ר' דוד חסין – אנדרי אלבז וא.חזן


קוֹל מִלְחָמָה-קינה לט״ב (לתשעה באב).רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו

קוֹל מִלְחָמָה 

קינה בתבנית מעין אזורית בת שתים עשרה מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. טור האזור וטור הענף שלפניו דו-צלעיים וצלעותיהם הראשונות מתחרזות עם טורי הענף.

חריזה: אא בבבא גגגא וכו׳.

משקל: עשר־שתים עשרה הברות בכל טור.

כתובת: קינה לט״ב (לתשעה באב). תמרור ׳קול ברמה׳. סימן: דוד בן חסין נר׳׳ו. מקור: ק- צב ע״ב.

 

קוֹל מִלְחָמָה שְׁאוֹן עַלִּיזִים
לִמְשִׁסָּה
 יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבוֹזְזִים

דּוֹר
 אַתֶּם רָאוּ הַבִּיטוּ כָּל עוֹבְרִים
אֵיךְ
 כְּלִילַת יֹפִי מְשׂוֹשׂ כָּל עָרִים 
5- אוֹתָהּ הֶחֱרִים
 / מוֹאָב וְהַגְרִים
אוֹיְבִים
 אַכְזָרִים / רֵיקִים וּפוֹחֲזִים

וְנוֹתְרָה
 בַּת צִיּוֹן כִּמְלוּנָה ב בְּמִקְשָׁה
רְמוּסָה
 בְּיָד צַר חוֹמָתָהּ פְּרוּצָה
הָיְתָה
 כְּאִשָּׁה / אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁ

10- שְׁחוֹרִים לְבוּשָׁה / רֵעֶיהָ לָהּ בּוֹזִים

 

דְּבָרִים הָרָעִים שֶׁבְּיִרְמְיָה
פֶּצַע
 וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה
בְּתוֹכָהּ
 הָיָה / שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה
וְתַאֲנִיָּה
 / מִמֶּנָּה לֹא זָזִים

 

15- בַּגּוֹיִם יָשְׁבָה לֹא מָצְאָה לָהּ נַחַת
בָּרְחָה
 מְפַחֵד וְנָפְלָה בַּפָּחַת
רַב
 וַי וַי צוֹוַחַת / מִתֵּימָא וּמִנָּחַת
בְּטַלִּית
 אַחַת / שְׁנַיִם אוֹחֲזִים

נַפְשׁוֹת
 חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה
20- הָרַג
 בָּהּ אוֹיֵב כִּשְׁחִיטָהּ שׁוֹר וָשֶׂה
הִכְבִּיד
 עֹל קָשֶׁה / מִיָּדוֹ אֵין פּוֹצֶה
מָה
 תַּעֲשֶׂה שֵׂה / כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים

 

  1. 1. קול מלחמה: מכריזים נגד ישראל. שאון עליזים: כאן: קולות השמחים בקרב נגד ישראל, על-פי יש׳ כד, ח. 2. למשימה… לבוזזים: על-פי יש׳ מב, כד. 3. דור אתם ראו: פנייה לבני הדור להתבונן במאורע, על-פי יר׳ ב, לא. הביטו כל עוברים: על-פי איכה א, יב. 4. כלילת משוש: על־פי איכה ב, טו. כלילת יופי: ׳כל היופי היה שלה׳(רש״י שם) והוא כינוי לירושלים. משוש כל ערים: כינוי לירושלים. על־פי ׳משוש לכל הארץ׳(איכה שם, שם). 5. מואב והגרים: העוינים לישראל, על־פי תה׳ פג, ז. ריקים ופוחזים: מופקרים ומשולחים (רד״ק), על-פי שופי ט, ד. 7. ונותרה… במקשה: ירושלים חרבה ודומה היא לסוכה בכרם שהשומר עזבה, על-פי יש׳ א, ח. 9. היתה… וגרושה: שאין לה בעל ותומך. היתה כאלמנה: על פי איכה א, א. 10.־ שחורים לבושה: לאות אבל. 14-11. דברים… זזים: כל נבואות החורבן שבספר ירמיהו נתקיימו בה. 11. דברים הרעים שבירמיה: על-פי תענית ל ע״א. 12. פצע… טריה: על-פי יש׳ א, ו. 13. שמה ושאיה: שממה חורבן, על-פי יש׳ כד, יב. 14. תאניה: אבל, על-פי יש׳. כט, ב. 15. בגוים… נחת: על-פי איכה א, ג. 16. ברחה… בפחת: הצרות פוקדות אותה בזו אחר זו ועד שנמלטת מצרה אחת נופלת בצרה אחרת. על-פי יש׳ כד, יח. פחת: בור. 17. רב… צווחת: צועקת הרבה קריאות צער. מתימא ומנחת: מן הצרות של בני ישמעאל ואדום. תימא: שם בנו של ישמעאל, על-פי בר׳ כה, טו. נחת: מתולדות רעואל בן עשיו, על-פי בר׳ לו, יג. 18. בטלית… אוחזים: על-פי ב״מ ב ע״א. כאן: שני העמים ישמעאל ואדום אוחזים בחבלי ציון. 19. חסידים ואנשי מעשה: על-פי סוכה נא ע״א. 21. פוצה: מציל. 22. מה… עזים: משל לישראל, על-פי פס״ר ט, ב ׳כבש בן שבעים זאבים מה יכול לעשות, ישראל בין שבעים אומות חזקים מה הם יכולים לעשות.

 

חֶבֶל נְבִיאִים עָלֶיהָ נִבְּאוּ
לִשְׂבֹּר
 בַּחוּרִים עֲלֵיהֶם מוֹעֵד קָרְאוּ
25- אוֹיְבִים
 לָהּ שָׂנְאוּ / עֶרְוָתָהּ רָאוּ
עָרֶיהָ
 שָׁאוּ / יָשְׁבוּ פְּרָזִים

סָפְדָה
 הָאָרֶץ מִשְׁפְּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת
סָפְדָה
 מַר כָּבֵד וְעַל כָּל רֹאשׁ קָרְחוֹת
עַל
 אָרוֹן וְלוּחוֹת / וְעוֹלוֹת וּמְנָחוֹת
30- וּשְׁנֵי
 מִזְבְּחוֹת / עֲלֵיהֶם דָּם מַזִּים

 

יוֹם בָּאוּ זָרִים חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת
דָּנוּ
 בָּהּ דִּינֵי גְּזֵלוֹת וַחֲבָלוֹת
עִנּוּ
 בְּתוּלוֹת / בַּכֹּל כְּלוּלוֹת
לְתָמָר
 מְשׁוּלוֹת / וּלְגֹבַהּ אֲרָזִים

 

35- נִגְדְּעָה נָפְלָה גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה
מֵאִגָּרָא
 רָמָא לְבֵירָא עַמִיקְתָא
הוּשָׁתָה
 בָתָה / כַּתּוֹתֵי מְכַתְּתָא
לְמַס
 עוֹבֵד הָיְתָה / לְמוֹרְטִים וְגוֹזְזִים

 

נְבִיאֵי אֱמֶת כָּלוּ נְבוּאַתְכֶם
40- נַחֲמוּ
 עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם
אִמְרוּ
 לַאֲחֵיכֶם / נִרְצָה עֲוֹנְכֶם
שָׁלוֹם
 שָׁלוֹם לָכֶם / כְּמוֹצֵא מַיִם עַזִּים

רָנִּי
 וְשִׂמְחִי אֵשֶׁת נְעוּרִים
בַּת
 נָדִיב גֶּזַע תְּמִימִים וִישָׁרִים
45- רֹאשְׁךְ
 עוֹד אָרִים / תִּלְבְּשִׁי בִּגְדֵי שָׁרִים
לְחָיַיִךְ
 בַּתֹּרִים / צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים

וּלְצִיּוּן
 יֵאָמַר מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ
כְּבַתְּחִלָּה
 שׂוֹשׂ יָשִׂישׂ עָלָיִךְ
יִצְרֹף
 סִיגָיִךְ / יָשִׁיב אֶת שׁוֹפְטָיךְ
50- וְיוֹעֲצָיִךְ
 / נְבִיאִים וְחוֹזִים

 

24-23. חבל… קראו: הנביאים ניבאו את חורבן ירושלים והזהירו. 23. חבל נביאים: על-פי שמ״א י, ה. 24. לשבור קראו: על־פי איכה א, טו. קבעו זמן ומועד להריגת בחורי ישראל כאן: מוסב לפניו ולאחריו על הנביאים ועל האויבים. 26. שאו: חרבו ונתרוקנו. ישבו פרזים: נותרו ללא חומת-הגנה, על-פי אס׳ ט, יט. 27. ספדה… משפחות: על-פי זס יב, יב. 28. מר בבד: מספד מר מאד. ועל… קרחות: הכל מורטים שערות ראשם לאות אבל וצער, על פי יר׳ מח, לז. 29. ועולות ומנחות: קרבנות עולה ומנחה שבטלו. 30. ושני מזבחות: מזבח הזהב ומזבח הנחושת הוא המזבח החיצוני שעמד בעזרה (חגיגה כו ע״ב). 31. חבילות: על-פי ברכות מט ע״א כאן: גדודים גדודים. 32. דנו… חבלות: על-פי גיטין פח ע״ב. כאן: ביצעו פגיעות בגוף וברכוש. 33. ענו בתולות: על-פי איכה ה, יא. 35. נגדעה: נשברה. גלתה הועלתה: ׳בגלוי הלכה בשבי והעלתה מן העיר׳(רש״י), על־פי נח׳ ב, ה. 36. מאגרא… עמיקתא: מגג גבוה לבור עמוק, נפילה גדולה ממעמד רם למעמד שפל בגלות, על-פי חגיגה ה ע״ב. 37. הושתה בתה: שממה ונתרוקנה (רש״י) על-פי יש׳ ה, ו. ׳ואשיתהו בתה׳. כתותי מכתתא: כתושה ושרופה, על-פי עירובין פ ע״ב ורש״י שם. 38. למס עובד: על-פי בר׳ מט, טז. למורטים וגוזזים: ככבשה שגוזזים ממנה כל צמרה. 39. נביאי אמת: שנבואתם מתקיימת, על-פי איכ״ר ב, יג. כלו נבואתכם: שימו קץ וסוף לנבואות החורבן. 40. נחמו… אליהם: התחילו בנבואות הנחמה, על-פי יש׳ מ, א. 41. אמרו לאחיכם: על-פי הו׳ ב, ג. נרצה עמכם: נסלח. על־פי שם, שם, ב. 42. שלום שלום לכם: על-פי דה״א יב, יט. כמוצא מים עזים: הרבה שלום יהיה לכם כמים רבים. 43. רני ושמחי: על-פי זכי ב, טו. אשת נעורים: היא כנסת ישראל, על-פי יש׳ נד, ו. 44. בת נדיב: על-פי שה״ש ז, ב ונדרש על ישראל, בתו של אברהם שנקרא נדיב (שהש״ר ז,ה). גזע תמימים וישרים: הם האבות והצדיקים. 45. ראשן עוד ארים: ארוממך בעמים. 46. לחיין… בחרוזים: אקשטך בתכשיטים ועדיים, על-פי שה״ש א, י. 47. ולציון… אלחין: על-פי יש׳ נב, ז. 48. ישיש עלין: על־פי יש׳ סב, ה. 49. יצרוף… שופטין: על-פי יש׳ א, כה-כו. יצרוף סיגין: יטהר אותך על-ידי שיכלה את הפושעים המעורבים בתוכך. (רש״י שם).

אֶל יוֹם זֶה-קינה לט״ב (לתשעה באב) רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו

47 – אֶל יוֹם זֶה 

קינה בתבנית מעין אזורית בת שלוש עשרה מחרוזות ומדריך דו-טורי דו-צלעי. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור.

משקל: שמונה הברות בכל טור.

כתובת: קינה לט״ב (לתשעה באב). תמרור ׳מי זה במר יפצה פיהו׳. סימן: אנכי דוד בן אהרן.

אֶל יוֹם זֶה אֶקְרָא יוֹם עֶבְרָה / גִּיל וּמָשׂוֹשׂ בּוֹ אֶזְנָחָה 
אֱלֹהִים צְבָאוֹת קָרָא / לִבְכִי וּמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה.

נוֹד אָנוּד וְאֶתְנוֹדָדָה / עַל אֶרֶץ פְּלָאִים יָרְדָה 
קוֹל נְהִי נִשְׁמַע שֻׁדְּדָה / לְאֵבֶל נֶהֶפְכָה שִׂמְחָה.

5- כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל גָּלְתָה / לִמְקוֹם אֹפֶל וַעֲלָטָה
אֶל עֶבְרָתָהּ כִּי קָשָׁתָה / אַזְלָא גֵּרֵשׁ מַקַּף טַרְחָא. 

יָצָא הַדָּרָה מִמֶּנָּה / וְהוֹדָה וְזִיוָהּ פָּנָה 
תּוֹרָה וּמַלְכוּת וּכְהֻנָּה / וְתֵשֵׁב אָחוֹר נֶאֱנָחָה.

דְּמָעוֹת עֵינֵי תֵּרַדְנָה / לַצִּפּוֹר נָדְדָה מִקִּינָה
10- וְלֹא מָצְאָה לָהּ הַיּוֹנָה / לְכַף רַגְלָהּ מְנוּחָה.

וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ / כִּי הַפְּשִׁיטָה בִּגְדֵי עֶדְיָהּ
וְתִלְבַּשׁ אֶת שִׂמְלַת שָׁבֶיהָ / אֶת גְּבִרְתָּהּ יָרְשָׁה שִׁפְחָה 

דָּבְקוּ זֶה בְּזֶה צְעָדִים / בַּעֲרָבִים בַּשְּׁחָרִים 
צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים / וּמִדַּת הַדִּין מְתוּחָה

15- דְּבִיר וּמִקְדָּשׁ חִלְּלוּ / וַעֲבָדִים בּוֹ מָשָּׁלּוֹ
וּמְרַקְּדִים בְּהֵיכָלוֹ / יוֹשְׁבִים בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה.

בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים / עָלוּ וּבָאוּ פָּרִיצִים
שֵׁם הָאֵל הָיוּ מַכְעִיסִים / וְדַעְתָּם עֲלֵיהֶם זָחָה.

נְפָשׁוֹת צַדִּיקִים נְקִיִּים / אֶת דָּמָם שָׁפְכוּ כַּמַּיִם
20- סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם / וְאֵין קוֹבֵר בְּתוֹךְ שׁוֹחָה.

אֶרְאֶלִּים צָעֲקוּ חוּצָה / הֻגַּד לָהֶם חָזוּת קָשָׁה
הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אַרְצָה / תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל שָׂחָה

הָעַל אֵלֶּה אַל תֶּחֱרָשׁ / אֵיךְ צִיּוּן שָׂדֶה תֵּחָרָשׁ
חֵיל וְחוֹמָה אֵיכָה נִפְרַץ / שְׂרוּפָה בְּאֵשׁ כְּסוּחָה.

25- רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה / הֵן אוֹתִי הַיּוֹם גֵּרַשְׁתָּ
וְאוֹיְבַי שֶׁקֶט הוֹשַׁבְתָּ / אֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה

נָוֶה הַר צִיּוֹן תְּרַחֵם / וַאֲבָלֶיהָ תְּנַחֵם
וְשִׂמְחַת עוֹלָם שַׂמְּחֵם / וְנַסּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.

  1. 1. יום עברה: יום של פורענות. גיל אזנחה: אמנע מכל שמחה. 2. אלהים… ולקרחה: על-פי יש׳ כב, יב. 3. על… ירדה: על ארץ שירדה ירידה גדולה. פלאים ירדה: על-פי איכה א, ט ופרש״י ׳שהכל מפליאים שאירע לה מה שלא אירע לכל עיר׳. 4. קול נהי נשמע: על-פי יר׳ ט,יח. שודדה: נשדדה. לאבל נהפכה שמחה: על-פי איכה ה, טו. 5. עברתה כי קשתה: פורענותה גדולה, על-פי בר׳ מט, ז. 6. אזלא… טרחא: חידוד משמע על-פי שמות של טעמי מקרא. כאן: הלכה מארצה וגורשה ובמקום גלותה היא שרויה ומוקפת בטורח העול שמכבידין עליה האויבים. 7. יצא… פנה: נסתלק ממרה כל ייפיה, הלשון על-פי רש״י; בר״ר כח, י. 8. תורה ומלכות וכחונח: זה הנמשל להדרה והודה וזיוה. ותשב אחור נאנחה: על פי איכה א, ח. 9. דמעות עיני תרדנה: על-פי יר׳ ט, יז. 10. ולא… מנוחה: על-פי בר׳ ח, ט. כאן: משל לעם ישראל בגלות. 11. ודמעתה על לחיה: על-פי איכה א, ב. כי… עדיה: כי אין טעם לשמחה. 12. את שמלת שביה: לאות אבל, על־פי דב׳ כא, יג. את… שפחה: הגוים ירשו את ארץ ישראל, על-פי מש׳ ל, כג. 13. דבקו… צעדים: חידוד לשוני על-פי שבת ל ע״א. ׳דבקו שערים זה בזה׳. וכאן: צער נצטרף לצער. בערבים ובשחרים: בכל ערב ובוקר. 14. צלמות ולא סדרים: אי סדר וערבוביה של חושך ומוות שולטים בארץ, על־פי איוב י, כב. ומדת הדין מתוחה: כנגד ישראל, על פי בב״ר לה, ג. 17. ובאו פריצים: אויבים, על-פי יז׳ ז, כב. 18. ודעתם עליהם זחה: נחה עליהם רוח של יהירות וגאוה. הביטוי על-פי תוספתא סנהדרין ח, ח. 19. נפשות צדיקים נקיים: על-פי יר׳ ב, לד. 20. שפכו… קובר: על-פי תה׳ עט, ג. 21. אראלים צעקו חוצה: המלאכים צעקו ובכו על החורבן, על-פי יש׳ לג, ז, וראה: חגיגה ה ע״ב. הוגד… קשה: כשנודע להם מחזה החורבן, על־-פי יש׳ כא, ב. 22. השלין… ישראל: על־פי איכה ב, א. ופרש״י ׳לאחר שהגביהם עד לשמים השליכם לארץ בבת. אחת ולא מעט מעט מאגרא רמא לבירא עמיקתא׳. 23. ציון שדה תחרש: על-פי יר׳ מ, יח; מי׳ ג, יב. 25. ראה ה׳ והביטה: על-פי איכה א, יא. הן… גרשת: מן הארץ, על-פי בר׳ ד, יד. 26. ואויבי… צוחה: ובמקומי הושבת את אויבי בבטחה. אין… צוחה: אין להם כל תקלה ומכשול, על-פי תה׳ קמד, יד. 27. נוה הר ציון: הוא ביהמ״ק, ׳נוה צדק הר הקדש׳(יר׳ לא, כב). 28. ושמחת… ואנחה: על-פי יש׳ לה, י.

אֶל עוֹבְרֵי דֶּרֶךּ אֶקְרָאָה-רבי דוד בן אהרן חסין-קינה על פרעות ביהודים בערים שונות במרוקו בשנת תק״ן (1790).

 53 – אֶל עוֹבְרֵי דֶּרֶךּ אֶקְרָאָה

קינה על פרעות ביהודים בערים שונות במרוקו בשנת תק״ן (1790). שיר ארוך, בעל חמישים מחרוזות. בכל מחרוזת – ארבעה טורים: שלושה טורי ענף וטור אזור בסופו. חריזה: אאאב גגגב דדדב. משקל: שמונה הברות בטור.

כתובת: קינה סי׳ (=סימן) אנכי דויד בן אהרן חסין חזק אמץ אמיץ (הסימן כפול בחלק מאותיותיו והוא כולל: אנכי דויד בן אהרן חסין חזק אמץ אמיצים דוד בר אהרן חזק חזק) קוננתי בשנת תק״ן לפ״ק על כמה מדינות שנשללו בעו״ה ( ־בעוונות הרבים). ת׳(־תמרור) ׳מי זה במר׳.

מקור: קויפמן, עמ׳ 123-126.

פתיחה

בִּשְׁנַת נְתַ"ק לִפְרָט קָטָן / נִתַּק הֲדַר עִיר מֶכְּנָאסָה
וַיָּקֶם ה' שָׂטָן / לִשְׁלוֹמָהּפָּרַץ בָּהּ פִּרְצָה
בַּלֶּשֶׁת לָעִיר נִכְנְסָה
.
אֶל עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ אֶקְרָאָה / מִי שָׁמַע כָּזֹאתמִי רָאָה
הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה / כַּבֶּצַע הַזֶּה לֹא נַעֲשָׂה

אֵיךְ כְּלִילַת יֹפִיבָּבַת / בְּחֹדֶשׁ זִיו זִיוָהּ שָׁבַת
בְּיוֹם רְבִיעִי בְּשַׁבָּת / פָּסַח שְׁנֵי לִטְמֵא – נַפְשָׁהּ

 

5- נִתַּן לַמְּחַבֵּל רְשׁוּת / בְּמַאֲמָרָהּ שֶׁל רְשׁוּת
חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת / מַדָּד לוֹ מִדָּה גְּדוּשָׁה

כְּחוֹטֵב עֵצִים בְּקַרְדֻּמּוֹת / נָתְצוּ בָּהֶםפָּרְצוּ חוֹמוֹת
נִגְלוּ לָהֶם תַּעֲלוּמוֹת / דָּבָר מֵהֶם לֹא נִתְכַּסָּה

יָמִים גַּם לֵילוֹת שָׁלָלוּ / יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה אָכָלוּ
10- בָּאוּ פָּרִיצִים חִלֵּלוּ / תּוֹרַת מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה

דִּינֵי נְזִיקִים וַחֲבָלוֹת / וּקְנָסוֹת וְגַם גְּזֵלוֹת
וּטְרֵפוֹת בָּהֶם כְּלוּלוֹת / עִקּוּרחֲלָדָהדְּרָסָה

דִּבְרִי אֵלִיָּה הַנָּבִיא / נִבָּא עֲלֵי אֶרֶץ הַצְּבִי
עֲלֵיהֶם אֱלֹהִים הֵבִיא / לֹא נָפַל דָּבָר מֵהֶם אָרְצָה

 

  1. 1. פתיחה: בשנת נת׳׳ק: היא שנת תקן, שנת הפרעות. ויקם… שטן: על-פי מל״א יא, יד. בלשת לעיר נכנסה: על-פי משנה, ע״ז ה, ו. 1. אל… אקראה: על-פי מש׳ ט, טו. מי… ראה: על-פי יש׳ סו, ח. 2. הרעה… הבאה: איוב ב, יא. כבצע… נעשה: משחק לשון על-פי מל״ב כג, כב, יכי לא נעשה כפסח הזה…׳. 3. אין… בבת: על-פי איכה ב, טו, והכוונה כאן לעיר שנפגעה. בחודש זיו: הוא חודש אייר (מל״א י, א). 4. ביום… בשבת: על־פי הפתיחה ל׳שיר של יום׳. פסח… נפשא: על-פי במ׳ ט, ו. 5. ניתן… רשות: על-פי המכילתא יא, שמ׳ יב, כב: ׳שמאחר שניתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע׳. במאמרה… רשות: כלומר באישור ישלטונות. 6. חפצו ורצונו: של המחבל. מדד… גדושה: על-פי מנחות ט, ה: ׳שהרעות היו במידה רבה מאוד׳. 7. כחוטבי… נתכסה: על-פי יר׳ מו, כב, הפורעים הרסו הכל וגילו כל דבר נסתר ויקר. 9. ימים… שללו: הביזה והפרעות נמשכו זמן רב. ישראל… אבלו: על-פי יש׳ ט, יא. 10. באו… חיללו: על-פי יח׳ ז, כב. תורת… מורשה: על-פי דב׳ לג, ד, וכוונתו לחילול ספרי -תורה. 11. דיני… גזילות: הלשון מתוך סנהדרין א, א: ׳דיני ממונות בשלשה: גזילות וחבלות – בשלושה׳. 12. וטרפות… כלולות: בכל הדברים הללו ׳דנו׳ הפורעים את ישראל ופגעו בהם בפגעים שונים ובהמשך מביא דוגמאות לדיני טריפות. עיקור… דרסה: על-פי חולין ט, ע״א: ואלו הן הלכות שחיטה שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור׳. 13. דברי… ארצה: על-פי מל״ב י. י, כלומר דברי הרעה באו עד תומם. ארץ הצבי: כינוי לארץ ישראל, על-פי דג׳ יא, טז: מא; יר׳ ג, יט. והשווה: גיטין נז ע״א, כתובות קיב ע״א.

    15- וּמֶהחֳרִיאַף הַזֶּה / בָּזוֹזֵי בָּתַר בָּזוֹזֵי
    גָּזְזוּ אוֹתָנוּ כְּגוֹזְזִי / עֵז בַּת שְׁנָתָהּ וְכָבְשָׁה

 

יָצְאוּ בַּגּוֹלָה עֲרֻמּוֹת / נָשִׁים יְקָרוֹת וּנְעִימוֹת
מִפַּחַד אוֹיֵב וְחֵמוֹת / אֵם עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה

דַּלְתֵי שַׁעֲרֵי פְּתָחִים / נִתְּחוּ אוֹתָם לִנְתָחִים
20- וְסִפְרֵי תּוֹרָה שְׁטוּחִים / כְּמַחְצֶלֶת פְּרוּשָׁה

בְּעֵינֵינוּ הֵן רָאִינוּ / חִלְקוּ לָהֶם בְּגָדֵינוּ
לֶחֶם אֲלֵיהֶם שָׁאַלְנוּ / עַד כַּזַּיִתעַד כַּבֵּיצָה

 

נַעֲנֵינוּ אָמְרוּ בְּחֵמָה / כִּי אֵין בְּיָדָם מְאוּמָה
אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה / וְאוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה

25- אוֹי לָעֵינַיִם כָּךְ רָאוּ / סִפְרִי קֹדֶשׁ חוּצוֹת מָלְאוּ
עַל כָּתֵף רֹאשָׁם יִשָּׁאוּ / עַד לֹא יוּכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא

הִכּוּ אוֹתָם עַד חָרְמָה / בִּשְׂאָט נֶפֶשׁבְּיָד רָמָה
מַכֶּה רַבָּה וַעֲצוּמָה / לֹא זוֹרוֹ וְלֹא חֻבָּשָׁה

רָאשֵׁי הָעֵדָהגְּבִירִים / חֻבְּשׁוּ בְּבַיִת הָאֲסוּרִים
30- בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת קְשׁוּרִים / לְבִזָּהּ וְגַם לְשִׁמְצָה

 

  1. 15. ומה… הזה: על-פי דב׳ כט, כג. גזוזי… בזוז: בזוזים אחר בזוזים. וראה סנהדרין צד ע״א: ׳עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי׳. וכיוון לעם ישראל המתבזים עקב סבלותיהם. 16. גזזו… עז: על-פי יש׳ ע, ז. והשווה רשב״ג: ׳בזוזים וגזוזים נתונים למרמס׳. (השירה העברית א, עמ׳ 247). 18. מפחד אויב: על-פי תה׳ סד, ב. חמות: על-פי תה׳ עו, יא. ועוד. ׳חמות׳ עניינו כעס רב. אם… רוטשה: על-פי הו׳ י, יד. 19. נתחו… לנתחים: על-פי וי׳ א, ו: יב. 20. וספרי… פרושה: נהגו ביזיון גדול בספרי התורה. 21. בעינינו… ראינו: על-פי איוב יג, א. חלקו… בגדינו: על-פי תה׳ כב, יט, והכוונה כאן לביזה הרבה שבזזו מבתי היהודים, ועניינו שלא הותירו דבר, ואף הדברים הפעוטים ביותר בזזו הפורעים. 22. אליהם שאלנו: ביקשנו מהם. 23. כי… מאומה: על-פי שמ״א יב, ה. 24. אוי… בושה: על-פי ב״ב ע״א. 25. אוי… ראו: על דרך ׳אוי לאוזנים שכך שומעות׳(בפס״ר פ״ג, שוחר טוב פי״ז). 26. על… ישאו: על-פי יש׳ מו, ז. עד… משא: על-פי יש׳ מו, ב, כלומר הפורעים בזזו עד שלא יכלו לשאת משאם. 27. חיכו… הורמה: על-פי במי יד, מה¡ דב׳ א, מד. בשאט נפש: על־פי יח׳ לו, ה. ביד רמה: על-פי במי טו, ל. 28. מפה רבה: על-פי במי יא, לג ועוד. לא… חובשה: על-פי יש׳ א, ו. 30-29. ראשי… קשורים: הכוונה למנהיגי קהילת מכנאס, שכלאו אותם. 30. לביזה: על-פי נח׳ ג, לו. לשמצה: על-פי שמי לב, כה. נוטפים… זוחלים: לשון המשנה. מקוואות כה, י, ועניינו הבכי הרב מחמת המצוקה. על… עם: על-פי תה׳ מג, יג.

 

נוֹטְפִים יִרְבּוּ עַל זוֹחֲלִים / עַל עֲשִׂירִי עָם גְּדוֹלִים
הָיוּ עֲנִיִּים וְדַלִּים / כָּלְתָה פְּרוּטָה מִכִּסָא

חָבַל עֲלֵיהוֹן דְּאָבְדִין / כֶּסֶףזָהָב אִזְמָרַגְדִּין
סָפְדַיָּא עֲלֵיהוֹן סָפְדִין / בָּתַר דַּנְבָּא אָזְלָה רֵישָׁא

35- סְפֹד אַגְדִּיל כָּל הַיָּמִים / עַל חִבּוּרֵי הַחֲכָמִים
אֵין קוֹנֶה לֶחֶם בְּדָמִים / סִפְרֵי פְּרִישָׁה וּדְרִישָׁה

 

יָגֹז וְיִמְרֹט כָּל שְׂעָרוֹ / כָּל מְחַבֵּר עַל חִבּוּרוֹ
חָכָם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ / נִסְרְחָה חָכְמָהנִמְאָסָה

יְרִיעוֹת סִפְרִי תּוֹרָה / עָשׂוּ מַרְצוּפִין בִּתְפִירָה
40- עֲלֵי זֹאת שַׂקִּים אַחֲגוֹרָה / וּבָאֵפֶּר אֶתְפַּלָּשָׁה

נוֹרָא בְּעַם רָם נִשְׁפָּכָה / בָּעֲרָה וְלֹא שָׁכָבָה
אַל אֱלֹהִים ה' כָּכָה / בָּאָרֶץ הַזֹּאת עַל מֶה עָשָׂה

חַמְרָא בְּטָשׁ שְׁרָגָא / שָׂם אֶת יִשְׂרָאֵל לְחַגָּא
וּרְמָא עֲלַיְהוּ כְּרַגָּא / עַד בְּלִי קִצְבָּה וּקְצִיצָה

 

45 – זָכוֹר תִּזְכֹּר וְתָשֹׁחַ / עָלֵי נַפְשִׁילֹא תָּנוּחַ
וְאֵלֵךְ קוֹדֵר שְׁחוֹחַ / אֵין תְּנוּעָהאֵין הַרְגָּשָׁה.

 

. 32. היו… ודלים: על־פי צפ׳ ג, יב. כלתה… מכיסא: על־פי סנהדרין צז ע״א: ׳אין בן דוד בא… עד שתכלה פרוטה מהכיס׳. 33. חבל… דאבדין: על-פי סנהדרין קיא ע״א. כסף זהב אזמרגדין: אנשים יקרים המשולים לדברי ערך ואבנים יקרות, והוא על-פי תרגום אונקלוס ל׳נופך׳ שמ׳ כח, יח. 34. ספדיא… ספדין: הספדנים עליהם סופדים. וראה: תענית ה, ע״ב. בתר… רישא: ׳אחר הזנב הולך הראש׳. השווה תוספתא תענית, שם. 35. חיבורי החכמים: הם ספרי הקודש שנפגעו בפרעות. 36. ספרי… ודרישה: בבלי פסחים כב ע״ב: ׳וכשם שקיבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה׳. 37. וימרוט… שערו: על־פי עז׳ ט, ג. 38. חכם… לאשורו: על-פי מש׳ יד, טו. נסרחה חכמה: על-פי יר׳ מט, ז, שהתורה והחכמה נפגעו. 40. עלי… אחגרה: על-פי יר׳ ד, ח. ובאפר אתפלשה: על-פי יר׳ ו, כו. 41. נורא: אש. בעם דם: אינו ברור ואולי צ״ל בעם רם והוא כנוי לישראל. בערה… שככה: על-פי יר׳ ז, ב. 42. אל… ה׳: יהו׳ כב, כב¡ תה׳ נ, א. ככה… עשה: על-פי דב׳ כט, כג. 43. חמרא… שרגא: בא החמור ובעט במנורה, על-פי שבת קטז ע״ב. הציור מציין פגיעת הפורעים ביהודים. שם… לחגא: על־פי יש׳ יט, יז. 44. ירמא… כרגא: והטיל עליהם מס, וראה ב״ב ח, ע״א. קציצה: קץ, גבול, סוף. 45. זכור…

 

קִוִּינוּ טוֹבוְהִנֵּה רַע / רַב צַעַר וְגָדֵל פָּרַע
גְּזַרדִּין נִגְזַר לֹא נִקְרַע / וְהִנֵּה הַנֶּגַע פָּשָׂה

אַחֲרֵי זֹאת רַע מָצָאנוּ / צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ
50- לֶחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ / כְּסוּת בַּקָּרָה לֹא נִמְצָא

מֵרְבָדִים טוֹבוֹת חֲשׁוּבוֹת / חֲלִיפוֹת שְׂמָלוֹת רַבּוֹת
אֶת הַכֹּל לָקְחוּ לְרַבּוֹת / כְּלִי בַּיִת וּכְלֵי קֻפְסָא

צַדִּיק וְיָשָׁר מִשְׁפָּטוֹ / כִּי עוֹנוֹתֵינוּ הִטּוּ
הִרְבֵּינוּ מְאוֹד לַחֲטֹא / וּמַכַּתְנוּ אֲנוּשָׁה

 

55- צִוָּה הָאֵל חַסְדּוֹ לָנוּ / לֹא נֶהֱרַג אֶחָד מִמֶּנּוּ
נָשִׁים וּבְתֻלוֹת לֹא עִנּוּ / לֹא הָיְתָה בְּזֶה קְדֵשָׁה

אַחֲרֵי יָמִים שֶׁל צָעַר / חֲמַת מֶלֶךְ כָּאֵשׁ בָּעַר
תָּלָה אֲנָשִׁים בְּשַׁעַר / מִיתָה מְשֻׁנָּה מְאוֹד קָשָׁה

מֵי מַעְיָן עֵינַי יָזוּבוּ / עַל מְדִינוֹת שֶׁנֶּחְרְבוּ
60- כְּסֻכַּת כֶּרֶם נֶחְשָׁבוּ / וְכִמְלוּנָה בְּמִקְשָׁה

יַחַד בְּעָרֵי מַעֲרָב / הִזִּיק נָחָשׁשָׂרָף וְעַקְרָב
וְאוֹרָם חָשַׁךְ וְעָרָב / הָיוּ לְקָמֵיהֶם לְשִׁמְצָה

 

נפשי: על-פי איכה ג, כ. 46. ואלן… שחוח: על-פי תה׳ לה, יד. 47. קיוינו״ רע: על-פי יש׳ ה) ז. גדל… פרע: על־פי במי ו, ה. 48. והנח… פשה: התרחב, על-פי וי׳ יד, לט. 50. לחם… מכלינו: על-פי שמ״א ט, ז. כסות… נמצא: על-פי איוב כד, ז. 51. חליפות שמלות: על-פי בר׳ מה, כב. 52. את… לקחו: על-פי יהו׳ יא, יט. כלי בית: על-פי ב״ב קמד ע״א. כלי קופסא: בגדים יקרים על-פי מנחות, מא ע״א. 53. כי… היטו: על-פי יר׳ ה, כה. 54. הרבינו… לחטוא: על-פי עז׳ י, יג. ומכתינו אנושה: על־פי יר׳ טו, יח; מי׳ לא, מט. 56. נשים… עונו: בניגוד לפסוק באיכה ה, יא. לא… קדשה: בר׳ לח, כב. על־אף הפרעות וההרס הקשה שהיו ביהודים, הפורעים לא הרגו בהם וגם לא אנסו את הנשים, ועל כך הוא מודה לה׳. 57. חמת… בער: על-פי מש׳ טז, יד. 58. תלה… בשער: לאחר הפורענות הראשונה שבה לא נהרגו מבני הקהילה תלה המלך יהודים בשערי העיר מכנאס. מיתה… קשה: על-פי סוטה לה ע״א. 59. מי מעיין: דמעותיי כמי מעיין. מדינות: ערים וקהילות. 60. כסוכת… במקשה: על-פי יש׳ א, ח. היהודים נותרו ללא הגנה עליהם. 61. נחש… עקרב: על-פי דב׳ ח, טו. ביטויים המכוונים לגויים. 62. ואורם חשך: על-פי

 

 

צַר וּמָצוֹק מָצָא אוֹתָם / עַד מֵהֶם הֵמִירוּ אֶת דָּתָם
וּמֵהֶם מָסְרוּ נִשְׁמָתָם / עַל קְדֻשָּׁת רָם וְנִשָּׂא

65- יְלָלָה אַגְבִּיר וְקִינוֹת / עַל טִטְוַאן שָׂרַת מְדִינוֹת
מִמֶּנָּה הִתְחִילָה פֻּרְעָנוּת / וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה

מַר אֶצְרַח עַל הָעִירָה פָּאס / דַּל כְּבוֹדָהּהוֹדָהּ אֶפֶס
מְקוֹר מָשְׁחַת מַעְיָן נִרְפָּשׂ / כִּי הוֹצִיא אוֹתָם הַחוּצָה

 

יִדְווּ הַדֹּוִים עָלֶיהָ / עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֶיהָ
70- אָבְלוּ אָנוּ פְּתָחֶיהָ / קִינָה כְאַלְמָנָה אֶשָּׂא

צַר וָאוֹר חָשַׂךְ בָּם לִהְיוֹת / רֶפֶת שֶׁל סוּסִים עֲשׂוּיוֹת
בָּתִּים הַיּוֹשְׁבִים בְּנוּיוֹת / אוֹצָר לִכְלִי מַחֲרֵשָׁה

דְּבָרוֹ בְּגֵאוּת פִּימוֹ / אוֹיְבִים לְנַתֵּק מוֹסְרוֹתֵימוֹ
כְּהֶמְיַת יָמִים יֶהֱמוּ / אֶת נְאוֹת יַעֲקֹב נִירְשָׁה

 

75- וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה / צָרַעַת מַמְאֶרֶת פָּשָׂתָה
בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים הָיָתָה / יָד נְטוּיָה זֹאת עוֹשָׂה

דּוֹפֵק וְגוֹלֵל חָפְרוּ / וְעַד הַיְּסוֹד עָרוּ עָרוּ
לְהוֹצִיא הַמֵּת מִקִּבְרוֹ / חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי אֲנוּשָׁה

בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים זֹאת הָיְתָה / לִיבְעֵי אִינֵּישׁ רַחֲמָנוּתָא
80- עַד לְזִבּוּלָא בָּתְרָיְתָא / מַעֲנֶה עַל זֹאת נְבַקְּשָׁהּ

 

איוב יח, ו. היו… לשמצה: על-פי שמי לב, כה. 63. צר… אותם: על-פי תה׳ קיט, קמג. עד… דתם: רמז לכך, שחלק מהיהודים התאסלמו בכדי להציל עצמם. 64. רם ונישא: על-פי יש׳ נז, טו. 65. שרת מדינות: על-פי איכה א, א. 66. ותהלך… ארצה: שמי ט, כג. 67. מר אצרח: על-פי צפי א, יד. דל כבודה: על-פי יש׳ יז, ד. 68. מקור… נרפש: על-פי מש׳ כה, כו. כי… החוצה: על-פי בר׳ יט, יז, והכוונה להגליית היהודים מחוץ לעיר. 69. ידוו… עליה: על-פי נזיר כג ע״א¡ קידושין פא ע״ב: ׳על דבר זה ידוו כל הדוויף. 70. אבלו… פתחיה: על-פי יש׳ ג. קינה כאלמנה: על-פי איכה א, א. 71. צר… להיות: על-פי יש׳ ה, ל. 73. דברו… פימו: על-פי תה׳ יז, י. לנתק מוטרותימו: על-פי תה׳ ב, ג. 74. כהמיית… יהמו: על-פי יש׳ יז, יב. את… נרשה: על-פי תה׳ פג, יג. 75. ועברתם… קשתה: על-פי בר׳ מט, ז. צרעת… פשתה: על-פי וי׳ יד, מד, ועוד. 76. בארצות החיים: על־פי תה׳ קטז, ט. יד נטוה: על-פי יר׳ כא, ה, ועוד. 77. דופק… חפרו: על-פי חולין עב ע״א: ׳והם כיסוי הארון של המת והדף(מדף) שנותנין בצידו׳(פירוש רש״י שם). ועד… ערו: על-פי תה׳ קלז, ז. להוציא… מקברו: כאן רמז המשורר לאכזריות הרבה של הגויים בעיר פאס, שם הוציאו את המתים מקברם וחללו אותם. חרפה… אנושה: על-פי תה׳ סט, כא. 79.

 

רַחֲמִים יַרְבֶּה וַעֲתִירָה / לְעֵת מְצֹא זוֹ קְבוּרָה
מִשּׁוּם בִּזְיוֹנוֹ וְכַפָּרָה / מָצָא אוֹתָם טוֹבָה מָצָא

אִישׁ הֲיַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ / יִשְׁפֹּךְ אֱלֹהַּ בַּחֲמָתוֹ
עַל מֵתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ / וַעֲוֹנָם כְּבָר נִרְצָה

85- הֵן מְאֹד הַרְבֵּה מַר לִי מַר / עַל כָּל צַדִּיק חָסִיד גָּמַר
אֵיכָה תּוֹךְ קִבְרוּ לֹא נִשְׁמַר / מִן הָרִאשׁוֹנוּת זוֹ קָשָׁה

רָצוֹן מֵאַל חַי יִתְעַלֶּה / לְמֵתִים יַעֲשֶׂה פֶּלֶא
תִּהְיֶינָה עֲצָמוֹת אֵלֶּה / עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ הַגִּישָׁה

 

נְקַוֶּה אֲרוּכָה לָהֶם / בָּשָׂר וְגִידִים עֲלֵיהֶם
90- וְרוּחַ יָבוֹא בֵּינֵהֶם / וְיִהְיוּ בִּרְיָה חֲדָשָׁה

חֶבְלֵי מָשִׁיחַ רָאִינוּ / וְלֹא רָץ לָבוֹא אֵלֵינוּ
כָּל הַיּוֹם אֵלָיו קִוִּינוּ / בַּחֲשִׁיקָהבַּחֲפִיצָה

זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ / וְהַצֵּלהַצֵּל עַמָּךָ
עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתְךָ / הַטְּהוֹרָההַקְּדוֹשָׁה

דברי סופדים: על-פי עירובין כא ע״ב ועוד. 80-79. לי… בתרייתא: יבקש אדם רחמים עד לזיבול אחרון, על-פי ברכות ח ע״א: ׳עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו׳. מענה… נבקשה: על-פי עז׳ ח, כג. 81. לעת… קבורה: על-פי ברכות ח ע״א: ׳לעת מצוא זו קבורה׳. 82. משום… וכפרה: על־פי סנהדרין מו ע״ב: ׳קבורה משום בזיונא היא, או משום כפרהי׳ מצא… מצא: על-פי מש׳ יח, כב, וראה ברכות, שם. 83. איש… דעתו: על דרך מל״ב יב, ה. ישפוך בחמתו: על-פי יח׳ לו, יח, ועוד. 84. על… מתו: על-פי קה׳ ד, ב. ועוונם… נרצה: על-פי יש׳ מ, ב, וכאן בלשון תמיהה והרי כבר נרצה עוונם ומדוע הם נענשים עוד. 85. הרבה… מר: על-פי רות א, ט. חסיד גמר: על-פי תה׳ יב, ב. 87. אל חי: על-פי יהו׳ ג, י. למתים… פלא: על-פי תה׳ פח, יא. 88. תחיינה… אלה: על-פי יח׳ לז, ג. עצם… הגישה: על-פי יח׳ שם. 89. נקוה… להם: על-פי יר׳ ל, יז. ארוכה: רפואה. בשר… עליהם: על־פי יח׳ לז, ח. 90. ורוח… ביניהם: על־פי יח׳ לז, י. 91. חבלי… ראינו: על־פי פסחים, קיח ע״א: ׳חבלו של משיח׳. ולא… אלינו: על-פי יהו׳ י, יד. היהודים באותה התקופה האמינו, שלאחר האסונות הרבים תבוא הגאולה, המשיח לא בא (ראה לעיל פירוש שורה 32). 92. כל… קיוינו: על-פי תה׳ כה, ה. בחשיקה בחפיצה: על-פי בר״ר פ, ז. 93. זכור… בריתך: על-פי יר׳ יד, כא. והצל… עמך: על-פי שמי ה, כג. 94. עשה… תורתך: על-פי יר׳ יד, ז, וכן, בתפילת ׳אלהי נצור לשוני מרע׳ שבסוף תפילת עמידה.

 

קָדוֹשׁ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם / לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם
מָתַי מֶלֶךְ כִּכְפִיר יִנְהָם / וְאַתָּה אֶל רָם וְנִשָּׂא

חוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ / לְהִתְפַּלֵּל אֶל מַלְכֵּנוּ
בִּשְׁלוֹמוֹ יִהְיוּ לָנוּ / גִּילָהּ רִנָּה וְגַם דִּיצָה

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' / שָׁלַח אֶת קַנָּא קַנָּאִי
אֵלִיָּהוּ יִרְאוּ עֵינָי / גּוֹי אֶל גּוֹי חָרֵב לֹא יִשָּׂא

קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מִבְטָחוֹ / מְהֵרָה יִשְׁלַח מְשִׁיחוֹ
יִרְאוּ יְשָׁרִים יִשְׂמְחוּ / וְכָל עוֹלָה פִּיהָ קָפְצָה.

 

  1. 95. למה… נדהם: על-פי יר׳ יד, ט. 96. מתי… ינהם: על-פי מש׳ כ, ב. רם תישא: יש׳ נז, טו (ראה לעיל שורה 64). 98. בשלומו… לנו: על-פי יר׳ כט, ז. גילה… דיצה: על-פי נוסח הברכה האחרונה ב׳שבע ברכות׳. 99. זה… ה׳: על-פי תה׳ קיח, כד. קנאיי: הוא אליהו הנזכר בהמשך. 100. קנאי אליהו: על-פי מל״א יט, י, ועוד. מבטחו: על-פי יר׳ יז, ז. גוי ישא: על-פי יש׳ ב, ד. 101. קדוש ישראל: על-פי יש׳ א, ד, ועוד. מבטחו: על-פי יר׳ יז, ז. 102. יראו… קפצה: על-פי תה׳ קז, מב.

אַחַי הִקָּבְצוּ בּוֹאוּ –המהדורה החדשה מבואר ומנוקד

אחי הקבצו בואו –המהדורה החדשה

קינהא קוננתי על חכם יודע ששה סדרי משנה בעל פה

תמרור: ידידי זכרו חיבה

סימן: אנכי דויד חזק

אַחַי הִקָּבְצוּ בּוֹאוּ / לְשֶׁבֶר זֶה קִנִּים שְׂאוּ
הִתְבּוֹנְנוּ וְקִרְאוּ / לִמְקוֹנְנוֹת וּתְבְוֹאֶנָה

נְהִי ונִהְיֶה חַדְּשׁוּ / בְּחוּצוֹת עִיר בַּקְּשׁוּ
הַנִּמְצָא אִישׁ בּוֹ נִקְבְּצוּ / כָּל שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה

כָּל סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה גּוֹעִים / וּבְרֹאשָׁם סֵדֶר זְרָעִים
אָן פָּנָה יָפֶה אַף נָעִים / וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה ? 

יִצְרַח אֲהָהּ בְּמָרָהּ / סֵדֶר מוֹעֵד וְיִקְרָא
הַיּוֹם הַהוּא יוֹם עֶבְרָה / תִּשְׁכֹּן עָלָיו עֲנָנָה

דְּבָרִים מָרִים וְקָשִׁים / יִצְעַק יִצְרַח בָּדֶר נָשִׁים
לֵילוֹת כְּיָמִים יָשִׂים / יְקוֹנֵן כְּאַלְמָנָה

וְיַעַן סֵדֶר נְזִיקִין / כָּל פִּרְקֵי מַר צוֹעֲקִין
אֵיךְ הָיוּ אָכִּין וְרַקִּן / לְמָשָׁל וּלִשְׁנִינָה

יַחַד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים / חִרְדוּ הֱיוּ מִתְכַּנְּסִים
לִסְפֹּד עִם סֵדֶר קֳדָשִׁים / מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה

דִּמְעָה יִקְבַּע לְדוֹרוֹת / וְיִבְכֶּה סֵדֶר טְהָרוֹת
מִי יָקוּם בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת / לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה

חוֹן יָהּ וְרַחֵם עָלָיו / נִחוּם שָׁלֵם לֵאֲבֵלָיו
וּרְצֵה צוּרִי מִפְעָלָיו / חַטֹּאתָיו לֹא תִּמָּצֶאנָה

זִיו הוֹדְךָ עָלָיו הַשְׁרֵה / וְיִתְעַדֵּן בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה
נַחֲלֵי נַהֲרֵי / דַּאֲפַרְסְמוֹנָא 

קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / אָמַר לוֹ כְּגִבּוֹר רוּץ
קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ / קִנָּמוֹן וּלְבוֹנָה

ביאור רינת יעקב

 א. ובה י״א בתים, ובכל בית ג׳ טורי ענף וטור אזור, ומשקל כל טור ח׳ הברות: ש לשון מספד ונהי, ודוגמתו ביחזקאל ב, י: ג. ירמיה ט, טז: ד. קריאות אבל, והכפל יורה על הריבוי, וראה מיכה ב, ד ובדברי הראב״ע שם: ה. בוכים בצעקה, כמו אם יגעה שור וגו׳(איוב ו, ה): ו. ע”פ שה”ש א, טז: ז. מליצה נאה ע״פ שמות יז, יב, וסיים רבנו בפסוק זה, כי ״אמונה״ זה סדר זרעים, כדאמר ריש לקיש (שבת לא, א), מאי דכתיב (ישעיה לג, ו), והיה אמונת עתין חוסן ישועות חכמת ודעת וגו׳ ״אמונת״ זה סדר זרעים. ״עתיך״ זה סדר מועד. ״חוסן״ זה סדר נשים. ״ישועות״ זה סדר נזיקין. ״חכמת״ זה סדר קדשים. ו״דעת״ זה סדר טהרות, ואפילו הכי יראת ה׳ היא אוצרו וכו׳: ח. לשון כאב, ראה לדוגמא שופטים יא, לה: ט. ע״פ צפניה א, טו: י. איוב ג, ה: יא. מליצה נאה ע׳׳פ מו״ק כה, ב ע״ש ודוק: יב. כי דומה לאלמנה שמת בעלה: יג. ראה סנהדרין מט, א וע״י לימוד אכין ורקין חזקו את לימוד התורה ולא ביטלוהו כיע״ש בדברי רש״י, ועתה בטלה תורה עם מיתת הצדיק, שישב ״אן ורק״ על לימודו: יד. ע״פ דברים כת, לז: טו. ראה עזרא י, א והבן כח המליצה: טז. ע״פ איכה ב, יט: יז. ע״פ מ״א ח, כת והרינה היא רינה של תורה, ואחריה באה התפילה: יח. ע״פ ישעיה נז, יח: יט. ע״פ

ירמיה נ, כ: כ. י״ג נחלי אפרסמון והם כינוי עמוק לעוה״ב, כיעוי׳ בתענית כה, א. ע״ש. ודבר זה עמוק, כי ירמוז אל ענין אורות העליונים החצובים ונמשכים מן שלש עשרה מכילן דרחמי, מה שאין שכל האנושי יוכל לצייר בדעתו שיעור וגודל העונג המגיע מהם: כא. ע״פ ישעיה מא, ד: כב. ע׳׳פ תהלים ים, ו: כג. ע״פ שמות ל, כג:        

 לִישׁוּעָתְךָ יָהּ קִוִּינוּ – לשבת נחמו-רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו

 לִישׁוּעָתְךָ יָהּ קִוִּינוּ

לשבת נחמו. פיוט מעין איזור בן חמש מחרוזות. בכל מחרוזת שני טורי ענף ושני טורי אזור. טורי הענף מתחלקים לשניים.

חריזה: א/ב א/ב גג ד/ה ד/הגג ופו׳.

משקל: ארבע עשרה הברות בטור.

כתובת: שיר לשבת נחמו.

נועם ׳ימשול בעמי׳.

והסימן: לדוד חזק. מקור: ק- טז ע״ב.

לִישׁוּעָתְךָ יָהּ קִוִּינוּ / הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ
אַתָּה אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ / גֹּאַלְנוּ שְׁמֶךָ
בַּשֵּׂר אֱמֹר : שׁוּבוֹ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי, יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם.

דִּבַּרְתָּ בְּתוֹרָתְךָ / וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם
בְּבוֹר צָרָה וַחֲשֵׂכָה / אַל תָּפֵר בְּרִית אִתָּם
שׁוֹמֵר, עַד מָתַי יְחָרֵף צַר אֵל עֲזַבְכֶם 

אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר אָשׁוּב אֲלֵיכֶם.



וּבָא לְעִיר צִיּוֹן גּוֹאֵל / בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה
וְצַר צוֹרֵר וּמִתְגָּאֵל / לָעַד לֹא יִרְדֶּה
גְּמוּל, ה' הוּא יָבוֹא וְיוֹשִׁיעֲכֶם
אַתֶּם נִצָּבִים כֻּלְּכֶם טַפְּכֶם נָשֵׁיכֶם.

 

דּוֹדִי, לְךָ הַמוּ מֵעַי / מַר מִמָּוֶת עַזְבָךְ
זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי / בְּאַשְׁמוּרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ
חוּשַׁי, וּמַעְיָנַי לַעֲבוֹדָתְךָ אֶמְשְׁכֵם
אָמוֹר אֹמַר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא וּתְחִי נַפְשְׁכֶם.

חִשְׁקֵךְ מְאוֹד גָּבַר עָלַי / יוֹנָתִי תַּמָּתִי
זְמַן שְׁנַת קֵץ גְּאוּלָי / קָרְבָה יְשׁוּעָתִי
חַכֵּה אֲחַכֶּה לַחֲנָנְכֶם וְאָרוּם לְרַחֶמְכֶם
רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם.

 

  1. 1. לישועתך יה קוינו: על-פי בר׳ מט, יח. השיבנו אליך: על-פי איכה ה, כא. 2. אתה… גואלנו: על-פי יש׳ סג, טז. 3. שובו לכם לאהליכם: על-פי דב׳ ה, כז, וכאן הכוונה לארץ־ישראל. 4. נחמו… אלהיכם: יש׳ מ, א, והוא על-פי ייעוד הפיוט לשבת נחמו. 5. ואף… בהיותם: וי׳ כו, מד. 6. בבור צרה וחשכה: ציור לאפלת הגלות. אל… אתם: על-פי יר׳ יד, כא. 7. שומר: כינוי לקב״ה, על־פי השיבוץ מן הטור הבא (8). עד…צר: על־פי תה׳ עד, י. אל עזבכם: זו טענת המוסלמים והנוצרים, כי ה׳ נטש את ישראל ובחר בהם, כביכול. 8. אמר… בקר: יש׳ כא, יב. שוב אשוב אליכם: על־פי בר׳ יח, י, ורמז לחידוד המפורסם, המיוחס לראב״ע: ׳אבי אל חי שמך׳(ראב״ע לוין, ב׳ עמ׳ 529־530). 9. ובא… גואל: על-פי יש׳ נט, כ¡ א, כז ופיתך המשורר הפסוקים זה בזה. 10. ומתגאל: המתלכלך בחטאיו. 11. גמול: על-פי איכה ג, סד. 12. אתם… נשיכם: דב׳ כט, ט. 13. דודי: כינוי לקב״ה, על-פי שה״ש ה, ד ועוד. לך המו מעי: מרוב אהבה, על-פי יר׳ לא, יט. מר ממות עזבך: שישראל דבקים בה׳, גם אם שונאיהם מאיימים עליהם במיתה והמיתה עדיפה בעיניהם מלהמיר דתם. 14. זכרתיך… בך: שכל מחשבותיי בך, על-פי תה׳ סג, ז. 15. חושי ומעייני: גופי ומחשבותיי. אמשכם: אשלוט בהם ואשתמש בהם לעבודתך. 16. להם: לעם ישראל. שמעו… נפשכם: על-פי יש׳ נה, ג, וכיוון לבשורת הגאולה וראה טור 17. יונתי תמתי: כינוי לישראל. במחרוזת זו באה תשובת ה׳. 18. זמן… גאולי: זמן הגאולה עתה ולא סיים דבריו והמשיך ׳קרבה ישועתי׳, על-פי יש׳ סג, ד. 19. חכה אחכה לחננכם: על-פי יש׳ ל, יח ועניינו כאן ציפיה של קוצר רוח. 20. רוחי אתן בקרבכם: על־פי יח׳ לו, כז.

מַה-טוֹב מַה- נָעִים גּוֹרָלוֹ- פיוט לכבוד שבת מלכתא.רבי דוד בן אהרן חסין

מַה-טוֹב מַה– נָעִים גּוֹרָלוֹ 

שיר מעין אזור בעל מדריך דו־טורי ותשע עשרה מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור מעין אזור.

חריזה: א/א בבבא גגגא וכר.

משקל: שמונה הברות במדריך ובאזור. תשע הברות בטורי הענף.

כתובת: פיוט לכבוד שבת מלכתא. נועם ׳לכה דודי׳ ונועם ׳צורת עופר׳. סי׳: אני דויד בן חסין בר אהרן. גם נועם ׳די מאבל׳.

מקור: א־ כ ע״א; ק- טו ע״א.

מַה-טוֹב מַה- נָעִים גּוֹרָלוֹ / שׁוֹמֵר שַׁבָּת מְחַלְּלוֹ :

אֶרֶץ וְשָׂמִים וּצְבָאָם
אַל
 חַי עוֹלָם בְּהֵ"א בְּרָאָם
עָמְדוּ
 יַחַד בְּעֵת קְרָאָם
5 -יוֹם
 הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ

נָאוֹר
 וְאַדִּיר אֵין זוּלָתוֹ
בַּשְּׁבִיעִי
 נָח מִמְּלַאכְתּוֹ
בֵּרְכוֹ
 וִיקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
לְעַם
 קְרוֹבוֹ הִנְחִילוּ 

 

10 – יוֹם זֶה קָדוֹשׁ וּלְחֹמֶר שֶׁבּוֹ
יִסָּקֵל
 עוֹשֶׂה מְלָאכָה בּוֹ
כִּי
 ה' מְאֹד אֲהֵבוֹ
מִכָּל
 הַיָּמִים הִבְדִּילוֹ :

דָּר
 שְׁחָקִים אֵין מִלְּבַדּוֹ
15 – בְּחִדּוּשׁ
 עוֹלָמוֹ תְּעִידוֹ
עַם
 מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ
הַיּוֹם
 אִם תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ :

 

  1. 1. מה… נעים: על-פי תה׳ קלג, א. שומר שבת מחללו: יש׳ נו, ב. 2. ארץ ושמים וצבאם: ע

ל-פי בר׳ ב, א. 3. אל חי עולם: כינוי לקב״ה, והשווה ירושלמי, ברכות פ״י, ה״ב. בה״א בראם: על-פי ירושלמי, חגיגה פ״ב, ה״א¡ בר״ר יב. 4. עמדו… קראם: ראה בר״ר שם. 5. יום הששי ויבולו: בר׳ ב, א. 6. נאור ואדיר: כינויים לקב״ה על-פי תה׳ עו, א. 8-7 השביעי… אותו: על־פי בר׳ ב׳ ב-ג. 9. עם קרובו: הם ישראל, על־פי תה׳ קמח, יד. 10. ולחומר שבו: מפני שקדושתו חמורה. 11. יסקל… בו: כמסופר בבמ׳ טו, לה; לו. 15. תעידו: שהשבת זכר למעשה בראשית, והמקיימה מעיד כי הוא מאמין בכך. 17-16. עם… בקולו: על־פי תה׳ צה, ז.

נְרוֹמְמָה יַחְדָּיו אֶת שְׁמוֹ
הִמְטִיר
 מָן בַּמִּדְבָּר לְעַמּוֹ
20 – כְּצַפִּיחִית
 בִּדְבַשׁ טַעֲמוֹ
אִישׁ
 אֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ :


יוֹם
 הַשִּׁשִּׁי יָרַד כִפְלָיִם
לְכָל
 אֶחָד שִׁעוּר יוֹמָיִם
כִּי
 שַׁבָּת הַיּוֹם לֵאלֹהִים חַיִּים
25 – יָדְעוּ
 כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ :

דִּבֵּר
 הָאֱלֹהִים בְּקָדְשׁוֹ
בְּיוֹם
 זֶה מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ
יָגוֹן
 וַאֲנָחָה יָנוּסוּ
יִשְׁכַּח
 אֱנוֹשׁ יְמֵי אֶבְלוֹ

 

30 -בֵּיתָךְ יִהְיֶה כְּמוֹ גַּן רָוֶה
כָּל
 אֲשֶׁר נַפְשְׁךָ תְּאַוֶּה
וּלָאֶבְיוֹן
 כֶּסֶף תַּלְוֶה
דֵּי
 מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ :

נֶגֶד
 זָכוֹר וְנֶגֶד שָׁמוֹר
35- שְׁתֵּי
 נֵרוֹת לְהַדְלִיק תִּשְׁמֹר
מִבְּעוֹד
 יוֹם תְּצַוֶּה לֵאמֹר
אַנְשֵׁי
 בֵתָיךְ פּוֹ יִכָּשֵׁלוּ :

 

  1. 18. את שמו: של הקב״ה. 21-19. המטיר… באהלו: כמסופר בשמ׳ טז, יד לה. 25-22. יום… חיים: על-פי שמי שם, כב-כט. 27. מן גו יגורשו: על-פי איוב ל, ה אדם יגרש מתוכו את צערו. 29. ישכב… אבלו: שאין אבילות חלה בשבת. 30. כמו גן רוה: שיהיה בו כל טוב לכבוד שבת. 33. די… לו: דב׳ טו, ח. 34. נגד… שמור: הנזכרים בעשרת הדברות בפרשת יתרו(זכור) ובפרשת ואתחנן(שמור) וראה שבת לג ע״א. 35. שתי נרות: ראה שולחן ערוך או״ח רסג, ה, ׳ויש מכוונים לעשות ב׳ פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור׳. 37-36. מבעוד… יבשלו: משנה שבת ב, ז. שאדם אומר בתוך ביתו ׳הדליקו את הנר׳. 38. חדוה… דיצה: לשונות שמחה הנזכרים בברכת חתנים.

    חֶדְוָהגִּילָּהוְרִנָּה דִּיצָה
    תִּהְיֶה
     לָכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה
    40- בְּיוֹם
     זֶה סְעוּדוֹת שְׁלֹשָׁה 
    דּוֹדִים
     שְׁתוּ רְעִים אִכְלוּ :

 

סְעוּדוֹת אֵלוֹ בָּם סְגֻלָּה
מְקִימָם
 יֵשׁ לוֹ הַצָּלָה
מִגּוֹג
 וּמָגוֹג וְדִין שְׁאוֹלָה
45- וּבִימֵי
 מָשִׁיחַ מֵחֶבְלוֹ :

יוֹם
 זֶה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה
בִּכְנִיסָתוֹ
 כּוֹס יַיִן קְחָה
חַי
 מָלֵא, שְׁטִיפָה הֲדָחָה
לְקַדְּשׁוֹ
 וּלְהַלְּלוֹ :

 

50- נֹכַח שַׁבָּת קֹדֶשׁ שְׂשׂוֹנִי
כָּל
 הַיָּמִים אָשִׂים מַעְיָנָי
לַחֲזוֹת
 בְּנֹעַם ה'
וּלְבַקֵּר
 בְּהֵיכָלוֹ :

בְּעַרְבִית
 וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה
55- לִפְנֵי
 אֱלֹהִים תִּשְׁפֹּךְ שִׂיחָה
בְּרָכָה
 רְוָחָה הַצְלָחָה
יַשִּׂיג
 הָאָדָם בִּגְלָלוֹ :

 

רְכַב צְלַח זְכֹר אַל-תָּפֵר
דִּבְרִי
 אֱמֶת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר
60- לְהַשְׁלִים
 פָּרָשָׁה בַּסֵּפֶר
שְׂבֵעָה
 אֲנָשִׁים יַעֲלוּ : 

 

  1. 40. סעודות שלושה: שמצות היום בשלוש סעודות וראה משנה פאה ח, ז. 41. דודים… אכלו: על־פי שה״ש ה, א. 45-42. סעודות… מחבלו: על־פי(שבת קיח ע״א) ׳כל המקיים שלוש סעודות ניצול משלוש פורעניות׳. 47. כוס יין: כדברי חז״ל: ׳זכור לקדשו על היין׳. 48. חי… הדחה: מהלכות הקידוש. 54. כערבית ושחרית ומנחה: שיש בהן תפילה מיוחדת לשבת. 61-59. דברי…יעלו: שהקריאה ומספר העולים מתקנת עזרא..

    אָמְרָהשַׁבָּת: שִׁמְעוּ יָדִיד
    אָרִיק
     בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי
    אֲכַבֵּד
     אֶת מְכַבְּדָי
    65- וּבוֹזַי
     מֵעַצְמָם יֵקָלּוּ

    הַט
     אָזְנֶיךָ יִהְיוּ מַקְשִׁיבִים
    אִם
     רַגְלֶיךָ מִשַּׁבָּת שָׁבִים
    וּמָשַׁלְתָּ
     בַּגּוֹיִים רַבִּים
    וְהֵם
     בְּךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ

 

70- רָצִים לִקְרָאתָהּ לְהַשִּׂיגָהּ
אֹרַח
 צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ 
כְּנֶסֶת
-יִשְׂרָאֵל בֶּן-זוּגָהּ
אַשְׁרֵי
 הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ :

נֶאֱמָן
, קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו
75- יְהַלְּלוּהוּ
 כָּל צְבָאָיו
מְשַׁלֵּם
 שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו
בָּעוֹלָם
 טוֹב וְאָרוּךְ כָּלוּ : 

 

  1. 63. אריק… די: על-פי מל׳ ג, י. 65-64 . אכבד… יקלו: על-פי ש״א ב, ל. 68. אם… שבים: על-פי ׳אם תשיב משבת רגלך׳(יש׳ יח, יג). 69-68. ומשלת…ימשולו: ע ל־פי דב׳ טו, ו. 70. רצים לקראתה: שיוצאים לקראת שבת(והשווה ׳לכה דודי׳) 71. אורח… נוגה: על-פי מש׳ ד, יח. 72. כנסת… זוגה: של השבת. 73. אשרי… לו: על-פי תה׳ קמד, טו. 77. כעולם… כולו: ראה קידושין לט, ע״א.

אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת אֵל חַי  בתהילת ה׳ ובסיפור יציאת מצרים.רבי דודו בן אהרן חסין

21 – אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת אֵל חָי

בתהילת ה׳ ובסיפור יציאת מצרים. לקדיש. שיר מעין אזור בן שש מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף א, טור ענף ב וטורי אזור. בכל טור שתי צלעיות.

 חריזה; א/ב א/ב א/ב ג/ג ג/ב ד/ה ד/ה ד/ה ו/ו ו/ב.

משקל: בטורי הענף שבע הברות בצלעית א וחמש הברות בצלעית ב. בטורי האזור שבע הברות בכל צלעית.

כתובת: פיוט. נעם ׳נאוה את וגם שירך. סימן: אני דוד, לקדיש. מקור:    א־ לד ע״ב; ק- לו ע״ב¡ נ״י 3097 – 21 ע״ב.

 

אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת אֵל חָי / מְאֹד נַעֲלָה
תּוֹךְ רֵעַי וְגַם אֶחָי / עֵדָה כְלוּלָה
מִזִּמְרַת שִׁיר שְׁבָחָי / רֹן וְצַהֲלָה
בִּבְנֵי נֹף פָּרַץ פֶּרֶץ / צוּר שׁוֹכֵן שֶׁמִּי עֶרֶץ
5- הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ / מִצְרַיִם לַיְלָה

 

נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חַם / שָׁם דָּר עֲלִיָּה
הִכְנִיעַ הִתִּישׁ כֹּחָם / נַפְשָׁם לֹא חִיָּה
בְּיָד חֲזָקָה נִלְחָם / בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה
בְּאוֹתוֹת גַּם בְּמוֹפְתִים / בְּמוֹרָאִים וּשְׁפָטִים
10- בְּעַקְרַבִּים בְּשׁוֹטִים / עָשָׂה בָּם כַּלָּה

יָצָא בְּעֵמֶק עָכוֹר / צוּר הִשְׁפִּיל קַרְנָם
הָרַג הִכָּה כָּל בְּכוֹר / רֵאשִׁית כָּל אוֹנָם
וְהוֹרִישׁ לְעַם מָכוּר / אֶת כָּל קִנְיָנָם
בַּחֲצוֹת לַיְלָה הַהִיא / קוֹל צֹחָהּ קוֹל נְהִי
15- בְּמִצְרַיִם וַתְּהִי / צְעָקָה גְדֹלָה

 

  1. 1. אזכיר… חי: על-פי יש׳ סג, ז. מאוד נעלה: על-פי תה׳ מז, י. 2. רעי וגם אחי: על-פי תה׳ קכב, ח. עדה כלולה: כינוי לישראל הכלולים במעלות רבות. 3. מזמרת… צהלה: באמצעות שירתי, ותאר שירה זו במלים נרדפות. 4. בני נוף: כינוי למצרים על-פי יר׳ ב, טז. פרץ פרץ: פגע, על-פי שמ״ב ו, ח. צור… ערץ: כינוי לקב״ה. 5. הוציאך… לילה: על־פי דב׳ טז, א. 6. ארץ חם: מצרים, על-פי תה׳ קו, כא-כב. דר עליה: כינוי לקב״ה, רווח בפיוט הקדום. 9-8. ביד… ושפטים: על-פי דב׳ ד, לד; שם׳ ו, ו. 10. בעקרבים… כלה: ציורים למכות שהכה ה׳ את מצרים, על־פי מל״א יב, יא. עשה בם כלה: על-פי יר׳ ל, יא. 11. בעמק עכור: כינוי מליצי למצרים העכורים. עמק עכור: על־פי יהו׳ ז, כד. צור… קרנם: הקבה השפילם. 12. הרג… אונם: על-פי תה׳ קה, לו. 13. עם מכור: כינוי לישראל, על-דרך אס׳ ז, ד: ׳כי נמכרנו אני ועמי׳. והוריש… קנינם: הקב״ה הוריש לעם ישראל את כל רכושם של מצרים, על-פי שמ׳ יב, לה-לו. 15-14. בחצות… גדולה: על-פי שמי יב, כט-ל. לילה ההיא: לילה לשון נקבה על דרך הערבית. קול נהי: על-פי יר׳ ט, יח.

 

דַּלִּים וּשְׁפָלִים שָׂשׂוּ / קָמוּ עָמָדוּ
וְעוֹבְדֵי אֱלִיל בֹּשׁוּ / וַיִתְגּוֹדָדוּ
כִּי זֵכֶר דֶּבֶק קָדְשׁוֹ / אַבְרָהָם עַבְדוֹ
וְיוֹצִיאֵם בְּשָׂשׂוֹן / בְּיָד רָמָה וְעֶלְצוֹן
20- לְאוֹר מֵחֹשֶׁךְ אִישׁוֹן / וּמֵאֲפֵלָה

וְרַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל / אֲשֶׁר גְּמָלָם
כְּרַחֲמָיו חֶסֶד אֵל / אֱלֹהֵי עוֹלָם
הִצְמִיחַ לָהֶם גּוֹאֵל / מִצַּר הִצִּילָם
קִבְּצָם מֵאֲרָצוֹת / אַל אֱלֹהֵי הָעֵצוֹת
25- צִוָּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת / פֶּסַח וּמִלָּה

דִּגְלֵנוּ מֵהַר תָּקִים / חַי דָּר שָׂמִים
וּמֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים / מִקַּצְוֵי אִיִּים
קַבֵּץ עַם בְּךָ דְּבֵקִים / מִבֵּין הַגּוֹיִים
נִפְלָאוֹת חִישׁ הַרְאֵנוּ / כְּמֵאָז גְּמַלְתָּנוּ

30- תִּתְגַּדַּל צוּר מַלְכֵּנוּ / תִּתְקַדַּשׁ סֶלָה

 

  1. 16. דלים ושפלים: ישראל. קמו עמדו: נזקפה קומתם. 17. עובדי אליל: מצרים. בשו ויתגודדו: נכלמו ופצעו עצמם, מעשה התאבלות. הלשון על-פי מל״א יח, כח. 18. כי… עבדו: על-פי תה׳ קה, מב. מה שהבטיח לאברהם בבר׳ טו, יד. 19. ויוציאם בששון: על-פי תה׳ קה, מג. ביד רמה: על-פי שם׳ יד, ח. 20. לאור… מאפילה: מאפל הגדול אל אור הגאולה. אישון ומאפיל: על-פי מש׳ ז, ט. הצורה על-פי יר׳ ב, לא. 22-21. ורב… חסד: על-פי יש׳ סג, ז. 23. הצמיח… גואל: על-פי ברכת ׳מצמיח קרן ישועה בתפלת העמידה׳. מצר הצילם: על-פי תה׳ קז, ו. 23־24. קבצם מארצות: על־פי תה׳ קז, ב-ג. אלהי העדות: כינוי לקב״ה, על-פי יר׳ לב, יט. 25. ציוה… מלה: על־פי שם׳ יב, מח, וראה שמו״ר פז, ג: ׳בשני דמים נצולו ישראל ממצרים בדם פסח ובדם מילה׳. 26. דגלנו… תקים: על־פי ׳יום ליבשה׳ לריה״ל. 27. ארץ מרחקים: כינוי לגלות, על-פי יר׳ ח, יט. קצווי איים: על-פי יש׳ סו, יט. 28. קבץ… הגויים: על-פי תפלת מוסף לשלושת הרגלים: ׳וקרב פזורינו מבין הגויים׳. 29. נפלאות חיש הראנו: מי׳ ז, טו. כמאז גמלתנו: על-פי יש׳ סג, ז. 30. תתגדל… סלה: קשר לפתיחת הקדיש, ייעוד הפיוט.

אַל אֱלֹהִים ה' אֱלֹהֵי קֶדֶם מֵעוֹנָה-ביאור רינת יעקב-רבי דוד בן אהרן חסין

אַל אֱלֹהִים ה' אֱלֹהֵי קֶדֶם מֵעוֹנָה

בקשׁה א

נֹעַם
: שׁמעה תפלתי ה'

סימן
: אני דוד בן אהרן

אֶל
 אֱלֹהִים ה' אֱלֹהֵ קֶדֶם מֵעוֹנָה ב

 

אַחֲלֶה פָּנָיו, אָבֹא לְפָנָיו בִּרְנָנָה ג אָשִׁירָה נָא ד קוֹל תְּפִלָּה קוֹל תְּחִנָּה ה:
אַחֲלֶה
 פָּנָיו, נִצָּב בְּשָׂמִים ו. וְאֶהֱמֶה עֶרֶב, בֹּקֶּר וְצַהֲרִים ז. אֶפְרֹשׁ כַּפַּיִם ח, יִהְיוּ יָדַי אֱמוּנָה ט:
אַחֲלֶה
 פָּנָיו, יִתֵּן לִי מַעֲנֵה לָשׁוֹן י. אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם, אָשֵׁר עֻזּוֹ יא בְּלַחְשׁוֹן יב יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי כְּמֹר וּלְבוֹנָהּ יג:
אַחֲלֶה
 פָּנָיו, דַּלְתוֹתָיו אֲשַׁחְרָה יד לְהִתְפַּלֵּל, בְּפַחַד וּבְמִקְרָא טו. תּוֹךְ

רינת יעקב

א-בקשה עם י״ג מחרוזות, כשבכל מחרוזת ג׳ טורים, והטור הג׳ מחולק לב׳ צלעות י בשקל הטורים י״ג הברות לטור. וכל מחרוזת פותחת ב׳׳אחלה פניו״ ומסיימת באותיות "נה: ב. ע״פ דברים לג, כז מעונה אלהי קדם: ג. כמצווה עלינו, עבדו את ה׳ בשמחה נ־א־ לפני ברננה (תהלים ק, ב): ד. ישעיה ה, א: ה. כמו שנא׳ (תהלים קמב, ב), קולי אל ה׳ אשא קולי אל ה׳ אתחנן: ו. שם קיט, פט: ז. ראה שם נה, יח: ח. לשון תפלה הנזכר במשה רבנו (שמות ט, לג), וכן בדברי שלטה (מ״א ח, כב): ט. כמשה רבנו שמות יז, יב): י. משלי טז, א: יא. רשות לחזרה הנאמרת בתפלות יום של ר״ה ויוה"כ: יב. לשון תפלה, וכ״ה בישעיה כו, טז ״צקון לחש׳׳: יג. מסממני הקטורת העולה ריח ניחוח לה׳, ומינים אלו מן המובחרים שבהם, כמבואר בשיר השירים (ג, ו). ובהדיא אמר הכתוב (תהלים קמא, ב), תכון תפלתי קטורת: יד. דלתותיו אבקש ואדרוש: טו. כלשון הרמב׳׳ם פ׳׳ה מהל׳ תפלה הלכה ד, תיקון הגוף כיצד, כשהוא עומד בשפלה צריך לכוין את רגליו זו בצד זו, ונותן עיניו למטה כאילו הוא מביט לארץ, ויהיה לבו פנוי למעלה כאילו הוא עומד בשמים, ומניח ידיו על לבו כפותין, הימנית על השמאלית. ועומד כעבד לפני רבו באימה ביראה ופחד, ולא יניח ידיו על חלציו, ע״כ. וראה גם שו״ע ארח צה, ג:

עֲשָׂרָה קַדְמָא וְאָתְיָּא שָׁכִינָה:טז
אַחְלֶה
 פָּנָיו, וְאָנֹכִי תּוֹלַעַת. חֶרְפַּת אָדָם,יז כָּל יִתְרוֹנִי מִגְרַעַת יח. נִבְעָר מִדַּעַת יט, אֵין חָכְמָה אֵיןתְּבוּנָה:כ
אַחְלָה
 פָּנָיו, דְּרָכָיו יוֹרֵנִי כא. פָּלֶט רָנִּי, סֶלָה יְסוֹבְבֵנִי כב. יְנַהֲלֵנִי, גַּם עַד שֵׂיבָה וְזִקְנָה:כג

אֲחַלֶה פָּנָיו, בְּעָנְיִי.יַבִּיט יִרְאֶה כד. כָּל יוֹם אֲשַׁבֵּר כה, חוֹכֶה כו מַחֲרִישׁ מִשְׁתָּאֶה כז. יָגֵעַ נִלְאֶה כח, מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה כט:
אֲחַלֶה
 פָּנָיו, נַפְשִׁי לְעַבְּדוּ בִּקְּשָׁה. מִי מְעַכֵּב, שְׂאוֹר שֶׁבְּעַסָּה ל. וּמַלְכוּת קָשָׁה לא, דִּינָא דְמַלְכוּתָאדִּינָא:לב
אֲחַלֶה
 פָּנָיו, אַחַת מֵאִתּוֹ שָׁאַלְתִּי. אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, בְּבַיִת ה' שִׁבְתִי לג. כִּי בּוֹ בָּטַחְתִּי לד, לֹא עַל בַּר אֱינַשׁ סַמִיכְנָא:לה
אֲחַלֶה פָּנָיו
, הָרוֹאִים וְלֹא נִרְאִים לו. דְּבָרַי יִהְיוּ, לְפָנָיו נִקְרָאִים לז.
וּבְשִׁירִים
 נָאִים, תְּהִלָּה שְׂפָתַי תַּבַּעְנָה לח:
אֲחַלֶה
 פָּנָיו, רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת לט. אֵלָיו בְּתִפְלָה, לְשֹׁנִי נוֹאֶמֶת מ. לְךָ הַחוֹתֶמֶת, וְהַפְּתִילִים הַכֶּר נָא:  מא

 

טז. כמבואר בברכות ו, א: יז. תהלים כב, ז: יח. ע׳׳פ כתר מלכות לדיש בן גבירול: יט. ירמיה י, יד: כ. בניחותא, והוא ע”פ משלי כא, ל: כא. כמו שנא׳ (תהלים פו, יא), הורני ה׳ דרכן אהלך באמיתך וגו: כב. ע׳׳פ תהלים לב, ז: כג. ע״פ תהלים כג, ב ושם עא, יח: כד. כמו שנאמר(איכה ה, א), הביטה וראה את חרפתנו: כה. לשון ציפיה וייחול, כמו עיני כל אליך ישברו(תהלים קמה, טו): כו. פי׳ מחכה, כמו ישעיה ל, יח אשרי כל חוכי לו: כז. ע״פ בראשית כד, כא: כח. יגע היא עייפות, ו׳׳נלאה" היא גם מענין תלאה ורפיון כח: כט. ירמיה נ, טז: ל. היינו היצה״ר, שהוא המעכב בעבודת הי״ת, כמבואר כ״ז בברכות יז, א: לא. ברכות שם: לב. והיינו שאי אפשר לימלט מגזר דין המלכות: לג. תהלים כז, ד: לד. שם כח ז: לה. ע״פ נוסח ״בריך שמיה׳׳ הנאמר בעת פתיחת ההיכל: לו. כברכת ההוא צורבא דרבנן דהוה מאור עינים לרבי ורבי חייא, ומבואר בחגיגה ה, ב: לז. ע׳׳פ אסתר ו, א ויהיו נקראים לפני המלך, והוא מלכו של עולם, כמבואר במגילה טו, ב: לח. ע׳׳פ תחלים קיט, קעא: לט. שמות לד, ו: מ. נאום לשון דיבור הוא, והאדם נואם בלשונו, כמבואר בירמיהו כג, לא: מא. ע״פ מעשה תמר ויהודה, בראשית לח, כה. והחרוז הזה מיוסד על פי שירו של ריה״ל ז״ל ”יום ליבשה". והמכוון בזה שמתחנן המשורר לפני בוראו שיראה כי שמרנו מצוותיו והרי הפתילים של הציצית וחותם המילה קיימים בבשרינו:

אֲחַלֶה פָּנָיו, וָאֶקֹּד וְאֶשְׁתַּחֲוֶה. יְכוֹנֵן רַגְלַי מב, כָּאַיָּלוֹת יְשַׁוֶּה. מג אֶל הַר הַמּוֹר, וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה:מד
אֲחַלֶה
 פָּנָיו, נָאוֹר מה קָדוֹשׁ וְנוֹרָא. בְּרַחֲמָיו יַחְזִיר, לְיוֹשְׁנָהּ עֲטָרָה מו.
כֶּתֶר
 תּוֹרָה, וְכֶתֶר מַלְכוּת וּכְהֻנָּה:מז

מב. יעמיד את רגלי שיהיו חזקות ועומדות ומזומנות לרוץ כאילה, עד אשר נגיע לבית קדשנו ותפארתנו: מג. ע״פ ש״ב כב, לד: מד. שה׳׳ש ד, ו: מה. מלשון ״מנהיר״ וראה תהלים עו, ה ובמפרשים: מו. החזרת הכתר והגדולה למקום שהיתה בתחילה, וראה יומא סט, ב בענין אנשי כנסת הגדולה, ע״ש: מז. שהם ג׳ כתרים שבישראל, כמבואר באבות (ד, יג):

 אֲחַוֶּה אֶת דְּעִי אֶתְכֶם-כתובת: תוכחת מעולה-לימי התשובה-רבי דוד חסין…מנוקד ומבואר

לו. אֲחַוֶת את דעי אתכם

תוכחה. שיר בן כב מחרוזות. בכל מחרוזת שני טורים. כל טור מתחלק לשניים..

משקל: שמונה הברות בצלעית.

כתובת: תוכחת מעולה / יצתה ללמד תחלה / קריאתה זו הלילא / להשיב רבים מעון ולהדריכם בדרך הסלולה / מסיימת בראשי פרקים שפתי לא אכלא / ובסוף באו י״ג עיקרי תורתינו המעולה.

סימן: אני דויד בר אהרן בן חסין חזק. נעם ׳אראה יומי הוא מתרחק׳.

מקור: א־ יג ע״א; ק-א ע״א.

  אֲחַוֶּה אֶת דְּעִי אֶתְכֶם / בְּנִיב שָׂפָה בְּרוּרָה
שִׁמְעוֹ נָא וּתְחִי נַפְשְׁכֶם / אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה

נֵר מִצְוָה תִּשְׁמֹר תַּעֲשֶׂה / מִסְחָר כָּסֶף טוֹב סַחְרָהּ
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה / קִבֵּל מִסִּינַי וּמְסָרָהּ

5-
יִשְׂרָאֵל קְהַל וְעֵדָה / יוֹם וְלַיְלָה תִּהְיוּ שׁוֹקְדִים
עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה / וְעַל גְּמִילוֹת הַחֲסָדִים

דִּרְשׁוּ עַל סֵפֶר הַתּוֹרָה / שָׁם כְּתוֹבוֹת חֲרוּתוֹת
דִּינִים לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה / שְׁלוֹשִׁים וָשֵׁשׁ כָּרֵתוֹת

וִיקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה / תְּרֵי סַרְסוּרֵי עֲבֵרָה
10-יַכְנִיעַ לְבָא וְעֵינָא / תְּרֵי סַרְסוּרֵי עֲבֵרָה

יֵצֶר הַטּוֹב נָא אַל תִּבְזֶה / כִּי הוּא יֶלֶד מִסְכֵּן וָרָשׁ
אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה / מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ

דְּבָרָיו הֶבֶל וָרוּחַ / אֲלֵיהֶם אַל תִּהְיֶה חוֹשֵׁשׁ
אִם אֶבֶן הִיא נִמּוֹחַ / וְאִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ

15 
-בִּלְתִּי מֶלַח מָמוֹן חָסֵר / לֹא יוֹעִיל עֶזְרָה בְּצָרוֹת
עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר / כְּלָל אָמְרוּ בַמַּעַשְׂרוֹת

רֹב אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ / וְנוֹתֵן לַדַּל מַחְסוֹרוֹ
וַאֲשֶׁר לֹא תַּשִּׂיג יָדוֹ / שׁוֹאֵל אָדָם מְחַבְּרוֹ

 

ביאורים

  1. 1. אחוה… אתכם: על-פי איוב לב, ו. שפה ברורה: על-פי צפ׳ ג,ט: ובקדושת יוצר ׳בשפה ברורה ובנעימה קדושה׳. 2. שמעו… נפשכם: ישעיה נה, ג. איזוהי דרך ישרה: אבות ב, א¡ ב, טו. 3. נר מצוה: מש׳ ו, כג. מםחר…סחרה: מש׳ ג, יד: ׳טוב סחרה מסחר כסף׳. 4. תורה… משה: דב׳ לד, ג. קבל מטיני ומטרה: אבות א, א. ומלת ׳משה׳ מן הפסוק הקודם נקשרת אף לכאן. 5. ישראל קהל ועדה: על-פי לשון המשנה בפסחים ה, ה: ׳הפסח נשחט בשלוש כתות, שנאמר: ׳קהל ועדה וישראל׳, ור״ל כל עם ישראל כולו. 6. על… חסדים: אבות א, ב. 7. דרשו: למדו והתבוננו. על ספר התורה: בספר התורה, ומילת ׳על׳ בהשפעת הערבית. כתובות: נמשך אל הטור הבא ׳כריתות׳. 8. דינים: עונשים קשים. שלושים ושש כריתות: ל״ו חייבי כריתות בתורה (כריתות א, א). 9. ויקר… תבונה: מש׳ יז, כז. רוח נשברה: תה׳ נא, יט. 10. לבא… עבירה: ירושל׳ ברכות: יכניע את הלב והעין, שני סרסורי העבירה. 11. יצר… ורש: על-פי נדרים לב, ע״ב. 13. דבריו: של יצר הרע. אל תהיה חושש: אל תתן דעתך עליהם. 14-12. אם… מתפוצץ: על-פי קידושין ל ע״א. 15. בלתי…חסר: בלי מלח הוא הממון ועל כן מתחסר הוא ונעלם, והלשון על-פי כתובות סו ע״ב. לא… בצרות: לא יועיל ואין בו עזרה בשעת צרה. עזרה בצרות: תה׳ מו, ב. 16. עשר… ובמעשרות: אם תרצה לשמר ממון, תן ממנו מעשר ואז תתעשר. על-פי שבת קיט, ע״א. כלל אמרו במעשרות: מעשרות א, א. 17. רב אדם: רב בני אדם כך הם נוהגים. יקרא… מחסורו: נותן צדקה לעני הקרוב אליו.

 

 

  אֱמֶת וְשָׁלוֹם אָהֲבוּ / וְדִין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ
20-רַבִּים מֵעָוֹן הָשִׁיבוּ / אִם אֵינָם מַכִּירִין אוֹתוֹ

הֱוִי זָהִירמְאוֹד נִשְׁמָר / פֶּןתּוֹכִיחַ לְרֵעֶךָ
טֹל קֵיסָם אִם לְךָ יֹאמַר / טוּל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ

רְדֹף תָּמִיד כָּל יָמֶיךָ / אֶת מִצְוַת הָכָּרָה
וְאַהֲבַת לְרֵעֶךָ / זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה

 

25-נְתִיבוֹת דַּרְכֵי חֲכָמִים / בָּהֶם תִּדְבַּק וְאֶל תִּשְׁעֶה
עִקָּרֵי דָּת יַחְדָּיו תָּמִים / רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי

בָּרָא עוֹלָמוֹת אַרְבָּעָה / מַלְכוּתוֹ בָּהֶם מְצוּיָה
תָּמִיד כָּל רֶגַע וְשָׁעָה / הֹוֶה וְיִהְיֶה וְהָיָה

נִמְנָע יָחִיד קַדְמוֹן בִּלְתּוֹ / וְאֵין לוֹ גּוּף כִּבְרִיּוֹתָיו
30-נֶעֱלַם הוּא מִצַּד מַהוּתוֹ / נִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו

חַי חַי יַעַבְדוּ בְּשִׂמְחָה / שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לֹא יָנוּם
שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וּמִנְחָה / תְּפִלּוֹת אָבוֹת תִּקְּנוּם

 

  1. 18. ואשר… ידו: העני, והוא על־פי וי­ה, א. שואל ארם מחברו: גם העני לווה ונותן לצדקה, כדברי התלמוד ׳אפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה׳ (גיסיו ז ע״ב). 19. אמת ושלום אהבו: זכ׳ ח, יט. דין אמת לאמתו: פאה ח, ט. 20. רבים מעון השיבו: על-פי מל׳ ב, ו. אם: גם אם. 21. זהיר מאד נשמר: זהיר ונשמר עד מאד. 21-22. פן… עיניך: היזהר שלא תוכיח על חטאים קטנים בשעה שבידך חטאים חמורים יותר. טול… עיניך: ב״ב טו, ע״ב. 23. את: אחר. מצות ה׳ ברה: תה׳ יט, טו. 24. ואהבת… בתורה: כדברי רבי עקיבא בבר״ר כד, ז. 25. ואל תשעה: לדברים אחרים. 26. עיקרי… תמים: י״ג עיקרי הדת כולם שלמות אחת, ואין להבדיל ביניהם. רחמנא לבא בעי: הקב״ה מבקש מן האדם לב טוב ושלם לעבודתו, על-פי סנהדרין קו ע״ב. 27. עולמות ארבעה: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. מכאן ואילך הוא מונה י״ג עיקרים על־פי מניין הרמב״ם בהקדמתו לפרק חלק. הוה היה ויהיה: על-פי עיקר ראשון מי״ג עיקרים. 29. נמנע… בלתו: הוא עיקר שני שהקב״ה יחיד. ואין לו גוף: עיקר שלישי. 30. נעלם… פעולותיו: שהקב״ה נעלם מעין כל, אך פעולותיו מגלות ומלמדות על מציאות, על דרך ׳השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע׳ (תה׳ יט, ב). רעיון זה חוזר בשירים רבים בשירת ספרד, כגון ׳יה אנה אמצאך׳, לרבי יהודה הלוי(שירמן, השירה העברית, עמי 524-525). 31. חי… בשמחה: עניינו העיקר החמישי שאין עבודה לזולתו. שומר… ינום: על-פי תה׳ קכא, ד. 32. שחרית וערבית ומנחה: זו עבודתנו אליו, שאנו מתפללים ג׳ פעמים ביום. תפילות אבות תקנום: כדברי חז״ל במסכת ברכות כו ע״ב

 

סִתְרִי מַצְפּוּנִי לִבֵּנוּ / מַבִּיט יוֹדֵעַ וְצוֹפֶה
תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לָנוּ / שֶׁבִּכְתָב וּבַעַל פֶּה

יְסוֹד מוּסָד בָּרִיא אוּלָם / בְּמוֹ פֹּה וְשָׂפָה אַפְטִיר
כִּי לֹא יִשְׁלֹט בֵּךָ לְעוֹלָם / חָסִיד וְחָלִיף יַתִּיר

נְבִיאָיו גִּלָּה אֶת סוֹדוֹ / הַמֻּפְלֶה וְהַמְּכֻסֶּה
כֻּלָּם יָעִידוּ נֶגְדּוֹ / מִי לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה

חוֹטְאִים יִשְׁלַח בָּם זַעְמוֹ / וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר וּמְעוֹדֵד
לִירֵאָיו וּלְחוֹשְׁבֵי שָׂמוּ / בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד

זִיו מְשִׁיחֵנוּ יְגַלֶּה / יַחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים
מִי חָכָם וְיָבִין אֵלֶּה / שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה הֵם עִקָּרִים

קוֹלִי שְׁמָעָה וְאַל תְּבַזֶּה / בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה
אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה / וְטוֹב לְךָ לְעוֹלָם הַבָּא.

 

  1. 33. סתרי… וצופה: הוא העיקר הששי, והלשון על-פי הפיוט ׳יגדל אלוקים חי׳: ׳צופה ויודע סתרינו׳. 34. תורת… פה: הוא העיקר התשיעי שהתורה מן השמים. תורת… לנו: על־פי ברכת התורה ׳אשר נתן לנו תורת אמת׳. 35. יסוד מוסד: על-פי הלשון ביש׳ כח, טז ועניינו עיקר ויסוד איתן. בריא אולם: יסוד איתן וחזק, והוא לשון הפסוק בתה׳ עג, ד. במו… אפטיר: אומר בפי ובשפתי יסוד חשוב זה. 36. כי… יתיר: הוא העיקר שהתורה לא תשתנה בשום זמן חס ושלום. הסיר: שלא יחסר דבר מן התורה. חליף: שלא יתחלף בה דבר. 37. נביאיו… סודו: על-פי עמ׳ ג, ז. 38. כולם… ממשה: העיקר השביעי והשמיני שנבואת משה אמת והוא אדון הנביאים. מי… ממשה: על-פי המשנה בסוטה א, ח. 31-40. חוטאים… מודד: והוא העיקר האחד עשר: שהקב״ה מעניש לרשעים, ומשלם שכר לצדיקים. 40. ליראיו ולחושבי שמו: על־פי מל׳ ג, טז. במדה שאדם מודד: על-פי סוטה א, ז והמשכו ׳בה מודדים לו׳. 41. זיו משיחנו ישלח: הוא העיקר הי״ב, שיבא המלך המשיח. יחזיר נשמות לפגרים: העיקר הי״ג, שהמתים עתידים להיחיות. 42. מי… אלה: על-פי הו׳ יד, י. מי שמבין אלה עליו אומר המשורר דבריו בטור האחרון. 44. אשריך… הבא: אבות ו, ד.

יוֹם בּוֹ דָּר עֲלִיּוֹת  תוכחה.רבי דוד בן אהרן חסין

144 – יוֹם בּוֹ דָּר עֲלִיּוֹת 

תוכחה. שיר מעין אזור בן שש עשרה מחרוזות ומדריך בן שני טורים דו-צלעיים. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור מעין אזור. הטור השני במדריך משמש רפרין.

חריזה: א/בא/ב ג/גגב דדדב.

משקל: שתים עשרה הברות בטור.

כתובת: תוכחת מוסר תשיב אנוש מעברות שבידו שאדם דש בעקביו. והיא נועם ׳ממשכבי קמתי׳.

סי׳: אני דוד בן אהרן אמיץ חזק.

מקור:    ק- ב ע״א.

יוֹם בּוֹ דָּר עֲלִיּוֹת / יָדִין כָּל נִבְרָא
אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

אֱנוֹשׁ הַלֹּא תֵּבוֹשׁ תִּהְיֶה נֶחְפָּר נִכְלָם
עֵת יָבִיא בְּמִשְׁפַּט אֱלֹהִים חַי עוֹלָם
5-אֶ"ת בְּרוּאָ"יו עַ"ל כָּ"ל נִסְתָּ"ר וְנֶעֱלַם
יוֹכִיחַ לְגֶבֶר אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ נִסְתְּרָה
אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

 

נָאֶה לָנוּ לִבְכּוֹת וְגַם לְהִתְעַנּוֹת
עַל דִּבְרִי הקצ"ף וְהַקַּפְּדָנוּת
וְלָשׁוֹ"ן מְדַבֶּרֶ"ת דִבְרֵ"י לֵצָנוּ"ת
10-כְּמִתְלַהְלֵהַּ אֲשֶׁר זִיקִים יָרָה

 אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה                    

 

יִתַּר לְבָבֵנוּ נְסַלֵּד בְּחִילָה
עַל הַזְכָּרַת הלַשָּׁוְא וּלְבַטָּלָה
מא"ןַ דְּאִי"ת לֵי"הּ מִמַּלְכֵּ"הּ דְחִילָ"א
לֹא מִשֶּׁתָּבַע בִּשְׁמֵיהּ לְמַגָּן וּלְשִׁקְרָא 

אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה            

 

15-דָּן יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת
רֹב אָדָם בְּגָזֵל וּמִעוּט בַּעֲרוּת
תּוֹלִי"ן עֵינֵיהֶ"ם בְּנָשִׁי"ם יְפֵיפִיּוֹ"ת
מִידֵי הִרְהוּר לֹא יָצְאוּ וּמִידֵי עֲבֵרָה 

אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה    

 

[1] דר עליות: כינוי לקב״ה, על-פי דב׳ לג, כו, והשווה תה׳ צא, ט. ידין כל נברא: על-פי קה׳ יא, ט. 2. אוי… תורה: על-פי אבות ו, ב. 6. יוכיח לגבר: על-פי איוב ג, כג. 8. על דבר הקצף: משחק לשון, על-פי בר׳ מג, יח. 10. כמתלהלה: על־פי מש׳ כו, יח: ׳כמתלהלה היורה זיקים׳. משתטה ועושה מעשים מסוכנים. 11. יתר לבבנו: יקפוץ לבנו ממקומו. נסלד בחילה: על-פי איוב ו, י. 12. על… ולבטלה: הדובר מוכיח את שומעיו על הזכרת שם שמים לבטלה. 13. מאן… דחילא: מי שיש לו יראה מן המלך. 14. לא… ולשקרא: לא נשבע בשמו לשוא ולשקר. על-פי אונקלוס לשמי כ, ז; דב׳ ה, יא. 15. ידין… גויות: על-פי תה׳ קי, ו, והוכיח על היזדקקות לערכאות של גויים. 16. רב… בעריות: על־פי ב״ב קסה ע״א. 18. מידי… עברה: על-פי שבת סד ע״א: ׳אם מידי עבירה יצאנו, מידי הרהור לא יצאנו׳.        

 

וּדְבַר שְׁפַתִּים בִּקְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת
20-שָׁלוֹם לֹא יְדַבְּרוּ יֶחְפָּצוּן קְרָבוֹת
שְׁבִי"ב אִישָּׁ"ם יִבְעַ"ר כִּיקוֹ"ד אֵשׁ לֶהָבוֹת
לְבִדְקָא דְּמַיָּא דָמֵי הַאי תִּגְרָא
אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

דִּבְרִי עֲוֹנוֹת גָּבְרוּ כְּתָבוֹר וְחֶרְמוֹן
בְּנֶשֶׁךְ וּמַרְבִּית זֶה עַל זֶה יְשִׁימוֹן
25-וְאִיֱ"שׁ אָחִי"ו יוֹנ"וּ אוֹנָאַ"ת מָמוֹ"ן
בְּמִדָּהבְּמִשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה

אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

 

בִּתְלָתָא כַּחֲדָא הַוְּיָא חֲזָקָה
סַרְסוּרֵי עָבְרָה וּבָרֵי הֶזֵּקָא
קִנְאָ"ה וְכָבוֹ"ד וְנֶפֶ"ש שׁוֹקֵקָ"ה
30-מוֹצִיאִין הָאָדָם מִן הָעוֹלָם בִּמְהֵרָה
אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

נִצָּב חוֹמַת אֲנָךְ אֶל יוֹשֵׁב כְּרוּבִים
בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים לַאֲחֵרִים עוֹלְבִים
מַלְבִינִי"ם םנ"י חַבְרֵיהֶ"ם בָּרַבִי"ם
עַד אַזֵיל סֻמָּקָא וְאָתֵי חִוָּרָא

אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

 


35-אֶת חֶטְאָם יִשְׁאוּ אוֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים
וּבְלֹא בְּרָכָה הֵמָּה נֶהֱנִים
לַה' וּלְיִשְׂרָאֵ"ל גּוֹזְלִי"ם וּמוֹנִים
לְאִישׁ מַשְׁחִית לָהֶם רֵעוּת וְחֶבְרָה
אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

 

. ודבר שפתיים: על-פי מל״ב יח, כ, וכיוון כאן אל דברי מריבה וקטטה. 20. שלום לא ידברו: על-פי תה׳ לה, כ. יחפצון קרבות: על-פי תה׳ סח, לא. 21. שביב אישם: הריב כניצוץ המדליק להבה, על-פי איוב יח, ה. 22. לבדקא… תגרא: על-פי סנהדרין ז, א: ׳האי תגרא דמיא לצינורא דבדקא דמיא׳, כלומר התגרה דומה לנהר העולה על גדותיו. 23. דברי עונות גברו: על-פי תה׳ מה, ד. 24. בנשך ומרבית: על-פי וי׳ כה, לו, שעוברים על איסור ריבית. 27. בתלתא… חזקה: בשלוש כאחד נוצרת חזקה, על־פי סנהדרין פא ע״ב. 28. וברי היזקא: הנזק ודאי. 30-29. קנאה… במהרה: על-פי אבות ד, כא: ׳הקנאה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם׳. 31. ניצב חומת אנך: על-פי עמ׳ ז, ז ונדרש על הונאת דברים בב״מ נט ע״א. 33. מלבינים… ברבים: על-פי אבות ג, יא והשווה ב״מ נח ע״ב. 34. עד… חוורא: מסתלק לו האודם ובא החיוורון, על-פי בבא מציעא נח  ע"ב.

הַבּוֹטְחִים עַל חֵילָם וּבְעַשְּׂרָם יִתְהַלָּלוּ
40-עַיִן אִם יַעֲלִימוּ מֵאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ
כְּחַטַּא"ת סְדוֹ"ם עֲוֹנָ"ם יַגְדִּילוּ
דְּבַר בְּלִיַּעַל עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה

אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה                 

 

רַע יִקָּרֵא מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה
שׁוּחָה עֲמֻקָּה מְצוּדָתוֹ פְּרוּשָׁה
45-מְמַהֵ"ר לְהַחְמִי"ץ שְׂאוֹ"ר שֶׁבָּעִיסָּ"ה
יֵצֶר לֵב הָאָדָם צוצִיתָא דְּנוּרָא
אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

נֶחְפְּשָׂה זֹאת נֶחְקֹרָה הַלֹּא הִיא בְּרַבַּת
מִבְנֵי עַמֵּנוּ דִּבְרֵי חֹל בְּשַׁבָּת
קֹדֶ"ש מְחַלְּלִי"ם מִשְׁתַּמְשִׁי"ם בְּבַ"ת
50-מֶלֶךְ כְּבוּדָּה נְשָׁמָה יְתֵרָה

אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

 

אַמִּיץ לִבּוֹ נָכוֹן בַּה' בּוֹטֵחַ
בְּשׁוֹט לָשׁוֹן יָשִׁיב אֲחֵרִים יוֹכִיחַ
בְּמַעֲשָׂי"ו תְחִלָּ"ה יַבִּי"ט יַשְׁגִי"חַ
פֶּן יֹאמַר טוֹל קֵיסָםיֹאמַר לוֹ : טוֹל קוֹרָה
אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

55-חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה צַדִּיקִים
יִתָּפְשׂוּ יִלָּכְדוּ עַל עֲבֵרוֹת דַּקִּים
בְּעָמְדָ"ם לְמִשְׁפָ"ט עֲלֵיהֶ"ם מְדַקְדְּקִי"ם
קְרוֹבָיו וּסְבִיבוֹ מְאֹד נִשְׂעָרָה
אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

 

40-38. לאיש… וחברה: על-פי ברכות לה ע״ב, שהנהנה מן העולם בלא ברכה ׳חבר הוא לאיש משחית׳ (מש׳ כח, כד). 39. הבוטחים על חילם: על-פי תה׳ מט, ז. 41-40. עין… זרה: מי שאינו נותן צדקה כאילו עובד עבודה זרה, על-פי כתובות סח ע״א. 44-43. רע… פרושה: על-פי אבות א, ה וראה: נדרים כ ע״א: ׳שסופך לבוא לידי ניאוף׳. 44. לשוחה עמוקה: על-פי מש׳ כג, כז: ׳כי שוחה עמוקה זונה׳. 45. ממהר להחמיץ: מי שעושה כן מגביר ומחזק את יצר הרע שבו. שאור שבעיסה: כינוי ליצר הרע, על-פי ברכות יז, ע״א. 46. צוציתא דנורא: קרן של אש, על-פי קידושין פא ע״ב. 47. נחפשה זאת נחקורה: על-פי איכה ג, מ. 48-47. הלא… עמנו: משחק לשון, על-פי דב׳ ב, יא, וציין כי חטא זה נפוץ הוא ביותר. 50. נשמה יתרה: על-פי ביצה טז ע״א: ׳נשמה יתרה נותן הקב״ה באדם ערב שבת׳. והשווה זוהר ח״ב רה ע״א: ׳מי שאומר דברי חול בשבת כמוהו כמשתמש בנשמה יתרה זו שהיא בת מלך ומחלל אותה. וכמי שמשתמש בשכינה׳. 50-49. בת מלך: היא השכינה המנהיגה בעצמה את העולם בשבת. והשווה זוהר רמג ע״ב. 52-51. אמיץ… יוכיח: מי שמתחזק בדבר ה׳ ומבקש להוכיח אחרים על עבירות שבידיהם. לבו… בוטח: על-פי תה׳ קיב, ז. בשוט לשון: על-פי איוב ה, כא. 53. במעשיו… ישגיח: על-דרך ׳קשוט עצמך תחילה׳(ב״מ קד ע״ב). 54. טול… קורה: על-פי ב״ב טו ע״ב. 56. עבירות דקים: על-פי ב״ב נ ע״א; יבמות קכא ע״ב: ׳הקב״ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה׳. 57. קרוביו… נשערה: על-פי תה׳ נ, ג, וכפי שנדרש בבבלי, שם.

זֶה ה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֶנּוּ
עֵינֵינוּ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ
כְּרַחֵ"ם אָ"ב עַ"ל בָּנִי"ם יְרַחֲמֵנ"וּ
וְאֶת מִשְׁפְּטָנוֹ יוֹצִיא לָאוֹרָה
אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

 

קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב מִסְחַר כָּסֶף
אָהַבְתִּי אֲדוֹנִי לְבָבִי לוֹ כּוֹסֵף
עֲבוֹדָת"וֹ אֶבְחַ"ר אֲקַדֵּ"ם בַּנֶּשֶׁ"ף
אֲנָכִי לָהּ', אֲנָכִי אָשִׁירָה

אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת / מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה

 

  1. 59. זה… ויושיענו: על-פי יש׳ כה, ט. 62-60. עינינו… לאורה: על-פי התפילה ׳היום הרת עולם׳ בעת תקיעת שופר בראש השנה. 63. קרבת… כסף: על-פי מש׳ ג, יד. 66. אנוכי… אשירה: על-פי שו׳ ה, ג.

ה' דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי-רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו

129 – ה' דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי

 ח. ה׳ דבקה לעפר נפשי

תחינה לשני וחמישי. שיר מעין אזור בן ארבע מחרוזות. בכל מחרוזת שישה טורים: שלושה טורי ענף א ושלושה טורי ענף ב וצלעית אזור המסתיימת במלה ׳דוד׳.

חריזה: אאאבבב/ג דדדההה/ג וכו׳.

משקל: בין שבע לאחת עשרה הברות בטור. שש-שבע הברות בצלעית האזור.

כתובת: תחינה לשני וחמישי. סימן: דוד חזק נמצאת בקונטריס ישן להרב.

 

ה' דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי
צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי
אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי
פְּנֵה אֵלַי וְחָנַנִי
הַטֵּה ה אׇזְנְךָ, עֲנֵנִי
כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי / תְּפִלָּה לְדָוִד

וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה
דַּל וְנִמְאָס, נֶחְפַּר וְנִבְזֶה
עַד מָתַי עֱנוּתוֹ לֹא תֶּחֱזֶה
אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ
שֵׁבֶט מִישׁוֹר, שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ
אָז דִּבַּרְתָּ בֶּחָזוֹן לַחֲסִידְךָ / נִשְׁבַּע ה' לְדָוִד

 

דֹּב אוֹרֵב עָלַי מִסְתּוֹלֵל
שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה, שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל
עַד מָתַי שִׁמְךָ בַּגּוֹיִים מִתְחַלֵּל
וְהַנּוֹגְשִׂים אָצִים
חָשִׁים וְלֹא מַחֲשִׁים
אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים / זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד

חַזֵּק צִיּוֹן קִרְיַת דָּוִד חָנָה
רַבָּתִי בַּגּוֹיִים הָיְתָה כְּאַלְמָנָה
עֲנִיָּה סֹעֲרָה, נִחוּם מֵאֲנָה
פְּדֵה אוֹתָהּ מִיָּד אֻמָּה קָשָׁה
וְהוֹצֵא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה
זְכוּת אָבוֹת שְׁלוֹשָׁה / וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד

 

  1. 1. דבקה נפשי: על-פי תה׳ קיט, כה. 2. צפו… ראשי: על-פי איכה ג, נד. 3. אמרתי… מחסי: תה׳ קמב, ו. 4. פנה… והנני: על-פי תה׳ כה, טז ועוד. 6-5. הטה… אני: על-פי תה׳ פו, א. תפלה לדוד: על-פי תה׳ יז, א ועוד. 7. וראה… הזה: על-פי שמ׳ לג, יג. 9. ענותו: סבלו וייסוריו. 10. אל… משיחיך: תה׳ קלב, י. 11. שבט… מלכותך: על-פי תה׳ מה, ז. 12. אז… לחסידיך: תה׳ פט, כ. נשבע… לדוד: שמ״ב ג, ט; תה׳ קלב, יא. 13. דב אורב: על-פי איכה ג, י. מסתולל: על-פי שמ׳ ט, יז, דוחק ולוחץ אותי. 14. שומר… מליל: יש׳ כא, יא. 16. והנוגשים אצים: על-פי שמי ה, יג. 17. חשים ולא מחשים: ממהרים ולא שותקים, על-פי ריה״ל, ׳אלקים אל מי אמשילך. 18. אם… מעשים: על־פי סופה של תפילת ׳אבינו מלכנו׳. 19. קרית… חנה: על-פי יש׳ כט, א. 20. רבתי… כאלמנה: על־פי איכה א, א. 21. עניה סוערה: על-פי יש׳ נד, יא. נחום מאגה: על-פי יר׳ לא, יד. 23. והוציא… הראשה: על-פי זב׳ ד, ז, ועניינו גדולת ישראל בעת הגאולה.

  אֲנִי אֶת פִּי אפצחה שִׁיר וּרְנָנִים-פיוט לסוכה. נועם ׳אל אדון ברצותו לטהרנו׳.רבי דוד בן אהרן חסין

 

מג. אני את פי אפצחה

בהלכות החג. שיר אזור בן שש מחרוזות. בכל מחרוזת שלשה טורי ענף ושני טורי אזור.

חריזה: אאאבב. גגגבב וכו׳.

משקל: אחת עשרה הברות בכל טור.

כתובת: פיוט לסוכה. נועם ׳אל אדון ברצותו לטהרנו׳.

סימן: אני דויד חזק. מקור: א-לח ע״ב; ק-מה ע״א.

 

    אֲנִי אֶת פִּי אפצחה שִׁיר וּרְנָנִים

   לִפְנֵי צוּר אָדוֹן עַל כָּל הָאֲדוֹנִים

   נוֹתֵן לְיָעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים

   צִוָּנוּ לִשְׁמֹר חֻקָּיו בְּלֵב תָּמִים

   חַג-הַסֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה שִׁבְעַת יָמִים

 

   דּוֹדִי צַח וְאָדֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה

   עֵת הוֹצִיאָנוּ מִנּוֹף בְּאַהֲבָה

   הִקִּיפָנוּ בַּעֲנָנִים כָּתְבָה

   לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מִיָּד ענמים

   וּלְבַל יַכֵּנוּ שָׁרָב מִמְּרוֹמִים

 

   וִיצַוֵּנוּ אֱלֹהֵּנוּ לַעֲשׂוֹת

   סֻכָּה מֻקֶּפֶת אַרְבָּעָה מְחִיצוֹת

   מִסְּכָךְ טוֹב יְהִי עֲלֵיהֶן לְכַסּוֹת

   אֵין לִפְחֹת גֹּבַהּ עֲשָׂרָה שְׁלֵמִים

   שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה רֹחַב מְצֻמְצָמִים

 

   יַרְחִיב גְּבוּלֵךְ אֶל שֻׁכַּן שָׁמַיִם

   וַעֲשֵׂה סֻכָּה רַחֲבַת יָדַיִם

   גְּבוֹהָה יִהְיוּ שׁוֹלְטִים בָּהּ עֵינַיִם

   וְתִהְיֶה מְעֻטֶּרֶת שִׁבְעַת יָמִים

   בְּבִגְדֵי שֵׁשׁ וּמֶשִׁי מרוקמים

 

    דִּירַת עֲרַאי כָּל שִׁבְעָה בָּהּ תָּדוּרוּ

    בְּתוֹכָהּ אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ שִׂכְרוּ

    גַּם שֵׁנָה מִלְּבַד אִם תִּצְטַעֲרוּ

    אֵין אַתֶּם חַיָּבִים בָּהּ וַאֲשֵׁמִים

    כִּי דַּרְכֵי תּוֹרָה דְּרָכִים נְעִימִים

 

   חִזְקוּ וְאִמְּצוּ בָּנִים וְרוֹמְמוּ

   לָהּ אֱלֹהִים וְקִרְאוּ בִּשְׁמוֹ

   יִפְרֹס עֲלֵיהֶם סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ

   יְקַבֵּץ פְּזוּרִים מִבֵּין הָעַמִּים

  נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ צוּר עוֹלָמִים

 

 

1־2. אני… האדונים: אפתח פי לשיר ולהודות לה׳, צור: כינוי לה׳: על פי דב׳ לב, טו. אדון… האדונים: כינוי לה׳, על דרך שו״ט תה׳, יט. 3. נותן… אונים: על-פי יש׳ מ, כט. ולאין אונים: ולמי שחסר כוח. 5. חג… ימים: על-פי דב׳ טז, יג. 6. דודי… מרבבה: על-פי שה״ש ה, י, ונדרש על הקב״ה בעת יציאת מצרים, על-פי שהש״ר ה, ט ומתקשר להמשך. 7. מנוף: כינוי למצרים, על פי יח׳ ל, יג. 8. הקיפנו בעננים: על-פי תנחומא נח, ז. 9. ענמים: כינוי למצרים, על-פי בר׳ י, ג. 10. ולבל… ממרומים: העננים הגנו על ישראל מפני השמש במדבר, ועל דרך הלשון בטור ושו״ע או״ח הלכות סוכה, סימן תרכה סעיף א׳. 11. ויצונו אלהינו לעשות: על-פי דב׳ ו, כד. 12. ארבעה מחיצות: לכתחילה, ובדיעבד כשרה אף בשלוש מחיצות. 13. מסכד… לכסות: על המחיצות צריך להיות סכך כשר על־פי הלכותיו, ראה טור ושו״ע שם, סימן תרכ״ט. 14. אין… שלמים: הגובה עד הסכך צריך להיות עשרה טפחים לפחות, על-פי טור ושו״ע שם סימן תרל״ג סעיף ח׳. 15. שבעה… מצומצמים: שטח הסוכה צריך להיות ז׳ טפחים אורך וז׳ טפחים רוחב לפחות, על-פי טור ושו״ע שם, סימן תרלד, סעיף א׳. מצומצמים: לפחות. ירחיב… שמים: מידה כנגד מידה. 17. רחבת ידים: אורכה ורוחבה אין להם שיעור. 18. גבוהה… עינים: גובה הסוכה לא פחות מעשרה טפחים אך לא יותר מעשרים אמות, על-פי אחד הטעמים, סוכה ב ע״א: ׳עד עשרים אמה אדם יודע שדר בסוכה. למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה, משום דלא שלטא בה עינא׳ ופירש״י ׳שאין רואה את הסכך׳. 20-19. ותהיה… מרוקמים: הם נויי הסוכה ומצעותיה הנאים, על-פי טור ושו״ע שם, סימן תרלט. 21. דירת עראי: כאן: כינוי לסוכה שצריכה להיות בנויה לדירת עראי, על-פי סוכה כג ע״א. כל… תדורו: במשך ז׳ ימים עושה אדם את סוכתו קבע ובה דר, אוכל שותה וישן. על-פי טור ושו״ע שם, סימן תרלט, סעיפים א-ב. 23. מלבד אם תצטערו: מוסב על כל מה שלפניו מי שהסוכה גורמת לו צער פטור מאכילה ושינה בסוכה והטעם דכעין תדורו בעינן. ואף כל השנה אין אדם דר במקום שהוא מצטער, על-פי סוכה כו ע״א וראה טור ושו״ע שם, סימן תרמ, סעיף ד׳ ומל״ב שם. 24. אין… אשמים: במקרה של צער אין אדם חייב במצות סוכה ואין הדבר נחשב לו לעבירה. 25. כי דרכי… נעימים: על-פי מש׳ ג, יז ועל דרך סוכה לב ע״א וע״ב על ענייני לולב. 27-26. ורוממו לד׳ אלהיכם: שבחו לה׳, על-פי תה׳ צט, ה. 29. נשמת… תברך: רמז לייעוד הפיוט. 30. צור עולמים: כינוי לה׳.

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

אוקטובר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר