יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו


יחס דבדו –אליהו רפאל מרציאנו-משפחות טבאבא-בזיזח-הווירן-שגרא-בוזעיט-בן נאיים-בושחטא

 

משפחת טבאבא

משפחה נכבדת מוזכרת בשטרות הקהילה, והיא מתייחסת לענף בני דאביד.

איש רם ונעלה, ראש פנה וראש בית אב, בנן של גדולים, גומל חסדים הצדיק ר׳ אהרן הניח ברכה: יוסף, משה.

הרב המצויין, פיו מפיק מרגליות, בעל חסדים, ירא ה׳ ושלם, הזקן הכשר הרב יוסף הוליד: אברהם, יצחק, אהרן, מרים, עישא.

היקר ובר לבב, מכבד תורה ולומדיה, נושא ונותן באמונה, נודב נדבות הצדיק ר׳ אברהם הניח ברכה: יוסף, אהרן.

זקן ונשוא פנים, אוהב שלום ורודף שלום, משכיל אל דל, משכים ומעריב לבי בנישתא, הצדיק ר׳ יצחק הוליד: אברהם, שלמה, שמואל, יוסף, נונא, סתירא.

המרוחם, מחזיק בדרך ישרה, רץ למצוות ולמעשים טובים, הצדיק ר׳ אהרן הוליד: יוסף, לוויהא, סאעודא.

גבר מרומם, אור יומם, נעים הליכות, חזרן במצוות ובמעשים טובים, הצדיק ר׳ משה (בן ר׳ אהרן הנד) הוליד: אהרן, עישא.

חכם ותיק, חמר עתיק, יקר רוח איש תבונה, זכה וזיכה את הרבים, גומל חסדים טובים עם החיים ועם המתים, מתחסד עם קונו, יראת ה׳ היא אוצרו, החסיד הרב אהרן (נתבש״מ שנת תרצ״ט) הניח ברכה: שמעון, משה.

 

משפחת בזיזח

משפחה נכבדה מוזכרת בשטרות הקהילה.

גברא רבא יקירא, אבן יקרה, נעים הליכות, אוצר כלי חמדה, ענף עץ עבות, הצדיק ר׳ יצחק (הנק׳ בזיזח) הניח ברכה: אברהם, דוד.

הנכבד, יקר רוח איש תבונה, נושא ונותן באמונה, רודף צדקה וחסד, גומל חסדים טובים, הצדיק ר׳ אברהם הניח ברכה: יצחק, דוד, שלמה, מאחא, אסתר, ג׳וויהרא.

המרוחם, יקר ונכבד, נעים הליכות, בעל מדות טובות, בעל צדקה וחסד, נגיד נאמן, הצדיק ר׳ יצחק (בן ר׳ אברהם הנד) הוליד: אהרן, אברהם, שמעון, יעקב.

הזקן הכשר, מתהלך בתומו, יראת ה׳ היא אוצרו, משבים ומעריב לבי כנישתא, גומל חסדים, הצדיק ר׳ דוד (בן ר׳ אברהם הנד) הוליד: אברהם, שמעון, יוסף, אסתר, יאקות.

המנוח העניו, מאושר בכל ענייניו, ירא אלהים וסר מרע, הצדיק ר׳ שלמה (בן ר׳ אברהם הנד) הוליד: דוד, מרים, אסתר.

אין בידינו ידיעות על בנים של המנוח ר׳ דוד הנז׳ (אח של ר׳ אברהם

הנזכר).

 

משפחת הווירן

איש צדיק, ירא ה׳ ושלם, מאנשי תמימי דרך, מדותיו מדות יוצרו, הזקן הכשר ר׳ יצחק הניח ברכה: אהרן, עווישא, מרימא.

בן איש חיל, צדיק תמים, מתפרנס וחי מיגיע כפיו, בעל צדקות, משכים ומעריב, הזקן הכשר הצדיק ר׳ אהרן הוליד: יצחק.

המרוחם, זקן ונשוא פנים, טוב לה׳ וטוב לבריות, ענף עץ עבות, ענוותן ושפל ברך, גומל חסדים טובים הצדיק ר׳ יצחק הוליד: אהרן, משה, יהודה, שמעון, סתירא.

 

משפחת שגרא

משפחה נכבדה המוזכרת בתעודות הקהילה.

פרי עץ הדר, מזר״ק טהור, ראש בית אב, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ שלמה הניח ברכה: יצחק, אהרן.

המנוח, מתפרנס מעמל עשר אצבעותיו, משכים ומעריב, גומל חסדים, הזקן הבשר ר׳ יצחק הנד הוליד: יוסף, דוד, שלמה, אהרן, יעקב, אברהם, סתירא, מרימא, זמילא, סליטנא, פריחא, נונא.

המנוח, טהור לב ועדין נפש הצדיק ר׳ יוסף ה׳ ינקום דמו ודם זרעיותיו לא הניח זרע ב״מ.

המרוחם, איש תם וישר, משכים ומעריב, עושה צדקות, הזקן הבשר ר׳ אהרן לא הניח זרע ב״מ.

אין בידנו פרטים על בניו של הצדיק ר׳ יעקב שנסע לאלג׳יריה.

המנוח, טהור לב ועדין נפש הצדיק ר׳ אברהם נפטר צעיר ולא הניח זרע ב״מ.

הזקן הכשר, מתהלך בתומו, בעל מדות טובות, משכים ומעריב, ירא אלהים, בעל צדקה, ר׳ דוד הוליד: יוסף, שמעון, עווישא, סאעודא, פריחא.

המרוחם, זקן ונשוא פנים, צנוע, גומל חסדים, משכים ומעריב לבי כנישתא, הצדיק ר׳ שלמה הוליד: יוסף יצחק, אהרן, משה, סאעודא, פריחא, נוואני, עווישא.

המרוחם, תם ועניו, בעל חסדים, משכים ומעריב לבי כנישתא הצדיק ר׳ אהרן הוליד: דוד, יוסף, שלמה, לוויהא, עווישא (הנק׳ שגרא).

הזקן הכשר, ירא אלהים וסר מרע, רודף צדקה וחסד, משכים ומעריב לבית כנסת, ר׳ משה הוליד: מכלוף, קמילל, בלאנש, פורטון.

המנוח, איש ירא אלהים, השם טוב, בעל צדקה, חי מיגיע כפו, הצדיק ר׳ אהרן (גר באלג׳יריה הוא ואחיו ר׳ משה הנ״ל) הוליד: יעקב, מכלוף, רחל.

 

משפחת בוזעיט

בן איש חי, ענוותן ושפל ברך, ירא את ה׳ וסר מרע, גומל חסדים הצדיק ר׳ משה הניח ברכה: דוד, שלמה, יעקב.

הזקן הכשר, תמים דרך, יראת ה׳ היא אוצרו, עושה צדקה וחסד הצדיק ר׳ דוד הוליד: סעדיה, שמואל, יעקב, שמחה, אסתר.

המרוחם, טוב וישר, מכבד תורה ולומדיה, נודב נדבות, טוב לה׳ וטוב לבריות, הצדיק ר׳ שלמה הוליד: אליהו, משה, מאחא, סתירא, עישא.

אין בידינו פרטים על בניו של הצדיק ר׳ יעקב.

 

משפחת בן נאיים

 

תולדות המשפחה

משפחה נכבדה ומיוחסת ומהוותיקות שבמשפחות דבדו והיא ידועה שם לפחות מאז ראשית המאה השבע עשרה, כי כבר בשנת שס״ט (1609 למניינם) עסקה משפחת ר׳ שמואל בן נאיים במכירת קרקעות ובתים בתוך המללאח של דבדו.

בני משפחה רבים יצאו מדבדו במאה השמונה עשרה לערים תלמסאן ופאס. שני ארזי לבנון חכמים מובהקים שהעשירו בתורתם ובחכמתם אוצר ישראל הם מבני המשפחה הרמה בן נאיים, שמקורה הראשון הידוע הוא דבדו, ומשם נפוצו לקהילות אחרות: הראשון הוא הגאון העצום הרב יעקב חיים בן נאיים זצ״ל אשר היה מו״ץ בעיר מסכרא (אלגייריה), וכן אב״ד בעיר ואם בישראל אלג׳יר, בשנת 1782 נסע לעיר ליוורנו באיטליה ושם מנוחתו כבוד, הרב יעקב חיבר ספרים רבים כגון שו״ת זרע יעקב שם נראית חכמתו הנפלאה, ובקיאותו בים התלמוד, הרב חיבר ספר ישועות יעקב ועוד.

השני הוא הגאון המאור הגדול, חוקר ספונות ישראל במערב מחבר ספר מאן מלבי רבנן (תולדות חכמי ישראל במרוקו) ספר עצום הפותח לפנינו חלון דרכו ניתן להציץ בהערכה, בהערצה, בכבוד, ביראת כבוד על גדולי הצדיקים והחכמים שחיו ופעלו במרוקו באלף שנים האחרונות; ושמעתי מפי מגיד אמת, ששמע מפיו של הגאון הרב יוסף בן נאיים ז״ל מספר ואומר: ״אבות אבותי יוצאי דבדו הם״, מאור שלישי שהאיר שמי ארץ ישראל והמערב הוא הגאון החריף הרב רפאל חיים משה בן נאיים ז״ל מחבר ספר שרית רחמים פשוטים וכן ספר קול תחנה וקול טחנה, ועוד.

בדברו, בדורות האחרונים, עסקו בני המשפחה בגמילות חסד של אמת במסירות עצומה ובכל התחומים הקשורים למצוה נשגבה זו: אם בסיעוד חולים קשים ב״מ בשעות היום והלילה, אם בחציבת אבני המצבות או בכריית קבר, בטהרת הנפטרים, או בכל שלב הקשור למצוות גמ״ח עם הנפטרים. החסיד ר׳ יעקב בן נאיים בדבדו שימש שנים רבות נגיד חברה קדישא וידע לזהות כל ציון בבית עלמין החדש, ציונים שאין עליהם שום כיתוב, והרי זה רוב רובם של הקברים בבתי העלמין של דבדו, החסיד רבי יעקב זצ"ל ידע גם כן שם הנפטר הראשון שנטמן בבית העלמין החדש !

 

הפירוש המקובל בקהילה לשם המשפחה קשור למלאכת הבניה, זכר לאבות הראשונים שעסקו בבנין.

 

משפחת בושחטא

הצדיק, הולך בתומו חי מיגיע בפיו, משכים ומעריב לבי בנישתא, הזקן הכשר ר׳ יחיא הניח: אליהו, מזל טוב.

פרי עץ הדר, מזר״ק טהור, בנן של קדושים, קנה שם טוב קנה לעצמו, ירא ה׳ בתכלית, גומל חסדים טובים עם החיים ועם הנפטרים, הצדיק ר׳ מרדכי (הנק׳ מרדוך), הניח ברכה: יעקב, מרדכי.

הגבר המרומם, אור יומם, מלא מצוות כרמון, איש חסד ורחמים, נגיד חברה קדישא, זוכה ומזכה, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, ראשון לכל דבר שבקדושה ושל חסד עם הנפטרים, החסיד ר׳ יעקב (די מרדוך) הוליד: מרדכי, אברהם, יצחק, עישא, ג׳וויהרא, לוויהא.

הצדיק, נכבד ועניו, מאושר בענייניו, חי מיגיע כפיו, עושה צדקות הצדיק ר׳ מרדכי הוליד: שמעון, מאחא, סאעודא.

המרוחם, דחיל חטאין ועביד טבין, איש חברה קדישא, חזרן במצוות ובמעשים טובים הצדיק ר׳ אברהם הוליד: יעקב, דוד, אהרן, מאיר, אסתר, מרימא.

הצדיק, תם וישר, עושה צדקות, מוקיר רבנן, ר׳ יצחק הוליד: שלמה, יעקב, שושנה, אסתר.

בן איש חיל, מזרע היחס והמעלה, גומל חסד ביום ובלילה, איש חברה קדישא, הצדיק ר׳ אהרן הוליד: שלמה, יוסף, דוד, מרימא, אסתר, מאחא, עישא.

הזקן הכשר, מנא דכשר, צנוע, לא מחזיק טיבותא לנפשיה, חבר בחברה קדישא, הצדיק ר׳ שלמה הוליד: יצחק, אברהם, סעדיה, אהרן, חיים, מאחא.

איש צדיק, נקי כפים ובר לבב, מוקיר רבנן ותלמידהון הולך בדרכי ה׳, זריז במעשים טובים, מרבה להטיב עם החיים ועם הנפטרים, הצדיק ר׳ יוסף הוליד: דוד, סעידא (מזל).

 

המנוח, תם ועניו, משכים ומעריב לבית אל, בעל צדקה, הזקן הכשר ר׳ דוד הוליד: אהרן, אליהו, נונא, מזל-טוב, נונא.

פרי צדיק עושה חיים, זקן ונשוא פנים, ירא ה׳ ושלם, נוח לה׳ ונוח לבריות הצדיק ר׳ דוד (הנק׳ די בושחטא) הוליד: יצחק, יעקב, פריחא.

הזקן הישיש, נבון ויודע ספר, ידיו רב לו בתורת ה/ אוהב תורה ולומדיה, בעל צדקה, הצדיק ר׳ יצחק הוליד: דוד, אברהם, אהרן, מרדכי, יעקב, שמעון, אסתר, זהארי.

נכבד ויקר, מיראי ה/ עובד ה׳ נאמנה, עושה חסדים טובים הזקן הכשר ר׳ יעקב הוליד: דוד, אברהם, פריג׳א (פליקס), סלטאנא, מרימא, ליזא, פורטון.

אין בידינו פרטים על זרעו של הצדיק ר׳ אהרן (אח ר׳ דוד הנז׳ אביהם של יצחק, יעקב, הנזכר.

יחס דבדו –אליהו רפאל מרציאנו-משפחות טבאבא-בזיזח-הווירן-שגרא-בוזעיט-בן נאיים-בושחטא

יחס דבדו –אליהו רפאל מרציאנו-משפחות – ענקונינא-שווע-צגיוור-משפחת בן גיגי

משפחת ענקונינא

תולדות המשפחה

משפחות מיוחסות ואצילות שנפוצו בקהילות המערב נודעו לראשונה בקהילת דברו: הכהן-סקלי, בן נאיים, משאש (ראה דברי ר׳ יוסף משאש בקונטרס תפארת בנים בראש ספרו שו״ת מים חיים), ובן משפחת ענקונינא. משפחת ענקונינא כה קטנה באוכלוסין, עד שהרב יוסף בן נאיים הבקי בקורות ישראל במערב, רשם אותה בטעות בין המשפחות שעברו מן העולם בארצות המערב (ראה ספר מאן מלכי רבנן, עמי צ״ט). האם משפחת ענקונינא שבדברו יש לה קשר עם משפחת ענקונירא מאיטליה ותורכיה (האות נ׳ התחלפה שם באות ר׳?)?

בני משפחה באו בברית נישואין עם בני משפחת הכהנים, ומשום כן נודעה קירבה גדולה בין שתי המשפחות וכדברי הרב שלמה כהן זאגורי ז״ל ״משפחות כהן וענקונינא בשבת אחים גם יחד מן האם נצמדים ומן האבות נפרדים״ (ויקץ שלמה עמי 23), והרב מציין עוד שמשפחת ענקונינא היא ״משפחה רמה חכמה וחסידות בקרבם אבות ובנים״ (שם, עמי קסח). הרב הראשון, הידוע לנו, הרב יעקב ענקונינא, חי במאה השישית, תורה וגדולה במקום אחד כי לבד היותו גדול בתורה, היה אדם אמיד, מוכר שעוה לבית המלוכה בפאס, ושימש כסוחר המלך בדבדו, ראיתי חתימת יד קדשו בשטר מדבדו משנת תקל״ד (1774 למנ׳). גדולי רבני המשפחה וחכמיה הם: הרב אברהם ענקונינא, (היה בעל בית של התלמיד הרב אהרן שוקרון ז״ל מאוג׳דא הלומד תורה בדברו); הרב יוסף ענקונינא, מרביץ תורה בערים טיטוואן ומלילייא, שקדן בלימוד תורה, סיני ועוקר הרים, ועוד. במשפחה היו שלשה ענפים הראשון נקרא ״בן קונינא״ (או בן תונינא), הענף השני נק׳ דאר צגיוור, השלישי הוא דאר שווע.

 

 

משפחת בן קונינא

המשפחה מתייחסת לחכם הגדול הרב יעקב ענקונינא ז״ל החי במאה השמונה עשרה.

ר׳ יעקב, יצחק, שלמה, סתירא, מרימא, עווישא (שמעתי לאמור שמר אביהם הוא ר׳ אברהם).

החכם השלם והכולל, כליל המדעים, מזר״ק טהור, מדותיו מדות יוצרו, יראת ה׳ היא אוצרו, ראשון לכל דבר שבקדושה, הקים ישיבה עשירה בביתו (ספריה במערב נקראת ישיבה) עושה צדקות, גומל חסדים טובים עם החיים ועם הנפטרים, שב גם ישיש, החסיד הרב יעקב הוליד: ר׳ יוסף, אהרן, אברהם, מאחא, מסיעדא, עווישא, מרים, שרה.

טובייאנא דחכימייא, חכם עדיף מנביא, אשבול המדעים, האלוף התורני, יושב בישיבה, מרביץ תורה בישראל, בעיר טיטוואן ובעיר מלילייא, העמיד תלמידים הרבה, אמרתו צרופה כלילת יופי, תורתו שלמה בלי דופי (ראה תובן דברי קדשו המודפסים בספר שו״ת ויאסוף שלמה, סי׳ א׳, מאת הגאון הרב שלמה כהן צבאן ז״ל), הגאון הרב יוסף הוליד: ר׳ דוד, בן-ציון.

הגבר המרומם, אור יומם, בר אבהן ובר אוריין, ידיו רב לו בספר תורת ה׳, טוב לה׳ וטוב לבריות, הצדיק הרב דוד הנז׳ הוליד: לוויהא, מרימא.

אין בידנו פרטים על בניו של הצדיק ר׳ בן-ציון הנד.

המרוחם, טוב וישר, בענייניו מאושר, ירא אלהים וסר מרע, גומל חסדים, הצדיק ר׳ אהרן (אח הרב יוסף ז״ל) הוליד: יצחק, ציון, משה.

גברא רבא יקירא, אבן יקרה, מכבד תורה ולומדיה, גומל חסדים ובעל הכנסת אורחים, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב הזקן הכשר ר׳ אברהם הוליד: דוד, משה, ישראל, סולטאנא.

 

משפחת צגיוור

בן איש חי, גזע ישישים, מוכתר בנימוסין, גומל חסדים טובים, הצדיק ר׳ יצחק הניח ברבה: יצחק (הנק׳ צגיוור).

איש צדיק היה, זקן ונשוא פנים, בעל צדקות, זריז למעשים טובים, הצדיק ר׳ יצחק (הנק׳ צגיוור) הוליד: ר׳ אברהם, ר׳ משה, ר׳ יעקב, עישא.

החכם השלם, בישראל להלל, ענוותן בהלל, איש חסד ורחמים, מדותיו מדות יוצרו, יראת ה׳ היא אוצרו, בעל אכסניא (לתלמידים מחוץ לדבדו השוהים בקהילה ללמוד תורת ה׳) הרביץ תורה בישראל, דורש טוב לעמו, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, ידיו רב לו בתורת ה/ החסיד הרב אברהם הנד הוליד: אהרן, ר׳ דוד, רחמים, זמילא, סתירא, סעידא, מרימא.

חכם מרומם, אור יומם, סיני ועוקר הרים, חריף ובקי בש״ס, קנה שם טוב קנה לעצמו, זריז למעשים טובים, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, הרב הצדיק ר׳ דוד הניח ברכה: אברהם, שלמה.

גברא רבא, נבון ויקר, נושא ונותן באמונה, ירא אלהים וסר מרע, רודף צדקה וחסד, הצדיק ר׳ רחמים הנד הוליד: אברהם, מאחא, אסתר.

המרוחם והיקר, העניו, ירא ה׳ ושלם במדות, הולך תמים ופועל צדק, הזקן הכשר ר׳ אהרן הוליד: אברהם, יצחק, אליהו, מרים, עווישא, אסתר.

החכם השלם, עניו וישר, בכל ענייניו מאושר, נעים הליכות, מדותיו תרומיות, צדיק תמים, פיו מפיק מרגליות, מוקיר רבנן ותלמידיהון, הרב משה הנד הוליד: יוסף, יהודה, יצחק, שלמה, ר׳ ציון, שמעון, אליהו, סעידא, סתירא.

הנכבד ויקר, צנצנת המן, נגיד נאמן, ראש הקהילה בעיר מיסור, רב טוב לבית ישראל, מוקיר רבנן, רודף צדקה וחסד, הצדיק ר׳ יוסף (בן הרב משה) הוליד: דוד.

 

איש צדיק, יקר רוח, נעים הליכות, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, הזקן הכשר הצדיק ר׳ יעקב (בן ר׳ יצחק) הוליד: שלמה, יוסף, דוד, מרדכי, מאחא, זמילא, נונא.

המרוחם, יקר מפנינים, גומל חסדים טובים, איש אמונה, מתפרנס מיגיע כפיו, רץ למצוה ולמעשים טובים, הזקן הבשר ר׳ שלמה הוליד: יצחק, רפאל, סתירא, סלטאני.

בן איש חיל, מתהלך בתומו, ישר ועניו, משכים ומעריב, בעל צדקה הצדיק ר׳ דוד הוליד: אברהם.

המנוח ר׳ יוסף והמנוח ר׳ מרדכי לא הניחו זרע ב״מ.

 

משפחת שווע

איש תם וישר, שייף עייל שייף נפיק, ירא אלהים וסר מרע, נוח לה׳ ונוח לבריות, מ״ז הזקן הכשר הצדיק ר׳ שלמה הוליד: דוד, מ״ז סתירא, מרימא, לוויהא.

המנוח, מאנשי תמימי דרך, חי מיגיע בפיו, משבים ומעריב לבי בנישתא, הצדיק ר׳ דוד הוליד: אברהם, שמעון, עווישא, ג׳וויהרא, מאחא, חנינא.

איש צדיק תמים, שמן תורק שמו, נוח לה׳ ונוח לבריות, מתפרנס מיגיע בפיו, בעל חסד עם החיים ועם הנפטרים, בעל צדקה הצדיק ר׳ יעקב (די שווע) הוליד ברבה: שלמה, שווע, אברהם, סתירא.

הצדיק, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, מיראי ה׳, עושה חסדים טובים, הזקן הכשר ר׳ שלמה (די שווע) הוליד: שמעון, רחמים, יוסף, מרימא, זהירא, מאחא.

המנוח שווע הי״ד ואחיו אברהם הי״ד לא הניחו זרע ב״מ.

 

 

משפחת בן גיגי

 

תולדות המשפחה

משפחה מיוחסת שהעמידה מקרבה, זה מאות שנים, רבנים וצדיקים בעל מדות נעלות שכיהנו פאר בדבדו והאיזור הרב הראשון הידוע בדברו הוא הרב סאלם בן חיים בן גיגי שחי בדברו בשנת תל״ד (1674 למניינם), (ראה קונטרס יחם דובדו לרב שלמה הכהן צבאן שטר מס׳ 5) וכן הרבנים: ר׳ דוד בן גיגי, ר׳ יצחק בן יהודה בן גיגי, ר׳ אברהם בן ר׳ דוד בן גיגי. בדורות האחרונים, נודעו לשם ולתהילה הגאון הגדול, סיני ועוקר הרים הרב אליהו בן גיגי ז״ל מחבר ספר יקר המציאות קול צעקת הרועים על דיני חיטים לפסח שנטחנו במכונת צילאנדר, וכן הרב החסיד רבינו משה בן גיגי ז״ל רבה של קהילת לעיון.

בעיר תאזא שימשו זה קרוב לשלוש מאות שנה רבים גדולים למשפחת גיגי. האם משפחת קיקי בקהילות מקנאס, ראבאט מתייחסת למשפחת גיגי זאת בהנחה שהאות ג׳ התחלפה באות ק׳? יש רגלים לדבר, כי הרי מצאנו משפחת גאגין בתורכיה השתרבב שמה לקאגין (ר׳ אברהם קאגין מוזכר בשו״ת דברי ריבות, סי׳ נט ויש ר׳ אברהם גאגי בשו״ת מהר״י בן לב, כלל ד׳ סי׳ ל׳, ונראה שגם כאן ענף ממשפחת גיגי, נקרא בשם קיקי, כמו שמשפחת שקרון במרוקו היתה לסגרון בג׳רבה!).

כאן לציין שתופעה זו מצויה במשפחות נוספות בארצות המערב לדוגמה: חאגיז, הפך לחגיז, וכן לחאג׳יג׳, לחאזיז, (חג׳אג׳), או משפחת ג׳יג שהפך לגז (אלגזי, אלגוז, גוזי), או משפחת לעג׳ימי שהפכה לעזימי והיום לזימי! האותיות ג ו־ז מתחלפות ביניהן. ויש הרואים משפחת סגרון מקהילות ג׳רבה ולוב, ענף של משפחת שקרון (שוקרון) ממרוקו (האות ג התחלפה באות ק והאות ש התחלפה באות ס׳ בידוע).

הרב יוסף משאש כתב טעם לשם גיגי: גימטריה 26 של שם הויה.

ענפי המשפחה הגדולים היו: דאר לעצידי, דאר תויתא, דאר סבייע, דאר ממימן (או דאר אסמין), דאר הריסא.

 

יחס דבדו –אליהו רפאל מרציאנו-משפחות – ענקונינא- שווע- משפחת בן גיגי

יחס דבדו –אליהו רפאל מרציאנו-משפחות – משפחת לעצידי -משפחת סבייע- אסמימן- משפחת תוויתא- בן צולטאן

 

משפחת לעצידי

אילן ששרשיו מרובין, יקר מפנינים, גבר בגוברין, ראש בית אב, שמו נודע בשערים, החסיד ר׳ דיי (הנק׳ לעצידי), הוליד: ר׳ מבלוף, יוסף, אליהו, מרימא.

איש טהור, טהור לב ונפש, בעל מדות יקרים, ירא את ה׳ מנעוריו ועד גדלו, גדול הנהנה מיגיעו, מעשה ידי אומן, רוקם בתכלת ובארגמן, (מתוך ספר ויקץ שלמה, עמי ק״ז), החסיד ר׳ מכלוף הוליד: הרב משה, ר׳ דוד, נונא, סעידא, מרימא, ג׳וויהרא, מאחא.

טובייאנא דחכימייא, אחד מבני עליה, רב חסידא, כלילא דורדא, מזר״ק טהור, מרביץ תורה ברבים, העמיד תלמידים הרבה, ראש על ארץ רבה, רב נהורא בק״ק לעיון, זכה וזיכה את הרבים, החסיד הרב משה הוליד: ר׳ יעקב, שלמה, ר׳ שמואל, ישראל, אהרן, מרימא, עווישא, נונא, סתירא, קמרא, חנה.

פרי עץ הדר, בנן של קדושים, רחמים ומוקיר רבנן, רודף צדקה וחסד, ספרא רבא, הזקן הבשר ר׳ דוד, הוליד: הרב אליהו, מכלוף, שמעון, יצחק, יוסף, אסתר.

איש צדיק היה, שמו נודע בשערים, והוא בן איש חי מקבציאל, רב פעלים לתורה ולתעודה, יראת ה׳ היא אוצרו, גומל חסדים, הזקן הכשר הצדיק ר׳ יוסף הניח ברכה: מו״ר ר׳ דוד, משה, יעקב הי״ד, סתירא, עווישא, מרימא.

איש חסיד היה, חכם ותיק, חמר חדת עתיק, שרגא דנהורא, עוסק באורייתא תדירא, במקום טהרה, ללמד בני ישראל תורה, מורי ורבי, העמיד תלמידים הרבה, לא מחזיק טיבותא לנפשיה, שב גם ישיש, הצדיק מורנו ורבנו הרב דוד הוליד: אליהו, יעקב, רחמים, שמעון, יוסף, אברהם, לוויהא.

גברא רבא יקירא, איש אשכולות, נעים הליבות, מדותיו מדות יוצרו, יראת ה׳ היא אוצרו, חבר בחברה קדישא, ראשון לדבר שבקדושה, הצדיק ר׳ משה הוליד: יעקב, אברהם, עישא, סליטנא, סאעודא.

 

המנוח הצדיק ר׳ יעקב הי״ד לא הניח זרע ב״מ.

הזקן הבשר, שייף עייל שייף נפיק, גומל חסדים טובים, ירא אלהיבו וסר מרע ר׳ אליהו הוליד: משה, יוסף, נונא, מאחא.

המנוח הנכבד, ירא אלהים וסר מרע, משבים ומעריב, נודב נדבות, הזקץ הכשר ר׳ משה הוליד: אליהו, שמעון, דוד, יוסף, אברהם, מכלוף, נונא.

הנכבד היקר, עניו ושפל ברך, אוצר כלי חמדה, רודף צדקה וחסד, הצדיק ר׳ יוסף הוליד: אליהו.

איש תבונה, איש אמונים, יקר מפנינים, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, בעל צדקה, הצדיק ר׳ יוסף הוליד: יצחק, אברהם, אהרן.

צדיק תמים, נשוא פנים, שפל ברך, מתהלך בתומו, עושה חסדים ר׳ יצחק הוליד: משה (דלבתם).

המנוח, ישר וטוב, בעל מדות טובות, נעים הליכות, מתפרנס וחי מיגיעו, הצדיק ר׳ אברהם הוליד: יוסף, סעידא.

איש צדיק היה, ירא ה׳ בתכלית, מוקיר רבנן, בעל צדקה וחסד, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, הזקן הכשר הצדיק ר׳ אהרן הוליד: דוד, יוסף, יעקב, יצחק, רחמים, עווישא,

פרי עץ הדר, ענף עץ עבות, אילן ששרשיו מרובין, מוכתר בנימוסין, ירא אלהים וסר מרע הצדיק ר׳ יצחק הניח ברבה: משה.

בן איש חיל, אוצר כלי חמדה, ראש פנה, בן קדושים, צדיק תמים, ר׳ משה הוליד: יעקב, יהודה.

אין בידנו פרטים על הבנים של הצדיק ר׳ יעקב שהיה מתגורר באלג׳יריה.

איש צדיק תמים, הולך תמים ופועל צדק, גומל חסד ומרבה להטיב, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ יהודה הוליד: יוסף, משה.

הזקן הישיש, עובד את ה׳ נאמנה, כל ימות השנה, מתפרנס מיגיע כפיו, בעל צדקה, הצדיק ר׳ יוסף הוליד: שמעון, אברהם, זהירא, אסתר, לוויהא.

 

המרוחם, הזקן הבשר, מנא דבשר, מיראי ה׳ וחושבי שמו, מתחסד עם קונו, נושא ונותן באמונה, ראש הקהילה בעיר לעיון, רודף צדקה וחסד, הצדיק ר׳ שמעון הוליד: ר׳ יוסף, אברהם, יהודה, אליהו, יצחק, מזל טוב, עווישא, נונא.

המנוח הצדיק ר׳ אברהם לא הניח זרע ב״מ

משפחת סבייע

משפחה רמה מוזכרת באגרת יחס פאס, פאס וחכמיה, עמי 137. אבי המשפחה שמו פנחס ובני המשפחה נקראים בני ״פנחס דסבאע״.

הרב אליהו, יהודה.

רב נהורא, שרגא דנהורא, יושב אוהל ומקנה, האלוף התורני, חכם חרשים, גזע קדושים, אבא שאול ומשיב כהלכה, משנתו סדורה וערובה, מחבר ספר קול צעקת הרועים, וערך והוציא לאור ספר מכשירי מילה, ועוד לו הרבה בכתובים, בחכמת לשון הקודש וחכמת הדקדוק, סיני ועוקר הרים, הגאון המובהק, רבם של קהילות סיג, סעידא (אלג׳יריה), מרביץ תורה בישראל, החסיד הרב אליהו (נתבש״מ תרצ״א) הניח בנים ובני בנים הי״ו.

אין בידינו פרטים על בניו של אחי הרב הגדול ושמו יהודה (נפטר באלג׳יריה בשנת תרפ״ו).

 

משפחת אסמימן

משפחה רמה ונכבדה המוזכרת באגרת יחס פאם, פאס וחכמיה, א/ עמי 138. החסיד, גזע ישישים, בנן של קדושים, שמו נודע בשערים, ידיו רב לו בתורת ה׳ (על עיונו בבית עלמין החדש רשום: נלב״ע בה״ר אברהם בן גיגי שנת תרכ״ו – 1866 למניינם, זו המצבה הרשומה הקדומה בבית עלמין החדש), הצדיק, ראש בית אב הרב אברהם הניח ברכה: יוסף, עווישא.

הזקן הישיש, מתהלך בתומו צדיק, חי מיגיעת כפיו, דחיל חטאין ועביד טבין, הצדיק ר׳ יוסף הוליד: אברהם הי״ד, אהרן, ר׳ משה, יעקב, רחמים, דוד, יצחק, מרימא.

הצדיק טהור לב ועדין נפש ר׳ אברהם ה׳ ינקום דמו ודם זרעיותיו, לא הניח זרע ב״מ.

גברא רבא, נקי ובר, צדיק כתמר, זריז למעשים טובים ולצדקה, הצדיק ר׳ אהרן הוליד: אליהו, יוסף, ציון, שמואל, שמעון, אברהם.

החכם השלם והכולל, בישראל להלל, מדותיו מדות יוצרו, יראת ה׳ היא אוצרו, מוקיר רבנן ותלמידהון, זכה ומזכה את הרבים, רב בקהילת ריש (מרוקו) רודף צדקה וחסד, מלמד תורה לבני ישראל, הצדיק הרב משה הוליד: אברהם, יצחק, יוסף, נונא, סאעודא, מרסיל, עליזא, אסתר, לאה.

הזקן הכשר, מנא דכשר, ירא אלהים וסר מרע, ענוותן ושפל ברך, הצדיק ר׳ יעקב הוליד: אברהם, שלמה, יוסף, מאיר, ציון, מרימא, סליטנא, סאעודא.

המרוחם, אוצר כלי חמדה, נודב נדבות, ירא את ה׳ בתכלית, הצדיק ר׳ יצחק הוליד: שמעון, עווישא.

 

משפחת תוויתא

משפחה נכבדה, רבת אוכלוסין, בדורות שלפנינו, רשומה באגרת יחס פאס, פאס וחכמיה, אי, עמי 137, ובימינו אין שומעים יותר על צאצאי משפחה זו.

הזקן הבשר, מאנשי תמימי דרך, משבים ומעריב לבי כנישתא, גומל חסדים טובים, הצדיק י" דוד (הנק׳ דודו די תוויתא). הוליד: קמירא, פריחא.

משפחות בן גיגי שיצאו מדבדו למליליא בסוף המאה התשע עשרה ולפאס בראש המאה העשרים.

הזקן הכשר, מנא דכשר, גומל חסדים טובים, משכים ומעריב לבי כנישתא, בעל צדקה וחסד, הצדיק ר׳ רפאל הוליד: יהודה (האב והבן גרו בעיר מליליא).

גברא רבא, הולך בתומו, נקי בפים, איש אמונים, ביתו פתוח לרוחה, הצדיק ר׳ יהודה הוליד: משה, חנה.

הזקן הכשר, ירא אלהים וסר מרע, משכים ומעריב, הצדיק הוליד: יהודה סעדיה, אברהם, מסעוד, מסעודא.

המרוחם, זקן ונשוא פנים, ענוותן ושפל ברך, משביל אל דל, הצדיק ר׳ שמעון הוליד: דוד, יהושע (נגיד חברה קדישא בעיר מליליא).

השם הטוב, בנן של קדושים, מוכתר בנימוסין, דחיל חטאין ועביד טבין, הצדיק ר׳ יצחק (הנק׳ די הריסא) הוליד: אליהו, עווישא.

המרוחם, איש צדיק, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, חבר בחברה קדישא בעיר לעיון, ר׳ אליהו הוליד: שמעון (מקום מגוריו בעיר פאס ושם נלב״ע).

האי גברא רבא, צנוע ומעלי, לא מחזיק טיבותא לנפשיה, מדותיו מדות יוצרו, אוחז במדת השתיקה, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב הצדיק ר׳ שמעון הניח בנים ובנות בפ״י הי״ו.

המנוח הצדיק, משכים ומעריב לבי כנישתא, ירא ה׳ ושלם במדות, ר׳ יוסף (היה מתגורר בעיר אוג׳דא) הוליד: יהושע, ג׳ולי, איטוואל.

 

משפחת בן צולטאן

תולדות המשטחה

משפחה רמה הנמצאת בדברו לפחות מאז המאה השמונה עשרה (1700 למניינם), ומאז נפוצו בני המשפחה לערים תלמסאן, פאס, טיטוואן, ובמאה התשע עשרה יש מבני משפחת מלכים זו בקהילות אלג׳יריה ותוניסיה. בספרד בני המשפחה הראשונים נקראו אבן ריי. בקהילת פאס חי במאה השש עשרה (1500 למנעם), הרב שלמה בר מלך מחבר ספר מבלל יופי (קושטא, שנת ש״ט) יש לשער שלמשפחת בר מלך קירבה למשפחת בן צולטאן; במו בן משפחת מלכא או בן מלבא (הרב המקובל ר׳ כליפא בן מלכא, ראה מה שכתב עליו הרב החיד״א ז״ל בשם הגדולים), וכן משפחת מלכי או אלמלבי בקהילות אלג׳יריה, כל המשפחות הנ״ל בספרד ובקהילות צפון אפריקה שורש אחד להם ובמערב יש שנקראו מלכא ויש צולטן (לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה, הרומז על כך שהם משבט יהודה). האגדה אומרת שבני משפחת בן צולטאן שינו את שמם לבן טאטא כי המוסלמים כעסו על יהודים הקוראים לעצמם בני מלכים (בדבדו ענף אחד ממשפחת בן צולטאן מכונה בן טאטא). הרב הגדול הגאון ר׳ דניאל הנק׳ דינר בן צולטאן מדברו (חי בפאס בראשית המאה התשע עשרה) חיבר ספר דרשות והספדים על רבנים וחכמים מקהילות פאס, מכנאס ועוד.

בני הקהילה בדברו זוכרים את הציון של החסיד הצדיק הרב משה בן צולטאן זלה״ה שרבים היו מדליקים נר לכבודו ובאים ליד ציון הרב להתפלל על ישועת הכלל והפרט. בספר תקון חצות (ליוורנו 1856), עמי 32 נמצא פיוט מאת הרב משה צולטאן ז״ל: שומר שבת מצוה רבה כי חיים היא למחזיקים בה.

ענפי המשפחה הגדולים הם בן-נסים, בן-אפרים, בן-שמוייל, בן טאטא.

יחס דבדו –אליהו רפאל מרציאנו-משפחות – משפחת לעצידי –משפחת סבייע- אסמימן- משפחת תוויתא- בן צולטאן

יחס דבדו-אליהו רפאל מרציאנו-משפחת מרעלי- בן שמואל- בן אפרים-בן טאטא-בן נסים

משפחת בן נסים

האשל ברמה, הולך תמים ופועל צדק, מרבה ישיבה מרבה חכמה, תם יושב אהלים, מלמד בני ישראל זכה ומזכה את הרבים, הצדיק הרב שלמה (הנק׳ בן נסים) הניח ברכה: ר׳ יעקב, ר׳ שמואל, אברהם, עווישא.

״צרור המור, החכם, צדקת פזרונו בישראל, כי יעמוד לימין אביון, גבר בגוברין, מחזיק ברכי רבנן דשלהי והיה להם לעינים… ביתו פתוחה לרווחה, בית ועד לחכמים, יראתו קודמת לחכמתו, שם מצינו ענוותנותו, נלב״ע שנת תרנ״ב … (מתוך הקדמת הרב משה בן גיגי ז״ל לספר קרן לדוד מאת הרב הרד״ך), החסיד הצדיק הרב יעקב הוליד: לוויהא (דביתהו של הרב משה בן געי ז״ל).

איש אחד מן הרמתים, תם יושב אהלים, מוקיר רבנן ותלמידהון, והוא גופא צורבא מרבנן, דובר צדק ומגיד מישרים, קיים כל מילי דרבנן, טוב לה׳ וטוב לבריות, הצדיק הרב שמואל הוליד: מימון, סתירא, סעידא.

המרוחם, שמן תורק שמו, דחיל חטאין ועבין טבין, הצדיק ר׳ מימון הנז׳ הוליד: שמואל, יעקב, מרי, אסטרינא.

הצדיק, עניו ושפל ברך, גומל חסדים טובים, יראת ה׳ היא אוצרו, הצדיק ר׳ אברהם הוליד: עווישא (הנק׳ עווישא די מלילח).

האשל הגדול, ענף עץ עבות, ירא אלהים וסר מרע, הצדיק ר׳ שלמה (הנק׳ בן נסים) הניח ברכה: אהרן.

הצנוע ועניו, יושב אוהל ומקנה, ספרא רבא בישראל, זכה ומזכה את הרבים, עוסק בצרכי צבור לשם שמים, קיים כל מילי דרבנן, החסיד הרב אהרן הניח ברכה: ר׳ שלמה, ר׳ יעקב (המי ר׳ כליפא), ר׳ אפרים, סאעדא.

השם הטוב, הולך תמים ופועל צדק, ספרא רבא, חזרן במצוות ובמעשים טובים, בעל צדקה, הזקן הכשר הצדיק ר׳ שלמה: ר׳ אברהם, משה, קמרא, מרימא, אסתר.

 

הרב המצויין, ספרא רבא, מתחסד עם קונו בהפסקה גדולה של ששת ימים, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, וימל בני ישראל שלא על מנת לקבל פרס, החסיד הרב אברהם הוליד: מאיר, אהרן, יעקב, שמואל, עווישא, סאעודא, אסתר, מרים, קמרא.

המנוח הצדיק ר׳ משה נפטר בלא זרע ב״מ.

איש חסיד היה, מבני עליה, מעשיו סולת נקיה, ״מניח חפציו ועוסק בחפצי שמים חנם אין בסף, והוא למד מבית אביו זצ״ל שהיו עוסקים בצרכי צבור בל ימיהם הם ונשיהם למלאות מקוה טהוה… זאת ועוד היה הר׳ יעקב משתדל ללכת לבקר הילדים הנימולים בין על ידו בין על יד אחרים לעשות להם רפואה ותחבושת עד אשר יתרפאו… (מתוך ספר ויקץ שלמה, עמי ר״י), והיה משגיח וזריז לבדיקת עירוב השכונה בדברו מידי שבוע ושבוע, חנם אין כסף, ספרא רבא בישראל, החסיד הרב יעקב הוליד: ר׳ אהרן, שלמה, סאעודא, לוויהא, עווישא, מרימא.

הרב הצדיק, ספרא רבא בישראל, מלמד תורה לבני ישראל, רב בית כנסת בעיר מליליא, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, החסיד הרב אפרים הוליד: דוד, יעקב, אהרן, יצחק, סעדיה, שלמה, עליזא (אליסיא).

 

משפחת בן טאטא

גברא רבא יקירא, נקי ובר, צדיק כתמר, ירא אלהים וסר מרע, ראש בית אב, הצדיק ר׳ שלמה הניח ברכה: דוד (הנק׳ דודו די בן טאטא).

המרוחם, רודף צדקה וחסד, חזרן במצוות ובמעשים טובים, הצדיק ר׳ דוד הניח ברכה: ר׳ שלמה.

הרב הצדיק, זקן ונשוא פגים, מתהלך בתומו צדיק, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, הרב שלמה הוליד: דוד, סעדיה, שמעון, מרימא, עווישא, סעידא, מאחא.

הזקן הכשר, מנא דכשר, מתהלך בתומו צדיק, דבק במצוות ביראת ה׳ טהורה, הצדיק ר׳ שאול הוליד: ר׳ שמואל, יוסף, משה, שרה, זמילא, עווישא, סליטנא.

המנוח, זקן ונשוא פנים, תם יושב אהלים, אוהלי תורת ה׳, ידיו רב לו בתורת ה/ דובר צדק ומגיד מישרים, הצדיק ר׳ שמואל הוליד: שאול, שלמה, אברהם, סטונא, לוויהא, קמירא, מרימא.

הנכבד ויקר, בכל ענייניו מאושר, עושה צדקות, גומל חסדים, חונן דלים, הזקן הכשר ר׳ משה הוליד: יצחק, שאול, מרדכי, שלמה, אהרן, ניניט, אסתר, קוטי.

המרוחם, מדותיו מדות יוצרו, ירא את ה/ משבים ומעריב לבית ה/ נודב נדבות, הצדיק ר׳ יוסף הוליד: שאול.

בן איש חיל, הולך בתום, יראת ה׳ היא אוצרו, עושה נחת רוח ליוצרו, ראש בית אב, הצדיק ר׳ יצחק הניח ברכה: אברהם, שמואל.

הנכבד, צדיק תמים, ענוותן שפל ברך, חי מיגיע כפיו, נותן צדקה, הזקן הכשר ר׳ אברהם הוליד: יעקב, משה, נונא, רחל, לוויהא, מרימא.

החשוב ונבון, מתמימי דרך, רודף צדקה וחסד, מיראי ה/ משכים ומעריב, הצדיק ר׳ שמואל הוליד: יצחק, שאול, סעדיה, מרים.

 

 

משפחת בן אפרים

משפחה נכבדה והיא ענף מתוך גזעא דקדושא משפחת בן צולטאן מוזכרת באגרת יחס פאס, פאס וחכמיה, א/ עמי 137.

השם הטוב, נכבד ועניו, דחיל חסאין ועביד טבין, ראש בית אב, המנוח ר׳ דוד הנק׳ בן אפרים הוליד: אהרן, אפרים הי״ד, מסעודא.

המנוח, עדין הנפש והטור לב ר׳ אפרים ה׳ ינקום נקמתו וידרוש דמו ודם זרעיותיו נפטר בלא זרע ב״מ.

המרוחם הנכבד, יקר רוח, מתפרנס מיגיע כפיו, בעל חסדים, חונן דלים, ר׳ אהרן (בן אפרים) הוליד: אברהם, דוד, אפרים, מרימא.

 

משפחת בן שמואל

משפחה נכבדה מוזכרת באגרת יחס פאס, פאס וחכמיה, א/ עמי 137.

האשל ברמה, ראש בית אב, פרי צדיק עושה חיים, מתפרנס מיגיע כפיו הצדיק ר׳ שמואל התגורר בעיר פאס, הניח ברכה: אהרן רפאל.

הזקן הכשר, מנא דכשר, ירא אלהים וסר מרע, רץ למעשים טובים, בעל צדקה, נהנה מיגיע כפיו, ״גומל חסדים, כולו מחמדים, וכל מעשהו באמונה״ (מתוך חוברת ״צדקת ישרים״ דפוס תוניס? טבריה?) הצדיק ר׳ אהרן רפאל הוליד: שאול, דוד, יצחק, חנה, שמחה.

הנכבד משכיל ונבון ר׳ דוד (בן ר׳ אהרן רפאל) היה חבר ועד הקהילה בפאס בשנים 1920-1918.

הזקן הכשר, ירא אלהים וסר מרע, אוהב תורה ולומדיה, בעל שם טוב, הצדיק ר׳ יצחק, מקום מגוריו בעיר פאס, הוליד: שלמה, משה, מרים.

היקר ונבון, עניו ושפל ברך, חי מעמל עשר אצבעותיו, הצדיק ר׳ שלמה הוליד: יצחק, עישא.

יוסף, משה (מקום מגוריהם היה בפאס).

המרוחם, מתהלך בתומו, חי מיגיע כפיו, משכים ומעריב ר׳ יוסף הוליד: אהרן.

אין בידינו פרטים על צאצאים שלי ר׳ משה המי.

המרוחם, נכבד ובר לבב, חכם לבב, בעל צדקה, הצדיק ר׳ יצחק הניח ברכה: אליהו.

המנוח, נטע נעמן, אוצר כלי חמדה, משכים ומעריב לבית ה׳, בעל צדקה הצדיק ר׳ אליהו הוליד: יצחק, עמרם, רפאל.

 

פרי צדיק עושה חיים, אילן ששרשיו מרובים, ירא ה׳ ושלם, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, הצדיק ר׳ יעקב הוליד ברכה: מרדכי.

הצדיק הכשר, דחיל חטאין ועביד טבין, הזקן הכשר, בעל מעשים טובים, משכים ומעריב לבי כנישתא ר׳ מרדכי הוליד: אליהו, יעקב, עמרן, אפרים, שמעון, יוסף, אליס, רחמא, לוויזיט, סולטאנא.

 

משפחת מרעלי-תולדות המשפחה

משפחה רמה נפוצה בקהילות מרוקו ואלג׳יריה. בתקופה שלאחר גירוש היהודים מספרד ופורטוגל חי הרב יהודה מרעלי ז״ל בעל תיקון סופרים, בעיר הגדולה אלג׳יר ידועים הרב זרחיה מרעלי ז״ל במאה שמונה עשרה למניינם, ובן המשורר, הוגי דעות, המחנך הרב יצחק מרעלי ז״ל שחי במאה העשרים. בני המשפחה נקראים ע״ש עיר האבות הראשונים בספרד ושמה מורל (ויש הסבורים שבני המשפחה צאצאים של ראש המשפחה הראשון ששמו היה עלי). ענפי המשפחה היו: אולאד זמאמא, אולאד מניגץ, אולאד בן הארונא.

 

יחס דבדו-אליהו רפאל מרציאנו-משפחת מרעלי בן שמואל- בן אפרים-בן טאטא-בן נסים

עמוד 220

יחס דבדו-אליהו רפאל מרציאנו-משפחת בן הארונא-חיון-ארוואח- אפרייאט- שרביט- בן סעדון- לעסרי- תורג'מן- זמאמא- מניגץ.

משפחת בן הארונא

פרי עץ הדר, ראש בית אב, מזרע היחס והמעלה, מוכתר בנימוסין, עושה חסדים, הצדיק ר׳ שמואל (די בן הארונא) הניח ברכה: יהודה, יוסף, מרימא, סעידא.

איש צדיק, זקן ונשוא פנים, עניו ותמים דרך, בעל צדקה וגומל חסדים, הזקן הכשר ר׳ יהודה הוליד: שמואל הי״ד, דוד, שלמה, שמעון, אברהם, יצחק, יוסף, צלטאנא הי״ד, נונא הי״ד, (שתיהן נספו בסערה של פוגרום ג׳ראדא) אסתר, סאעודא, עווישא.

המרוחם, טוב וישר, בענייניו מאושר, מתפרנס מיגיע כפיו, עושה צדקות, הצדיק ר׳ יוסף הוליד: שמואל, עווישא, צליטנא, אסתר.

השם הטוב, צדיק תמים, גומל חסדים עם הבריות, שייף עייל שייף נפיק הצדיק ר׳ יהודה הוליד: אהרן.

הזקן הכשר, הולך תמים ופועל צדק, חי מעמל עשר אצבעותיו, ירא ה/ הצדיק ר׳ אהרן הוליד: ציון, סתירא, סוויעדי, מרימא, מאחא.

הזקן הכשר, מנא דכשר, מדותיו מדות יוצרו, יראת ה׳ היא אוצרו, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, בעל צדקה, הצדיק ר׳ יוסף (המי בן שמכא) הוליד: מסעוד, אהרן, רחמים, עווישא, סתירא, סאעודא, מאחא.

השם הטוב, טוב בעיני אלהים ואדם, מיראי ה׳ וחושבי שמו, אוהב את הצדקות, מרבה להטיב, הצדיק ר׳ יהודה (די בן הארונא) הוליד: רחמים, יעקב, מסעוד, לוויהא, זהארי, מאחא.

המנוח עדין הנפש הצדיק ר׳ רחמים נפטר בלא זרע ב״מ.

גברא רבא יקירא, אוצר כלי חמדה, בעל מדות נעלות, מכניס אורחים, בעל צדקה, הצדיק ר׳ יעקב הוליד: שמעון, אהרן, יהודה, אסתר, פרטון.

הצדיק, תם וישר, בענייניו מאושר, ירא את ה/ גומל חסדים, משכים ומעריב לבי כנישתא, טוב למקום טוב לבריות, הזקן הכשר ר׳ מסעוד הוליד: רחמים, יצחק, יהודה, רהיט, ג׳ולייט, אסתר.

משפחת מניגץ

איש צדיק, ירא את ה׳ ושלם, הולך בתומו, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, ר׳ אברהם (די מניגץ) הוליד: דוד, מרימא, סעידא, עווישא.

המנוח, תם ועניו, חי מיגיע כפיו, משכים ומעריב, זקן ונשוא פנים ר׳ דוד הוליד: שמעון, משה, יצחק, אברהם, יוסף, עישא, נונא, מרימא, סתירא.

המרוחם, מכבד תורה ולומדיה, גומל חסדים, משכים ומעריב לעבודת בוראו, הצדיק ר׳ אהרן (די מניגץ) (מקום מגוריו היה בתאוורירת) נלב״ע ולא הניח זרע ב״מ.

משפחה זמאמא

בן איש חי, מקבציאל רב פעלים לגמילות חסד, שמו נודע בשערים, אילן ששרשיו מרובים, בעל צדקה ובעל אבסניא, אדם אמיד, ה׳ בירך אותו בעושר רב, סבל יסורים קשים ע״י אנשי המורד בוחמארא, עקב כך נלב״ע, ה׳ ינקום דמו וידרוש נקמתו, הצדיק ר׳ משה הניח ברבה: יצחק, אברהם, אהרן, מסעוד.

האחים יצחק, אברהם, אהרן נלב״ע בלי להניח זרע ב״מ.

המרוחם, מתהלך בתומו, משבים ומעריב לבי בנישתא, בעל צדקות, רחים ומוקיר רבנן, הזקן הבשר, שב גם ישיש, ר׳ מסעוד הוליד: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, שלמה, דוד, לוויהא, סאעודא, רחל, עווישא.

פרי עץ הדר, ענף עץ עבות, גומל חסדים טובים, יראת ה׳ היא אוצרו, הצדיק ר׳ מבלוף הניח ברבה: יוסף, אהרן.

הצדיק, נבבד ועניו, מאושר בענייניו, עושה חסדים, שייף עייל שייף נפיק, הזקן הבשר ר׳ יוסף הוליד: משה, מסעוד, אברהם, יעקב, רחמים, מבלוף, מרימא, אסתר, סאעודא.

השם הטוב, רץ למצוות ולמעשים טובים, מתפרנס מעמל עשר אצבעותיו, חבר בחברת רשב״י, עושה חסדים עם החיים ועם הנפטרים, הזקן הכשר ר׳ אהרן הוליד: משה, שלמה, דוד, רחמים, נונא, סאעודא, סתירא, מרימא, מאחא, עווישא, לוויהא.

משפחת תורג'מן

 

תולדות המשפחה

המשפחה הנכבדה מוזכרת בדבדו בשטר משנת תקי״ח (1758), יש ענף ממשפחת תורג׳מן המתייחס למשפחת מרציאנו, ושמעתי ממגיד אמת ממשפחת תורג׳מן, הזוכר בצעירותו פנו אליו ״בן מרציאנו״! תנא דמסייע לדבריו, מצאתי כתוב על מצבה בבית החיים החדש: … יצחק מרציאנו המי תרג׳מן (ראה בנוסח המצבה להלן); מאידך בשטר משנת תקס״ב מוזכר: ר׳ יוסף בן יצחק בן סוסאן יריץ אטורג׳מאן! ואם לא די בכך שמעתי ממגיד אמת, על צעיר בן למשפחת תורג׳מן מעיר פאם שהגיע לדבדו במאה התשע עשרה לעסוק בעבודות מזדמנות, ומעובד זמני בדברו, החליט להיות תושב של קבע, נשא אשה והקים בית. יש אם כן שלוש גירסאות למקור משפחת תורג׳מן בדבדו.

ציון הצדיק החסיד האלהי רבינו יוסף תורג׳מן זלה״ה אשר רבים נושעו על ידו נמצא בבית החיים הישן.

איש צדיק, זרע קדושים, ראש בית אב, תם וישר, שמו נודע בשערים, הזקן הכשר ר׳ יוסף הניח ברכה: יעקב, יצחק.

בן איש חיל, זקן ונשוא פנים, הולך תמים, ופועל צדק, קנה שם טוב קנה לעצמו, דחיל חטאין ועביד טבין, הצדיק ר׳ יעקב הוליד: ר׳ אהרן, משה, יוסף, שלמה, עישא, נונא.

המשכיל ונבון, יקר רוח איש תבונה, ידיו רב לו בספר תורת ה/ מתחסד עם קונו, זוכה ומזכה, ענוותן ושפל ברך, הזקן הכשר ר׳ אהרן הוליד: אברהם, ציון, חיים, שמואל, עווישא, לאה, רחל, סאעודא, רוזיט.

הגבר המרומם, אור יומם, מתפרנס מיגיע כפיו, רץ למצוה קלה כבחמורה, בעל צדקה, הזקן הכשר ר׳ משה הוליד: יצחק, יעקב, אפרים, זהארי, סטונא, יאקות.

המרוחם, הולך ביושרו, עושה צדקות, בעל מדות נעלות, נוח לה׳ ונוח לבריות, רודף צדקה וחסד, הזקן הכשר הצדיק ר׳ יוסף הוליד: מסעוד, פריחא, אסתר, עווישא, זהארי, מרים.

הזקן ונשוא פנים, יקר מפנינים, גומל חסדים טובים, לא מחזיק טיבותא לנפשיה הצדיק ר׳ שלמה הוליד: יעקב, שמואל, סאעודא, זהארי, דינה, שושנה.

הנכבד ויקר, תם וישר, מתפרנס מעמל כפיו, נקי כפים, הולך בתום, גומל חסדים, הזקן הכשר הצדיק ר׳ יצחק (בן ר׳ יוסף הנז׳) הוליד: יוסף, משה, מרימא, סעודא.

המרוחם, טהור לב ועדין נפש הצדיק ר׳ יוסף ה׳ ינקום דמו ודם זרעיותיו לא הניח זרע ב״מ.

גבר מרומם, אור יומם, עניו ושפל ברך, עושה חסדים טובים, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, הצדיק ר׳ משה הוליד: שמעון, יוסף, אהרן, נונא, קאמיל.

משפחת לעסרי

אבות המשפחה הנכבדה באו לדברו מעיר תאזא במאה התשע עשרה.

גברא רבא, ענף עץ עבות, תם וישר, מתהלך בתומו צדיק, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, הזקן הכשר הצדיק ר׳ יוסף הוליד: אברהם, משה, אליהו, שלמה.

הזקן הכשר, מאנשי תמימי דרך, ענוותן ושפל ברך, ירא אלהים וסר מרע, הצדיק ר׳ אברהם הוליד: יוסף, יצחק, יהודה, לעאיישא, מרימא.

הנכבד ויקר, משכיל ונבון, ידיו רב לו בספר תורת ה/ ירא ה׳ ושלם, זוכה ומזכה הרבים ר׳ אליהו הוליד: זהארי.

המרוחם, הולך ביושרו, מדותיו מדות יוצרו, בעל שם טוב, הזקן הכשר ר׳ משה הוליד: מרדכי, יוסף, יעקב, סעדיה, יצחק, שמעון, לוויהא, אסתר, מאחא, סאעודא, סולטאנא.

המנוח, איש תם וישר, משכים ומעריב לבי כנישתא, הזקן הכשר ר׳ שלמה הוליד: סעדיה, יוסף, עווישא, סאעודא.

משפחת בן סעדון

משפחה נכבדה, ידועה לשם ולתהלה בקהילות מרוקו, אלג׳יריה ותוניסיה, העמידה רבנים וחכמים בעיר פאס ובעיר מראכש ועוד (ראה ספרו של הרב יוסף בן נאיים ז״ל: מלכי רבנן); הרב פנחס סעדון, גאון ומקובל אלהי, מהעיר ג׳רבה בתוניסיה, חיבר ספר ״פסקי הראש״ ביאור מאמרי חז״ל לפי תורת הקבלה (תוניס תרמ״ד).

בן איש חיל, צדיק תמים, ירא ה׳ ושלם, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, הצדיק ר׳ יצחק הוליד: שלמה.

הזקן הבשר, תם וישר, מכבד תורה ולומדיה, משכים ומעריב, גומל חסדים, הצדיק ר׳ שלמה הניח ברכה: יעקב, יצחק.

איש צדיק, עניו, מאושר בענייניו, מתפרנס מיגיע בפיו, גומל חסדים טובים, מכניס אורחים, ירא אלהים וסר מרע, הזקן הכשר ר׳ יעקב הוליד: שלמה, משה, דוד, שמעון, ג׳והרא, מאחא.

המרוחם, מתהלך בתום, שייף עייל שייף נפיק, משכים ומעריב, נודב נדבות, הזקן הכשר ר׳ יצחק הוליד: אליהו, יאקות, מרימא.

משפחת שרביט

יקר ונכבד, חי מיגיע עשר אצבעותיו, גומל חסדים, הולך בתומו, משכים ומעריב לבית כנסת, הצדיק ר׳ יצחק הוליד: יוסף, שמעון, רפאל, מאיר, אהרן, אסתר, סליטנא.

משפחת אפרייאט

הצדיק, איש עבודה ומלאכה, בעל מדות טובות, משכים ומעריב הצדיק ר׳ נסים הוליד: סעדיה.

משפחת ארוואח

הזקן הכשר, עניו ותמים דרך, גומל חסדים טובים, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ משה הוליד: אהרן, אברהם, מאיר, מרדכי, ־ליזא.

משפחת חיון

גברא רבא, ירא אלהים וסר מרע, עושה צדקות, מתפרנס באמונה וביושר מעמל עשר אצבעותיו, הצדיק ר׳ מתתיה הוליד: סאעודא, מרים.

יחס דבדו-אליהו רפאל מרציאנו-משפחת בן הארונא-חיון-ארוואח- אפרייאט- שרביט- בן סעדון- לעסרי- תורג'מן- זמאמא- מניגץ.

אבני קודש- אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

 

 

debdou-1-090

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

ספר זה יוצא לאור במצוות ובהשתדלות האיש המופלא יוסף סעדיה מרציאנו הי״ו הקב״ה יתן לו הצלחה וברכה בבל מעשה ידיו בבריאות מעליא לאורך ימים ושנים טובות אכי״ר

מאת

אליהו רפאל בן לאדוני אבי הגאון הרב מאיר מרדכי מרציאנו הי״ו

ירושלים השלמה ת״ו

 

 

מבוא

מצוה גדולה קיים שאר בשרי החשוב והמעולה יוסף סעדיה מרציאנו הי״ו (בשיתוף יחידי סגולה מבני הקהילה) בראותו מצב בתי החיים של דבדו הולך ומדרדר פעל על מנת לעצור ההזנחה הנוראה.

פעולת ההצלה בללה: א) בניה מחדש של החומה מסביב לבתי החיים, ב) תיקון ושיפוץ המצבות ההרוסות, ג) סקר בללי של בתי החיים כולל רישום המצבות.

נקראתי ע״י בעל המצוה להגיע לדבדו בכדי א) להשגיח על מהלך העבודות באתר, ב) לתת תשובה לשאלות בענייני דת שיתעוררו במהלך עבודות השיפוץ (החומה ההולכת ונבנית לא תפגע בקברים, סגירת קברים פתוחים ל״ע, רישום מחדש של נוסח המצבות).

מן שמיא קא זכו לי להיות שותף למצוה חשובה זו. נסעתי לדבדו והשגחתי על הנעשה בבתי העלמין, קרוב לששה חדשים צמוד הייתי לביצוע התכנית שכללה גם שיפוץ בית כנסת הכהנים העתיק של דבדו הנקרא בית כנסת די אולאד צבאן, בית כנסת משפחת מרציאנו להרהאר, ובית כנסת משפחת מרציאנו בן עקו. שיפוץ בתי הכנסת בא ברגע הנכון, כי עוד זמן לא רב ושלושת בתי הכנסת האחרונים שעוד עמדו על תלם היו קורסים כפי שקרה לשאר בתי הכנסת.

באשר לבית עלמין העתיק ישנם מצבות קדומות מהתקופה הראשונה של יסוד הקהילה אשר דוגמתן קיימות בקהילות עתיקות כמו טיטוואן וכדומה והם מאבני מחצב, חצובות בהר הסמוך כפי שנהגו לעשות יהודי דבדו זה מאות בשנים, טבעיות ומונחות על הקבר וכאילו כאן נוצרו, ישנם מצבות מעובדות עם צורה של גוף אדם או ראש אדם בלבד ועוד סימנים נוספים ודוגמתן מצויות בבתי עלמין של טיטוואן, קסר אל קביר, סאלי, ראבאט ועוד, ובבית עלמין החדש ישנם גם מצבות מאבן שיש או עשויות מחול ומלט. בדורות הראשונים לא נהגו לכתוב מאומה על המצבה, ומנהג זה נמשך עד לראשית המאה העשרים — ובכל זאת פה ושם מצאנו רשום על מצבות בודדות שם פרטי של הנפטר, שם משפחתו ושנת פטירה, שבחי הנפטר מופיעות על המצבות מהמאה העשרים, וכן ידיעות נוספות המלמדות כי בשנה מסויימת נפטרו מספר רב של אנשים ממחלה מדבקת ב״מ. צפיפות הנקברים מורגשת בכל פינה ושעל בבית העלמין העתיק וכן בבית עלמין החדש, בל נשכח שהיתה תמותה גדולה של ילדים קטנים ב״מ ממחלות מדבקות ויש להניח, משום כך, שמספר גדול ורב של קברים שקעו באדמה ונראה שכל שטח בית עלמין העתיק גדוש קברים ומספר הבלתי נראים גבוה פי כמה מהקברים הנראים. נראה שבית עלמין העתיק מכיל למעלה מאלפיים קברים, אולי שלושת אלפים, אם לא למעלה מזה (לפי ההשערה גם בית עלמין החדש מכיל קרוב לאלף או אלף וחמש מאות קברים, מספר זה כולל גם קברי הילדים הקטנים ב״מ).

ההודאה לאל יתברך שזיכה אותנו במצוה יקרה זו, והסימן לכך ראינו בעובדה שאין אדם מאלה שעסקו בבניה ושיפוצים שנפגע תוך כדי מלאכתו או כתוצאה מכך. לי נאה ולי יאה להודות ולהלל לבורא עולם ששמרני בדרבים, תרתי משמע, בדרבים בהליכה מן הקודש אל החול ובחזרה, ובדרכים בתוך ארץ מרוקו, ברוך פודה ומציל, התהילה והתפארת לחי עולמים ב״ה וב״ש.

בתי העלמין

דורות רבים שאבו התרוממות רוח בימים בתקונם, עידוד ונחמה בתקופת משבר מזכרם הקדוש והזוהר של החסידים התמימים וישרי לב הטמונים בבתי עלמין בעיירה. גאוותם של בני הקהל היתה, בין השאר, על בעלי המופתים החסידים והצדיקים זיע״א שהובאו למנוחת עולמים בבתי העלמין.

שלושה בתי העלמין שימשו מקום קבורה לבני הקהילה לדורותיהם מיום הווסדה של הקהילה ועד יציאת אחרון בני הקהילה (מאיר מרציאנו די ישו וב״ב הם האחרונים לצאת מדברו ולעלות לארץ ישראל בקיץ תשנ״ה).

בית העלמין הראשון נמצא בקרבת הקדוש סידי יוסף, בין השכונות אלקצבא וקובויין, והיה בשימוש בין השנים 1680-1500 לערך; בית העלמין הנקרא״למערה לקדימא״ (בית עלמין הישן), או ״למערה תחתאנייא״ (בית עלמין התחתון) היה בשימוש בין השנים 1830-1680 לערך, השלישי נקרא ״למערה ג׳דידא״ (בית העלמין החדש) או ״למערה לפוקאנייא״ (בית העלמין העליון) היה בשימוש בין השנים 1980-1840 (שטח בית עלמין החדש מזכיר במדת מה בית העלמין שבהר הזתים בירושלים ת״ו).

מספר הכולל של מצבות בשני בתי עלמין הישן והחדש הוא קרוב לשלושת אלפים (בבית עלמין הישן נראה שיש מספר מצבות המתקרב לשלשת אלפים: הקברים, הלא נראים או שהמצבה שקעה או שלא הונחה כלל מלכתחילה, הוא גבוה יותר, אולי כפול ממספר הקברים הנראים לעין! ובבית עלמין החדש נראה שיש אלף קברים ומעלה, מספר הקברים השקועים באדמה גבוה הרבה ממספר הקברים הנראה לעין!) והיתכן שזה מספר הנפטרים מאז יום הווסדה של הקהילה? רבה של הקהילה בשנות תר״ע-תרפ״ה (1925-1910) הרב הדיין ר׳ שלמה הכהן צבאן ז״ל נתן תשובה לשאלה זו: … ויתחייב מזה שיש עוד בית עלמין ישנה אשר לא ידענו לה כי בית עלמין החדשה תחילתה בראש המאה השביעית (1840) והישנה יש בה קברות של המאה השישית (1840-1740) ומקצת מהמאה החמישית (1740-1640) נשארו מאות הקודמין עד המאה השלישית בהכרח יש

בית עלמין קדומה והיא נעלמת מאתנו והקול נשמע שהקברות שהם במקום הנקרא סידי יוסף שהמה יהודים (קונטרס יחס דובדו). מקום קבורה ראשון שהיה בשימוש הקהל הוא דבר מחוייב המציאות, מדוע? משום שבית עלמין הישן אין בשטחו מקום לקבורת נפטרים של תקופה המשתרעת משנת 1500 לערך (תקופת היווסדה של הקהילה) ועד לשנת 1840, קרוב לשלוש מאות וחמישים שנה!

והנה נודע לרב על קיומו של בית עלמין קדמון לשימוש בני הקהל בין השנים 1680-1500, הרב מצא סיוע המאשר קיומו של בית עלמין עתיק ״והקול נשמע שהקברות שהם במקום הנקרא סידי יוסף שהמה יהודים״. מקום מנוחת עולמים זה של האבות הראשונים זכיתי לראותו, המקום שמור להפליא, אין מקומי שיעיז לעבד ולגדל תבואה וכדומה בשטח זה הסמוך כאמור לקבר סידי יוסף, תושבי דברו רוחשים כבוד לשטח, ומאחד המקומיים שמעתי, משיח לפי תומו ״שטח זה היה פעם מקום קבורה יהודי״! יש בשטח בליטות, פה ושם, סימן של מקומות קבורה, ייתכן ובתקופה הקדומה לא נהגו להקים מצבה על כל קבר ומעטים היו הקברים שעליהם מונחת מצבה אולי משום כן לא נראים בשטח סימני קבורה ברורים! בית עלמין הקדום הזה, ירד מתודעת בני הקהילה ונשכח לאחר היעדרות ארוכה, של רוב יהודי דבדו שנטשו העיירה בין השנים 1680-1590 לערך.

בני הקהילה יצאו מדבדו כאמור בין השנים 1600-1590, לסיבה שעד היום לא עלה בידנו לדעת מהותה, המקור היחידי ללמדנו על כך הוא המכתב, מאת רבה של דבדו הרב יוסף בן שמעון הכהן סקלי ז״ל לרבה של העיר פאס הרב יעקב אבן צור ז״ל, ובמכתב, סתם הרב ולא פירש הסיבה ליציאתם של רוב היהודים; נחום סלושץ מומחה לקורות יהודי צפון אפריקה כתב שמצב בטחוני מסוכן גרם ליהודי דבדו להמלט מן המקום (יש בידנו עדויות לכך שחלק מבני הקהילה, והוא מיעוט, נשאר בכל זאת בדברו), פקודה מהשליט בשנת 1690 דרשה מיהודי דבדו המתגוררים בכפר דאר משעאל לחזור לדבדו, שובם של יהודי דבדו לעיר בית קברות האבות הכה גלים והידיעה הגיעה לקהילות רחוקות, ובעקבות יהודים החוזרים לביתם, באו משפחות חדשות להתיישב במקום. עדנה היתה לקהילת דבדו: בתים חדשים נבנו, בתים ישנים שופצו, נפתחו בתי כנסיות חדשים.

בית העלמין הקדמון, הממוקם במרחק ניכר מהשכונה נסגר. ראשי הקהל כבשו שטח קרוב, סמוך לבתים הראשונים של המללאח, והוא שטח הררי, סלעי, מעט תלול, ובחלקו התחתון, הקרוב לשכונה החלו לקבור ראשוני הנפטרים בתקופה החדשה של חיי הקהילה. על אחת המצבות הקדומות בחלק זה של בית העלמין רשום: ״שנת תפ״ד נלב״ע החכם רבי יוסף בן שמעון הכהן״, (שנת תפ״ד היא שנת 1724 למניינם). נחום סלושץ, שביקר בדבדו בראשית המאה העשרים, מצא מצבה ובה רשום שנת קבורה 1692!

בית עלמין הנקרא ״למערה תחתאנייא״ הנז״ל נראה מרחוק במו שטח זרוע אבנים המונחים כאן מימי בראשית, אך, האבנים האלה הנראים כל בך במקומם הטבעי, הם בעצם מצבות!

אנשי חברה קדישא נהגו לטפס לשטח הררי מכוסה אבנים גדולות וכבדות מאד, שקועות בקרקע, ובשטח ההוא סמוך לשכונת אלקצבא, עמלו קשות, ימים ולילות, לחצוב, ולחתוך אבנים שישמשו כמצבה. ששה עד עשרה אנשים, עוסקים במלאכת קודש, גמילות חסדים של אמת, ללא שכר או תמורה, לשם שמים, מה אני בחנם אף אתם בחנם, גררו וגלגלו האבן, בעמל רב מהשטח העליון שם נחצבה עד לבית העלמין. חציבת האבנים (״אבני מחצב״, מ״ב, י״ב, י״ג) היתה החלק המפרך ביותר בעבודה הקשה של אנשי חברה קדישא בדברו. סתימת הקבר ואטימתו היתה באמצעות לוחות אבן הנקראים ״אלחד״ שנחצבו בהר והם מחומר עשוי שכבות שכבות דקות, והן נחצבות בנקל, הנק׳ לוחות צפחה (וזה מקור שם השכונה הידועה בפי כל צפאח).

מדת המצבות נעה בין מטר וחצי לשנים וחצי או יותר! המצבות ברובן מקוריות, לא נגעה בהן יד מלבד מלאכת החציבה, אך ישנן מצבות אחדות, עליהן חרת איש חברה קדישא, ראש אדם, או ראש וגוף, או צורת גוף אדם, ונמצאות שתי מצבות מעובדות, מעוטרות מעשה ידי אומן (בבתי עלמין של קהילות טיטוואן, סאלי, קצר אלקביר, ועוד, ישנן מצבות בעלות עיטורים וצורות בעלות אופי אומנותי גבוה). עיטור המצבה ועיבודה שימש לדברי איש חברה קדישא, אמצעי לזיהוי קבר של אדם אמיד.

אבני קודש- אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

בתי העלמין

דורות רבים שאבו התרוממות רוח בימים בתקונם, עידוד ונחמה בתקופת משבר מזכרם הקדוש והזוהר של החסידים התמימים וישרי לב הטמונים בבתי עלמין בעיירה. גאוותם של בני הקהל היתה, בין השאר, על בעלי המופתים החסידים והצדיקים זיע״א שהובאו למנוחת עולמים בבתי העלמין.

שלושה בתי העלמין שימשו מקום קבורה לבני הקהילה לדורותיהם מיום הווסדה של הקהילה ועד יציאת אחרון בני הקהילה (מאיר מרציאנו די ישו וב״ב הם האחרונים לצאת מדברו ולעלות לארץ ישראל בקיץ תשנ״ה).

בית העלמין הראשון נמצא בקרבת הקדוש סידי יוסף, בין השכונות אלקצבא וקובויין, והיה בשימוש בין השנים 1680-1500 לערך; בית העלמין הנקרא״למערה לקדימא״ (בית עלמין הישן), או ״למערה תחתאנייא״ (בית עלמין התחתון) היה בשימוש בין השנים 1830-1680 לערך, השלישי נקרא ״למערה ג׳דידא״ (בית העלמין החדש) או ״למערה לפוקאנייא״ (בית העלמין העליון) היה בשימוש בין השנים 1980-1840 (שטח בית עלמין החדש מזכיר במדת מה בית העלמין שבהר הזתים בירושלים ת״ו).

רישום שם הנפטר היה דבר נדיר, לא ראו צורך לציין שם הנפטר והרי בל אחד ידע מה שדרוש לדעת, היום שהקהילה חדלה להתקיים אין אתנו יודע עד מה בנוגע למצבות הלא רשומות. מצבות אחדות, ללא שום כיתוב, מזוהות עד ימינו וזה עדות ליחס הרם שרחשו בני הקהילה ליחידי סגולה הצדיקים הרבנים זיע״א: קברי ״שמאענא״ זיע״א בבית עלמין הישן זכו בעבר הרחוק וזוכים עד היום לביקורים של בני הקהילה הבאים לשפוך כאן תפילה ותחינה לבורא עולם ובתום העליה לקברי שמאענא זיע״א יש נוהגים לאסוף מעט מעפר קברי הצדיקים לערבב עם מים ולמרוח על מקום מיחוש בגוף, ורבים סיפרו שהמיחושים והכאבים עברו להם! מי הם הצדיקים שמאענא אשר שמם הטהור נישא בפי כל? לדברי הרב הרש״ק בקונט׳ יחס דבדו הם הרבנים יצחק בן דוד הכהן ויצחק בן משה הכהן; ארבעה רבנים שד״רים מארץ ישראל שהתעכבו בדבדו, ושם נפטרו ונטמנו, אומרת גירסא שניה ; ולפי גירסא שלישית, קברי שמאענא זיע״א הם קברי החסיד הרב שמעיה כהן זיע״א ובנו (וי״א שלושת בניו), אשר בשעת סכנה החביאו עצמם בשוחה, האויב רדף אותם, ושם היתה קבורתם, והתקיים בהם האימרא ״בחייהם ובמותם לא נפרדו״, בסמטת בית כנסת דוגם היה בית הרב החסיד הקדוש רב שמעיה הכהן זיע״א, ״בית שמאענא״, חדרו של הרב עמד על תלו עד לפני שלושים שנה ורבים היו מגיעים שם לתפילה או תחנה, ונר תמיד דלק שם בחדר יום ולילה!

חמשה קברים, בקרבת קברי שמאענא זיע״א, ידועים כקברי חמשת צדיקים: החסיד הרב יוסף תורג׳מאן זיע״א (למשפחת תורג׳מאן), החסיד ר׳ יוסף בן גוראבא זיע״א (למשפחת הכהנים), החסיד רב יוסף בן ביבי זיע״א (למשפחת מרציאנו), החסיד הרב יוסף בן וואווא זיע״א (למשפחת בן חמו, ויש אומרים שהרב יוסף הנ״ל קבור בירושלים), החסיד הרב יוסף בן חג׳ילא זיע״א (אין בידנו פרטים על משפחת הצדיק הנ״ל).

באיזור האמצעי של בית העלמין הישן, מול שער בית העלמין, נמצא ציון בעל המופתים החסיד הרב שלמה בן מימון זיע״א (למשפחת מרציאנו בלשגר), ללא שום כיתוב כלל על המצבה! ועל ידו קבר בנו של הרב זיע״א.

בימי החסיד רבינו שלמה זיע״א היתה בצורת ונוסף על כך, גם המעיין בשכונה ״מעיין סביליא״ הפסיק כמעט לתת מימיו, התושבים עמדו בפני ימי סכנה אך לה׳ הישועה!

בני הקהל הכריזו על צום ועצרת. הקהל, אנשים נשים וטף, פנו למקום תפילה מחוץ לישוב, בדרך העולה למעיין תאפרננת סמוך ממש לדבדו, החסיד הצדיק הרב שלמה בר מימון זיע״א בראש הקהל, עמד שם תקע מקלו, פרץ בבכי ובתחנונים, ויחד אתו זעקו בני הקהל להקב״ה לרחם על בריותיו, הרב זיע״א משך המקל הנעוץ באדמה ומים חיים פרצו מבין הסלעים, מקום זה שבו נעשה נס לישראל נקרא ״קאייד לגאבא״ (מושל היער). המקום היה חביב על יהודי המקום ונהגו ללכת שם לתפילה לפני רבונו של עולם. עד לפני שנות דור עדיין מים זרמו מבין הסלעים ב״קאייד לגאבא״, היום אין זכר לא למים ולא למעיין.

סמוך ממש לציון קבר הקדוש רבינו שלמה בר מימון זיע״א נמצא ציון הקבר של החסיד רבינו שלמה בן זהור זיע״א (קצה האחד של המצבה כמו שקועה באדמה, הקצה השני מוגבה, וזה סימן הציון הקדוש).

כאן במרכז בית עלמין יש המצביעים על חלקה של קברים רבים, כולם ממשפחת הכהנים, נקראת ״לכוואהנא״.

בבית עלמין החדש בני הקהל פקדו את ציון הקבר של החסיד ״ארבי לקביר״ הרב שלמה הכהן צבאן זצ״ל שנפטר בשנת תר״מ (1880), וכן קבר הדיין הרב אברהם מרציאנו זצ״ל, ועוד.

יש להזכיר שבניית חומות בתי העלמין בשנים 1921-1920 יזם רבה של דבדו רבינו שלמה הכהן צבאן זצ״ל הנקרא לחכם דצבאן, ביצוע העבודות היה תחת השגחת ראש חברה קידשא למשפחות מרציאנו, בן סוסאן, בן גיגי ועוד, ר׳ שמעון מרציאנו די בראהים זצ״ל.

חברה קדישא שניה היתה קיימת והיא שימשה משפחות הכהנים, בן חמו, בן נאים ועוד.

ראשי חברה קדישא הראשונה היו ר׳ שמעון מרציאנו הנ״ל, ר׳ ראובן בן סוסאן, ר׳ משה בן גיגי, ועוד.

ראשי חברה קדישא השניה היו ר׳ יעקב בן נאיים, ר׳ יצחק בן חמו בר-רפאל, ר׳ שלמה מרציאנו בלשגר.

אנשי חברה קדישא מכובדים מאד בעיני בני הקהל ומסורים לצרכי רבים על מנת שלא לקבל פרס. שמות החברים היו: ר׳ יצחק די בן דווד הכהן, ר׳ יעקב בן נאים די מרדוך, ר׳ שלמה בן נאים, ר׳ אברהם בן נאים, ר׳ יצחק בן נאים, ר׳ מריטך מרציאנו, ר׳ רפאל בנו של מ״ז הרב משה מרציאנו, ר׳ יצחק די רחמים מרציאנו, וכן ראש החברה קדישא ר׳ יצחק בן חמו בר רפאל ז״ל ועוד. רבים מבני הקהילה היו מסייעים לבני חברה קדישא לעת מצוא, ונהגו לצרף אתם צעירים בני 12־14, אשרם ואשרי חלקם!

על מצבה אחת היה נוסח רשום מלא בהיפוך אותיות של כל מילה, האם טעות של האיש רושם הנוסח, או בני החברה החליטו לרשום בדרך היפוך לסיבה ידועה להם? בדורות האחרנים השתמשו, פה ושם, בצרפתית או ספרדית (זאת כשגיאה היוצאת מיד המלך). בשנת תשנ״ג נתבקשתי ע״י מר יוסף מרציאנו (ג׳יף) להשגיח על ביצוע עבודות בנייה מחדש של חומות שני בתי העלמין, הודות לה׳ יתברך, קיבלתי המשימה, שנמשכה קרוב לחצי שנה, זכרה ה׳ לי לטובה, כמו כן עסקתי בטיפול הקברים הטעונים תיקון ושיפוץ, העתקתי נוסחאות המצבות, וגולת הכותרת היה שיפוץ שלושה בתי כנסת, שרידים אחרונים של נכסי ומוסדות קהילה קדושה. ישלם ה׳ פעלם של היזמים והממנים התכנית הקדושה, ותהי משכורתם שלימה מעם ה׳ אלהי ישראל, אמן.

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

עמוד 10

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א.

מנהגי חברה קדישא

במסכת שבת דף קב״ז ע״א שנינו אמר רב יהודה בר שילא א״ר אסי א״ר יוחנן ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעלום הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן הכנסת אורחין וביקור חולים ועיון תפילה והשכמת בית המדרש והמגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חברו לכף זכות.

א) אדם שנפל למשכב ומצבו הבריאותי מעורר דאגה דרש שמירה, אנשי חברה קדישא ישבו אתו בקביעות לרבות בשעות הלילה.

ב) בליל שבת קודש מיד אחר תפילת ערבית, עוד לפני שכל אחד הלך לביתו, יש שהזדרזו לבקר, ביקור קצר מאד את החולה לאחל לו שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא, על מנת לעודדו ולחזק רוחו.

ג)  בשעת גסיסה ב״מ נהגו לקרוא שיר השירים, ובשעת יציאת נשמה אמרו אנא בכח, פרשת קריאת שמע, בידך אפקיד רוחי וכוי, ה׳ הוא האלהים ה׳ הוא האלהים, וסיימו ה׳ אמת, משה אמת ותורתו תורת אמת. (הגאון ר׳ דוד הכהן סקלי, בספרו קרן לדוד, ילקוט דוד, דף ל״ז ע״א מביא מקור למנהג בדברי הזוהר הקדוש: … א״ל לצליה תא וקטליה ולא בשמא דלא אתחזי האי לאדכרא עליה קדושה עלאה … (וראה גם ספק מעבר יבק, דפוס מנטובה, דף ל״ו־ל״ח), וליחידי סגולה דקדקו להיות עשרה אנשים לומר את הפסוקים ופרשת היחוד, (נהגו לומר סדר יציאת נשמה גם לילדים קטנים ב״מ).

ד)        נהגו אנשי החברה קדישא בחול המועד סוכות לחצוב, בהר הסמוך לבתי העלמין, את האבנים לאטימת הקבר ואת האבנים לציון הקבר. שמעתי ממו״ר מר זקיני הגאון החסיד הרב שמואל זצוק״ל טעם למנהג זה של יהודי דבדו להכין אבני הקבורה גם בימי חוהמ״ע סוכות: בהפטרת שבת חוהמ״ע בספר יחזקאל פרק ל״ח מדובר בענייני קבורה של אנשי גוג שנא׳ והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל… וקברו שם את גוג, ועוד קוראים אנו בהפטרה זו את הפסוק: ועברו העוברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון… (חז״ל במס׳ מועד קטן למדו מפסוק זה מצוה לציין קברים), וזה מצוה שיש בה צרכי רבים שמותר לעסוק בה בחוהמ״ע כמוזכר בשו״ע או״ח סי׳ תקמ״ד. נציין שהבהנים נטלו חלק במו אחיהם הישראלים, בשלב זה של העבודה הנוגעת לצרכי הנפטרים.

ה)   גברים תפרו תכריכי גברים, והנשים תפרו לנשים. לא נהגו לעשות קשר בחוטי תפירת התכריך במחבר בספר מעבר יבק.

ו)   התכריך של אדם חסיד וכשר: תחרות היתה בין אנשים שרצו לעסוק במצות תפירת התכריך לצדיק ולכן היו מציעים זאת תמורת תרומת כסף שנועד לקופת חברה קדישא.

ז)  הטהרה נעשתה בבית הנפטר ובשעה ההיא היתה התגודדות נשים סביב מקוננות, ויחד בבכי ובקולות יללה הזכירו שבחי הנפטר, הרב או ראש הקהל היה דורש מהנשים להפסיק מחול הבכי והיללה וגוער בנשים השורטות פניהן. נשים מקוננות בצוותא הוא מנהג עתיק בישראל ועוד בזמן הבית, הנביא ירמיהו מכריז: כה אמר ה׳ צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה (ירמיהו, פרק ט/ ט״ז).

ח)   העוסקים בכריית הקבר לא נהגו למסור מיד ליד כלי החפירה, וכן המטהרים העוסקים בטהרה, וכן בכיסוי הקבר לא נהגו להעביר מיד ליד את האת, והטעם שלא להושיט צרה ליד חבירו (מעבר יבק, מאמר ב׳, פרק ב״ז) בעת כיסוי הקבר, אמרו המכסים והוא רחום יכפר עוון ג׳ פעמים.

ט)  בצוואת ר׳ יהודה החסיד כתוב (ספר חסידים, צוואה, סע׳ ב׳): אין לחצוב קבר ולהניח פתוח אם אין נותנים בו המת מבעוד יום… ב״מ…, ומשום כך לא נהגו לעזוב באמצע כריה, קבר, באשר התברר לקברנים שהמקום מקום סלע וקשה עד מאד לסיים כריית הקבר, אדרבה הם הגבירו מאמצים לגמור כריית קבר היכן שהתחילו ובשום אופן לא עברו למקום אחר; מאמצים עילאים נדרשו מהקברנים לסיים מלאכת הקודש. קברים רבים בבתי העלמין בדבדו חצובים באדמה סלעית. בשעת כריית מקום הקבורה נהגו להחליף בין איש לרעהו ברכת ״ה׳ עמכם״ ולא ברכת ״שלום״.

י) אדם לא כשר שנפטר, לא החליטו אנשי החברה קדישא בצוותא על מקום קבורה, אבל אחד מבני החברה זרק לאויר כלי עבודה, והיכן שהכלי נחת, שם חפרו מקום הקבורה, ובדרן כלל השתדלו על מנת שהכלי ינחת במקום סמוך לקיר בית העלמין.

יא) לויה שנדחית ליום המחרת, והקבר כבר מוכן מבעוד יום, נהגו להניח כלי, כגון בקבוקי שמן וכדומה, בתוך מקום הקבורה עד לשעת הלויה.

יב) בשעת הלויה, קהל המלווים אמרו בצוותא ובקול רם ובלחן דבדובי המעורר לתשובה ולמחשבה טהורה, ויהי נועם ה׳ אלהינו עלינו וכו׳ וכן מזמור מ״ט שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד.

יג) בשעת הלויה נהגו לשאת את ההספד במקום מיוחד לשם כך, סמוך לבית עלמין, בין בית העלמין הישן והחדש (מקום זה מיועד היה לעצרות הקהל כגון לאמירת סליחות בזמן בצורת, לאמירת סדר ברכת החמה ברוב עם וכדומה).

יד) בפתח ההספד נהגו לשאת קינה.

טו)  בהגיע המיטה לבית החיים, הלכו ארבע אמות ועמדו קימעא, כך עשו פעמים או שלוש, ובמרחק מה ממקום הקבורה, ערכו סדר ההקפות, סדר זה עשו לצדיקים וכשרים בלבד.

טז)   הורדת גופת אדם חסיד וכשר למקום מנוחת עולמים זכו בה אנשים שתרמו תרומה לקופת חברה קדישא, זאת כאות חיבה וכבוד גדול לצדיק.

יז) יש ונהגו לעשות סדר ההתרה לפני אטימת הקבר.

יח) נהגו לשבת קימעא באחד מבתי הכנסת בדרך חזרה מלוויה.

יט) מי שנטל על עצמו להביא ביצים לסעודת הבראה נזהר מאד להכין מספר הבצים בהתאם למספר המדוייק של היושבים שבעה.

כ) מי שלא יושבים שבעה נמנעו, במדת האפשר, לא לישון בלילה הראשון בבית הנפטר שם יושבים שבעה בני המשפחה.

כא) נהגו לעשות צדוק הדין גם בלילה.

 

 

בב)   המנהג לומר דברי תורה תוך השבעה לא היה דבר נפוץ כלל, הדרשה היחידה היה זה ההספד בשעת הלויה.

בג)   דרשת ליל השבעה אמרו בעיקר לאנשי מעשה ורבנים, לכבוד אדם חשוב אמרו דרשה גם ביום שבת תוך השבעה.

כד) ביום שבת קודש אמרו שבת תנחמכם.

כה) יש שנהגו לא לטעום כלום בבית היושבים שבעה, ושמעתי לאמור שמשפחות הכהנים דקדקו בזה מאד וראיתי בשו״ת ליצחק ריח מאת הגאון הרב יצחק אבן דנאן ז״ל, ליקוטים, עמי חי, וז״ל: טעם המנהג שאין לוקחין שום דבר קטן וגדול מבית האבל כל משך שבעה ימי אבלות משום רוח הטומאה ששורה שם ז׳ ימים וישראל קדושים…

כו) בליל פקידת החודש ופקידת השנה נהגו לערוך סעודה והשתדלו להזמין עניים לסעודה זו. (מנהגם היה להזמין עניים גם לסעודת המילה, או סעודה שעורכים לכבוד הנחת תפילין וכדומה).

כז)   יש ונהגו לעלות בימי השבעה על קבר הנפטר, הרב דוד הכהן סקלי ז״ל, בספרו קרן לדוד, חלק ילקוט דוד ־ באהל דוד דף י״א כתב מקור של המנהג מספר הזוהר פרשת ויחי וז״ל: ר׳ יצחק הוה יתיב יומא חד אפתחא דר׳ יהודה והוה עציב וכו׳ א״ל אתינא לגבך למבעי מינך תלתא מלין חד דבד תימה מלי דאורייתא ותדבר מאינון מלין דאנא אמינא וחד דמזכי ליוסף ברי באורייתא וחד דתיזל לקברי כל ז׳ יומון ותבעי בעותיך עלי וכוי, וכתב הרב הרד״ך: דמכאן נתפשט בישראל לילך כל ז׳ לבית הקברות ועושין השכבה למת ומבקשין עליו רחמים… (ועיין הרמב״ם, הל׳ אבל, פ״ד, ה״ד, וכן שו״ת הריב״ש סי׳ קנ׳׳ח).

יש משפחות שהגברים לא נהגו לעלות על קבר הנפטר תוך השבעה.

כח)   ביום השבעה וביום השלושים וביום השנה בשעה שאמרו פרק תהילים והשכבה נהגו לפרוס מעיל של הנפטר על הקבר.

כט) ביום השבעה, אחר תפילת שחרית, סיימו את האבילות על ידי נטילת ידים ורגלים בשיכול, היינו שפכו מים על יד ימין ורגל שמאל, ולאחר מכן שפכו מים על יד שמאל ורגל ימין. הזדרזו לשבור, ולהוציא מכלל שימוש הכלי ששימש לנטילה וכן הגיגית שם נטלו ידים ורגלים. (מנהג זה מוזכר בספר ויען שמואל להרב הגאון ר׳ שמואל מרציאנו ז״ל).

ל) יש נהגו לעלות על הקבר, בחודש הראשון, בימי שני וחמישי.

לא) פקידת החודש עשו אותה על כ״ב יום מיום הפטירה (הרב שלמה הכהן זאגורי ז״ל בספרו ויקץ שלמה, עמי קכ״ח) היינו ליל כ״ג לפטירה, ויש שעשו ליל כ״ה לפטירה או גם ליל כ״ז.

לב) יש נשים שנהגו לדחות הצעות להתחתן בשנית אחר פטירת הבעל ב״מ ״מפני כבוד בעליהן״, ובאות לצער של אמת על בעל שנפטר ב״מ (כך כתב רבינו הרב הרד״ך בספר קרן לדוד, חלק ילקוט דוד באהל דוד, דף ל״ז).

לג) יש שנהגו לבקר לעתים קרובות, בעיקר בשנה ראשונה, את קבר הנפטר, העליה לקבר היו לה שתי מטרות אחת לבקר ולהתייחד עם זכרו של הנפטר, שתים לומר תפילה והשכבה ולהדליק נר למנוחת נפש הנפטר ובלשון יהודית־ערבית אמרו: יזורו (להתייחד) ויראחמו (לומר תפילה).

לד) נהגו להיות בתענית, מדי שנה בשנה, ביום פטירת ההורים ב״מ.

לה) נהגו להשתמש בעפר קברי צדיקים מפורסמים, כגון קברי הצדיקים הנקראים ״שמאענא״ ז״ל או מקבר המלוב״ן הרב שלמה בר מימון ז״ל לערבב העפר במים חיים ולמרוח על הפנים ועוד, ויש שנהגו לשתות מעט ממים זה.

לו) נמנעו מלפגוע בכל בעל חי הנמצא בשטח בית העלמין ומי שנתקל בבעל חי שהוא שם, נהג למלמל ״ברוך הבא״.

לז) אדם שהוטל עליו חכם או נדר מטעם רב הקהל, בא לבית העלמין ובנוכחות שגי עדים קיבל על עצמו את גזר הדין (עיין בספר שו״ת ויאסוף שלמה לגאון הרב שלמה הכהן צבאן, חו״מ, סי׳ מ״א).

לח) אם הנפטר אדם בשר ומיחידי הקהל נהגו להתפלל יום יום בביתו מנחה וערבית, יש שהסתפקו לשלושים יום, ויש נהגו להתפלל כל השנה בבית הנפטר מנחה וערבית.

יחס דבדו.

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א.

חתימות הרבנים ז"ל

מנהגי חברה קדישא המוזכרים בסכגרי הגאון הרב שלמה הכהן

צבאן זצ״ל

נשאלתי מאחד מחברת גומלי חסדים ברחיצה שמנהגם במי שמת זקן ורגליו כמושים שבעת הרחיצה באים לפשוט את הרגל ולפעמים אינם יכולים ומשברים את רגליו ונשמע קול השבר ואמר שמוכרחים לעשות כן כדי לנקותו אי שפיר עבדי.

והשבתי לו דלאו שפיר עבדי שזה בזוי גדול למת ואם רבותינו הקפידו על בזיונו של מת ואמרו יום טוב שני שמוהו כחול לגבי המת ועוד אמרו אין נוהגים קלות ראש בבית הקברות מפני כבוד המתים ואיך אנו לא נקפיד על בזיונו ועיין בסימן ת״ג ס״ו וז״ל אין מפרקין את העצמות ולא מפסיקין את הגידים ואם בליקוט עצמות אמרו כן כ״ש כשכל הגוף שלם והנשמה עומדת מלמעלה ועיין באה״ט של מוהר״י טיקטין וז״ל וכל מעשה ועניני המת יהיו בצניעות כאלו הוא חי שלא יתבזה כי הנשמה מכרת בכבוד הגוף ובבזיונו ע״ש ויכולים הם לרוחצו ולנקותו כשהוא מוטה או על צדו או באופן אחר ואם יש להם טירחא יתירתא ישלם השם פעולם.

(ויאסוף שלמה, יריד, סי׳ י״ב).

זה כמה שנים מימי קדם בתי קברות אשר בעירנו חדשים גם ישנים פרוצות אין חומה ועד כה בשנת פר״ת עזרני השם ודברתי על לב יחידי סגולה לבנות להם חומה סביב והעיר השם את לבבם ונתנו לכסף מוצא עד שהקיפום חומה סביב שנבנית סמוכה לבית הקברות סביב ויש מקומות שקיר החומה בנוי על הקברות אם יכולים הכהנים לילך סמוך לחומה ממש או צריכים הם שום הרחקה.

לענ״ד דהמקומות אשר הם סמוכות לקברים רק שהקיר אינו בגוי על הקבר ממש א״צ שום הרחקה הגם שפסק מרץ בסי׳ שע״א וז״ל אסור לקרב בתוך ד״א של מת או של קבר ובו׳ אבל אם הוא מסויים במחיצות גבוהות יו״ד טפחים א״צ להרחיק ממנו אלא ד״ט ולכאורה נראה דבמקום שהכותל הוא אצל הקבר צריך הרחקת ארבעה טפחים ואסור ליגע בכותל.

 

אלא דיש לחלק דהתם מיירי דהמחיצות בנויים על הקבר אשר המת בתובם ויש קירוי על המחיצות ויש בו חלל טפח על טפח ברום טפח דקי״ל שהטומאה מתפשטת בבל הקבר ומטמא מגבו ומצדדיו ואף מקום שאין כנגדו המת דלא מיקרי טומאה רצוצה עיין להרב״י סי׳ שע״ב בזה. ואף גם זאת הוא דצריך הרחקת ד׳ טפחים דוקא אם אין במחיצות שסביבו פותח טפח וסתומים מכל צד אבל היכא שהמחיצות יש בהם פותח טפח דהטומאה יוצאה ממנו א״צ שום הרחקה ומותר ליגע בכותל עצמו וכמו שבתב מור״ם סוף סי׳ שע״א וז״ל ומותר לכהן לעמוד אצל הבית שיש בו מת ומותר ליגע בכותליו ובלבד שלא יהיה שום דבר שמאהיל עליו ע״ב.

וכן מצינו הדבר מפורש בהרב״ח בסוף סי׳ שע״א וז״ל ומיהו דוקא כשהמחיצות הם סתומים מכל צד וכו׳ הו״ל קבר סתום ומטמא כל סביביו עד ד״ט ואצ״ל דאוסר לנוגע בכל כותליו אבל אם יש לו פתח שלא נסתם א״צ להרחיק כלל ומותר אף לנגוע אף בבותליו יעו״ש. ומב״ש בנד״ד שהכותל בנוי למעלה ע״ג הקבר בסמוך לו וכל בית הקברות מליאה חלל ואויר שא״צ שום הרחקה מן הכותל ומותר ליגע בכותל עצמו.

אכן במקום שקיר החומה הוא בנוי ממש על חלל הקבר הא ודאי הכהנים צריכים להרחיק ד״ט ומכל שבן שאסור לנגוע בכותל ולכן אותם המקומות שהחומה בנויה על הקברים צריכים לעשות להם ציונים כדי שלא יהיה מכשול טומאה לכהנים שהולכים דרך שמה.

(שם, סי׳ י״ח).

נשאלתי מנגיד החברה במעמד כל חברת גומלי חסדים מהו לקבור אדם בנוני אצל ת״ח אחד דהיינו שהיה מ״ת וש״צ וגם היה משתדל באורחים הבאים ליטפל בהם באכילה ושתייה ולינה בגופו והוא מוחזק בעיניהם לצדיק.

לכאורה נראה דיכולים לקבור בינוני עם צדיק שהרי כתב בסי׳ שס״ב דאין קוברים רשע אצל צדיק וכו׳ וכן אין קוברים צדיק וכשר ובינוני אצל חסיד מופלג ע״ב ועיין להט״ז שכתב שצ״ל צדיק וכ״ש בינוני אצל חסיד יעו״ש משמע דדוקא רשע אצל צדיק הוא דלא אבל בינוני עם צדיק קוברים ובן משמעות דיוקא דסיפא דדוקא בינוני אצל חסיד מופלג הוא דלא אבל בינוני עם צדיק קוברים.

אלא דנראה לומר דכל שהם שני מדרגות אין קוברים אותם זה אצל זה ולכן גם בינוני עם צדיק לא מצו ודמי להא שכתב מרץ דאפי׳ רשע חמור אצל רשע קל לא מצו וכן ההוא דאין קוברים צדיק אצל חסיד דלא הבא נמי לא שנא דהתם נמי קרובים זל״ז במדרגתם וכיון שמחולקים במקצת לא מצו הכא נמי כיון שמחולקין במקצת לא שנא והא דנקט ברישא דאין קוברים רשע אצל צדיק כדי לאשמועינן דאפילו רשע חמור עם רשע קל להבי נקט רשע ברישא ג״ב ובסיפא אגב דנקט דאין קוברים צדיק אצל חסיד סיים במילתיה דב״ש בינוני אצל חסיד אבל הו״ה בינוני אצל צדיק דלא ועיין להשד״ח מ׳ אבילות אות קס״ד וז״ל כתב מסגרת השולחן וכר ולא ראיתי מקפידים ע״ז ולא ידעת מה טענה היא זו לדחות ולזלזל ח״ו בהלכה פסוקה ובל הפוסקים וכו׳ וכתב החת״ס סי׳ שמ״א דזה הלל״מ והולכים בספיקו לחומרא יעו״ש ופשיטא דצריך לדקדק בזה ואם אין אתנו יודע רבות מחשבות בלב איש האדם יראה לעינים ולא ניתנה תורה למלאכי השרת עכ׳׳ל יעו״ש ונראה דשיעור ההרחקה הוא שיעור קבר אחד עיין בחכמת אדם כלל קנ״ד (שם סי׳ י״ט).

 

נוסח מצבות בבית עלמין הישן המוזכרות בקונטרס יחס דבדו לרב שלמה הכהן־צבאן זצ״ל שנעתקו בשנת תרפ״א

החכם כמוהר״ר יוסף בן שמעון נלב״ע שנת תפ״ד

 יעקב בן משה הכהן….

החכם רבי שלמה בן שמעון שנת הוגנ״ת…

 יעקב הכהן…

יוסף בן אברהם החסיד…

 כמוהר״ר יצחק בן דוד הכהן זלה״ה ש׳ שמע ישרא״ל…

 החסיד כמוהר״ר יצחק בן משה הכהן ש׳ תקע״ט…

כמוהר״ר מרדכי בן משה הכהן תקע״א זלה״ה…

 כמוהר״ר משה בן צולטאן ש׳ תקע״א מרדכי בן משה הכהן…

דוד בן משה בן סוסאן ש׳ תצ״ד…

דוד בן נסים נלב״ע ש׳ התקנ״ג…

משה בן יוסף בן חמו שנת התק״ע…

יעקב שנת תע״ב…

יצחק בן חמו ש׳ ת״ק…

 שלמה בן חיים הכהן שנת תקע״ו…

 ר׳ יוסף בן משה הכהן שנת תק״ו…

 

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

נוסח המצבות בבית עלמין הישן

כפי שנעתקו ע״י בשנת תשנ״ד

1

שנת התפ״ד נלב״ע החכם רבי יוסף …. כהן ….

2

נלב״ע שנת התע״ז החכם רבי יעקב…

  •  

… ר׳ משה בן הרב אהרן בן חמו…

  •  

… ר׳ משה בן מרדכי …

  •  

… ר׳ משה בן עקו …

  •  

נלב״ע… מרדכי בן משה שנת תקע״ה לפ״ק זלה״ה

  •  

נפטר לב״ע … התצ״ד …

  •  

נלב״ע כמוהר״ר משה צולטאן שנת התקע״א…

  •  

… בן חיים כהן … תקע״ו

  •  

נלב״ע הרב אברהם בן חמו ז״ל שנת….

11

                                                      נלב״ע שמעיה בן משה…

 

נוסח המצבות בבית העלמין החדש

(המצבות שמספרם 82, 83, 111, 129, 142, 154, 155, 156, 157 לא נכתב עליהם מאומה. מר מאיר מרציאנו בן הקהילה האחרון המתגורר בדברו זיהה לי שמות הנפטרים חלקם בחיים ותיארנו כאן נוסח משוער ומקוצר. הנוסח מופיע בתוך סוגריים).

12

נלב״ע בה״ר אברהם בן גיגי תרב״ו לפ״ק ז״ל.

                                                                    13

 

נלב״ע ר׳ שלמה בן צולטאן ז״ל.

שורה מם׳ 1

14

ה׳ ינקום נקמתו ציון לנפש חיה זאת מצבת קבורת הזקן הכשר מ״ד אשר נקבר חוץ לזמנו וחוץ למקומו זה שמו יעקב בן סוסן תאורירת ונהרג ביום ג׳ ב״ו לח״ו סיון התשכ׳׳ו ועשו בו שחיטת חוץ ה׳ ינקום נקמתו והיו ימיו חמשה ושמונים שנה היה כל ימיו חבר של חב׳ הרשב״י וזכה לזקנה תנצב״ה.

 

TUÉ A TAOURIRT MARDI LE 4  JUILLET 1967 A MIDI

                                                  15

  •  

                          LE 1.4.63 ציון לנפש חיה זאת מצבת … תנצב״ה

  • 16

ציון לנפש חיה זאת מצבת קבורת האשה הכשרה והצנועה מפורסמת במעשיה הטובים כפה פרשה לעני מרת מרים נ״ע אשת הארון חמו נ״ע ימי חייה תשעים שנה.

   MRIMA DE ABRAHAM  MARILI  LE   19.1.63                                       

 

 

 

 

17

זאת מצבת קבורת האשה הכשרה מפורסמת במעשיה הטובים וחשובים בישראל שתקנית רחמנית גומלת חסדים טובים מרת חנה נ״ע אשת ר׳ משה בן חמו נ״ע וימי חייה חמשה ושבעים שנה.

HANA FILLE DE RABBIN ABRAHAM MARCIANO

18

ציון לנפש חיה זאת מצבת קבורת האשה ב׳ הצנועה המאושרת במעשיה הטובים ה״ה עישא בת יסתר נ״ע ימי חייה חמשה ושמונים ונלבע״ה ביום ז׳ לחודש ניסן התשב״ר תנצב״ה.

LE 20.3.64

19

זאת מצבת קבורת תמר בת קמרה אשת האדון כמוהר״ר אברהם מרציאנו והיו ימיה במאה שנה ונפטרה לב״ע ביום א׳ שהוא יום י״ז

לחו׳ כסלו התשב״ה.

LE 22 NOV. 1964

20

זאת מצבת קבורת האשה הכבודה והצנועה סעידה בת עישא אשת אברהם לעסרי נתלכדה ביסורים קשים ומרים והיו ימיה 78 שנה

תנצב״ה.

21

זאת מצבת קבורת הכש׳ הכבודה והצי אסתר בת סעידה ן׳ חמו נפטרה לב״ע ביום שני בשב״ק שהוא יום תשעה לחו׳ אלול התשב״ה והיו ימי ס״ב שנה תנצב״ה.

 

LE 6 SEPTEMBRE 1965

 

22

זאת מצבת קבורת האשה הכבודה הצנועה הנכבדרת מרת עישא שקרון אשת יוסף מרציאנו בן לשגר נ״ע שנלב׳׳ע ביום עשרה בטבת

שנת התשב״ו תנצב״ה.

 

RECDO DE TUSHIJOS HIETOS YEISNIETOS 3.1.1966

 

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

23

זאת מצבת קבורת האשה הכבודה הצנועה מרת אסתר שקרון והיו ימיה תשעים שנה נלב״ע ביום חמישי ב׳ כסלו שנת התשב״ו.

DEBDOU LE 15  DECEMBRE 1966

  • 24

זאת מצבת קבורת האשה הכבודה והצנועה מרת זהרא אשת כה״ר דוד מרציאנו נ״ע שנלב״ע ביום עשרה לחודש סיון שנת התש״ן־

תנצב״ה.

1960

25

  •  

ציון לנפש חיה זאת מצבת קבורת הז׳ הב׳ מנא דכשר ירא אלהים וסר מרע אשר נלכד ביסורים קשים ומרים כלענה ורוש זה שמו ויעל אליהו בר שמחה בן חמו נ״ע שנלב״ע ביום חמישי בש״ק ביום ב׳ לחו׳ כסלו התשכ״ו והיו ימיו כתשעים שנה תנצב״ה.

ELIE DE MESSAOUD BENHAMOU DÉCÉDÉ A DEBDOU LE 15.12.1966

  • 26

זאת מצבת קבורת הזקן הכשר מנא דכשר ירא אלהים וסר מרע בעל מדות טובות ומנהיג הדור הנגיד הגביר המרומם איש תם וישר החבר של חברת זוהר הקדוש והיה זהיר בתפלה ומתפלל מלה במלה כה״ר דוד בר שלמה מרציאנו נ״ע שנלב״ע ביום ארבעה לחו׳ תשרי ש״ש

התשכ״ו תנצב״ה. 30.9.1965

27

זאת מצבת הזה״כ שנתיסר ביסורים קשים ומרים ה״ה שמעון בר עישא והיו ימיו ששה ושבעים שנה ונלב״ע ביום י״ח סיון תשכ״ד

תנצב״ה. 28.5.1964

 

28

זאת מצבת קבורת הח׳ הש׳ והכולל אישור כולל ענוותן כהלל ותמים היה מתחסד עם קונו ולא זז ספר מידו החכם השלם כה״ר דוד בן כמוהר״ר משה מרציאנו אשר נתבש״ם ביום 23 לחו׳ שבט ש׳

התשכ״א תנצב״ה.

DÉCÉDÉ LE 9   FEVRIER 1961

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

אבני קדש אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

 

שורה מם׳ 2

  •  

ג׳אנא בן חמו 24 תמוז 1976 22.7.76

  • 30

ציון לנפש חיה זאת מצבת קבורת הזקן הכשר מנא דכשר ירא אלהים וסר מרע בעל מדות טובות ומנהיג הדור הנגיד הגביר המרומם איש תם וישר החבר של הזוהר הקדוש והיה זהיר בתפלה ומתפלל מלה במלה בה״ר אברהם ב״ר אהרן ן׳ חמו נ׳׳ע שנלב״ע ביום עשרה כסלו

ש״ש התשל״א תנצב״ה.

ABRAHAM BENHAMOU 8.12.1970

  • 31

ציון לנפש חיה זאת מצבת קבורת האשה הכי והצנועה מפורסמת במעשיה הטובים ביישנית שתקנית רחמנית גומלת חסדים טובים כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון נתיסרה ביסורים קשים ה״ה מרת צלטנה נ״ע אשת סי׳ משה מרציאנו וימי חייה ארבעה וארבעים שנה נלבע״ה ט׳ ניסן שנת התשכ״ט תנצב״ה.

LE 28  MARS 1969

  • 32

זאת מצבת קבורת הז״ך איש תם וישר הישיש ונשוא פנים המנוח אברהם לעסרי ונלב״ע ביום ג׳ שמונה ימים לחודש תמוז שנת תשב״ב והיו ימיו חמשה ושמונים שנה תנצב״ה.

ABRAHAM LASRY LE 10.7.62

 

  •  

ציון לנפש חיה זאת מצבת קבורת איש תם וישר מנא דכשר החבר מח׳ גומלי חסדים המנוח זה שמו דוד בר יעקב עאנקונינא המכ׳ צ׳גיוור נ״ע ונפטר לבית עולמו ביום כ״ב לחו׳ כסלו ש׳ שנת התשכ״ב לפ״ג והיו ימיו לערך ששים שנה פה דבדו יע״א תנצב״ה.

  • 34

ציון לנפש חיה זאת מצבת קבורת איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע הזקן הכשר המנוח זה שמו דוד בר כבידא נ״ע מרציאנו שנפ׳

לבית עולמו.

35

  •  

זאת מצבת קבורת איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע שהיה שמש בבית הכנסת של הר׳ שלמה בן מימון ולומד תהילים כל היום ונתייסר ביסורים קשים ומרים המנוח ז׳׳ש משה בן יוסף מרציאנו בלשגר שנלב״ע ביום ח׳ שבט ש׳ התשי״ט תנצב״ה.

  • 36

זאת מצבת קבורת הזה״כ איש תם וישר העניו המדוכה ביסורים קשים ומרים ה״ה דוד הכהן המכונה למהירז שנלב״ע ביום שמיני

לחו׳ אלול ש׳ התשי״ט.

LE 10.9.59  A LAGE DE 75  ANS

37

זאת מצבת אסתר מרעילי נפט׳ יום י״ג לחו׳ אב התשכ״ג תנצב״ה.

1963

38

אשת חיל מי ימצא זאת מצבת קבורת האשה הצדקת מרת עישא הכהן דלגזאל בת נונא אשר עלתה לשמי שחק ביום שבת קודש 4 לחו׳ אלול שנת התש״ך תנצב״ה אמן והיו ימיה שמונים שנה.

 

39

זאת מצבת קבורת… וידיה שלחה לאביון ונתיסרה ביסורים קשים ומרים ה״ה מרת אסתר נ״ע אשת סי׳ רפאל בן חמו וימי חייה

חמישים שנה תנצב״ה.

LE 12.8.1960

  • 40

מצבת קבורת האשה הכ׳ והצנועה המאושרת ומפורסמת במעשיה הטובים וחשובים ביישנית שתקנית גומלת חסדים טובים כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון ונתיסרה ביסורים קשים ומרים ה״ה מאחא נ״ע אשת סי׳ יצחק מרציאנו נ״ע וימי חייה ששה ושבעים שנה

תנצב״ה.

LE 1.4.1960

  • 41

מצבת קבורת האשה הכבודה והצנועה הזקנה הכשרה מרת עישה די סוסו בנת ג׳אנא שני לבית עולמה שנת התשי״ט תנצב״ה.

42

זאת מצבת קבורת האשה הכבודה והצנועה נוחה לשמים ולבריות הזקנה והכשרה אשת חיל מרת עישא בת משה ן׳ חמו נ״ע אשתו של המי שלמה בן יוסף מרציאנו בלהרהאר נ״ע נלב״ע ביום ג׳ כסלו שנת

התשי״ז תנצב״ה.

DÉCÈDÉE LE 26   NOVEMBRE 1957

43

ציון לנפש חיה זאת מצבת קבורת איש תם וישר הזה״ך החבר מחברת גומלי חסדים העניו ונתדכא ביסורים קשים ומרים ה״ה המנוח זה שמו שלמה מנחם בר יוסף מרציאנו נ״ע ויהיו ימיו מ״מ שבעים שנה ונפטר לבית עולמו ביום 15 בטבת שנת התשכ״א לפ״ג פה דברו

יע״א תנצב״ה.

 

SALOMON MENAHEM MARCIANO DÉCÉDÉ LE 4 JANVIER 1961

 

44

זאת מצבת קבורת הזקן הכשר שלמה מרציאנו נ״ע שנלב״ע ביום ד׳

לחו׳ בסלו שש התשב״א.

CHLILIME MARCIANO DÉCÉDÉ LE 3.11.60

45

זאת מצבת קבורת איש תם וישר הזה״ך החבר מחברת הזוה״ק העניו ונתדכא ביסורים קשים ומרים ה״ה המנוח זה שמו יוסף בר דוד מרציאנו לימאמא נ״ע ויהיו ימיו שבעים שנה ונלב״ע ביום 27 לחודש אדר שני התשי״ז לפ״ג פה דבדו תנצב״ה.

שורה מס׳ 3

46

זאת מצבת קבורת איש תם וישר הזקן הכשר החבר בחברת גולי חסדים זה שמו אלעזר בר עישא נ״ע שנפ׳ ביום 10 לחו׳ ניסן והיו ימיו שמונים שנה ש׳ תשי״ד. 13.4.1954

47

זאת מצבת קבורת החכם השלם והכולל אור גולל רודף צדקה וחסד ומעולם לא ביטל השכמת בית הכנסת אפילו שלעת זקנתו היה מדוכא ביסורים והיתה מנוחתו ערב חג הפסח ש״ש תשי״ג ה״ה כמוהר״ר אליהו מרציאנו בר עישא וימיו אשר חי ע״פ האדמה 83

שנה תנצב״ה.

LE 3  MARS 1953

48

זאת מצבת קבורת איש תם וישר ענוותן ושפל ברך שייף עייל ושייף נפיק משכים ומעריב לבית אל זוהי דרך ישרה נפשו חשקה עם חברה קדושה חברת גומלי חסדים הרוממה לומד תהילים בנעימה דוד בר מסעודא הכהן נ״ע ויהיו שנותיו מששים שנה ומעלה שהיתה מנוחתו ביום שב״ק הוא ר״ח שבט.

JANVIER 1953  17

 

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

עמוד 30

אבני קודש- אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

  • 49

ציון לנפש חיה זאת מצבת קבורת האיש העלוב אשר היה ראש חברת גומלי חסדים ויהיה גומל עם החיים ועם המתים יר״א וסמ״ר משה בן יוסף בן גיגי נ״ע אשר נלב״ע ועלה בשמי…

  • 50

זאת מצבת קבורת הזקן הבשר מרדכי בן יהודה מרציאנו שנלב״ע ביום ר״ח טבת שנת תשי״ב תנצב״ה. 1952

  • 51

זאת מצבת קבורת הזקן הכשר יוסף בן נונא מרציאנו שנלב״ע ביום עשרים לח״ו חשון שנת תשי״ב תנצב״ה.

  • 52

זאת מצבת קבורת משה בן חמו נפטר ביום תענית דבור יום 15 שבט

עאם 1949

M.B.

53

זאת מצבת קבורת הבחור ונחמד אשר נתדכא ביסורים קשים ומרים כל ימיו ונקטף במבחר ימיו הוא הוא העלוב וקצר ימים אליהו בן שלמה המכונה ענקונינא נ״ע שנלב״ע ביום ב״ב לחו׳ אדר ש׳ תש״ו

לפ״ק תנצב״ה.

  • 54

מצבת קבורת החבר ירא אלהים וסר מרע מרדכי בן כה״ר דוד מרציאנו נ״ע שנלב״ע ביום תשעה לחודש אייר ש״ש תש״ה תנצב״ה.

  • 55

זאת מצבת קבורת הזקן הכשר החבר אהרן… שנת תש״ו..

 

 

56

ציון לנפש חיה זאת מצבת קבורת האיש יר״א וסמ״ר ישר ונאמן מתהלך בתומו גומל חסד לעמו והוא מחברת גומלי חסד ועתים קבע בחוקה דיומא גם בי״ח פרקי משנה ותלים בכל יומא נהנה מיגיע בפיו משכים ומעריב ופורש כפיו הזקן הכשר המנוח ראובן בן יצחק בן סוסאן נולד פה דבדו יע״א ג׳ לחו׳ תשרי תרל״ו נתבש״ם ב׳ לחו׳ מר

חשון ש׳ תש״ט תנצב״ה.

REOUBEN D'ISAAC BENSOUSSAN DÉCÉDÉ LE 14   NOVEMBRE 1948

57

זאת מצבת קבורת הזקן הכשר יצחק שרביט המכונה ספריווי נלב״ע

שנת התש״ה תנצב״ה.

58

זאת מצבת קבורת ירא אלהים וסר מרע זקן ונשוא פנים פזר נתן לאביונים מגזע ישישים ונבונים הר׳ אליהו בן משה מרציאנו נ״ע שנלב״ע בשלושה ימים לחו׳ שבט ש׳ תש״ט לפ״ק והיו ימיו שמונים

שנה תנצב״ה.

ELIE MARCIANO DÉCÉDÉ LE 2.2.49   A L'AGE DE 80 ANS

59

זאת מצבת קבורת איש תם וישר החבר מחברת זוה׳׳ק המנוח החכם השלם כמוהר״ר רבי יעקב בן רבי דוד הכהן שנפטר לב״ע בשנת

התש״ט תנצב׳׳ה.

60

מצבת קבורת מרדכי המכונה מריטך די משה מרציאנו להרהאר ז״ל.

ו6

זאת מצבת קבורת איש תם ר׳ דוד בן מרישא כהן בן חידא…

62

… משה בן אהרן די יוסף בהן…

 

 

                                                         63

  •  

זאת מצבת קבורת הזקן הכשר מנא דכשר שנתייסר ביסורים קשים המי רפאל ב״ר משה מרציאנו נ״ע ויהיו ימיו ע״ה שנה נלב״ע ביום ב׳ לחו׳ אב הרחמן ש״ש התשט״ו לפ״ג פה דברו יע״א תנצב״ה.

  • 64

זאת מצבת אהרן די יעקב מרציאנו תנצב״ה. 1954

שורה מס׳ 4

  • 65

מצבת המי הזה״כ יצחק… תרמ״ו.

  • 66

זאת מצבת קבורת איש תם וישר שלמה עכו שנלב״ע שנת תש״ו

תנצב״ה

  • 67

זאת מצבת קבורת האיש העניו ירא אלהים ציון בר דוד מורציאנו שנלב״ע… ת״ש לפ״ק תנצב״ה.

  • 68

זאת מצבת קבורת רחמים בן שלמה מרציאנו משישו נלב״ע ביום ט״ו לחו׳ טבת ש״ש תרצ״ט תנצב״ה.

RAHAMIM DE SALOMON MARCIANO MCHICHO 1939

69

זאת מצבת קבורת הזה״ך החבר אהרן בן מכלוף מרעילי שנלב״ע ביום ו׳ לחו׳ תמוז שנת תרח״ץ תנצב״ה.

AHARON BEN MAKHLOUF MARELLY NE EN 1858   DÉCÉDÉ LE 5.7.1938

 

                                                                     70

  •  

זאת מצבת קבורת הזה״ך יוסף בן יעקב משישו מרציאנו שנלב״ע ביום ו׳ לחו׳ אייר ש״ש תרח״ץ לפ״ק תנצב״ה.

  • 71

זאת מצבת קבורת הזה״ך ירא אלהים משה בן יהודה הכהן נלב״ע יום ב״א לחו׳ שבט ש״ש תרח״ץ תנצב״ה.

  • 72

זאת מצבת קבורת מימון סעדון אוטאטי נלב״ע ביום שנים ועשרים יום לחו׳ כסלו ש״ש תרח״ץ תנצב״ה.

  • 73

זאת מצבת קבורת ענוותן כהלל איש תם וישר ונתדכא ביסורים קשים ומרים ועם כל זה היה משכים ומעריב לבה״ך ה״ה המי כה״ר יצחק בן חמו ז״ל ויהיו ימיו אשר חי על פני האדמה שנים ושבעים שנה ונפטר לב״ע ביום שמונה עשר לחו׳ כסלו … פה דבדו יע״א.

  • 74

זאת מצבת קבורת העלוב וקצר ימים משה בן דוד בלשגר נלב״ע ביום ב״ג לחו׳ תשרי שנת תרח״ץ תנצב״ה.

  • 75

זאת מצבת קבורת העלוב וקצר ימים משה בן יהודה בן חמו שנלב״ע ביום י״ב לחו׳ אלול ש״ש תרצ״ו תנצב״ה.

  • 76

זאת מצבת קבורת הזה״כ ירא אלהים מסעוד די אברהם בן חמו

שנלב״ע בן מאה שנה…

77

זאת מצבת קבורת הזה״ך אהרן בן יצחק בן חמו שנלב״ע יום ד׳ לחודש סיון ש״ש תרצ״ו תנצב״ה

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

עמוד 34

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 227 מנויים נוספים
אפריל 2024
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר