מורשת יהדות מרוקו

12 – אודה לאל בקול נעים וזמרה.

אוֹדֶה לָאֵל בְּקוֹל נָעִים וְזִמְרָה 

לי״ג עיקרים. פיוט בן טז בתים בחרוז מבריח ־(חריזה גם ברוב הדלתות).

הבית פותח במילה ממילות השיר ׳מציאותו ואחדותו ואין גוף וקדמון׳ (דודזון, מ:2115), העשוי שני חרוזים. כן ניכרת בבירור השפעת הפיוט ׳יגדל אלקים חי׳.

חריזה: אאאאא וכו'.

משקל: אחת-עשרה הברות בדלת וכן בסוגר.

כתובת: פיוט מיוסד על י״ג עיקרי הדת ע״ס ׳מציאותו׳ בצלמו ובדמותו [נ״י: בנימוקו וטעמו] משתנה לכמה נגונים, לפי העתים והזמנים. ובסוף סימן: דוד בן אהרן חסין.

 אוֹדֶה לָאֵל בְּקוֹל נָעִים וְזִמְרָה / בִּשְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה עִקָּרַי דָת טְהוֹרָה
מְצִיאוּתוֹ בְּאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת / אָלֶ"ף בֵּי"ת יוֹ"ד עַיִ"ן שְׁמוֹתָם נִקְרָא

וְאַחְדוּתוֹ בִּרְקִיעִים וַאֲדָמוֹת / וְאֵין שְׁנֵי נִמְנֶה עִמּוֹ בְּחֶבְרָה
וְאֵין גּוּף לוֹ וְלֹא צֶלֶם דְּמוּת / וְלֹא תֹּאַר וְלֹא מַרְאֶה וְצוּרָה

וְקַדְמוֹן הוּא לְכָל מִינֵי קְדִימוּת / לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נֵצֶר וְנִבְרָא
נֶעֱבַד יָרְאוּ בְּיַרְאוּת הָרוֹמְמוּת / עֲבוֹדָתוֹ בְּפִי הַכֹּל שְׁגוּרָה

יָדַע מָה בַּחֲשׁוֹכָא, תַּעֲלוּמוֹת / אֵלָיו נִגְלוּ, כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה
נְבִיאָיו וִירֵאָיו אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת / עֲלֵיהֶם אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ הֶעֱרָה

לְמֹשֶׁה שָׂם עֹז וְתַעֲצוּמוֹת / נְבוּאָתוֹ כַמַּרְאָה הַמְּאִירָה
וְתוֹרָה הִיא כּוֹלֶלֶת כָּל הַחָכְמוֹת / מִשָּׁמַיִם עַל יַד מֹשֶׁה נִמְסְרָה

לֹא תְּשֻׁנֶּה לֹא תִּתְחַלֵּף כָּל יְמוֹת / עוֹלָם וְעַד לֹא יִהְיֶה לָהּ תְּמוּרָה
גְּמוּל יָשִׁיב לַצַּדִּיק יֵ"ש עוֹלָמוֹת / וּלְרָשָׁע רַע חֲרוֹן אַפּוֹ וְעֶבְרָה

יֵשַׁע יָחִישׁ לְגוֹלִים בֵּין הָאֻמּוֹת / יְקַבְּצֵם לְאֶרֶץ הַטְּהוֹרָה
מֵחַיֵּה הוּא צְבָאָיו אַחֲרֵי מוֹת / וְיָקִיצוּ יְשֵׁנִים בַּקְּבוּרָה

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם / מְשָׁרְשָׁיו יְקַבֵּץ שֶׂה פְּזוּרָה
בֶּן אַהֲרֹן הוּא אֵלִיָּה הַנָּבִיא / יָבוֹא לִפְנֵי יוֹם ה' הַנּוֹרָא

חָסִין קָדוֹשׁ לְךָ תּוֹדָה בְּזִמְרָה / נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה.

ביאורים לפיוט

1. 1. וזמרה: כמו ובזמרה. בשלש… טהורה: המספר בנקבה שלא כדין, כאן מציין המשורר את נושא השיר. והשווה רמב״ם, הלכות יסודי התורה פרק א להלכותיו, וראה ביאורנו לפיוט ׳לאל מראש דורות קורא׳. 2. מציאותו: עיקר ראשון באמונה להאמין במציאות הבורא וכן הסדר בי״ג העיקרים לרמב״ם ובפיוט ׳יגדל׳. בארבעה״. נקרא: אלו ארבעת העולמות שמנו המקובלים בתורת הסוד: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. וציינם המשורר באותיותיהם הראשונות כמקובל אצל יודעי חן (אבי״ע), (וראה: תשבי משנת הזוהר א, קטו־קטז). 3. ואחדותו: זה העיקר השני, שה׳ הוא אחד ויחיד בעולמו. ברקיעים ואדמות: בשמים ובארץ. ואין…. בחברה: אין אחר שאפשר למנותו יחד עמו ולצרפו אליו. 4. ואין… וצורה: העיקר השלישי, שעניינו הרחקת ההגשמה מכול וכול ופירט הפייטן לאמר: אין בקב״ה שום דמיון וקרבה לצורה גשמית כלשהי. צלם ודמות: על־פי בר׳ א, כו: ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳ וביקש להדגיש שאין כאן עניין לדמיון גשמי. 5. וקדמון״. ונברא: מציין קדמות הבורא, שקדם לכל קדמות וכל נוצר. קדימות: כמו קדמות. 6. נעבד: לו בלבד ראוי לעבוד. יראוי: מי שיראים מפניו. יראות הרוממות: יראת כבוד מתוך הערצה לרוממות האל, ב-א יראת, והעדפנו גרסת ק המעוגנת במסורת לשונית. עבודתו: שהכול עובדים לו ומתפללים אליו. בפי… שגורה: שהכול מודים באלהותו. 7. ידע מה בחשובא: כאן מציין הפייטן את העיקר העשירי שבדברי הרמב״ם שהקב״ה ׳יודע כל מעשה בני אדם…׳ ותפס לשון ארמי, על-פי דני ב, כב: ותרגומו: יודע מה בחשכה, והאור עמו שרוי. תעלומות אליו נגלו: כל הדברים הנסתרים גלויים לפניו. כחשכה כאורה: תהלים קלט, יב: ׳גם חשך לא יחשך ממך ולילה כיום יאיר, כחשכה כאורה׳. 8. נביאיו… שמות: זה עיקר האמונה בדברי הנביאים. עליהם… הערה: האציל עליהם מרוח הקודש שלו, והוא על-פי יש׳ לב, טו: ׳עד יערה עלינו רוח ממרום׳. 9. למשה… ותעצומות: שמשה רבנו היה אב לנביאים, ולו יתרון בנבואה על כל הנביאים. עז ותעצומות: חוזק ועצמה, על-פי תה׳ סט, סה. כמראה המאירה: על-פי יבמות מט ע״ב: ׳כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, משה רבנו נסתכל באספקלריא מאירה׳. 10. ותורה… נמסרה: העיקר של ׳תורה מן השמים׳ שניתנה על-ידי משה. היא כוללת כל החכמות: על-פי דברי חז״ל בדב״ר יא, ה. 11. לא תשונה: לא תשתנה. לא… תמורה: לא תוחלף, ולא יהיה דבר שימיר אותה ויבוא במקומה. 12. גמול… ועברה: העיקר של שכר ועונש. י״ש עולמות: כדברי חז״ל: ׳עתיד הקב״ה להנחיל לכל צדיק ש״י עולמות׳ שנאמר ׳להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא׳ (מש׳ ח, כא) (עוקצין ג, יב). ולרשע… ועברה: לרשע ישיב רע בחרון אף וזעם. 13. ישע… טהורה: רמז לאמונה בביאת המשיח, הנזכרת במפורש בטור 15. ארץ טהורה: על-פי כלים א, ו: ׳ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות׳. 14. מחיה… בקבורה: זו האמונה בתחיית המתים. אחרי מות: אחרי המוות, ותפס לשון שמה של הפרשה הידועה מספר ויקרא, והשווה רמב״ע: ׳ידידי הזמן חדש וחיו כהיום אחרי מות הערוגות׳(רמב״ע, בראדי, עמי ל״ה). ישנים בקבורה: הם המתים הישנים בקברם – וקבורה כאן הוא שם קיבוצי לכלל הקברים. 15. דוד… וקים: על-פי הקריאה הידועה בתפילת קידוש הלבנה, המבוססת על חז״ל במסכת ראש השנה כה, ע״א. משרשיו: הוא המשיח מזרעו של דוד, והביטוי על-פי יש׳ יא, א. שה פזורה: כינוי לישראל על־פי יר׳ נ, יז: ׳שה פזורה ישראל׳. 16. בן… הנביא: על-פי הזיהוי של חז״ל: פנחס הוא אליהו, בפרקי דרבי אליעזר מ״ז, ועוד. יבוא… הנורא: על-פי מל׳ ג, כג: ׳הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ד׳ הגדול והנורא׳. 17. הסין: כינוי לקב״ה על-פי תה׳ פט, ט. חסין קדוש: על-פי תפילת ׳אנא בכח׳ ׳חסין קדוש ברב טובך נהל עדתך׳. נשמה… טהורה: על-פי תפילת השחר ׳אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא׳. בזמרה… טהורה: סיום מעין הפתיחה.

15 – אוחילה לצור גאוני – פיוט

רכה. אוֹחִילָהּ לְצוּר גְּאוֹנִי 

בבקשת הגאולה. שיר מעין אזור ובו מדריך דו-טורי ושמונה מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור המתחלק לשניים. טור א במדריך מתחלק לשניים וטור ב לשלושה.

חריזה: א/ב א/ב/ב גגגב/ב דדדב/ב.

משקל: שמונה הברות בטור, ובטור האזור צלעית נוספת בת ארבע הברות.

כתובת: פיוט. נועם עאראבי ׳לוכאן עממי יעטיני בנתו.

סימן: אני דוד חזק. מקור: א-יח ע״ב; ק-יד ע״א.

אוֹחִילָהּ לְצוּר גְּאוֹנִי / הָאֵל אֱלֹהֵי אֲבוֹתַי
עַל בָּמוֹתַי יַדְרִיכֵנִי / לַמְּנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי / וּזְמִירוֹתָי

נֵר לְרַגְלִי דְּבָרֶיךָ / בְּיוֹם צָרָה וַחֲשֵׁכָה
ה' מִי כָמוֹכָה / תֹּאמַרְנָה כָל עַצְמוֹתַי / וְכִלְיוֹתַי

יוֹם וָלַיִל לִבִּי שׁוֹאֵל / מֵאַל יָחִישׁ בִּיאַת גּוֹאֵל
כָּל מַעְיָנַי זוּלָתִי אֵל / אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָי / וּמַחְשְׁבוֹתָי

דָּוֶה לִבִּי עֵת אֶזְכְּרָה / הוֹד בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה / וְכֹהֵן מַדְלִיק נֵרוֹתָי / וּמִשְּׁכְּנוֹתָי

וְעַתָּה עָלַי שָׂחֲקוּ / צְעִירִים מִמֶּנִּי עָתְקוּ
עַד הִבְאִישׁוּ וְנָמַקּוּ / פְּצָעַי וְחֲבוּרוֹתַי / וּמַכּוֹתַי

דְּבָרַי, אֵל טוֹב וְסַלָּח / תִּרְצֶה כִקְטֹרֶת מְמֻלָּח
תְּכַפֵּר תִּמְחַל וְתִסְלַח / פִּשְׁעֵי וְחַטֹאתָי / וַעֲוֹנֹתַי

חִזְקוּ בְּדַת אֶל מוֹשִׁיעַ / יַצְרִיחַ יַבִּיעַ יָרִיעַ
אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ / לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתָי / וּמְזוּזוֹתַי

זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ / מִשְׁפָּט וּצְדָקָה תַּעֲשׂוּ
וּפְנֵי ה' בַּקֵּשׁוּ / יִבְנֶה מַהֵר אֶת חָרְבוֹתַי / וְשׁוֹמְמוֹתָי

קַוֵּה קִוִּיתִי ה' / יִשְׁמַע אֶת קוֹל תַּחֲנוּנַי
לִשְׁמֹר אֶת הַבָּנִים – בָּנָי / וְהַבָּנוֹת – בְּנוֹתָי / וְזַרְעִיּוֹתָי

1. 1. אוחילה: אייחל לאל כי יעזרני בשירתי. 2. על… בנגינותי: על-פי חב׳ ג, יט, וכאן עניינו שהקב״ה ידריך את הדובר באמירת שירו. 3. נר לרגלי דברך: תה׳ קיט, קה, דבריך מאירים את דרכי. 4. ה׳… עצמותי: על-פי תה׳ לה, י, ומשולב בתפילת ׳נשמת׳. 6. כל… ומחשבותי: מחשבותיי ורעיונותיי עוסקים בה׳ בלבד. זולתי: רק. כל מעייני: תה׳ פז, ז. אלהים כל מזמותי: על-פי תה׳ י, ד, והשמיט מילת השלילה. 7. בית הבחירה: כינוי לבית המקדש על-פי הגדה של פסח ׳ובנה לנו את בית הבחירה׳. 9. ועתה… ממני: על-פי איוב ל, א. 9. עתקו: דיברו דברי גאווה כעדי. 10. עד… ומכותי: מרוב ביזיון והשפלה. 11. דברי: שיר ותפילה. כקטורת ממולח: כמעשה הקטורת על־פי שמי ל, כה. 13. חזקו: פנייה אל כלל ישראל. יצריח יביע יריע: הקב״ה מכריז ואומר לנו. 14. אשרי… דלתותי: על-פי מש׳ ח, לד. 15. והתאוששו: והתחזקו. 16. יבנה מהר: בזכות הדבקות בו ומעשה הצדקה. 18. הבנים… כנותי: על-פי בר׳ לא, מג. וזרעיותי: הצאצאים של כלל ישראל.

מִבֵּית עֲבָדִים צוּר פְּדִיתָנוּ

פיוט

נועם: שבעה שחקים

סימן: אני דוד חזק

רשות ובה פזמון וז׳ בתים, ובכל בית ג' :ו­­ענף וטור מעין אזור, ומשקל הטורים עשר הברות לטור:

מִבֵּית עֲבָדִים צוּר פְּדִיתָנוּ(ב), יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ(ג)

אוֹדֶה ה' גָּדוֹל וְנוֹרָא, בְּשִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה(ד), אֶת רֹב חֲסָדָיו בְּפִי אֶזְכְּרָה, כְּעַל כָּל אֲשֶׁר גָּמָל אוֹתָנוּ(ה):

יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ  

נָאוֹר וְאַדִּיר שׁוֹכֵן שָׁמַיִם(ז) , הוֹדִיעַ לְאָב הֲמוֹן כָּל גּוֹיִם(ח), כִּי גֵּרִים יִהְיוּ בָּנָיו(ט) וְשׁוֹבִים(י) , יַעַבְדוּ בָּהֶם וְגַם יֵעָנוּ(יא):       

יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ

יָהּ נִשָּׂא וְרָם(יב) יוֹצֵר יְצוּרִים(יג), קִיֵּם גְּזֵרַת בֵּין הַבְּתָרִים, וְהוֹרִיד אִישׁ תָּם(יד) לְבֵין הַמְּצָרִים(טו), הוּא וְכָל זַרְעוֹ(טז), עַד תֹּם קִצֵּנוּ(יז):

יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ

 דָּן הַגּוֹי אֲשֶׁר שִׁעְבְּדוּ בָּהֶם(יח), וְהוֹצִיאָם בְּטֶרֶם זְמַנֵּיהֶם, לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָהֶם(יט), עֲדַיִן אָנוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ(כ):

יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ

וַיְהִי בַּחֲצִי לַיְלָה בְּעָצְמָה(כא), הִכָּה כָּל בְּכוֹר(כב) אֶל שׁוֹכֵן רוּמָה(כג), מִבְּכוֹר פַּרְעֹה עַד בְּכוֹר הָאָמָה(כד), וְעַל בָּתֵּינוּ פָּסַח יוֹצְרֵנוּ(כה):

יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ

דְּבָרוֹ הֵקִים(כו) צוּר חוֹצֵב לַהַב(כז), וְהוֹצִיא עִמִּי מֵאֶרֶץ רַהַב(כח), בִּשְׂמָלוֹת לָרֹב כֶּסֶף וְזָהָב(כט), לֹא נִשְׁאַר דָּבָר אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ(ל):    

יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ

חַנּוּן וְרַחוּם וְטוֹב וּסְלַח(לא), זְכֹר בְּרִית תַּם לְעַם נֶאֱלָח(לב), קָמָיו הַעֲבֵר מַהֵר בַּשֶּׁלַח(לג), יִרְאוּ עֵינֵינוּ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ(לד):

יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ

ביאור הפיוט: רינת יעקב

ב. ראה דברים ז, ח ושם ת ו: ג. ע״פ נוסח שבח ״ישתבח״: ד. ע”פ נוסח הנ״ל: ה. ע״פ ישעיה סג, ז: ו. מא- העולם ואדיר מכל, והמליצה ע״פ תהלים עו, ה: ז. השוה עם ׳ושכינת עזו בגב- מרוטים': ח. הוא אברהם אבינו ע״ה, ראה בראשית יז, ה: ט. בארץ לא להם: י. המה המצרים: יא. ע״פ בראשית טו, יג: יב. ע”פ ישעיה ו, א: יג. ׳יוצר׳ הוא הוא הפועל ויצורים׳ הם הנפעלים. והשוה עם תפילת ראש השנה ’ויבין כל יצור כי אתה יצרתו יד. הוא כינוי ליעקב אבינו ע״ה: טו. כינוי למצרים, שהמקום ״צר״ לבני ישראל מפד הטומאה, כי שם ערות הארץ: טז. שבא למצרים הוא וכל זרעו לא נותר אחד שדא.

בא, כי היו כולם בכלל הגזירה: יז. עד אשר נשלם קץ הגלות: יח: ע"פ בראשית טו, יד, ובביאור להגדש׳׳פ הארכתי לבאר מדוע נענשו מצרים, הלא היה בגזירת מלך, ע׳׳ש. וראה מש״ב רבנו הרמב׳׳ן בפי' התורה על הפסוק וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית טו, יד):            יט. ע״פ תהלים קכד, ב:

כ.משועבדים לפרעה במצרים, והמליצה ע״פ נוסח הגדש״פ: כא. בעיצומו של חצי הלילה ראה שמות יב, כט, ודברי הגמ' ברכות ג, ב והבן: כב. שמות יב, כט: כג. ע"פ לג, טז: כד. ע״פ שמות יב, כט: כה. שם שם, כז: כו. ראה מ״א יב, טו:

: כז: ע"פ תהלים כט, ז: כח. כינוי למצרים, ראה ישעיה ל, ז: כט. ע״פ שמות יב, לה:

ל: דברי הגט׳ ברכות ט, ב ופסחים קיט, א שכשיצאו ישראל ממצרים עשו את _ כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים: לא. ע”פ נוסח ברכת ׳חנון ־ לסלוח׳: לב. לעם שהשחיתו בו האויבים הרבה, ראה תהלים יד, ג: לג. תפילה —ת על בני ישראל הגולים שימהר לשלחם ולהוציאם מגלותם: לד. ע״פ נוסח ברכת "יראו עיננו״ שאומרים בתפילת ערבית, ונדפסה בכל סדורי ליוורנו, וראה תוס׳ ברכות ב, א ד״ה מברך, ושם ד, ב ד״ה דאמר:

20 – אזכיר חסדי אל צורי משגבי.

לחולה שנתרפא. שיר מעין אזור בן תשע מחרוזות ומדריך. בכל מחרוזת ארבעה טורים, שלושה יטורי סטרופה וטור אזור אחד. הפיוט בנוי על מזמור קז בתהילים.

חרייזה: א/ב/א/ב גגגב דדדב וכו׳.

משקל: עשר הברות בכל טור.

כתובת: פיוט שיר ושבח יסדתי בחלותי חולי גדול ואחיה מחוליי. ספרתי שבחיו יתברך בלשוני. נועם ׳אל אשר יצרני בחכמה׳. סימן: אני דוד חזק.

אַזְכִּיר חַסְדֵי אֵל, צוּרִי מִשְׂגַּבִּי / הַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיִינִי
אוֹדְךָ ה' כִּי אַנְפַתָּ בִּי  / יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי

נֶאֶסְפוּ עָלַי רָעוֹת אֵין מִסְפָּר
וּכְאֵבִי נֶעְכָּר, נִבְאַשׁ וְנֶחְפָּר
5-עָד אֲשֶׁר שָׂחָה נַפְשִׁי לֶעָפָר
יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי.

יַחַד חֻבְּרוּ בִּי צִנִּים פַּחִים
וְכָל עַצְמוֹתַי נָדִים, לֹא נָחִים
יִהְיוּ לְרָצוֹן בִּמְקוֹם זְבָחִים
10-לִפְנֵי אֶל אֲשֶׁר יַסֹּר יַסְרָנִי.

דַּלּוּ עֵינַי לְךָ אֶל גְּדוֹל עֵצוֹת
נוֹטֶה שָׂמִים רוֹקַע אֲרָצוֹת
רוֹפֵא כָּל בָּשָׂר מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת
שִׁוַּעְתִּי אֵלַיִךְ וַתִרְפָּאֵנִי.

-15 וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךְ סֶלָה
חוֹלִים וְעוֹבְרֵי דֶּרֶךְ בִּמְצוּלָה
אֲסִירִים וְהוֹלְכֵי דֶּרֶךְ בִּמְסִלָּה
חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ הַיּוֹם כָּמוֹנִי.

יְהִי חַסְדֶּךָ תָּמִיד עִמָּדִי
20-וְאַל תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ נֶגְדִּי
מְדֶבֶּר הַוּוֹת תִּסְגֹּר בַּעֲדִי
בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי.

  דָּנַנִי וְזִכַּנִי צוּר חֵילִי
בְּיוֹם קָרָאתִי שָׁמַע אֶת קוֹלִי
25-הָפַךְ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי 
פִּתַּח אֶת שַׂקִּי וַיְאַזְּרֵנִי

חֲכַם הָרָזִים יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר
כָּל דְּרָכֶיךָ עַל קַו הַיּשֶׁר
אָכֵן בְּמִשְׁפָּט אוֹתִי תְּיַסֵּר
30-אַל בְּאַפְּךָ פֶּן–תַּמְעִטֵנִי.

  זֹאת נֶחָמָתִי לִבִּי הִתְאַוָּה
לִשְׁמֹר דַּרְכֵי אֵל, כָּל אֲשֶׁר צִוָּה
אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה
וְיַד רְשָׁעִים אֶל תְּנִידֵנִי.

35-קוֹל שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וּמִזְמוֹר
לְךָ אֶפְצְחָה דּוֹד, צְרוֹר הַמֹּר
וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר
זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי.

1.צורי משגבי: כינוי לאל, על־פי תה׳ סב, ג. החלימני והחייני: יש׳ לח, טז. 2. אודך… זמני: עך־פי יש׳ יב, א. 4. וכאבי נעבר: תה׳ לט, ג. כאבי נדלח ונעשה עכור, התגבר והתחזק. ש ונחפר: על־פי מש׳ יג, ה. 5. עד…לעפר: על־פי תה׳ מד, כו. 6. יבש…ולשוני: על-פי תה׳ כב, טז. 7. צנים פחים: מש׳ כב, ה, מכשולים ומוקשים הפוגעים _בי. והשווה, כתובות ל, ע״ב ׳הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים׳. 8.נדים ולא נחים: אני רועד כולי בגלל המחלה, והשתמש במונחי דקדוק באופן ציורי. 9. יהיו… זכרים: הדובר מבקש שייסוריו יתקבלו כקרבן וכזבח לפני ה׳.יסר יסרני: על-פי תה׳ קיח, יח. 11. דלו… עדות: על-פי יש׳ לח, יד, עיני נישאו בתפילה לקב״ה. 12. נוטה… ארצות: על־פי יש׳ נא, יג. 13. רופא… לעשות: מתוך ברכת ׳אשר יצר את האדם׳. שועתי אלין ותרפאני: תה׳ ל, ג. 15. וכל… סלה: על-פי ברכת ההודאה בתפילת העמידה. החיים: המלה ׳חיים׳ כוללת ראשי תיבות של החייבים בברכת ׳הגומל׳: חבוש, יסורין, ים, מדבר, ובהמשך הפייטן מונה את חייבי ההודאה. 18. חי… כמוני: על-פי יש׳ לח₎ יט, תפילת חזקיה לריפויו. 19.יהי… עמדי: על-פי תה׳ קיט, עו. 20. ואל… נגדי: על־פי איוב י, יז. עדין: היסורים המעידים נגדי. 21. מדבר הוות: על-פי תה׳ צא, ג, ועניינו מגיפה ומחלה רע. תסגור בעדי: מל״ב ד, כא. ועניינו תגן עלי. 22. כצל כנפיך תסתירני: על־פי תה׳ יז, ח. 23. צור חילי: כינוי לקב״ה, והשווה ׳בזכרי על משכבי׳ לי׳ אבן בלעם. 24. ביום קולי: על-פי תה׳ קלח, ג. 25-26. הפך…ויאזרני: על-פי תה׳ ל, יב. 27. חכם הרזים: כינוי לקב״ה. פשר: פירוש ומשמעות ליסורים הבאים על בני האדם. 29-30. אכן… תמעיטני: על־פי יר׳ י, כד, אל תייסר אותי כפי המגיע לי במשפט, פן תכלה אותי. 31. זאת נחמתי: על-פי תה׳ קיט, ז. 33-35. אל… תנידני: על-פי תה׳ לו, יב. 35. וקול… ומזמור: על-פי תפילת ׳ישתבח׳ ׳שיר ושבחה הלל וזמרה׳. דוד צרור המור: כינוי לקב״ה, על-פי שה״ש, א, יג. ובדברי… לאמר: על-פי לשון ה׳קדושה׳ ולשון התקיעתות. זבח תודה יכבדנני: תה׳ נ, כג.

222 קם. עיני כיאורים בוכים

קינה בתבנית מעין אזורית בת שמונה מחרוזות מרובעות המתחילות בפתיחה קבועה, ומדריך בן שני טורים דו-צלעיים. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור.

חריזה: א/ב א/ב גגגב דדדב וכר.

משקל: עשר-אחת עשרה הברות בטור.

כתובת: קינה קוננתי על בחור קטן בשנים וחריף. והיא לתמרור ׳שאי קינה׳. סימן: אני דויד חזק.

מקור: א-סג ע״א; ק־ פא ע״ב.

עֵינַי כַּיְּאוֹרִים / בּוֹכִים וּמְבַכִּים

עַל חֶמֶד בַּחוּרִים / יַנִּיק וְחַכִּים

עַל חֶמֶד בַּחוּרִים אַזִּיל דִּמְעָתִי

עַרְשִׂי אַמְסֶה אַסְחֶה בְּאַנְחָתִי

5-מְאֹד נְפוּגוֹתִי עַל כֵּן נָתַתִּי

לְחָיַי לְמוֹרְטִים וְגֵוִי לְמַכִּים

עַל חֶמֶד בַּחוּרִים נֶחְשְׁכוּ מְאוֹרָי

ה' בְּקִרְבִּי סֶלָה כָּל אַבִּירָי

קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי          

אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים

עַל חֶמֶד בַּחוּרִים יָפֶה אַף נָעִים

אֶקְרַע מַדַּי לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים

הָיוּ יָמָיו מְעַט וְרָעִים

חָלְפוּ עָבְרוּ כַּטַּל הוֹלֵךְ מַשְׁכִּים

15 עַל חֶמֶד בַּחוּרִים דּוֹמֶה לְעֹפֶר

נַעַר לֹא יָמוּשׁ מִבֵּית הַסֵּפֶר

אַיָּלָה שְׁלוּחָה נוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר

מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וּכַמַיִם זַכִּים

עַל חֶמֶד בַּחוּרִים וַתִּגְעַל נַפְשׁוֹ

20-בְּשִׂיחַת הַיְּלָדִים לֹא הֵקֵל רֹאשׁוֹ

כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ

וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה מַעֲרִיב וּמַשְׁכִּים

עַל חֶמֶד בַּחוּרִים יוֹם יוֹם יַבִּיעַ

בִּגְמָרָא מַקְשֶׁה מְתָרֵץ וּמַכְרִיעַ         

25-בּוּצִין בּוּצִין מִקַּטְפֵיהּ יְדִיעַ

מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת וּבְלִבּוֹ מַסְכִּים

עַל חֶמֶד בַּחוּרִים דִּין שָׁמַיִם אֶשָּׂא

צַדִּיק הוּא ה' אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה

יְרַחֵם נִשְׁמָתוֹ יַגְדִּיר זֹאת הַפִּרְצָה 

30-יְנַחֵם אֲבֵלָיו בְּאֶבְלוֹ מְדֻכִּים

עַל חֶמֶד בַּחוּרִים חַי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה

זֶבֶד טוֹב לוֹ תִּזְבֹּד בִּישִׁיבָה עֶלְיוֹנָה

קָרְבָּן יֵחָשֵׁב כִּקְטֹרֶת וּלְבוֹנֶה

וְאֶל סְלִיחָתֵךָ אָנוּ מְחַכִּים

עיני כיאורים: עיני מזילות דמעות כנחלים. בוכים ומבכים: בכייה רבה. 2. חמד בחורים: חמד שבבחורים צורה מהופכת ל ׳בחורי חמד׳ (יח׳ כג, ו). יניק וחכים: צעיר וחכם, על-פי קידושין לב ע״ב. 5. מאד נסוגותי: נחלשתי הרבה, על-פי תה׳ לח, ט. 6. על… למכים: ביטוי של צער גדול, על-פי יש׳ נ, ו. 7. נחשכו מאורי: כהו עיני. 9-8. ח׳… בחורי: על-פי איכה א, טו. 10. אדוני… רכים: על-פי בר׳ לג, ג. כאן: ביטוי של צער על מותו של צעיר רך בשנים. 11. יסח אף נעים: על-פי שה״ש א, טז. 12. אקרע… קרעים: לאות אבל, על-פי מל״א יא, ל. 13. היו… ורעים: על־פי שה״ש ב, ט. 16. נער לא ימוש: על-פי שמי לג, יא. 17. איילה… שפר: על-פי בר׳ מט, כב. איילה שלוחה: דומה ביופיו ובקלילותו לאיילה הזריזה במרוצתה. נותן אמרי שפר: אומר דברים יפים. 18. מתוקים מדבש: על-פי תה׳ יט, יא. 19. ותגעל נפשו: ומוסב לפניו מאסה נפשו, על-פי וי׳ כו, יא. כאן: כבר משחר ילדותו גילה התנהגות בוגרת וזנח שיחות ילדים ומעשי נערות. 20. בשיחת… ראשו: על-פי אבות ג, י. בשיחת הילדים: נמשך לפניו ולאחריו. 21. כי… יהגה: על-פי תה׳ א, ב. 22. מעריב ומשכים: לבית המדרש, על-פי עירובין כא ע״א. 23. יום יום יביע: על-פי תה׳ יט, ג, ביטוי ציורי לשקידתו בתורה. 25. בוצין… יריע: על-פי ברכות מח ע״א. 26. מודה על האמת: אחד משבעת הדברים שנאמרו בחכם, על-פי אבות ז, ח. 27. דין שמים אשא: אקבל עלי דין שמים. 28. צדיק הוא ה׳: לשון של צידוק הדין, על-פי איכה א, יח. אשר חפץ עשה: על-פי תה׳ קט, ג. 29. ירחם נשמתו: מנוסח האשכבה. יגדר זאת הפרצה: שנפרצה עם מותו. 30. ינחם אבליו: ישלח להם ניחומים. 31. חי שוכן מעונה: כינוי לה׳, על-פי דב׳ לג. 32. זבד תזבוד: תן לו חלק טוב, על-פי בר׳ ל, כ. בישיבה עליונה: של הצדיקים. ומנוסח האשכבה. 33. קרבן יחשב: כמיתת הצדיקים המכפרת על הדור, על-פי מו״ק כח ע״א. 34. ואל… מחכים: בזכות הקרבן היקר.

תוספת שלי לביאור המושג בוצין בוצין מקטפיה ידיע

 מלון הקתא
"אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה, אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו. היינו דאמרי אינשי בוצין בוצין מקטפיה ידיע" (ברכות, מח ע"א).

פירוש: אביי ורבא הוו יתבי קמיה [לפני] רבה בעודם תינוקות. אמר להו [להם] רבה: למי מברכין? אמרי ליה [אמרו לו]: לרחמנא [לקדוש ברוך הוא] שאל אותם רבה: ורחמנא היכא יתיב [והקדוש ברוך הוא היכן יושב]? רבא אחוי לשמי טללא [הראה לשמי קורה, כלפי התקרה], אביי נפק לברא, אחוי כלפי שמיא [יצא לחוץ, הראה על השמים] אמר להו [להם] רבה: תרוייכו רבנן הויתו [שניכם תהיו חכמים]. והיינו דאמרי אינשי [וזהו שאומרים אנשים] כפתגם עממי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע [קישוא קישוא עוד מפריחתו הוא ניכר], כלומר, אפשר להכיר אדם גדול גם בקטנותו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=15168

ס. זֶמֶר אֶפְצַח / בְּקוֹל נָעִים וָצַח

בתהילת ה׳ ובסיפור יציאת מצרים. לקדיש. שיר מעין אזור ובו מדריך דו-טורי דו-צלעי ושלוש מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף ושני טורי אזור דו-צלעיים.

חריזה: א/אא/א ב/גב/גב/גא/א/א/א ד/הד/הד/הא/אא/א וכו׳.

משקל: ארבע הברות בצלעית א. שש הברות בצלעית ב.

כתובת: פיוט נועם ׳זמר פצחי׳. סימן: דוד.

מקור: א- לד ע״א; ק- לו ע״ב¡ נ״י 5350 – 23 ע״א; נ״י 3097 – 21 ע״א.

זֶמֶר אֶפְצַח / בְּקוֹל נָעִים וָצַח

בְּיוֹם פֶּסַח / לְאֵל אָדֹם וָצַח

דּוֹד נָעֲלָה / נִשְׂגָּב בְּרוּם חֶבְיוֹן

לוֹ תְּחִלָּה / דּוּמִיָּה בְּצִיּוֹן

5 מִמְּצוּלָה / הֶעֱלָה עַם אֶבְיוֹן

שָׁפֵל וָשַׁח / הֵרִים רֹאשׁ וּמֵצַח

מְתֵי רֶצַח / דַּשׁ כְּהִדּוּשׁ קֶצַח

וּבְיָד רָמָה / יָצְאוּ עַם אֱמוּנִים

מִמִּצְרָיְמָה / בְּכֹחַ וְאוֹנִים

10 שׁוֹכֵן רוּמָה / נִשְׂגָּב דָּר מְעוֹנִים

חַי לָנֶצַח / קָדְקֹד רַהַב פִּשַּׁח

כְּרוּב מִמְּשַׁח / עַל אוֹיְבָיו רֹאשׁ מָשַׁח

דְּלֵה אוֹתִי / יָהּ שׁוֹכֵן שָׁמַיִם

מִגָּלוּתִי / אֶל יְרוּשָׁלַיִם

15 כִּימֵי צֵאתִי / מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

בֶּן מְנֻצָּח / שֶׁמֶן קֹדֶשׁ תִּמְשָׁח

וְנִשְׁמַת שָׁח / תַּשְׂבִּיעַ בְּצַחְצַח

בקול נעים וצח: בקול זמר ערב ובלשון צחה ונאה. וצח: על-פי יש׳ לב, ד. 2. אדם וצח: כינוי ןב״ה, על-פי שה״ש ה, י. 3. דוד נעלה: כינוי לקב״ה, ראה שם. נשגב… חביון: על-פי יש׳ לג, ; חב׳ ג, ד. 4. לו… בציון: על-פי תה׳ סה, ב. 5. ממצולה: היא מצרים, על-פי זכי י, יא וראה ו״י שם. 6. שפל ושח: כינויים לעם ישראל בגלות, על־פי יש׳ ב, ט; ה, טו. 7. מתי רצח: שים רצחנים, על-פי דב׳ ב, לד. כהדוש קצח: כמו שדשים את תבלין הקצח, על-פי יש׳ כח, 8. ביד רמה: שם׳ יד, ח. עם אמונים: כינוי לישראל, על-פי שמ״ב כ, יט. 9. בכה ואונים: עצמה וביד חזקה, על-פי יש׳ מ, כו. 10. שוכן רומה: כינוי לקב״ה, על-פי יש׳ לג, ה. דר ;נים: כינוי לקב״ה, על-פי דב׳ לג, כז; חי לנצח: כינוי לקב״ה. רהב: כינוי למצרים, על-פי ¹ ל, ז¡ תה׳ פז, ד ועיין רש״י שם. פישח: מעך, על-פי איכה ג, יא. 12. כרוב ממשח: כינוי ב״ה, על-פי יח׳ כח, יד. על… משח: שהקב״ה מלך על אויביו. 13. דלה אותי: העלה אותי, על-פי תה׳ ל, ב. 15. כימי… מצרים: על-פי מש׳ ז, טו. 16. שמן… תמשח: סימן למלכות, על-פי תה׳ פט, כא. 17. ונשמת שח: נשמתם של ישראל המושפלים בגלות. תשביע בצחצח: על-פי יש׳ נח, יא, ופרש״י שהוא מקום ציה ויובש, והוא כינוי לגלות. המשורר העמיד לשון נופל על לשון בין טורי הפתיחה: ׳צח׳ ׳צח׳ לבין טור הסיום ׳צחצח׳. בנ״י: רשומות המילים ׳בן מנוצח׳, כדי לציין חזרה בעת זמרת השיר.

43 – אל חביב לי חבתו

פיוט יסדתי בעבור עלי צרה בתוך הים לולי ה' שהיה לי נועם " לחביב אלי חיבתו "

קעד. אל חביב לי חבתו

שיר שנכתב בעקבות הצלה מצרה על הים. המשורר מבקש על גאולת העם ומתאר בקצרה את הצלתו. שיר מעין אזור בן טז מחרוזות ורפרין. בכל מחרוזת שני טורי ענף וטור מעין אזור המתחלק לשתי צלעות. חריזה: אאבע ג/ג דדב/ג הה ב/ג וכו׳.

משקל: שבע הברות בטורי הענף. בטור מעין אזור: שמונה הברות בצלע א וחמש הברות בצלע ב.

כתובת: פיוט יסדתי בעבור עלי צרה בתוך הים לולי ה׳ שהיה לי נועם ׳לחביב אלי חיבתו׳.

סימן: אני דוד בן אהרן חזק.

מקור: א-טז ע״א; ק־ כה ע״א.

אֵל חָבִיב לִי חִבָּתוֹ

מַחְלָה בְּלִבִּי בִּלְתּוֹ

נַפְשִׁי נִכְסְפָה גַּם תָּאֲבָה / דּוֹדִי אָן חָנָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

5-נְדֹד חִשְׁקוֹ בִּי יִבְעַר

כְּמוֹ אֵשׁ תִּבְעַר יַעַר

עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה / הָיְתָה לִי עֶדְנָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

ה' כַּמָּה תִּרְאֶה

בִּנְךָ בַּשְּׁבִי נִכְאֶה

10-וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה / אֵל נָא רְפָא נָא

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת

גּוֹלֶה נִדַּח כְּשֵׂיוֹת

יוֹשֵׁב כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה / מָשָׁל וּשְׁנִינָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

וְאִם לֹא עַכְשָׁו מָתַי

תָּשׁוּב תִּבְנֶה חָרְבוֹתַי

15-תִּמְחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה / קֶדֶם מְעוֹנָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי

עַד מְאֹד נַעֲנֵיתִי

עֵינַי מִנִּי עֹנִי דָּאֲבָה / נִחוּם מֵאֲנָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

20-דְּלֵה פְּדֵה מֵאוֹיְבִים

צֹאן בֶּן שִׁבְעִים זְאֵבִים

כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל כִּשְׁבָּה / בֵּינֵיהֶם חוֹנֶה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

בַּקֵּשׁ שֵׂיוֹת נִדָּחוֹת

נָדִים בְּאַרְבַּע רוּחוֹת

25-יַמָּה וָקֵדְמָה וָנֶגְבָּה / וְצָפוֹנָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

נֶהְפַּךְ הוֹדִי לְשַׁדִּי

בְּעוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי

הֲלֹךְ יֵלֵךְ כִּי בַּחֹשֶׁךְ בָּא / שָׁכַן עֲנָנָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

אָמַר בְּפִי, לֹא אֶדֹּם

30-מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם

 יוֹשֵׁב עַל פְּנֵי תְּהוֹם רַבָּה / בִּסְפִינָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

הלא אל חי וקים

כי הוא הנותן בים

דרך ובמים עזים נתיבה / דרך נכונה

אנא ה' הושיעה נא / תרחם ציון כי בא עת לחננה

35-רְעֵנִי, חוֹקֵר, קֶרֶב

כְּכֶלֶב וּכְעוֹרֵב

מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה וְהַרְחָבָה / מְזוֹנִי תְּנָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

נֵרִי, אוֹרִי וְיִשְׁעִי

וּמַה לֹא תִשָּׂא פִשְׁעִי

40-תִּרְצֶה לְקוֹל שַׁוְּעִי הַקְּשִׁיבָה / נָא הָאֲזִינָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

חַלּוֹתִי לְךָ אֶקְרָא

אַדְמַת קֹדֶשׁ אֶעְבְּרָה

אֶרְאֶה, אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה / גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

זֶרַע זֵכֶר עֲמָלֵק

בְּאֵשׁ וְגָפְרִית תַּדְלֵק

45-תַּכְרִית מִזָּכָר עַד נְקֵבָה / שְׁמָם מְחֵה נָא

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

קָדוֹשׁ אֶל רָם וְעֶלְיוֹן

בַּשֵּׂר אֱמֹר לְצִיּוֹן

רָנִי וְשִׂמְחִי כִּי הִנְנִי בָּא / תּוֹכֵךְ אֶשְׁכְּנָה

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא / תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ

ביאורים לפיוט

1-אל… חיבתו: אל אהוב, אשר אהבתי נתונה לו. 2. מחלה בלבי בלתו: בלעדיו ובלעדי אהבתו אני חולה בלבי. 3. נפשי… תאבה: נפשי מתגעגעת ומתאווה להידבק בקב״ה. דורי אן חנה: בכל מקום שהוא מצוי שם אהבתי נתונה לו. אן חנה: הביטוי אינו מציין שאלה, אלא תיאור מקום. נפשי נכספה לדודי באשר חנה. 4. אנא… נא: על־פי תה׳ קיח, כה. תרחם… לחננה: על-פי תה׳ קב, יד. 5. נדוד חשקו: חשקו ואהבתו שנדדו ממני. 6. כמו… יער: אהבתו בוערת בי כאש עזה השורפת יער, על-פי תה׳ פג, טו. 7. עזה כמות אהבה: על-פי שה״ש ח, ו, ורמז אל הפסוק הבא ׳מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה׳, שכן השיר נכתב על הצלה מן הים. היתה לי עדנה: על-פי בר׳ יח, יב, וכאן עניינו שאהבה זו, היא לו לשמחה ולעדנה. 9-8. ה׳… נכאה: היו״ד בסוגרים להשלמת האקרוסטיכון. במקור באה ה׳ בגרש לציין שם ה׳. נכאה: כפוף וכואב. 10. ומת… נשבה: מצבם הקשה של ישראל בגלות. על-פי שמי כב, ט. אל… נא: את מחלות הגלות על-פי במ׳ יב, יג. 11. דיו… כשיות: די לו לעם ישראל עבדך להיות בגלות. הלשון ׳דיו לעבד…׳ על-פי ברכות נח ע״ב בשינוי הוראה. 13. כערער בערבה: ציור לישראל בגלותם, על-פי יר׳ יז, ו. משל ושנינה: שהכול לועגים לו, על-פי דב׳ כח, לז. ואם… מתי: על-פי אבות א, יד. וכאן שאלה בדבר הקץ המתמשך. 16. תמחץ…רבה: עניינו הנקמה באויבים, על-פי תה׳ קי, ו. קדם מעונה: כינוי לקב״ה, על-פי דב׳ לג, כז. 17. יגעתי באנחתי: כבר נתעייפתי מלהיאנח על צרות הגלות, על-פי תה׳ ו, ז. 18. נעניתי: עוניתי וסבלתי. 19. עיני… דאבה: על-פי תה׳ פח, י, עיני נמסה מרוב בכי על צרת הגלות. 20. דלה: הרם והושע. 21. צאן: כאן במשמעות כבשה יחידה. שבעים זאבים: אומות העולם המשולות לזאבי טרף, על-פי אסת״ר, יא. 22. כמה… חונה: כלשון המאמר שם: ׳גדולה היא הכבשה שעומדת בין שבעים זאבים׳. 23. בקש: דרוש והצל. שיות נדחות: ה ם ישראל המפוזרים בין העמים. 26. נהפך הודי לשדי: הודי ולשדי נשתנו לרעה. 28-27. בעוד… ילד: אומות העולם העומדות נגדי הולכות וגוברות. 28. כי… עננה: הן אומות העולם ההולכות בדרכי חשכים ואף־על-פי-כן עולות ומצליחות, ועל כן רב הכעס והכאב. 29. אומר… אדום: הדובר עובר מעניין כנסת ישראל לעניין הצלתו בים. 30. מי… אדום: על-פי תה׳ סז, יא, וכאן כוונתו שהרוחות הובילו את הספינה לאזור נוצרי (גיברלטר או ספרד). 31. יושב: כשאני יושב. על… בספינה: בעת הסערה כשהספינה עלולה לרדת אל התהום. 32. הלא… וקים: תשובה על השאלה מי נחני. 33-32. כי… נתיבה: על-פי יש׳ מג, טז. 35. רעני: פרנסני. חוקר קרב: כינוי לקב״ה, על-פי יר׳ יז,י. 36. ככלב וכעורב: המתפרנסים מן הטבע ובחסד האל. הלשון על-פי ב״ב ח ע״א. 37. מידן… תנה: על-פי נוסח ברכת המזון, וביקש המשורר על מזונו שלא יצטרך להסתכן ולרדת בים לפרנסתו. 38. נרי, אורי וישעי: כינויים לקב״ה, על-פי תה׳ כז, א. 39. ומה: ועד מתי. 40. תרצה… האזינה: רצה בתפילתי, האזן והקשב לשוועתי. 41. חלותי: חיליתי פניך בתפילה. 43-42. אדמת… הלבונה: אזכה ואגיע לארץ ישראל. אעברה… הטובה: על-פי דב׳ ג, כה. גבעת הלבונה: כינוי לירושלים על-פי שה״ש ד, ו. 44. עמלק: כאן כינוי לכלל אויבי ישראל. 46. שמם מחה נא: על-פי שט׳ יז, יד. 49. רני… אשכנה: מסיים בבקשה על הגאולה, על-פי זס ב, יד.

28 – אחי ורעי קהל ועדה

בשבחה של תורה. שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף ושני טורי אזור.

משקל: שלוש עשרה הברות בטור.

כתובת: פיוט. נועם ׳מה דין לעמך. סימן: אני דוד חסין. מקור: א- לו ע״א; ק־ מ ע״א; נ״י 3097 – 25 ע״ב.

אַחַי וְרֵעַי, קָהָל וְעֵדָה שְׁלֵמָה

הַקְשִׁיבוּ, שִׁמְעוּ, דִּבְרֵי אֶל חַי, שׁוֹכֵן רוּמָה

תּוֹרַת ה' מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ תְּמִימָה

בָּהּ רוּץ כְּעֹפֶר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ

5-לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ

נֶחְמָדִים הַם דְּבָרֶיהָ מְאֹד יָפִים

מִפָּז וְחָרוּץ מְזֻקָּקִים הֵם וּצְרוּפִים

וְגַם מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוֹפִים

בְּנִי הִזָּהֵר לַעֲסֹק בָּהּ כָּל יָמֶיךָ

10 -וּמִצְווֹתֶיהָ אַל יָלוּזוּ מֵעֵינֶיךָ

יָמִים וְשָׁנִים זֶבֶד טוֹב אֵלֶיךָ תִּזְבֹּד

בְּנֵי וְחַיֵּי וּמְזוֹנֵי עֹשֶׁר וְכָבוֹד

וְכָל אוֹיְבֶיךָ יִפְּלוּ וְיֹאבְדוּ אָבוֹד

בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ

15-תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וְאִם תָּקִיץ תְּשִׂיחֶךָ

דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה כַכֶּסֶף אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה 
תִּמְצָא כִּי גָּדְלָה בְּכֶתֶר מַלְכוּת וּכְהֻנָּה
מַעְלוֹתֶיהָ עוֹלוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה
מֵהֶם אַל תָּזוּז כׇּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ  

20 -אַל יַעַזְבֻךָ קׇשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ

וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנְךָ תִּהְיֶה תָּמִיד 
עוֹשֶׂה וּמַעֲשֶׂה וּמַחֲזִיק וּמַעֲמִיד 
תַּלְמִידִים הַרְבֵּה קְשׁוּרִים בָּךְ בִּפְתִיל צָמִיד 
לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְשִׁנְּנָתַם לְבָנֶיךָ
25- וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתְךָ

דְּבַק הִתְיָרֵא מֵחֲכֵמָים הַנִצָּבִים
עַל חוֹמַת אֲנַ"ךְ תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים 
וּשְׁתֵה בְּצָמָא דִּבְרֵיהֶם דּוֹדִים עֲרֵבִים
דְּבַשׁ וְחָלָב יִהְיוּ תַּחַת לְשׁוֹנֶךָ 
30- וְגַם אֲלֵיהֶם בֵּית הַוַּעַד יְהִי בֵּיתֶךָ

חֲכָמִים סוֹפְרִים יְיַשְּׁרוּ נְתִיבוֹתָם 
בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּהִלּוּכָם וּבִכְסוּתָם 
יִהְיוּ נְקִיִּים צְרִיכָה תַּלְמוּד שִׂיחָתָם
רוֹאֵיהֶם יֹאמְרוּ אַשְׁרֵי הָעָם יֵשׁ לוֹ כָּכָה

גַּם יֹאמְרוּ אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹכָה

1-קהל ועדה: על-פי שמ׳ יב, ו. 3. תורת… תמימה: על-פי תה׳ יט, ח. 4. בה… אביך: על-פי אבות ה, כד. ובדפוסים הנוסח: ׳רוץ כגבור׳. 5. לא… מפיך: יהו׳ א, ח. 8-6. נחמדים… צופים: על-פי תה׳ יט, יא. 10. אל ילוזו מעיניך: על-פי מש׳ ג, כא. אל ילוזו: שלא יסורו. 11. זבד… תזבוד: על-פי בר׳ ל, כ. 12. בני חיי ומזוני: על-פי מו״ק כח ע״א. 15-14. בהתהלכך… תשיחיך: על-פי מש׳ ו, כב, וראה לימודו של פסוק זה באבות ו, ז. 16. ככסף אם תבקשנה: על-פי מש׳ ב, ד. 18-17. בכתר… ושמונה: על-פי אבות ו, י. 20-19. כתבם… גרגרותיך: על-פי מש׳ ג, ג. 21. ותורת… לשונך: על-פי מש׳ לא, כו. 22. עושה ומעשה: מקיים מצוות ומזכה אחרים, ובדפוסים הנוסח: לומד ומלמד, על-פי לשון ברכת אהבה שתפילת יוצר. 23. ומעמיד תלמידים הרבה: על-פי אבות א, א. בפתיל צמיד: שתהא השגחתך עליהם, על-פי במ׳ יט, טו. 24. ללמוד וללמד: על-פי ברכת ׳אהבה׳ שביוצר, ובדפוסים הנוסח: לשמור ולעשות. 25-24. ושננתם… בביתך: מתוך קריאת שמע, דב׳ ו, ו. 27-26. הנצבים… אנ״ך: על-פי עמ׳ ז, ז. אנ״ך: אורייתא, נביאים, כתובים. 30-28. ושתה… הוועד: על-פי אבות א, ד. 29. דבש… לשונך: על-פי שה״ש ד, א, שיהיו דברי תורה ערבים לך כדבש וכחלב. 31. יישרו נתיבותם: ילכו בדרך ישרה. 33-32. במעשיהם… נקיים: על-פי הנהגות שונות המתייחסות לתלמיד חכם, כגון: שהש״ר ד, כב ועוד. צריכה תלמוד שיחתם: על-פי ע״ז יט, ע״ב. 34. אשרי… ככה: על-פי תה׳ קמד, סו. 35. אשריך… כמוכה: על-פי דב׳ לג, כט, וכיוון אל הנאמר ביומא פו ע״א.

190 – לַמְדָנִי אֵל הַמִּתְנַשֵּׂא – פא

אפרים חזן ודוד (אנדרה) אלבאז

בשבחה של תורה. לקדיש. שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת ג טורי סטרופה וטור מעין אזור.

חריזה: אא בבבא גגגא וכו׳. משקל: שמונה הברות בטור.

כתובת: פיוט. נועם ׳אני צורת עופר׳.

סימן: אני דוד חזק או נועם ׳תורת אמת נתן לנו׳.

מקור: א־ לו ע״א; ק־ מ ע״א; נ״י 3097 ־ 25 ע״א.

לַמְדָנִי אֵל הַמִּתְנַשֵּׂא / זֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה

אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים

תּוֹסִיף וּמְאִירַת עֵינַיִם

כְּאוֹר חַמָּה שִׁבְעָתַיִם

לְהָבִין כָּל דָּבָר קָשֶׁה

נַפְשִׁי כָלְתָה גַּם נִכְסְפָה

אָמַרְתָּ אֱלֹהַּ צְרוּפָה

עֲלֵי לָשׁוֹן וְגַם שָׂפָה

וְתָמִיד אוֹתָהּ לֹא אֶנְשֶׁה

יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים

עַצְמָהּ תַּרְבֶּה לְאֵין אוֹנִים

נִדְרֶשֶׁת בְּשִׁבְעִים פָּנִים

מֵהֶם נִגְלֶה מֵהֶם נִכְסֶה

דְּעֵה חֲכָמָה לְנַפְשְׁךָ

וְאִם שׁוֹמְעֶיךָ יִרְצוּךָ

אָז יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ

וְתִהְיֶה עוֹשֶׂה וּמְעַשֶּׂה

וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרִים

בִּלְעָדֶיךָ אִישׁ לֹא יָרִים

יָדוֹ כִּי בָּהּ יַשְׁרוּ שָׂרִים

וּמֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא

דּוֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִרְוֶּה

סוֹד הָאֵל לָנוּ יִתְחָוה

וְיוֹמָם חַסְדּוֹ יְצַוֶּה

25רָצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה

חַדֵּשׁ כְּקֶדֶם יָמֵינוּ

זָכְרָה בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ

קָבְצֵנוּ לְאַרְצֵנוּ

אָז תִּתְגַּדֵּל וְתִתְנַשֵּׂא

1. 1. אל המתנשא: על-פי דה״א כט, יא, ׳המתנשא לכל לראש׳, וקטע זה בא בפסוקי דזמרה (ויברך דוד). זאת… משה: למדני את התורה, ולשון הכתוב הוא בדב׳ ד, מד. 2. ארך… תוטיף: התורה מאריכה חייו של אדם. על־פי מש׳ ג, ב: ׳כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. 3. מאירת עיניים: על־פי תה׳ יט, ט: ׳מצות ה׳ ברה מאירת עינים׳. 4. כאור החמה שבעתיים: מתאר את אופן הארת העיניים שהיא במאור עז, והלשון על-פי יש׳ ל, כו. 5. להבין… קשה: עיניו של לומד התורה יאורו, ומתוך כך יוכל הוא להבין כל דבר קשה. 6. נפשי… נכספה: על-פי תה׳ פד, ג. 7-6. נפשי… צרופה: נפשי נכספת לתורה, מש׳ ל, ה. 8. צרופה… שפה: לשונה של התורה זכה וטהורה. לא אנשה: לא אשכח. 10. יקרה היא מפנינים: על-פי מש׳ ג, טו. 11. עצמה… אונים: על-פי יש׳ מ, כט. 12. נדרשת בשבעים פנים: כדברי המדרש ׳שבעים פנים לתורה׳ (במד״ר יג, טו). 13. מהם… נכסה: על-פי תיאור ארבע הפנים של התורה פרד״ס – פשט, רמז, דרש, סוד (זוהר, ויקרא קי). 14. דעה חכמה לנפשך: מש׳ כד, כד. 15. שומעך: אלה השומעים לקחך והלומדים ממך. ירצוך: יקבלוך ברצון. 16. אז יפוצו מעיינותיך: על־פי מש׳ ה, טז, תורתך תתפשט בין תלמידיך ותלמידי תלמידיך. 17. עושה ומעשה: על-פי ב״ב ט ע״א. שכן אתה לומד תורה ומקיים מצוותיה, וגורם לאחרים ללמוד תורה ולקיימה. 18. ושמח מאשת נעוריך: מש׳ ה, יח: ׳היא התורה שלמדת בנעורך. 19. ובלעדיך… ידו: אם תלמד תורה, הרי תהיה המוציא והמביא וראש לכול. הלשון על-פי בר׳ מא, מד. 20-21. כי… כסא: בזכות התורה והחכמה מגיעים השרים והמלכים למעמדם הרם והלשון על-פי מש׳ ח, טז: ׳כי בי שרים ישרו׳. ישורו: יגיעו לשררה ולשלטון. 22. דודים… נרות: מש׳ ז, יח ועניינו העיסוק בדברי תורה.23. יתחוה: יתגלה וייאמר ויסופר שורש ׳חוה׳ בהתפעל אינו רשום במילונים. 24. ויומם חמדו יצוה: אם נלמד תורה בלילה, נזכה לחסד האל ביום, הלשון על-פי תה׳ מב, ט. 25. רצון יראיו יעשה: תה׳ קמה, יט, חסדו יתגלה בכך שימלא רצון יראיו העוסקים בתורתו. 26. חדש כקדם ימינו: בקשה היא לגאולה על-פי איכה ה, כא. 28. קבצנו לארצנו: על-פי לשון הברכה העשירית בתפילת העמידה ׳וקבצנו יחד… לארצנו׳. 29. אז: בשעת הגאולה. תתגדל ותתנשא: תתגלה גדולתך, וכאן רמז לקדיש.

85 – אערך שיר מהללי

 רלד. אֶעֱרֹךְ שִׁיר מַהֲלָלִי

לכבוד שלוחי א״י. שיר שבח לכבוד השד״ר רבי עמרם דיוואן, שליח חברון (ראה עליו יערי, שלוחי א״י, עמ׳ 585). שליח נאמן זה היה פעמיים במרוקו, ובפעם השנייה מצא בה את מותו. משוררנו כתב קינה על מותו ׳אזיל דמעה אל שמועה׳. המשורר שהה במרוקו בשנת תקל״ג (1773) לערך.

שיר מעין אזור בן שתים עשרה מחרוזות ומחרוזת פתיחה. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור מעין אזור. חריזה: אאאא בבבא גגגא וכו׳.

משקל: שמונה הברות בטור.

כתובת: פיוט יסדתי לכבוד יקרת הלת שליחא דרחמנא הרב הכולל כמה״ר עמרם דיוואן יצ״ו נועם ׳כל אויביך יבא זמן׳.

סימן: אני דוד בן חסין חזק.

מקור:    א- לט ע״ב; ק- מו ע״ב; ב״צ 2144 – 37 ע״ב; נ״י 5350 – 25 ע״ב; נ״י 3097 – 6 ע״א.

אֶעֱרֹךְ שִׁיר מַהֲלָלִי

לִפְנֵי יוֹצְרֵי מְחוֹלְלֵי

לִכְבוֹד חָכָם, שִׂמְחַת גִּילִי / אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי

נִפְלָאת אַהֲבָתְךָ נִשְׂגָּבָה

בּוֹעֶרֶת כְּאֵשׁ לֶהָבָה

בַּמִּדְבָּר וּבָעֲרָבָה / מְאֹד מְאֹד נָעַמְתָּ לִי

יְדִידוּתְךָ חוֹשֶׁקֶת

נַפְשִׁי, וְתָמִיד שׁוֹקֶקֶת

אֹדֶם פִּטְדַת וּבָרֶקֶת / גַּם נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי

דּוֹמֶה דּוֹדִי בְּמַקְהֵלִים

לִצְבִי וּלְעֹפֶר אַיָּלִים

אֵלָיו אֶקְרָא נֹעַם חוֹבְלִים / יָקָר תִּפְאֶרֶת כְּלִילִי

וַאֲנִי תְּפִלָּה לָאֵל

יְשִׂימְךָ רֹאשׁ בְּיִשְׂרָאֵל

בְּיָמֶיךָ יָבוֹא גּוֹאֵל / עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי

יְדִידִים, רֵעִים, אֲהוּבִים

לִדְבָרָיו הֱיוּ מַקְשִׁיבִים

עַטְּרוּהוּ בַּזְּהוּבִים / אֶעְנְדֶנּוּ עֲטָרוֹת לִי

דְּבַשׁ וְנֹפֶת בְּפִיהוּ

רַךְ וְטוֹב בְּמַעֲנֵהוּ

מֵאֵת אֶשְׁאַל יִשְׁמְרֵהוּ / יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי

בּוֹרֵא אֶרֶץ וְשָׂמִים

יוֹסִיף לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים

טוֹבִים בַּעֲדִי עֲדָיִים / וְתִרְבִּי וְתִגְדְּלִי

נֶטַע יָפֶה, פֶּרַח רָטֹב

אָחִי נֹעַם וְאָחִי טוּב

שׂוֹנְאָךְ יִקְטֹף קָטוֹב / אֱלֹהִים ה' חֵילִי

חָסִין קָדוֹשׁ צוּר עוֹלָמִים

יִתֵּן לְךָ בָּנִים חֲכָמִים

בַּתַּלְמוּד מְחֻכָּמִים / בַּיְּרוּשַׁלְמִי וּבַבָּבְלִי

חַנּון הָיָה יִהְיֶה הוֹוֶה

חֲסָדָיו לְךָ יְצַוֶּה

וְיַצִּילְךָ מִכָּל מַדְוֶה / גַּם מִכָּל מַכָּה וָחֳלִי

זְכוּת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

תָּגֵל תִּשְׂמַח גַּם תָּרֹן

בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן / עִם כָּל יִשְׂרָאֵל קְהָלִי

קוּם בְּתוֹךְ עַם גָּדוֹל וָרָם

אֲדוֹנִי צֶדֶק אֲדוֹנִי רָם

לִקְרֹא דָּת מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם / בָּרֵךְ לְצוּר גּוֹאֲלֵי

2. 2. לפני יוצרי מחוללי: לפי שהשירים הושרו בבית-הכנסת עם עליית המהולל לתורה. 3. אשכול הכופר: על-פי שה״ש א, יד. 4. נפלאת אהבתן: זו החיבה שרוחש המשורר לרבי עמרם, על-פי שמ״ב א, כו. 6. במדבר ובערבה: משחק לשון על-פי דב׳ א, א ועניינו שדבריו נעימים וערבים לדובר. נעמת לי: על-פי שמ״ב א, כו. 9. אדם פטדה וברקת: מאבני החושן(שמ׳ כח, ז), סמל ליקר ידידותו וכן בהמשך הטור. 10. במקהלים: בתוך הקהל. 11-10. דומה… אילים: על-פי שה״ש ב, ט; ב, יז. 12. נעם חובלים: על-פי זכי יא, ז, ועניינו שר׳ עמרם הוא הנעים שבמנהיגים. 15. על… נעלי: לשון הכתוב בתה׳ ס, י, ועניינו הנקמה באויב עם בוא הגאולה. 17-16. ידידים… מקשיבים: פנייה לקהל שייענו לשליח וינדבו ביד רחבה. 18. עטרוהו בזהובים: לשון ששאל הפייטן מסוף מסכת תענית לא ע״א. אענדהו עטרות לי: על-פי איוב לא, לו. 19. דבש ונפת: אלה דברי תורה שבפי רבי עמרם. 21. ישמע מהיכלו קולי: על-פי תה׳ יח, ז. 24. בעדי עדיים וכד: על-פי יח׳ טז, ז, ונקט לשון נקבה על-פי הפסוק ולצורך המשקל. 26. אחי… טוב: שמות פרטיים הם במקרא(שמ״א יד, נ; יד, ג) ועשאם המשורר שמות תואר. 27. יקטוב קטוב: יכלה וישמיד במגפה, על-פי הלשון ׳מקטב ישוד צהרים׳(תה׳ צא, ו). 29. יתן לך בנים: ברכת הבנים, ואפשר שלא היו בנים לרבי עמרם. 36. תגיל… ארבע: ברכה היא לשליח שישוב לביתו בשלום, ותלה בה ברכה לגאולה. 37. קום… ורם: קשר לייעודו של הפיוט לעלייה לתורה. 38. אדוני… רם: אף אלה שמות פרטיים (יה׳ י, א¡ מל״א ד, ו) במשמעות כללית. 39. ברן לצור גואלי: ובכ״י: ׳וברך ה׳ חילי׳.

קלג. אור שמש חשך ונעתם

קינה על מות רבי יעקב טולידאנו בתבנית מעין אזורית הכוללת מעין מדריך דו-טורי ו- יא מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורים. הטור השלישי הוא טור מעין אזור. טורי ה׳מדריך׳ והטורים המעין אזוריים מתחלקים לשניים. הצלע הראשונה בטור המעין אזורי חורזת בטורי הסטרופה.

חריזה: א/בא/ב גגג/ב דדד/ב.

משקל: שמונה הברות בטורי הסטרופה ובצלע א בטורי האזור, חמש הברות בצלעות השניות שבאזור.

כתובת: קינה קוננתי על החכם השלם הדיין המצויין כמוהה״ר יעקב טולידאנו זלה״ה שנתבש״מ באייר אשרי״ך ישראל לפ״ק תמרור אערוך קינה ויללה. סימן: אני דוד בן חסין.

מקור: א-סא ע״ב; ק-עט ע״ב.

אוֹר שֶׁמֶשׁ חָשַׂךְ וְנֶעְתָּם / נָסוּ צְלָלִים
לְחֶסְרוֹן יַעֲקֹב אִישׁ תָּם / יֹשֵׁב אֹהָלִים

נְהִי וְנִהְיָה אֲחַדֵּשׁ
צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ
5-מִדֵּי שַׁבָּת מִדֵּי חֹדֶשׁ / שָׁלוֹשׁ רְגָלִים

יִשְׂרָאֵל קָהָל וְעֵדָה
סִפְדוּ בְּקוֹל מַר וּרְעָדָה
אוֹי לִסְפִינָה שֶׁאָבְדָה / רַב הַחוֹבְלִים

דָּאוֹג תִּדְאֲגוּ תִּשְׁאָגוֹ
10-כִּבְנוֹת יְעֵנִים תַּעְרֹגוּ
לְדוֹר שֶׁאָבַד מַנְהִיגוֹ / שָׁבוּ אֻמְלָלִים

וְקִרְעוּ יַחַד כֻּלְּכֶם
לְבַבְכֶם וְאַל בְּגַדֵיכֶם
כִּי נָפַל עֲטֶרֶת רָאשֵׁיכֶם / רַב פְּעָלִים

15-דָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ
שָׁלֵם וּשְׁלֵמָה מִשְּׁנָתוֹ
הוֹן יָקָר נִמְצָא אִתּוֹ / קֻפַּת הָרוֹכְלִים

בַּר לְבָב וּנְקִי כַפָּיִם
תּוֹרָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם
20-מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם / חַיִּים נוֹזְלִים

נֶאֶבְדָה חָכְמָה מִבָּנִים
חָדְלוּ פָּסְקוּ הַשַּׁקְדָנִים
וְגַם בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים / מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים

חָסִיד קָדוֹשׁ לוֹ יֵאָמֵר
25-וּמִצְוַת אֱלֹהָיו שׁוֹמֵר
רָץ כַּצְּבִי עַז כַּנָּמֵר / כִּנְשָׁרִים קַלִּים

סָפְרָא רַבָּא, תָּדִיר עָסִיק
בְּאוֹרָיְתָא וְלָא פָסִיק
אוּף מְתוּן מְתוּן וּמַסִּיק / דַּעַת גְּדוֹלִים

30-יָהּ, שִׂים כְּבוֹד מְנוּחָתוֹ
נִחוּם שָׁלֵם לִבְנֵי בֵּיתוֹ
נְטִיעָיו יִהְיוּ כְּמוֹתוֹ / קֹדֶשׁ הִלּוּלִים

נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח
תַּשְׁבִּיעַ נַפְשׁוֹ בְּצַחְצַח
35-וְשֶׁמֶן קֹדֶשׁ לוֹ תִּמְשַׁח מֹר וַאֲהָלִים

1. 1. ונעתם: אפל והוקדר, על-פי יש׳ ט, יח. נסו צללים: על-פי שה״ש ב, יז. 2. לחסרון: עלחסרון, על מותו. יעקב… אהלים: על־פי בר׳ כה, כז, וכתרגום אונקלוס שם, ועל-פי מדרשו בבר״ר סג, י, ורמז לספרו של הנפטר ׳אהל יעקב׳.3. נהי ונהיה: על-פי מי׳ ב, ד ופירושו – קינה ומספד. 4. ועצרה אקדש: אזמן, על-פי יואל א, יד. 5. מדי… חדש: על-פי יש׳ סו, כג. שלוש רגלים: ריבויקינות בכל עת. 6. ישראל… ועדה: על-פי שמ׳ יב, ו. 8. וי…חובלים: על-פי ב״ב צא ע״ב: ׳אוי לה לספינה שאבד קברניטה׳. 9. תדאגו, תשאגו: מתוך דאגה וצער תשמיעו דברי שאגה ויללה, וראה שבת קו ע״א. 10. כבנות יענים: שהם סמל לאבל ולמספד, למשל מי׳ א, ח. 11. לדור… מנהיגו: כדלעיל בשורה 8,על-פי ב״ב צא, ע״א: ׳ואמרו: אוי לו לעולם שאבד מנהיגו׳. שבו: נעשו, הפכו להיות. 13-12. וקרעו… בגדיכם: על-פי יואל ב, יג. 14. נפל… ראשכם: על-פי איכה ה, טז. רב פעלים: שמ״ב כג, כ¡ וראה מדרש הפסוק בברכות יח ע״א,שריבה וקיבץ פעלים לתורה. 15. דן… לאמתו: תיאור רבי יעקב כדיין צדק, וראה: סנהדרין ז, ע״א: ׳כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל׳. 16. שלם… משנתו: על-פי שבת לג ע״א, ועוד. 17. הון… נמצא: על-פי מש׳ א, יג. קופת הרוכלים: על-פי משנה, שבת ט, ז. 18. בר… כפים: על-פי תה׳ כד, ד. 20. מעין… נוזלים: על-פי שה״ש ד, טו. 21. נאבדה… מבנים: על-פי יר׳ מט, ז. 22. פפקו השקדנים: על-פי סוטה מט ע״ב: ׳משמת בן עזאי בטלו השקדנין׳. 23. וגם… הדרשנים: שם, שם:׳משמת בן זומא בטלו הדרשניף. מושלי משלים: על-פי יח׳ כא, ה. 26. רץ… קלים: ציור לצדקתו של רבי יעקב, על-פי משנה, אבות ה, כ. 27. ספרא רבא: סופר גדול. על-פי אונקלוס לדב׳ לג, כא: ׳וימת שם משה ספרא רבה דישראל׳. 27־28. תדיר… פסיק: עוסק תדיר בתורה, ולא פוסק. 29. אוף… ומסיק: על-פי הוריות יד ע״א: ׳… רבי זירא חריף ומקשה, ורבה בר רב מתנה מתון ומסיק׳. 30. שים… מנוחתו: על-פי נוסח תפילת האשכבה ׳ותשים כבוד מנוחתו ולקץ הימין יעמוד׳. 32. נטיעיו… במותו: על-פי תענית ה ע״ב: ׳יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך׳. קדש הילולים: על-פי וי׳ יט, כד, והכוונה: שבניו ישבחו ויהללו את הקב״ה כמוהו. 33. נעימות… נצח: תה׳ טז, יא. 34. תשביע… בצחצח: על-פי יש׳ נח, יא. 35. ושמן… תמשח: על-פי במ׳ לה, כה;תה׳ פט, כא, וראה תענית כה ע״א. מור ואהלים: על־פי מש׳ ז, יז.

51 – אל נטע טוב ורענן

קפח. אל נטע טיוב רענן

לנדיבי עם. שיר שבח למרדכי שריקי (ראה עליו: נר המערב, עמ׳ רלד, רלו). שיר מעין אזור כולל מדריך דו-טורי דו-צלעי ואחת עשרה מחרוזות. בכל מחרוזת ארבעה טורי ענף וטור אזור דו-צלעי. כל מחרוזת פותחת במילות קבע ׳מור דרור׳. חריזה: א/ב א/ב גגגג/ב דדדד/ב וכו׳.

משקל: שמונה הברות בטורי הענף, ובטורי האזור עשר הברות בצלע א וחמש הברות בצלע ב.

כתובת: פיוט יסדתיו לכבוד גביר חכם וקרוב למלכות ושמו מרדכי שריקי. נועם ׳אור עיני בית המקדש׳. סימן: דויד בן חסין.

רבי שלום די לאמאר, ורבי מרדכי די לאמאר, כנראה אב ובנו, פעולתם בין תק״ל—ק״ן בערך, האחרון ישב בעיר מאזאגן, וינהל יחד עם שני אחיו שישבו אתו שם ועם עוד אח רביעי שישב במוגאדור, מסחר גדול ובית־באנק, שבו עבדו מספר מםוים של יהודים וצרפתים. וימלא גם תפקיד של סוכן אוצר הממשלה שמה(יב), שניהם רבי שלום ורבי מרדכי די לאמאר, היו עוד נדיבים וחכמי לב, הם נחשבו מגדולי יועציו ומנהיגיו של מו׳ מחמד, ופעם כפעם לוו אותו עוד במסעו בערי המדינה, אחד הפייטנים בן־הדור ההוא בפיוט שפייט לכבוד ר׳ שלום די לאמאר, יאמר

״אחרי עצתו דברי מלכות הן נחתכות… ועל ראשו קשורים כתר תורה וכתר מלכות… לפני מלכים יתיצב ימצא סעד וסמיכות…יחזו אויביו יבלמו, בחרבו ישכלמו, וגם ידרוך על במותימו…״ (יג).

אך עוד יותר מרבי שלום ור׳ מרדכי די לאמאר, התנוססו עוד בגדולתם ובישרתם חבריהם שישבו במכנאם, מרדכי אשריקי או ״לחזן בבא״, ומסעוד בן זכרי, אלה בהיותם קרובים למלכות, בני העיר מכנאם נקודת הכובד של הממשלה אז, יכלו הרבה למלא תפקיד יותר גדול וחשוב אצל מו׳ מחמד, ושניהם שהיו גם ראשי העדה ועסקני הצבור, נחשבו עוד מראשי הממשלה ויהיו לידידיו ואנשי־סודו של מו׳ מחמד, ביהוד הצליח הראשון מרדכי אשריקי, לתפוש את לב המלך ההוא ולהטותו לכל אשר יחפוץ, ובתור יועצו הפרטי נמסרו לידו דברים השובים בהנהגת הממלכה, הוא ידע גם להכיר את עצמו ולהכבד על פני העם המושלמי־הקנאי, תמיד התראה ברחוב לעיני ההמון מעוטר בהוד שר ממלכי, רוכב על מום בגאון וגובה, ובפיו מעלה עשן, ובכ״ז היה ההמון הקנאי נאלץ להבליג על רגשי השנאה, והכל התחשבו אתו כאחד משרי הממשלה המושלמים(טו). מרדכי אשריקי בכל גדולתו לא שכח גם את אחיו ועמו, הוא דאג תמיד להטבת מצבם וישגיח עליהם בעין פקוחה, וכאשר חפץ בן המלך מולאי אליאדיז העריץ, להרים ראש ולהשתרר על העם עוד בימי אביו, ראה הוא, מרדכי אשריקי, כי בזה יבולע ליהודים, וכי העריץ ההוא יפריע את מנוחתם, ויחשוב לסכל את עצתו, ובהשפעתו גורש מולאי אליאזיד מעל פני אביו בתור ״מורד״(יו), פיטן־ הדור ההואבן עירו של מרדכי אשריקי, בפיוט אשר כתב לכבודו(יז), יתנה את שבחיו בדברים כאלה, ויאמר:

״אשר בו כה וגבורה, לעמוד לפני השררה, בחכמה ודעת וסברא ועל ראשו לא יעלה מורא(יה)… על עושק רש עין יפקח… דבריו למלכות נשמעים כמו מסמרות נטועים… לפניו גדולים רבים נכנעים … הקים נשיא בתוכנו, עומד בעת צרה לנו״.

קרוב־למלכות, אך לא במדרגות אלה, היה גם רבי שלמה די אבילא(יט), הוא חי לראשונה בתיטוואן ואח״ב גם בראבאט, בתור סוחר גדול בעל נכסים, וחכם מצוין, התודע לרשות ויהי חשוב בעיני הממשלה, אח״ב נמצאו אנשים אשר מקנאתם בו הפיחו כזבים ועלילות להבאישו בעיני המלך, וזה, שעוד מכבר לטש את עינו על הון ר״ש די אבילא, התנכר אליו וימצא תואנה לקחת מאתו אנית סחורה מלאה פשתים, ומאז חדל ר״ש די אבילא מהתקרב עוד אל קרובי המלכות ויבחר לו יותר

ובעוד שהאנשים ההם, משה בן מאמאן, רבי שלום ורבי מרדכי די לאמאר מרדכי אשריקי, ומסעוד בן זכרי, ור״ש די אבילא, כלם יחד עם קרבתם למלכות וגדולתם היו גם טובי־לב ודורשי טובת עמם, הנה היו אותם קרובי־המלכות האחרים, שזכרנו אליהו לוי, ושני האחים ממשפחת קרדוזו, יעקב עתאלי ואחיו, אנשים צרי־עין שיכלו להשתמש בהשפעתם רק לטובת עצמם, ולהצר צעדי יתר חבריהם ידידי המלך, אליהו לוי חי במכנאם ויהי בעל נכסים רבים, והוא ושני האחים קרדוזו נחשבו מגדולי ידידיו של המלך מו׳ מחמד, ויהיו ״מהיושבים ראשונה במלכות״, ביחוד הצליח אליהו לוי להתגדל בעיני המלך ויהי כמעט למשנהו ולמפקד- עליון בהנהגת הממלכה, ואך כי פעמים אחדות הסב עליו את קנאת ההמון כ״ב, ופעם הצליחו שונאיו להורידו ממשרתו, בכ״ז ידע הוא אליהו לוי איך לרכוש לו אח״כ את לב המלך, וכן עמד במשרתו זאת הגדולה עד יום מותו, ותמיד יכול להפיל את חתתו על שוטניו ומשנאיו, גם בינו ובין קרדוזו עברה אח״כ רוח מדנים, והאחד חשב להפיל את השני ממעמדו, ופוך היה כי קרדוזו השר נהרג בתגרת־יד אליהו לוי, וגם קרדוזו האח השני הושם במאמר בטאנגיר(כא), וכמו אליהו לוי ושני האחים קרדוזו, היו גם יעקב עתאלי ואחיו, הם היו ילידי תוניס, ובמארוקו התישבו ויעשו להם יד ושם בממשלה, אך הם השתמשו בזה רק לבצעם, ולהתגרות בזולתם.

Surnommé Hazan Baka, rabbi Baka (Baka étant le dimuntif berbère de Mordekhay et non un titre de dérision – Beka, la punaise) comme l'ont cru certains chroniqueurs européens). Grand commerçant né à Safi et installé à Meknes.Proche du souverain Sidi Mohamed Ben Abdallah, il mena un train de vie somptueux, ignorant la réserve habituelle du dhimmi, montant à cheval, s'habillant d'habits écarlates, fumant le cigare. Il resta toutefois très proche de la communauté qu'il couvrit de sa protection et qui en a conservé un pieux souvenir. Lorsque le fils préféré du vieux souverain, le prince Moulay Lyazid, impatient de régner, monta quelques complots pour destituer son père, Mordekhay conseilla à Sidi Mohamed de l'éloigner et il l'envoya effectivement en exil, en pèlerinage à la Mecque. Malgré cela quand Moulay Lyazid monta sur le trône et qu'il adopta une politique de spoliation systématique des Juifs de son royaume, il lui offrit la vie sauve et de grands honneurs s'il acceptait de se convertir à l'islam. Avec un grand courage, il rejeta avec mérpris la propo­sition, prédisant publiquement au sultan une fin digne de ses méfaits. Condamné à être brûlé vif dans le four à chaux, il alla au martyr, dit la chronique, "la joie au coeur et en récitant des poèmes à la gloire de l’Etemel". Avertis à temps, sa femme et ses enfants avaient réussi à fuir et à cacher son trésor. Moulay Lyazid accusa les notables de Fès de l'avoir aidée et exigea d'eux de lui verser une somme égale au montant présumé du trésor qu'il comptait leur extorquer. Le grand poète de Meknès, rabbi David Hassine, pleura sa mort tragique et chanta ses vertus dans un de ses poèmes paru dans le recueil "Téhila ledavid": En lui cohabitaient la force, le courage et la sagesse, Devant lui tous les grands de la terre pliaient, Ses conseils dans les oreilles comme des clous s'enfonçaient, Béni soit l'Eternel qui un tel chef nous a envoyé, Un tel soutien à notre heure de détresse.

אֶל נֶטַע טוֹב רַעֲנָן / מָר דְּרוֹר רֵישׁ בֻּסְמַיָּא

וּמְתַרְגְּמִינַן אֲנַן / מֵירָא דִַכְיֵָא

מָר דְּרוֹר

דִּבְרֵי שִׁיר אָשִׁיר לִכְבוֹדוֹ

שְׁבָחָיו בּוֹ יִצָּמְדוּ

5-יַפְטִירוּ שְׂפָתַי יַגִּידוּ

תִּפְאַרְתּוֹ וַהֲדָרוֹ וְהוֹדוֹ / שְׁפַר קֳדָמָי לְהַחֲוָיָא

מָר דְְּרוֹר

וַאֲשֶׁר בּוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה

לַעֲמֹד לִפְנֵי הַשְּׂרָרָה

בְּחָכְמָה דַּעַת וּסְבָרָא

10-וְעַל רֹאשׁוֹ לֹא יַעֲלֶה מוֹרָא/ בָה' נַפְשׁוֹ חָסָיָה

מָר דְּרוֹר

יִשְׁמַע חָכָם יוֹסִיף לֶקַח

כִּקְטֹרֶת מִרְקַחַת רֹקַח

עַל עֹשֶׁק רָשׁ עַיִן תִּפְקַח

שָׂכָר גָּדוֹל וְרַב תִּטֹּל תִּקַּח / מֵאֶל גְּדוֹל עֵצָה רַב הָעֲלִילִיָּה

מָר דְּרוֹר

15-דְּבָרָיו לְמַלְכוּת נִשְׁמָעִים

כְּמוֹ מַסְמְרוֹת נְטוּעִים

בְּתוֹךְ הַלֵּב תְּקוּעִים

לְפָנָיו גְּדוֹלִים רַבִּים נִכְנָעִים / כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר בִּדְחוּיָה

מָר דְּרוֹר

בְּכָבוֹד לוֹמְדֵי דָּת נְקִיָּה

20-חַכִּימַיָּא וְסָפְרַיָּא

הִזָּהֵר בִּדְבַר דָּר עֲלִיָּה

דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ : אִלְמָלֵא עָלַיָּא / לֹא מִתְקַיְּמֵי אֶתְכָּלַיָּא

מָר דְּרוֹר

נְהַלֵּל אֵל לֹא מָאַסְנוּ

הֵקִים נָשִׂיא בְּתוֹכֵנוּ

25-עוֹמֵד בְּעֵת צָרָה לָנוּ

בִּהְיוֹתֵנוּ בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵנוּ / עִם סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא

מָר דְּרוֹר

חָכָם לֵבָב אִישׁ תְּבוּנָה

לִפְנֵי אֶל יָדַי אֱמוּנָה

תָּצִיץ תִּפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה

30-נָוֶה שַׁאֲנָן עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה / יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה

מָר דְּרוֹר

סוֹפֵר מָהִיר – יִכָּתְבוּן

מִלָּיו בַּצּוּר יֵחָצְבוּן

עֵינָיו בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן

דִּבְרֵי אֱמֶת בְּפִיו רֵיקָם לֹא יְשׁוּבוּן / לְעָלַם וּלְעַלְמֵי עָלְמַיָּא

35-מָר דְּרוֹר

יוֹם נוֹסְסָה בִּי אַהֲבָה

שֻׁרְיָקִי עֵינָא וְלִבָּא

בּוֹעֶרֶת כְּאֵשׁ לֶהָבָה

עַל סֵפֶר חֻקָּה הֲלֹא הִיא כְּתוּבָה / לְעֵין כֹּל מְפֻרְסֶמֶת הִיא גְּלוּיָה

מָר דְּרוֹר

נַפְשִׁי בַּלַּיְלָה אִוַתְךָ

40-מְאֹד כָּבֵד אֲכַבֵּדְךָ

 אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ

אֶל בֵּית אִמִּי מֵיְן רֶקַח אַשְׁקְךָ / חַמְרָא דְּיַתֵּיב עַל דֻּרְדְּיָּא

מָר דְּרוֹר

יָהּ מוֹשִׁיעִ וּמָגִנִּי

אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי

45-זְכוּת צַדִּיק הֵרִים קַרְנִי

שְׁמוֹ מָרְדְּכַי בֶּן יָאִיר אִישׁ יְמִינִי / אִישׁ יְהוּדִי בְּעִיר שׁוּשָׁן הָיָה

1. 1. אל… רענן: ציור של חיבה למהולל. מור דרור: מבשמי הקטורת (שמ׳ ל, כג), ונדרש (חולין קלט ע״ב) על מרדכי. ריש בוטמיא: בשמים ראש(שמ׳_׳ שם) ודרשו(מגילה, י ע״ב) מרדכי נקרא ראש לכל בשמים. 2. ומתרגמינן.. דכיא: ואנחנו מתרגמים (בתרגום הארמי של ׳מור דרור׳) מירא דכיא, על-פי חולין, שם. 4. בו: בשיר שאכתוב. 5. יפטירו שפתי: על-פי תה׳ כב, ח: ׳אפתח שפתי׳. 6. שפר קדמי להחויא: מוטל עליי לאמר דברי שבח, על־פי דג׳ ג, לב, והשווה ׳יה רבון עלם׳ לר״י נג׳ארה. 7. ואשר… השררה: על-פי דס א, ד: ׳ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך׳. 10. ועל… מורא: משחק לשון על־פי שופ׳ יג, ה, שיוכל הוא לעמוד איתן לפני המלך. בה׳ נפשו הטיה: על-פי תה׳ נז, ב. 11. ישמע… לקחי: על-פי מש׳ א, ה. 12. כקטורת מרקחת רוקח: דימוי של שבח למהולל וראה טורים 2-1. על… תפקח: שמגן הוא על החלשים. גדול… עליליה: על-פי יר׳ לה, יט. 16-15. מור… נטועים: שמכובד הוא על המלכות והם מקבלים דבריו כדברים ראויים וקבועים. 18. לפניו… נכנעים: המקבלים את מרותו. כקיר… הדחויה: על-פי תה׳ סב, ד. 19. דת נקייה: כינוי לתורה. 20. חכימייא וטפרייא: חכמים וסופרים העוסקים בתורה. 21. דר עלייה: כינוי לקב״ה. 22. אלמלא… אתכליא: אם לא העלים, הפירות אינם מתקיימים, על-פי חולין צה ע״ב, והפירות הם תלמידי החכמים וכלל ישראל מצווים לשמור עליהם. 24. נשיא: הוא מרדכי שריקי המקורב למלכות. 26. סרכייא ואחשדפניא: דד ו, ד שרים ופקידים גבוהים, והוא עומד כנגדם לטובת ישראל. 28. ידיי אמונה: ידיי פרושות בתפילה על-פי שמי יז, יב. 30-29. תציץ… הבנויה: זו תפילתו של המשורר עבור המהולל, כי יצליח וכי יזכה לגאולה. 32-31. מור… יחצבון: משבח כתיבתו ודבריו של המהולל, על-פי איוב יט, כד. 33. עיניו בריכות בחשבון: על-פי שה״ש ז, ה. 34. לעלם ולעלמיה עלמיא: לעולמים, על־פי תפילת הקדיש. 36.שורייקי: גידים וחוטים, על-פי ברכות ז ע״א. וראה, סנהדרין קה ע״ב; עבודה זרה, ד ע״ב. שורייקי עינא ולבא: אהבתך כלולה בגופי, בלבי ובעיניי ורמז לשם משפחתו של המהולל. 38. על… גלויה: שכן כתובה היא בדברי השיר. 39. נפשי… אוותן: על-פי יש׳ כו, ט. 42-41. אנהגך… אשקן: על-פי שה״ש ח, ב. חמרא… דורדיא: יין השוקט על שמריו, והוא משובח. 44. אלהים יחנך בני: על-פי בר׳ מג, כט. 45. זכות צדיק: תצליח בזכות הצדיק ששמו כשמך. 46. שמו… היה: על-פי אס׳ ב, ה.

קל. אקרע סגור לבי

קינה בתבנית מעין אזורית בת תשע מחרוזות ומדריך דו־טורי. בכל מחרוזת שני טורי ענף ושני טורי אזור. כל הטורים דו-צלעיים.

חריזה: א/בא/ב ג/דג/דד/בד/ב ה/וה/וו/בו/ב וכר.

משקל: שש הברות בצלע א ושבע הברות בצלע ב.

כתובת: קינה קוננתי על הרב הנז׳(= הנזכר, רבי אליעזר די אבילא) בעמדי על מצבת קבורתו.

תמרור ׳ארים על שפאים׳.

סימן: אני דוד חזק.

מקור: א־ ס ע״א; ק- עח ע״ב.

אֶקְרַע סְגֹר לִבִּי / אֶזְעַק 'אֲהָה' בְּמָרָה

לַעֲטֶרֶת צְבִי / וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה

אֶבְכֶּה וְאָהִימָה / אוֹרִיד לָאָרֶץ רֹאשִׁי

אֶת מַדֵּי אַפְּרִימָה / וְשַׂק אָשִׁית לְבוּשִׁי

יוֹם חָשַׁךְ אוֹר שִׁמְשִׁי / וְהַלְּבָנָה חֲסֵרָה

וַיָּקָם בִּי כַּחְשִׁי / וּנְשָׁמָה בִּי לֹא נוֹתְרָה

נָפַל רַב הַחוֹבֵל / הֵן אֶרְאֶלִּים צָעֲקוּ

וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל / אַרְצָה פְּנֵיהֶם דָּבְקוּ

כַּפַּיִם סָפְקוּ / קוֹל צָרָה כְּמַבְכִּירָה

10 עַד שֶׁנִּתְפַּקְפָּקוּ / כָּל חֻלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה

יֹאבַד יוֹם אֲשֶׁר בּוֹ / נִגְעָל מָגֵן גִּבּוֹרִים

אִישׁ אֲשֶׁר הַכֹּל בּוֹ / סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים

רֹאשׁ הַמְּדַבְּרִים / אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה

נִלְחַם בַּשְּׁעָרִים / אֶת מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה

15 דַּיָּן הַמְּצֻיָּן / יָחִיד בְּדוֹרוֹ הָיָה

בַּר אֲבָהָן בַּר אוֹרָיָן / וְזִיו לֵהּ כְּבָר בִּתְיָה

כְּסֹלֶת נְקִיָּה / דַּעְתּוֹ זָכָה וּבָרָה

מִבְּנֵי עֲלִיָּה / חַד אוֹ תְּרִי בְּדָרָא

וְיִגְדַּל כְּאֵבֵי / בְּמִסְפֵּד מַר כְּתַנִּים

20-מִיּוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי / אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים

כֵּן פָּסְקוּ הַשַּׁקְדָנִים וַאֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה

בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים / קוֹמִי וְסִפְדִי תּוֹרָה

דִּמְעָה מִכָּל עַיִן / הוֹרִידוּ כַּאֲפִיקִים

אֵיךְ הָיָה לְאָיִן / דֶּגֶל הַתּוֹרָה מֵקִים

25-מִשְׁפָּטִים וְחֻקִּים / שָׁמַר כַּדָּת כַּשּׁוּרָה

צוּר שׁוֹכֵן שְׁחָקִים / לָקְחוּ לְכַפָּרָה

חֵן חֵן עַל שְׂפָתָיו / רַבִּים זִכָּה וְזָכָה

בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו / יָגֵעַ בִּדְבַר הֲלָכָה

בִּשְׂפָתָיו עֲרוּכָה / בַּכֹּל וְגַם שְׁמוּרָה

30-אֶת נַפְשִׁי אֶשְׁפְּכָה / בְּעֵת אֵלֶּה אֶזְכְּרָה

זָכְרָה לוֹ אֶל עֵילוֹם / יִרְאָתוֹ וְצִדְקָתוֹ

מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם / צַוֵּה יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ

שְׁלֵמָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ / תִּהְיֶה אִתָּךְ שְׁמוּרָה

וְשִׂים מְחִיצָתוֹ / עִם יְשֵׁנֵי מְעָרָה

35-קָדוֹשׁ אֵין בִּלְתֶּךָ / רַב טוּב אֲשֶׁר צָפַנְתָּ

אֱלֹהִים אִתְּךָ / וְעַיִן לֹא רָאֲתָה

בְּגַן עֵדֶן שִׂיתָה / אֶת נַפְשׁוֹ הַטְּהוֹרָה

תַּשְׂבִּיעַ וְהָיְתָה / בִּצְרוֹר חַיִּים צְרוּרָה

. אקרע סגור לבי: הלשון על-פי הו׳ יג, ח. והעניין על-פי יואל ב, יג. אהה: קריאת צער, ראה למשל יואל א, טו. במרה: במרירות. 2. לעטרת… תפארה: על-פי יש׳ כח, ה וכינויים של כבוד הם לנפטר, וראה דרשת הפסוק בסנהדרין קיא ע״ב. 4. מדי אפרימה: אקרע בגדי והוא לאות אבל, וראה וי׳ י, ו. ושק אשית לבושי: על-פי יש׳ נ, ג. 5. יום… שמשי: על-פי יש׳ יג, י. והוא ציור למותו של רבי אליעזר. חסרה: נעלמה ונעדרה. 6. ויקם בי כחשי: שמותו של הצדיק הוא בעוון הדיר, הלשון על-פי איוב טז, ח. ונשמח… נותרה: על-פי מל״א יז, יז. 8. רב חובל: כינוי לרבי אליעזר שהיה מנהיג ומורה דרך. חן אראלים צעקו: על-פי יש׳ לג, שמלאכי מרום משתתפים באבל על המת. 10. כפים ספקו: מצער, והלשון על-פי איכה ב, טו. קול צרה כמבכירה: כצער היולדת פעם ראשונה את בכורה. על-פי יר׳ ד, לא. 10. עד… שבשדרה: שמרוב צער כאילו מתפרק הגוף, על-פי ברכות כח ע״ב. 11. יאבד… בו: על־פי איוב ג, ג. נגעל מגן גבורים: על-פי קינת דוד שמ״ב א, א. 12. איש…בו: על-פי סוטה נז ע״ב. שהיה ׳איש אשכולות׳. סיני ועוקר הרים: שהיה בקי וחריף, על-פי שבת קיא ע״ב. 14. נלחם… תורה: על-פי סנהדרין קיא ע״ב. 19. בר אוריין: בן אבות הוא וממשפחה מיוחסת ובן תורה הוא, על-פי מנחות נג ע״א. וזיו… בתיה: זיו פניו כפני משה ׳בן׳ בתיה בת פרעה (ראה ויק״ר א, ג; ב״ב עה ע״א). 18. מבני העליה: מן המעולים והחשובים, על־פי סוכה מה ע״ב. חד בדרא: על-פי כתובות יז ע״א. 20. מיום… מבנים: על-פי סוטה ט, טו ׳משמת רבי יהושע בטלה עצה והמחשבה׳. אבדה עצה מבנים: על-פי יר׳ מט, ז. 22. פסקו… הדרשנים: על-פי סוטה, שם. אנשים של צורה: על-פי מ״ק ט ע״א. והם החכמים (רש״י). 23. כאפיקים: כאפיקי הנחלים. 24. לכפרה: שהצדיק נתפס בעוון הדור וראה טור 7 ׳כי מפני הרעה נאסף הצדיק׳(יש׳ נז, א). 27. חן… שפתיו: על-פי תה׳ מה, ג שדבריו נאים ומשובחים. רכים זיכה וזכה: על-פי אבות ה, יח ׳משה זכה וזיכה את הרבים׳. 28. כעשר… הלכה: על-פי כתובות קד ע״א. 29. ערוכה… ושמורה: על-פי שמ״ב כג, ה. 30. בעת… אזכרה: על-פי הקינה המפורסמת ׳אלה אזכרה׳ (דודזון, א:4273). 31. עילום: עולם, על-פי דה״ב לג, ז. 33. שלמה משכורתו: על-פי רות ב, יב. 34. ישיני מערה: הם האבות הקבורים במערת המכפלה. 35. רב… צפנת: על-פי תה׳ לא, כ. 36. עין לא ראתה: על-פי יש׳ סד, ג. 38. כצרור החיים צרורה: על-פי שמ״א, כה, כט: שתהיה גנוזה תחת כסא הכבוד.