פעמים 50-49-48 גירוש ספרד


פעמים 49 – 500 שנה לגירוש יהודים מספרד-מכון יד בן צבי-קינה לא ידועה-אברהם דוד

קינה לא ידועה על גירוש ספרד

אברהם דוד

חורבנן של קהילות ישראל בחצי־האי האיברי, עם גירושם של יהודי ספרד בשנת רנ״ב והאונס ההמוני שנכפה על היהודים בפורטוגאל בשנת רנ״ז, היו לו ביטויים, אמנם מועטים, ביצירות שכתבו המגורשים או צאצאיהם. הגירוש, כפיית השמד, הבריחה, הנדודים בחיפוש אחר ארץ מקלט — תוארו ביצירות מסוגים שונים: פרקים קצרים שנכללו בחיבורים היסטוריוגראפיים מקיפים, זכרונות אישיים ששולבו בחיבורי עיון, פרשנות ודרש וכרוניקות קצרות.  מחברים אלה ביקשו משמעות מיוחדת לאותה פורענות. היו מהם שנתפסו ליאוש, לתסכול ולמרירות,  ומאידך, אחרים ביקשו למצוא פורקן ונחמה בתקוות משיחיות.

מפתיעה ההשתקפות המועטה של המאורעות הללו בדברי־שיר של בני הדור. לשם השוואה, בעוד שעל הרדיפות  נגד יהודי ספרד בשנת קנ״א (1391), שודאי נפלו בחומרתן מאלו של סוף המאה הט״ו, ידועות לנו כעשרים קינות, הרי על פורענויות רנ״ב ורנ״ז פורסמו עד כה שבע קינות בלבד: חמש על הגירוש מספרד, ושתיים (האחרונות ברשימה) על השמד בפורטוגאל. ואלו הן:

(א)מאת שלמה בן שמואל ספרדי, פותחת: על שבר בת עמי אדברה.

(ב) מאת ר׳ אברהם אבן בקראט, פותחת: אקבץ בנודי / דמעות בנאדי / וקנא רב נאדי / יבוקע בהרה. קינה אנונימית, פותחת: ארץ ספרד תני חשבון יהודים אשר היו בתוכך ולא נראו כמרעיתם.9

(ג)קינה אנונימית, שנכתבה לרגל כיבוש אוראן(Oran) (אלז׳יריה) בידי הספרדים בשנת רס״ט (1509), הפותחת: אקונן במר ואתבונן / עד כלות בדמעות עיני. בקינה משולבות כמה שורות על הגירוש מספרד ואיזכור מאורעות פורטוגאל:  ובזכרי קהלות אראגון / וקשטיליא ואנשי ספרד / בעת גברה יד צר וגרש / אותם וגאונם הורד […]

(ד)קינה, הפותחת: אבינו הגמול הזה קוינו,“ מעין ויכוח בין כנסת ישראל והקדוש ברוך הוא, שככל הנראה מחברה הוא מאיר די וידאש,  בנוסחים אחדים שלה נכלל בית המזכיר את הגירוש:  יצאו אחיכם גרושים / משיריץ ומשבילייא / ראיתי כי ערפם קשים / הבאתי גרוש קאשסילייא ]…]

(ה)תלונה על הזמן להחכם דון יהודה אברבנאל זלה״ה יספר בה את כל התלאות המוצאות אותו מיום היותו וטלטולו וגרוש בנו הגדול וצואתו אליו׳, פותחת: זמן הכה בחץ שנון לבבי.

(ו) ׳קינה אשר קונן החכם המעולה דון דוד בלמו״ה יוסף ן׳ יחייא זלה״ה על הגרוש והשמד ממלכות פורטוגאל שנת הרנ״ז ליצירה׳, פותחת: אעורר יגונים / ואפליג בקינים / ואבחר יענים / ותנים לחברה.

מצינו בגניזה הקאהירית שתי קינות נוספות המתייחסות לגירוש.

(א)באוסף מוצרי(סר׳ ב׳ 516 viii, 162 (P — שרידיהן של לפחות שלוש קינות,  מתוכן שתיים קשורות לגירוש ספרד: האחת — קינה הפותחת: [אבינו הגמול הזה קיוינו[ היא הקינה שצוינה לעיל (סעיף ה). שרדו ממנה אך כמה בתים בשינויי נוסח משני הנוסחים הנדפסים, ראה לעיל, ונכלל בה גם הבית המתייחס לגירוש ספרד. השניה — פותחת: מה זאת עשה אלהים לנו, ממנה שרדה הפתיחה וחלק מהבית הראשון, זו הקינה אשר נוסח אחר שלה, עם שינויים, מובאת במלואה להלן. (p באוסף גאסטר שבספרית ג׳ון ריילנדס במאנצ׳סטר 8149 B שרד קטע קטן הכולל שריד מקינה, אשר ככל הנראה היא קשורה לגירוש, שכן נרמז בה על בריחה אל ׳מקום מדבר וציה׳ מ׳קשטילייה יצאתי כשאיה׳.

(ג) באוסף אדלר שבבית־המדרש לרבנים בניו־יורק 2693,5 ena נמצאת כשלימות ה׳קינה על שמד קשתילה׳, והיא היא הקינה הפותחת: מה זאת עשה אלהים לנו, שראשיתה שרד בקטע שבאוסף מוצרי הנ״ל. על־פי האקרוסטיכון נראה ששם המחבר הוא ׳מאיר הינוא׳. זוהי קינה בלתי שקולה, כוללת תשעה בתים מחורזים, והשורה האחרונה בכל בית מסתיימת בצורה ׳נו׳.

מחבר הקינה נמנה עם המגורשים מספרד שהגיעו לפורטוגאל, והוא רומז לאירועים טראומאתיים שעברו על המגורשים בפורטוגאל בשנת רנ״ג, שאותם הוא ככל הנראה חוה על בשרו(שורות 24-23) : ׳הלכנו למלכות פורטוגאל / נדדנו ממעגל למעגל / גם שם עלינו נתגלגל׳ (שורות 21-19).

הערת המחבר: חואן השני מלך פורטוגאל הסכים לקבל מגורשים מספרד לשהות זמנית בלבד, ובתנאים מסויימים, שתוך שמונה חודשים יעזבו היהודים את ארצו. אולם זמן־מה לאחר בואם לממלכתו,

החל המלך לרודפם באכזריות יתירה — ראה: פרו־טאבארס, לפי מפתח(חלק שני), ערך: Joao II. דיון מסכם — ראה: קייזרלינג, עמ׳ 118-108; דוד, גדליה, עמ׳ 113-109, 323-317. ע"כ

בקינה זו מקופלות כמה משמעויות היסטוריות חשובות, הראויות לתשומת־לב.

בעוד שרבים מבני דור הגירוש מעלים בכתביהם התרשמויות וחוויות קשות ממאורעות הגירוש ותוצאותיו, כגון: תלאותיהם בים וביבשה בדרכם למצוא מקום מקלט, אובדן מטה לחמם, התנתקותם מבני המשפחה ועוד, לצד ביטויי יאוש ותקוה, המחבר התרשם במיוחד מנגע ההמרה ההמונית שפשה בחברה היהודית משהוצאה פקודת הגירוש ב־31 במארס 1492 . לכך גם הצטרפו לחצים מחוגי השליטים שביקשו עוד ברגע האחרון למנוע פגיעה מוחלטת בכלכלת הכתר עם עזיבת היהודים, ומכאן מובנת הכותרת שנתן לקינה: ׳קינה על שמד קשתילה׳, או כדבריו: ׳מיום ברא אלהים אדם / שמד גדול כזה לא קדם / על היהודים לאבדם׳(שורות 5-3). עדות מפורשת, שהיא נדירה במקורות בני הדור, להמרה ההמונית שנתלוותה לגירוש ספרד מובאת על־ידי ר׳ אברהם מטרוטיאל, בהשלמה ל׳ספר הקבלה/ בדבריו על הגירוש:

ורוב היהודים וגדוליהם ושופטיהם ישבו בביתם והמירו דתם בדת אלהי נכר הארץ ויעזבו מקור מים חיים ומלך עולם ויעבדו אלהים אחרים אשר לא ידעום ולא חלק להם עץ ואבן לא ירעו ולא ישחיתו ולא ייטבו, ובראשם המון האפיקורסים הרב דון אברהם שניאור רב קהלת ספרד הוא ובניו וכל אשר לו  וכאלה לאלפים ולרבבות ימחו מספר חיים שחטאו והחטיאו את הרבים, לפי שעיני הרבים תלויים עליהם.

נוסף לגירוש ספרד, מזכיר מחבר הקינה את גירוש ׳שזליה׳ (שורה 8), היא סיציליה, שהיתה באותה עת תחת שלטון הכתר של אראגון, היהודים גורשו מסיציליה ב־18 ביוני 1492.

מחבר הקינה רומז ככל הנראה לגזרות קשות שנגזרו על־ידי מלך פורטוגאל חואן השני בשנת רנ״ג (1493), לאחר בוא המגורשים מספרד. כלשונו: ׳ולקחו מחמד עינינו / ובתי כניסיות וספרינו / ובנים אשר טפחנו׳(שורות 34-32). כלומר: החרמת בתי כנסיות וספרים  וחטיפת ילדים והגלייתם לארץ גזרה לאי ׳טומי׳(Sao Thome) שבמערב אפריקה. להלן הקינה במילואה:

קינה על שמד קשתיליה

 

מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ

הֵן גָּוַעְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ

 

מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם

שְׁמָד גָּדוֹל כָּזֶה לֹא קָדַם

עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם

אַיֵּה הַצּוּר מֵאָז גָּאַלְנוּ

 

מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ

הֵן גָּוַעְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ

 

 

אַיֵּה קְהִלּוֹת קִשְׁתִּילֶיהָ

וְאָרָגוֹן עִם שְׁזִּילִיָיה

אֲשֶׁר הִפִּיל אוֹתָם יָהּ

לִפְנֵי צַר אֲשֶׁר כִּלָּנוּ

 

מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ

הֵן גָּוַעְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ

 

 

יִחַלְנוּ מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל

שַׁבְתַ לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל

וְנֶהְפַּךְ מַ[חֲנֵ]ה יִשְׂרָאֵל

וּמִמּוֹשְׁבוֹתֵינוּ הִגְלַנוּ

 

מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ

הֵן גָּוַעְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ

 

רֹב קְהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת

יְשִׁיבוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת

הָיוּ לְאוֹיְבֵינוּ יְרוּשׁוֹת

וְשָׁדַי מְאֹד הִבְהִילָנוּ

 

מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ

הֵן גָּוַעְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ

 

הָלַכְנוּ לְמַלְכוּת פּוֹרְטוּגָאל

נָדַדְנוּ מִמַּעְגָּל לְמַעְגָּל

גַּם שָׁם עָלֵינוּ נִתְגַּלְגַּל

מִי יִתֵּן עוֹד וָמַתְנוּ

 

מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ

הֵן גָּוַעְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ

 

יָצְאוּ אַחֵינוּ גְּרוּשִׁים

בַּחוּרִים זְקֵנִים וִישִׁישִׁים

וְגָזְרוּ גְּזֵרוֹת קָשִׁים

עַד אֲשֶׁר מְאֹד הֲדִימָּנוּ

 

מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ

הֵן גָּוַעְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ

 

 

נִבְהַלְנוּ מֵרֹב יְשׁוּעוֹת

כָּל הַיּוֹם רַבּוֹת וְרָ[עוֹ]ת

וְרֹב חֲרָדוֹת וּזְוָועוֹת

וּמְרוֹרוֹת שָׂבַעְנוּ

 

מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ

הֵן גָּוַעְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ

 

וַיַּרְחִיבוּ פִּיהֶם עָלֵינוּ

וְלָקְחוּ מַחְמָד עֵינֵינוּ

וּבָתֵּי כְּנִסִּיּוֹת וּסְפָרֵינוּ

וּבָנִים אֲשֶׁר טִפַּחְנוּ

 

מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ

הֵן גָּוַעְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ

 

אָנָּא אַל שׁוֹכֵן מְרוֹמִי[ם]

שְׁלַח נֶחָמָה לַהֲלוּמִים

קַבֵּץ נִדְחִים בָּעַמִּים

נִפְלָאוֹת עֲשֵׂה עִמָּנוּ…

 

מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ

הֵן גָּוַעְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ

 

פעמים 49 – 500 שנה לגירוש יהודים מספרד-מכון יד בן צבי

קינה לא ידועה על גירוש ספרד

אברהם דוד

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 167 מנויים נוספים

אפריל 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

רשימת הנושאים באתר