מורשת יהדות מרוקו

הדלקת נרות שבת

אשה מברכת על נרות שבת, מאהילה בידיה ומכסה בהן את פניה.

LUMIERES DU CHABBAT

Une femme allume les chandelles du chabbat en les couvrant de ses mains et en cachant avec son visage.

LIGHTING THE SHABBAT CANDLES

A woman is blessing the shabbat candies to inaugurate the Day of Rest. She encircles them with her hands and hides her face from the Holy Presence.

C'est une très vieille coutume d'allumer les chandelles du chabbat en récitant une prière. Le Talmud consacre une étude particulière dans la massékhet chabbat a la manière de les allumer, "bamé madlikin״avec quoi peut-on allumer?" C'était le devoir de la femme parce que c'est elle qui tient la maison. Cet allumage des lumières du chabbat et une des trois mitsvot imposées aux femmes. Trois péchés provoquent la mort des femmes en couches: non-abstention de relations sexuelles pendant la période des règles (nidda), non-allumage des bougies du chabbat et non-respect de l'obligation de prélever la Hala en faisant le pain. On doit allumer au moins deux chandelles ou bougies; une pour le verset “observe le jour du chabbat pour le sanctifier" (Le Deutéronome 5:12) et l'autre pour le verset “pense au jour du chabbat pour le sanctifier" (Exode 20:8). Après l'allumage tout travail servile est Interdit, c'est par cet allumage que la femme accueille le chabbat. Pendant la prière la femme couvre de ses mains la flamme ou s'en couvre le visage pour ne pas voir la lumière divine qui plane au-dessus des bougies.

The sages devoted a special chapter to this mitzvah, “Bameh Madlikin", in the Mishnah Shabbat. This is one of the three mitzvot that the women, who spend more time at home than the men, are obliged to keep meticulously. “For three transgressions do women die in childbrith, neglect of Niddah (menstrual separation), challah (removal of piece of dough when baking), and shabbat candles. One candle stands for "Observe the Sabbath Day to sanctify it" (Deut. 5, 12) and the other for “Remember the Sabbath Day to keep it holy" (Exod. 20, 8).

מנהג עתיק בישראל להדליק נר של שבת ולברך עליו בשם ומלכות. חכמי ישראל הקדישו לו פרק מיוחד, ״במה מדליקים״, במסכת שבת. הדלקת הנר נמסרה לאשה, שהיא מצויה בבית יותר מהבעל. הדלקת נר של שבת היא אחת מג׳ המצוות שהנשים חייבות בהן. על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן: על שאינן זהירות בנידה, בחלה ובהדלקת הנר (שבת ב׳, ו׳). נר של שבת לא יהא פחות משניים. אחד כנגד ״שמור את יום השבת לקדשו״(דברים ה׳, י״ב), והשני כנגד ״זכור את יום השבת לקדשו״ (שמות כ׳, ח׳). בהדלקת הנר מקבלת האשה את השבת וכל מלאכה אסורה מכאן ועד צאת השבת. בשעת הברכה מאהילה האשה בידיה על הנרות או מכסה בהן את פניה שלא לראות בזיו השכינה המרחפת מעל הנרות. כתוב במשנה: הרגיל בנר של שבת — יהיו לו בנים תלמידי חכמים (שבת כ״ג).