יִשְׁתַּבַּח יָהּ שִׁמְךָ -רבי דוד בן אהרן חסין-פיוט להודאה לעצירת גשמים-אפרים חזן ודוד אליהו (אנדרה) אלבאז
מתוך תיקון לגשם
שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו
לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו
מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו
הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו
חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו
זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו
קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו
157 – ישתבח יה שמך אל אלהי צבאות
נא. יִשְׁתַּבַּח יָהּ שִׁמְךָ
הודאה. בשיר מדריך דו-טורי וארבע מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף ושני טורי אזור.
משקל: שבע הברות בצלעית.
כתובת: פיוט להודאה לעצירת גשמים, כאשר ירצו הקהל לברך. נועם ׳יה רצה׳. סימן: דוד חזק.
מקור: א־ כו ע״ב; ק- כג ע״ב.
יִשְׁתַּבַּח יָהּ שִׁמְךָ / אֵל אֱלֹהֵי צְבָאוֹת
יוֹם זֶה נְבָרֶכְךָ / בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת
דִּלֵּיתָנוּ מִצָּרָה / שָׂבְעָה לָהּ נַפְשֵׁנוּ
הָיִיתָ לָנוּ עֶזְרָה / וְלֹא נְטַשְׁתָּנוּ
5-בְּפַחַד גַּם בְּמוֹרָא / מוֹדִים אֲנַחְנוּ
לְךָ עַל כָּל – יוֹצֵר כֹּל – / טִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ
יוֹצְרֵנוּ עֻזֵּנוּ / אָדוֹן כָּל הַנִּפְלָאוֹת
וְאִלּוּ פִּנּוּ מָלֵא / שִׁירָה כְּמוֹ יַמִּים
אִם אָמַרְנוּ נְגַלֶּה / חַסְרְךָ, צוּר עוֹלָמִים
10-לְהוֹדוֹת לֹא נְכַלֶּה / בְּלֵילוֹת בְּיָמִים
גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים / הִזַּלְתָּ יָהּ מִמְּרוֹמִים
וְהִשְׁקִיתָ צָמִים / אִילָן, יֶרֶק וּתְבוּאוֹת
דְּשָׁאִים וַעֲשָׂבִים / כָּל שִׂיחַ הָאָרֶץ
גֳּרָנוֹת וְהַיְּקָבִים / יִפְרְצוּ פָּרֶץ
15-כִּי בִּשְׂעִירִים וּרְבִיבִים / מוֹגַגְתָּ אָרֶץ
שׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי עָרֶץ / שְׁלַח אִישׁ מִגֶּזַע פָּרֶץ
אֵלֶיךָ נַעֲרִיץ / בַּהֲמֻלּוֹת תְּשׁוּאוֹת
חָזָק בָּאוּ עַד מַשְׁבֵּר / שָׂבְעוּ מְרוֹרִים
לְקַו שָׁבַר עַל שֶׁבֶר / דָּבְקוּ צְעָרִי"ם
20-כָּלוּ מְאֹד בַּשֶּׁבֶר / אֲשֶׁר הֵם שׁוֹבְרִים
תֵּן חֻקָּם, סִפּוּקָם / וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ
תַּרְגִּיעַ תַּשְׂבִּיעַ / נְפָשׁוֹת רָווֹת נְכֵאוֹת
ישתבח: על-פי סיומה של ׳ברכת השיר׳ היא תפילת ׳נשמת׳ המשמשת להודיה על ירידת המטר. 2. ברוך אל ההודאות: זו החתימה ל׳ברכת השיר׳. 3. שבעה לה נפשנו: הצרה אשר שבעה נפשנו, ותיאר את הרעב כשבע מן הצרות, והלשון על-פי תה׳ קכג, ד. 4. היית… נטשתנו: על-פי תה׳ כז, ט: ׳עזרתי היית אל תטשני׳. 6-5. מודים… לנו: לשון ברכת ההודיה על הגשמים במסכת ברכות נט ע״ב. יוצר כל: פנייה לקב״ה, כלומר, מודים אנחנו לך, יוצר כל, על כל טיפה. 7. אדון כל הנפלאות: מלשונות הברכה הנזכרת לעיל. 8. ואילו… ימים: מתוך ברכת השיר. וזהו הפסוק הפותח את תפילת ההודיה על ירידת הגשם. 9.נגלה: נספר ונודיע. 10. לא נכלה: לא נוכל לספר כל חסדיך גם אם נספר לילות וימים, כלשון ׳ברכת השיר׳: ׳אין אנחנו מספיקין להודות לך ה׳ אלוהינו וכו׳. גבורות גשמים: על-פי לשון המשנה: ׳מאימתי מזכירין גבורות גשמים׳ (תענית א,א). צמים: צמאים, והוא על-פי איוב ה, ה. וראה פירוש ראב״ע שם. 14. יפרצו פרץ: יתרבו וימלאו, כמו ׳ויפרץ האיש מאד מאד׳(בר׳ ל, מג). 15. שעירים ורביבים: גשמי הברכה על-פי דב׳ לב, ב: ׳כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב׳,וראה גם טור 13 דשאים ועשבים. מוגגת הארץ: על-פי ׳ברביבים תמוגגנה׳(תה׳ סה,א). 16. איש מגזע פרץ: משיח בן דוד שהוא מזרעו של פרץ בן יהודה. 17. אליך: אותך. בהמולות: בקולות רמים. 18. באו עד משבר: כינוי לבני קהילתו של הפייטן שהיו בצרה והוא על-פי יש׳ לז, ג. 19. דבקו צער״ים: צער דבק לצער, חידוד לשון על-פי שבת ל ע״א ׳דבקו שערים זה בזה׳ והגרשיים באים להבליט את משחק הלשון. השווה רצהבי, לשון הקודש, עמ׳ 239 א. 20. כלו… שוברים: מחמת היוקר נתדלדלו. בשבר… שוברים: בר׳ מז, יד. 21. ואת… תושיע: על-פי שמ״ב כב, כח. 22. נפשות רוות נכאות: נפשות שרוו מן המטר, והיו עד עתה נכאות מן הבצורת.
לְכוּ חָזוּ מִפְעָלוֹת דַּר שָׂמִים-רבי דוד בן אהרן חסין-פיוט כוננתי בהיותי באנייה בתוך ים וראיתי נפלאותיו במצולה.
187 – קעו. לְכוּ חָזוּ מִפְעָלוֹת דַּר שָׂמִים
שיר טבע בתיאור הים ונפלאותיו. שש עשרה מחרוזות דו-טוריות בחריזה מתחלפת. הטור השני הוא לרוב לשון פסוק או לשון המקורות.
חריזה: אא בב גג דד.
משקל: ברוב הטורים אחת עשרה הברות.
כתובת: פיוט כוננתי בהיותי באנייה בתוך ים וראיתי נפלאותיו במצולה, שוררתי שיר תהלה נועם ׳יה שים גיל׳. סימן: אני דוד בר אהרן חזק.
מקור: א- טו ע״ב; ק- י ע״ב.
לְכוּ חָזוּ מִפְעָלוֹת דַּר שָׂמִים / זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם
אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶכְרְעָה לִפְנֵי צוּר נוֹרָא הוּא / אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ
נִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה אִישׁ עַל לִבּוֹ יָשִׁית / בָּרוּךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית
יְסַפֵּר פִּי שְׁבָחָיו וּתְהִלָּתוֹ / וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ
5- דֵּי אֵין בָּאֵר מִדָּתוֹ בְּמֻשְׁלָם / וְאוֹחֵז הוּא שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם
וְיֹאמַר אֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ הַמְּיֻחָד / יְקַוּוּ הַמַּיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד
דָּגִים לָרֹב, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים / וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִים
בָּאֳנִיּוֹת יְהַלְּכוּן בְּקִרְבּוֹ / לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ
רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת עַל פָּנָיו מִלְחָמָה יַעַרְכוּ / לְאַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן יֵלְכוּ
10- אַל יִקְרְאוּ בּוֹ בָּאוּ עֵת גַּלָּיו יֶחְזָקוּ / וַיֶּחֱשׁוּ וַיִּשְׂמְחוּ כִּי יִשְׁתֹּקוּ
הֶן אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמוֹהוּ מוֹרֶה/שָׂם חוֹל גְּבוּל לַיָּם, וּפִיהוּ לֹא יַמְרֶה
רָם עַל רָמִים מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן וּמַיִם / שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים
נוֹתֵן בַּיָּם דְּרָכִים וּמֵהַלְּכִים / תֵּן לֶחֶם לְפִי הַטַּף־רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים
חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים / כַּמַּיִם לַיָּם הֵם מְכַסִּים
15 זֶה הָאִישׁ בְּנוֹ יִשַׁי יִפְרֹץ פָּרֶץ / מִיָּם עַד יָם מִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ
קַבֵּל רַנַּת עַמְּךָ שְׁעֵה אֶת שַׁוְעָתָם / וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻולוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם.
- 1. לכו… דר שמים: על-פי תה׳ מו, ט: ׳לכו חזו מפעלות אלהים׳. זה… ידים: תה׳ קד, כד. 2. אשר… עשהו: תה׳ צה, ד. 3. נפלאותיו כמצולה: תה׳ קז, כד. איש… ישית: כל אדם ישים אל לבו וידע וילמד על גדולת הבורא. ברוך… בראשית: על-פי הברכה בנוסח זה למי שרואה תופעות טבע לא רגילות. 4. ואת… גדולתו: על-פי אס׳ א, ד. 5. אין… במושלם: אין יודעים במדויק שטחו של הים כנגד היבשה. ואוחז… עולם: הלשון ׳שלישו של עולם׳ על-פי בר״ר ה, ו. 6. ויאמר… אחד: במעשה הבריאה על-פי בר׳ א, ט. 7. ויברא… התנינים: על-פי בר׳ א, כא. 8. באניות… בו: בני-אדם עוברים את הים באניות, ולצדם בעלי החיים הגדולים שבים, על-פי תה׳ קד, כו. 9. רוחות… יערכו: כביכול הרוחות הנושבות בים מתחרות ביניהן מי יגבר. לארבעת רבעיהן ילכו: כל ארבע הרוחות כל אחת מן הצד שהיא נושבת בו, הלשון על-פי יח׳ א, יז. 10. אל… יחזקו: בעת סערה, כשהגלים עזים וחזקים, קוראים יורדי הים אל הקב״ה שיצילם, והוא על דרך תה׳ קז, כח. ויחשו: הגל ים. וישמחו: יורדי הים. ויחשו… ישתקו: על-פי תה׳ קז, ל. 11. חן… מורה: על-פי איוב לו, כב, ור״ל שמתוך מעשיו של האל אנו למדים על גדולתו. שם… לים: שאין הים עובר את גבולו שנקבע לו, על־פי יר׳ ה, כב. 12. משביח… לאומים: תה׳ סה, ח, הקב״ה המשקיט את הים הוא ישקיט את פגעיהן של אומות העולם בישראל. 13. נותן… ומהלכים: כינוי לקב״ה על-פי יש׳ מג, טז. תן… תככים: זמן לנו פרנסת בנינו גם אם אין אנו ראויים. הקשר בין הכינוי(נותן בים דרך), לבקשה (למזונות) היא על-פי מאמר חז״ל ׳קשיו מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף׳ (פסחים קיח ע״א). 14. חכמות בחוץ תרונה: כינוי לתורה, על-פי מש׳ א, כ. ור״ל שהתורה נמשלה למים (תענית ז ע״א). כמים…מכסים: על-פי יש׳ יא, ט. 15. זה… ישי: כינוי למלך המשיח, על-פי יש׳ יא, א. יפרוץ פרץ: יגיע באחת, על-פי בר׳ לח, כט, ורמז לייחוס אבות של משיח (רות ד,יח). מים… ארץ: שלטונו של המשיח על-פי תה׳ עב, ח. 16. קבל רנת עמך: על-פי תפילת ׳אנא בכח׳. ותשליך… חטאתם: על-פי מי׳ ז, יט.
אֶעֱרֹךְ שִׁיר וְזִמְרָה-כיסופי גאולה-רבי דוד בן אהרן חסין
84 – רלח- אערך שיר וזמרה
אהבת ארץ ישראל. שיר מעין אזור ובו ארבע עשרה מחרוזות ומחרוזת פתיחה. בכל מחרוזת שני טורי ענף וטור מעין אזור בן צלעית קצרצרה וצלע ארוכה.
משקל: שבע הברות בטורי הענף וחמש עשרה הברות בטור האזור.
כתובת: שירים יסדתי שבח על ארצנו ונחלת אבותינו ולכבוד בית קדשנו ותפארתנו ולמעלת ישרים בלבותם בארץ טבריה קבורתם. וזה יצא ראשונה. נו׳ ׳ינובב פי שיר נעים׳.
סימן: אני דוד בן חסין חזק. [נ״י 3,1 ־ שיר נאה ויאה שוררתי לכבוד ארץ הקדושה נועם ׳יא לאיים לא תלום׳].
אֶעֱרֹךְ שִׁיר וְזִמְרָה
לִכְבוֹד אֶרֶץ יְקָרָה
טְהוֹרָה / בִּנְעִימָה קְדוֹשָׁה, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה
נָעִים וָטוֹב לְהוֹדוֹת
שְׁבָחָה עֶשֶׂר יָדוֹת
נִכְבָּדוֹת / מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים תְּדִירָא
יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ אֶרֶץ
תָּמִיד אוֹתָהּ הוּא דּוֹרֵשׁ
דָּר עֶרֶץ / צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת תִּפְאָרָה
דּוֹרֵךְ בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת
חַטָּאוֹת וַאֲשֵׁמוֹת
וּמִרְמוֹת / לְכֻלָּם תִּהְיֶה סְלִיחָה וְכַפָּרָה
וּבַל יֹאמַר חָלִיתִי
וְאָחוֹר נְסוּגוֹתִי
נִדְכֵּיתִי / הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ קוֹבֵעַ דִּירָה
דִּירָתָהּ כַּמָּה טוֹבָה
וּרְחָבָה וְנָסְבָה
וְיוֹשְׁבָה / בְּטַבּוּר עוֹלָם, עִיר גְּבוֹהָה וּבְצוּרָה
בָּרָא שׁוֹכֵן מְעוֹנִים
בָּהּ גְּפָנִים וּתְאֵנִים
וְרִמּוֹנִים / וְגַם זַיִת שֶׁמֶן וּדְבַשׁ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה
נִפְלָאָה אַהֲבָתָהּ
לְעֶצֶם קְדֻשָּׁתָהּ
טוֹבָתָהּ / אֲוִירָהּ מְחַכִּים מַרְבֶּה חָכְמָה וּסְבָרָא
חֶמְדַּת מִכְּלַל כָּל תֵּבֵל
נִקְרֵאת נַחֲלַת חֶבֶל
אֵל סוֹבֵל / עוֹלָם בִּזְרוֹעַ וְגַם כֹּחַ גְּבורָה
סְגֻלַּת כָּל מְדִינוֹת
אֶרֶץ לֹא בְּמִסְכֵּנוּת
מְזוֹנוֹת / לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ, תָּמִיד טוֹבָה יְתֵרָה
יָהּ אֶל רָם וְנַעֲלָה
נָתַן אוֹתָהּ נַחֲלָה
לִתְהִלָּה / לְזֶרַע יִצְחָק הֵמָּה בְּנֵי גְּבִירָה
נְפוֹצוֹתֵינוּ כַּנֵּס
וּכְמוֹ צֵאתִי מֵחָנֵס
עָשָׂה נֵס / וְהַחְזֵר לְיָשְׁנָהּ מְהֵרָה עֲטָרָה
חֵן שְׂפָתַי יָהּ תִּרְצֶה
מְקוֹם פַּר וְשׁוֹר וָשֵׂה
לְאִשָּׁה / הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה בַּשִּׁיר בְּזִמְרָה
זְבוּל מִקְדָּשִׁי בְּנָהּ
בְּחַסְדָּךְ שׁוֹכֵן סְנֶה
וְתִקְנֶה / עֲדָתְךָ אֲשֶׁר בֵּין עַמִּים פְּזוּרָה
קוֹמֵם מִקְדָּשׁ וּמִגְדָּל
וְאָרַב חָדוֹל יֶחְדַּל
וְיִדַּל / וַאֲזַי שִׁמְךָ יִגְדַּל, אֶל גָּדוֹל וְנוֹרָא
- 3. בנעימה ברורה: מתוך ברכת ׳יוצר אור׳ בשחרית. 5. עשר ידות: פי עשרה, והשווה קידושין מט ע״ב. 6. נכבדות… האלהים: על־פי תה׳ פז, ג. תדירא: תמיד, וראה: דנ׳ יז, כא. 7. יפה… ארץ: על-פי תה׳ מח, ג. 9. דר ערץ: כינוי לקב״ה שוכן שמים. צבי… תפארה: על־פי יח׳ כ, ו ן טו; יר׳ ג, יט, והשווה כתובות קיב ע״א וגיטין נז ע״א. 10־12. דורך… וכפרה: שכל ההולך ארבע אמות בארץ ישראל, נמחלים לו כל עוונותיו(כתובות קיא ע״ב). 17. ורחבה ונסבה: על-פי יח׳ מא, ז. 18. בטבור… ובצורה: על-פי יח׳ לח, יב. 21-19. ברא… ושעורה: על-פי במ׳ כ, ה; דב׳ ח, ח ועוד. 22. נפלאה אהבתה: על־פי שמ״ב א, כו. 24. אוירה… וסברא: על-פי ב״ב קנח ע״ב: ׳רבי זירא… אוירא דא״י מחכים׳. 25. חמדת… תבל: על-פי תה׳ נ, ב. 27-26. נקראת… סובל: על-פי דב׳ לב, ט; תה׳ קה, יא. 30-29. ארץ… מזונות: על-פי ברכות לו ע״ב; מד ע״א: ׳וללמדך שאין א״י חסרה כלום׳. לא… בה: על-פי דב׳ ח, ט. 33. בני גבירה: כינוי לעם ישראל, בניה של שרה כעד בני הגר. 34. נפוצותינו כנס: על-פי יש׳ יא, יב. מחנס: כינוי למצרים על-פי יש׳ ל, ד. 36. והחזיר… עטרה: על-פי יומא סט ע״ב. 37. חן… תרצה: על פי הו' יד, ג וראה רש"י שם.בחסדך שוכן סנה: כינוי לקב״ה, על־פי דב׳ לג, טז. 42. ותקנה… פזורה: על-פי תה' עד, ב. 45 – ואזי…יגדל: על-פי שמ״ב ז, כו; דה״א יז, כד. אל… ונורא: על-פי דב׳ ח, טו; דנ' ט, ד ועוד.
דּוֹר יְשָׁרִים / קִבְּלוּ לְדוֹר דּוֹרִים-פיוט לפורים-רבי דוד בן אהרן חסין
126 – דור ישרים קבלו לדור דורים.
נה. דּוֹר יְשָׁרִים / קִבְּלוּ לְדוֹר דּוֹרִים
שיר בן שישה עשר טורים משולשים. הצלעות אינן שוות באורכן.
חריזה: א/א/ב ג/ג/ב ד/ד/ב.
משקל: ארבע / שבע / תשע הברות בהתאמה.
כתובת: פיוט לפורים. נועם ׳בתוך קהל׳ או נועם ׳בני אלי חי׳.
סימן: דויד בן אהרון אמיץ.
מקור: א-כז ע״א; ק-כב ע״א.
דּוֹר יְשָׁרִים / קִבְּלוּ לְדוֹר דּוֹרִים / לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפּוּרִים
וּמָה רָאוּ / עַל כָּכָה וּמָה מָצְאוּ / כִּי אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים
יוֹם קָם אִישׁ צַר / לַמָּוֶת אוֹתָם מָסַר / לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד וּלְהַחֲרִים
דְּמֵי עֶרְכָּם / לִקְנוֹתָם בּוֹ נִתְחַכָּם / בַּעֲשֶׂרֶת אֶלֶף כִּכְּרַיִם
5 בְּחֶמְלָתוֹ / אֶל חַי קִלְקֵל מַחְשַׁבְתּוֹ / אֲשֶׁר חָשַׁב עַל עַם נִבְחָרִים
נֹעַם שִׂיחַ / עָלֵינוּ לְשֶׁבַח / לַאֲדוֹן כָּל יוֹצֵר יְצוּרִים
אֲשֶׁר פָּדָה / יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה / מִבֵּין שְׁנֵי אֲרָיוֹת וּכְפִירִים
הַלְלוּהוּ / יְרֵאָיו כַּבְּדוּהוּ / שִׁירוּ לוֹ שִׁירִים וּזְמִירִים
רֵעִים אִכְלוּ / שְׁתוּ, שִׂכְרוֹ, דּוֹדִים גִּילּוּ / בְּיֵין טוֹב שׁוֹקֵט עַל שְׁמָרִים
10 וּמִשְׁלוֹחַ / מָנוֹת לָשׂוּשׂ וְלִשְׂמֹחַ / כָּל יִשְׂרָאֵל כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים
וּמַתָּנוֹת / מָעוֹת יָפוֹת וַהֲגוּנוֹת / לָאֶבְיוֹנִים כָּל טוֹב חֲסֵרִים
נָגִילָה בָּךְ / הוֹשַׁעְתָּ עַמָּךְ קְרוֹבָךְ / וְהַיָמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים
אֵל נְקָמוֹת / ה' אֵל נְקָמוֹת / הוֹפִיַע עַל שׂוֹנְאִים וְעָרִים
מָתַי יְבוּא / אִישׁ אֲשֶׁר שֶׁהַכֹּל בּוֹ / צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים
15 יִנּוֹן שְׁמוֹ / מָשִׁיחַ לְפִי תֻּמּוֹ / וְנֶאֶסְפוּ בּוֹ כָּל הַהֲדָרִ"ים
צוּר מִתְנַשֵּׂא / נִפְלָאוֹת עוֹד תַּעֲשֶׂה / בִּימֵי צֵאת מֵאֶרֶץ הַמִּצְרִים
- 1. דור ישרים: על-פי תה׳ קיב, ב. קבלו… הפורים: על־פי אס׳ ט, כז. 2. ומה… ומה: על-פי אס׳ ט, כו. כי… גבורים: הלשון על־פי שמ״ב א, יט, וכאן בלשון לעג לנפילתו של המן. 3. איש צר: הוא המן, על-פי אס׳ ז, ו. למות… ולהחרים: על-פי אס׳ ז, ד. 4. בעשרת אלף ככרים: על-פי אס׳ ג, ט. 5. קלקל מחשבתו: על-פי תפלת ׳על הנסים׳ לפורים. 6. עלינו… כל: על־פי תפילת ׳עלינו לשבח׳. 7. מבין… וכפירים: על-פי איכ״ר א, מה ׳אשיב מבין שני אריות׳. 8. הללוהו… כבדוהו: תה׳ כב, כד. שירו… וזמירים: תה׳ קה, ב. 8. הללוהו… כבדוהו: תה׳ כב, כד. שירו… וזמירים: תה׳ קה, ב.9. רעים… דודים: על־פי שה״ש ה, א, וכיוון למצוות סעודה בפורים. שוקט על שמרים: על-פי יר׳ מח, יא. 10. ומשלוח מנות: על-פי אס׳ ט, כב, וכיוון למצוות היום. כל… חברים: על-פי שו׳ כ, יא. 11. ומתנות… לאביונים: על-פי אס׳ ט, כב. 12. נגילה בך: על-פי שה״ש א, ד. עמך: על-פי המשקל צריך להיות עם. והימים האלה נזכרים: על־פי אס׳ ט, כח. 13. אל… הופיע: על-פי תה׳ צד, א. וערים: שונאים, על־פי שמ״א כח, טז. 14. איש… בו: על-פי סוטה מז ע״ב. צדק ומשפט ומישרים: על-פי מש׳ א, ג. 15. ינון שמו: על־פי תה׳ עב, יז. משיח לפי תמו: חידוד נאה על-פי הביטוי ׳מסיח לפי תומו׳, יבמות קכא ע״ב ועוד. ונאספו… ההדרים: חידוד על-פי בר׳ כט, ג, ועניינו שכל המידות הטובות מצויות במשיח. 16. נפלאות… המצרים: על-פי מי׳ ז, טו.
אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת אֵל חָי-פיוט לפסח-רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו
21 – אזכיר תהלות אל חי
בתהילת ה׳ ובסיפור יציאת מצרים. לקדיש. שיר מעין אזור בן שש מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף א, טור ענף ב וטורי אזור. בכל טור שתי צלעיות.
חריזה; א/ב א/ב א/ב ג/ג ג/ב ד/ה ד/ה ד/ה ו/ו ו/ב.
משקל: בטורי הענף שבע הברות בצלעית א וחמש הברות בצלעית ב. בטורי האזור שבע הברות בכל צלעית.
כתובת: פיוט. נעם ׳נאוה את וגם שירך. סימן: אני דוד, לקדיש. מקור: א־ לד ע״ב; ק- לו ע״ב¡ נ״י 3097 – 21 ע״ב.
אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת אֵל חָי / מְאֹד נַעֲלָה
תּוֹךְ רֵעַי וְגַם אֶחָי / עֵדָה כְלוּלָה
מִזִּמְרַת שִׁיר שְׁבָחָי / רֹן וְצַהֲלָה
בִּבְנֵי נֹף פָּרַץ פֶּרֶץ / צוּר שׁוֹכֵן שֶׁמִּי עֶרֶץ
5- הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ / מִצְרַיִם לַיְלָה
נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חַם / שָׁם דָּר עֲלִיָּה
הִכְנִיעַ הִתִּישׁ כֹּחָם / נַפְשָׁם לֹא חִיָּה
בְּיָד חֲזָקָה נִלְחָם / בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה
בְּאוֹתוֹת גַּם בְּמוֹפְתִים / בְּמוֹרָאִים וּשְׁפָטִים
10- בְּעַקְרַבִּים בְּשׁוֹטִים / עָשָׂה בָּם כַּלָּה
יָצָא בְּעֵמֶק עָכוֹר / צוּר הִשְׁפִּיל קַרְנָם
הָרַג הִכָּה כָּל בְּכוֹר / רֵאשִׁית כָּל אוֹנָם
וְהוֹרִישׁ לְעַם מָכוּר / אֶת כָּל קִנְיָנָם
בַּחֲצוֹת לַיְלָה הַהִיא / קוֹל צֹחָהּ קוֹל נְהִי
15- בְּמִצְרַיִם וַתְּהִי / צְעָקָה גְדֹלָה
דַּלִּים וּשְׁפָלִים שָׂשׂוּ / קָמוּ עָמָדוּ
וְעוֹבְדֵי אֱלִיל בֹּשׁוּ / וַיִתְגּוֹדָדוּ
כִּי זֵכֶר דֶּבֶק קָדְשׁוֹ / אַבְרָהָם עַבְדוֹ
וְיוֹצִיאֵם בְּשָׂשׂוֹן / בְּיָד רָמָה וְעֶלְצוֹן
20- לְאוֹר מֵחֹשֶׁךְ אִישׁוֹן / וּמֵאֲפֵלָה
וְרַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל / אֲשֶׁר גְּמָלָם
כְּרַחֲמָיו חֶסֶד אֵל / אֱלֹהֵי עוֹלָם
הִצְמִיחַ לָהֶם גּוֹאֵל / מִצַּר הִצִּילָם
קִבְּצָם מֵאֲרָצוֹת / אַל אֱלֹהֵי הָעֵצוֹת
25- צִוָּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת / פֶּסַח וּמִלָּה
דִּגְלֵנוּ מֵהַר תָּקִים / חַי דָּר שָׂמִים
וּמֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים / מִקַּצְוֵי אִיִּים
קַבֵּץ עַם בְּךָ דְּבֵקִים / מִבֵּין הַגּוֹיִים
נִפְלָאוֹת חִישׁ הַרְאֵנוּ / כְּמֵאָז גְּמַלְתָּנוּ
30- תִּתְגַּדַּל צוּר מַלְכֵּנוּ / תִּתְקַדַּשׁ סֶלָה
- 1. אזכיר… חי: על-פי יש׳ סג, ז. מאוד נעלה: על-פי תה׳ מז, י. 2. רעי וגם אחי: על-פי תה׳ קכב, ח. עדה כלולה: כינוי לישראל הכלולים במעלות רבות. 3. מזמרת… צהלה: באמצעות שירתי, ותאר שירה זו במלים נרדפות. 4. בני נוף: כינוי למצרים על-פי יר׳ ב, טז. פרץ פרץ: פגע, על-פי שמ״ב ו, ח. צור… ערץ: כינוי לקב״ה. 5. הוציאך… לילה: על־פי דב׳ טז, א. 6. ארץ חם: מצרים, על-פי תה׳ קו, כא-כב. דר עליה: כינוי לקב״ה, רווח בפיוט הקדום. 9-8. ביד… ושפטים: על-פי דב׳ ד, לד; שם׳ ו, ו. 10. בעקרבים… כלה: ציורים למכות שהכה ה׳ את מצרים, על־פי מל״א יב, יא. עשה בם כלה: על-פי יר׳ ל, יא. 11. בעמק עכור: כינוי מליצי למצרים העכורים. עמק עכור: על־פי יהו׳ ז, כד. צור… קרנם: הקבה השפילם. 12. הרג… אונם: על-פי תה׳ קה, לו. 13. עם מכור: כינוי לישראל, על-דרך אס׳ ז, ד: ׳כי נמכרנו אני ועמי׳. והוריש… קנינם: הקב״ה הוריש לעם ישראל את כל רכושם של מצרים, על-פי שמ׳ יב, לה-לו. 15-14. בחצות… גדולה: על-פי שמי יב, כט-ל. לילה ההיא: לילה לשון נקבה על דרך הערבית. קול נהי: על-פי יר׳ ט, יח.16. דלים ושפלים: ישראל. קמו עמדו: נזקפה קומתם. 17. עובדי אליל: מצרים. בשו ויתגודדו: נכלמו ופצעו עצמם, מעשה התאבלות. הלשון על-פי מל״א יח, כח. 18. כי… עבדו: על-פי תה׳ קה, מב. מה שהבטיח לאברהם בבר׳ טו, יד. 19. ויוציאם בששון: על-פי תה׳ קה, מג. ביד רמה: על-פי שם׳ יד, ח. 20. לאור… מאפילה: מאפל הגדול אל אור הגאולה. אישון ומאפיל: על-פי מש׳ ז, ט. הצורה על-פי יר׳ ב, לא. 22-21. ורב… חסד: על-פי יש׳ סג, ז. 23. הצמיח… גואל: על-פי ברכת ׳מצמיח קרן ישועה בתפלת העמידה׳. מצר הצילם: על-פי תה׳ קז, ו. 23־24. קבצם מארצות: על־פי תה׳ קז, ב-ג. אלהי העדות: כינוי לקב״ה, על-פי יר׳ לב, יט. 25. ציוה… מלה: על־פי שם׳ יב, מח, וראה שמו״ר פז, ג: ׳בשני דמים נצולו ישראל ממצרים בדם פסח ובדם מילה׳. 26. דגלנו… תקים: על־פי ׳יום ליבשה׳ לריה״ל. 27. ארץ מרחקים: כינוי לגלות, על-פי יר׳ ח, יט. קצווי איים: על-פי יש׳ סו, יט. 28. קבץ… הגויים: על-פי תפלת מוסף לשלושת הרגלים: ׳וקרב פזורינו מבין הגויים׳. 29. נפלאות חיש הראנו: מי׳ ז, טו. כמאז גמלתנו: על-פי יש׳ סג, ז. 30. תתגדל… סלה: קשר לפתיחת הקדיש, ייעוד הפיוט.
אִם קָמַי קָמוּ עַל רֹאשִׁי / ה' מָגֵן בַּעֲדִי-רבי דוד בן אהרן חסין
אִם קָמַי קָמוּ עַל רֹאשִׁי / ה' מָגֵן בַּעֲדִי
רה. אם קמי קמו על ראשי
נגד בעלי אמונות נפסדות. על-פי עדות רומאנילי (עמ' 111) מכוון שיר זה כנגד הבונים החופשיים, וראה כתובת נ״י 4. שיר מעין אזור בן תשע מחרוזות. הטור השני של המדריך משמש רפרין. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור אחד.
חריזה: א/ב א/ב בבבא גגגא וכר.
משקל: שמונה הברות בכל טור.
כתובת: פיוט נועם מרובע. סימן: אנכי דויד בן חסין. ננ״י 4: שיר יסדתי על כת ליצנים בגיברלטר].
מקור: ק־ ח ע״ב; נ״י 3097 – 28 ע״ב (נ״י 3); נ״י 4517 – 8 ע״א (נ״י 4).
מתוך הספר "משא בערב" לשמואל רמאנילי: עמוד 111
"עד במא״רוק הוליך הקול את שם להקת הבונים חפשים. ובל ידעו מה הוא ינאצו האנשים האלה ויגרשום מהסתפח בנחלת ה׳ לאמר, כי הזונה אחריהם עובד אלהים אחרים. ויורו עליהם זיקי שיר אשר הסוגר הוא הפסוק: ׳בסודם אל תבא נפשי, בקהלם אל תחד כבודי׳; ואומרים כי עליהם דבר יחזקאל:
׳לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׳. רק הזדון יפתנו לשפוט את הנעלם ממנו; העור לא יבחין הצבעים.
אִם קָמַי קָמוּ עַל רֹאשִׁי / ה' מָגֵן בַּעֲדִי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
נֶגֶד תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה
בְּדוּ אֱמוּנָה חֲדָשָׁה
5- הֶעֱמִיקוּ לְהַסְתִּיר עֵצָה
לְהֶפֶךְ לַמַּשְׁחִית הָדִּי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
כָּרְתוּ בְּרִית, אֹמֶר גָּזְרוּ
פֶּה לָהֶם לֹא יְדַבְּרוּ
אָכֵן בִּרְמִיזָה יַכִּירוּ
10 זֶה הוּא רֵעִי, זֶה הוּא דּוֹדִי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
יוֹם אֱמוּנָתָם שָׁמַעְתִּי,
לְשֵׁמַע אֹזֶן נִבְהַלְתִּי,
חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמַהְתִּי
נֶגְדָּם עָמַדְתִּי עַל עָמְדִי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
15 דָּחִיתִי בְאַמַּת הַבִּנְיָן
אֶת דִּבְרֵיהֶם בְּכָל עִנְיָן
נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּן
וּלְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כְּבוֹדִי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
וַאֲנִי בְּלֵב וּשְׂפָתַיִם
20 מַאֲמִין בֶּאֱלֹהִים חַיִּים
הִנֵּה עֵדִי בַּשָּׁמַיִם
וּבַמְּרוֹמִים סָהֲדִי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
יִרְאַת שַׁדַּי לִי תֶּעֱרַב
וְעִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב
25 וַאֲלֵיהֶם בְּעֵת אֲקָרֵב
תִּעֲבוּנִי מְתֵי סוֹדִי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
דִּבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי
דִּמּוּ, חָשְׁבוּ לְאַבְּדֵנִי
בַּעֲצַת נָחָשׁ קַדְמוֹנִי
30 מֵעָלַי נָשְׂאוּ רְדִידִי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
בּשֶׁת וּכְלִמָּה יַעֲטוּ
מִדַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה נָטוּ
נֶאֶסְפוּ וְיִתְלַקְּטוּ
יָצְאוּ נִצָּבִים לְנֶגְדִּי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
35 נָתְנוּ רְשָׁעִים לִי פַּחִים
לִבְנוֹת בַּיִת הֵם שְׁלוּחִים
לְהַקְרִיב עוֹלוֹת וּזְבָחִים
וַאֲנִי אֵין לְאֵל יָדִי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
חֵלֶק בְּדָוִד אֵין לָהֶם
40 עֵת רִמָּה תְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם
לֹא מֵהֶם לֹא מֶהֱמֵהֶם
לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
סוּרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנִּי
יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי
45 הַמֶּלֶךְ יֹצְרִי וְקוֹנִי
אֲשֶׁר עָשַׂנִי יְהוּדִי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
יִתְבָּרַךְ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ
מִן הַתּוֹעִים הִבְדִּילָנוּ
בְּכָל לִבִּי אֶעֶבְדֶנּוּ
50 בְּכָל נַפְשִׁי וּבְכָל מְאֹדִי
בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי / בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
נָא הָשֵׁב לִבָּם אֵלֶיךָ
וְקָרֵב קֵץ מְשִׁיחֶךָ
דִּבַּרְתָּ לַחֲסִידֶיךָ
מָצָאתִי אֶת דָּוִד עַבְדִּי
דִּבַּרְתָּ…
- 1. אם… קמו: על-פי שמ״ב כב, מ; תה׳ נד, ה. קמי, אויבי הקמים עלי, על ראשי, על-פי איכה ג, נד. ה׳… בעדי: על-פי תה׳ ג, ד. 2. בסודם… כבודי: על-פי בר׳ מט, ו. 4. בדו: על-פי מל״א יב, לג. 5. העמיקו… עצה: על-פי יש׳ כט, טו. 6. להפוך… הוד: על-פי דני י, ח. 7. כרתו ברית: על-פי יהו׳ ט, טו; יר׳ לד, יח. אומר גזרו: על-פי איוב כב, כח. 8. פה… ידברו: על-פי תה׳ קלה, טז. 9. אכן… יכירו: על-פי יבמות קח ע״ב: ׳דמכרת ברמיזותיו וקריצותיו׳. ובנ״י 3 – ׳ברמיזות׳. 10. זה… דודי: על-פי שה״ש ה, טז. דודי ורעי הם כינויים לקב״ה. 12. לשמע אוזן: על-פי תה׳ יח, מה; איוב מב, ה. 13. חשתי… התמהמהתי: תה׳ קיט, ס. 14. עמדתי… עומדי: על-פי דג׳ ח, יח. 15־20. נ״י 3 מחליף בין מחרוזת רביעית למחרוזת שביעית וחסרה בו המחרוזת השישית בנוסח שלפנינו. 15. דחיתי… הבנין: אמת הבניין היא מוט באורך אמה ושמשה את הבנאים למדידת גדלים, כלים יז, י: ׳דחפו באמת הבנין׳. וכן שבת לא ע״א: ׳דחפו באמת הבנין שבידו׳. 17. נאמן… הדין: על-פי עבודה זרה טז ע״ב. 18. ולאחר… כבודי: על-פי יש׳ מב, ח; שם, מח, יא. 19. בלב ושפתיים: על-פי מש׳ כו, כג. 20. אלוקים חיים: שמ״א יז, כו, לו ועוד. 21-22. עדי… טהרי: על-פי איוב טז, יט. 23. יראת שדי: על-פי איוב ו, יד. 24. ועם… תתערב: מש׳ כד, כא. שונים הם אוהבי תמורות או בני עמים אחרים. 26. תעבוני… טודי: על-פי איוב יט, יט. במתי סודי הם ידידי. 27. דברי… טבבוני: תה׳ קט, ג. 28. דימו… לאבדני: על־פי שו׳ כ, ה. 29. נחש קדמוני: הוא כינוי לנחש שהיה בגן עדן. למשל סוטה ט ע״ב, ורמז לכך שהוציא עליו דיבה כי הוא נוטה לחברי הכת. 30. מעלי… רדידי: על-פי שה״ש ה, ז. 31. בושת… יעטו: על-פי תה׳ עא, יג. 32. מדרכה… תורת: על-פי אבות ו, ד: ׳… כך הוא דרכה של תורה – פת במלח תאכל׳. 33. נאטפו ויתלקטו: על-פי שו׳ יא, ג. 34. יצאו ניצבים: על-פי במ׳ טז, כז. 35. רשעים… פחים: על-פי תה׳ יא, ו. ׳פחים׳ הם גחלי אש. 36. לבנות בית: על-פי מל״א ה, יז. 37. להקריב… וזבחים: על־פי מל״ב י, כד; שמ״א טו, כב. 38. ואני… ידי: על-פי בר׳ לא, כט; נחמי ה, ה. וכוונתו שאין ביכולתו לעשות להם רע. 39. חלק… להם: על-פי שמ״ב כ, א. 40. עת… עליהם: על-פי איוב כא, כו, והכוונה לזמן מותם. 41. לא… מהמהם: על-פי יח׳ ז, יא, לא ישאר מהם מאומה ולא מהמייתם ושאונם. 42. לא… עמדי: איוב ט, לה. 43. סורו… ממני: על-פי תה׳ קיט, קטו. 44. ירא… אדוני: על-פי יונה א, ט. והמילה אדוני היא כינוי לקב״ה. 45. המלך יוצרי: על-פי יש׳ מט, ה. וקוני: על-פי מש׳ ח, כב. 46. אשר… יהודי: לקוח ממטבע הברכות של ברכות השחר כנגד הברכה ׳… שלא עשני גוי׳. 47. יתברך… אלוהינו: על-פי ברכת יוצר אור שבק״ש: ׳… תתברך ה׳ אלוהינו׳. 48. מן… הבדילנו: על-פי התפילה ׳ובא לציון׳: ׳ברוך הוא אלוהינו… והבדילנו מן התועים׳. 50-49. בכל… מאודי: על-פי דב׳ ו, ה. 51. השב… אליך: על-פי איכה ה, כא ועוד. 52. וקרב… משיחך: על-פי הפיוט: ׳יגדל אלוקים חי… ישלח לקץ הימים משיחנו׳. 53. דיברת לחסידיך: על-פי תה׳ פט, כ. 54. מצאתי… עבדי: על־פי תה׳ פט, כא
פיוט לכבוד חתן מפואר, אשר נשא אשה בת יוחסין, וכוננתי לכבוד שניהם זה השיר.אֲהַלֵּל אַבִּיעַ אֹמֶר-רבי דוד בן אהרן חסין
7 – אֲהַלֵּל אַבִּיעַ אֹמֶר
לשמחת חתן וכלה. שיר מעין אזור ובו מחרוזת פתיחה בת ארבעה טורים וחמש מחרוזות. בכל מחרוזת שני טורי ענף וטור אזור, כל טור מתחלק לשניים.
חריזה: א/בא/בג/בג/ב ד/הד/הה/ב ו/זו/זז/ב.
משקל: שמונה הברות בצלע.
כתובת: פיוט לכבוד חתן מפואר, אשר נשא אשה בת יוחסין, וכוננתי לכבוד שניהם זה השיר.
סימן: אני דוד.
מקור: ק־ נח ע״ב.
אֲהַלֵּל אַבִּיעַ אֹמֶר / אֲנִי מַעֲשֵׂי לְמֶלֶךְ
בְּזִמְרָה נָאָה אֲזַמֵּר / לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶלֶךְ
לִכְבוֹד עֲנַף עֵץ עָבוֹת, הֲדָס, / אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ
אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ / כַּלָּה כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ
5- נוֹדְעו לָהּ מַעֲלוֹת טוֹבוֹת / מִכָּל בָּנוֹת וַעֲלָמוֹת
חֲשִׁיבוּת גַּם זְכוּת אָבוֹת / נֶחְלַם אֶל יֵ"ש עוֹלָמוֹת
וּמִנַּחֲלִיאֵל בָמוֹת / לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ
יְהִי רֹב שָׁלוֹם בְּחֵילוֹ / אֲחִ"י טוּ"ב וַאֲחִ"י נֹעַם
אֲשֶׁר עָלְתָה לְגוֹרָלוֹ / מֵעֲצָמָיו זֹאת הַפָּעַם
אֶחָד מְיֻחָד שֶׁבָּעָם / חָפֵץ בִּיקָּרוֹ הַמֶּלֶךְ
דִּבּוּק נָאֶה יָפֶה דָּבֵק / חָכָם יָבִין לַאֲשׁוּרוֹ
בַּעֲפַר תּוֹרָה הִתְאַבֵּק / וְלָעַד לֹא יְכַבֶּה נֵרוֹ
אַבִּיר יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ / בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ
וּבַת שֶׁבַע לִבֵּךְ תְּנִי / שִׁמְעִי וּרְאִי הַטִּי אָזְנֵךְ
בֵּצְּדָקָה תִּכּוֹנָנִי / עַל דַּל וְדָךְ פִּקְחִי עֵינֵךְ
וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי קוֹנֵךְ / וְנִשְׁמַע פִּתְגָּם הַמֶּלֶךְ
דְּבָרַי הֵם יַעֲלוּ עָל / יִתֵּן לָךְ אַל שׁוֹכֵן רוּמָה
בִּרְכוֹת שָׂמִים מִמָּעַל / לְמַזַּל כְּסִיל וְכִימָה
בָּנִים מְלֵאִים כָּל חָכְמָה / כִּי כֵּן מִצְוַת הַמֶּלֶךְ
- 1. אומר… למלך: תה׳ מה, ב. ושם מדובר גם בזיווג המלך. 2. לרקמות הובל למלך: על-פי תה׳ מה, טו. 3. לכבוד… הדס: כינוי לחתן, על-פי וי׳ כג, מ. 6. חשיבות: מצד עצמה. זכוה אבות: מצד ייחוסה. נחלם… עולמם: שיזכו לעלות עוד יותר ולהיות על במות, על-פי במ׳ כא, יט. לתת… המלך: אס׳ ב, ט. וכאן מה שנתן לה הקב״ה. 8. יהי… בחילו: על-פי תה׳ קכב, ז. אחי… נעם: שטוב ונעים הוא החתן. 9. מעצמיו זאת הפעם: על-פי בר׳ ב, ג. 10. אחד מיוחד שבעם: על-פי רש״י לבר׳ כו, י: ׳אחד העם. המיוחד בעם זה המלך. חפץ ביקרו המלך: על-פי אס׳ ו, ו ועוד. 11. דיבוק נאה: שבח לזיווג. 14. ובת שבע: פנייה לכלה לאמור ׳בת־שבע לבך תני׳ וייתכן כי רמז לשם הכלה. 15. בצדקה… עינייך: לפי שהאשה מצויה בבית וקרובה למצוות צדקה, על-פי יש׳ נד, יד. 16. ונשמע פתגם המלך: תשמעו מצוות ה׳ ודבריו, על־פי אס׳ א, כ. 17. דברי… על: דברי תפילתי וברכתי יתקבלו למעלה. 18. ברבות שמים ממעל: על־פי בר׳ מט, כה.
יְחִידָה רַעְיָה, גַּל נָעוּל גַּן רָוֶה-לשמחת חתן וכלה-רבי דוד בן אהרן חסין
150 – יְחִידָה רַעְיָה, גַּל נָעוּל גַּן רָוֶה
לשמחת חתן וכלה. שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות ומדריך. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. במדריך שני טורים
ארוכים המתחלקים לשתי צלעות. הטור השני משמש רפרין, המתחלף במחרוזת האחרונה.
חריזה: א/ב/א/ב גגגב דדדב
משקל: יא הברות בטור ובצלעות המדריך.
כתובת: פיוט יסדתיו לשמחת חתן וכלה והוא נועם ׳יחיד ומיוחד וקדמוני׳ או נועם ׳אהגה כיונה׳.
סימן: י-ה-ו-ה אמת ובסופו דוד.
מקור: א-לא ע״א; ק-לב ע״ב.
יְחִידָה רַעְיָה, גַּל נָעוּל גַּן רָוֶה / הַלְלִי יוֹצֶרְךָ לְבָבוֹת בּוֹחֵן
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן
הַיָּפָה בְּנָשִׁים כַּלָּה כְּבוּדָה
נָעַמְתְּ מְאֹד מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה
5מִזָּהָב וּמִפַּז מֵאָדָם וּפִטְדָה
בְּעֵינֵי כָּל רֹאַיִךְ אַתְּ נוֹשֵׂאת חֵן.
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן
וּדְמוּת פָּנַיִךְ רַעְיָתִי הֵן יִדְמוּ
לְיָרֵחַ יָקָר מָלֵא בֶּן יוֹמוֹ
בָּרוּךְ הָאֵל שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ
10בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת, וַיֹּאמֶר לִמְצֹא חֵן.
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן
הַלֹּא אֲבַקֵּשׁ לְךָ בֵּית מְנוּחָה
תּוֹךְ נְוֵה שָׁלוֹם בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה
כָּבֵד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד בְּמִנְחָה
הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשׁוּאוֹת חֵן חֵן.
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוָה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן
15 אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ יָפָה וַהֲגוּנָה
עַל-מָה וְעַל-מַה דּוֹדַי לָךְ אֶתְנָה
רַבּוֹת בָּנוֹת אַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה
שֶׁקֶר הַיֹּפִי וְהֶבֶל הַחֵן.
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן
מֵהָרֵי בּוֹאִי לְגַנֵּי אֲחוֹתִי
20 אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי
וְלָקַחְתְּ מִיָּדִי אֶת בִּרְכָתִי
אִם־נָא כִּי מָצָאתִי בְּעֵינַיִךְ חֵן.
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן
תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל הֵנָּה
שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל לֵאָה וְחַנָּה
25 לִקְרָאתָהּ הַבָּנוֹת צְאֶינָה וּרְאֶינָה
כָּלִיל תִּפְאֶרֶת לְרֹאשָׁהּ לִוְיַת-חֵן.
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה / אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן
דָּוִד הַמֶּלֶךְ מִגִּזְעוֹ מָשִׁיחַ
בְּשִׁירָיו וּשְׁבָחָיו לָךְ יְשַׁבֵּחַ
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת שִׁיר לַמְּנַצֵּחַ
30 לְדָוִד מִזְמוֹר דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן שִׁיר
- 1. יחידה, רעיה: כינויים של חיבה לכלה. גל נעול: על-פי שה״ש ד, יב. גן רוה: על-פי יש׳ נח, יא. 2. כי… נאוה: שה״ש, ב, יד. אילת… חן: על-פי מש׳ ה,יט. 3. היפה בנשים: שה״ש ה, ט. 5. מאדם ופטדה: על-פי שמ׳ כח, יז. 6. בעיני… חן: על-פי אס׳ ב, טו. 8. לירח… יומו: ירח במילואו באמצע החודש, וראה ׳ירח יקר׳, חזן, פרג׳י, עט׳ 230-229. 10-9. ברון… טובות: על-פי הנוסח של ברכת האילנות ׳שלא חסר בעולמו דבר וברא בו בריות טובות׳ (ברכות מג ע״ב). ויאמר למצוא חן: על-פי בר׳ לג, ח. 11. הלא… מנוחה: על-פי רות ג, א. 12. נוה שלום: על-פי יש׳ לב, יח. 13. כבד אכבדך מאד: על-פי במ׳ כב, יז. 14. האבן… חן: על-פי זכ׳ ד, ז. 15. אם… יפה: על-פי שה״ש ה, ט. 16. דודי לך אתנה: על-פי שה״ש ז, יג. 18-17. רבות… החן: על-פי מש• לא, כט-ל. 19. בואי לגני אחותי: על-פי שה״ש ה, א. 20. אל… הורתי: על־פי שה״ש ג, ד. ;:-22. ולקחתי… חן: על-פי בר׳ לג, י־יא. 23. תבורך מנשים: שו׳ ה, כד. 25. צאינה וראינה: ,ל-פי שה״ש ג, יא. 26. כליל תפארת לראשה: על-פי תפילת העמידה בשחרית של שבת, ׳כליל תפארת בראשו נתתה׳. לוית חן: מש׳ ד, ט. 27. דוד… משיח: כמו שנאמר ׳ויצא חוטר מגזע v (יש׳ יא, א). 28. בשיריו… ישבח: על-פי הברכה ׳ישתבח שמך לעד מלכנו׳ בסוף פסוקי ־ימיי 29־30. שיר… מזמור: כותרות של מזמורי תהלים. 29. שיר למעלות: תה׳ קכ, א. 30. לדוד מזמור: תה׳ כד, א. דברי… חן: על־פי קה׳ י, יב.
אֲנִי הַיּוֹם אָשִׁירָה-לכבוד שלוחי א״י. שיר שבח לכבוד שלוח טבריה, רבי שלום עמאר, מחכמי מראכש.
71- אֲנִי הַיּוֹם אָשִׁירָה
לכבוד שלוחי א״י. שיר שבח לכבוד שלוח טבריה, רבי שלום עמאר, מחכמי מראכש שעלה לארץ ישראל (ראה עליו: יערי, שלוחי א״י, עמי 519-518). יש לשער שהשיר המפורסם ׳אוחיל יום יום אשתאה׳, המתאר את טבריה ומדבר בשבחה, נכתב בהשפעתו ועל-פי תיאוריו של רבי שלום. השיר נכתב כנראה בעת ביקור השד״ר במכנאס בשנת 1774. השיר כולל שני טורי מדריך דו-צלעיים ועוד שש מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי סטרופה וטור מעין אזור.
חריזה: א/ב א/ב גגגב וכו׳. משקל: שבע הברות בטור.
כתובת: פיוט יסדתי לכבוד חד מינן דסליק להתם. החכם השלם כהר״ר שלום עמאר שליח טבריה תוב״ב. נועם ׳יא כ׳לאיק׳.
סימן: אני דוד בן חסין.
מקור: א־ מ ע״א; ק- מ ע״א; ב״צ 2144 – 42 ע״א; נ״י 5350 – 34 ע׳׳ב; 3097 ־ 5 ע״א.
אֲנִי הַיּוֹם אָשִׁירָה / לִכְבוֹד סַפִּיר יָהֲלֹם
צְרוֹר הַמֹּר וַיִּקְרָא / אֵלָיו ה' שָׁלוֹם
דָּר שׁוֹכֵן בְּרוּם חֶבְיוֹן
יַשְׁכֵּן תָּמִיד, עֶלְיוֹן,
5 תּוֹךְ עִיר קֹדֶשׁ, עִיר צִיּוֹן
תִּתְעַנֵּג עַל רֹב שָׁלוֹם
וּכְמוֹ פַּעַם בְּפַעַם
קְרָא תּוֹךְ רִבְבוֹת עָם
דַּת דְּרָכֶיהָ נֹעַם
10נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם
דִּרְשׁוּ הַנִּמְצָא כָזֶה
חָכָם עָדִיף מֵחוֹזֶה
מָה נָאֶה מָה טוֹב נֵר זֶה
אוֹהֵב וְרוֹדֵף שָׁלוֹם
15 בְּמוֹשַׁב זְקֵנִים תְ-
¬הֻלַּל. צוּר אוֹרָה יַעֲטֶה
יָחְנְךָ וְגַם יִטֶּה
לְךָ כִּנְהַר שָׁלוֹם
נָאוֹר, דָּגוּל מֵרְבָבָה
20 יַנְחִילְךָ בְּאֶרֶץ טוֹבָה
שָׁם תַּעֲלֶה וּרְאֵה בָ¬-
נִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם
חָסִין קָדוֹשׁ בְּטוּבוֹ
הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ
25 יַדְרִיךְ אוֹתְךָ בִּנְתִיבוֹ
וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם
1-ספיר יהלום: מאבני החושן, והם כינויים לרבי שלום. 2. ויקרא… שלום: על-פי שו׳ ו, כד. 3־6. דר… שלום: כ״י ב״צ מקדים את המחרוזת הבאה. 3. דר… חביון: פנייה לקב״ה, על-פי חב׳ ג, ד. 4. ישכון תמיד: ברכה לרבי שלום, שישכון בארץ־ישראל תמיד ולא ינוד ממנה. 6. תתענג על רוב שלום: על־פי תה׳ לז, א. 8. קרא… עם: המשורר מזמין את רבי שלום לעלות לתורה. השיר הושר לקראת עלייתו. רבבות עם: על־פי הנוהג הגיעו, בוודאי, אנשים רבים לשמוע את דרשתו של השליח. 9. דת: כינוי לתורה. 9־10. דרכיה… שלום: על-פי מש׳ ג, ח. 11. הנמצא כזה: בר׳ מא, לח. 12. חכם עדיף מחוזה: על־פי ב״ב יב ע״א. 13. מה… זה: משחק לשון, על-פי ׳מה נאה ניר זה׳, משנה אבות ג, ט. 14. אוהב ורודף שלום: על־פי דברי הלל שם, א, יב. 15־16. במושב זקנים תהולל: על־פי תה׳ קז, לב. תהולל: חילק את המילה לצורך החריזה. 17־18. יטה… שלום: על-פי יש׳ סו, יב. 19. נאור: ובדפוסים: ׳נורא׳. דגול מרבבה: כינויים הם לקב״ה. 21. שם תעלה: מברכו שיזכה לחזור לארץ ישראל. 22-21. וראה… שלום: תה׳ קלח, ו, וקיצץ בפסוק לצורך השיר. 23. חסין קדוש בטובו: על־פי תפילת ׳אנא בכח׳: ׳חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך׳. 24. השם עבים רכובו: על-פי תה׳ קד, ג. 26. וישם לן שלום: על-פי סופה של ברכת כוהנים, במ׳ ו, כו.
אוֹי מָה בָּא עָלֵינוּ / יוֹם נֶעְדַּר מִתּוֹךְ הֲמוֹנָי רוּחַ אַפֵּינוּ / מָשִׁיחַ ה'-רבי דוד בן אהרן חסין
קלא. אוֹי מָה בָּא עָלֵינוּ
קינה שלישית בסדרת הקינות על ר׳ אליעזר, בתבנית מעין אזורית בת שבע מחרוזות ומדריך בן שני טורים דו-צלעיים. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור (במחרוזת האחרונה טור נוסף). טורי האזור מתחלקים לשתי צלעיות וצלעית א חורזת עם טורי הענף.
חריזה: א/ב א/ב גגגג/ב דדדד/ב וכו׳.
משקל: שתים עשרה הברות בטור.
כתובת: קינה קוננתי על הרב הנז׳(= הנזכר, רבי אליעזר די אבילא). בפקידת שנתו, בצרור החיים תהיה צרורה נשמתו. תמרור ׳לא עלתה ארוכה׳.
סימן: אני דוד חזק.
מקור: א- סא ע״ב; ק- עט ע״א.
אוֹי מָה בָּא עָלֵינוּ / יוֹם נֶעְדַּר מִתּוֹךְ הֲמוֹנָי
רוּחַ אַפֵּינוּ / מָשִׁיחַ ה'
אֶתְפַּלֵּשׁ בְּאֵפֶר וּבְחִיל אֲסַלְּדָה אֶהֱמֶה
כַיוֹנָה וְאֶפְעֶה כַיּוֹלֵדָה
5-וְאֶבְכֶּה לָאוֹבְדִים וְלֹא לַאֲבֵדָה
עַל פִּטְדָה חֲמוּדָה / מְאִירַת אִישׁוֹנָי
נֵר יִשְׂרָאֵל, פַּטִּישׁ חָזָק עַמּוּד הַיְּמָנִי
תָּמַךְ וְהֶחֱזִיק בְּיַד אֶבְיוֹן וְעָנִי
נִלְכַּד נִתְפָּשׂ עֲבוּר פִּשְׁעִי וְרֹב זְדוֹנִי
10-נָסַע נִגְלֶה מֶנִּי / עָלָה לִשְׁמֵי מֵעוֹנָי
יֶרַח וְשֶׁמֶשׁ חָשְׂכוּ וְאָפְלוּ קָדְרוּ
יוֹם בּוֹ נָפַל פְּאֵר הָדוֹר וְגַם הֲדָרוֹ
צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם יִרְאַת הָאֵל אוֹצָרוֹ
קָדוֹשׁ הוּא, תָּאֳרוֹ / כְּמַרְאֶה מַלְאָךְ ה'
15-דֶּגֶל תּוֹרָה הֵקִים מִזּוֹלֵל יָקָר הוֹצִיא
לְזֹאת כָּל עֲדָתִי בָּאֵפֶר הִתְפַּלֵּשׁ
אֵיךְ הוּבַל לִקְבָרִים מִבְחַר מִין הָאֱנוֹשִׁי
מִי יִתֵּן מַיִם רֹאשִׁי / וּמְקוֹר דִּמְעָה עֵינָי
וְתִזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה
20-מִיּוֹם נָפַל רֶכֶב יִשְׂרָאֵל שָׁר הַצָּבָא
סַף נִסְתַּם כָּל חֲזוֹן נִטְמַן נִסְתָּר וְנֶחְבָּא
לַיּוֹצֵא וְלַבָּא / אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה'
דּוֹלֶה מַשְׁקֶה הָיָה נוֹתֵן לִפְתָאִים עָרְמָה
וּמִלְחֶמֶת מִצְוָה נִלְחַם בְּעֹז וְעָצְמָה
25-בְּיּוֹם אַף וְעֶבְרָה הָיָה לָנוּ לְחוֹמָה
גּוֹזֵר יָם הַחֲכָמָה / עוֹקֵר הָרִים וְסִינַי
חוֹסָה יָהּ וַחֲמֹל עַל נַפְשׁוֹ הָעֲדִינָה
זְכוּתוֹ תַּעֲמֹד לְכָל עֲדַת מִי מָנָה
קְרוֹבָיו וּבָנָיו בְּעָזְךָ נַחֵם נָא
30-בִּמְקוֹם קִינָה רִנָּה / בִּגְבוּלָם תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי
וְנַפְשׁוֹ תִּתְעַנֵּג בְּנַּחַל גַּן עֲדָנָי בִּמְקוֹם
- 1. אוי… עלינו: מתוך פיוט קינה לט׳ באב ׳על שוד היכלנו, ועל חורבן בית מחוללנו׳(דודזון, ע: 600). 2. רוח… ה׳: איכה ד, כ. 3. ובחיל אסלדה: על-פי איוב ו, י. אקפוץ מרוב צער. 4. ואפעה כיולדה: על-פי יש׳ מב, יד. 5. ואבכח… לאבדה: על-פי קינתו המפורסמת של בר אבין על מות צדיקים מ״ק כה ע״ב. 6. פטדה: מאבני החושן(שמי כח, יח). 7. נר… הימני: בלשון זו פנו תלמידי רבי יוחנן לרבם לפני מותו, על-פי ברכות כח, ע״א. 9. נלכד… זדוני: שהצדיקים מתים בעוון הדור, על-פי יש׳ נז, א. 10. נגלה: גלה ונתרחק. 11. ירח… קדרו: על-פי יואל ב,י. ועניינו שצבאות השמים משתתפים באבל על מותו. 13. צדיק יסוד עולם: על-פי מש׳ י, כה. יראת האל אוצרו: על-פי יש׳, לג, ו. 14. כמראה מלאן ה׳: על-פי שו׳ יג, ו; יר׳ י, כו וראה טור 15 .3. מזולל הוציא יקר: שהיה משפיע על הבריות לטובה, על-פי יר׳ טו, יח. 17. מבחר מין האנושי: בחיר האנושות כולה והביטוי על דרך ספרות העיון של ימה״ב. 18. מי… עיני על-פי יר׳ ח, כד. 19. ותזנח… טובה: איכה ג, יז. 20. רכב ישראל: על-פי זכר, ח, י. 23. דולה משקה: על-פי המדרש ל׳דמשק׳ אליעזר(בר׳ טו, ב) שהיה ׳דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים׳ (רש״י, שם וכן יומא כה ע״ב). נותן לפתאים ערמה: על-פי מש׳ א, ד. שהיה מחכים את שומעיו. 24. ומלחמת… ובעצמה: שנלחם בקהילתו כנגד עוברי עבירה ומפרי מצוות. 25. ביום… לחומה: שהגן עלינו בצדקתו, על-פי הסליחה הקדומה ׳אנשי אמונה אבדו׳. 26. גוזר ים החכמה: שהוא שולט בחכמה. עוקר הרים וסיני: חריף ובקי, על-פי ברכות סד ע״ב. 28. עדת מי מנה: כינוי לישראל, על-פי במ׳ כג, י. 30. בגבולם: של קרוביו ובניו וסיים בדברי ברכה לנפטר ובדברי נחמה לקרוביו. 31. ונפשו…עדני: על-פי ברכות יז ע״א.
הָהּ לְאִשָּׁה פִּתְאוֹם בָּא עִתָּהּ / וַיְהִי בְּהַקְשׁוֹתָהּ בְּלִדְתָּהּ-רבי דוד בן אהרן חסין.
קסז. הָהּ לְאִשָּׁה
לאשת חיל. קינה בתבנית מעין אזורית בת תשע מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור.
חריזה: אא בבבא גגגא וכר.
משקל: תשע הברות בטור (בדרך־כלל).
כתובת: קינה קוננתיה על אשה יראת ד׳ אשתו של שאר בשרי החכם השלם הדיין המצויין כהה״ר (=כבוד הרב הגדול רבי) יקותיאל בירדוגו נר״ו שמתה מחמת לידה והניחה בן זכר. תמרור ׳שלמו לה״
סימן: אני דוד בן חסין חזק.
מקור: א- סח ע״א; ק- צא ע״ב.
הָהּ לְאִשָּׁה פִּתְאוֹם בָּא עִתָּהּ / וַיְהִי בְּהַקְשׁוֹתָהּ בְּלִדְתָּהּ
אֵבֶל זֶה מְאֹד קָשֶׁה / כָּל יְמוֹתַי לֹא אֶנְשֶׁה
אֲסַחֶה בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה / לַסָּפוּד לְצָרָה וְלִבְכּוֹתָהּ
נִשְׁמַע בַּמָּרָה קוֹל מַר קוֹל נְהִי / צְעָקָה גְּדוֹלָה וַתֶּהִי
5-אֶל נְדֹד יוֹנָה תַּמָּה אַחַת הִיא / לְאִמָּהּ בָּרָה לְיוֹלַדְתָּהּ
יֶחֱרַד לְבָבִי חֲרָדָה / אֶל אִשָּׁה נָאָה וַחֲסוּדָה
מֵאִישׁ נְעוּרֶיהָ נִפְרְדָה / וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּה
דָּמוֹ לְרַפֹּאתָהּ וְלֹא נִרְפָּאתָה / וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה
לַשַּׁחַת קָרְאָה אָבִי אַתָּה / לָרִמָּה אִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ
10-יָקֹד אֵשׁ בִּלְבָבִי יוּקַד יִבְעָר / בְּשָׁמְעִי קוֹל בִּכְיַת הַנַּעַר
אֵל שְׂדֵי אִמּוֹ פִּיהוּ יִפְעַר / לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת אִתָּהּ
דּוֹדִים נוּדוּ וְסִפְדוּ עָלֶיהָ / וְזִכְרוּ כִּשְׁרוֹן מַעֲשֶׂיהָ
בְּאַקְרוֵּיי אַתְנוּיֵּ בְּנַהָא / זֶרַע קָדֵשׁ מַצַּבְתָּהּ
בִּמְקוֹם גִּלָּה שָׂשׂוֹן זוֹ מִילָה / קוֹל נְהִי קוֹלָן קִינָה וִילָלָה
15-צַלְמָוֶת חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה / נֶהֶפְכָה לְאֵבֶל שִׂמְחָתָהּ
נֶאֶסְפוּ בָּהּ כָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת / מֵאַלִּיפוּת מְרֻבָּבוֹת
נֵרוֹת מִצְוָה מִבֵּיתָהּ לֹא כָּבוֹת / וּבְרָכָה מְצוּיָה בְּעִסָּתָהּ
חָסִין קָדוֹשׁ יְשַׁלֵּם פָּעֲלָה / וְיַפִּיל בִּנְעִימִים חֶבְלָהּ
וְגַם רֹב שָׁלוֹם יִלָּוֶה לָהּ / וְיָשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתָהּ
20-חָזָק צוּר אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא / קַבֵּל אוֹתָהּ מִזְבַּח כַּפָּרָה
וּבִצְרוֹר הַחַיִּים צְרוּרָה / תִּהְיֶה נַפְשָׁהּ רוּחָהּ וְנִשְׁמָתָהּ
- 1. בא עתה: הגיע זמן פטירתה. ויהיה בהקשותה בלדתה: על-פי בר׳ לה, יז, בתיאור מות רחל כשילדה את בנימין. 2. לא אנשה: לא אשכח את המקרה המצער הזה. 3. אסחה… אמסה: ארטיב ואמלא בדמעותי, על-פי תה׳ ו, ז. ולבכותה: חידוד לשוני, על-פי בר׳ כג, ב ׳לספד לשרה ולבכותה׳. 4. נשמע קול במרה: על פי יר׳ לא, יד ׳קול ברמה נשמע׳. צעקה גדולה ותהי: שיעורו ׳ותהי צעקה גדולה׳ על-פי שמ׳ יב, ל. 5. אל נדוד: על התרחקותה והסתלקותה. יונה… ליולדתה: על-פי שה״ש י, ט. 6. יחרד… חרדה: על־פי בר׳ כז, לג. נאה וחסודה: על-פי כתובות יז ע״א, ושם בשבח הכלה. 7. ולא… לדעתה: על־פי בר׳ לח, כו. 8. לרפאתה ולא נרפאתה: על־פי יר׳ נא, ט. ויהי… מתה: מחמת לידתה, על־פי בר׳ לח, יח והשווה שורה 2. לשחת… ואחותה: על-פי איוב יז, יד. כשרון מעשיה: על-פי קה׳ ד, ד. 13. באקרויי אתנויי בנהא: בלימוד ובשינון לבניה, בדאגתה לכך שילמדו תורה, על פי ברכות יז ע״א. זרע קדש מצבתה: על-פי יש׳ ו, יג. וכאן עניינו שבניה משמשים לה כמצבת קודש. 14. במקום… ויללה: במקום השמחה וברית המילה לרך הנולד נשמעים קולות האבל על מות אמו. 15. נהפכה לאבל שמחתה: על דרך ׳שמחה לתוגה נהפכה׳ (מו״ק כה ע״ב). 16. מאליפות מרבבות: על-פי תה׳ קמד, יג, וכאן ביטוי לריבוי מדות טובות של הנפטרת. נרות… בעיסתה: כדרך שמתאר המדרש (בר״ר, ס, טז) את אוהל שרה ורבקה וציין בכך, כי הקפידה הנפטרת בשלוש המצוות שבגללן נשים מתות בשעת לידתן (שבת לא ע״ב). 18. חסין: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ פט, ט. ישלם פעלה: על-פי רות ב, יב ותזכה לחלקה בגן עדן. ויפל בנעימים חבלה: יהיה לה חלק טוב ונעים בגן עדן, על-פי תה׳ טז, ו. 19. רב… מנוחתה: על־פי תפילת האשכבה בנוסח הספרדים. 20. מזבח כפרה: קבל מותה כקרבן המכפר על כלל ישראל כמות הצדיקים, על-פי מ״ק כח ע״א; זהר אחרי מות דף נו, ע״ב. 21. ובצרור… נפשה: על-פי שמ״א, כה, כט. נפשה רוחה ונשמתה: על-פי החלוקה המשולשת של הנפש בספר הזוהר ח״א רה ע״ב.
קנז. אָרִים קוֹל יְלָלָה-על רצח שבעה מבני הקהילה.[קהילת מכנאס]-רבי דוד בן אהרן חסין.
על רצח שבעה מבני
קנז. אָרִים קוֹל יְלָלָה
הקהילה.[קהילת מכנאס]
93 – ארים קול יללה
קינה היא קוננתיה בשנה הנזכרת ( תקמ"ג – 1783 ) אל הרג שבעה אנשים ומהם מיחידי קהלינו – קהילת מכנאססימן אנכי דויד
קנז. אָרִים קוֹל יְלָלָה
על רצח שבעה מבני הקהילה.[קהילת מכנאס] קינה בתבנית מעין אזורית בת תשע מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת שני טורי ענף ושני טורי אזור, כל הטורים דו-צלעיים. הצלעות הראשונות של טורי האזור חורזות עם הצלעות השניות של טורי הענף.
חריזה: א/בא/ב ג/דג/דד/בד/ב ה/וה/וו/בו/ב וכר.
משקל: שש-שבע הברות בכל צלע.
כתובת: קינה היא קוננתיה בשנה הנז״ל(תקמ״ג) אל הרג שבעה אנשים ומהם מיחידי קהלינו.
וקוננתי תמרור ׳ארים על שפאים׳.
סימן: אנכי דויד (והאלף כפולה).
מקור: א־ סז ע״א; ק- פז ע״א.
אָרִים קוֹל יְלָלָה / מִסְפֵּד וְתַמְרוּרִים
בְּיָד בְּנֵי עַוְלָה / אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים?!
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ / אַל תִּשְׁקֹט אַל תֶּחֱרַשׁ
אוֹיֵב בָּא בִּגְבוּלֵךְ / פִּרְצָה גְּדוֹלָה פָרָץ
5 טָרַף רָמַס דָּרַס / בְּנֵי אָדָם נִבְחָרִים
רָצַח וְגַם יָרַשׁ / וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים
אֶרֶץ אַל תְּכַסֶּה / דָּם נְפָשׁוֹת נְקִיִּים
רַע מַעֲלָלִים קָשֶׁה / שָׁפַךְ דָּמָם כַּמַּיִם
חָלוּ בָּם יָדַיִם / יְדֵי זָרִים אַכְזָרִים
10 רַגְלֵיהֶם בִּנְחֻשְׁתַּיִם / וִידֵיהֶם אֲסוּרִים
נְקָמוֹת, ה' / אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ
כִּי מוֹנַי בַּהֲמוֹנָי / חַרְבָּם צַוָּאר הִגִּיעַ
כְּמַעְיָן נוֹבֵעַ / יָזוּבוּ מְדֻקָּרִים
תִּצַּל אֹזֶן שׁוֹמֵעַ / לֹא אֲלֵיכֶם כָּל עוֹבְרִים
15 כַּפָּה רֹאשׁ וְאַגְמוֹן / כָּרַת צַר בְּמַזְמֵרוֹת
דַּשָּׁם כְּהִדּוּשׁ כַּמּוֹן / בִּפְצָעִים וַחֲבוּרוֹת
הַשְׁבִּיעָם מְרוּרוֹת / הוֹרִידָם לִצְעִירִים
בְּאֶחָד הַבּוּרוּת / הַמִּבְּלִי קְבָרִים ?!
יָהּ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת / גָּלוּת זֶה הִכְבִּיד אָרָךְ
20 אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת / אִישׁ צַר וְאוֹיֵב עָרָךְ
חֵץ עֲלֵיהֶם דָּרָךְ / גְּזָרָם לִגְזָרִים
קָדְקֹד מֹחָם פָּרָךְ / וּשְׁחָטָם כְּמוֹ פָּרִים
דָּבָר זֶה הַנְּהִיָּה / אוֹ הַנִּשְׁמָע כָּמוֹהוּ ?!
לְעַלְמֵי עָלְמַיָּא / לְמִי עוֹלַל אַשְׁוֵהוּ
25 יוֹם עֶבְרָה יוֹם הַהוּא / חָשְׁכוּ כּוֹכְבֵי מְאוֹרִים
שֶׁמֶשׁ סַהַר כָּהוּ / צַלְמָוֶת לֹא סְדָרִים
וְהָשֵּׁב לִשְׁכֵנֵינוּ / שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם
אוֹיְבֵינוּ צָרֵינוּ / זֵדִים הַבּוֹגְדִים רֵיקָם
מֵהֶם תִּנְקֹם נָקָם / הַחֲרֵם תַּחֲרִים
30 דַּם עֲבָדֶיךָ יֻקָּם / אוֹיְבֶיךָ כִּיקָר כָּרִים.
ה' צַדִּיק אַתָּה / וְיָשָׁר מִשְׁפָּטְךָ
יָפֶה דַּנְתָּ חִיַּבְתָּ / כָּךְ נִגְזַר לְפָנֶיךָ
נִבְלַת עֲבָדֶיךָ / נָתְנוּ אוֹיְבִים וְעָרִים
בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ / לְחַיְתוֹ יְעָרִים
35 דָּמָם לֹא תְּנַקֶּה / וְדַם זַרְעִיוֹתֵיהֶם
וְכוֹס רַעַל תַּשְׁקֶה / לְשׁוֹלְלֵיהֶם הוֹרְגֵיהֶם
נַחֵם נָא אֲבֵלֵיהֶם / אֶל חַי יוֹצֵר יְצוּרִים
וְיִהְי"וּ נִשְׁמוֹתֵיהֶם / בִּצְרוֹר חַיִּים צְרוּרִים
וְחֵלֶק טוֹב תֵּן לָהֶם / עִם צַדִּיקִים יְשָׁרִים
בני עולה: על־פי שמ״ב ג, לד. איך נפלו גבורים: על-פי שמ״ב א, כ. 3. אלחים… תחרש: על־פי תה׳ פג, ב. 4. בגבולן: בקהל ישראל. פרצה גדולה פרץ: ביצע מעשי הרג והרס. 5. טרף ורמס: על־פי מי׳ ה, ז. בני אדם נבחרים: על-פי דב׳ ז, ו. 6. רצח וגם ירש: על-פי מל״א כא, יט. וישת לו עדרים: אסף ערמות של רכוש, על-פי בר׳ ל, מ. 7. ארץ… דם: על-פי איוב טז, יח והיא תפילה לנקם. דם נפשות נקיים: על־פי יר׳ ב, לד. 8. רע מעללים קשה: אויב קשה ואכזר, על-פי שמ״א כה, ג. שפן דמם כמים: על-פי תה׳ עט, ג. 9. חלו בם ידים: על-פי איכה ד, ו. חלו: פשטו ידיהם בהם (איכ״ר ד, ט). 10. בנחשתים אסורים: קשרו ידיהם ורגליהם בשלשלאות, על־פי שופ׳ טז, כא. 11. נקמות… הופיע: קריאה לה׳ לנקום נקמת עמו, על־פי תה׳ צד, א. 12. כי… הגיע: חרבם של מוני הגיע עד צואר בהמוני. מוני: אויבי. בהמוני: בקהל ישראל. צואר הגיע: על-פי יש׳ ח, ח. 13. יזובו מדוקרים: דם רב זורם מגופותיהם המבוקעות, על-פי איכה ד, ט. 14. לא אליכם כל עוברים: על-פי איכה א, יב. 15. כיפה ראש ואגמון: משל לנבחרי העם, על-פי יש׳ ט, יג. כרת צר במזמרות: מיתה קשה ומשונה. 16. דשם כהדוש כמון: כתש אותם כמו שכותשים תבלין הכמון, על-פי יש׳ כח, כז. 17. השביעם מדורות: על-פי איכה ג, טו. הורידם… הבורות: את הצעירים שבהם, הילדים, השליך לתוך אחד הבורות. 18 המבלי קברים: גם לקבורה לא זכו, כאלו אין קברים, על־פי שמי יד, יא. 19. יה אלהי הרוחות: כינוי לקב״ה, על־פי במ׳ טז, כב. גלות… ארך: ה׳ האריך גלותנו והכביד צרותיה עלינו. 20. את… ערך: אלו שבעת הקרבנות מן הקהילה שהרג האויב. את שבעת המזבחות ערך: על-פי במ׳ כג, ד. איש צר ואויב: על־פי אס׳ ז, ו. 22. פרך: פורר וריסק. 23. דבר… כמוהו: דברי השתאות ותמיהה על המחזה האכזרי, על-פי דב׳ ד, לג. 24. לעלמי עלמייא: באיזה מקום או זמן? למי עולל אשוהו: למי ארע כך כדי שאוכל להשוותו אליו, וראה: באיכה א, יב. 25. יום… ההוא: יום של פורענות, על-פי צפי א, טו. חשכו… סדרים: זהו יום של ליקוי מאורות. 26. שמש סהר כהו: השמש והירח כהה אורם. צלמות לא סדרים: חושך ואי סדר, צילו של מות מרחף על הכל… שינו סדרי מעשה בראשית. על-פי איוב, כב. 30-27. בקשת נקם מן הגויים. 27. והשב חיקם: פרע ונקום בהם פי שבעה ממה שחוללו, על-פי תה׳ עט, יב. 28. זדים: רשעים. הבוגדים ריקם: הגזלנים והחמסנים (רש״י), על-פי תה׳ כה, ג. 29. החרים תחרים: השמידם שעל-פי דב׳ ז, ב. 30. דם עבדים: דם ישראל השפוך, על-פי תה׳ עט, י. יוקם: ינקם. אויביך כיקר כרים: אויביך ה׳ יכלו ויאבדו, כאור ענן בוקר שאינו מתקיים, על-פי תה׳ לז, כ. 32-31. צידוק הדין. 31. צדיק… משפטיך: מנוסח צידוק הדין, על-פי תה׳ קיט, קלז. 32. יפה… חיבת: על-פי עירובין יט ע״א. 34-33. נבלת… יערים: כל זה נגזר לפניך. 33. נבלת עבדיך נתנו: על-פי תה׳ עט, ב. וערים: אויבים, על-פי שמ״א כח, טז. 34. גשר… יערים: על-פי תה׳ שם, ב. ודם זרעיותיהם: דם צאצאיהם, על-פי בר״ר כט, ט ׳קול דמי אחיך זועקים׳(בר׳ ד, י) ׳דמו ודם זרעיותיו.36. לשולליהם: לבוזזיהם, שלקחו כל שללם. 37־39. נחם… וישרים: סיום בניחום אבלים ובעילוי נשמות. 38. ויהיו… צרורים: נשמותיהם תהיינה גנוזות תחת כסא הכבוד לעולם הבא על-פי שמ״א כה, חט. שבת קנב ע״ב. 39. וחלק… וישרים: תן להם חלק טוב לעולם הבא עם שאר צדיקים וישרים.
אוֹדֶה בְּפִי וַאֲבָרֵךְ-רבי דוד בו אהרן חסין-פייטנה של מרוקו
11 – אוֹדֶה בְּפִי וַאֲבָרֵךְ
לבאים בשלום מן הדרך. שיר מעין אזור ובו מחרוזת פתיחה ועוד שמונה מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור מעין אזור.
חריזה: אאאא בבבא גגגא.
משקל: שמונה הברות בטור.
כתובת: פיוט נועם ׳ישעך לבבי דורש׳.
סימן: אני דוד חזק.
מקור: א- כד ע״א; ק- כה ע״א.
אוֹדֶה בְּפִי וַאֲבָרֵךְ
לָאֵל לוֹ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ
גָּאַל אֶת עַמּוֹ מִפָּרֶךְ
וִיהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ
נִפְלָאוֹת אֵל חַי הוֹדִיעוּ
מִזְמוֹר לְתּוֹדָה הָרִיעוּ
לָה' יִגְאָל עַם תָּעוּ
בַּמִּדְבָּר בִּישִׂימוּן דָּרֶךְ
יַחַד כָּל חַיִּים יוֹדוּהוּ
בִּקְהַל עָם יְרוֹמְמוּהוּ
עֲשָׂרָה וּתְרֵי מִנָּיְהוּ
רַבָּנָן תְּמִימֵי דָּרֶךְ
דְּעוּ יָהּ עוֹשֵׂה גְּדוֹלוֹת
הַשָׂם בַּמִּדְבָּר מְסִלּוֹת
בָּאֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת
מָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ
וַיְבַקַּע בַּמִדְבַּר צוּרִים
בְּמַיִם עַזִּים אַדִּירִים
לְכָל שָׁבִים וּלְכָל עוֹבְרִים
יִשְׁתּוּ מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ
דֶּרֶךְ יָשָׁר בָּהּ אִם יֵלֵךְ
אָדָם לִמָחוֹז עִיר וָפֶלֶךְ
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ
יָשִׂים פְּעָמָיו לַדֶּרֶךְ (נ"א : צְדָקָה תִּצֹּר תׇּם דָּרֶךְ(
חַסְדְּךָ צוּר מֶנִי לֹא יֶחְסַר
כִּי אַתָּה סֵתֶר לִי מִצָּר
תִּצְּרֵנִי טוֹב וְיָשָׁר
יוֹרֶה חֲטָאִים בַּדָּרֶךְ
זְכוֹר בֵּן כָּלוּא תּוֹךְ מִכְמָר
יָצִיץ וְיִפְרַח כַּתָּמָר
יִשְׁמַע קוֹל מְבַשֵּׂר יֹאמַר
סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ
קַבֵּץ בָּנִים שִׁנָּם קָהוּ
בְּאֶרֶץ תֹּהוּ וָבֹהוּ
יַעֲלוּ לְאַרְצָם וְהוֹ–
דַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ
- אודה… לאל: על-פי תה׳ קט, ל. תה׳ קיא, א, המשמש כפתיחה לברכת הגומל במנהגי ספרד. 2. לאל… ברן: על־פי יש׳ מה, כג, המשולב בתפלת ׳עלינו לשבח׳. 3. מפרך: שעבוד מצרים על-פי שמי א, יג. 4. ויהי עמדי בדרן: על-פי דב׳ לה, ג. 6. מזמור לתודה הריעו: על-פי תה׳ ק, א. 8-7. תעו… דרך: על-פי תה׳ קז, ד. 9. יחד… יודוהו: על-פי ברכת ההודאה בתפילת העמידה. 10. בקהל עם ירוממוהו: על-פי תה׳ קז, לב. 12-11. עשרה… דרך: ברכת הגומל נאמרת בעשרה ושניים מהם תלמידי חכמים, על-פי ברכות נד ע״ב. 12. תמימי דרן: על-פי תה׳ קיט, א. 14. במדבר מסלות: על-דרך תה׳ קז, ז. 15. בארחות עקלקלות: על-פי שו׳ ה, ו, וכאן תיאור לדרכי המדבר הקשות, כמתואר בתה׳ קז, ד. 16. מקום… דרך: על-פי במ׳ כב, כד. 17. ויבקע צורים במדבר: על-פי תה׳ עח, טו. במים עזים אדירים: על-פי שמ׳ טו, י. 20. ישתו מנהל בדרן: על-פי תה׳ קי, ז. 21. דרך ישר: על-פי יר׳ לא, ח. 24-23. צדק… לדרך: על-פי תה׳ פה, יד. 24. [נ״א: צדקה… דרך]: על-פי מש׳ יג, ו. 28-25. חסדך… בדרך: על-פי תה׳ לב, ז. 29. מכמר: מלכודת, על-פי יש׳ נא, כ, וכאן ציור לגלות. 30. יציץ ויפרח כתמר: על־פי שילוב פסוקים, יש׳ כז, ו¡ תה׳ צב, יג. 31. קול מבשר: על-פי פיוטי ההושענות. 32. סלו… דרך: על־פי יש׳ נז, יד. 33. בנים שנם קהו: על-פי יר׳ לא, כח ועוד. 34. בארץ תהו ובהו: כינוי לגלות, על-פי דב׳ א, ב. 36-35. והודעת… הדרך: על-פי שם׳ יח, כ.