכות של מסורות, שציינו את חיי היהודים בימי הביניים, זו של המדינאות היהודית, מצד אחד, וזו של הפילוסופיה היהודית, מצד שני

כנציגן של שתי מסורות גדולות אלו, וכדוברה הגדול האחרון של יהדות ימי הביניים, אברבנאל הוא נושא של התעניינות רב צדדית , אבל בייחוד הוא מעורר את סקרנותם של חוקרי ההיסטוריה, שכן היה האיש גם מיסטיקן וחוזה עתידות בעל שיעור קומה, שהטיל את צלו על כמה דורות מבני עמו שקמו אחריו. בהתאם לכך אפשר גם לומר כי כשם שהוא מייצג את שלב הנעילה של ימי הביניים כל הוא מייצג גם את שלב הפתיחה של העת החדשה בתולדותיו של עם ישראל.

אברבנאל חי בזמן שבו באה תמורה יסודית בתנאי חייו הרוחניים והחברתיים של העם היהודי, וכתביו מציינים את הכיוון שבו התרחשה אותה תמורה. התקופה שבאה אחר דורו של אברבנאל שימשה,  מבחינת ההיסטוריה העולמית, גשר ביו ימי הביניים והעת החדשה. אולם בתולדות ישראל לא היוותה תקופה זו גשר, אלא פער.

במידה שהדברים אמורים בעם היהודי, סימני שלוש מאות השנים שקדמו למהפכה הצרפתית לא יציאה מימי הביניים, אלא היצמדות לאחדים מהיבטיהם העיקריים שהפכו לסימני הכר של אורחות החיים היהודיים. יתר על כן , הם שימשו התחלה להתפתחות של מצב, שמעולם לא היה משהו דומה לו בימי הביניים או בכל תקופה אחרת של ההיסטוריה היהודית.

שהרי מה שאפיין תקופה זו היה, ראשית, בידוד רוחני, שלא היה טיפוסי לחיי היהודים בשום ארץ תרבותית ובשום תקופה, ושנית , זרם משיחי מתמשך שהיה אפוקליפטי בתכלית, תלוש לגמרי ממדיניות וצבאיות, ובניגוד לכל הדחפים המשיחיים שקדמו לו, שהיו אף הם מיסטיים טהורים, לא נשען על חוג קטן של בעלי חלומות, אלא נישא על ידי תנועת המונים, שהשפיעה על מהלך ההיסטוריה של העם היהודי 

 

 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-שערי ספרו שלום פוני כלפון

שערי ספרו

שלום פוני כלפון

בקובץ ספורים זה, מתוארות דמויות שונות מתוך ההוי היהודי של קהילה ספרו שצמחה על אדמת מרוקו והחזיקה ביהדותה משך כאלפיים שנה. במשך דורות, נאבקו יהודים אלו לשמור על ייחודם בתוך סביבה עדינת בה סבלו רדיפות אין מספר. אמונתם המשיחית בתקומת עם ישראל בארצו, נתנה להם הכוח הנפשי והגופני להתגבר על כל הסבל והתלאות.

בכל גבורי הספורים האלה יוקדת אהבת עם ישראל ואמונה איתנה בנצח ישראל. משאת נפשם, היתה שיבת־ציון, אותה הגשימו מתוך אהבה וערגה משיחית מופלאה.

בני דור זה הגשימו את חלום הדורות ועקרו סופית מתוך גלותם הארוכה כדי לבוא לבנות ולהבנות בארץ־ישראל. הספר מתאר גלריה רחבה של דמויות של יהודים בני המלאח של ספרו, מתוך אהבה והבלטת אהבת החיים וההומור השזורים בקיום בו״
הוצאת כרמל, ירושלים
איור ועיצוב עטיפה: גדעון דן ירושלים

 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-יהדות מרוקו -עברה ותרבותה  אליעזר בשן

יהדות מרוקו -עברה ותרבותה 

אליעזר בשן

יהדות מרוקו, פזורה עתיקה בעלת שורשים עמוקים במסורת היהודית, עלתה רובה לישראל, מיעוטה היגר לארצות אחרות, ורק מיעוט קטן נשאר במרוקו. ראויה פזורה זו שתרומתה ליצירה ולתרבות היהודית תיחשף לציבור כולו.

הספר מתאר את עברה ותרבותה של יהדות מרוקו והתמורות שחלו בקורותיה, תוך דגש חזק על חכמיה ויצירתם. החיבור מבוסס על מקורות עבריים ולועזיים וביבליוגרפיה עשירה, שחלקה מובא בסוף הספר.

פרופ׳ אליעזר בשן מרצה במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר־אילן. עוסק עשרות שנים בהוראה ובחקר חיי היהודים במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ובשנים האחרונות מתרכז בתולדותיה של יהדות מרוקו.

ספריית ״הילל בן־חיים״ הוצאת הקיבוץ המאוחד

ממזרח שמש עד מבואו – פרופסור אליעזר בשן

ממזרח שמש עד מבואו – פרופסור אליעזר בשן

הוצאת – אורות יהדות המגרב

לוד תשנ"ו

בשערי ספר

הרב משה עמאר

מכון ׳אורות׳ ריכז את פעילותו עד כה בההדרת יצירותיהם של רבותינו חכמי ספרד והמגרב מכתבי-יד. אנו מתחילים בפירסום סידרת מחקרים על יהדות ספרד והמגרב, ושמחים לפתוח בספר ׳ממזרח שמש עד מבואו׳ חיבורו של חברנו פרופ׳ אליעזר בשן הי״ו.

אליעזר בשן (שטרנברג) עלה לארץ מהונגריה בתרצ״ה והתחנך בחיפה. בתש״ו הצטרף למיישבי גוש עציון ויחד עם מגיני הגוש במלחמת העצמאות הלך בשבי הירדני. הוא הקים את ביתו עם רעייתו דבורה לבית גור-אריה במושב השיתופי משואות יצחק בחבל לכיש.

הוא היה מראשוני הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן במחלקה לתולדות ישראל ועשה את לימודיו בהתמדה ושקדנות בלא שיזניח את תפקידו ומשימותיו כחבר משק. הוא היה לתלמידו המובהק של פרופסור הרב היים זאב הירשברג ז״ל. עבודת המחקר שכתב במסגרת לימודיו לתואר שלישי ׳שבייה ופדות בחברה היהודית בארצות הים התיכון (1830-1391)׳ יצאה לאור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן בשנת תש״מ. ומשמשת עד היום ספר יסוד בנושא חשוב זה. הספר זכה בפרס של עירית רמת-גן.

בכרך שלפנינו באות לידי ביטוי סגולותיו של פרופ׳ אליעזר בשן כחוקר רב-אנפין, חלוץ ומחדש במלוא מובן המילה, אשר מחקריו מהווים אבן דרך בהיסטוריוגרפיה של עם ישראל. הוא מתחקה אחר מקורות ראשוניים מגוונים ביותר, יהודיים ולא-יהודיים, ומפיק מהם חומר היסטורי רב ערך. עינו הבוחנת יורדת לחיקרם של ספרי שאלות ותשובות, דרשות, ספרות זכרונות וספרות נוסעים, הסכמות ופרוטוקולים של קהילות, דיווחים קונסולריים, תעודות מסחריות, ומקורות ערביים -רשמיים וספרותיים. מתוך אלה הוא משחזר ריקמת חיים תוססת ועשירה, על קרקע צמיחתם, ללא תלישות מלאכותית בין חיי הדת, החברה והכלכלה ואף לא בין אלה לבין המציאות המדינית, הכלכלית והצבאית, שבה הם תלויים ללא הפרדה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-לחיות עם האסלאם דת תרבות, היסטוריה אלימות וטרור רפאל ישראל

 

לחיות עם האסלאם

דת תרבות, היסטוריה אלימות וטרור

ומקורות צמיחתו של האסלאם היסודני של ימינו

רפאל ישראל. 

הוצאת ספרים אחיאסף בע"מ – 2006

בעשרות השנים האחרונות, היה האסלאם לדחלילה של התרבות המערבית, לרבות התרבות שלנו בחלק זה של העולם. הסיבה, התפרצותו של האסלאם היסודני(הפונדמנטליסטי) באזורנו בפעולות אלימות וטרור בקנה מידה עולמי בדמותם של ארגונים מזרי אימה כמו החמא׳׳ס, הג׳יהאד האסלאמי והחיזבוללה, וברחבי העולם בדמות אל־קאעידה ובנותיה. כאן באזור היתה הורתה ולידתה של דת גדולה ומצליחה זו המונה כיום כמיליארד ומחצה מאמינים. המוני המוסלמים פזורים בכ־57 מדינות בעלות רוב מוסלמי והרואות את עצמן מוסלמיות. במאה העשרים היגרו עשרות מיליונים מהם בעיקר לארצות המערב, בהן נוכחותם המוגברת הפכה לבעייתית לאחרונה.

ספר זה, שחובר על ידי מורה לאסלאם מן האוניברסיטה העברית בירושלים, שחלקו בפירסומים על האסלאם היסודני במזרח התיכון ובאסיה הוא רב, ושהרצאותיו בנושאים אלה מבוקשות מאד בארץ ובעולם, בא להראות גם את צידו השני של האסלאם כציוויליזציה בת למעלה מ־1400 שנה. דת ותרבות שעלו מן המדבר והתפשטו על פני מרחבים גדולים באסיה ובאפריקה, בדרכי כיבוש, מסחר ועבודת מיסיון (דעווה), ולאחרונה יותר ויותר גם באירופה, באמריקה ובאוקיאניה בדרך של הגירה. תרבות זו הגיעה להישגים מפליגים בחומר וברוח בימי תפארתן של השושלות האסלאמיות הגדולות: האומיית, העבאסית, ולאחרונה העותמאנית והמוגולית.

אלא שלהבדיל מן הימים הנוצצים המוקדמים, בהם שלט האסלאם בכיפה ואילו המערב רעד מפניו כעלה נידף, התהפכו היוצרות בתחילת העידן המודרני שהשתלטות תרבות המערב על העולם היתה סמלו. או אז החל תהליך נסיגתה, התכווצותה והידלדלותה החומרית והרוחנית של תרבות האסלאם המפוארת. מתוך תיסכולים אלה שנבעו מאי קבלת הדין על שהשליט היה לנשלט, נבעו תגובות, מהן נואשות, רפורמיסטיות או מהפכניות של החברות האסלאמיות שהתבטאו באלימות ומהפכניות, שמטלטלות את העולם כולו מאז החל אותו תהליך המודרניזציה, וביתר שאת את העולם בדור שלנו.

אלה הם כמה מן הנושאים הנדונים בספר זה, הראשון מסוגו בעברית, שתוכנן וחובר להשיב בדרך קריאה, קלה להבנה ושווה לכל נפש לשאלותיו ולתהיותיו של הקורא הישראלי הנבוך, הסקרן והירא ממראה עיניו ומשמע אוזניו, וביחוד מפני העתיד לבוא.

מפתח עניינים מפורט ומילון מונחים יעזרו לקוראים להנות מן הספר אף יותר.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 182 מנויים נוספים

מאי 2022
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר