משפחת טולידאנו-יעקב טל טולידאנו


משפחת טולידאנו- יעקב טל טולידאנו אילנות יוחסין ותולדות בני המשפחה, מאמצע המאה השלוש עשרה ועד ימינו

משפחות טולידאנו

ההיסטוריה של משפחות טולידאנו

מוצאה של משפחת טולידאנו הוא מהעיר טולידו שהיתה באותה עת בירת ממלכת קסטיליה. אולם עוד לפני הגירוש 1492 אנו מוצאים את בניה מפוזרים על פני כל חצי האי האיברי. לא מצאנו בני משפחת טולידאנו שחיו, לפני הגירוש בארצות שמחוץ לחצי האי האיברי. מצאנו בני משפחה זו חיים בין השנים 1242 (לפני למעלה מ-765 שנה) ועד לגירוש של שנת 1492, בערים הבאות;

בממלכת קסטיליה; בערים טולידו, אווילה, פלסנסיה, סיודאד-ריאל, מקידה ונוביס. בממלכת אראגון; בערים דארוקה טרואל וטורטוסה. בממלכת נבארה; בעיר טודלה. בממלכת ואלנסיה; בערים סגונטו, סגורבה, מורא וקסטליון. בממלכת פורטוגל; בעיר ליסבון. בממלכת גרנדה; בעיר חא׳אין.

האגדה הרווחת בין צאצאי בניה של המשפחה על מקור השם, מספרת, כי בעת שיצאו בני המשפחה מהעיר טולידו בגירוש, אימצו את השם טולידא-נו(טולידא-לא, בספרדית), כדי לציין את הנדר אשר נדרו ואשר לפיו גזרו על עצמם ועל צאצאיהם לבלי שוב לעולם לעיר זו. לאמור, לעולם לא נשוב לעיר טולידו. אולם אנו יודעים כי זו רק אגדה, ויהודים נושאי שם ״טולידאנו״ נמצאו בספרד, שנים רבות לפני הגירוש. והאמת היא כי פירוש השם הוא ׳איש טולידו׳, בשפה הספרדית. והרב ברוך בן יהודה טולידאנו, יליד פקיעין אומר, כי פירוש השם הוא מ ׳טולידא אנו׳. כותבים את השם טולידאנו עם יוד ואלף המציינות, בלאדינו, תנועות צירה וקמץ. אנו, בני משפחות טולידאנו גאים מאד בשם משפחתנו, אבל אין אנו שוכחים כי הכבוד אינו נובע מהשם, או מהייחוס, אלא ממה שהאדם הינו.

ובסלוניקי, עוד לפני הגירוש של 1492, חיו יהודים מקסטיליה שהגיעו אליה בשנת 1391 כתוצאה של מה שנקרא במקורותינו ״הגירוש הקטן״. חסרים לנו 58 שנים (משנת הגירוש, 1492, ועד 1550, שהיא, לפי הערכה, שנת הולדתו בסלוניקי של יוסף, אבי דניאל ראש משפחתנו) כדי לדעת מאיזו עיר הגיעו אבותיו של יוסף. אין אנו יודעים פרטים אודות אבותיו של יוסף אולם ניתן לשחזר בצורה גסה ולא מחייבת את אבותיו וללכת אחורה עד לגירוש מספרד בשנת 1492 ;

יוסף הנדון, שהוא אביו של דניאל, הנו דור חמישי לגירוש מספרד.

דור רביעי לגירוש ־ הוא אביו של יוסף, נולד בסלוניקי בשנת 1530 בקירוב. שמו אולי דניאל או ברוך.

דור שלישי לגירוש – הוא סבו של יוסף, נולד בסלוניקי בשנת 1510 בקירוב. שמו אולי יוסף.

דור שני לגירוש – הוא סבא רבא (אב שילש) של יוסף, נולד בספרד בשנת 1490 בקירוב. בן שנתיים בגירוש. שמו אולי דניאל או ברוך.

דור ראשון לגירוש – אבי סבא רבא(אב ריבע) של יוסף, נולד בספרד בשנת 1470 בקירוב. שמו אולי יוסף.

לפיכך ניתן לקבוע כי סב סבו(אב ריבע) של יוסף הוא דור ראשון לגירוש. אבי סבו(סבא רבא) של יוסף הוא דור שני לגירוש. סבו של יוסף הוא דור שלישי לגירוש. אביו של יוסף הנו דור רביעי לגירוש ויוסף הוא דור חמישי לגירוש. וכך גם סומנו בני האילן של דניאל. שתי הספרות הראשונות במספר האישי שניתן לכל אחד מצאצאיו של דניאל, מציינות את הדור מגירוש ספרד.

מאחר ואנו יודעים, לפי הכתובות של בני המשפחה, כי התואר של דניאל הוא ״ראש חכמי קסטיליה״, אנו יכולים להניח כי אבותיו של דניאל הגיעו לסלוניקי מאחת הערים הבאות שבממלכת קסטיליה; טולידו, אווילה, פלסנסיה, סיודאד-ריאל, מקידה או נוביס.

והרב יעקב משה בן יהודה טולידאנו, יליד טבריה , מציין בספרו ההלכתי שו״ת ״הים הגדול״ (קהיר תרצ״א), כי אבותיו יצאו את ספרד בגירוש-קטן(1391). אנו לא מצאנו הוכחות לכך אם כי זו אפשרות.

בני משפחת טולידאנו פזורים כיום בכל קצווי תבל; בדרום ומרכז אמריקה, בארה״ב ובקנדה, באירופה: בעיקר בצרפת, אנגליה, ספרד, פורטוגל טורקיה וארצות הבלקאן. בצפון אפריקה: מרוקו בה נותרו עדיין מתי מעט שטרם עלו לישראל. מצאנו בני משפחה זו אף באיים הקריביים, בפיליפינים ובאמזונס של פרו. וכמובן בישראל בה מרוכז המספר הגדול ביותר של בניה.

מתי הגיעו בני המשפחה לספרד? אגדה אחת מספרת כי היהודים הגיעו לראשונה לחצי האי האיברי אחרי חורבן בית ראשון. גדליה בן אחיקם. מונה על ידי נבוכדנצאר מלך בבל, כנציב בארץ יהודה, לאחר חורבן בית ראשון. גדליה, שלא היה מבית-דוד, נרצח על ידי אנשים מזרע־המלוכה, כמו ישמעאל בן נתניה בן אלישמע ואנשיו שבאו מארץ עמון. אלה האחרונים נתקנאו בגדליהו. שנעשה ראש מדינה בלא שהיה ממשפחת-המלוכה, ורצחו אותו. ובספר ירמיה (פרק נב, פסוק ל) כתוב ״בשנת שלש ועשרים לנבוכדנצאר רעל־הגלה נבוזראדן רב-טבחים יהודים …" כלומר חמש שנים אחר החורבן (581 לפנה״ס), הוגלתה גלות שלישת מיהודה לבבל גלות זו היתה ענש של הבבלים על רציחת גדליהו והבבליים שהיו עמו. מכל מקום, קודם שהספיקו הבבלים להצע את העונש, ברחו חלק ניכר מתושבי ארץ יהודה, ובמיוחד מבני משפחות המלוכה, למצרים, ולקחו עמם למצרים גם את ירמיהו הנביא. כנראה שיהודים אלה המשיכו בבריחתם מערבה דרך צפון אפריקה או דרך הים, והגיעו עד חצי האי האיברי שפ התיישבו ובנו ערים. השם טולידה (או טוליטולה, כפי שנקראה אז) נגזר מהמילה העברית טלטלה או תולדות(דורות). העיר יושבה ע״י שבטים עבריים מיוחסים, בעיקר משבט יהודה, שכינו עצמם יכני גלות ירושלים אשר בספרד׳. ההוכחה לקשר של יהודי ספרד לשבט יהודה הן הערים הסובבות טולידו, כמו איסקלונה (Escalona), היא אשקלון. יפס (Yepes) היא יפו. מקידה (Maqueda) היא מקידה המקראית. אסקה (Aceca) היא עזקה (ירמיה לד, ז). ויהודי ספרד תמיד טענו, בפני רודפיהם הנוצרים, שאין להם קשר לצליבת ישו כי אבותיהם הגיעו לספרד זמן רב לפני תקופתו.

מקידה (Maqueda)-בפרובינצית טולידו. כחמישים קילומטר דרומית מערבית למדריד. העיר מוזכרת בספר יהושע(י׳ כוו), ״ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי-חרב …" (מקידה המקראית נמצאה דרומית לקרית יערים, בפרוזדור ירושלים).

סברה אחרת, ובה תומכים רוב ההיסטוריונים, טוענת כי היהודים הוגלו לספרד ע״י הרומאים לאחר חורבן בית שני.  והרומאים ששלטו בספרד באותה עת, הם שהגלו יהודים מארץ ישראל למקום המרוחק ביותר באגן הים התיכון ׳׳  לסוף העולם׳. ואפשר שהגולים שהובאו לחצי האי האיברי על ידי הרומאים, התווספו על אחיהם גולי נבוכדנצאר. כך או אחרת, כשהיהודים הגיעו לספרד הם מצאו בה עובדי אלילים. הנצרות תגיע לספרד מאות שנים מאוחר יותר.

מקורות ותעודות

התיעוד הרב ביותר והאמין ביותר שיש לנו על קורות משפחה זו הוא החומר שנאסף, ואשר שימש יסוד להכנת ספר זה והוא אודות צאצאיו של רבי דניאל בן יוסף טולידאנו. בכתבי־יד, ספרות תורנית, תעודות וספרים שנכתבו על ידי המשפחה ואחרים, בתקופה שבין אמצע המאה הי״ז ועד ימינו. יש גם תיעוד ארכיוני ספרדי אמין, מאמצע המאה הי"ג ועד לגירוש, המתייחס לאנשים בודדים נושאי שם ״טולידאנו״, שחיו בחצי האי האיברי, ועוד נדון בהם בפרוטרוט בהמשך.

בספר זה קובצו תולדות חייהם של נושאי השם טולידאנו מכל קצוות תבל. לא תמיד נמצא קשר דם ביניהם. לכן חולקו בני המשפחה באילנות נפרדים. כאשר כל אילן כולל בני משפחה שיש קשר דם בין משתתפיו. אין זאת אומרת כי אין קשר דם בין אנשי האילנות השונים. ורק אפשר לומר כי עדיין לא נמצא קשר זה. האילן הגדול ביותר הוא אילן מס1, האילן של הרב דניאל בן יוסף טולידאנו יליד סלוניקי. אשר מפאת גודלו הוא חולק לשבעה עשר מקטעים נפרדים אשר יש קשר דם בין אנשיהם.

זה כולל אילן מס. 1 ועוד 23 אילנות נוספים. אילנות א עד כג, שהם ענפים של האילן הראשי. ויש לראות את כל 24 האילנות כאילן אחד. אילנות מס. 20 ואילך הם אילנות של בני משפחה שעדין לא נמצא להם קשר לאילן הראשי, שהוא האילן של רבי דניאל טולידאנו. יש בספר בני משפחה בודדים וגם משפחות קטנות, פחות משלשה דורות, אשר להם לא הוכנו אילנות.

יסודותיו של האילן של רבי דניאל טולידאנו מתבססים על ׳סדר היחס׳ שכתב רבי חביב בן חיים טולידאנו בעיר מקנאס לפני שנת.1680 רבי חביב בן חיים טולידאנו היה רב ודיין. נולד בפאס בשנת 1657 ונפטר במקנאס ביום שבת, ו׳ חשוון תע״ו(2/11/1715), בן 58 במותו. אפשר לקבל את האילן הגנאלוגי שחיבר רבי חביב בן חיים טולידאנו כאמין ביותר מהסיבות הבאות;

  • האילן נכתב בזמן אמת, הרב חביב חי באותו זמן ובאותו מקום.
  • האילן אינו גדול, כך שאין אפשרות לטעויות.

־ רבי חביב בן חיים טולידאנו רשם את בני משפחתו הקרובים, ויש להניח כי את רובם הכיר אישית.

 רבי חביב בן חיים טולידאנו היה דיין, וזה מוסיף לאמינותו.

להלן ״סדר היחס״ שכתב רבי חביב בן חיים, אותו העתיק, והוסיף עליו, רבי יהודה טולידאנו המכונה רבי הדוס, והוא אחד מצאצאיו של רבי חביב בן חיים;

״ זה הוא היחס שלנו משפחת טולידאנו. אנחנו משאלוניקי יע״א ובא החכם הכשר ראש ישיבת פאס יע"א ר׳ דניאל טולידאנו מעיר שאלוניקי לפאס והוליד את החכם הר' חיים והר, יוסף, והה״ר חיים ילד את הר' חביב החסיד ור' דניאל. והרי יוסף ילד את הרי דניאל והרי ברוך, והרי דניאל אחי הרי חביב החסיד ילד ילד אחד וקראו חיים, והר' דניאל. והר' יוסף ילד את הר' דניאל והר' ברוך,והר' דניאל אחי הר' חביב החסיד ילד ילד אחד וקראו חיים,והרי' חיים זה ילד את ר׳ דניאל ויוסף ומשה וברוך, והר' חביב ילד את אבא מארי החכם רבי חיים ור' יצחק, ואבא מארי ר׳ חיים

ילד את משה ואת חביב ואת יהודה, ור׳ יצחק אחיו ילד את חביב ואת משה ואת חיים. והר' דניאל אחי הר'  ברוך ילד את יוסף ומשה ועייאד וחיים ואברהם ופנחס יהודה ונחמיה. והר' ברוך אחי הר' דניאל ילד את יוסף ומשה ופנחס וחיים ואברהם ויצחק. זוהי משפחתנו, אני הכותב זעירא דמן חברייא ע״ה-על החתום- חביב בהה״ר חיים טולידאנו נר״ו״.

והמעתיק סיים ״ע"כ"- עד כאן –  מצאתי בכ״י ממש אנכי הקטן יהודה ס״ט בלא״א מאיר טולידאנו ס״ט בלא״צ-בן לאדוני איש צדיק- משה נ"ע בלא״צ אליעזר נ״ע. בלא״ז החה״ש יהודה טולידאנו ז״ל אחי הרב כותב היחס הנז׳(הנזכר) זלה״ה״.

מקורות נוספים הם הכתוּבּות של בני המשפחה אשר בהן נרשמו אבותיהם של החתן והכלה. ספרים שכתבו המשפחה ואחרים בנושאי גנאלוגיה. ספרו של י. אברהם לארידו (בצרפתית) "לה נום דה גיויף דה מרוק״.( les noms des Juifs du Maroc), ספרו של ד. יצחק לארידו(בספרדית) ״ממוריאס דה און וייגיו טנגירינו(de un Viejo Tangerino Memorias) ניתן למצוא בו פרטים הקשורים לבני המשפחה ילידי טנג׳יר. ספרו של חוזה מריה אביקסיס(בפורטוגזית ״גנאולוגיה הבראיקה״(Genealogía Hebraica, דן בעיקר בבני משפחה יוצאי טנג׳ר גיברלטר לונדון וליסבון. ומסתמך על מסמכים מלונדון(ביה״כ בוויס מרקס). ספרו של הרב יוסף משאש ׳אוצר המכתבים״ הוא מקור טוב לתולדות ; משפחות טולידאנו ממקנאס. ספר תקנות חכמי מקנאס. והחשוב מכולם הוא ספרו של הרב יעקב משה סולידי (רימ״ט),נר המערב.

אילן נוסף הוא האילן שכתב הרב חביב בן אליעזר טולידאנו(1870-1800) בשנת 1837 בהיותו בעיר ספאקס, עיר נמל בתוניסיה, כשהמתין לאוניה שתסיע אותו לליוורנו, איטליה. הרב חביב בן אליעזר טולידאנו נסע לליוורנו לצורך הדפסת ספרו ״פה ישרים״. בעיר ספאקס הוא פוגש את האחים אברהם ויונה טולידאנו, אשר עזרו לו במימון הדפסת ספרו ובתמורה כתב להם את סדר היחס ״וכתבתי מה שנשאר בזכרוני ומה שהיה כתוב בכתובת א״א [אדוני אבי]״.

למרות שמספר כתוּבּות של בני המשפחה התבססו על האילן של הרב חביב בן אליעזר. אנו העדפנו להתבסס על הכּתוּבּות, והן הרוב, שהתבססו על האילן שכתב הרב חביב בן חיים שהוא מקדים את האילן של חביב בן אליעזר ביותר ממאה וחמישים שנה, ונכתב בזמן אמת.

משפחת טולידאנו- יעקב טל טולידאנו

אילנות יוחסין ותולדות בני המשפחה, מאמצע המאה השלוש עשרה ועד ימינו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

דצמבר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר