קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל-הקבר בהר בינא.

הקבר בהר בינא.

בצלע ההר " ביננה " אחד מהרי צפרו מערה בה קבור " רבי יצחק הכהן דלמילה " . בן נאיים כותב עליו שהוא קדמון מאוד וזהו כל הידוע לו עליו.

ראה מלכי רבנן בערך ר' רבי יצחק הכהן דף עד, ב. מנהג היה בצפרו בעצירת גשמים כשיש ברית מילה, לוקחים מטפחת ספוגה מדם הברית ושוטחים אותה על קברו.    

בשאלות ותשובות הרכבי, " שאלות מרבי משה בן מ"ר יצחק המערבי, שאלהעל כהן שלא התפלל אם מותר לו לעלות לדוכן. הגאון בתשובתו אומר לו , " והזכרם כי כתבנו אל פאס " , כלומר רבי משה לא היה מפאס אך ידועים לו דברי הגאון שכתב לפאס.

יתכן שרבי יצחק דלמילה הוא רבי יצחק המערבי ורבי משה הוא בנו, ובהיותו שוכן קרוב לפאס ידע מה שכתב אליהם הגאון, ושמא היותו הוא עצמו כהן גרמה לשאלתו על כהן שלא התפלל.

שם המשפחה בן זכרי שנזכר בתעודות הגניזה שפירסם שד" גויטין על הסחר עם צפון אפריקה, מצביע על סביבה זו. משפחת בן זכרי ובראשה רבי אהרן בן זכרי ששימש רב העיר אחרי רבי יוסף בן עטייא, היא משפחה ידועה בצפרו עד היום. גם בספר הקבלה נזכרה משפחה זו : רבי יצחק ב"ר משה הידוע בן סכרי.

על כל פנים אין ספק שהיה כאן יישוב יהודי בטרם ייסוד פאס. אך בתעודות לא נזכרה קהילה יהודית בצפרו, אלא אחרי הגירוש. פער דומה קיים בהיסטוריה הכללית של צפרו. מן הציון שצויינה צפרו בתקופת אידריס השני לא נזכרה כמעט יותר עד לבניית חומתה בימי במלך סולימאן.

זכרה של צפרו מופיע בזמנו של וונודין משבט " המגראווא " שניצח את אלמועיז בשנת תשע"ו – 1016 -, כבש את צפרו והושיב משפחתו ואנשיו בעמק " המולוייא. במלחמת האלמווחדין בשנת תתק"א – 1141 -נזכר בכיבוש העיר צפרו על ידי עבד אלרחמן בן זגו שהלך ב 5 לחודש מוחרם בשנת תתק"א ( 536 להיג'רא, 10 באוגוסט 1141 )ביום חג העסורה, והתקיף את העיר ספראווי ולקח בשלל את הרכוש.

כן נזכר מורד בשם אבו-יעלה -abu yaala – בתקןפת אלמווחדין, שהיה מעיר צפרו, בימי המלך אבו סעיד המרינידי נזכרה צפרו בהקשר לסכום המס שהוטל עליה.לפי ליאון האפריקני ומרמול נחרבה העיר בימי מולאי מוחמד. כשמושלה אחי המלך בא בעלילות על תושבי העיר, עזבוה, ורק אחר זמן נתחדש בה היישוב מגולי אנדלוסיה.

אין ספק שבין המתיישבים החדשים הללו היו גם יהודים. מקור פורטוגיזי משנת שנ"א – 1596 -, מציין שהיו בה הרבה יהודים. בהמשך שלטון בני וואטאס לא נזכרה צפרו כלל, ובימי הסעדים בשעה שעל קהילת פאס יש ידיעות רבות בכרוניקות החכמים, צפרו כמעט שלא נזכרה במקורות.

הפרטים הראשונים במקורות היהודיים על קהל צפרו הם מימי רבי שאול סירירו. בשנת שפ"ג – 1622-23 ,השנה בה מת המלך עבד אללאה בנו של אל מאמון הסעדי ומלך תחתיו בנו עבד אלמאליך. כותב רבי שאול סירירו, " בזה החודש ( חשון שפ"ג ) הלכתי לצפרו מגודל החמס ושוד עניים ואנקת אביונים וישבתי שם ט"ו ימים ושלחו הקהל בעדי פתקאות מאת המלך ומאת השרים לשיך עלי ששולט בכפר צפרו שישלחני על כל פנים וכן עשה, והיהודים כבדו אותי ושלחו אותי.

עוד שם, " ליל י"ד בסיון מת המלך מולאי עבדאללא ואחר שקברוהו המליכו אחיו מולאי עבד אלמאליך והוא כבן ט"ו שנים יהיה סימן טוב לישראל שלו"ל ( שבח לאל והודאות לשמו ) שהאיר אפילתינו ועושה כמה ניסים עמנו ורב את ריבנו ונקם את נקמתינו והדרכים התחילו להתקן זולת קצת רשעים מן האלמטיין שלא השלימו וההודים הולכים לבדם לכפר צפרו השי"ת יגזור עלינו לטובה.

ביקורו של רבי שאול בצפרו והכבוד שעשו לו היהודים שם מעיד על הקשר ההדוק בין יהודי פאס וצפרו, גם העובדה שיהודים נסעו לבדם מפאס לצפרו מעידה על תנועה מתמדת ותקינה בין שני הישובים.

נסיעתו של רבי שאול סירירו היתה בימים בהם כיהן ברבנות בצפרו רבי דוד אראג'יל, החכם הראשון הידוע לנו מקהל צפרו. אין ספק שהיה מבני המגורשים ומיניויו כרב העיר מעיד שהתיישבו שם רבים מהמגורשים. משפחת אראג'יל ידועה בספרד.

על רבי דוד הנ"ל אין לנו ידיעות רבות. לא נשאר ממנו שום חבור כי אם שאלה ששאל מרבי יעקב בן דנאן בשפ"ה תוכחה, ורשימה שהועתקה מכתב ידו ובה מוסר מה ששמע מרבי אברהם הכהן על מקדש חוניו ובית הכנסת של אליהו באלכסנדריה.נזכר במכתב מקהילת תאזה המופנה לחכמי פאס ובראשם רבי שאול סירירו, וחכמי צפרו ובראשם רבי דוד אראג'יל.  שני מכתבים שנשלחו איליו מרבי שאול סירירו

תעודה מספר 58

בעיר אכסנדרייא הייתה שם בית אחת כמו בנין בית המקדש ונקראה בית חוניו שבנה אותה חוניו מזרע חשמונאי והיה חותנו סנבלט החורני ונתנו למלך קוסטאנטין גפן של זהב מנחה כדי לתת לו רשות לבנותה כדמות בית המקדש.

והיה הוא משמש בכהונה תמורת בה"ם, והנה עודנו בנוי עד היום הזה וגבשו אותו הגויים ועשאוהו בית התפילה. ויש לה כמו י"ב פתחים, וקרוב לפתח אחד מהם הוא הפתח הנקרא היום באב אלכדרא בו קבורים כל זרע בית חשמונאי, ואין שום יהודי יכול לעבור שפ כי אומרים שהוא קבור אשורפ'א, ועדיין יש בה מזבח והיכל כבנין בית המקדש, ויש בה אלף עמודים של שיש, כך שמעתי מפי רבי אברהם הכהן שראהו בעיניו.

עוד שמעתי שבאכסנדרייא החדשה יש אבן אחת של שיש גדולה על פי גוב אחד של מים וכתוב באבן כפרתי וכפרתי ביתי, זהו המשקוף של אולם ההיכל, וכתוב בה גם כן אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים בכתיבה אשורית והוא ראה אותה האבן ושתה מהמים שבבאר.

גם שמעתי מפי מגידי אמת שיש באכסנדרייא הנזכרת בית הכנסת של אליהו ז"ל עמוק עמוק יורדים לתוכו בעשרים וחמש מדרגות ורצפתה כולה מאבני שיש וכסה אליהו ז"ל בנוי בתוכה וספרי תורה בתוך ההיכל ועששיות דולקים תמיד לפני ההיכל.

וביום השבת הולכיני סגולה מאכנסנדרייא החדשה להתפלל שם להיות שאינה רחוקה מהעיר. ומכל העמודים של שיש יש בה שנים פתולים כמו קרן הצבי ויש בה תיבה חשובה עד מאד עין לא ראתה כזה וזמן בניינה כתוב בה שנבנית קמ" שנה קודם חורבן בית שני ויש בה אור גדול דרל ארובות עשויים מזכוכית להאיר לבית הכנסת הנזכר..

גם יש בה בבעת הכנסת הנזכר שסה' מגדלים כמנין ימות החמה סביבות החומה והיא מוקפת חומה וחיל, ואמר רבי אברהם שהתפלל הוא בבית הכנסת הנזכר ג' שבתות.

מ"כ בכתב יד כבוד הרב דור אראג'יל זלה"ה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יוני 2012
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
רשימת הנושאים באתר