ר' דוד חסין – אנדרי אלבז וא.חזן


אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ-פיוט לשבת-רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של יהדות מרוקו

  1. אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ

שיר בן שני חלקים: קטע פתיחה וכרוג׳. בקטע הפתיחה שבעה טורים דו־צלעיים בחריזה אחידה. בכרוג׳ חמישה טורים בחריזה שונה. החרוז האחרון חורז עם קטע הפתיחה (׳מעין אזור׳) וחוזר אל הפתיחה..

כתובת: פיוט שבת. טעם ׳אלקים על כל יכול׳. סימן: אני דוד חזק. [לקראת חלק 2]: ויכ׳רוג טעם ׳רבו נסי פלאיך.

אֱלֹהִים דְּבַר בִּקְדֵשׁוֹ / יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
נָטַע שַׁחַק וְחִדְּשׁוֹ / וְעַל יָמִים יָסַד אַרְצוֹ.
יוֹם שְׁבִיעִי כִּלָּה חֶפְצוֹכׇּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ 
דְּבַר מִצְוָה לָהּ תָּרוּצוּלֹא תִּכָּלְמוּ לֹא תֵּבוֹשׁוּ.

 5- וּתְחוּם שַׁבָּת אַל תֶּהֶרְסוּאַלְפַּיִם אַמָּה בּוֹ קָצְצוּ 
יוֹם זֶה שִׂמְחוּ וְשׂוֹשׂ שִׂישׂוּתָּגִילוּ וְגַם תַּעַלְצוּ 
דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יָמוּשׁוּמִפִּיכֶם אֶת הדִּרְשׁוּ 
חִזְקוּ אִמְּצוּ הִתְאוֹשָׁשׁוּמִבְּעוֹד יוֹם לוֹ הַכְנִיסוּ.

יִשְׂמַח בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹמֹשֶׁה עֶבֶד צוּר נֶאֱמָן 
10- נָתַן לוֹ חֶפְצוֹ וְחֶלְקוֹיְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן 
עוֹבְדֵי פְּלִילִיָּה פָּקוֹוְשֻׁדְּדוּ כְּשֹׁד שַׁלְמָן 
בּוֹ יִתְהַלְּלוּ יִצְדָּקוּכָּל יִשְׂרָאֵל עַם לֹא אַלְמָן
יֹאכְלוּ יִשְׂבְּעוּ וְיִינָקוֹ/מִזִּיז כְּבוֹדָהּ יָמֹצּוּאֱלֹהִים

  1. אלהים דבר בקדשו: על-פי תה׳ קח, ח. יום השבת לקדשו: לשון עשרת הדברות, שמי כ, ח ודב׳ ה, יא. 2. נטע שחק: על-פי יש׳ נא, טז. תיאור מעשה הבריאה כמבוא לשבת. ועל… ארצו: על-פי תה׳ כד, ב. 3. יום… חפצו: על-פי בר׳ ב, ב. כל… תעשו: מצוות שבת, על-פי שמ׳ כ, ט. •4. דבר… תבושו: ראה שבת, סג, א. 5. ותחום… קצצו: שלא לעבור תחום אלפיים אמה לכל רוח, כפי שקצבו חז״ל. 6. יום… תעלצו: השווה שבת קיח ע״א. 7. דברי… דרשו: שכן לא ניתנה שבת אלא לתלמוד תורה(פסיקתא רבתי, כג ט). 8. חזקו… הכניטו: שכן מצווה להוסיף מן החול על הקודש. 9. ישמח במתנת חלקו: על־פי לשון תפילת העמידה בשחרית של שבת, וראה פוק״ת עמ׳ 77־78. משה… נאמן: על-פי המשך התפילה הנ״ל ׳כי עבד נאמן קראת לו׳, והוא על-פי במ׳ יב, ז. 10. חפצו וחלקו: היא מתנת-חלקו, השבת וראה שבת י ע״ב. ידיד… הרחמן: כיטיים לקב״ה, על־פי הפיוט הידוע של ר״א אזיכרי וראה פוק״ת, עמ׳ 33־37. 11. עובדי פליליה: כאן כינוי לעובדי עבודה זרה, שהשבת לא ניתנה להם. פליליה: על־פי'יש׳ כח, ז. ושודדו כשוד שלמן: על-פי הו׳ י, יד. 12. בו: בשבת שהיא מיוחדת לישראל. יתהללו… ישראל: על־פי יש׳ מה, כה. והשווה סיום האופן ׳ידי רשים נחלשים׳ לריה״ל(ירדן, שירי קודש,עמ' 40-37. ישראל..אלמן: על פי יר' נא, ה. 13. יאכלו…ימוצו: הוא ענין עונג שבת, השלון על פי יש' סו, יא.

אערך אמרים-רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו-לכבוד הרשב"י-אפרים חזן ואנדרה אלבז-מבואר ומנוקד

 82 – אערך אמרים

שיר מעין אזור בן שתים עשרה מחרוזות ומדריך דו־טורי דו־צלעי. הצלע האחרונה במדריך מעמידה מילות קבע בראשי המחרוזות. בכל מחרוזת שני טורי ענף וטור אזור דו צלעי.

משקל: שתים עשרה הברות בטור.

כתובת: זה שיר שבח, יסדתי בעיר מארויקוס יע״א (= יכוננה עליון אמן) לכבוד הדרת יקרת הרשב״י ע״ה (= עליו השלום) ותשעה חברים שהם מכוונים ורמוזים בעשר ספירות עליונות. והרשב״י ע״ה רמוז בכתר עליון. ומה נאה לאומרו אחר קריאת האידרא.

נועם ׳אל ארץ עזובה׳. סימן: אני דוד בן חסין.

אֶעֱרֹךְ אֲמָרִים / דְּבָרִים עַרְבִים 
לִכְבוֹד הוֹד יְשָׁרִים / חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים

אֲבָנִים יְקָרוֹת 
מְכֻוָּנִים נֶגֶד עֲשָׂרָה סְפִירוֹת
5- מְאִירוֹת וּמִזְּהִירוּת / כַּזֹּהַר כּוֹכָבִים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים

נֵזֶר וַעֲטָרָה 
כֶּתֶר לְרֹאשׁ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא 
רַשְׁבִּ"י שְׁמוֹ נִקְרָא / זָכָה זִכָּה רַבִּים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים

 

יִשְׂמַח הָאָב בִּבְנוֹ 
10- הוּא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּחָכְמָה שָׂם קִנּוֹ 
כִּבֵּד אֶל מֵחִנּוֹ / מַעֲרִיב עֲרֵבִים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים

דֵּן אַבָּא לְמִלְכָּא 
בְּבִינָה מְקַנֵּן לֹא יָדַע אִישׁ עֶרְכָּה 
הָאֵל הֵבִין דַּרְכָּהּ / אַיֶּלֶת אֲהָבִים

חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים

 

  1. 2. חברים מקשיבים: על־פי שה״ש ח, יג, ונדרש ככינוי לתלמידי חכמים בב״ב עהע״א, וכינוי לצדיקים שבגן עדן על-פי הזוהר, ראה לדוגמה ח״א עז ע״ב. כאן: כינוי לרשב״י וחבריו והם עשרה: כפי שסדורים באדרא רבא זוהר ח״ג נשא קכז ע״ב והם: רשב״י, ר׳ אלעזר בריה ור׳ אבא ור׳ יהודה ור׳ יוסי בר יעקב ור׳ יצחק ור׳ חזקיה בר רב ור׳ חייא ור׳ יוסי ור׳ ייסא. 3. אבנים יקרות: תואר שבח לרשב״י וחבריו, על-פי מל״א ה, לא. עשר ספירות: המנויות כאן לפי סדרן: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. הנוסח כאן על-פי פתיחת אליהו. 4. מכוונים… ספירות: הספירות מקבילות כאן לרשב״י וחבריו. כל אחד מעשרת החברים רמוז בסוד אחת הספירות על-פי דרגתו וכפי שמפרט המשורר. 5. מאירות… כוכבים: מוסב על הספירות על-פי דני יב, ג. 7-6. נזר… כתר: כולם לשונות של כתרים. 7. כתר לראש: תרתי משמע: כתר לראש החברים הוא רשב״י הרמוז בספירה הראשונה הקרויה ׳כתר עליון׳(פתיחת אליהו) והיא ספירת הדעת. כעין הקרח חנורא: על-פי יח׳ א, כב. 9. ישמח האב בבנו: ישמח רשב״י בבנו ר׳ אלעזר. 10. ר׳ אלעזר… קנו: ר׳ אלעזר, השני בין החברים, רמוז בסוד הספירה השניה היא החכמה. 11. כבד אל מחנו: על-פי מש׳ ג, ט: ׳כבד ד׳ מהונך׳ ונדרש בתנחומא ראה יב ׳ממה שחיננך…׳ שאם היה קולך ערב הוי פורס על שמע ועובר לפני התיבה׳ ונרמז גם כאן. מערי׳ב ערב׳ים: משחק לשון עם חתימת הברכה הראשונה שלפני קריאת שמע בערבית: גורם ערבות ונחת לה׳ על-ידי תורתו וקדושתו. 12. דן: זה אבא, הוא ר׳ אבא, השלישי מבין החברים. 13. בבינה מקנן: שוכן בספירת הבינה היא הספירה השלישית המכונה בקבלה ׳אמא׳ כנגד אבא הרמוז.כאן. ראה תקו״ז, תקונא שביעא. לא… דרכה: על־פי איוב כח, כג ׳אלהים הבין דרכה׳.

וְחֶסֶד ה
עַל רַבִּי יְהוּדָה עוֹקֵר הָרִים סִינָי 
מִסִּטֵריהּ כֹּהֲנֵי / קָרְבָּנוֹת מַקְרִיבִים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים


דְּרָעָא דִּשְׂמֹאלָה
הוּחַק רַבִּי יִצְחָק בִּגְבוּרָה דְּחִילָא
20- אֵשׁ יוֹקֶדֶת אוֹכְלָהמַיִם לָהּ מְכַבִּים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים

 

בְּתִפְאֶרֶת חוֹסֶה 
וּמִסְתַּתֵּר בַּר יַעֲקֹב רַבִּי יוֹסֵי 
קָדוֹשׁ אֵל הַמִּכְסֶה / שָׁמַיִם בֶּעָבִים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים

נֶגֶד תְּרֵין יִרְכַיָּא 
25- בְּנֶצַח יִשְׂרָאֵל שָׁם רַבִּי חִזְקִיָּה 
בְּהוֹד רַבִּי חַיָּא / פֵּנִי הַכְּרוּבִים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים


חֵלֶק גַּם יְרֻשָּׁה 
יֵשׁ לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בִּיסוֹדָא קַדִּישָׁא 
מַלְכוּת רַבִּי יֵיסָא / עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים

  1. 14. אילת אהבים: על־פי מש׳ ה, יט. 15־16. וחסד… יהודה: ספירת החסד מואצלת על ר׳ יהודה הרמוז בה. 15. וחסד ד׳: על-פי תה׳ קג, יז. 16. עוקר הרים סיני: בקי בתורה וחריף בפלפול, על-פי ברכות סד ע״א ורש״י שם. 17. מסטריה… מקריבים: אהרן הכהן גם הוא מסמל את מידת החסד ומבחינה זו ר׳ יהודה והכהנים הם בצד אחד של החסד. 18. ררועא רשמאלא: זרוע שמאל כינוי המכוון על ספירת הגבורה (שבה רמוז ר׳ יצחק, הרביעי בחברי רשב״י). 19. הוחק.״ בגבורה: ר׳ יצחק נרשם ונחקק בסוד ספירת הגבורה. גבורה דחילא: גבורה של כח. 20. אש אוהלה: תיאור לכוחו הרוחני של ר׳ יצחק, על־פי דב׳ ד, כד. וראה זוהר ח״ג רנה ע״א. מים לה מכבים: ספירת החסד שעניינה אהבה ורחמים מאזנת את הגבורה שהיא דין ואימה, הלשון על-פי שה״ש ח, ז. 22-21. בתפארת… יוסי: ר׳ יוסי בר יעקב, החבר השישי, חוסה ומסתתר בספירה השישית היא ספירת תפארת. 23. קדוש… בעבים: ספירת תפארת מכונה גם שמים ראה: זוהר ח״ב קעח ע״ב. 26-24. נגר… חייא: ר׳ חזקיה ור׳ חייא רמוזים בשתי הספירות, נצח והוד, כנגד תרין ירכייא הם שני שוקים (של הגוף), על-פי פתיחת אליהו: ׳נצח והוד תרין שוקיו׳. 26. פני הכרובים: פני מלאכים. 28-27. חלק… קדישא: ר׳ יוסי רמוז בספירת היסוד הקדושר! ויש לו בה חלק וירושה. 29. מלכות רבי ייסא: ר׳ יוסי רמוז בספירת המלכות. על שער גת רבים: על־פי שה״ש ז, ה

סַפִּיר הִיא גִּזְרָתָם 
אַהֲבַת הַטּוֹב כִּי טוֹב הָיְתָה אַהֲבָתָם 
לֹא נִמְצָא כְּמוֹתָם / זֶה לְזֶה אוֹהֲבִים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים

יָהּ שׁוֹכֵן גְּבוֹהִים 
יָאִיר עֵינֵינוּ לְהָבִין דִּבְרֵיהֶם 
וְיִהְיוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם / בַּקֶּבֶר דּוֹבְבִים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים

נַעֲמָה שְׁנָתָם 
אֱלֹהִים חַי יָשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתָם 
וְיִזְכֹּר צִדְקָתָם / לְבָנִים נִכְאָבִים
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים.

  1. 30. ספיר גזרתם: על־פי איכה ד, ז. 32-31. אהבת… אוהבים: בשבח האהבה ששררה בין החברים ובאהבת הטוב שהיתה להם. 33. יה… גבוהים: כינויים לה׳. 34. יאיר… דבריהם: תפילת המשורר שנזכה להבין דבריהם ובעיקר חכמת הנסתר שלהם. 35. ויהיו… דובבים: על-פי יבמות צז ע״א ׳כל ת״ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה״ז, שפתותיו דובבות בקבר׳. 37. ישים… מנוחתם: על-פי יש׳ יא, י, שה׳ יאציל עליהם מכבודו, על-פי שו״ט תה׳ כא. 38. ויזכר… נכאבים: יגן ויעזור לישראל בזכות צדקת רשב״י וחבריו.

אֵין כָּאֵל / מִי כָּאֵל / יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל-רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו-כולל ביאור הפיוט

 

33 – אין כאל מי כאל יאמר נא ישראל

 בשבחה של תורה. שבח לה׳, למשה, לתורה ולישראל במתכונת חוזרת על-פי הפיוט ׳מפי אל׳. בפיוט טור מדריך תלת-צלעי ו-טו טורים מרובעים. המילים ׳אין כאל׳ חוזרות בראש כל טור.

משקל: שש-שמונה הברות בצלעית.

בתוגת: פיוט למעלת התורה ומרע״ה [=ומשה רבנו עליו השלום], נועם ׳מפי אל׳. סימן: אני דויד הקטן חזק.

מקור: ק-מב ע״א; נ״י 5350 – 43 ע״ב.

אֵין כָּאֵל / מִי כָּאֵל / יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל

אֵין כָּאֵל אֱלֹהֵינוּ / אֵין כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ / אֵין כְּמוֹ תּוֹרָתֵנוּ / מוֹרָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל
אֶל כָּאֵל נִשָּׂא וָרָם / אֵין כְּמֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם / אֵין כַּתּוֹרָה בָּהּ יוּרָם / וְגָבַר יִשְׂרָאֵל

אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן / אֵין כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן / אֵין כְּלוּחוֹת הָאָרוֹן / עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל

 -5 אֵין כָּאֵל דְּעוּ רְאוּ / אֵין כְּמֹשֶׁה נְבִיאוֹ / אֵין כַּתּוֹרָה יִקְרְאוּ / בָּהּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל

אֵין כָּאֵל וָתִיק רַחְמָן / אֵין כְּמֹשֶׁה אִישׁ נֶאֱמָן / אֵין כַּתּוֹרָה נַעֲמָן / בְּפִי כָּל יִשְׂרָאֵל
אֵין כָּאֵל יוֹשֵׁב כִּסֵּא / אֵין עָנָיו כְּאִישׁ מֹשֶׁה / אֵין כַּתּוֹרָה לֹא תִנָּשֶׁה / מִפִּי כָּל יִשְׂרָאֵל

אֵין כָּאֵל דָּר עֲלִיָּה / אֵין כְּמֹשֶׁה בַּר בִּתְיָה / אֵין כַּתּוֹרָה בְּנוּיָה / עִיר וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל
אֵין כָּאֵל הוּא יֵעָבֵד / אֵין כְּמֹשֶׁה בֶּן יוֹכֶבֶד / אֵין כַּתּוֹרָה הִיא זֶבֶד / טוֹב לְבֵית יִשְׂרָאֵל

10- אֵין כָּאֵל קָדוֹשׁ וְנוֹרָא / אֵין כְּמֹשֶׁה יְפֵה צוּרָה / אֵין כַּתּוֹרָה יְקָרָה / תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל
אֵין כָּאֵל טוֹב וְיָשָׁר / אֵין כְּמֹשֶׁה גָּדוֹל וְשַׂר / אֵין כַּתּוֹרָה לֹא תֶחְסַר / כֹּל בָּהּ לְיִשְׂרָאֵל

אֵין כָּאֵל נוֹתֵן חֲכָמָה / אֵין כְּמֹשֶׁה מֵשִׁיב חֵמָה / אֵין כַּתּוֹרָה תְּמִימָה / תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל
אֵין כָּאֵל חוֹצֵב לַהַב / אֵין כְּמֹשֶׁה מָחַץ רָהַב / אֵין כַּתּוֹרָה יֶאֱהַב / אֱלֹהִי יִשְׂרָאֵל

אֵין כָּאֵל זִכְרוֹ נָעִים / אֵין כְּמֹשֶׁה אַבִּיר רוֹעִים / אֵין כְּבַת שַׁעֲשׁוּעִים / לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל
15- אֵין כָּאֵל קַיָּם זִכְרוֹ / אֵין כְּמֹשֶׁה בְּחִירוֹ / אֵין כַּתּוֹרָה יֵאוֹרוּ / בָּהּ עֵינֵי יִשְׂרָאֵל
אֵין כָּאֵל קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשָּׁי / תִּרְצֶה אֱלֹהַּ עוֹשָׂי / כִּנְאוּם דָּוִד בֶּן יִשַׁי / נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל

  1. 1. אין כאל: על-פי דב׳ לג, כו: ׳אין כאל ישורון׳ וכן בטור 4, וראה הדרשה המופלאה (בר״ר עז, א) ׳אין כאל ומי כאלי ״ישורון״׳. (וראה אבות הפיוט, עמ׳ 339). יאמר נא ישראל: על-פי תה׳ קיח, ב. 2. אין כאל אלהינו: על-פי לשון התפילה ׳אין כאלהינו׳. אין… לישראל: על-פי דב׳ לג, ד. 3. נשא ורם: על-פי יש׳ נז, יג. יורם: יתנשא ויגדל. וגבר ישראל: על-פי שמי יז, יא. 4. אין כאל ישרון: ראה טור 1. אין… עדות: לוחות הברית שניתנו בארון הברית (שמי כה, כא). עדות לישראל: על-פי תה׳ קכב, ד. 6. אין… נאמן: על־פי במ׳ יב, ז. נעמן: נעימה וערבה, על פי השם הפרטי. 7. יושג כסא: על-פי יש׳ ו, א. אין…כמשה: על-פי במ׳ יב, ג. לא תנשה: לא תישכח על-פי דב׳ לא, כא. 8. דר עליה: כינוי לקב״ה שוכן מרום. בר־בתיה: שנקרא על שמה של בתיה בת פרעה שגידלתו, על-פי מגילה יג ע״א; סנהדרין יט ע״א. עיר ואם בישראל: על-פי שמ״ב ב, יט. 9. אין… יעבד: הראוי לעבוד אותו. זבד: מתנה וחלק טוב, על-פי בר׳ ל, כ. 10. קדוש ונורא: תה׳ קיא, ט. יפה צורה: שהיה נאה, שמ׳ א, ב, ומדרשו בסוטה יב ע״א. תפארת ישראל: על-פי איכה ב, ו. 11. לא… בה: על-פי דב׳ ח, ט. 12. משיב הימה: ששיכך כעסו של הקב״ה, והלשון על-פי מש׳ טו, א ועוד. אין כתורה תמימה: על-פי תה׳ יט, ח. 13. אין…להב: על-פי תה׳ כט, ז. מחץ רהב: שפגע במצרים, והלשון על-פי איוב כו, יב. 14. אביר הרועים: על-פי שמ״א כא, ח, וכאן משמעו הגדול במנהיגים, וכיוון לכינוי ׳רעיא מהימנא׳. כבת שעשועים: היא התורה, על־פי תה׳ קיט, עז ועוד. 15. כמשה בחירו: על-פי תה׳ קו, כג. אין… ישראל: על-פי הברכה השנייה שלפני קריאת שמע ׳והאר עינינו בתורתך׳. 16. קרבני… לאשי: תקבל את שירתי כקרבן על־פי במי כח, ב. אלוה עושי: על-פי איוב לה, י. כנאום… ישראל: שירתי תירצה ותתקבל כשירת דוד, על-פי שמ״ב כג, א.

אֶשָּׂא דֵּעִי לְפוֹעֲלִי-פיוט יסדתיו כוננתיו אף עשיתיו על שבעה כוכבי לכת וי״ב מזלות-רבי דוד בן אהרן חסין-כולל ביאור

 

94 – אֶשָּׂא דֵּעִי לְפוֹעֲלִי

בתיאור המזלות וכוכבי הלכת ובתהילת ה׳. שיר מעין אזור בן עשרים טורים מרובעים. בכל טור צלע ארוכה וצלעית קצרה לסירוגין.

משקל: שבע הברות בצלע הארוכה. ארבע הברות בצלע הקצרה.

כתובת: פיוט יסדתיו כוננתיו אף עשיתיו על שבעה כוכבי לכת וי״ב מזלות והוא לנועם ׳קומי יעלת הישר׳. סימן: אני הצעיר דוד בר אהרן חזק. [נ״י מוסיף… מפאר ומרומם לבורא עולם כוכבים ומזלות].

 

אֶשָּׂא דֵּעִי לְפוֹעֲלִי / מְחֹל לִי /

אֱלֹהִים נָתַן לִי / לָשׁוֹן לִמּוּדִים

נָדְבָה רוּחִי אוֹתִי / מִזִּמְרָתִי /
אַקְרִיב פָּרֵי אִמְרָתִי / הַנֶּחְמָדִים

  1. 1. אשא לפועלי: על-פי איוב לו, ג. 2. אלהים… למודים: על-פי יש׳ נ, ד. נדבה… אומי: על-פי שמי לה, כא, וכאן נחה עליי רוח השיר. 4. אקריב פרי אמרתי: אגיש מדברי שירי. אמירותי המוגשות כקרבן על-דרך הו׳ יד, ג. השווה: ׳אקריב פרי אמרתי׳ (׳אערך מדברי דתי׳, רשותלסדר העבודה לר׳ משה אבן עזרא).

5- יָסַד הָאֵל בְּחָכְמָה / אֶרֶץ וְגַם שָׁמַיְמָה
עַל אַדְנֵי פָּז הֵמָּה / מְיֻסָּדִים

הֶעֱמִיד נְצִיבִים / אֵשׁ לְהָבִים /
גַּלְגַּלִּים סוֹבְבִים / עוֹלִים וְיוֹרְדִים

צִוָּה לְחַזֵּק כָּל בֶּדֶק / הֵיטֵב הַדַּק / 

 10- שַׁבְּתַאי וְצֶדֶק / וּמַאְדִּים

 

עָשָׂ"ה שֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ / כָּל עֵץ יְבוּל יַפְרִיחַ /

נֹגַהּ כּוֹכַב יָרֵחַ / לְמוֹעֲדִים

יָדוֹ הֵן לֹא תִּקְצַר / רִקֵּם וְצָר /
מַזָּלוֹת שְׁנֵים עָשָׂר / שַׂרִים וּפְקִידִים

15- רָצִים לִנְאוּמוֹ / קָדוֹשׁ שְׁמוֹ /
אָכֵן לִפְנֵי זַעֲמוֹ / נָעִים וְנָדִים

דַּהֲרוֹ"ת צְבָאוֹת חֵילוֹ / מְסַפְּרִים אֶת גָּדְלוּ /
וּמִמֵּעַל לוֹ / שְׂרָפִים עוֹמְדִים

 

וּכְבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם / וְהוּא נֶעֱלַם /
20- אָכֵן פְּעָלָיו כֻּלָּם / עָלָיו מְעִידִים

  1. 5. יסד… ארץ: על-פי מש׳ ג, יט. 6. על… מיוסדים: על־פי שה״ש ה, טו. 7. נציבים: ממונים, על-דרך הנציבים במל״א ד, ז. 8. גלגלים: גלגלי השמים. עולים ויורדים: על-פי בר׳ כח, יב. 9. לחזק כל בדק: על־פי מל״ב יב, יג; היטב הדק: על-פי כריתות ו ע״ב. 11. עש״ה: הגרשיים מעל השי״ן יוצרים את המילה ׳עש׳ אחת מקבוצות הכוכבים, על-פי איוב ט, ט. 12. ירח למועדים: על־פי תה׳ קד, יט. 13. ידו… תקצר: על-פי במ׳ יא, כג. רקם וצר: צר צורה והעמיד תבנית. וצר… מזלות: על-פי ברכות לב ע״ב. 15. רצים לנאומו: רצים במסלולם על-פי דברו ואפשר שמרמז למעשה מרכבה, על-פי יח׳ א, כ. 16. נעים ונדים: על-פי יח׳ א, טו. 17. דהרות… גדלו: ריצתם המהירה של צבאות השמים מלמדת על גדולת ה׳ על-דרך תה׳ יט, ב. 18. וממעל… עומדים: על-פי יש׳ ו, ב. 19. וכבודו… עולם: על-דרך יש׳ ו, ג; וכן על־פי קדושת מוסף לשבת וימים טובים. 21. די… באר: משחק לשון על-פי יש׳ מ, טז.

דַּי אֵין בָּאֵר גְּדֻלָּתוֹ / וּגְבוּרָתוֹ /
וּכְבוֹד הַדָּר מַלְכוּתוֹ / בִּקְהַל חֲסִידִים

בּוֹרֵא הוּא כָּל יְצוּרִים / מַטִּיף מַיִם עֲכוּרִים /
בְּרָמָ"ח אֵבָרִים / וְשָׁסָ"ה גִּידִים

25- רִבְעִי וְאָרְחִי זֵרָה / יָצַר צוּרָה תּוֹךְ צוּרָה /
הוּא אֵל נוֹרָא / מוֹשִׁיב יְחִידִים

אֵלֶּה קְצוֹת אָרְחוֹתָיו / וּגְבוּרוֹתָיו /
וּלְכָל בְּרִיּוֹתָיו / גּוֹמֵל חֲסָדִים

הוּא אֵל אֱלֹהִים חַיִּים / פָּדָה בְּנֵי שְׁבוּיִים /

-30  מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם / מִבֵּית עֲבָדִים

רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת / הוּא עוֹד יַצְמֵת / 
בְּחֶרֶב נוֹקֶמֶת / כָּל הַמּוֹרְדִים

נְבוּאָה הַכְּתוּבָה / חִישׁ קָרְבָהּ /
מִי זֶה מֵאֱדֹם בָּא / חָמוּץ בְּגָדִים

35- חֲנוּנִים הֵם חֲנוּנֶיךָ / רְחוּמִים הֵם רְחוּמֶיךָ / 
וְגַם מְלֻמָּדֶיךָ / מְלֻמָּדִים

זְכֹר בְּרִית אָבוֹת / דָּר עֲרָבוֹת /
וְהָרֵק רַק טוֹבוֹת / לַיְּהוּדִים

קַבֵּל רִנַּת עַמֶּךָ / חָסִין קָדוֹשׁ בְּרָב טוּבְךָ /
40- כִּי לְךָ לְבַדְּךָ / אֲנַחְנוּ מוֹדִים 

  1. 22. וכבוד… חסידים: שילוב פסוקים: תה׳ קמה, יב; קמט, ב. 23. מטיף: מטיפה, לשון הפייטנות. מטיף… עכורים: על-פי נידה לא ע״ב. 25. ארחי… זרה: על־פי תה׳ קלט, ג. יצר… צורה: על-פי ברכות י, ע״א. 26. מושיב יחידים: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ סח, ח. 28-27. אלה… גבורותיו: על-פי איוב כו, יד. גומל חסדים: כינוי לקב״ה, על־פי ברכת אבות בתפילת העמידה. 29. אלהים חיים: על־פי דב׳ ה, כו. בני שבויים: הם ישראל במצרים שנגאלו בדור רביעי. 30. מארץ… עבדים: על-פי שמ׳ כ, ב. 31. רב חסד ואמת: כינוי לה׳, על־פי שמי לד, ו. יצמת: יכרית וישמיד. בחרב נוקמת: על-פי וי׳ כו, כה. 33. נבואה: המצוטטת בטור הבא. 34. מי… בגדים: על-פי יש׳ סג, א, והשווה מכות יב ע״א. 36-35. חנונים… מלומדים: על-פי תפלת הש״ץ לימים נוראים: ׳אלהינו… היה עם פיפיות שלוחי עמך׳. 37. זכור… אבות: על-פי הכתוב בשמ׳ לב, יג; והשווה תנחומא יד, א, וכן בפיוט ׳אדון הסליחות… זוכר ברית אבות׳. דר ערבות: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ קיד, ב. 38. והרק… טובות: על-פי המדרש לפסוק בתה׳ לא, כא: ׳מה רב טובך׳ (בר״ר יא, י). 39. קבל… טובך: על-פי ׳אנא בכח גדולת ימינך׳, פוק״ת עמ׳ 40-38. 40. ולך… מודים: על-פי תפילת ׳נשמת כל חי׳.

אֲסַפֵּר פְּלָאֶיךָ-פיוט יסדתיו בהליכתי על עיר תאפיללת-רבי דוד בן אהרן חסין-כולל ביאור הפיוט

קעה. אֲסַפֵּר פְּלָאֶיךָ

שיר מעין אזור בן כא מחרוזות ומדריך. בכל מחרוזת ארבעה טורים. הטור הרביעי מתחלק לשתי צלעיות.

משקל: בטורים הרגילים שבע הברות ובטור הרביעי שש הברות בצלע א, חמש הברות בצלע ב.

כתובת: פיוט יסדתיו בהליכתי על עיר תאפיללת היושבת על נהר זי״ז. ושם ראיתי נפלאות כנטיעים מגודלים. אילנות דקלים. מאליפות מרובבות על פלגי מים שתולים וידבר דוד את דברי השירה הזאת לנאדר בעדת אראלים. מי כמוהו באלים. סימן: אנכי דוד בן אהרן חסין יצ״ו אמץ חזק.

מקור: ק־ ח ע״א.

אֲסַפֵּר פְּלָאֶיךָ / מֶלֶךְ קָדוֹשׁ, שׁוֹכֵן עדַ

עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ / וַהֲבֵאַתנִי עַד / עִיר הַתְּמָרִים

 

אִמְרוּ בַגּוֹיִים אַשְׁרֵי

הַיּוֹצֵר וְהַבּוֹרֵא

5 מַעְיָנוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה

נַחֲלֵי נַהֲרֵי / וַיִבַקַּע צוּרִים

 

על-פי שה״ש ד, ו. 44. עמלק: כאן כינוי לכלל אויבי ישראל. 46. שמם מחה נא: על-פי שט׳ יז, יד. 49. רני… אשכנה: מסיים בבקשה על הגאולה, על-פי זכי ב, יד. 1. מלן… עד: כינויים לקב״ה, על-פי ישע׳ נז, טו. 2. עשית עם עבדן: על־פי בר׳ לב, י. עיר התמרים: במקרא כינוי ליריחו(דב׳ לד, ג). כאן כינוי לתאפיללת. 5. מעיינות שתים עשרה: כמו באילים (שט׳ טו, כז), בזמן יציאת מצרים. 6. נחלי נהרי: הצורה על-פי איוב כ, יז, ׳נהרי נחלי דבש וחמאה׳. 7. נהרות… י: היוד שייכת לראש המילה הראשונה בטור הבא וחילק המשורר את המילה לצורך החרוז. החרוז מצריך ניקוד היוד בפתח, וממילא מתקבלת צורת עתיד של הפעיל על דרך תה׳ פט, מג.

נְהָרוֹת – פַּלְגֵיהֶם  יַ
שִׂמְחוּ מִדְבָּר צִיָּה
מִזִּי"ז כְּבוֹדָם נִהְיָה
10- הָאָרֶץ פּוֹתָה / חִטִּים וּשְׂעוֹרִים

כְּאַלּוֹנִים חֲסֻנִּים 
אִילָנוֹת פִּרְיָם נוֹתְנִים
מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים
בְּמִנְיָנָם הֵם נִמְנִים / שִׁבְעִים תְּמָרִים

15- יוֹם זֶה לְעֵינַי נִגְלָה 
מַרְאֶה גָּדוֹל וְנִפְלָא
וְתִפְאֶרֶת וּתְהִלָּה
הָאָרֶץ גְּדוֹלָה / קִרְיַת יְעָרִים

דְּקָלִים שְׁמָם נִקְרָא
20- בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה וּגְמָרָא
וּדְבַשׁ בִּלְשׁוֹן תּוֹרָה 
וּבְנֵי בָבֶל כּוּפְרָא / אֲלֵיהֶם קוֹרִים

וְקַיָּם בְּחַד סִידְרָא 
שׁוּרָה כְּנֶגֶד שׁוּרָה
25- וּבָהֶם נִתְפָּאֲרָה
אֶרֶץ יְקָרָה / מִבְחַר כָּל עָרִים

יִלְמַד אִישׁ מִבִּירָתָן 
לִהְיוֹת שָׁפָל עַנְוְתָן 
כִּי לְפִי גְּדִילָתָן
נֶגֶד מַרְגְּלוֹתָן / עַנְפֵיהֶם חוֹזְרִים

 8. ישמחו מדבר ציה: הנהרות מביאים ברכה אל המדבר ומצמיחים בו עצים וירקות. 9. מזי״ז כבודם: על-פי יש׳ סו, יא, ו׳שיחק׳ המשורר בשם המקום. 14. שבעים תמרים: ראה טור 15.5. קרית יערים: במקרא שם מקום. כאן במשמעות כללית. 20-19. דגלים״. וגמרא: כגון משנה פאה ד, א. 21. ודבש בלשון תורה: כפי שפירש״י(דב׳ כו, ב) ׳ארץ זית שמן ודבש׳ – דבש תמרים. 22. ובני… קורים: כגון, ב״ק נט ע״ב ׳האי מאן דקץ כופרא׳. 23. בחד סידרא: בסדר אחד, שורה כנגד שורה. 25. ובהם… ערים: שהתמר משבעת המינים הוא. 27. מברייתן: מאופיים, •מטבעם של עצי התמר. 30. נגד… חוזרים: שהענפים כאילו משפילים עצמם כלפי מטה.

דַּלּוּ עֵינַי אֵלֶיךָ 
אֶל אֲדוֹן הַמַּמְלָכָה 
מָה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ 
מֵהֶם מַהוּתֶךָ / אָנוּ מַכִּירִים

35- בִּפְרִי עֵץ זֶה נֶאֶמְרָה 
הֲלָכָה וְדִין תּוֹרָה 
נַפְשׁוֹ תִּהְיֶה גְּזֵרָה 
אֹכֶל כִּתְמָרָהּ / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים

נְדִיבֵי עַם קְדוֹשִׁים
40- לוּלָב מִתָּמָר עוֹשִׂים
עוֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים
בֶּחָג בּוֹ מַגִּישִׁים / שִׁבְעִים פָּרִים

אָמַרְתִּי אַעֲלֶה בְּ-

תָּמָר וְאוֹחֲזָה בְּ-
45- סַנְסִנָּיו לִרְעוֹת אִבֵּי
וְלִשְׁתּוֹת מִגֶּבֶא / מַיִם הַקָּרִים

אִילָן הַזֶּה מָה נָאֶה 
כָּל רוֹאֵהוּ מִשְׁתָּאֶה
לָבוֹא עַד קִצּוֹ יִלְאֶה
50- כְּמוֹ נֶשֶׁר יִדְאֶה / עַל כֵּן רֹאשׁ יָרִים 

 31. דלו עיני: עיני נשואות אליך, שהמסתכל אל צמרת הדקל נושא עיניו מעלה. 33. מה גדלו מעשיל: תה׳ צב, ו. 34. מהם… מכירים: שאין אדם יכול להכיר את האל עצמו, אך הוא מכירו מתוך מעשה היצירה. 37. נפש… הכפורים: החולה שיש בו סכנה ועליו לאכול ביוה״כ הריהו אוכל פחות מתמרה בכל פעם. 40. לולב מתמר: שנאמר וכפות תמרים (וי׳ כג, מ). 41. עומד בין ההדסים: שההדסים בצד הלולב, והלשון על-פי זכ׳ א, ח. 42. בחג: סתם ׳החג׳ בלשון רבותינו הוא חג הסוכות. שבעים פרים: הם שבעים פרי החג, קרבן המוספים שבכל יום. 43. אמרתי…בסנסיניו: על-פי שה״ש ז, ט ובשיר אחר (׳לולב ומיניו׳) הביא משוררנו את דרשת הזוהר אעלה ר״ת אתרוג ערבה לולב הדס, וחרז המשורר באותיות השימוש. 46. מים הקרים: ממעיינות תאפילאלת. 47. אילן… ירים: כך מתפעל המשורר מגובהם שלעצי התמר שהעין מתקשה לראות את צמרתם, ומי שמבקש לראותם עליו להרים את ראשו. על… ירים: על-פי תה׳ קי, ז. 51. דר ערבות: כינוי לקב״ה.

הָלְלוּ דָּר עֲרָבוֹת
בּוֹרֵא אִילָנוֹת טוֹבוֹת 
לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת
יֵשׁ מֵהֶם נְקֵבוֹת / מֵהֶם זְכָרִים

55- רוֹמְמוֹת אֶל בִּגְרוֹנְכֶם
סִפֵּק לָכֶם צָרַכְּכֶם
כָּל פָּעַל לְמַעַנְכֶם
מַשְׁקְכֶם אָכְלְכֶם / וְכָל מַחְסוֹרִים

נֶאֱמָן קָדוֹשׁ שְׁמוֹ
60- לֹא חִסֵּר מֵעוֹלָמוֹ
בִּדְבָרוֹ וּבִנְאוּמוֹ
פֵּרוֹת מָה נַעֲמוּ / לָזוּן יְצוּרִים

חָסִין לוֹ הָאַדֶּרֶת 
קַיֵּם חָזוֹן אוֹמֶרֶת
65- עוֹד חִטָּה מִתַּמֶּרֶת
כְּדֶקֶל נִגְדֶּרֶת / בְּרֹאשׁ הֶהָרִים

יִפְרָח צַדִּיק כַּתָּמָר 
מִצְוַת אֱלֹהָיו שָׁמַר
מִיַּיִן הַמְּשֻׁמָּר
70- וְרֵיחוֹ לֹא נָמַר / יִשְׁתֶּה בִּזְמִירִים

צוּר מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל
רָצָה בָּנוּ וַיּוֹאֶל
וְדִמָּה לְתָמָר אֵל
כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל / גֶּזַע יְשָׁרִים

  1. 52. בורא אילנות טובות: על־פי נוסח ברכת האילנות. 54. נקבות: עצי תמר המניבים פרי. ומהם זכרים: עצים שתפקידם להפרות את העצים האחרים והם עצמם אינם מניבים פרי. 55. רוממות אל בגרונכם: המשורר פונה לעצי התמר עצמם, עדה״כ תה׳ קמט, ו. 56. ספק לכל צרכיכם: על־פי לשון ההגדה של פסח ׳סיפק צרכינו במדבר׳. 58. משקכם… מחסורים: שהדקלים הללו נטועים על מי מעיין. מחסורים: במקור נכתב ׳מחסורכם׳ ואינו תואם לחרוז. 60. לא חסר בעולמו: על-פי המטבע של ברכת האילנות, וראה טור 52. חסין: כינוי לקב״ה. חזון אומרת: הנבואה מבטיחה לנו את ההבטחה הזו, ומתוך שחשב המשורר על נבואה נקט אומרת בלשון נקבה. 66-65. עוד… ההרים: לעתיד לבוא תהא החטה נקטפת כדקל בראש ההרים, על-פי כתובות קיא ע״ב. 67. יפרח צדיק כתמר: על-פי הכתוב ׳צדיק כתמר יפרח׳, תה׳ צב, יג. 69־70. מיין… בזמירים: הצדיק המשול לתמר יזכה לשתות בשיר וזמר מן היין

75- וּזְהַב הָאָרֶץ טוֹב 
מֵאֶרֶץ כּוּשׁ יַחְטֹב 
יִבְנֶה בְּהַר הַטּוֹב
בְּעֵת אַל חַי יִקְטֹב / אוֹיְבִים וְשָׂרִים

אַמֵּץ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלִים
80- חֲכָמִים לָהֶם נִגְלִים
נֹעַם שִׂיחַ אֶרְאֶלִּים 
וְשִׂיחַת דְּקָלִים / שִׂיחַת צִפֳּרִים

חַזֵּק עַם בַּשֶּׁבִי נִכְבַּשׁ
בִּגְדֵי תִּפְאָרָה יִלְבַּשׁ
85- בְּתֹךְ עִיר צִיּוֹן יִרְבַּץ
זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ / דְּבַשׁ תְּמָרִים

המשומר לצדיקים לעתיד לבוא. על-פי ברכות לד ע״ב. 74-71 צור… ישרים: הקב״ה שבחר בעם ישראל ורצה בהם דימה אותם לתמר, והוא על־פי כמה מקומות בדברי חז״ל, כגון: סוכה מה, ע״ב: ׳מה תמר זה. אין לו אלא לב אחד אף שישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים׳. 76-75. וזהב… יחטוב: יש באזור זה מתכות יקרות, והן נסחפות ומגיעות מארץ כוש. 77. יבנה בהר הטוב: הזהב הטוב עתיד להיבנות בבית המקדש עם בוא הגאולה. ההר הטוב: כינוי לירושלים, על-פי ברכות מח ע״ב ועוד. 78. יקטוב: ינקום בהם ויהרגם. אויבים ושרים: האויבים ומנהיגיהם ואולי צ״ל ׳צרים׳. 79. אמץ ברכים כושלים: כדי לחזק את החכמים בעת שנחלשים מן הלימוד, ונקט ברכים לשון זכר. 81-80. חכמים…צפורים: הקב״ה מגלה לחכמים שיחות צמחים ובעלי-חיים, והוא מה שנאמר על רבי יוחנן בן זכאי שלא הניח שיחת מלאכי השרת… ושיחת דקלים (סוכה כח, ע״ב). 83. עם בשבי נכבש: עם אשר נכבש בגלות ובשביה. 84. בגדי תפארה ילבש: בגדי תפארה הם סמל לגאולה, על-פי יש׳ נב, א, ובתיווך ׳לכה דודי׳ לר״ש אלקבץ. 85. בתוך… ירבץ: ישכב לבטח, וציון היא סמל לכלל ארץ ישראל. 86. זבת… תמרים: זהו שבחה של ארץ ישראל. דבש תמרים: כך נתפרש עניין הדבש שבשבעת המינים (ראה רש״י לדב׳ כו, ב).

  תְּנוּ עֹז לֵאלוֹהִים-רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו-על חידוש הלבנה ושבעת כוכבי הלכת.כולל ביאור הפיוט

                        תְּנוּ עֹז לֵאלוֹהִים

על חידוש הלבנה ושבעת כוכבי הלכת. שיר מעין אזור בן יד מחרוזות ומדריך דו־טורי דו-צלעי. כל מחרוזת פותחת במילות הקבע ׳מחדש חדשים׳, ובנויה משלושה טורים דו-צלעיים, שני טורי ענף וטור אזור, שבו צלע א חורזת בחריזת הענף וצלעית ב מעמידה חריזה מעין אזורית.

משקל: שתים עשרה הברות בטור.

כתובת: שיר מפאר על חידוש הלבנה וז׳ כוכבי לכת, שסימנם שמ״ך לנצ״ח, לכלם בשם אקרא. נועם ׳אל ארץ עזובה׳. והסימן: אני דויד בן חסין נר״ו אמץ.

                         תְּנוּ עֹז לֵאלוֹהִים / יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים

                           צוּר מֵאִיר נְגוֹהִים / מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים

מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים

אֶל יוֹצֵר יְצוּרִים

בָּרָא בְּעוֹלָמוֹ שְׁנֵי הַמְּאוֹרִים

5- לָעולָם מְאִירִים / עוֹמְדִים וּמְשַׁמְּשִׁים

 

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים
נָאוֹר וְנַעֲלֶה הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל
שָׂם לוֹ יוֹם מֶמְשָׁלָה
וּלְבָנָה בַּלָּיְלָה / בַּחֹשֶׁךְ אוֹר תָּשִׂים

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים 
יוֹצְרָם בּוֹרְאָם קוֹנָם

 10- לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמוֹ חֲקָרָם הֱכִינָם
בְּשִׁירָם וּרְנָנָם / שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים

  1. 1. תנו עז לאלהים: על-פי תה׳ סח, לג: ׳תנו עז לאלוהים׳. 2. מחדש חדשים: כינוי לקב״ה על-פי נוסח ברכת הלבנה, וראה סנהדרין מב, ע״א. 4. ברא… המאורים: ע ל־פי בר׳ א, טו. 7-6. המאור… ממשלה: על-פי בר׳ א, טז. ולבנה בלילה: על-פי בר׳ שם. 9. יוצרם בוראם קונם: על-פי ברכת הלבנה.

מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים

דִּבְרֵי קָטֵיגוֹרָא
קִטְרְגָא לְבָנָה עַל חַמָּה וְאָמְרָה
מְלָכִים בְּחֶבְרָה / אֵינָם מִשְׁתַּמְּשִׁים

 

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים 
15- וְהַדָּת נִתְּנָה
גָּזַר שׁוֹכֵן רוּמָה בִּפְגִימַת לְבָנָה
מֵאוֹר חַמָּה / פּוֹנָה / פָּנֶיהָ מְכֻסִּים

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים 
יוֹצְרָהּ שָׂם לָהּ חֻקִּים
בְּכַ"ט יוֹם וָחֵצִי וְתַשְצַ"ג חֲלָקִים
20- תְּסוֹבֵב שְׁחָקִים / כְּרֶכֶב פָּרָשִׁים

 

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים 
דָּבָר לֹא יָשִׂיחַ
הָבִיאוּ כַּפָּרָה עַל מְעוּט יָרֵחַ
קָרְבָּן אִשֵּׁה רֵיחַ / נִיחוֹחַ לָאִישִׁים

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים 
בַּשַּׁחַק נְתוּנִים
25- לְאוֹתוֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וּלְשָׁנִים
וְחַגִּים וּזְמַנִּים / לְמִסְפָּרָם עוֹשִׂים

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים 
נָתַן אֶל בַּחַמָּה
בְּשִׁבְעָה כּוֹכָבִים שְצַ"ם חַנְכַּ"ל הֵמָּה
לִצְבָא הַשָּׁמַיְמָה / רָאשִׁים וְשָׁלִישִׁים

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים 
30- חָסִין לוֹ כָּל עוֹבְדִים
קְרָאָם שַׁבְּתַאי צֶדֶק וּמַאֲדִים
מְשָׁרְתִים וּפְקִידִים / יַעַבְרוּ חֲלוּצִים

  1. 11. שמחים וששים: על-פי תפילת יוצר, ׳אל אדון׳ ׳שמחים בצאתם וששים בבואם׳. 12־14. דברי… משתמשים: על-פי חולין ס ע״ב: ׳אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד׳. 16. שוכן רומה: כי נוי לקב״ה. בפגימת הלבנה: בעת שהלבנה אינה נראית במילואה. ועל-פי ירושלמי ר״ה ב, ד : ׳מימיה של חמה לא ראתה פגימתה של לבנה ' 19. בכ״ט… חלקים: זמן שבו משלימה הלבנה את סיבובה החדשי. 22. הביאו…ירח: על פי חולין ס ע״ב: ׳אמר הקב״ה שעיר זה יהיה כפרה על שמיעטתי את הירח.25 לאותות ולמועדים: על-פי בר׳ א, יד. 28. שצ״ם חנכ״ל: ראשי תיבות של כוכב׳ השמש, כמפורט בהמשך השיר. 32. משרתים… חלוצים: ראה פרקי דר' אליעזר כל הכוכבים משרתים לז׳ כוכבים׳ וכו׳.

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים 
נֹגַהּ כֹּכָב חַמָּה
וּלְבָנָה מַצְמַחַת פְּרִי הָאֲדָמָה
35- מִגָּדִישׁ עַד קָמָה / פְּרָחִים וְצִיצִים

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים 
רָם וְאָדָם וְצַח
עַד מָתַי יִנְאַץ צַר שִׁמְ"ךָ לָנֶצַח
יָרַשׁ וְגַם רָצַח / מִבֶּטֶן עֲמוּסִים

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים 
וּמַלְכוּת בֶּן יִשַׁי
40- תִּתְחַדֵּשׁ וְאֵלָיו עַמִּים יוֹבִילוּ שָׁי
יְקַבֵּץ נְפוּצָי / מִקִּנָּם גְּרוּשִׁים

מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים 
אַמֵּץ לְבָבֵנוּ לְזֹאת
נֹאמַר יַחַד : אַשְׁרֵינוּ דַּיֵּנוּ
אֶת פְּנֵי אָבִינוּ / לְקַבֵּל נִגָּשִׁים.

  1. ולבנה… האדמה: על-פי דב׳ לג, יד: ׳וממגד גרש ירחים׳ וראה פרש״י. 36. ואדום וצח: על-פי שה״ש ה, י. 37. שמ״ך לנצ״ח: משחק לשון בין האותיות שהן ראשי התיבות של שמות כוכבי הלכת למשמעות המצטרפת מהן. 38. ירש וגם רצח: על־פי מל״א כא, יט. מבטן עמוסים: על-פי יש׳ מו, ג: ׳העמוסים מני בטף. על-פי נוסח ברכת הלבנה. 40. יובילו שי: על-פי תה׳ סח, ז. 41. מקנם גרושים: שהם בגלות ומגורשים מביתם.

מָתַי תְּכוֹנֵן עִיר צִיוֹן-פיוט יסדתי לכבוד עיר הקודש, ירושלים-רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו-כולל ביאור הפיוט

רלא. מָתַי תְּכוֹנֵן עִיר צִיוֹן

בבקשת הגאולה. שיר מעין אזור בן שש מחרוזות מרובעות ומדריך דו-טורי דו-צלעי.

משקל: שבע הברות בטור.

כתובת: פיוט. נועם ׳מתי יבושר׳. סימן: מזמור לדוד חזק.

מקור: ק־ ט ע״ב.

 

מָתַי תְּכוֹנֵן עִיר צִיוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ

שָׂמַחְתִי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית ה׳ נֵלֵךְ

 

זֶה הַיּוֹם לוֹ קִוִינוּ/ קוֹל שִׂמְחָה בִּגְבוּלֵנוּ

 יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ/ בְּכָל עִיר וּבְּכָלֶּ פֶלֶך.

 

5 מִמִּזְרָח מִמַּעֲרָב/ מִבֵּין אֱדוֹם וַעֲרַב

אֵל תוֹךְ קִרְיַת מֶלֶךְ רָב/ אֱסֹף עַם דַּל וָהֵלֶךְ

 

וּלְךָ אִוְּתָה נַפְשִׁי/ מֵעַבְדוּת אֵצֵא חָפְשִׁי

 וְאָשׁוּבָה אֶל אַרְצִי/ וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ.

 

רֵחַם רַחֲמָתַים/ לְרֹאשׁ מֻכִּים וְּדווּיִים

 10 דְרוֹר תִּקְרָא לִשְׁבוּיִים/ יִהְיוּ מְנַת חֶבְלֵךְ

 

לְדָוִד לְךָ רוִהָּ/ שִׁירָה וְּתִהלָּה נָאוָה

 לֵאמֹר אֵלָיו עוֹד אִוָּה/ הַשְׁמִיעִנִי קוֹלֵךְ.

 

חִזְקִי יוֹנָתִי אִמְצִי/ אַל תִּירְאִי לֹא תֵּבוֹשִׁי

אֶת צִדְקֵךְ לָאוֹר אוֹצִיא/וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ.

 

  1. 1. מתי… מלך: על-פי תה׳ מח, ג. 2. שמחתי… נלך: על-פי תה׳ קכב, א. 4-3. זה… שמחה: שילוב כתובים, על-פי איכה ב, טז; יר׳ לג, יא. 5. ממזרח וממערב: על-פי תה׳ קז, ג. 6. קרית מלן רב: כינוי לירושלים, על-פי תה׳ מח, ג. עם דל והלך: כינוי לעם ישראל הגולה מארצו. 8. אל… אלן: על-פי במ׳ י, ל. 9. רחם… לראש: על-פי שופי ה, ל, וכאן במובן של רחמים רבים. 10. דרור… לשבויים: על-פי יש׳ סא, א. 11. לדוד… נאוה: על-פי ב״ב יד ע״ב: ׳… דוד שריוהו לקב״ה בשירות ותשבחות׳, ורמז המשורר גם לעצמו. 12. השמיעני קולך: על-פי שה״ש, ב, יד.

13-יונתי: כינוי שגור לכנסת ישראל, והשווה זוהר א, פד ע״ב. אל… תבושי: על-פי יש׳ נד, ד.

14- את… אבלך: על-פי שילוב פסוקים: מיכה ז, ט; יש׳ ס, כ.

 

רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו-שִׂמְחוּ בַה׳ וְגִילוּ קְדוֹשִׁים כולל ביאור הפיוט

242- נז. שִׂמְחוּ בַה׳ וְגִילוּ קְדוֹשִׁים

שיר מעין אזור ובו שבע מחרוזות בנות שלושה טורי ענף וטור מעין אזור. המדריך בן שני טורים דו-צלעיים. הטור השני במדריך משמש רפרין.

משקל: אחת עשרה הברות בטור ובצלעות המדריך.

כתובת: פיוט לשבת החודש שקודם ניסן. נאה לאומרו קדם שיעלה המפטיר לספר תורה. נעם ׳יחיד ומיוחד׳. סימן: אני דוד חזק.

 

שִׂמְחוּ בַה׳ וְגִילוּ קְדוֹשִׁים / עֵת דוֹדִים קָרֵב בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

 הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים / רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

אַשְׁרֵינוּ מָה טוֹב חֶלְקֵנוּ מָה נָעִים 
כִּי בְּנוֹ בָּחַר אֶל חַי תָּמִים דֵּעִים
5- הִרְחִיק וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים
אֶבֶן מָאֲסוּ הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים / רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

           

נוֹרָא וְאַדִּיר נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ 
בְּכָל יוֹם תָּמִיד טוּבוֹ הוּא מְחַדֵּשׁ
צִוָּה לְעַמּוֹ עַל קָדוֹשׁ הַחֹדֶשׁ
10- לְכָל הַמִּצְוֹת הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה.

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים / רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

           

יָחִיד נֶאֱמָן הוּא הָאִישׁ מֹשֶׁה 
בְּשִׁעוּר חִדּוּשָׁהּ הָיָה מִתְקַשֶּׁה 
עַד עֵת בָּא דָּבָר צוּר הַמִּתְנַשֵּׂא
כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה.

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים / רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

 

15-דָבָר זֶה נִמְסַר בִּידֵיהֶם שֶל סוֹפְרִים

דַּיָּנִים מֻמְחִים סְמוּכִים וּמוֹרִים

יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים

וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה.           

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים / רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

 

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ הָאֵל
20- לְקַיֵּם לָנוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל
בִּימֵיהֶם יָבֹא לְעִיר צִיּוֹן גּוֹאֵל
אֵל הַר הַמֹּר אֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה.

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים / רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה

           

דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה
חַדֵּשׁ עָלֵינוּ חֹדֶשׁ הַזֶּה הַבָּא
25- לִשְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לִגְאֻלָּה קְרוֹבָה
אַחֲרֵי בִּלְתִּי תִּהְיֶה לִי עֶדְנָה.         

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים / רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

 

חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם 
לִכְבוֹד מוֹעֵד זֶה הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם 
וּדְעוּ כִּי חֶדְוַת ה' מָעֻזְּכֶם
הוּא יִפְתַּח לָכֶם שַׁעֲרֵי חֲנִינָה.

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים / רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

 

  1. 1. שמחו… קדושים: על-פי תה׳ לב, יא. עת דודים: על-פי יח׳ טז, ח, והוא זמן הגאלה. בא עת לחננה: על-פי תה׳ קב, יד, לחון את ישראל ולגאול אותם. 2. החדש… השנה: שם׳ יב, ב. מתוך קריאת היום והוא חדש ניסן חדש הגאלה.3. אשרינו… נעים: על-פי הלשון בתפלת השחר. 5. והבדילנו מן התועים: על-פי התפלה בקדושה דסדרא. 6. אבן… פנה: תה׳ קיח, כא, ישראל שהיו משעבדים נבחרו לעם סגולה. 7. נאדר בקדש: כינוי לקב״ה על-פי שם׳ טו, יא. 8. בכל… מחדש: על-פי לשון תפילת היוצר בשחרית. 9. קדוש החדש: להכריז על ראש חדש בהתחדש הלבנה. 10. לכל… ראשונה: על-פי רש״י לבר׳ א, א: ׳שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל׳. 11. יחיד… משה: על-פי במ׳ יב, ו; שם יב, ג. 14-12. בשעור… הלבנה: על-פי ר״ה כ ע״א, וראה רש״י שם׳ יב, ב. ה׳ הראה למשה את צורת הלבנה בחידושה, ובצורה זו יש לקדש החדש. 15. דבר זה: של קדוש החדש. 16-15. סופרים… ומורים: שרק הם רשאים לקדש החדש. יושבי על מדין: על-פי שו׳ ה, י, ונתפרש על הדיינים. המה הגבורים: ציור לחכמי התורה, על-פי בר׳ ו, ד. 18. ומבני… לעתים: על-פי דהא יב, לג ונדרש על בני יששכר היודעים לחשב את השנה ובקיאים בחכמת העבור על-פי בר״ר צט, ט, וראה רש״י בר׳ מט, טו. 19־20. ויהי… ישראל: על-פי תפלת ׳יהי רצון׳ היא הכרזת ראש חדש במנהגי הספרדים, ונאמרת במנהגי אשכנז בימי שני וחמישי שיש בהם תחנון. 22. אל… הלבונה: כינוי לירושלים ולבית המקדש, על-פי שה״ש ד, ו. 23. דודי… מרבבה: על-פי שה״ש ה, י וכאן פנייה לקב״ה. 25-24. חדש… קרובה: מתוך נוסח הכרזת החדש. 26. אחרי… עדנה: על-פי בר׳ יח, יב וכאן ציור לגאולה ולהתחדשות העם. 27. בני עליון כלבם: על-פי תה׳ פב, ו, וכאן כינוי לישראל. 28. לכבד… עצמכם: הכינוי עצמכם לחג הפסח. 29. כי… מעוזכם: על-פי נחמ׳ ח, י. 30. שערי חנינה: לחון אתכם מן הגלות ומצרותיה.

אֶל מוֹת אִישׁ יָשָׁר וְיָרֵא-קינה קוננתי לפטירת הרב דוד בן נחמני-רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו

על מות ר׳ דוד בן נחמני. קינה בתבנית מעין אזורית בת שמונה מחרוזות ומדריך דו-טורי דו-צלעי. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. חריזה: א/ב א/ב גגגב דדדב הההב וכו׳.

משקל: שמונה הברות בכל טור.

כתובת: קינה קוננתי לפטירת נבון וחכם רודף צדק כהר״ר (־־כבוד הרב רבי) דוד בן נחמני נ״ע (= נוחו נפשו עדן). תמרור ׳מי זה במר׳. סימן: אני דוד חזק.

מקור: א־ סד ע״א; ק- פג ע״א.

 

אֶל מוֹת אִישׁ יָשָׁר וְיָרֵא / יוֹם וָלַיְלָה תִהְיוּ סוֹפְדִים

חֶסֶד אוֹמֵר יִבָּרֵא / שֶׁכֻּלוֹ מָלֵא חֲסַדִים

 

נַפְשִׁי הִנֱּחֵם מֵאֲנָה / אֵיךְ היָהָ לְעָפָר מָנָה

בַּעַל דֵעָה נְכוֹנָה / וְגָדוֹל לַיְהוּדִים

 

5-יָמִים רַבִּים וְשָׁנִים / בְּבֵיתוֹ הָיוּ נִזוֹנִים

דַּלִים אֻמְלָלִים אֶבְיוֹנִיםְ / וַעֲנִיּים מְרוּדִים

 

דִּמְעָה מֵעֵינַי נִגְּרָה / כִּי נָפְלָה חוֹמָה בְצוָּרה

בַּעַל אַכְסַנְיָא שֶׁל תוֹרָה / וַּמַחֲזִיק יְדִיֵ לוֹמְדִים

 

וּמָלֵא כָל טוּב שֻׁלְחָנוֹ / טָבַח טִבְחוֹ מָסַךְ יֵינוֹ

10-תָּמִיד הָיָה עַל לְשׁוֹנוֹ / אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ דוֹדִים

 

דֳּמִי אַל תִּתְּנוּ לוֹ / כָּל יוֹדְעָיו וּבְנֵי גִילוֹ

מִסְפֵּד וְקָרְחָה הַגְדִּילוּ / בְּכוּ בָכֹה לָאוֹבְדִים

 

חַפְּשׂוּ בַשְּׁוָקִים / הֲנִמְצָא לְמֶרְחַקִּים

אִישׁ אֲשֶׁר חִכּוֹ מַמְתַּקִּים / וְכֻלוֹ מַחֲמַדִּים

 

15-זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ / בַּשְּׂרֵהוּ בְּחַסְדֶּךָ

הנה נתתי לך / מהלכים בין העומדים

 

קַבֵּל בְּרָצוֹן נִשְׁמָתוֹ / וְעָנְתָה בוֹ צִדְקָתוֹ

צַדִּיקִים יֵצְאוּ לִקְרָאתוֹ / מַלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים

 

  1. 1. אל מות: על מות. איש ישר וירא: על-פי איוב א, א. 2. חסד… חסדים: שהחסד צידד בזכות בריאת האדם, על-פי בר״ר ח, ה. ׳חסד אומר: יברא שהוא גומל חסדים׳. 3. נפשי חנחם מאנה: על-פי תה׳ עז, ג. איך… מנח: איך הפך הנפטר להיות מנת חלקו של העפר, על-פי ׳עת שערי רצון׳ לר״י עבאס (חזן, השירה, עמ׳ 67). 4. וגדול ליחודים: על-פי אס׳ י, ג. 6. ועניים מרודים: על פי יש׳ נח, ז. 7. נפלה חומה בצורה: כינוי כבוד למנוח שהיה מגן כחומה. 8. בעל… לומדים: על־פי ברכות סג ע״ב ׳פתח ר״י בכבוד אכסניא… המארח ת״ח בתוך ביתו…׳ 9. טבח… יינו: הכין להם סעודות, על-פי מש׳ ט, ב. 10. תמיד… לשונו: תמיד היה שגור על לשונו. אבלו… דודים: על-פי שה״ש ה, א. 11. דמי… לו: על-פי יש׳ סב, ז, אל תפסיקו מלהזכירו. 12. בכו בכה לאובדים: הם האבלים שנותרו בלא מגן, על־פי מ״ק כה ע״ב ׳בכו לאבלים ולא לאבידה שהיא למנוחה ואנו לאנחה׳. 13. הנמצא איש אשר: על-פי בר׳ מא, לח. 14. חכו… מחמדים: על-פי שה״ש ה, טז. הנה… העומדים: הם המלאכים. על-פי זכי ג,ז. 15. זכור דבר לעבדן: פניה לה׳ שיזכור את הנפטר לטובה בזכות החסדים שעשה. על-פי תה׳ קיט, מט. 16. הנה… העומדים: הם המלאכים, על-פי זכ׳ ג, ז. 17. וענתה בו צדקתו: זכויותיו יעידו בו ויגנו עליו, על-פי בר׳ ל, לג. 18. מלאכים עולים ויורדים: על-פי בר׳ כח, יב.

אַזִיל דִּמְעָה על מות רבי עמרם דיוואן.רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו-כולל ביאור הקינה

18 – אזיל דמעה

קנד. אַזִיל דִּמְעָה

על מות רבי עמרם דיוואן.

 קינה בתבנית מעין אזורית בת שלוש עשרה מחרוזות ומדריך דו-טורי המשמש כרפרין. בכל מחרוזת שני טורי ענף וטור אזור. כל הטורים דו-צלעיים. הצלע הראשונה של טור האזור חורזת עם הצלע השנייה של טורי הענף.

משקל: ארבע הברות בצלע הראשונה ושבע-תשע הברות בצלע השנייה.

כתובת: קינה קוננתי אל השמועה כי באה אל הלקח החכם השלם הכולל שליחא דרחמנא כהה״ר (=כבוד הרב הגדול רבי) עמרם דיוואן זלה״ה (=זכרו לחיי העולם הבא) שליח חברון תובב״א (=תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן) בחדש מנחם שנת באו בנים עד משב״ר (תקמ״ב) לפ״ק (=לפרט קטן). תמרור ׳למי אבכה׳.

סימן: אני דוד בן אהרן עמרם.

 

אַזִיל דִּמְעָה / אֶל שְׁמוּעָה כִּי לֹא טוֹבָה

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

 

נֶהִי נִהְיָה / תָּאְנִיָּה וַאֲנִיָּה

בִּיָּיא, בִּיָּיא / תִזְעַק אֶרֶץ צְבִיָּה

5-הָאֳנִיָּה / לְהִשָּׁבֵר חִשְּׁבָה

 חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                                

יְמָרְרוּן /  בִּבְכִי עֲדַת יְשׁוּרוּן

יֵעָדְרוּן / מֵהֵם שְׂמָחוֹת וָרוֹן

עַל עִיר חֶבְרוֹן / אֵיכָה בָּדָד יָשְבָה

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                     

דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ / קִרְיַת אַרְבַּע רַב חֶבְלָהּ

10-כִּי סָר צִלָּהּ / חָשַׁךְ וְנֶעתָּם הִלָהּ

תָּרִים קוֹלָהֱ / אֵין שָׁלוֹם לְיוֹצאֵ וְלַבָּא

  חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

              

וְהוּא עַל נְ / דִיבוּת יָקֱוּם יַחֲנֶה

מֵאֵת בְּנֵי / יִשְׂרָאֵל צְדָקוֹת נוֹתְנֵי

מִצְווֹת קוֹנֶה / עוֹבֵד הָאֵל מֵאַהְבָה

 חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                   

15-דּוֹר, דּוֹר דוֹרְשָׁיו / דּוֹר, דוֹר וּפַרְנָסָיו

וַאֲנָשָׁיו / שׁוֹקְקִים שׁוֹמְעִים מִדְרָשָׁיו

וּפֵירוּשָׁיו / אֲמִירָה נְעִימָה יְהִיָבא

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                     

בִּשְׁלִיחוּתוֹ / זָרִיז עוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתוֹ

וּתְשׁוּבָתוֹ / הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ

20-חֲנִיָּתוֹ / לִבְנֵי הַיְשִׁיבָה מְקָרְבָא

 חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

 

  1. 1. אל… טובה: על-פי שמ״א ב, כד. 2. חסרא… רבה: ארץ ישראל חסרה אדם גדול, על-פי מגילה כח ע״ב. 3. נהי… ואניח: לשונות של קינה, על-פי מי׳ ב, ד; איכה ב, ה. 4. בייא בייא: מילות קריאה של צער בארמית; וראה: יומא סט ע״ב. ארץ צביה: ארץ ישראל, על-פי דני יא, טז. 5. האניה להשבר חשבה: ציור לגודל הצער, על-פי יונה א, ד. 7. יעדרון: אחרי מות רבי עמרם גדול הצער ואי אפשר לשמוח ולעלוז. 8. חברון: הנפטר היה שליח חברון. איכה בדד ישבה: על-פי איכה א, א. 9. דורש אין לה: על-פי יר׳ ל, יז. קריה… חבלה: גדול צערה של חברון, על מות בחיר בניה ושלוחה הנאמן. 10. סר צלה: הוא רב עמרם. ונעתם הלה: קדר ואפל אורה של חברון. 11. תרים קולה: תתן קולה בצער וביגון. אין… ולבא: על-פי זר׳ ח, י. 12. והוא… יחנה: טורח הוא הרבה על נדיבות לבם של בני הקהילות. 13. צדקות נותני: נותני צדקות, וזו סמיכות הפוכה. 14. קונה: הבורא, כלומר מקיים מצוות הבורא מאהבה. 15. דור… ופרנסיו: על־פי סנהדרין לח ע״א. 16. ואנשיו: כל הפרנסים ובני הקהילה. שוקקים… ופרושיו: שומעים דברי פירושיו ודרשותיו בשקיקה ובחשק רב. 17. אמירה נעימה יהיבא: אמירתו ניתנת בחן ובנעימות, על-פי שבת קה ע״א. 18. בשליחותו: שהיה שד״ר מארץ ישראל. 19. ותשובתו… ביתו: בין שליחות לשליחות שב לביתו שבארץ ישראל הרמה והנישאה, על-פי שמ״א ז, יז. 20. חנייתו… מקרבא: קרובה הנאתו על-פי תענית כג ע״ב. כאן: סיועו לבני הישיבה ממשי על ידי התרומות שמביא מהגולה. 22. ומכרעת: דעתו מכריעה את הכף בחילוקי דעות. תבחן אוזן שומעת: השומע דבריו מקבלם, על-פי איוב יב, א.

 

נְקִי דַעַת / זַכָּה וּבָרָה נוֹבַעַת

וּמַכְרַעַת / תִּבְחַן אֹזֶן שׁוֹמַעַת

וְקוֹלַעַת / אֶל הַשַׂעְרָה לֹא יַחְטִיא בָהּ

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                

אָב רַחֲמָן / כְּדַרְדַּע וְכַלְכֹּל וְהֵימָן

25-צִיר נֶאֱמָן / לְלומְדֵי תוֹרָה מְזֻמָּן

וְנַעֲמָן / בַּמִדְבָּר בַּעֲרָבָה

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                               

הוּא דַיָּנָא / נָחִית לְעֻמְקָא דְדְינָא

שֵׁםֱ טֱוֹב קָנָה / שְׁלִיחָא דְרַחְמָנָא

בֶּאֱמוּנָה / יָדוֹ הַיָּד הַמַּרְבָּה

 חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                         

30-רַב טַבְיוֹמִי / טוְּביָינָא דְחַכִּימִי

חֶזְוֵיהּ יוֹמִי / לְבַר אֱלָהִין דָּמִי

לֵית לֵיה טִימֵי / כְּמַרְגָּנִיתָא טָבָא

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                 

נָפְלוּ אֵימִים / עָלֵי וֵּמַעי הוֹמִים

צַדִיק תָּמִים / אֵיךְ נִקְבַּר בְּאֶרֶץ הָעַמִּים

35-צוּר עוֹלָמִים / זוֹ הִיא בִיאָה זוֹ הִיא שִׁיבָה

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

      

עַמְרָם נִבְחָר / נָקִי כְּצֶמֶר צַחַר

כְּבֶן שַׁחַר / אוֹרוֹ נִבְקַע כַּשַּׁחַר

טוֹב מִמִּסְחָר / דְכַסְפָא וּדְהָבָא                     

חוּלַקֱ טָבָא / יִתְרְמֵי לֵיה לְעוֹלָם הַבָּא

 

40-זַךְ צוּר, אֶהְיֶה / מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה

זַרְעוֹ יִהְיֶה / חַיִים אֲרֻכִּים יִחְיֶה

וְאַף גַּם יִ- / גְדַּל יִזְכֶּה בְּרָא כְּאַבָּא

וְעַד שֵׁיבָה / לֹא תִהְיֶה לוֹ עֲזִיבָה

 

  1. 23. וקולעת… בה: דברים נכונים ומתאימים וקולעים. הלשון על-פי שופ׳ כ, טז. 24. אב רחמן: אב אוהב הוא למשפחתו. כדרדע וכלכל והימן: בחכמתו, על-פי מל״א ה, יא. ונעמו: משחק מילים עם השם הפרטי המקראי(כגון: בר׳ מו, כא), וכוונתו כי נעים הוא רבי עמרם למכיריו. במדבר בערבה: משחק לשון, על-פי דב׳ א, א, כלומר ערב הוא בשעת דיבורו. 27. הוא… דדינא: על־פי ב״ק נג ע״א. דיין היורד לעומק הדין ולעיקר העניין. 28. שם טוב קנה: על-פי אבות ב, ז, קנה שם טוב קנה לעצמו. שליחא דרחמנא: הוא שלוח ארץ ישראל, לפיכך נקרא שלוחו של הקב״ה. ומכאן הקיצור שד״ר (פענוח אחר: שלוחא דרבנן – שליחם של חכמים). 29. באמונה… המרבה: על-פי שמי יז, יב. 30. רב טביומי: מחכמי התלמוד, משמע שמו נדרש על רבי עמרם, שהוא הטוב בחכמים. 31. חזויה יומי: על דרך דני ז, ב. חזויה… דמי: דומה הוא במראהו למלאך אלוהים. 32. לית… טבא: אין בו חסרון, כמרגנית טובה ויקרה. 33. נפלו… הומים: על-פי תה׳ נה, ה. וציין בזה גודל צערו. 34. צדיק תמים: על-פי בר׳ ו, ט. ארץ העמים: כינוי לחוץ לארץ בפי חז״ל. 35. זו… שיבה: על-פי המדרש בר״ר סג: טז, והלשון על-פי עירובין נא ע״א. זהו גורלו של רב עמרם, שלא ישוב לארץ ישראל. 36. עמרם… כצמר: משחק לשון בין השם עמרם לשם עמר – שהוא צמר בארמית. 37. כבן שחר: דומה הוא לכוכב, על-פי יש׳ יד, יב. אורו נבקע כשחר: על־פי יש׳ נח, כ. 38. טוב… דהבא: על-פי מש׳ ג, ד טוב הוא ממסחר של כסף וזהב. 39. חולק… הבא: מסיים בברכה לנפטר: חלק טוב יינתן לו לעולם הבא. 40. זך, צור, אהיה: כינויים לקב״ה, שהוא מלך ממית ומחיה: על-פי נוסח התפילה בברכת מחיה המתים. 41. יהיה: יתקיים. 42. ברא כאבא: יזכה בנו להיות גדול בתורה ובמעשים כאביהם הנפטר. על־פי עירובין ע ע״ב. 43. לא… עזיבה: יזכה ויחיה עד זקנה ושיבה. סיום בברכת הנפטר ובברכה לצאצאים.

אַבִּיעַ אוֹמֶר בְּשִׁיר יָפֶה כְּמִין חֹמֶר – בגנות היין והשכרות. רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו, כולל ביאור וניקוד מלא של הפיוט

 

2 – אַבִּיעַ אוֹמֶר בְּשִׁיר יָפֶה כְּמִין חֹמֶר – רו

בגנות היין והשכרות. שיר מרובע בן ארבעים ושישה טורים.

משקל: צלעיות א, ג ־ חמש-שש הברות. צלעיות ב, ד ־ שמונה הברות. כתובת: שיר חדש יסדתי על היין אשר כל שוגה בו לא יחכם. נועם ׳סיב דקלים לי׳. והסי׳ בו: אנכי דוד בן אהרון חסין חזק חזק.

מקור: א- טז ע״ב; ק- יא ע״ב; נ״י 5350 – 71 ע״א.

 

שיר חדש יסדתי על היין אשר כל שוגה בו לא יחכם.

 

אַבִּיעַ אֹמַר / בְּשִׁיר יָפֶה כְּמִין חֹמֶר
אָשִׁיר אֲזַמֵּר / עַל שֵׁכָר וְיַיִן חֲמַר

נָטַע כֶּרֶם חִלְּלוֹ / נָח אִישׁ יָשָׁר פָּעֳלוֹ
וּבְתוֹךְ אָהֳלוֹ / כְּבוֹדוֹ לְקָלוֹן הוּמַר

 

5 – כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד / שׁוֹגֶה בּוֹ יֵלֵךְ מִנֶּגֶד

עַד יְהִי סוֹגֵד / אֶל הָאֱלִילִים וכוּמָר

 

יַיִן אֶל תֵּרֶא / תְּלָתָא עַל חֲדָא דָרֵי
שֹׁרֶשׁ רוֹשׁ פּוֹרֶה / וּשְׂכַר לְשׁוֹתָיו יֵמָר

דַּע פְּעֻלּוֹתָיו / וְאֵלֶּה קְצוֹת אֹרְחֹתָיו
-10 לוֹט עִם בְּנוֹתָיו / שָׂכַב וּמֵהֶם לֹא נִשְׁמַר

וּפִרְחֵי כְּהֻנָּה / בְּבוֹאָם שְׁתוּיֵי יֵנָא
לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה / לַמָּוֶת דִּינָם נִגְמַר


דָּם אַחֲרִיתוֹ / וְהַמַּרְבָּה בִּשְׁתִיָּתוֹ
מְרֻבֶּה בָּשְּׁתוֹ / שֶׁאֵין הַפֶּה יָכֹל לוֹמַר

-15 בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה / סָקוֹל יִסָּקִל יִיָּרֶא
חֲצִי לֹג יוֹרֶה / וְאוֹכֵל בָּשָׂר תַּרְטֵימָר

אֶל לַמְּלָכִים / שְׁתֹה יַיִן, כִּי צְרִיכִים
לָהֶם מַהְלְכִים / בַּתּוֹרָה אַסְבּוֹרֵי מִגְמָר

 

  1. 1. אביע… חומר: פתיחה וזימון לשיר. כמין חומר: כמין תכשיט התלוי לנוי, וראה קידושין כב

ע״ב. המר: יין, על-פי דב׳ לב, יד. המשורר השתמש בצורה הארמית (למשל עז׳ ו, ט) וראה תנחומא, שמיני ה. 3. נטע… צח: כמסופר בבר׳ ח, כ־כא. איש ישר פעלו: שנאמר בו ׳איש צדיק תמים׳(בר׳ ו, ט). 4. וגתוך… הומר: שגילה עצמו. 5. כי היין גוגד: חב׳ ב, ה. שוגה גו: המתמכר לו. ילך מנגד: שלא ילך בדרך הישר 6. עד… וכומר: ומגיע עד לידי עבודה זרה. 7. יץ אל תרא: על-פי מש׳ כג, ל. תלתא… דדי: ראה: שבת עז ע״א המזוג במים אחד על שלושה. 8. שורש רוש פורה: על-פי דב׳ כט, יז. ושכר יימר לשותיו: על-פי יש׳ כד, ט. 9. פעולותיו: תוצאות שתייתו. 10. לוט… נשמר: כמסופר בבר׳ יט, לא-לו. 12-11. ופרחי… נגמר: על-פי וי׳ יב, ד: ׳לא מתו בני אהרן אלא שנכנסו שתויי יין לאהל מועד׳. 13. דם אחריתו: על-פי במ״ר י: ׳… שעובר עברה שיתחייב עליה מיתה׳. 14. מרובה בשתו: ׳כל השותה יין חבורות ופצעים ובושה וחרפה באות עליו׳(תנחומא שמיני ה). 16-15. בן… תרטימר: על-פי משנה, סנהדרין ח, ב וראה גמרא שם, עב ע״א. ט. 17. אל… יין: על-פי מש׳ לא, ד. וכיוון אל חכמי התורה, על-פי גיטין סב ע״א. 18-17. כי… מגמר: כי צריכים לעצתם וללימודם ולפסקם, ומי שישתה רביעית יין ־ אל יורה׳(עירובין סד ע״א).

 

 


הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה / מַשָּׂא יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ
-20 פֶּן אֵל בְּחֶרְמוֹ / יְהִי נִלְכַּד כְּתֹוא מִכְמַר

רוֹדֵף אַחֲרָיו / יִרְבּוּ פְּצָעָיו חַבּוּרָיו
וְגָדְלוּ צִירָיו / וּמֻתָּר לֶאָסוּר יֹאמַר

וְשִׁבְעִים עוֹלֶה / בְּהִכָּנְסוֹ סוֹד מִתְגַּלֶּה
הוֹן רַב מְכַלֶּה / וְאַחֲרִיתוֹ כְיוֹם מַר

25 -נֶפֶשׁ תִּדֹר לָהּ / רוֹאָה סוֹטֶה בְּנִוּוּלָהּ
רַב מַעֲלָלָהּ / וְשַׁדַּי לָהּ מְאֹד הֵמַר

חֲכָמִים גְּדוֹלִים / נָפְלוּ עַל יָדוֹ חֲלָלִים
וְקַל שֶׁבַּקַּלִּים / מָה יַעֲנֶה וּמָה יֹאמַר

סִבּוֹתָיו יְדוּעִים / נִבְרָא לְשַׁלֵּם לָרְשָׁעִים
-30 וּלְבָבוֹת נִכְנָעִים / מוֹצֶא אֲנִי מִמָּוֶת מַר

יָפֶה כּוֹס אֶחָד / לֹא יִירָא אָדָם מִפָּחַד
לֵבָב אֱנוֹשׁ יִחַךְּ / יָגֵל יִשְׂמַח לֵיזִיל לִיזַמַּר 

נֶגֶד יִצְרֶךָ / שִׂימָה סַכִּין בְּלוֹעֶךָ
כִּי לְפַתּוֹתֶךָ / פּוֹרֵשׂ לָךְ רֶשֶׁת וּמִכְמָר

-35 חוֹבָה גְּדוֹלָה / עָלָיו קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה
וְהַכְנָסַת כַּלָּה / לַחֻפָה תִּפְרַח כַּתָּמָר

 

  1. 19. המלך… אמו: על-פי מש׳ לא, א. 20. פן… מכמר: שלא יילכד ברשתו של היין. פן אל: תחביר מוזר. 21־22. רודף … יאמר: ראה שורה 14. 23. ושבעים עולה: יין בגימטריא שבעים. סוד מתגלה: ׳נכנס יין יצא סוד׳(עירובין סה ע״א). 25. נפש… בניוולה: על-פי ברכות סג, ע״א ׳הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין׳. 26. ושדי… המר: על־פי רות א, כ. 27־28. חכמים… יאמר: הדובר נושא קל וחומר על עצמו, וירא מפיתוי היין. 30-29. סיבותיו… מר: על־פי עירובין סה ע״א: ׳לא נברא יין אלא לשלם שכר לרשעין ולנחם אבלים׳. 30. מוצא… מר: על־פי קה׳ ז, כו. וכיוון כאן אל האבל. 32-31. יפה… יחד: על-פי תה׳ קד, טו ׳ויין ישמח לבב אנוש׳. 32. ליזיל ליזמר: על־פי סנהדרין ז ע״א ׳ילך ויזמר׳. 33. שימה סכין בלועך: על-פי מש׳ כג, וכיוון שיחסום פיו משתיית יין. 35־36. חובה… כחמר: זו זכותו של היין שהוא ראוי לקידוש ולהבדלה ולברכת חתנים.

 

זְכוּת הוּא לָנוּ / אַשְׁרֵינוּ מָה טוֹב חֶלְקֵנוּ
תִּשְׂבַּע נַפְשֵׁנוּ / מִן הַיַּיִן הַמְּשֻׁמָר

קוּם פּוּק לְבָרָא / לֵךְ לֵךְ אַמְרִינָן לִנְזִירָא
 -40 לְכַרְמָא סְחוֹרָה / לֹא תִּקְרַב, מִנֵּיהּ אִתְטְמָר ( אִטְּמֵר ) 

חֲכָמִים שָׁנוּ / כָּל הַמִּתְפַּתֶּה בְיֵינוֹ
מִדַּעַת קוֹנוֹ / יֵשׁ בּוֹ, בִּדְרָכָיו יִתְאַמָּר

זָכַר שׁוֹכֵן זְבוּל / הָאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל
לְהַשְׁחִית וְלַחֲבֹל / וּלְהַכּוֹת לֹא יוֹסִיף אָמָר

-45  קוֹלִי לְיוֹצְרִי / ה' יִהְיֶה בְּעֶזְרִי
לָכֹף אֶת יִצְרִי / וּפִשְׁעִי יַלְבִּין כַּעֲמַר

 

  1. 36. תפרח כתמר: הכלה. 37. זכות הוא לנו: בעולם הבא. 38. היין המשומר: מששת ימי בראשית והוא מזומן לצדיקים לעתיד לבוא. על־פי ברכות לד ע״ב. 39־40. קום…. אטמר: על-פי שבת יג, ע״א ועוד. עמוד וצא לחוץ, לך לך, אנו אומרים לנזיר, מסביב, לכרם אל תקרב וממנו הישמר. 44-41. חכמים… אמר: על-פי עירובין סה ע״א שכל המתפייס תוך שתיית יין דומה כביכול לקב״ה שהתפייס בזכות ריח הניחוח (בר׳ ח, כא). 45. קולי: תפילתי. 46. לכוף את יצרי: מפני שתיית היין. כעמר: כצמר, על-פי יש׳ א, יח.

פיוט למוצאי שבת, להבדלה-רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו, מנוקד ומבואר

 

 81 – אענה חלקי גם אני

להבדלה. פיוט בן שבע מחרוזות. בכל מחרוזת חמישה טורים המתחלקים לשניים בחרוז מתחלף.

משקל: שמונה הברות בצלעית.

כתובת: שירים להבדלה על הברכות שסי׳ [־־שסימע] יבנ״ה: יין, בשמים, נר, הבדלה. מרובע. משתנה לכמה ניגונים לפי העתים והזמנים… נועם ׳בך אשמח׳ או נו׳ [־־נועם] ׳לכבוד תורה׳. סימן: אני דוד בן חסין, יבנ״ה.

אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי / אֲרוֹמֵם אֱלֹהֵי אָבִי

נוֹרָא אֶחָד אֵין לֹו שֵנֹי / מֵרִים רֹאשִׁי וְּמשׂגַּבִי

יִשָּׂא יְרוֹמֵם אֶת קַרְנִי / יַנִּיחַ לִי מֵעָצְבִּי
יְשׁוּעָתִי חִישׁ יַצְמִיחַ / רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי
5- הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ / לָכֶם אֵלִיָּה הַנָּבִיא.

 

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי / הוּא מְשִׁיחֵנוּ מַלְכֵּנוּ
בּוֹאוּ רֵעַי, בּוֹאוּ אֶחָי / יְבַשֵּׂר לַהֲמוֹנֵינוּ
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי / בָּעִיר צִיּוּן עִיר עֹז לָנוּ
אֲנִי אֶל אֱלֹהִים אֶקְרָא / אוֹתָנוּ חָטוֹב יַחֲטֹב

10 – יִפְתַּח לָנוּ חִישׁ מְהֵרָה / הָאֵל אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב.

 

בֵּן מִמֵּצַר קוֹרֵא לְךָ / קוֹל תְּפִלָּה, קוֹל תְּחִנָּה
חָסִין קָדוֹשׁ בְּרוּ טוּבְךָ / אָנָּא הָאֵל הוֹשִׁיעָה-נָא 
יְבֹרַךְ מִבִּרְכוֹתֶיךָ / רַב חִסְידָּ"א וְרַב חֲנִינָא
אוֹיַבְתּוֹ תְּכַסֶּה בּוּשָׁה / אִיּוֹ אֱלֹהֶיךָ אוֹמְרָה

 15 – אֲזַי כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא / וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.

 

  1. 1. אענה… אני: אשתף עצמי במקהלת המשוררים והפייטנים שכתבו שירים ותשבחות למוצאי שבת. ארומם: אשבח ואפאר על-פי יש׳ רה, א ועוד. 2. נורא… ומשגבי: כינויים של שבח לקב״ה. נורא על־פי תה׳ מז, ג. אחד… שני: על-פי קה׳ ד, ח. מרים ראשי: על־פי תה׳ ג, ד. משגבי: על-פי תה׳ יח, ג. 3. ישא ירומם קרני: ישא את קרני וירימנה, כלומר ינשא אותי מדלותי ושפלותי. יניח לי מעצבי: על-פי יש׳ יד, ג, יתן לי מנוחה מרוגז הגלות ומן השעבוד. ואמר כן כנגד יום המנוחה היוצא. 4. רוח בי: שמ״ב כג, ב. 5. הנה… הנביא: מל׳ ג, כג. והוא על-פי המסורת, שמוצ״ש הוא לילו של אליהו לפי שהגואל עשוי לבוא מעתה. שהרי מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח (עירובין מג ע״ב), ומשעברה השבת יכול אליהו לבוא ולבשר את הגאולה. 6. דוד… חי: כלשון התפילה בקידוש לבנה, והדבר מבטא את האמונה בגאולה ובמשיח. 7. בואו… אחי: אלה הם דבריו של המשיח המכריז על הגאולה. 8. ואמרתם כה לחי: שמ״א כה, ו, וכאן קריאת שמחה לבוא הגאולה והוא מפסוקי הברכה והגאולה של מוצ״ש. בעיר… לנו: על-פי התיאור של עיר האלקים בתה׳ מזמור מו. 9. אני… אקרא: תה׳ נה, ז. חטוב יחטוב: ירומם ויעלה, והוא על-פי תרגום אונקלוס לדב׳ כו, יז. 10. יפתח… הטוב: על-פי דב׳ כח, יב והוא מפסוקי הברכה הנקראים במוצ״ש. 11. בן… לך: על-פי תה׳ קח, ה, מן המצר קראתי יה, וכאן קורא המשורר מעומק צרות הגלות. קול… תחינה: זה תוכן הקריאה שנזכרה קודם. 12. חסין… טובך: לשון הפסוק החמישי בתפילת ׳אנא בכח׳. אנא… נא: על-פי תה׳ קיח, כד, והוא מן הפסוקים הבאים לפני ההבדלה. 13. יבורך: הבן שנזכר בטור 11. רב… חנינא: בקשה מן הקב״ה הרבה חסד והרבה חן, והשתמש הפייטן בשמות הפרטיים של האמוראים להביע דבריו. 14. אויבתו: הם אומות העולם המציקות לו. תכסה בושה: מגדולתו ותפארתו, והלשון על-פי מי׳ ז, י. אין אלהיך אומרה: זו האויבת המציקה לישראל ושואלת אותו ׳איה אלהיך, על-פי תה׳ מב, ד: ׳באמרם אלי כל היום איה אלהיך׳. 15־ כוט… אקרא: זהו הפסוק הפותח את ההבדלה, תה׳ קטז, יג.

 

יַיִן יְשַׂמַּח אֲנָשִׁים / בְּמַשְׁאַת וַאֲרוּחָה
וְגַם אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים / בְּהַלֵּל וְשִׁיר וּשְׁבָחָה
אֲלֵיכֶם יִקְרָא אִישִׁים / מְבִיאִים לָהּ' מִנְחָה
דָּבָר יָקָר אֵין לוֹ עֵרֶךְ / עִנְּבֵי הַגֶּפֶן בַּגֶּפֶן

 

20 – וּבְחֶדְוָה וְגִיל נְבָרֵךְ / בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.
בְּשָׂמִים רֹאשׁ מֹר וְקִדָּה / בָּרָא אֶל רַב כָּל מְחוֹלֵל
יִשְׂרָאֵל קְהַל וְעֵדָה / כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל
זִמְרוּ תְּנוּ לוֹ תּוֹדָה / גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ גַּם עוֹלֵל
הַמַּסְפִּיק לָנוּ כָּל צֹרֶךְ / לָעַד עוֹלְמֵי עוֹלָמִים
25 – וּבִרְשׁוּת הָאֵל נְבָרֵךְ / בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים.

 

נֵר ה נִשְׁמַת אָדָם / כַּאֲבוּקָה בּוֹ מְאִירָה
בָּנִים בְּשִׁבְיָם בְּנוּדָם / הֲצִלֵּם יָהּ מִיּוֹם עֶבְרָה
מֵאֵשׁ יָרֹק וַאֲדַמְדַּם / מֵאֵשׁ יְרֻקָּה וּשְׁחֹרָה
אַפְּךָ לָהֶם הַאֲרֵךְ / הַלֹּא זֶה אוּד מוּצָל מֵאֵשׁ

30 – וּבִרְשׁוּת הָאֵל נְבָרֵךְ / בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.

הַמַּבְדִּיל אוֹתָנוּ מֵעַמִּים / וּבֵין אוֹרָה לַחֲשֵׁכָה
וּבֵין שַׁבָּת לִשְׁאָר יָמִים / לֹא תַּעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה
שָׂמֵחַ לֵב הָעֲגוּמִים / שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה
מִבֵּין עַמִּים אוֹתָם שְׁחֹל / וְשִׁמְךָ עֲלֵיהֶם יָחוּל
35 – וּבִרְשׁוּת הָאֵל נְבָרֵךְ / הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.

 

  1. 16. יין ישמח אנשים: על־פי תה׳ קד, טו: ׳ויין ישמח לבב אנוש׳. משאת וארוחה: מתנות וסעודה, על-פי יר׳ מ, ה, והביטוי משולב בזמר לשבת ׳יום זה לישראל׳ שחיבר האר״י ז״ל. 17. וגם אלהים: משמח היין גם אנשים וגם אלהים, על-פי שו׳ ט, ג. 19. אין לו ערן: שאין ערוך אליו. ענבי הגפן בגפן: על-פי פסחים מט ע״א: ׳ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל׳. 20. בורא פרי הגפן: היא ברכה ראשונה בברכות ההבדלה. 21. בשמים ראש: ראשי בשמים, בשמים חשובים, על-פי שמ׳ ל, כג. וקידה: מין בושם וראה שם, כד. אל רב: האל הגדול. כל מחולל: יוצר הכל. 22. ישראל קהל ועדה: על-פי פס׳ ה, ה: ׳קהל ועדה וישראל׳. כל נשמת תהלל: כל נשמה בעם ישראל תהלל יה. והוא על-פי תה׳ קג, ו. 23. עולל: צעיר עול ימים. המספיק: המ מציא לנו במדה מספקת. 25. בורא עצי בשמים: ברכת הבשמים, הברכה השנייה שבהבדלה. 26. נד… אדם: מש׳ כ, כג. כאבוקה בו מאירה: הנשמה היא המאור המורה לאדם את דרכו כאבוקה המאירה בחושך. 27. כשבים: בשבי הגלות. ובנודם: ובנדודיהם בארצות הגויים. 28. מאש… ושחורה: אלה הם גוונים שונים של האש המציינת את מידת הדין הקשה על-פי הזוהר ח״א טז ע״א ׳חושך (הדין) הוא אש שחורה חזקה בגוון אש אדומה, חזקה במראה, אש ירוקה חזקה בציור׳. (משנת הזוהר, עמי ש״כ). 29. אפך להם הארך: ואל תדון אותם בחומר הדין. הלא… מאש: זכי ג, ב, ור״ל שעם ישראל מוצל ממידת הדין. 30. בורא מאורי האש: היא הברכה השלישית בהבדלה. 31־32. המבדיל… ימים: על-פי ברכת ההבדלה: ׳המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים׳.,32. לא… מלאכה: זו הבדלתו של השבת, באיסור מלאכה (שמי כ, י). 33. שמח… וברכה: לשון הברכה האחרונה בתפילת העמידה. 34. שחול: הצל והעלה, והוא חידוש על-פי הארמית ׳כמשחל בינתא מחלבא׳(ברכות ח ע״א) כזה ששולף שערה מתוך החלב (פעולה הנעשית בקלות יתרה), ועניינו למשות ולהציל. וכן ת״א לשמי ב, י: ׳כי מן המים משיתהו׳־ ׳ארי מן מיא שחלתיה׳. שמן עליהם יחול: שמך יקרא עליהם. ובנ״י הגירסה: ׳ונהלל ^בתוף ובמחול׳. 35. המבדיל … לחול: היא הברכה האחרונה בברכת ההבדלה.

אֲנִי הַגֶּבֶר-קינה לט״ב (לתשעה באב).רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו-מבואר ומנוקד

 68 – אֲנִי הַגֶּבֶר 

קינה בת שש עשרה מחרוזות ומדריך דו־טורי דו-צלעי. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור.

משקל: שבע-שמונה הברות בכל טור.

כתובת: קינה לט״ב (לתשעה באב). תמרור ׳ידידי זכרו חבת׳. סימן: אני דוד בן חסין חזק יצ״ו(ישמרהו צורו ויחיהו).

אֲנִי הַגֶּבֶר אֻמְלָל / אָבְדָה מִמֶּנִּי עֵצָה.
לִשְׁחֹק אָמַרְתִּי מְחוֹלָל / וּלְשִׂמְחָה מָה זוֹ עוֹשָׂה.

דָּרַךְ כְּאוֹיֵב קַשְׁתּוֹ / אֱלֹהִים בִּצַּע אֶמְרָתוֹ.
שָׁפַךְ כְּאֵשׁ חֲמָתוֹ / נָתַן יַעֲקֹב לִמְשִׁסָּה.

5 – וְהֶחֱרִיב אֶת זְבוּלוֹ / שָׂרָף בְּאֵשׁ הֵיכָלוֹ.
וּמֵעַל שֻׁלְחַן גָּלוּ / יִשְׂרָאֵל עֵדָה קְדוֹשָׁה.

יָדַעְנוּ בְּעַצְמֵנוּ / כִּי בְּעוֹנוֹתֵינוּ.
תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל שִׁלַּמְנוּ / אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.

דִּבְרִי שִׁירָה בְּפִינוּ / שְׁאֵלוֹנוֹ שׁוֹבֵנוּ.
10 – אֵיךְ נָשִׁיר שִׁיר אֱלֹהֵינוּ / בִּמְקוֹם טֻמְאָה רְצוּצָה.

בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה / שָׁמָּה גָּלְתָה יְהוּדָה.
מֵעֹנִי מֵרֹב עֲבוֹדָה / אֲבֵלָה נְבֵלָה רֻטָּשָה 

נָפְלָה עוֹד פַּעַם שֵׁנִית / בְּיָד מִדְיָן הַזְּדוֹנִית.
וְתַחַת מַלְכוּת יְוָנִית / וּמַלְכוּת אֱדֹם הַקָּשָׁה.

 -15 חֵמָה עֶבְרָה וָזָעַם / יוֹם שַׁרְבִיט זָהָב הוּעָם.
בְּיַד כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם / לֹא הָיָה וְלֹא נִמְצָא.

סָבַלְנוּ צָרוֹת רַבּוֹת / אֲשֶׁר לֹא בָּאוּ כְּתוּבוֹת.
הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת / חֳלִי וּמַכָּה אֲנוּשָׁה. 

יָמִים אֶבְכֶּה וְגַם לֵילוֹת / עַל דַּרְכֵי צִיּוּן אֲבֵלוּת.
20 – וּפָסְקָה רֶגֶל לַעֲלוֹת / פְּעָמִים בְּשָׁנָה שְׁלוֹשָׁה.

נִשְׁמַע קוֹל נְהִי מִצִּיּוּן / לְמִסְפֵּד קָרָא אֶל עֶלְיוֹן.
מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן / אֶרְאֶלִּים צָעֲקוּ חוּצָה.

חַמָּה וּלְבָנָה שְׁתֵּיהֶן / מְאֹד מְאֹד מַר לָהֶן.
חִשְׁכוּ קָדְרוּ מֵאוֹרֵיהֶן / וְגַם שָׂמִים שַׂק כִּסָּה.

25 –  זְכֹר ה מֶה הָיָה / לִירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה.
מַכָּתָהּ מַכָּה טְרִיָּה / לֹא זָרָה וְלֹא חֻוֹבָּשָׁהּ.

קָרְאוּ צוֹם קַדְּשׁוּ עֲצָרָה / לְחֻרְבָּן עָשׂוּ זְכִירָה.
בְּבִנְיָן חָשׁוּב שֶׁל צוּרָה / וּבְתַכְשִׁיטִי עֲדָיֵי אִשָּׁה.

יָשִׂישׂוּ מָשׂוֹשׂ בִּגְלָלָהּ / הַמִּתְאַבְּלִים בְּאֶבְלָהּ.
30 – צִיּוּן הִיא דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ / מִכְּלַל דְּבַעְיָא דְּרִישָׁה.

צוּר יִשְׂרָאֵל מֵחֲסֵנוֹ / יְנַחֵם אֶת אֲבֵלֵינוּ
וְיִבְנֶה בַּיִת מְקַדְּשֵׁינוּ / מַעֲשֵׂהוּ מַהֵר יְחִישָׁהּ.

וְיָשׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה וְאָרוֹן.
וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן / קָרְבָּן וּמַנְחֶה חֲדָשָׁה

  1. 1. אני הגבר: על-פי איכה ג, א. אבדה עצה: ניטלה חכמתי ממני. הלשון על-פי יר׳ מט, ז. והעניין על-פי מגילה יב ע״ב ׳מיום שחרב ביהמ״ק וגלינו מארצנו ניטלה עצה ממנו…׳. 2. לשחוק… עושה: אחרי החורבן אין עוד טעם לשחוק ולשמחה, על־פי קה׳ ב, ב. וראה ב״ב ס ע״ב. מהולל: מהול ומעורב בצער. 3. דרך… אמרתו: ה׳ ביצע את איומיו ותוכחתו כלפי ישראל, על-פי איכה ב, יז. 4. שפך כאש חמתו: על-פי איכה ב, ד. נתן יעקב למשסה: הפך את ישראל למרמס, על-פי יש׳ מב, כד. 5. והחריב… היכלו: על-פי התיאור באס״ר ז, יג. זבולו: מקדשו. 6. ומעל… ישראל: על־פי ברכות ג ע״א. 7. ידענו… בעונותינו: על-פי יר׳ יד, כ. 8. תשלומי… וחמשה: על-פי ב״מ קח ע״א. כאן: נענשנו בעונש גדול על חטאינו. 9. דברי… שובינו: אלו שנטלונו בשבי מבקשים מאתנו לשיר להם שירי ציון. תה׳ קלז, ג. 10. אין… רצוצה: ותשובתנו להם: ׳איך נשיר את שיר ה׳ על אדמת נכר׳(שם שם, ד). 11. בת בבל השדודה: שם, שם, ח. גלתה… עבודה: על-פי איכה א, ג. 12. אבלה נבלה: נשחתה ונחרבה, על-פי יש׳ כד, ד. רוטשה: נמחצה. 16-13. נפלה… כשדים: הזכיר כאן ארבע מלכיות ששיעבדו בישראל והן: בבל, מדי יון ואדום. על פי בר״ר מב, ב. 13. ביד מדין: היא מלכות מדי. 14. יום… הועם: כהה שרביטו של הקב״ה והוא כאן: עם ישראל על-פי שו״ט תה׳ כב, כז. 15. כשדים: כינוי לבבל. 17. כתובות: בתורה בפרשיות התוכחה. 18. האויב תמו חרבות: האויב הפעיל כל חרבותיו עד תום נגד ישראל, על-פי תה׳ טי, ז. 19. דרכי ציון אבילות: על-פי איכה א, ד. 20. פעמים בשנה שלשה: על-פי שמ׳ כג, יז. 21. נשמע… מציון: על־פי יר׳ ט, יח. למספד… עליון: על-פי יש׳ כב, יב. 22. מלאכי… חוצה: גם המלאכים משתתפים באבל על החורבן, על־פי יש׳ לג, ז; חגיגה ה ע״ב. 23. חמה… כיפה: גם צבאות השמים שרויים בצער על החורבן. 24. חמה… מאוריהן: על-פי התיאור ביח׳ לב, ז ויואל ב, י. שמים שק כיסה: השמים נתעטפו בשק של קדרות לאות אבל, על-פי יש׳ נ, ג. 25. זכור… היה: על-פי איכה ה, א. 26. מכתה״. חובשה: לא נתרפאה מכתה, על-פי יש׳ א, ו. 27. קראו… עצרה: הכריזו על תענית ציבור ועצרת, על-פי יואל א, טו. לחרבן… אשה: שיש לעשות זכר לחורבן בכל דבר הן בסיוד הבניין והן בתכשיטי אשה, על-פי ב״ב ס ע״א וראה: טור ושו״ע או״ח סימן תקס. 28. כבנין… צורה: ׳שאין בונים לעולם בנין מסויד ומכויר כבניין המלכים אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד׳(או״ח שם סעיף א וב״ב שם). ובתכשיטי עדיי אשה: שלא תתקשט האשה בכל תכשיטיה בבת אחת אלא תשייר אחד לזכר החרבן. 29. ישישו… כאבלה: על-פי יש׳ סו, י ׳מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה׳(תענית ל ע״ב). 30. ציון… לה: על-פי יר׳ ל, יז. מכלל דבעיה דרישה: על-פי סוכה מא ע״א, צור… מחסנו: ה׳ הוא מבטחנו. 33. וישובו לבצרון: על-פי זב׳ ט, יב. 34. והקריבו… חדשה: תחזור עבודת הקרבנות כתקנה. והקריבו… חדשה: על-פי וי׳ א, ה ו-כג, טז.

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 138 מנויים נוספים

אוקטובר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר