אגאדיר…..Agadir


במעלות קדושים וטהורים – לזכרם של הנספים ברעידת האדמה באגדיר

בסוף חודש פברואר ימלאו 57 שנים לאסון באגדיר…מתוך ספרה של ד"ר אורנא בזיז, אני מביא את שמות הנספים בחלקים ….
יחד עם זה מכתבו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר….%d7%90%d7%92%d7%93%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f

 

אבוחצירה חסיבא לבית דיין

אבוחצירה דוד

 

אבוחצירה זהרה בת אסתר ונסים כהן (בת 30)

אבוחצירה יצחק בן הסיבה ודוד (בן 32)

אבוחצירה ל׳נדה בת זהרה ויצחק

 

אבחסרה ז'ןרז'ט  לבית אלמוזנינו (בת 27)

אבחסרה אודט בת ז'ורז'ט ויוסף

אבחסרה אסתר בת ז'ורז'ט ויוסף

אבחסרה זיזל בת ז׳ורז'ט ויוסף

אבחסרה מרסל בן ז׳ורז׳ט ויוסף

אבחסרה רוברט בן ז'ורז'ט ויוסף

 

אבחסרה חיים בן זהרה ואברהם (כבן 50)

אבחסירה רבקה

אבוטבול דוד

אבוטבול נסים

אבוטבול שרה

אבוטבול קמרה

אבוטבול מרסל

אבוטבול בבר

 

אביטבול טרז בת מירה ומימון(בת 6)

 

אביטבול פרחה

אביטבול אהרון בן מימון(בן 40)

ושבעת ילדיהם

אביטבול בלידה כליפה בת פרחה ומימון(בת 38)

אביטבול עיישה (בת 38)

אביטבול אהרן(בן 40)

אביטבול שמעון בן עיישה ואהרן

אביטבול סלומון בן עיישה 1אהרן

אביטבול רקל בת עיישה ואהרן

אביטבול אנטונט בת עיישה ואהרן

אביטבול ג׳וג׳ו בן עיישה ואהרן

 

אביטבול לונה בת עיישה ואליהו

אביטבול אליהו בן לונה ומשה

 

אביטבול חנינה בת עיישה ואליהו

אביטבול איריס

אביטבול מימון

אביטבול מרסל בן איריס ומימון

אביטבול סימון בן איריס ומימון

אביטבול טרז בת איריס ומימון

 

אביטבול פרחה בת עליה

אביטבול סמן

אביטבול חליפה בן פרחה וסמן

אביטבול שמעון

אביטבול סוזן

אביטבול עמרם

 

אביטבול ר״מונד לבית זיר׳

אביטבול מורים

 

אביטן אסתר לבית פרז

במעלות קדושים וטהורים – לזכרם של הנספים ברעידת האדמה באגדיר

בסוף חודש פברואר ימלאו 57 שנים לאסון באגדיר…מתוך ספרה של ד"ר אורנא בזיז, אני מביא את שמות הנספים בחלקים ….
יחד עם זה מכתבו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר….במעלת קדושים וטהורים

 

אביסרור בנימין בן מארי ויצחק

**************

אביסרור אסתר (קוק׳) לבית שוקרון

אביסרור דוד

אביסרור ז'אקוביטו בן אסתר ודוד (בן 2)

***************

אביסרור  ז'ורז'

*************

אביסרור  נסים

***************

אביסרור רוזה בת מירה ואלי(בת 18)

********************

 

אביסרור ז'ול״ט בת אסתר ושלמה אדרי(בת 31)

אביסרור שארל׳ בן ז'ול״ט וחיים

 אביסרור רפי־ז'ואל בן ז'ול״ט וחיים

*********************

אביסרור מרים אסתר לבית שוקרון

 אביסרור רוזט

אביסרור שמעיה

**********************

אביסרור פיב׳ בת מסעודה ורפאל(בת 32)

********************

אבנח״ם מוריס

******************

אבקסיס אסתר

 אבקסים רחל

אבקסים סימון

 אבקסים אניטה

*****************

אבקסים לאה

אבקסיס מרדכי

אבקסים ארמנד בן לאה ומרדכי

אבקסים אליהו בן לאה ומרדכי

אבקסים פלור׳ בת לאה ומרדכי

 

**************

אדרי מרגלית בת ז'וזף וסטיבה לוי (בת 19)

אדרי ז'אנו בן אסתר ושלמה (בן 24)

אדרי ליז בת מרגלית וז׳אנו

**********************

 

אוחיון חסיבה בת עוולה ומאיר בסידן (בת 47)

אוחיון אברהם בן זהרה וסאלם (בן 52)

אוחיון חיים בן חסיבה ואברהם(בן 17)

*******************

אוחיון ימנה

במעלות קדושים וטהורים – נספי רעש האדמה באגדיר

אוחיון שלי בת אסתר וחיים לבית אלקבץ (בת 3)רעידת אדמה אגאדיר

אוחיון ז'אק׳ בן אסתר וחיים לבית אלקבץ (בן 2)

******************

אוחיון מסוד׳ בת סול ויוסף בניסטי

 אוחיון דוד בן אסתר ושמעון(בן 50) וחמשת ילדיהם

**********************

אוחנה רובי למשפחת לוי(בת 35)

אוחנה איב בן רובי ומאיר (בן 13)

אוחנה דאק׳ בן רוב׳ ומאיר (בן 9)

 

 

אוחנה מסעוד בן יקוט ושלום (בן 11)

********************

אוחנונה זוהרה

אוחנונה דוד בן זמול ושלמה

אוחנונה כליפא בן זהרה ודוד

אוחנונה ר״מונד בת זהרה ודוד

****************

 

אוטמזגין קלרה

אוטמזגין זהרה

 

 

איפרגן אסתר

איפרגן דוד

איפרגן מאיר בן אסתר ודוד

איפרגן ז'קלין בת אסתר ודוד

 

***************

 

איפרגן דוד בן סולטנה ופנחס (בן 14)

****************

איפרגן אברהם בן זוהרה ומכלוף (בן 14)

*****************

איפרגן שרה (בת 27)

איפרגן הילדה בת שרה ומרדכי(בת 9)

 איפרגן רבקה בת שרה ומרדכי(בת 7)

 איפרגן שמעון בן שרה ומרדכי (בן 5)

 

********************

איפרגן זוהרה ונכדיה

******************

איפרגן יוסף

*****************

איפרגן ריימונד לבית אוחיון

איפרגן נסים

במעלות קדושים וטהורים – נספי הרעש באגדיר

איפרגן סימירעידת אדמה אגאדיר

 

אלבז חיים (הרב מישיבת חב״ד)

 

אלבז ז'אנט

אלבז דוד בן ז'אנט

אלבז שנעון בן ז'אנט

אלבז פטריק בן ז'אנט

אלבז בתשבע בת ז'אנט

 

אלבז ז'אק בן רחל (בן 22)

אלבז דניאל בן רחל (בן 9)

 

אלהרר חיים בן חנינה ויצחק (בן 39)

אלהרר רנה בן שמחה וחיים (בן 11)

 אלהרר יצחק בן שמחה וחיים (בן 5)

 

אלוש פיב׳

אלוש פרוספר

אלוש מורים

אלוש ארמנד

 אלוש אלברט

 

אלמוזנינו רוזט בת אסתר ושלמה אדרי (בת 32)

אלמוזנינו מרסל בן רהט ומורים (בן 9)

אלמוזנינו גבי בן רהט ומורים (בן 7)

אלמוזנינו איבט בת רהט ומורים (בת 3)

 

אלמוזנינו איבט לבית עמרם

אלמוזנינו שלמה ושלושת ילדיהם

 

אלמוזנינו ליל׳ לבית ויצמן וארבעת ילדיה

אלמוזנינו ז'אק

אלמוזנינו יוסף

אלעזרא עזיזה בת מסעודה ושלמה שרביט

 

אלעזרא רחל בת מרים ויצחק(בת 11 וחצי)

אלעזרא אנט־חנה בת מרים ויצחק(בת10)

אלעזרא תמר בת מרים ויצחק(בת 8 וחצי)

אלעזרא נימים בן מרים ויצחק (בן 7)

אלעזרא מאיר בן מרים ויצחק(בן 5 וחצי)

אלעזרא מישלין בת מרים ויצחק (בת 1)

 

אלקבץ מימי בת סולטנה ושלמה (בת 61)

אלקבץ משה בן שמחה וראובן(בן 63)

 

אלקוב׳ רינה

אלקוב׳ שמחה

 

אלק״ם מוריס

 אלק״ם שלמה

 אלק״ם מרי

 

אלשר׳ יעקב

אלשר׳ פאני

 

אמויאל סולטנה־סהן בת רבקה ואליהו

 

אמסלם אדולף

אמסלם ג׳

 

אמסלם סולטנה

אסידון סימון בן חנה ומשה (בן 6)

אסידון דואל בן חנה ומשה (בן 4)

אסידון מימון

 

אסידון ריקה בת ממו ושמעון

 

אסרף בלידה

אסרף אברהם

אסרף שלמה, בן בלידה ואברהם

אסרף סוזן ״זֶזו, בת בלידה ואברהם

אסרף שירלי בת מילויה וניסים

אפריאט מארי לבית בוגנים (בת 24)

אפריאט חיים בן יצחק (בן 28)

אפריאט מארק בן מארי וחיים (נעדר)

 

אפריאט משה

 

בוגנים מזל בת זוהרה ואברהם אבוחצירה (בת 42)

 בוגנים יצחק בן חנינה ויהודה (בן 45)

בוגנים אסתר בת מזל ויצחק(בת18)

בוגנים אלים בת מזל ויצחק (בת16)

בוגנים יהודה בת מזל ויצחק(בת 14)

בוגנים מאיר בן מזל ויצחק (בן 10)

בוגנים פ1לט בת מזל ויצחק (בת 9)

 

בוגנים טאני לבית לוי(56)

בוגנים משה בן טאני(32)

 

בוגנים מואיז

במעלות קדושים וטהורים – נספי הרעש באגדיר

בוגנים קולט בת רחלרעידת אדמה אגאדיר

בוגנים קלודין

בוז'ו יוסף

 

בוחבוט זוהרה

בוחבוט סולטנה וששת ילדיה

 

בווובוט סילביה

 

בוחבוט סימון

בן דוד רבקה

בן הרוש מדלן לבית ויצמן

בנבו פרחה

בנבו דוד וילדיהם

 

בנבו קלודין

 

בנחיים חיים

בנחיים עליה

 בנחיים לילי

 

בנחמו זארי־זוהרה בת מסעודה ורפאל אביסרור (בת 46)

בנחמו חיים בן רבקה ואהרן(בן 53)

בנחמו הנר׳ בן זאר׳ וחיים (בן 17)

בנחמו מרסל בת זאר׳ וחיים (בת 15)

בנחמו טרז בת זאר׳ וחיים (בת 10)

בנחמו שאנטל בת זאר׳ וחיים (בת 7)

 

 

בנחמו מירה

בנחמו מרדכי

בנחמו סוז׳ בת מירה ומרדכי

בנחמו דניז בת מירה ומרדכי

בנחמו דוד בן מירה ומרדכי

בנחמו שמעון בן מירה ומרדכי

בנחמו שלמה בן מירה ומרדכי

בנלולו דקלין

 

בנמויאל לינדה בת דהה ואלברט מראן

 

בנשימול טליה

 

בן שושן ר״מונד לבית לוי(בת 27)

בן שושן שלמה ושני ילדיהם

 

ברינגז איידה בת מזל ומרדכי קנפו

ברינגז דומיניק בן איידה

ברינגז איזבל בת איידה

 

ברמוחה מכלוף

 

גבאי סוזן בת מזל ומרדכי קנפו

גבאי מורים בן מזל

 

דיין מסוד׳

דיין דוד

 

דיין אסתר לבית כנפו

 דיין חיים

 

דיין מרטין

דיין ניקול

 

הלו׳ אברהם, אשתו ושלושת ילדיהם

 

הרוש ליל׳

הרוש חיים וילדיהם

 

וזנה סול

 

ויצמן לטיציה

 

יצמן מארי בת חנינה ודוד

ויצמן פולט בת חנינה ודוד

ויצמן מדלן בת חנינה ודוד

 

ויצמן מימון

ויצמן סלומון

ויצמן םימי

ויצמן מסוד

 

זוהר ימין

זוהר נסים

 

זיר׳ טאנ׳

זיר׳ אהרן

זיר׳ ר״מונד בת טאני ואהרן

 

זיר׳ מרים לבית בוהדנה

זיר׳ מכלוף

רשימת השמות של נספי אגאדיר היהודים, מובאת מתוך ספרה של אורנא בזיז " הגדת אגדיר "

במעלות קדושים וטהוריםהגדת אגדיר

רשימת השמות של נספי אגאדיר היהודים, מובאת מתוך ספרה של אורנא בזיז " הגדת אגדיר " 

זירי טיטי

זיר׳ פרסיליה בת לטיס׳ וח״ם

 

זפרני אסתר

 זפרני בבה

זפרני יוסף

זפרני מסוד׳

זפרני אברהם

זפרני מזל

 

זכרני בֶּבֶּר

 זפרני סוז׳

זפרני ז'ול״ט

זפרני מואיז

 

זפרני ז'איס, אשתו ובתו

זפרני יוסף

זפרני מסעודה

זפרני שלמה בן מסעודה

זפרני דוד בן מסעודה

זפרני מימי בת מסעודה

זפרני ז'נט בת מסעודה

זפרני אסתר בת מסעודה

 

זפרני משה

 

זפרני סימי

זפרני איסן

וששת ילדיהם

 

זפרני ליזון

זפרני בריז'יט

זפרני רחל

 

חנונה ז'איס

 

טואט׳ מרים

 

טוויזר פרחיה בת מסעודה וחיים (בת 48)

סוויזר מאיר בן מסעודה וחנניה (בן 54)

טוויזרנינט בת פרחיה ומאיר(בת 20)

 טוויזר אסתר בת פרחיה ומאיר (בת 18)

טוויזר יהודה בן פרחיה ומאיר(בת14)

טוויזר מרי בת פרחיה ומאיר(בת 12)

טוויזר מסוד׳ בת פרחיה ומאיר (בת 10)

סוויזר יפה בת פרחיה ומאיר (בת 8)

טוויזר כליפא בן פרחיה ומאיר (בן 6)

טוויזר מרדכי בן מסעודה וחנניה (בן 48)

 

עמוד 312

ישראל חנינה בת מסעודה ודוד (בת 60)

ישראל אברהם, הרב, בן מרים ויעיש (בן 70)

ישראל שלום בן זוהרה ויוסף (בן 17)

ישראל איזה בת זוהרה ויוסף (בת 39)

ישראל יעיש בן איזה ויצחק (בן 20)

ישראל מסעודה בת איזה ויצחק (בת 12)

ישראל אליהו בן איזה ויצחק (בן 11)

ישראל מרים בת איזה ויצחק (בת 9)

ישראל חיים בן איזה ויצחק (בן 7)

ישראל מרדכי בן איזה ויצחק (בן 2)

ישראל ליליאן־עליה בת זוהרה זיוסף (בת 13)

ישראל מרים בת זוהרה ויוסף (בת 10)

ישראל שמחה בת מרים ויעקב זוביב (בת 30)

ישראל יצחק בן זוהרה ויוסף (בן 52)

 ישראל מסעודה בת שמחה ויצחק (בת 8)

ישראלליליבת שמחה ויצחק(בת 5)

ישראל יעקב בן שמחה ויצחק (בן 2)

 

 

 

ישראל חנה בת פרחה ויעיש (בת 12)

 ישראל מרדכי בן פרחה ויעיש (בן 8)

ישראל ליל׳ בת פרחה ויעיש (בת 5)

ישראל אברהם בן פרחה ויעיש (בן 2)

 

 

 

כהן יהודה

כהן יוסף

כהן מזל

 

כהן סולטנה (בת 28)

כהן מכלוף (בן 36)

כהן נדיה

כהן שלמה סלאם בן סוליקה ושמעון הרב (בן 72)

כהן דניאל בן מסעודה ושלמה(בן 8)

כהן רחל

כהן יחיא

כהן מסוד׳ בת רחל ויחיא

כהן אנט בת רחל ויחיא

כליפא בלידה

כליפא בבא בן בלידה ורובן

כליפא מרדכי בן בלידה ורובן(בן 12)

 כליפא טרז בת בלידה ורובן(בת 8)

 

כליפא מוניק

כליפא מרסל

כליפא מדלן

כליפא סימי

כליפא בֶּבֶּר

כליפא אליהו

המשך רשימת הנספים ברעש האדמה באגדיר-ד"ר אורנא בזיז

כלפון חנה־אנט לבית אוטמזגיןרעידת אדמה אגאדיר

כלפון מדלן בת חנה

כלפון טרז בת חנה (תאומות)

כלפון כליפא בן חנה

כלפון ארמנד בן חנה

 

כנפו אלי

כנפו הנר׳

 

כנפו סולנז' בת פיב׳ הרוש

כנפו יהודה בן מזל ומרדכי

כנפו סטלה בת סולנז׳ ויהודה

כנפו מארק בן סולנז' ויהודה

כנפו הילדה בת סולמי ויהודה

 

כנפו פיב, לבית טביטבול

כנפו אליהו

               כנפו דדה בן פיב׳ ואליהו

               כנפו שירלי בת פיב, ואליהו

כנפו פריחה

  כנפו טיט׳ בת פריחה

 

כנפו שמעון

 

לוגסי פרחה

לוגם׳ אהרן בן אברהם ושני ילדיהם

 

לוגס׳ מרים בת ז1הרה ויוסף ישראל (בת 30)

לוגסי מכלוף בן מרים ואהרן(בן 45)

לוגסיאברהם בן מרים ומכלוף(בן13)

לוגסי שמחה בת מרים ומכלוף (בת 8)

לוגסי חנה בת מרים ומכלוף (בת 5)

 

לוגם׳ רחל בת מזל ושלום (בת 30)

לוגם׳ יצחק בן עליה ויעקב (בן 45)

לוגם׳ אברהם בן רחל ויצחק (בן 9)

לוגם׳ מרדכי בן רחל ויצחק (בן 6)

 לוגם׳ כליפא בן רחל ויצחק (בן 3)

 

לוי אוה בת טרז ומאיר

 

לוי ז׳רמן

 

לוי יהודה (בן 27)

לוי אנט בת יהודה (בת 4)

לוי ״עקב בן יהודה (בן 2)

לוי סוזן בת יהודה (בת 3 חודשים)

 

לוי שושנה בת מזל

 

לוי ליזט בת קל״ר לבית

סבג לוי דאק בן רחל ודוד

 

 

לוי חנה

לוי רחל בת חנה

לוי סוזן בת חנה

לוי אלים בת חנה

 

לוי אלברט ומשפחתו

 

לויב דוד

לויב מזל

 

לסר׳ רבקה בת רחל ומימון(בת 65)

לסר׳ דוד בן רבקה ונסים (בן 17)

 

לסר׳ איבון בת אסתר ושלמה אדרי

לסר׳ מרדכי בן רבקה ונסים (בן 35)

לסר׳ אלן בן איבון ומרדכי(בן שנה)

 

מאראש יוסף ואשתו

 

מאראש הסיבה לבית סבג

 מאראש אלברט

מאראש אדמונד בן חסיבה ואלברט

 מאראש דניאל בן חטיבה ואלברט

 

מאראש סילביה

 

מארש חנינה לבית מזלטרים

 

מוזנינו איבט לבית עמרם

מוזנינו אלברט בן איבט

מוזנינו איב יעקב בן איבט

מוזנינו דוד אנדרה בן איבט

מוזנינו חביבה בת איבט

מוזנינו יוסף בן איבט

 

מוזנינו ליל׳ לבית ויצמן

מוזנינו אלברט בן ליל׳

 

ממנינו סלומון

מוזנינו אלן יעקב

 

מויאל רינט בת איטו

 

מויאל מסעוד בן אסתר ויוסף (בן 25)

 

מוריוסף איטו(כבת 85)

 

מוריוסף ר״נה

מוריוסף ז'אק׳ בן ר״נה ודוד

מוריוסף סמי בן ר״נה ודוד

מוריוסף אסתר בת ר״נה ודוד

מוריוסף רבקה בן ר״נה ודוד

מוריוסף אנ״ס בת ר״נה ודוד

מוריוסף שארל׳ בן ר״נה ודוד

סיום רשימת הנספי ברעש האדמה באגדיר- ד"ר אורנא בזיז

מירה אברהםרעידת אדמה אגאדיר 001

מירה פלורה

מירה חנניה

 מירה סימון

מלכה נסים (בן 60)

מלכה ויקטור בן אליאם ולילי אביסרור (בן 9)

מלכה יהודה

מלכה ברנדה

מרצי׳ חנינה

סבג אסתר בת סעדה ויוסף מארש

סבג חיים

סבג שלי בת אסתר וחיים

סבג רות בת אסתר וחיים

סבג גבריאל בן אסתר וחיים

סבג פיבי

 

סבט יוסף

סבט רחל לבית בטאן

 

סוויסה זוהרה

סוויסה סולטנה

סוויסה סוזן בת סול ומסעוד (בת 6)

סוויסה מרדכי בן סול ומסעוד (בן 4)

סוויסה פנחס בן סול ומסעוד (בן 2)

 

סטריש מאיר (בן 32)

סטריש לינדה בת דניס ומאיר(בת4)

 

סטריש מיכאל בן דניס ומאיר(בת 2)

 

סממה הלן

עטר עליה־ליל, בת פיב, וחיים הרוש (בת 39)

עטר סילויה בת עליה־לילי ואלי (בת 12 וחצי)

עטר סניה בתעליה־ליליואלי(בת9)  

עטר רנה בן עליה־ליל, ואלי(בן 7)

עטרשירליבתעליה־לילי1אלי(בת5)

עטר ז'אנין בת עליה־לילי ואלי(בת3)

עטר אני בת עליה־ליל׳ ואלי(בת 2)

 

עשור דאק׳

עשור סחן

עשור שרל׳

עשור שמעון

עשור אלברט

 

פרז חליפה

פרז בבר

פרז מארי

פרז יוסף

פרז דוד

פרז יצחק

פרז סימון

פרז פיב׳ וילדיה

פרץ ז'קלין בת אסתר ושמעון קנפו (בת 22)

פרץ יצחק

פרץ דונה

פרץ דוד

 

צרפתי פנחס

צרפתי שמחה

 

קנפו שמעון בן סולטנה ויהודה ומשפחתו, בתו, חתנו ונכדיו

 

קקון מסעוד

רבוח יעקב בן עיסה־אליס ומשה (בן 45)

רבוח סוליקה־מוניק, בת מסוד׳ ויעקב (בת 14)

 

רביבו רחל

רביבו בבר בן רחל

שטרית מאיר

שריק׳ אנט

שריק׳ יעקב

שריק׳ טיט,

 

שריק׳ דוד

שריק׳ פאני

שריק, רחל בת ויויאן(בת 14)

תורדז׳מן יהודה בן חנה

קסידה די אגאדיר – פלחן די עלא לאמן-אורנה בזיז

אני מביא כאן את הקסידה ככתבה וכלשונה…לא שיניתי אות מהכתוב

קסידה די אגאדיר

פלחן די עלא לאמן

 

אזיו תשמעו האד אלקססה

די אגאדיר עממרהא מא תנסאה

זראת פכוואנה האד ארפסה

סי מאת וסי זבדוה בלכיאסה

 

תגלבת לארד או הומא נאיימין

פלחזר וטראב סבחו מרדומין

פיהום יהוד נצארא או מסלמין

האדסי טרא מרב אלעלמין

 

לוכאן מא ננעאס די ג'רדהום

חתא סי מא כאן יזרא פיהום

עלא האד לגלבה די זאתהום

 וזאד לבחר כממל עליהום

 

אלגנוס זאוו מן כל מטרח

סאפו לככוד מנזלין בלא רואח

למקתולין כתתר מן סחאח

דאכ נהאר כאן ג'יר דלבכא ונוואח

 

למאריכאן פלאביון זאהום

טבבא אלכבאר זאבלהום

לפיכוראת סאר ידרבלהום

באס ירדדו ררואח פיהום

 

ידדין וריואש כאנו יזבדוהום

או אלכבאר ואקפין מעאהום

כה יכזרו ויתקטע קלבהום

או צוורה כאיוצוורו פיהום

 

כאדא מן אלף דככלו לספיתאראת

ומגבלינהום סחאל מן פרמאליאת

חתא ישראל עטאת דדואיאת

או זאדלוהום חתא בדולאראת

 

סאבו יהודייה על רדדם גאלסא

הייא ובנהא סגיר כא תגאסא

כתבלהא רבבי ץבקא כאייסא

או טבבא קאלו באקייאה נפיסא

 

בנת מאמאן כרזת מן טיקאן

או אולאדו מליוחין פררכאן

ליפומפיי כא תתקללב נכאן בנכאו

קאלתלהום האדסי נא כאן

 

ואמא למשפחה די אפרייאט

האדוך למג'בונין פאז טראת

סי זבדוה מהררס וסי מאת

ומי זררו לבחא בלמווזאת

 

אמא בנת לחכם חאליואה

בזדוהא בדרע הייא ורזלהא

מתולהא סתא די אולדהא

או כתהא קורבן או הדייא

 

כאנו למג'בונין בנתאעהום

חתא מן פלוסהום דאעולהום

לוכאן ג'יר בקאו בעמורהום

כאנו יקדרו יזיו לארדהום

 

יא רבבי מן האגדא ולא כתר

אידא נעאוד מא ייקד לאכנאצ ולא

נחמדו רבבי עלא די בקאו בלעמר

יעיז לאמריק עמרו מא יכסר

 

]ישראל ענדנא לבטחון

ידאויו לעעמא ולערז ולממחון

כא ירחמו על יתים ולמג'בון

מול לקסידא חנניה כהן מן טבעון

הגדת אגדיר-העיר ושברה-אורנה בזיז…קסידה די אגאדיר פלחן די עלא לאמן בית הספר אליאנס

 

קסידה די אגאדיר

פלחן די עלא לאמן

 

אזיו תשמעו האד אלקססה

די אגאדיר עממרהא מא תנסאה

זראת פכוואנה האד ארפסה

סי מאת וסי זבדוה בלכיאסה

 

תגלבת לארד או הומא נאיימין

פלחזר וטראב סבחו מרדומין

פיהום יהוד נצארא או מסלמין

האדסי טרא מרב אלעלמין

 

לוכִאן מא ננעאס די ג'רדהום

חתא סי מא כאן יזרא פיהום

עלא האד לגלבה די זאתהום

 וזאד לבחר כממל עליהום

 

אלגנוס זאוו מן כל מטרח

סאפו לככוד מנזלין בלא רואח

למקתולין כתתר מן סחאח

דאכ נהאר כאן ג'יר דלבכא ונוואח

 

למאריכאן פלאביון זאהום

טבבא אלכבאר זאבלהום

לפיכוראת סאר ידרבלהום

באס ירדדו ררואח פיהום

 

ידדין וריואש כאנו יזבדוהום

או אלכבאר ואקפין מעאהום

כה יכזרו ויתקטע קלבהום

או צוורה כאיוצוורו פיהום

 

כאדא מן אלף דככלו לספיתאראת

ומגבלינהום סחאל מן פרמאליאת

חתא ישראל עטאת דדואיאת

או זאדלוהום חתא בדולאראת

 

סאבו יהודייה על רדדם גאלסא

הייא ובנהא סגיר כא תגאסא

כתבלהא רבבי ץבקא כאייסא

או טבבא קאלו באקייאה נפיסא

 

בנת מאמאן כרזת מן טיקאן

או אולאדו מליוחין פררכאן

ליפומפיי כא תתקללב נכאן בנכאו

קאלתלהום האדסי נ א כאן

 

ואמא למשפחה די אפרייאט

האדוך למג'בונין פאז טראת

סי זבדוה מהררס וסי מאת

ומי זררו לבחא בלמווזאת

 

אמא בנת לחכם חאליואה

בזדוהא בדרע הייא ורזלהא

מתולהא סתא די אולדהא

או כתהא קורבן או הדייא

 

כאנו למג'בונין בנתאעהום

חתא מן פלוסהום דאעולהום

לוכאן ג'יר בקאו בעמורהום

כאנו יקדרו יזיו לארדהום

 

יא רבבי מן האגדא ולא כתר

אידא נעאוד מא ייקד לאכנאצ ולא

נחמדו רבבי עלא די בקאו בלעמר

יעיז לאמריק עמרו מא יכסר

 

]ישראל ענדנא לבטחון

ידאויו לעעמא ולערז ולממחון

כא ירחמו על יתים ולמג'בון

מול לקסידא חנניה כהן מן טבעון

בית הספר אליאנס

בית הספר נפתח ב־1936 בזכות מר דרה׳ (Derhy), אשר מימן את רכישת הכיתה היחידה שבה לימדה המורה רז׳ין מזרחי (Régine Mizrahi), ילידת אירן, את כל התלמידים, כעשרים במספר, ובכל הרמות.

ב־1939 הגיע הזוג בן סוסן (Bensoussan) לעיר ונטל לידיו את המושכות. הם הוכשרו להוראה בצרפת, ושם הכירו זה את זה. מר איזק בן סוס Isaac)  (Bensoussan יליד 1915 ממוגדור, ואשתו סוזן פלדמן (Suzanne Feldman), ילידת 1918 מצפת (כן, כן, מצפת!), פותחים את בית הספר ברחוב Rue du Four  ובו שתי כיתות בְּנות כחמישים תלמידים כל אחת ואחת מהן. שלוש הרמות הראשונות למדו אצל הגב׳ בן סוסן ושלוש הרמות האחרות אצל המורה־מנהל, מר בן סוסן. כל רמה ישבה בשורה. התלמיד התקדם משורה לשורה, ואחר כך – לכיתה הבאה. הזוג המיתולוגי לבש תדיר חלוקים אפורים כהים. גם התלמידים חויבו בתלבושת אחידה. מה למדו שם? בעיקר לימודי חול על פ׳ מסורת Alliance Israélite: צרפתית, חשבון, היסטוריה, גאוגרפיה וגם עברית מודרנית. הכינו את התלמידים לקראת cetificat d'études  ולמעבר לתיכון הממלכתי הצרפתי לעוד שש שנות לימוד.

הערת המחבר: תולדות בית הספר "אליאנס" נמסרו ל׳ בקיץ 2005 בעיר מונטריאול בקנדה מפיו של ד״ר אריה בן סוסן, בנם של מייסדי בית הספר האגדיים, וכיום מנהל בית החולים Saint Justine במונטריאול. אריה נולד באגדיר, גדל ולמד בה, סיים את בחינות הבגרות ברבא0, קיבל הכשרה כרופא בצרפת ובמרוקו והיגר לקנדה.

ב־1954 עבר בית הספר למשכנו החדש ברחוב Rue llala, ובו שש כיתות המסודרות בשני בניינים צמודים סביב חצר פנימית. מעל לאחד מהם התגורר הזוג עם שני בניהם. גב׳ Berthelot, אדוונטיסטית, שלימדה את הקטנים ביותר, גבי אנז׳ל דרה׳ (Angèle Derhy) ובעלה חנניה ואנונו (Hananya Wanounou) וכן הזוג בן סוסן היו הצוות. אחרי 1956, שנת עצמאותה של מרוקו, לימדו שם גם ערבית כשיעור׳ חובה.

הנוקשות הפדגוגית של הצוות מפורסמת בין ילדי אגדיר. רבים זוכרים שבכל בוקר ובוקר, לפני תחילת הלימודים, עמדו כל ילדי בית הספר בחצר הגדולה בזוגות לפני כיתתם בידיים פשוטות. המורה עבר בין השורות ובדק את ניקיון הראשים (הייתה מכת כינים בלתי מובסת), את ניקיון הציפורניים (הן היו צריכות להיות גזוזות) ואת ניקיון התלבושת האחידה (חלוק ורוד או אפור מעל התלבושת הרגילה). החשש מכינמת ריחף על כולם. שיער קצוץ היה חובה. בכיתה ההקפדה היתרה על ניקיון הגוף ועל הסדר המופתי של המחברות ושל התיקים סללה את הדרך לחשיבה מסודרת ומאורגנת. המלאכה לא הייתה קלה, והמורים הקפידו על קלה כעל חמורה. הם ראו במלאכת ההוראה והחינוך לחימה בביעור הבערות.

הערת המחבר: אני מוסרת כאן את עדותו של אלברס אביסרור, המתגורר במרוקו, והיא מצ0רפת לעדויות רב1ת אחרות על אודות קשיחותה של המנהלת. אלברס קובע כ׳ מדאם בן סוסן סירסה אותו ממש. היא ה״בה אותו לכתוב ביד ימין בניגוד לנס״תו הטבעית להיות שמאלי. בשעת ההכתבה המפחידה הייתה עומדת הגברת ומתבוננת בו מעל ראשו לבדוק אותו. הוא המסכן היה משותק מרוב פחד שמא יגלוש מן השורה

ההורים שילמו סכום סמלי לרשת "אליאנס". כאשר הורים עניים לא עמדו בתשלום המינימלי, ויתר להם המנהל, מר בן סוסן, על התשלום, נסע לקזבלנקה והתערב לטובתם אצל מר טז׳ור׳((Tajouri, המנהל הכללי של "אליאנס".

באותה עת הרשת מונה כ־150 בתי ספר במרוקו. זהו שיא פריחתה של "אליאנס״ במרוקו. "אליאנס" דגלה בביעור הבערות, בהענקת חינוך צרפתי חילוני ולצדו הוראת העברית והמסורת היהודית.

באגדיר הצעירה, החילונית והמודרנית הצטמצם לרוב החינוך התורני בלימוד במסגרת בית הכנסת. במחצית שנות החמישים הוקם מוסד חדש, בעל אופי שעד כה לא הכירו אנשי העיר: ישיבת חב״ד. הנה סיפורה, אשר סופר ל׳ מפיו של הרב עזריאל ח״קין, מייסדה וכיום רבה הראשי של קייב. לסיפורו של הרב אני מוסיפה פרטים שליקטתי מפי בוגרי הישיבה.

אורנא בזיז-הגדת אגדיר-העיר ושברה-ירושלים תשס"ח

ישיבת חב"ד באגדיר…..

בתש"׳ (1950) באמריקה הרחוקה, ימים ספורים לפני שנפטר הרבי הקודם שניאורסון, חמיו של הרבי מלובביץ', הוא קרא לחתנו ומסר לו מעין צוואה רוחנית: יש לעזור ליהדות מרוקו. לאחר פטירתו, פנה הרבי מלובביץ' לרב מיכאל ליפסקר, אשר שהה בזמנו בפריז לאחר שעזב את רוסיה מולדתו מיד אחרי מלחמת העולם השנייה, וביקשו להגיע למרוקו ולהתחיל במעשה. הרב ליפסקר קיבל את מצוות הרבי והתיישב בעיר מקנס, הידועה בחכמיה היהודיים ובכינו״ה "ירושלים של מרוקו". ר׳ ברוך טולדנו, הרב המקומי, קיבל את פני המשפחה החדשה. כך נוצר הגרעין הראשון של חב״ד.

הפעילות שעיקרה חינוך תורני זכתה לתמיכת הג׳וינט, ואט אט התבססה והורחבה. באותה תקופה, על סמך מפקד שנערך ב־ 1951, מנתה האוכלוסייה היהודית במרוקו כ־000,300. נפש (כ־150,000 יהודים עלו לארץ הקודש עם קום המדינה). ברשת חב״ד חונכו כ־9,000 תלמידים בתלמודי תורה ובישיבות. שש שנים מאוחר יותר, במאי 1956, הגיע הרב עזריאל חייקין למרוקו כשהוא בן 25. קודם לכן, בגיל 16, היגר לאחר המלחמה לאמריקה מרוסיה שבה נולד. בניו יורק למד אצל הרבי מלובביץ' ונשלח מטעמו למרוקו. בברכתו נישאו שרה לבית ליפסקר והרב חייקין הצעיר ביום ט׳ באדר 1956. תפקידו הראשון במרוקו היה מבקר ראשי של בתי הספר של רשת "אוהלי יצחק״, שהיו פזורים בכל מרוקו. היה עליו לנסוע מעיר לעיר ומכפר לכפר ולפקח על ניהול המוסדות בהם.

באותה שנה הגיע הרב חייקין לאגדיר במשימה ברורה: לחזק את הקהילה היהודית בייסוד ישיבה לצעירים. הוא מצא בעיר קהילה נעימה בת כ־2,500 יהודים אשר קיבלה אותו בסבר פנים יפות ובמאור פנים. התארגנה חברה שבה השתתף אבי זיכרונו לברכה, מר יעקב רבוח, ועוד מספר אנשים שהחינוך הדתי היה קרוב ללבם. תפקידיה היו לגייס משאבים להקמת הישיבה ולגייס תלמידים מן הסביבה הקרובה. הרב כיתת את רגליו, הגיע למשפחות היהודיות, הדלות ברובן, הדרות בסביבות אגדיר, כגון אינזגן, טרודנט, טיזניט, ולכל הכפרים הקטנים. הוא שכנע את ההורים להעביר לידיו את ילדיהם כדי שיזכו לחינוך דתי.

וכך היו אומרים לו ההורים: "יש לנו שני בנים. ניתן לך האחד, והשני נשמור". ההורים היו זקוקים לעזרת הילדים כדי להתקיים ולשרוד בתנאים הקשים של עוני מרוד. רמת הלימודים באותם הכפרים שאפה לאפם, וההורים לא ייחסו שום ערך ללימודים לשמם.

בתחילה נרשמים כשלושים ילדים ונערים, גילאי 17-10. התלמידים לומדים ברובם בתנאי פנימייה. הרב דואג למגוריהם בבית משפחה של יהודי מקומי. חלק מן התלמידים אקסטרנים. בבוקר לימוד׳ קודש, ואחר הצהר״ם מעט לטינית, כלומר צרפתית, קרוא וכתוב, מעט חשבון, אך העיקר הוא לימוד מצוות ותפילות. שם הישיבה "אוהלי יוסף יצחק" על שם הרבי מלובביץ' הקודם, כמו שמותיהם של כל מוסדות חב״ד במרוקו. לאחר מכן הרב שוכר בית רחב ממדים, "בית המושל" (La Maison du Gouverneur) על הגבעה מול הים ומול ״מלון גוט״ה" (Hotel Gauthier). בחגיגה גדולה ובתרועה רמה נחוגה חנוכת הבית.

הרב נזכר בילד שהגיע לישיבה הזוטרה, ובלילה הראשון התעקש לדבר עם הרב לפני שפרש לשנת הלילה. לא מדריך ולא מורה. אין הוא מבקש כי אם את הרב הגדול בכבודו ובעצמו. "מה שאלתך?״, שואלו הרב. "איזו ברכה יש לברך על המיטה?". הנער אשר לא ידע מימיו סדינים ומיטה של ממש היה משוכנע כי יש ברכה מיוחדת ללינת לילה במיטה מוצעת…

המורים היו בוגרי הישיבות מקזבלנקה וממקנס. הרב חיים אלבז היה אחד המורים החביבים ביותר על הרב חייקין, והוא מינה אותו לסגנו. הרב אברחצירה היה מורה מקומי מאגדיר. בערבי שבתות פוזרו התלמידים בין המשפחות היהודיות. מעשה זה מקרבם לקהילה, וכך נוצרת ערבות הדדית. זכור ל׳ כי אבא זיכרונו לברכה היה חוזר מבית הכנסת בלוויית שנ״ם־שלושה ילדים לבושים בחליפות ועניבות, ראשיהם חבושים בכובעים שחורים. פניהם נראו לי רציניים תמיד ועגולים משהו. הם היו מתיישבים לצדי אבא, אשר היה משדלם לומר דבר תורה ולפרט מה למדו בישיבה במשך השבוע. תשובותיהם המהוססות ובעיקר המבטא המאונפף שלהם הצחיקו את אחי ואותי. היינו מתכופפים מתחת לשולחן ומחניקים את צחוקנו. יהי זכרם ברוך של אותם ילדים אשר הגיעו לאגדיר בתקווה להשכיל ולגדול, ומי ידע מה עלה בגורלם! כאשר הותקן הגז בישיבה, מחוסר ידיעה של הטבחית ומחוסר זהירות של הרב פרצה דלקה, והרב נכווה בדרגה שלישית. המקרה זכור היטב לכל יהודי העיר, אשר דאגו לרב והתפללו לרפואתו. ואכן, תודה לאל, הרב נרפא, אך זקנו ניזוק… כמה ימים לפני פורים של 1959 העלה המושל החדש של אגדיר חשד כי הרב עוסק בפעילות ציונית, ולכן – בבגידה. אמנם אין ידיעה ברורה שאכן זאת הייתה הסיבה לסילוקו של הרב מן העיר, אך קיימת גרסה לסיפור: פעילי עלייה אספו משפחות אחדות מן הכפרים והביאו אותן לאינזגאן. הושיבו אותן בבית הכנסת. לא היה להן דבר: לא אוכל ולא מקום לינה מסודר, רק רצפת בית הכנסת. באגדיר היה מחסן של הג׳וינט. שם הוחזקו מצרכי מזון אשר חולקו לנצרכים. גם הישיבה קיבלה מצרכים מאותו מקור. הגיעו אותה עת אנשי אינזגאן וקיבלו מן המחסן מזון לאותן משפחות אשר עמדו כאמור לעלות ארצה. כך נקשר עניין חלוקת המזון לישיבה, וממילא – למנהלה. שאלו וחיפשו: מיהו העוזר לעליית היהודים? נודעה זהות הרב. לשון אחר: "תפרו לו תיק״, כלשון עדותו.

עצרו את הרב, ונפל הפור: בתוך 24 שעות עליו להיעלם מגבולות המדינה. עובדת היותו אזרח אמריקני הצילה אותו ממאסר או אף ממוות. לא הועילו הבקשות והתחינות של משלחת ראשי הקהילה שנזעקו לעזרתו והגיעו עוד באותו לילה לפאשה של העיר וניסו לשדלו בדברים, אך לשווא. מבוכה גדולה הייתה מנת חלקם. סירבו בלבם להיפרד ממנהיג רוחני בשיעור קומתו של הרב חייקין, והתנגדותו הנחרצת של הפאשה לא הייתה סבירה בעיניהם. ואולם ספק הוטל גם בלבם: שמא באמת הרב בוגד?! לבסוף כבשם הפחד, נכנעו ואף נרתעו מהושטת עזרה גלויה לאשת הרב, שזה עתה ילדה את בתם הבכורה ושבה מבית החולים. הרב נזכר כי לאחר שלושים שנה, כאשר ביקר את הרב שטרית כאן בארץ ישראל, פנה אליו הרב שטרית וביקש לדעת: "האם תוכל לומר ל׳י היום את האמת? האם נכון הדבר שעזרת לעלייה?״.

אבל באותה עת גורלית הוחלט לסלק את הבוגד, ומיד. שליחים מטעם ממשלת מרוקו הגיעו אליו ולא הרפו ממנו עד שסילקוהו מחוץ לגבולות מרוקו. הם ליוו אותו לקזבלנקה באוטובוס (לא היה להם כסף לכרטיס טיסה. לרב דווקא נמצא הכסף). הקונסול האמריקני הגיע למשטרה, שחרר את הרב, העלהו למטוס הראשון, וכך נחת הרב חייקין בפריז בפורים 1959. הוא הותיר במרוקו את שרה אשתו, שילדה כאמור שבועיים קודם לכן. תוך שבועיים מכרה־פיזרה־זרקה הרבנית חייקין את כל תכולת דירתה ונסעה בעקבות בעלה הגולה. צער גדול נצטערה הקהילה, אשר נקשרה לדמותו החיננית והאהובה של הרב. אך מה רבו מעשיך ה'! מעז יצא מתוק: גורל הוחלף בגורל, וכך ניצלו חיי המשפחה היקרה. מה שנדמה היה כצרה גדולה התברר לימים כרווחה גדולה: משפחת חייקין התגוררה בקומה השביעית של הבניין הגבוה ביותר באגדיר. שנה לאחר מכן הוצאו מאותו בניין, שקרס ברעש האדמה ונבלע כלא היה, שתי גוויות. בין ההריסות הייתה דלת דירתה של משפחת חייקין, ועליה מכתב מן הרבי הגדול לרב חייקין שיחיה (מקובל היה לתלות על גבי הדלת מסמכים חשובים)…

לאחר נסיעתו של הרב נשאר הרב חיים אלבז זיכרונו לברכה לנהל את הישיבה, שהרי מינה אותו הרב חייקין לסגנו. הרב ח״ם אלבז היה אמור להינשא לבחירת לבו שהתגוררה במקנס. באותו לילה טרגי נספה ברעש עם ארבעים תלמידי חכמים שאתם נשאר ללון, וכל זאת בשעה שכלתו ציפתה לו בכיליון עיניים. המסכנה. בבית העלמין הקטן והמיוחד באגדיר, סמוך לציון מקום קבורתו של רבי כליפא מלכא זצ״ל, יש מצבה צנועה המכסה על אבדן גדול.

לעדות הרב אני מוסיפה עדות של ניצול הישיבה, מוטי רביבו, אשר סיפר לי בהתרגשות רבה את הזיכרון שהוא נוצר בלבו מן המפגש הראשון שלו עם הרב חייקין, אשר הזדמן לבית הכנסת בטיזניט. כך הוא מספר:

זה היה בשנת 1956. הייתה זו שעת בוקר מוקדמת, לאחר תפילת שחרית. הייתי אמור ללכת לאחר התפילה לבית הספר ”אליאנס׳׳

של העיירה. פנה הרב חייקין אליי ואמר לי: ׳׳אתה רוצה לבוא ללמוד בישיבה של אגדיר?׳׳. הייתי בן תשע. אני זוכר שאבא הגיב מיד בשלילה. ׳׳הוא קטן עדיין. אמו לא תיתן לו׳׳. הרב שלמה סויסא, רב בית הכנסת, נכח בשיחה. אני זוכר את תנועת ידו ואת דיבורו הנמרץ. הוא פנה אליי בערבית. ׳׳לך, לך, תלמד תורה״. דרך אגב, הרב שלמה סויסא הזה קבור בהר הזיתים בירושלים. אני, שלא כל כן אהבתי את הלימודים בבית הספר, מיד ״נדלקתי על הרעיון׳׳. אמרתי לאבא: ”אני לא רוצה ללמוד עוד בצרפתית. אני רוצה ללכת לישיבה׳׳.

הגענו הביתה. למשמע הרעיון המטורף אימא הגיבה קשה מאוד. אך עקשנותו עזרה לי. ארזתי את בגדיי בציפית של כרית, שמתי את החבילה על כתפי, וכך יצאתי עם הרב יד ביד לכיוון M.T.C, חברת האוטובוסים. מיד אהבתי את הרב. גם החיים בישיבה היו טובים.

שררה אחווה של אמת בין התלמידים. כולנו אהבנו את המורים, שדאגו לנו, חיבקו ועודדו אותנו. לא ידענו לבטא כהלכה את המילה ״לובביץ״׳, ושיבשנו את שמה. בפינו נקראה הישיבה ׳׳לוביטוש”. לי היו כבר במקום שני בני דודים מטיזניט שלמדו בישיבה. למדו שם גם חמישה־שישה חברים מטיזניט. אני זוכר כמה מהם. בתחילה למדנו באיזה בניין. אחר כך עברנו לווילה של הפאשה. קראנו לזה הווילה של ״הבאשה״. אותו פאשה, שתמך בשלטון הצרפתי הנאור וכנראה גם עשה אתם עסקים, ברגע שמרוקו קיבלה את עצמאותה, מיד ברח ממרוקו פן יתפסו אותו. הבניין היה בן שתי קומות. בניין יפהפה. למטה חדרי הכיתות שהיו מרווחות, מפוארות. אני זוכר שהקירות היו מכוסים במוזאיקה עד לשלושה רבעים של גובה הקירות. למעלה חדרי מגורים. ישנו במיטות דו־קומתיות. היינו אולי עשרה או שנים עשר בחדר. היה טוב. בחצר הפנימית הייתה מזרקה, ובחצר החיצונית גן עם עצי פרי. הרב יהודה שטרית לימד את הרמה הראשונה של לימודי העברית. הרב פחימה לימד את הרמה השנייה חומש. הרב דרעי לימד את הכיתה השלישית משניות. ומי הוא הרב שלימד גמרא? איני זוכר. פעמיים בשנה חזרנו הביתה לשלושה שבועות, בראש השנה ובפסח. בישיבה לא היה חסר לנו דבר. את סעודות השבת סעדנו על שולחנו של ״בעל בית״. כך קראנו למארחים שלנו. אני אכלתי אצל רבי דוד אבו חצירה ואשתו הסיבה. הם קבורים בכניסה לבית העלמין של אגדיר. אני זוכר שדיברנו עברית עם הרב חייקין. הערצנו אותו ואהבנו אותו. הוא היה לבוש במעיל השחור שלו והיה קושר את האבנט. בשעת תפילה התעטף בטלית. חיכינו בקוצר רוח לרגע שבו יצביע על אחד מאתנו שיעבור לפני התיבה ויקרא בתורה. בעינינו זה היה פרס. אני זוכר את הטבחית שהייתה ממרקש. אני זוכר את היום שנשמע פיצוץ של בלון גז, והרב נפצע. קראנו תהילים, התפללנו, אמרנו את התפילה המיוחדת ״ויעבור”. ברוך ה׳, הרב ניצל, אבל כשעזב בכינו המון. אני גם זוכר שבאותה שנה, האחרונה של שהותי במקום, שנת 1960, נפטרו שני תלמידים. זו הייתה תעלומה לגבינו. אנשי אגדיר דאגו מאוד.

אורנא בזיז-הגדת אגדיר-העיר ושברה-ירושלים תשס"ח-עמ'79-73

רבי כליפא מלכא, הצדיק של אגדיר-הגדת אגדיר-אורנא בזיז

רבי כליפא מלכא, הצדיק של אגדיר

בבית העלמין בישש טמון "הצדיק של אגדיר״, הלוא הוא רבי כליפא מלכא. הרבה ילדים גדיר״ם קרויים על שמו. מי היה הרב, ומה היה פועלו? הנה דברי הד״ר הרב משה עמאר, נ"׳, החוקר הגדול, אשר נענה לבקשתי, וכתב ברוב טובו שורות אלה.

רבי כליפא בן מלכא נולד בעיר סאפי בסוף המאה ה־17. עוד בהיותו ילד התייתם מאביו ומאמה בנעוריו נסע ללמוד בפז בישיבתם של ר׳ יהודה בן עטר ור׳ שמואל הצרפתי, והם קירבוהו ועודדו אותו. הוא הכיר להם טובה ומזכיר תקופה זו בערגה.

כשחזר לסאפי למד בישיבתו של ר׳ יוסף בואינו די מיסקיטה, אשר תמך בו והחזיק אותו כבנו, וגם בחר בו לחתן, וכל מה שיש לו מסר בידו. כמו כן הוא נתמך על ידי רבי שלמה ישורון, גיסו של רבי יוסף די מיסקיסה. מפחד השלטונות על מעשה שאינו ברור, נאלץ ר’

כליפא לברוח מסאפי ועבר לגור באגדיר.

ר׳ כליפא התפרסם כתלמודי ואיש הלכה, משורר, בלשן ומדקדק, והוא היה חסיד נלהב של הרמב״ם. בשנת תס״ד (1704), שעה שעסק בלימוד משנה תורה להרמב״ם, היה כה שקוע בלימודו, עד שגם בשכבו לישון המשיכו שרעפיו בחלום לעיין ולהתבונן בתורתו של הרמב׳׳ם ובאישיותו. בשנת תפ״ד חלה במחלה קשה, והייתה סכנה לחייו. בחזונו ראה תמיד את דמותו של הרמב״ם סובבת למיטתו, והוא האמין שבזכות הרמב״ם יצא חי ממחלתו.

ר׳ כליפא, לבד מהשכלתו התורנית, רכש לו השכלה כללית. הוא ידע שפות ותאולוגיה נוצרית ומוסלמית והיה בעל חוש היסטורי.

באגדיר עסק במסחר ושימש מתורגמן בין הסוחרים המקומיים לסוחרי אירופה שהגיעו לנמל אגדיר. כאן גם היה לו דו־שיח עם כמרים נוצריים ואנשי דת מוסלמיים בענייני אמונות ודעות. למרות ידיעותיו המופלגות, בראשית דרכו עבד ר׳ כליפא קשה במסחר למחייתו תוך כדי לקיחת סיכונים. בנסיעותיו לצורכי פרנסה נאלץ ללון במדברות ובדרכים בפחד וחלחלה. הוא מספר על אחד הלילות, כשישב במדבר מהרהר על מר גורלו ועל פרנסתו הזעומה והקשה, נרדם וראה בחלומו: ׳׳והנה איש נורא עומד לנגדי, ובידו חתיכת קלף כשיעור מזוזה, ובה שש שורות בכתב אשורית גסה כאותיות הספר התורה, כתב יפה, והוא בחרוזים, כל שורה משלמת בי׳׳ת אל״ף רוצה לומר בא. וקריתי אותם ואיקץ, ולא נזכרתי כי אם משתי שורות אחרונות וכן כתוב בהם: מן שמיא נגזר על אבא שפרנסתו ביגיעה רבא. ואז קבלתי תנחומין. אולם בסוף ימיו הייתה לו הצלחה כבירה במסחר, והיו לו קשרים עם השלטונות, מלכים ושרים. הוא מעיד על עצמו שתמיד הקפיד להתפלל שלוש תפילות בכל יום בציבור ולקבוע עתים לתורה. ולכן לעת זקנתו, כשהמסחר התמעט, לא קשתה עליו החזרה ללימודים, כי הוא לא הפסיק אותם אף פעם.

ר׳ כליפא היה מלומד בנסים, הוא עצמו רשם את הנסים שאירעו לו. ובכך רצה להביע תודתו לבורא עולם: ״קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשה אלוהים את עבדו. במה אקדם פניו ואכף לו על כמה נסים עשה לי”. כמו כן הוא היה בעל חזון, ופעמים רבות נמסר לו בחלום על העתיד לקרות. בצעירותו לא האמין בחלומות ובסגולות, אולם ניסיון החיים הוכיח לו שיש בהם ממש: ”אחר כך חזרתי בי ואמרתי ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה. כי בעל כרחי הוצרכתי להאמין, אחר שנסיתי פעמים רבות […] וכן החלומות ראיתי שרובם שנתתי לבי להם נתקיימו״.

ר׳ כליפא היה חסיד של השפה העברית. כל ימיו חש הוא צער על שהוריו נתנו לו שם ערבי ”כליפא” ולא שם עברי. דבר זה הטריד את מנוחתו והעסיק את מחשבתו. יום אחד בהיותו שוכב לישון שמע קול קורא ״אסף־אסף״. התיישב והתבונן על הקול קורא המוזר. והגיע לפתרון שמן השמים קבעו לו שם עברי ״אסף״ במקום "כליפא”. אישוש לכן מצא במספר חשבון האותיות הזהה 141 בכל אחד ואחד משני השמות: ”אז אמרתי ברון המקים דבר עבדו שכמה פעמים יעצוני כליותי לעשות לי שם משמות אבותינו הבאים בכתבי הקדש, ולא שם חול שאין טוב לישראל לקרות שם לבניהם כשמות הגוים, כי כן צוה יעקב אבינו ובירך בניו ויקרא בהם שמי ושם אבותי, ומאז חתמתי בשמי קדש אסף וגם שמי חול מפני המורגל״. כלומר חתם בשני השמות ״אסף כליפא״. מבניו נזכר בנו בכורו דוד, שנפטר בהיותו כבן 11 שנה, והייתה לו התנהגות של מבוגר. חריף ומתמיד על לימודו, ורבי כליפא מצטט חידוש ששמע ממנו. רבי כליפא נהג בחסידות יתרה והחמיר על עצמו שלא לעשן ביום ראש השנה ולא ביום תשעה באב. רבי כליפא כתב הרבה שירים והכין קובץ משירתו בשם ”קול רינה", ומספר שירים ממנו נכנסו לתוך שירת ״הבקשות״ של יהודי מרוקו. ״רך וטוב״, שאלות ותשובות בענייני הלכה, חיבור זה היה ידוע עד לתחילת המאה העשרים. ו״כף ונקי”, הערות לשוניות ושינויי נוסח שאותם רשם בעקבות סידור תפילה שנדפס בימיו בוונציה והגיע למרוקו, ובו יש שפע ידיעות על מסורות מאת יהודי מרוקו ופרטים על כתבי יד רבים שהיו לנגד עיניו. החיבור כולל הרבה מחידושי תורה שכתב ומהגיגיו.

רבי כליפא עסק גם בחישובי הקץ. שנת תק״י (1750) היא השנה המאוחרת הנזכרת ב״כף ונקי״. המהדורה הראשונה מחיבור זה נשלחה על ידו לרבי יצחק ב״ר שלמה ישורון שישב באמסטרדם כדי לבדוק אפשרות להדפסתה. ר׳ יצחק לא הספיק לטפל בחיבור עד שנפטר לבית עולמו. אנו מטפלים בההדרת הספר ״כף ונקי”.

רבי כליפא נפטר סביב שנות השישים של המאה ה־18 ונקבר באגדיר. קברו הועבר במאה העשרים מבית הקברות הישן לבית הקברות החדש, נבנה עליו ציון מפואר, והוא משמש כמקום תפילה לכל מר נפש (הציטוטים מתון החיבור ”כף ונקי״ כת״י).

עד כאן דברי הרב עמאר. יהודי אגדיר ציינו מדי שנה בשנה את יום פטירתו של ר׳ כליפא בן מלכא, ג׳ בתשרי, בהילולה גדולה. יהודי גדירי ״שבע בצדיק לאמִתת דבריו. גם יעלה לקברו כל אימת שלבו כבד עליו, והוא מבקש מליץ יושר בפני בורא עולם. בשנים האחרונות נבנה מעל קברו בניין קבר מפואר שזו צורתו.

רבי כליפא מלכא, הצדיק של אגדיר עמ' 83

אורנא בזיז-הגדת אגדיר-העיר ושברה-ירושלים תשס"ח

אגדיר, 23 בפברואר 1960

דבר וחצי דבר לא יכול היה להפריע לשורת האנשים הנמתחת בשלווה נעימה לאורך החוף השקט והמשתזפת בחומה של שמש מלטפת לאחר יום עבודה מאומץ. אנשי אגדיר אלה חיים את חייהם בנחת ובכבוד ובשוויון, ואין בהם גזענות משום סוג. הכול שווים בעיני הכול. מראה הבריות הנינוחות המתפרקדות על החוף והמפקירות את הגוף לליטופיהן הרכים של הרוח ושל השמש לא בישר דבר וחצי דבר על האסון העתיד לפקוד את העיר. ובכל זאת היו סימני ביכורים. ב־23 בפברואר 1960 בשעה 12:15, שעת צהר׳ היום, זעזעה את התושבים נהמה עמומה כעין רעם רחוק ומתגלגל. באחד הבניינים המודרניים בן תשע הקומות זזה עגלת תה ממקומה. רטט קל אחז בבתיהם, אך עדיין לא בלבם, עדיין לא בחייהם. תחילה חשבו כ׳ אירע פיצוץ לא הרחק מכאן. או אולי הייתה זו משאית כבדה שחצתה את הכביש במהירות וטרפה בדהרתה את דממת הרחובות המתעלפים בחום הצהר״ם. הרעד הורגש במיוחד בשקע השכונות פונטי וטלבורז׳.

בעיר דיברו הכול על "הדבר", אך מביני עניין היו כבר משוכנעים כ׳ מדובר ברעידת אדמה. איש לא זכר מקרה דומה באגדיר, אף על פ׳ שרעידות אדמה רבות ובעצמות שונות פקדו את אלג׳יריה השכנה ואת צפון אפריקה בכלל. לכאורה רעידות אלה לא דווחו מעולם, אך למעשה, כבר ב־1954 דיווח מר דבראך, מנהל המכון לגאופיזיקה של הגלובוס בקזבלנקה, לכנס הססמולוג׳ הבין־לאומ׳ ברומא על עקומת המוקדים בעשרים השנים האחרונות המצביעה על סיכון גבוה בכיוון אלג׳יריה דווקא. ובאמת, ב־21 בפברואר 1960 בשעה 08:13 פקד רעש הרסני את מלוזה באלג׳יריה.

אגדיר, מוצאי שבת 27 בפברואר

כדור הירח מתחיל במילואו. בבתי הכנסת נישאה תפילת "יעלה ויבוא". ערב ראש חודש אדר הלילה. לאחר השקיעה רעם התותחים מודיע על תחילת חודש הרמדאן. מזג האוויר נפלא. באטלס הבינוני השקדייה פורחת ומבשרת את בוא האביב. שבוע טוב.

אגדיר, יום ראשון 28 בפברואר

יָצאו הגדירים אל פלח החוף בן ארבעים הקילומטר בין אגדיר לבין מפרץ ז׳יר, לבלות את יום החופשה החם במיוחד, הגם שאנו בסוף פברואר! בשעה 15:00 לערך תמהו הנופשים למראה הגל החזק אשר שטף את החוף. צחקו והתייבשו עד הערב. כששבו לביתם הוסיפו ליהנות מאווירת החג המיוחדת של ערבי הרמדאן ומילאו את הרחובות כמיטב המסורת.

אגדיר, יום שני 29 בפברואר 11.45

נשמע רעם תת־קרקע׳ וזעזע את יסודותיהם של רוב הבניינים. הפעם לא היה ספק: זו רעידת אדמה. העיר החצויה בוואדיות אשר לאורכם התנשאו רבי הקומות, טולטלה: סדקים נבעו פה ושם, חלונות נשברו פה ושם, טיח וגבס נשרו מן הקירות פה ושם.

בשעה זו בדיוק התקבלו במשרדי המועצה לעבודות ציבוריות האלונים לבדיקת הנזקים של הרעידה ב־23 בחודש. שאלונים אלה חולקו לבוחנים אחדים. גם אם עורר הרעש הקטן עניין רב אצל תושבי אגדיר, לכלל דאגה לא הגיעו; אולי מן הסיבה הפשוטה שעירם לא היוותה מעולם מוקד לרעש של ממש.

ובכל זאת, היו באגדיר כמה אנשים ניצולי רעידת האדמה של אורלאנוויל (Orleanvilles) ב־1954 אשר באו לעיר החדשה ליהנות מן החיים ולשכוח את עברם. למשל, משפחת קולומב הצטרפה לבנם ג׳ורג׳ אשר זה עתה קיבל משרת נוטריון. כשנשאלו, ענו מיד ובשלווה גמורה כ׳ התופעה ידועה להם מעברם הקרוב; רעש קטן, ובחלוף כשבוע עוד אחד קטן, וכעבור שבוע נוסף – "הבום" הגדול. בני קהילה קטנה של יוצא׳ איטליה, בעלי ניסיון דומה ברעידות אדמה, חשבו כי יש לפנות את העיר או למצער להזהיר את תושביה. בין אנשי אגדיר היו גם יוצאי יוון, שחרף היותם בעיר עשרות שנים זכרו היטב את הרעשים בפלופונם בילדותם. מורה צעירה להיסטוריה ולגאוגרפיה בתיכון אשר בדקה את המבנה הגאולוג׳ של האזור התמלאה דאגה וחלקה את מחשבותיה עם ידידים: עמק הסום שלרגלי האזורים ההרריים עלול לספוג מכה אנושה. אבל באגדיר המשיכו האנשים את חייהם. הערב התנהל בנועם באוויר החמים. במסעדת "הקזינו״ על החוף, אשר נבנתה ארבעים שנה קודם לכן בתקופת החלוצים וכונתה "הסירנה", היו עסוקים בהכנת הסעודה האחרונה לפני סגירת המקום. כדי להרחיב את המבנים על החוף לרווחתם של המתרחצים הוחלט להחריב את הצריף הישן, ולמחרת היום, ב־1 במרס, עמד פטיש ההרס להכות. וכך, בשעותיה האחרונות של "הקזינו" סעדו בה את לבם רבים מן התושבים סעודת פרדה חגיגית. מועדון הרוכבים ערך בה את מסיבת הסיום שלו. הקונסול הצרפתי במרוקו, מר ז׳וד׳, ורעייתו נענו להזמנת חברים והתארחו בעיר. התושבים נטו ללון באותו לילה בהשקט ובבטחה, גם אלה אשר הראו סימני דאגה. כולם, חוץ משתי משפחות יווניות, משפחות ג׳ורג׳אלדס, אשר העדיפו ללון באחוזתן בעמק הסום. שתי משפחות אחרות באותו עמק התאספו לחגיגת יום הולדת נדיר של אחד מהם, יליד 29 בפברואר. אימהות רבות איחרו לעלות על משכבן. חן היו עסוקות בתיקון האחרון לתחפושות שילדיהן ילבשו למחרת היום בגני הילדים. הלוא ערב mardi gras היום (חג נוצר׳ שמתחפשים בו).

אורנא בזיז-הגדת אגדיר-העיר ושברה-ירושלים תשס"ח-עמ' 88

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר