מי כמוך-חנוכה


פיוט ״מי כמוך״ לחנוכה לד׳ ידידיה מונסונייגו יוסף תדגי

פיוט ״מי כמוך״ לחנוכה לד׳ ידידיה מונסונייגו%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%94

יוסף תדגי

המכון הלאומי לשפות ולתרבויות המזרח, פריז

הפיוט ״מי כמוך״ נמנה עם שירי הגאולה, והוא אחד מרכיבי מערכת היוצר. עזרא פליישר הוכיח כי מקורם של פיוטי ״מי כמוך״ בפיוט המזרחי המאוחר. במקור הפיוט היה בנוי מסטרופה אחת של ארבעה טורים בלבד, הוא היה נאמר בתפילת שחרית בשבתות ובחגים וקישר בין שני הפסוקים בשלהי ברכת הגאולה ״מי כמוך באלים ה׳״ ו״ה׳ ימלֹך לעולם ועד״. פליישר הראה כי מהמאה העשירית כתבו פייטנים מזרחים לא מעטים פיוטי ״מי כמוך״ מורחבים, אולי אף לפני ימיו של יצחק מר שאול הנחשב למשורר הראשון שחיבר פיוט ״מי כמוך״ ספרדי טיפוסי.

הערת המחבר : ייחוס הפיוט לד׳ ידידיה מונסונייגו מושתת על האקרוסטיכון ״אני אני ידידיה בן רפאל אהרן חזק הזק״, אף שבכתובת מודגש שכתב את השיר ר׳ רפאל אהרן ובנו. על עניין זה ראו בפרוטרוט בגוף המאמר. אני מבקש להביע כאן את תודתי הנאמנה לפרופ׳ אפרים חזן ולפרום׳ משה בר־אשר אשר בשיחות עמם נתחוורו לי כמה עניינים יסודיים.

בספרד נעשה הפיוט הזה ארוך והורכב מעשרות מחרוזות המספרות את תולדות בריאת העולם ואת עברו המפואר של עם ישראל, את יציאת מצרים ואת סיפור קריעת ים סוף. תבניתו של הפיוט אחידה בצורה ובתוכן. בדרך כלל הוא מעוצב בטורים בלתי־שקולים המורכבים ממחרוזות מרובעות ששלושת הטורים הראשונים בהן חורזים זה בזה. הטור הרביעי הוא קטע של פסוק המסתיים בדרך כלל במילה קבועה בכל השיר.

עשרות פיוטים נכתבו בספרד במתכונת זו שנתהבבה על המשוררים המקומיים. הם הוכיחו בפיוט זה את כישרונותיהם, כנראה בזכות תבניתו החופשית והלכות הצורה הפשוטות שלו. משוררים אחדים אימצו את הצורה אך סטו מן האופי התמטי של הפיוט. כך עשה ר׳ יהודה הלוי(ריה״ל) – שחיבר גם הוא פיוטי ״מי כמוך״ במתכונת הקלסית – בייחדו פיוט מסוג זה לסיפור מגילת אסתר. הפיוט אומץ במהירות בקהילות, ונאמר בדרך כלל בשבת זכור בברכת הגאולה.

משהתעצמה השפעת הקבלה על התפילה במאה השש־עשרה, הוצאו הפיוטים מן התפילה והועברו למקומות שאין בהם הפסק. בקהילות אחדות של צפון אפריקה אומרים את פיוטו של ריה״ל בתפילת ״נשמת כל חי״ אחר הפסוק ״כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוכה״, ולפני הפסוק ״מציל עני מחזק ממנו״, שם משתלב הפיוט לתיבות ״מי כמוך״. בקהילות אחרות אומרים את הפיוט הזה לפני ״ברוך שאמר״ או לאחר תפילת העמידה, כך נמנעים מגרימת הפסק בחטיבה שבין ״ברוך שאמר״ לתפילת העמידה.7 ומעניין לציין את המנהג של קהילת התושבים בפאס לומר את ״מי כמוך״ של ריה״ל ביום פורים עצמו ולא בשבת זכור. הפיוט שולב בתוך שירת הים אחר הפסוק ״צללו כעופרת במים אדירים״ ולפני הפסוק ״מי כמוכה״ כדי לשמור על הזיקה להקשר.

פיוטו של ר׳ יהודה הלוי זכה להערצה מיוחדת בקהילות ישראל, שלא רק תרגמו אותו ללשונות רבות אלא גם חיקו את תבניתו בפיוטים חדשים. למעשה, שיר זה – שתוכנו סיפור נס הפורים – שימש דוגמה למשוררים רבים, שפייטו את נסי קהילותיהם במתכונתו. וכבר העיר אפרים חזן: ״וכך מתגלגל פיוט ׳מי כמוך׳ גלגול שלישי ונעשה סוג חדש: פיוטים המספרים מעשה הצלה ופדות מקומיים על דרך סיפור המגילה, כפי שסיפרו רבנו יהודה הלוי בפיוט ׳מי כמוך׳ לשבת זכור״.

פיוטי ״מי כמוך״ נתחברו בצפון־אפריקה בעברית ובערבית יהודית ונתפרסמו בידי חוקרים שהשתמשו בהם גם כמקור היסטורי." יש להדגיש שעיצוב שירי הודיה במתכונת זו נמשך עד מלחמת ששת הימים.

הערות המחבר : ראו למשל הירשברג, תולדות, א, עמי 327; ב, עמי 332. דוגמות של פיוטי ״מי כמוך״ שנתחברו על אירועים מקומיים ראו אצל חזן(לעיל הערה 10); וכן אצל תירוש־בקר, מי כמוך, עמי 322-321. באחרונה פרסמו אפרים חזן ורחל חיטיךמשיח (פיוטים על נס) את מכלול פיוטי ״מי כמוך״ שנכתבו בצפוךאפריקה על נסים והצלות מקומיים.

למשל ר׳ יוסף משאש(1974-1890) חיבר בשנת תרפ״ד(1924) את השיר ״מי כמוך דלמעגאז״, שיר ארוך ובו 62 מחרוזות בתבנית ״מי כמוך״ של ריה״ל, ובו הוא מתאר את הוצאתו להורג של המורד זילאלי בן רקייא, המכונה ״אלמעגאז״(=העצלן), שרצה לכבוש את מכנאס בשנת תרכ״ב (1862) ולהתנקם ביהודים. הוא מזכיר שם את קביעת יום ט״ז באדר כ״פורים קטן״ לזכר הצלת הקהילה. הפיוט פורסם אצל משאש, נר מצוה, סא ע״א – עה ע״ב. על מאורע זה ראו גם רבדיו של שיטרית (שירה, עמי 42-41). את הפיוטים שנכתבו במתכונת ״מי כמוך׳ לאחר מלחמת העולם השנייה ריכזה מיכל שרף(מגילת היטלר). לפיוטי מלחמת ששת הימים ראו חזן וחיטין־משיח, פיוטים על נס, עמי 290-275.

ידוע שמאז התגבשותו של הפיוט הקדום ייחדו המשוררים פיוטים לא רק לכל מועדי השנה אלא גם לשבתות שלפני החגים (שבת הגדול, שבת זכור, שבת חזון) ולשבתות המיוחסות (שבת חתן, שבת שקלים וכוי). והנה, בפיוטי החגים הרבים שנחשפו בגניזת קהיר נמצאו גם שירים לחג החנוכה ולשבת חנוכה מראשית התפתחות הפיוט בארץ ישראל." בתוכם נמצאה קדושתא לתפילת שמונה־עשרה לר׳ פנחס הכהן מכִּפְרָה שבצפון ארץ ישראל (אחד מפרוורי טבריה), שחי במאה השמינית. מאז נמשכה מסורת כתיבת פיוטי חנוכה בכל קהילות ישראל. מן השירים הבולטים נזכיר את הסילוק לשבת חנוכה ״אזכרו מעללי־יה״ לר׳ יהודה הלוי, שהוא מין עיבוד של מגילת אנטיוכוס, ואת פיוטו של ר׳ ישראל נג׳ארה לאותה שבת, שנכתב בתבנית ״מי כמוך״ ושתחילתו ״אודה שמך ה׳ כי פדית אותי״.

 

סיפור נס חנוכה והלכות החג משכו גם את לבם של פייטני צפון־אפריקה: בהשפעת פיוטו של ר׳ ישראל נג׳ארה חיבר ר׳ פראג׳י שוואט (סוף המאה השבע־עשרה – המאה השמונה־עשרה) קרושתא לחנוכה, האמורה להשתלב בתפילת העמידה; ר׳ יעקב אבן־צור (1752-1673) ייחד שבעה פיוטים לחנוכה, ומשה אבן־צור (סוף המאה השבע־עשרה – ראשית המאה השמונה־עשרה) ייחד לו שניים; בקובץ ״תהילה לדוד״ לר׳ דוד חסין(1792-1727) יש שני שירים לחנוכה; ובדיוואן ״קול יעקב״ לר׳ יעקב בירדוגו(סוף המאה השמונה־עשרה – 1843) – שניים.

 

גם בדורות האחרונים חיברו פייטני מרוקו שירים לכבוד חנוכה. ר׳ יוסף משאש כתב שני שירים בתבנית ״מי כמוך״ בסדר האלף־בית. הראשון – תחילתו ״אלהי מה יקר חסדך״ – מתאר את סיפור החשמונאים ונם החנוכה, והשני – ״אדון חסדך  אקרא בגרון״ – מיוחד ל״מעשה יהודית״.                                                                                                  

כל אלה הן דוגמאות אחדות לפיוטים מקובצי פיוטים שיצאו לאור. משוררי צפון־אפריקה אחרים חיברו אף הם שירים לחנוכה, אך אלה טרם נודעו ברבים, מכיוון שרוב היצירות עודן בכתב יד.

במאמר זה אביא פיוט לחנוכה פרי עטו של הרב ידידיה מונסונייגו(1867-1799). השיר נכתב בתבנית ״מי כמוך״ לפורים של ריה״ל, ואולי גם בהשפעת ״מי כמוך״לשבת חנוכה של ר׳ ישראל נג׳ארה.23 כידוע, לשירתו של נג׳ארה הייתה השפעה גדולה            על משוררי צפון־אפריקה. פיוט זה, שתחילתו ״אלהים צבאות גדול־כח ועצמה״, יצא לאור על דף יחיד בבית הדפום של מסעוד שרביט ועמרם חזן בפאס, על יסוד כתב יד אוטוגרף, בידי אחד מצאצאי הרב, שנשא אף הוא את השם ר׳ ידידיה מונסונייגו (1994-1907) והיה רבה הראשי של פאס.25 לפיוט זה הקדים המהדיר שיר אחר של           חנוכה, ״אני היום אברך״, פרי עטו של ר׳ רפאל אהרן מונסונייגו, אביו של פייטננו. שיר זה, הבנוי משבע מחרוזות, שימש מעין ״רשות״ לפיוט ״מי כמוך״ שבו עסקינן, ואין כל ספק שזה היה ייעודו. בשנות הארבעים של המאה הקודמת הודפסו שני הפיוטים כחטיבה אחת, ועליה מושתתת מהדורת הפיוטים המוצעת בזה. המהדיר, הרב ידידיה מונסונייגו, שמנעוריו ועד ימיו האחרונים שירת בקודש, הנהיג את קריאת פיוט ״מי כמוך״ לחנוכה בבתי הכנסת ששימש בהם שליח ציבור; כך זכה הפיוט לצאת מהאנונימיות. ברם עם התפוררות קהילות מרוקו נשתכח מנהג קריאת ״מי כמוך״ לר׳ ידידיה מונסונייגו, ולכן ראיתי לנכון להציב יד למשורר ולההדיר את הפיוט בניקוד ובליווי ביאורים ומראי מקומות.

על אף שענייננו במאמר זה בעיקר בפיוט ״מי כמוך״, אביא את שני הפיוטים, כמובא במהדורה הנזכרת לעיל. אך אקדים דברים אחדים על שני המשוררים – ר׳ רפאל אהרן מונסונייגו (הרא״ם) ובנו ר׳ ידידיה מונסונייגו (הי״ם).

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר