ארכיון יומי: 2 ביוני 2012


עליית הנוער ותנועת שרל נטר

הקונגרס היהודי העולמי נוסד באירופה ערב מלחמת העולם השנייה כארגון כלל יהודי שניועד להגן על האינטרסים הפוליטיים של היהודים באשר הם. אופיו הלאומי והפרו ציוני היה מובהק. בוועידת הקונגרס היהודי העולמי באטלנטיק סיטי בנובמבר 1944 נתוסף נדבך נוסף ביחסי יהדות מרוקו ויהדות ארצות הברית.

בוועידה זו נשלחה משלחת ממרוקו הצרפתית, שחבריה היו ציונים ופרו ציונים – ש"ד לוי, פרוספר כהן, חיים טולדנו וז'אק פינטו. הייתה זו הפעם הראשונה שיהדות מרוקו נפתחה לארגון כלל יהודי אחר מאשר כי"ח והתנועה הציונית. זולת הזיקה למטרופולין קרי צרפת והזיקה לארץ ישראל נוצרה זיקה חדשה למרכז יהודי חדש, שלאחר השואה הפך לדומיננטי – יהדות ארצות הברית.

הקונגרס היהודי העולמי " גילה " את יהדות מרוקו בשנת 1944, אולם הוא חנך את פעילותו בקרב יהדות מרוקו בשנת 1950.

קזבלנקה – מטרופולין קולטת הגירה.

התהוות המללאח והבעיה החברתית.

בראשית המאה העשרים, ערב הכיבוש הצרפתי, מנתה קזבלנקה 25.000 תושבים, מתוכם 19.000 מוסלמים ו-5000 יהודים. בשלהי הפרוטקטורט הצרפתי מנתה קזבלנקה 700.000 אלף תושבים, כחצי מיליון מהם מוסלמים וכ-75.000 יהודים בעלי נתינות מרוקאית.

הגידול באוכלוסיית העיר בא בעיקר מן המוסלמים, אך צמיחת המיעוט היהודי בלטה יותר, כבר בשנת 1921 תפסה קזבלנקה את המקום השלישי במרוקו מבחינת היקף האוכלוסייה היהודית, אחרי מראכש ופאס.

עש מלחמת העולם השנייה התחרתה קזבלנקה על המקום הראשון עם מראכש, בירת הדרום. אחרי המלחמה היא הפכה למטרופולין היהודי במרוקו. בשנים 1936 – 1956 גדל מספר המוסלמים פי שלושה ומספר היהודים פי שניים. הגירה מסיבית זו יצרה פערים חברתיים ניכרים, ובמיוחד נתהוותה שאלת המללאח על כל הבעיתיות שבו.

תנועת הנוער כאפיק של חידוש.

תנועת הנוער בכללה, לרבות תנועת הנוער הדתית, הייתה תופעה מודרנית. התנועה הוקמה על ידי צעירים למען הנהגת הנוער ועיצובו. זכותה לאוטונומיה ולהכרעה עצמית הייתה מעקרונות היסוד של קיומה. היא ביטאה מרידה בקיים שאיפה לשינוי ברוח ערכים יהודיים. במסגרת זו נשתלבה פעילות צופית בפעילות חברתית, על בסיס של התחדשות רעיונית.

ארגוני נוער דתיים נוסדו לראשונה באירופה בסוף שנות העשרים של המאה העשרים. בפולין ובגליציה נוצרו ארגוני " השומר הדתי " ו " בני עקיבא ". זמן קצר לאחר ייסודם ובזיקה אליהם נוסד בארץ ישראל ארגון " בני עקיבא ". בגרמניה נוצרו ארגוני " עזרא " ו " ברית הנוער ".

צעירים מארגוני הנוער בגרמניה ייסדו הכשרות חקלאיות. משנתרבו הכשרות אלה התאגדו במגרת ארצית, שנקראת בח"ד – ברית חלוצים דתיים. לימים איגדה בח"ד הכשרות חלוציות וארגוני נוער, שכיוונו את חניכיהם להכשרה ולעליה חלוצית דתית.

ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה נוסדו באנגליה ארגוני בח"ד ו " בני עקיבא " וכן הכשרות דתיות בשנת 1945 נוסד " הפועל המזרחי " בצרפת ובמסגרתו נוסדו בח"ד, בני עקיבא והכשרות דתיות בדרום צרפת. כל ארגוני הנוער הדתיים החלוציים וכן בח"ד היו מסונפים ל " ברית העולמית לתנועת תורה ועבודה ", שנוסדה בווילנה בשנת 1925.

ארגון בני עקיבא בארץ ישראל התפתח והתגבש בשנות השלושים והארבעים. הוא התארגן במבנה ארצי עם הנהלה מרכזית. הסניפים היו מאורגנים במסגרת שבטית לפי גילאים. התוכנית החינוכית הייתה אחידה. נקבעו תקנון וסדרים, תלבושת אחידה וסמל. התקיימו בו פעולות שוטפות, מחנות וסמינרים.

בוגריו יצאו להכשרה, ייסדו גרעינים חלוציים והצטרפו לקיבוץ הדתי. לאחר מלחמת העולם השנייה פעלו באירופה ובאמריקה ארגוני " השומר הדתי " ו " בני עקיבא ". בצפון אפריקה נוסדו ארגוני נוער דתיים משלהי שנות הארבעים, ונקראו בני עקיבא. הארגון בארץ שימש להם מודל לחיקוי ומקור השראה.

תנועת שרל נטר, אופן התהוותה ומרכיביה – 1929 -1956.

תנועת שרל נטר, פסיפס אנושי.

יהדות מרוקו נשתלבה בשנת 1912 לתוככי משטר חסות צרפתי, שהציב אותה במציאות מדינית וחברתית מורכבת. החברה הקולוניאלית הייתה מורכבת. מצד אחד היה העם המרוקאי, ברובו מוסלמי, המוּנע ממניעים לאומיים ושאיפות לחירות מדינית, מן הצד השני הייתה האוכלוסייה הצרפתית השולטת ומנהלת את המדינה בהתאם לאינטרסים הקולוניאליסטיים שלה.

בתווך נמצא מיעוט יהודי, הנושא ברובו אפי מסורתי מאוד, התר אחר זהותו ומקומו בחברה קולוניאלית זו. היה זה אפוא ציבור יהודי דתי החי בסביבה מוסלמית ושטרם ספג את התרבות הצרפתית, ובהתאם לכך היה על קברניטי החינוך הרשמי הבלתי פורמלי לשקול את דרכי פעילותם.

 

עליית הנוער ותנועת שרל נטר

כבר באמצע שנות השלושים החלו בני נוער יהודי במרוקו לתור אחר פתרונות שורשיים לבעיותיהם, בעקבות מצוקות כלכליות ופוליטיות. רבים מהם, מכוח זיקתם למסורת היהודית, נפתחו להשפעת מגמות עבריות ולאומיות, ואחר כך – בהשפעת מאורעות מלחמת העולם השנייה ואפשרויות העלייה החלוצית שבאו אחריה – נטו לפתרון הציוני. כל חדרו לאגודות נוער יהודיות מגמות עבריות ופעילות ציונית חלוצית.

תנועת שרל נטר נוסדה בשנת 1929, והיוותה סינתזה, גם רעיונית וגם ארגונית, של צופיות וציונות דתית, עם מגמות ברוח האליאנס ( כל ישראל חברים ). ככזו יש להתבונן בשורשיה האידואולוגיים ובמקורות ההשראה שלה. היא עתידה להוות את ארגון הגג של פעילות הנוער הקהילתית והחלוצית כאחד.

תוך שהיא מחדשת דפוס של פעילות עשירה מאוד, כשחשאיות ושיתוף פעולה עם שלטונות הפרוטקטורט הצרפתי ואף עם השלטונות של מרוקו העצמאית משמשים בערבוביה. ראשית הצופיות היהודית במרוקו נעוצה בהקמת " האיחוד האוניברסלי של הנוער היהודי ) בשנת 1923 בפאריס. את הארגון הקימו אמה פאלייר 1875 – 1949, נואחיד – גר צדק ויוסך שרל נחמה – יהודי ממוצא יווני שחי בפאריס.

בשנת 1928פרסם הארגון התקנון שלו, והדגיש את איחודה של ישראל ותחייתו של העם היהודי ואת ההכרח לפעול לחינוך הנוער באמצעות לימודה והפצתה של הלשון העברית המודרנית ולימוד תולדות העם היהודי.

חובת הנוער היהודי לסייע בתמיכה חומרית ומוסרית לכינון מחודש של ארץ ישראל. החינוך הגופני מהווה יסוד חשוב בחינוך הנוער, ויש להנחילו לנוער היהודי באמצעות מחנות קיץ וטיולים ברול של משמעת עצמית ושל התחדשות בחיק הטבע – מגמות צופיות מובהקות.   

ארגון זה לא הצליח להתקבל במרוקו, בשל התנגדות השלטונות הקולוניאליים הצרפתיים להנהלת התרבות היהודית והציונות ולהוראת השפה העברית. במכשולים אלה עתידה תנועת שרל נטר להיתקל ולדלג עליהם ברבות הימים.

ואכן בשנת 1929 ממשלת הפרוטקטורט לא הכירה בסניפי האיחוד העולמי של הנוער היהודי בשל עקרונותיו הנושאים אופי ציוני מובהק. על מנת להתקיים אימץ הסניף של קזבלנקה תכנית אחרת ותקנון בעל אופי ניטרלי, שינה את שמו לשרל נטר, ובמתכונת החדשה הוכר רשמית על ידי ממשלת הפרוטקטורט, כך מתאר שליח ציוני שעשה בקזבלנקה את ראשית היווצרותה של שרל נטר.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכה שרל נטר לתנועה בלתי לגלית. אנשי ה ביקשו להירתם למאמץ המלחמתי בקזבלנקה בראשית המלחמה, באמצעות איסוף גרוטאות ברזל, אולם הם נענו בשלילה על ידי הרשויות. הם ביקשו גם לשלוח לוחמים מתנדבים ללונדון, אלא שגם הצעה זו הושבה ריקם. 

מיד עם סיום המלחמה הוחל הניסיונות חידוש הפעילות של שרל נטר באורח חוקי. אחפונסו צבע, שתמיכתם של רובר יאיר גמזון ( קאסטור ), ראש תנועת הצופים בצרפת, ושל ג'ול ברונשוויג, מראשי כי"ח, הבהיר בתקיפות לנציבות הצרפתית כי אם לא תיכון תנועת נוער עם מנהיגות מאוזנת, מיושבת באורח חוקי, עלולים לצמוח מקרב המללאח ומקרב שכבות חברתיות נחשלות בקהילה היהודית כוחות קיצוניים.

אלה יקראו תיגר על הממסד הצרפתי בכללותו ועל יציבות שלטונו, באשר יהיו חשופים לקומוניזם מצד אחד וללאומיות ערבית מצד ולמגמות הפאן ערבסטיות מן המצד השני. טיעון כבד משקלן זה עשה רושם כביר על הנציבות. הייתה לכך גם משמעות נוספת – גמישות השלטונות כלפי שרל נטר סללה את הדרך להכרה בתנועות הצופים במרוקו ול U.P.O.J

ארגון הצופים נוסד בשנת 1923 בפאריס. הארגון חיפש את דרכו במשך שנות העשרים, וחיפוש אידיאולוגי זה יצר שני זרמים – האחד המצדד בציונות והשני השולל אותה. המחנה שתמך בציונות הוא שהכריע לבסוף והטביע את חותמו על ארגון הצופים, עד היום הזה. הדבר ניכר ביתר שאת לאחר השואה. אולם המחנה המתנגד לציונות לא היה נטול השפעה.

תנועת הצופים היהודית צרפתית E.I.F החלה את פעילותה במרוקו לאחר ה- U.U.J.J מטרותיה הין צנועות יותר, לפחות בתחילת דרכה, והתנועה בהחלט עתידה להיקלט היטב בקרב הנוער בצפון אפריקה בכלל ובמרוקו בפרט, לאחר שתתגבר על לא מעט בעיות הקשורות בעמדה השלטונות הצרפתיים ( נציבות הפרוקטוראט.

בתואנות שונות מנעה הנציבות הצרפתית מתנועת הצופים לקבל הכרה כתנועה יהודית עצמאית במרוקו, עד למלחמת העולם השנייה.

במלחמת העולם השנייה, ביוזמתו של צופה יהודי מאלג'יריה ( מסקָרָה ) ז'אק ס' לוי ( מיסטראל ) ובשיתוף פעולה עם העלמה איבט קלאמארו, נותרה קבוצת צופים מחתרתית עד לפלישת בעלות הברית ( מבצע לפיד בשמיני בנובמבר 1942 ) התאריך שבו יצאו לפעילות גלויה.

עליית הנוער ותנועת שרל נטר

איבט קאלאמרו הייתה בתו של מי שעתיד לעמוד בראש הפדרציה הציונית במרוקו, פול קאלאמרו, וכינויה בצופים היה פוּק. השלושה מצאו לנכון להצטרף כצעד נבון לתנועת נוער יהודית מוכרת על ידי השלטונות, ומובן ששרל נטר הייתה הולמת מבחינת יעדיהם.

" שרל נטר " בוטלה בשנת 1940 על ידי ממשלת וישי ושבה לפעילות עם ביטול החוקים האנטי יהודיים בשנת 1943. אגודת " שרל נטר " היוותה מסגרת של נוער מגיל 15 ואילך, ולא התאימה לגיל הצעיר יותר שמיסטראל שאף לעבוד עמו, גילאים 8 עד 12.

לוי וקלאמארו פנו לשרל נטר והציעו להקים " מחלקה של ילדים בני 10, שמטרה לעסוק בצופיות ולהפוך באחד הימים לאגודת E.I.F, פנייתם נענתה בחיוב. וכך נוסדה ב-17 בפברואר 1944 מחלקה חדשה., בשם " ביל"ו " . תוך זמן קצר נרשמו אליה כ-180 נערים. בד ובד הוקמו שלוש קבוצות – " אסתר ", "דבורה ", ו "רחל " – שמנו 20 – 30 ילדים . כמו כן הוקמו שתי קבוצות בוגרות יותר, " מיימוניד " ( רמב"ם ) ו " אדמונד פלג " .

אגודת שרל נטר העניקה למחלקת " ביל"ו " אוטונומיה מלאה והתחייבה לסייע לה להשתלב בפדרציה E.I.F. עד מהרה תפסה ביל"ו מקום של כבוד מבין האגודות הצופיות שפעלו בקזבלנקה זה מכבר. קבוצה יהודית של צופים בעלת אופי חילוני וקבוצת הצופיות היהודית E.D.F בהנהגת איבט קלאמארו.

דומה כי הדוגמא של ביל"ו שופכת אור על סגנון העבודה שנתהווה באגודת שרל נטר שאִפשר במשך השנים לכעשרים ארגוני נוער ותנועות נוער שונים להסתפח אליה מבלי לאבד את האוטונומיה שלהם, תוך שיתוף פעולה על יסוד יעד חינוכי חברתי משותף :

משמעת, חינוך גופני, חיים בחיק הטבע, עזרה לזולת, לימודי יהדות ותולדות העם היהודי, ולבסוף לימוד ארץ ישראל והציונות בדורות האחרונים. לימים נוצר פסיפס תנועות מאוחד ומתואם מסביב לעיקרון ערכי יהודי..

אגודת שרל נטר זכתה להכרת שלטונות הפרוטקטורט, שראה בה אגודה לא פוליטית חיובית, המונעת נהירת נוער לאידיאולוגיות לא רצויות. מאידך גיסא סירבו השלטונות להעניק רישיונות להקמתן של אגודות נוער יהודיות חדשות, ולכן שימשה שרל נטר מעין ארגון גג לקבוצות נוער בעלות נטיות שונות.

שרל נטר נקטה פלורליזם שאפשר לקבוצות שונות להתגדר בהשקפותיהן ולפעול על פיהן במסגרת תקנון האגודה. תנועת ביל"ו, ברצותה להרחיב את פעילותה, שילבה בזירת האירועים דמות חַשובה מאוד, בלתי צפויה, ושיטת עבודה המחדדת את הלגיטימציה שלה : עורכת דין קאזס בן עטר, מהארגון הפילנתרופי היהודי אמריקאי " הג'וינט " בקזבלנקה.

היא עתידה להטביע את חותמה בתנועת שרל נטר לאורך השנים בזכות האהדה הרבה שהפגינה כלפי פעילות חינוכית בלתי פורמלית זו. במשך כל השנים הקפידו ב " שרל נטר " לפעול באופן חוקי, דהיינו להשיג את האישורים מהשלטונות הצרפתיים. ההקפדה על כלל ברזל זה אפשרה לפעול בחשאיות במעטה של ארגון חוקי.

פיקוחו של אגף הנוער והספורט של ממשלת הפרוטקטוראט היה בבחינת חוק בל יעבור, וראשי שרל נטר הקפידו עליו מאוד. רתיעתה של הנציבות נבעה מהחשש שמא תנוצל פעילות הנוער ככיסוי לפעילויות לאומיות מוסלמיות וציוניות.

תנועת הצופים עדיין לא הוכרה רשמית בין השנים 1945 -1948, אולם היא פעלה להרחבת שורותיה במרוקו. בוועידת הצופים שנערכה בנובמבר 1948 נתחדדה משנתה החינוכית. מבחינה פוליטית הגדירו אנשיה את עצמם א-פוליטיים.

ביחסם לארץ ישראל ביקשו לא להיות מזוהים עם השמאל הסוציאליסטי או עם הציונות הדתית המוצהרת כ " מזרחי ", אולם הגדירו את עצמם כתנועה דתית.

 בשנים 1949 זכתה תנועת הצופים להכרה במרוקו. צופי ה E.I.F  השיגו מדור בירחון " נוער ", הביטאון של תנועת " שרל נטר ", תחת קורת הגג של תנועת " שרל נטר ", במסגרת שירותי הנוער והספורט ומטעמם, פעלה תנועת הצופים תוך שהיא מקפידה לשמוא על מערכת יחסים טובה עם הפרוטקטוראט.

השאיפה המוצהרת של תנועת הצופים במרוקו הייתה לקדם את " ההתפתחות הפיסית והרוחנית של הצעירים; לחזק את האופי האישי והיושר ; לטפח את העזרה לזולת ולחברה, הכבוד ההדדי, המחויבות האישית והאחווה הבין לאומית.

כל אלה באמצעות פעילות שדה ומחנאות וסיורים, מעניין לציין כי עם הפיכתה לתנועה לגלית במרוקו ביקשה תנועת הצופים להשתחרר מהחסות שנאלצה לקבל טרם הכרתה, וכן כך אירע במכנט=אס וברבאט, אולם בקזבלנקה לא נותקו הקשרים עם אגודת שרל נטר, בשל הזיקה הרעיונית והאישית החזקה שבין התנועות, במיוחד בין אדגר גדג' ואלפונסו צבע.

בקיץ 1950 הצליחו לארגן קייטנות שמנו ארבעת אלפים ילדים יהודים, דבר שנחשב להישג מרשים.

" היחידות העממיות, שהוקמו על ידי תנועת הצופים ושרל נטר, נועדו לענות על השאלה החברתית המעיקה על יהדות מרוקו – דהיינו, גורלם של אלפי ילדים יהודים שלא השתלבו במערכות החינוכיות הרגילות הקיימות, שעיקרן ברשת בתי הספר של כל ישראל חברים.

יסודו של ארגון זה, המהווה מפעל חינוכי חברתי מרשים ביותר, במאורעות אוג'דה ב-7 -8 ביוני שנת 1948. במאורעות אלה נרצחו 39 יהודים ונפצעו קשה 30 יהודים. המאורעות פרצו על רקע הקמת המדינה הציונית הצעירה.

ההסתה האנטי יהודית מצד המוסלמים הביאה לפגיעה אנושה בקהילה היהודית. קברניטי שרל נטר נזדעזעו עמוקות מטרגדיה זו, ונתגלתה לעיניהם במלוא עוזה הבעיה החברתית של יהודי מרוקו הממוקדת בשכונות היהודיות העתיקות, המללאח.

הם נרתמו לסייע לילדי הקורבנות ועקב כך נולדה החשיבה השיטתית המתבקשת באשר לנוער היהודי.

בנסיבות אלו נולד הרעיון להקים ארגון המסוגל לקבל על עצמו את חינוכו החברתי של הנוער היהודי במללאח. ארגון זה קם בקזבלנקה בסתיו 1948 ונקרא " המחלקה החינוכית של הנוער היהודי " Departement Educatif dela JeunesseJuif– D.E.J.J.

היוזמה להקמת הארגון הייתה של אדגר גדג'. הארגון היה מור לספק את הצוותים – המדריכים המנהיגים שיפעלו בקרב הקבוצות של ילדי המצוקה. כך נוצר שיתוף פעולה הדוק בין אגודת שרל נטר, תנועת הצופים והמחלקה החינוכית של הנוער היהודי.

 

קו לקו. אסופת מאמרים

אבא קוים לדמותו – עמירם זיו

עבורי היה אבי אדם יקר  ודמות ליקוי ולהערכה בהיות ילד, ולאחר מכן כמבוגר.

אדם רב גוונים היה, בעל אישיות עשירה ופתוחה להתבוננויות חדשות. למד חקלאות בחברה שהייתה מנותקת מהאדמה ובמשפחה שהייתה משפחת רבנים ולומדי תורה. למד תורה ולימודי קודש והיה בקי בהם. העריך אמנות ויופי ברגישות עמוקה, אהב שירי פולקלור מרוקאים ומוזיקה קלאסית כאחד, היה בעל ידע מעמיק בהכרת הצמחייה של ארץ ישראל, מצחי בר והנוי. אהב את המצחים ואתם את ארץ שיראל וירושלים בפרט, כאדמה, הרים ועמקים וכערך לאומי ורעיוני.

את הארץ הכיר ברגליו לאורכה ולרוחבה. ביחד עם אהבת הצמחייה והכרתה שולבו סיפורי התנ"ך, האגדות וסיפורי העם אודות הצמחים. לקבל מאבא הסבר על צמח כלל קבלת הסבר בוטני עם השמות בלטינית בעברית ובערבית, ציטוטים מהתנ"ך וסיפורי הערבים או האגדות העוסקות בצמח ובתכונותיו.

יושרו של אבא, אצילותו ודבקותו בערכים מסוימים שימשו לי דוגמא ומופת בהתבונני על החיים סביבי. אבא ידע לדבר ואהב להיפגש עם אנשים מכל שכבות העם, ופנה לכולם באהבה, בפתיחות ובחום אנושי קורן. אהב ילדים, אהב את הבריות ושנא יוהרה ומדון.

בנושא לימודו היה מעמיק, ובלימוד עצמי הגיע לידע רחב בהיסטוריה בצמחים ובבוטניקה, בפולקלור יהודי  צפון אפריקה ובלימודי קודש. הוא צלל למעמקי המורשת של יהדות  צפון אפריקה, על מנת למשות להעלות לאור היום פנינים שהיו חבויות ואשר אנשים טענו בביטון כי אינן בנמצא.

אבא, מתוך כאבו את רמיסת תרבויות יהדות המזרח בחברה הישראלית " שצמחה " אחרי קום המדינה, התמסר לחקר מורשת אבותינו ותרבותם. הוא פעל לחקר תרבות עדתו על מנת להראות לחברה הישראלית כי ליהדות צפון אפריקה מורשת תרבותית עשירה שאינה נופלת באיכותה ובעוצמתה ממורשת עדות אחרות, שחלקן רומסות ביוהרתן את כל הזר להן ה " פרימיטיבי " וה " בלתי תרבותי ".

בחרדת קודש ובצימאון ללמוד ולהעמיק, הקדיש אבא ימים ולילות לחקר כתבי הרבנים במגרב, השירה, ההיסטוריה היהודית ותרומת יהדות המגרב לרעיון הציוני לפני ואחרי הקמת מדינת ישראל. לכל מקום היה מוכן ללכת על מנת להרצות וללמד מורשת מופלאה זו.

חשוב היה בעיניו שיותר ויותר אנשים ילמדו ויראו כי תרבות זו קיימת וכי לא תשכח ותישאר ללא מחקר ופרסום. עשה רבות כדי לראות ההיסטוריה והספרות של יהדות המזרח משולבים בספרי הלימוד, רצה וזכה לראות מכוני מחקר ותלמידים החוקרים תרבות שנדחקה בפני אחרות.

אבא היה דוגמא לאב טוב ולבעל אוהב, איש משפחה מסור ודואג. אהבה עזה שררה בינינו ומאושר אני על שאני מסוגל גם היום, כמבוגר ביקורתי ועצמאי, לאהוב ולהעריך את אבי כאדם וכאישיות מיוחדת ויקרה. זכרו עימי יום-יום, ודרכו מהווה לי מקור השראה, יהי זכרו ברוך

סוף הפרק – אבא קוים לדמותו – עמירם זיו

מלים אחדות לזכר המנוח שאול זיו ז"ל – אבא מיוסט

ביום שבו הגיעה הידיעה המרה על פטירתו של שאול זיו ז"ל, נזכרתי בפתגם ערבי האומר : מותו של ידי מרוע המזל. דווקא בדור הזה החומרני החפוז וקצר הרוח, נראה היה המנוח כאילו שזה לא נוגע לו כלל. וכאילו גדל בדור אחר.   

הגם שהטיב להכיר כל צמח על שורשיו וענפיו, וכל פרנסתו הייתה תלויה בענף זה תמיד הסתפק במועט ולפעמים עד כדי הזנחה, וכל מטרתו הייתה עזרה לזולת ובפרט אנשים שהכיר מחוץ לארץ, בסידורים ראש/ונים לאחר עלייתם ארצה.

חנותו שהייתה צרה מדי הייתה רחבה ופתוחה לכל דכפין זה נכנס וזה יוצא, להבדיל כמו לכותל המערבי, כשכל אחד מתנה את צרותיו בפניו ומשאיר אותם לטיפולו הבלעדי של המנוח למצוא להם פתרונות. לכל הפניות התייחס בסבלנות ובסובלנות ולא הרפה עד שהפונה בא על סיפוקו ומצא את מקומו בחברה והשתלב בעבודה המתאימה לו.

כשאר שמע על ספר עתיק רץ מיד והשקיע מכספו הדל לרכישת הספר למרות שמחירו הקריע שחקים. משק ביתו התקיים לרבו הודות לעזר כנגדו, שהשקיעה זמנה, מרצה ורצונה הטוה למלאת החסר, מתוך ידיעה ברורה כי בכך עוזרת לסיפוק הנאתו הרוחנית.

הודות לפועלו הרב נזכרים בו חבריו לטובה, יהי זכרו ברוך ות.נ.צ.ב.ה

תאג'ר אל סולטאן-نخبة الاقتصادية اليهودية في المغرب

הנה כי כן יהודי חסר פרוטה זה שכל רכושו מסתכם באישור שקיבל מהמלך כותב ליהודים אחרים היושבים בלונדון הממהרים לשלוח את 200 טון ברזל המבוקשים. המשלוח מגיע, הוא נמכר בכל מחיר ותמיד ברווח בצידו שכן הוא יובא ללא מכס.

עם הכסף המתקבל ממחיר הברזל, הוא קונה מוצרים שונים אותם הוא שולח לסוכנו היושב בלונדון. בדרך זו מזמינים אונייה שנייה ושלישית…… ממשיכים להיות תאג'אר כל עוד הסוכן מלונדון אינו מבזבז את 10.000 מתקאל מה גם שכאשר אינם, כותבים שוב למלך, בוכים לפניו וכך חילה……..

אשר למלך כך הוא הסביר את פשר מדיניותו הכלכלית. לדברי מקור זה :

הכסף שחייבים לי מקיים את הסחר, מפרנס את אלה העוסקים בו ומחזק את הפעילות הימית של עיר הנמל שלי….כל מה שהסוחרים נדרשים לעשות הוא שיממנו בתשלומיהם את הבסיסים הצבאיים של מראכש ומוגאדור. אינני מבקש מהם יותר…..

בתחילת שנות החמישים פעלו 39 " סוחרי המלך " באל צווירא – ביניהם היו 24 יהודים, 10 מוסלמים ו-5 נוצרים אירופיים. לקראת סוף התקופה הנדונה, בראשית שנות השמונים, עלה מספרם ל -50 מתוכם היו 30 יהודים, 16 מוסלמים ו – 4 אירופים.

כך הסביר דוד קורקוס כיצד הלך לאיבוד חלק מתעודות המשפחה :

בשנות השלושים מרבית המסמכים העתיקים ביותר וגם בעלי הערך הגדול ביותר נשלחו ללונדון, אל דודי מסעוד קורקוס. כמה שנים לפני מותו בשנת 1936, הוא הפקיד אותם בספריית מוכתה Mocatta הלונדונית אשר למרבה הצער נחרבה בימי הבליץ הגרמני.

כתוצאה מכך נעלמו כל המכתבים של הסולטאנים סייד מוחמד בן עבדאללה 1757 – 1790, ומולאי סולימאן 1792 – 1822 וכן של ווזיריהם אל משפחת קורקוס : נעלמה גם ההתכתבות בין המשפחה למחז,ן ולסולטאן מולאי עבד אל רחמאן בעניין ההכנות לביקור משה מונטיפיורי במרוקו.

כיום יש בידנו רק כמה מכתבים אישיים מאת מונטיפיורי. תעודות אלה, יחד עם כמה מסמכים מן המאה הי"ח והמאה הי"ט בנוסף למכתבים השריפים מן השנים 1840 – 1890 מהווים את שרידי אוסף משפחת קורקוס.

האוסף שבידי משפחת קורקוס מורכב מ – 220 תעודות בערך מהם הבאנו אך ורק את המכתבים שנשלחו לבני משפחת קורקוס מבית המלוכה, משרים ומבעלי תפקידים בכירים אחרים.

אכן " מכתבים השריפים " מאירים באור מיוחד את היחסים ששררו בים השלטון ובין הבורגנות היהודית המקומית וכן כמה היבטים הכלכליים של מרוקו בתקופה כה קריטית בתולדותיה עת היא נאלצה לפתוח את שעריה לסחר עם אירופה.

ערי נמל עתיקים כמו טנג'יר, אל עראייאש ואספי שנדמו כמעט לחלוטין מאז גילוי אמריקה או מזמן יציאת הספרדים והפורטוגלים מהממלכה חזרו לחיים וערי נמל חדשות כמו אל צווירא, אגאדיר ומאוחר יותר קזבלנקה נבנו בחיפזון כדי לעמוד בפני דרישותיהם ולחציהם של הסוחרים מעבר לים.

מיקומה של מרוקו בין אפריקה השחורה לאירופה וכן עושרה הטבעי הגבירו את ההתעניינות בהתפתחותה הפנימית מצד המעצמות – אנגליה, צרפת ובעיקר ספרד – אשר מאמצע המאה התשע עשרה ואילך התחרו ביניהן על השליטה באגן הים התיכון.

שלמה קורקוס הראשון מבין בני המשפחה המוזכרים בספר – הגיע ממראכש לאל צווירא בשנת 1843 כשברשותו מכתב המלצה מאת המשנה למלך, הח'ליפה של מראכש, מולאי מחמד. שנים אחדות קודם לכן הוא שלח לפניו את בנו אברהם והוא עצמו השתקע סופית באל צווירא רק בשנת 1847, כשהוא נפרד מבן דודו מאיר המקים במראכש " ענף " מקביל של המשפחה הצפוי להצלחה לא פחות מרשימה מהענף באל צווירא.

שלמה קורקוס הלך לעולמו בשנת 1854 ; את מקומו מילאו שני בניו, יעקב ואברהם אשר נתמנו לתפקיד " סוחרי המלך " בט'אהיר מלכותי מהראשון למאי 1857 ונהיו עד מהרה לשניים מבין הסוחרים החשובים ביותר של הממלכה. . עסקיהם הקיפו כל ענפי המסחר.

 הם היו יבואנים של בדים מכל הסוגים, סוכר, תה, נרות ומוצרי מותרות אירופיים רבים ויצואנים של עורות בת יענה, תבואה, שמנים ענבר וכו…..בנוסף הם גם שימשו כספקיו הפרטיים של המלך ובני משפחתו אשר הזמינו אצלם כל אשר ביקשה נפשם, תלבושתם, רהיטים, כלי בית, תרופות, משקאות, דברי מתיקה………

קשריהם המשפחתיים העסקיים המסועפים חצו את כל הריכוזים היהודים הגדולים של הארץ, מן המדבר עד לחוף הים התיכון ומטנג'יר עד למרסיי וללונדון דרך אלג'יר, אוראן וגיברלטר כאשר בכל תחנת מסחר חשובה ישב שותף או קרוב משפחה שתיווך בינם לבין " רשתות " ייבוא וייצוא שונות.

כמו כן ההגנה המשטרתית שהובטחה להם מטעם השלטונות והעזרה שהושיטו להם הפקידם המקומיים בגביית החובות או באספקה שוטפת של נתונים בעלי חשיבות כלכלית – תנודות של מחירים, מצב הדרכים וכו…..

כל זה יחד עם הידידות האמיצה שהייתה בינם לבין הנציגים הבכירים  של המח'זן – אִפשרו ל " תאג'אר אל סולטאן " היהודים בכלל ולבני משפחת קורקוס בפרט, להרחיב את פעילותם וגם לנסות ולנטרל במידה רבה של הצלחה את התחרות האירופית.

ואכן בהעדר כל סיכוי לפגוע בהם ניסו הקונסולים ואנשי העסקים המערביים להתקרב אליהם ולשתפם בעסקיהם. למשל, כאשר החברה הימית הצרפתית פאקה Pacquet החלה להפעיל קווים ישירים בין טנג'יר למרסיי, היא הציעה למספר " סוחרי מלך " יהודים לרכוש חלק ממניותיה.

מאוחר יותר כאשר חברת האחים פרייר Pereire מפאריס הקימה בשנת 1881 את " הבנק הטרנסאטלנטי " היא הציעה לבני משפחת קורקוס לשמש כנציגיה במראכש ובאל צווירא.

שני האחים יעקב ואברהם קורקוס נפטרו הראשון בשנת 1878 והשני בשנת 1883. את תפקידיהם העביר לפי המסורת המלך מולאי אל חסן הראשון 1873 – 1894 לידי יורשיהם : לשני בניו של יעקב, דוד וחיים ולבניו של אברהם מאיר ואהרן.

אל צווירא נחלצה אז בקושי מאחד המשברים הכלכליים הקשים ביותר שידעה מעודה ואשר פגע בצורה אנושה במסחר שלה ובמעמדה הבינלאומי. את מקומה בסחר החוץ של מרוקו מילאה יותר ויותר עיר הנמל החדשה, קזבלנקה ההופכת לאשנב העיקרי של הממלכה עם השחמת הכיבוש הצרפתי של מרוקו על ידי ספרד וצרפת בשנת 1912.

במציאות הפוליטית והכלכלית החדשה שנוצרה עקב כינון הפרוטקטוראט לא היה מקום יותר ל " סוחרי המלך " הוותיקים : בינם לבין הארמון ניצב מעתה הנציב העליון הצרפתי ובינם לבין הרשויות המקומיות ניצבו מעתה ה " מפקחים האזרחיים " שלא לדבר על הבנקאים, אנשי העסקים ואלפי מתיישבים שהתחילו לזרום מצרפת למרוקו עם זכויות יתר מפליגות שהבטיחו את שליטתם הבלתי מעורערת על חיי הכלכלה של מרוקו.

אולם גם אם איבדו את מעמדם הפוליטי הבכיר, רובם של התוג'אר ( רבים של " תאג'ר " ) היהודים הסתגלו בקלות למצב החדש ואף שמרו על נכסיהם ויוקרתם מתקופה אחת לשנייה.

התעודות המובאו להלן ערוכות בצורה אחידה לפי שיטה אפיסטולארית  – בצורה של אגרות – שהתגבשה במרוקו עוד בתקופת המייחדים, במאה השלוש עשרה. הלשון נקייה והסגנון מהודר, בדרך כלל. להוציא מקרים בודדים של מלין מושאלות מן הלקסיקון הספרדי לצורך מונחים מסחריים בעיקר – לדוגמא " כונטרדה " – זיכיון, כל הטקסטים המתפרסמים לראשונה כאן כתובים בערבית קלאסית נכונה.

כל תעודה נפתחת באחד הפסוקים הבאים, מיד לאחר ה " שבח לאל " המסורתי : " אין חיל ואין כוח אלא באלוהים " או " תפילת אלוהים על אדוננו מחמד ועל בני ביתו ". פסוק אחרון זה מיועד בדרך כלל להתכתבות עם נמענים מוסלמים בלבד.

ב " ט'הירים " הרשמיים מוטבע החותם המלכותי מייד אחרי הפתיחה כאשר התעודה נשלחת מטעם המלך עצמו. ככל החתימה של בני המלוכה או של הווזירים מופיעה בשוליים הימניים של התעודה או בסופה אלא אם הנמען הוא נוצרי או יהודי שכן לפי המסורת אין זה יאה לציין שם מוסלמי מתחת לשמו של " לא מוסלמי "

" אפליות " אפיסטולריות נוספות לא חסרות : לדוגמה, אין התעודות מיועדות ללא מוסלמים נחתמות ב " סלאם " – שלום המסורתי אלא במלים היבשות " אנתהא " – הסתיים, או " אל תמאם " – סוף. אולם כפי שזה מתברר בהמשך, כללים אלה לא תמיד נשמרו בקפדנות על ידי נציגי השלטון אשר קשרי ידידות עמוקים ביותר קישרו בינם לבין התוג'אר היהודים במהלך השנים…….

מחקר זה ראשיתו לפני קרוב לחמש עשרה, כאשר משפחת קורקוס הירושלמית נאותה להעמיד לרשותי את אוסף המקורות המשפחתי וסודר על ידי דוד קורקוס ז"ל. מיטב רגשי תודתי לגברת ג'ורג'ט קורקוס על האמון שנתנה בי בכל שלבי התוועדותי עם העבר העשיר של משפחתה.

במכון בן צבי יבואו על הברכה פרופסור מנחם בן שושן, העומד בראש מפעל אוריינס יודאיקוס, הגברת מרים פרנקל שסייעה בעריכת המקורות בערבית, מר יעקב חסון ששקד על הבאת הספר לדפוס ועל הגהתו, וכן מר מיכאל גלצר האחראי עכל ההוצאה לאור במכון

ירושלים אב תשנ"ד – יולי 1994

מיכאל אביטבול.

תאג'ר אל סולטאן

השורות בערבית מופיעות עם מספר שורה, גם אם סוף השורה אינו סוף המשפט, התרגום לעברית מובא כאן באותה צורה.

בתרגום לעברית מופיעים בסוגריים מספרים, וזה סימן למספר הערת המחבר המופיעה גם כן בתרגום ולידה תוכן ההערה.

1 – מכתב המלצה מאת מולאי מחמד בן עבד אלרחמאן, משנה למלך – ח'ליפה – במראכש

אל מושל מוגאדור – אל-צווירא , מחמד בן אחמד אמוש המתבקש לסייע לשלמה קורקוס

 בתפקידו.

 

الحمد لله وحده 

وصلي الله على مولانا محمد وء لله

 

1 . وصيف مولانا الانجد القئد محمد بن احمد اموش اعانك الله وسلام

2. عليك ورحمة الله عن مولانا ايده الله وبعد فان اليهودي سلومو

3. قرقوز  يهودينا ويميز ببعض قظايتنا فراع لذلك واستوصي به

4. خيران ولا يطلب مرتبه من مراتب اليهود ولا شئا الا البجاة في نفصه وقد

5. ذكر وقفك به وبغيره من اليهود و ذلك الذي ينبغي لك اصلحك الله بمنة امين

6. والسلام في 25 رجب عام 1259

 

الجليفة

مولاى محمد

ابن امير المؤمنين

عبد الرحمن

وفقة الله

תאג'ר אל סולטאן – نخبة الاقتصادية اليهودية في المغرب

תרגום המכתב מספר 1.

 

الحمد لله وحده 

 השבח לאל לבדו

وصلي الله على مولانا محمد وء لله

תפילת אלוהים על אדוננו מחמד ועל בני ביתו

1 . وصيف مولانا الانجد القئد محمد بن احمد اموش اعانك الله وسلام

1 – אל משרת ( 1) אדוננו ( 2 ) הרם, הקאיד ( 3 )  מחמד בן אחמד אמוש, יהי האל לצדך, השלום

1 – " וציף ", " ח'דים " ו " עבד " – במובן של עבד או משרת – הם שלושת המושגים שבשימוש המלך ובניו כשהם פונים לפקידי המח'זן – שלטון

2 – הכוונה למלך מולאי עבד אלרמאן שישב בשלטון בין השנים 1822 עד 1859. התואר " מולאי " או " מולאנא " ניתן במרוקו לכל צאצאי הנביא – " שריף " רבים " שורפא " – ובכללם לבני השושלת המלכותית.

3 – דרגה צבאית ותפקיד מינהלי כאחד של מפקד או מושל של עיר, אזור, שבט או מספר שבטים

2. عليك ورحمة الله عن مولانا ايده الله وبعد فان اليهودي سلومو

2 – ורחמי האל עליך בשם אדוננו, יהי האל בעזרו. לעצם העניין : היהודי שלמה

 3. قرقوز  يهودينا ويميز ببعض قظايتنا فراع لذلك واستوصي به

3. קורקוס ( 4 ) הוא יהודי שלנו ( 5 )  המטפל באחדים מעסקינו, התחשב אפוא בכך, קבל אותו בסבר פנים יפות

4 – קורקוז

5 – ביטוי פאטרימוניאלי זה אינו צריך להטעות באשר למעמד היהודים במרוקו שהיה מושתת על העקרונות האוניברסאליים של המשפט המוסלמי. היהודים לא היו " רכושו " של השליט. " הוא משלנו " או " הוא עובד שלנו " – כך צריך להיות המובן של המשפט המבטא בכל אופן יחס פמיליארי וידידותי כלשהו כלפי שלמה קורקוס.

4.. خيران ولا يطلب مرتبه من مراتب اليهود ولا شئا الا البجاة في نفصه وقد

4 – אין הוא מבקש משרה ממשרות היהודים (6 ) ולא דבר מלבד את ביטחונו האישי

6 – לא ברור, שמא הכוונה לאחר " ממשרות היהודים " כגון משרת " שייח אל יהוד " או נגיד שמינויו היה תלוי  באישור השלטונות

5. ذكر وقفك به وبغيره من اليهود و ذلك الذي ينبغي لك اصلحك الله بمنة امين

5. הוא כבר ציין את התנהגותך הטובה כלפיו וכלפי שאר היהודים. זה מה שאתה מתבקש לעשות ( 7 ) , כה ייתן לך אלוהים טובה. אמן

7 – נראה מתוך מסמך זה שיחסו של מולאי מוחמד ליהודים היה שונה מזה של אביו כפי שבא לידי ביטוי במכתבו לקונסול הצרפתי בטנג'יר מה-20 ד'ו אל-חג'ה 1257 – 2.2.1842 :

יהודי ארצנו המבורכת הם בחינת " מעאהדון " אשר קיבלו עליהם את תנאי משפטנו הדתי בכל הקשור לצעד העמים הנהנים מהחסות – ד'מי -……כל עוד הם מקיימים תנאים אלה אסור לשפוך את דמם ואסור לפגוע ברכושם.

אך אם אינם נשמעים ולו גם לאחד מהתנאים האלה, חוקנו המבורך מתיר לשפוך את דמם ולנשלם מרכושם. דתנו המפוארת אינה מעניקה להם אלא אותו קלון ונחיתות. לכן, תיחשב כעבירה נגד תנאי החסות, אפילו הרמת קול יהודי בפני מוסלמי. יבושם לכם, אם במדינתכם – צרפת – היהודים שווים לכם אך אצלנו אין הדבר כך.

Une histoire de familles-Abdallah-Abdelhak-Abdoun.

une-histoire-fe-famillesAbdallah 

Nom patronymique d'origine arbe, prenom d'homme devenu non patronymique principalement dans les communautes orientales, qui a pour sens : l'esclave, le serviteur de Dieu, equivalent de l'hebreu Obadiah.

Selon Abraham Laredo, la tribu guerriere juive des Abid-Allah qui s'etait oppose a l'netreprise de conquete du Nord marocain par le fondateur de la premiere dynastie royale musulmane au Maroc, Idriss Ier,  a la fin du VIIIeme siecle, avait prefere apres sa defaite quitterla Marocpue l'Orient et se serait installee dans l'ile de Djerba en Tunisie.

Ce patronyme est atteste dans la communaute juive d'Espagne des le XIIeme siecle, en particulier aux Baleares. Dans l'ile de Majorque. Au XXeme siecle, ce prenom a cinsonnance trop musulmane, etait totalement tombe en desuetude depuisfortlongtempsdans les communautes juives et n'y avait survecu que cimme patronyme – tres rare d'ailleurs – uniquement au Maroc.

Abdelhak.

Nom patronymique d'origine arabe, prenom masculine qui a pour sens l'esclave de la verite. Ce prenom, tres usual parmi les musulmans et autrefois porte egalement par les juifs, avait depuisfortlongtempstotalement disparu dans les communautes juives ou il n'a survecu que comme patronymique.

Le nom est atteste en Espagne au XIVeme siecle, dans les Baleares, dans l'ile de Majorque. Au Xxeme siecle, nom extremement rare porte uniquement au sud du Maroc – Marrakech, Zaouya di Sidi Rahal,Casablanca.

Shalom Abdelhak.

Commercant originaire dela Zaouyade Sidi Rahal, officiant de la synagogue Charles Netter aCasablanca.

ABDIAS ou OBADIA ou OVADIAH ou OBADIYAH : correspond à l’hébreu ‘ovadhyah (serviteur de Dieu) et popularisé par Abdias, l’un des 12 prophètes de la bible (livre d’Abdias).

Abdoun.

Nom patronymique d'origine arabe, ethnique de la tribu des Oulad Abdoun, fraction des Oulad Bahou-Sghar dans la circonscription de Oued Zen en Algerie.

A XXeme siecle, nom tres peu repandu. Porte uniquement en Algerie, dans l'ancien department de l'Algerois.

Une histoire de familles-Abecassis


une-histoire-fe-familles

Abecassis.

Nom patronymique d'origine arabe typique au Mghreb et inconnu dans les communautes orientales, forme de l'indice de filation Aben ( le n est tombe por des raisons de phonetique ) et du subsantif Kassis, derive de Ksa qui signifie conte, ksida ou ecrit rime, et par extension, le troubadour, le devin, le charlatan.

Ce sobriquet aurait ete  accole par derision par les Musulmans, dans le lointain passe, aux notables et aux pretres chretiens et aux rabbins juifs. On peut trover un debut de confirmation a cette hypothesedans le fait que dans la passé c'etait effectivement le titre porte par les chefs des communautes juives en Algerie, equivalent du tutre de " Cheikh " au Maroc et de " Caid " en Tunisie.

Autre explication base sur l'origine arabe ; nom de métier, deformation phonetique de Belhziz, celui qui travaille la soie ecrue. Abraham Laredo, dans son monumental ouvrage sur les noms des juifs au Maroc, fidele a sa tendance a faire remonter dans le plus lointain passé l'origine des noms, y decele une origine bibkique ethniquede la vallee de Kaces, attribuee lors du patage de la terre Promise par Josue a la tribu Benjamin.

Les porteurs de ce patronyme seraient donc les descendants de la tribu de Benjamin. On peut a la suite evoquer egakement le prenom biblique de Gacez, tombe en desuetude.

Jose abecassis de Lisbonne ( voir dans la suite l'article le concernant ) se refere, lui, a l'antique et célèbre tribu juive des Banou Kassis qui vivait pres de Medine, en Arabie. Au temps du prophete Mohammed.

Apres le triomphe de l'islam, eke aurait émigré en Espagne ou elle aurait fonde la localite de Bacassissu a l'est du pays. Une partie de la tribu aurait ensuite émigré au Maroc des le Xeme siècle.

Le nom esr effectivement atteste en Espagne au XIIIeme siècle sous la forme de Abengacez. Il ne fait pas de doute que le patronyme Cazes est une re-hispanisation de Abecassis. Mais vue l'importance de cette famille, nous l'etudieront a part.

A partir de la seconde moitie du XIXeme siècle nombre de menbres de cette familledu Nord du Maroc ont émigré versGibraltar, le Potugal et en Amazonie et au Bresil. Autres formes : Kassis, Cazes.

Au XXeme siècle, nom moyennement repandu. Porte essentiellement au Maroc ( Tetouan, Larache, Tanger, Fes, Marrakech,Rabat,Sale, Mogador,Safi,Casablanca,Meknes), mais egalement en Algerie (Oran, Mascara, Lamoriciere, Arzew, Batna )

ABECASSIS ou ABBECASSIS : plusieurs sens possibles : soit père âgé (de l’araméen  ‘abba’=père et gashîs=âgé), soit père du prêtre (de l’araméen abba=père et gassîs prêtre), soit originaire de le cité d’Emek Kessis, où se seraient réfugiés des membres de la tribu de Benjamin (cf. bible : Josué 18 :21).

Rabbi Yossef Abecassis.

Rabbin a Rabat-Sale au milieu du XVIeme siècle. Il fut lors de la crise messianique de Shabtai Zvi, un des plus fervents adeptes du faux Messie qui, de Turquie, avait prophetise ala Redemptiondu peuple juif et l'arrivee du Messie pour l'an grace 1666.

Malgre la conversion du faux messie pour la deliverance, rabbi Yossef fit partie de ses nombreux partisans qui continuerent a croire en secret en sa mission divine. Aussi quand dix ans plus tard, un nouveau prophete, Yossef Abensour, se leva a Meknes pou announcer le retour de Shabtai Zvi, " Le vrai Messie d'Israel ", il se joignit a lui et prit sa defense, confirmant son interpretation de la prophetie de Zeroubabel fixant l'arrivee du Messie a l'an 1675.

Apres ce nouvel echec, il revint comme les autres marocains a la stricte orthodoxie.

Rabbi Yahya Abecassis.

Rabbin aSaleau XVIIeme siècle, contemporain de rabbi Yaacob Abensour de Fes, la plus grande autorite en matiere dela Halakhade sa generation, avec lequel il fut en correspondence.

Rabbi Itshak Abecassis.

Rabbin a Tanger fin XVIIeme, debut XIXeme siècle. Parmi les sigataires de la " Haskama " de 1795 par laquelle la communaute de Tanger decida de prendre son autonomie et de ne plus dependre du tribunal rabbinique de la ville mere de Tetouan.

Moses Abecassis.

Negociant ne a tanger en 1724, il fut le premier membre de la famille a s'installer a Gibraltar, devenue colonie anglaise en 1713, u oil devait mourir en1828 al'age de 104 ans.

Messod-Fortunado Abecassis.

Fils d'Isaac. Ne a tanger en 1791, il fut le premier member de la famille a s'installer au Portugal après la suppression definitive du Tribunal de l'Inquisition en 1821.

Il fut avec d'autres originaires du Maroc, parmi les fondateurs de la premiere sunagogue depuis l'Expulsion de 1497, " Shaar Hachamayim ", la porte du Ciel, dans la localite de Ponte Delagado, dans les iles des Acores –  Les Acores sont un groupe d'iles portugaises qui se trouvent au centre de l'ocean Atlantique, a environ  km de Lisbonne et du Maroc et  km de la cote est de l'Amerique du Nord.

Il fonda une grande famille dont plusieurs descendants devaient, un siècle plus tard, se convertir au christianisme.

Rabbi Yehouda Abecassis.

Rabbin ne a Mogador en 1 813. Il monta en Terre Sainte en 1967 et s'installa dans la ville de Tiberiade, en Galilee. Il fut envoye comme emissaire de la ville au Maroc deux ans plus tard, pour  recuellir des fonds pour ses yeshivots. Il mourut au cours de sa mission, en 1870, a Meknes

Moses conquy de Abecassis.

Fils de Fortunado,il quitta le Portugal pour s'installer a Londres ou il fonda une nouvelle branche de la famille

Salomon Abecassis.

Notable de la communaute sepharade de Londres fondee et dirigee par les descendants des expulses d'Espagne et des Marranes du Portugal. A partir du milieu du XIXeme siècle, la communaute regroupee autour de la synagogue Portugaise de Bevis Mark surnommes " los Moros ".

Il fut elu a plusieurs reprises membre du Maamad de la communaute' la derniere fois en 1848.

Le marranisme est un terme utilisé à partir du XVe siècle en reference aux Juifsde la peninsule Iberique (EspagnePortugal) convertis au catholicisme, souvent de force, et qui continuaient a pratiquer le judaisme en secret. Au Portugal, ils ont ete traditionnellement designes sous le nom de cristaos novos(nouveaux chretiens), appellation aujourd'hui souvent remplacee par celle de crypto-juifs.

Messod Abecassis.

Fils de Menahem. Un des grands notables de la communaute juive de Tanger au cores de la seconde moitie du XIXeme siecle, alors la plus riche et la plus emancipee des communautes juives du Maroc. Il fut longtemps presudent de la communaute et interprete ala Legationdes Etats-Unis, alors une des plus actives de la capitale diplomatique de l'Empire cherifien et l'mi intime du pacha de la ville.

Il se distingua dans la promotion de l'education religieuse des jeunes de la communaute

Menahem Abecassis.

Fils de Messod, il succeda son père dans la fonction d'interprete dela Leguationdes Etats-Unis. Membre actif de la communaute, il fut parmis les fondateurs en 1884 dela Commissiond'Hygiene, la premiere dans l'histoire du Maroc, qui devait contribuer grandement a l'amelioration de la situation sanitaire de l'ensemble de la population et servir d’embryion a la premier minicipalite moderne du Maroc.

Moise Abecassis.

Grand negociant a Tanger, seconde moitie du XIXeme siecle. Exportateur de peaux et de cuirs vers l'Amerique, disposant d'un vaste reseau de ramassage s'etendant a l'interieur du pays.

Il fut l'agent de " Goat and Sheep Skin Import Company of New York ". protege americain, on dit aussi qu'il se livrait a la contrebande de carabines americaines Winchester les plus perfectionnes de l'epoque, vendues aux tribus du Rif.

Grace a ses relations avec le consul americain a Tanger, il obtint en 1852, un poste de vice consuk des Etats-Unis, pour l'un de ses proches a Larache, Messod Abecassis.

Rabbi Shimon Abecassis.

Rabbin enseignant a Mogador. Alors la plus peuplee des communautes juives du Maroc, a la fin du siecle dernier. Avec le grand essor du port de Casablanca au debut du XXeme siecle, Essaouire commencs a se depeupler en faveur de la nouvelle metropole er Rabbi Shimon finit par se joindre aux emigrants.

Il fut longtemps enseignant dans l'institution d'education religieuse, " Keter Torah " de Casablanca. Il publia son premier ouvrage, " Palgue Mayim ", un recueil de sermons, a Londres en 1906' et le second " Shesh Anikhi "' commentaires et novela, a Casablanca en 1935.

Ce livre a ete reedite a Jerusalem par ses descendants au debut des annees 1980.

Itshak Abecassis.

Imprimeur ne a Jerusalem au debut du siecle dans une famille originaire de Fes. Son imprimerie, " Dfous Hammara", se specialisa dans l'impression des ouvrages des rabbins marocains jusqu'à sa femeture au debut des annees 80.

Jose Aboudarham-Abecassis.

Fils de Max ( Moses ) Bensaude Abecassis. Ingenieur ne a Sao Mathuro, pres de Portp au Portugal en 1911, descendant de la famille de Tanger unstallee au Portugal au miliaeu du dernier siecle.

Officier du Merite Indistruel poue son action en faveur du developpement economique du Portugal.

Jose Maria De Abecassis.

Fils de Max, ne a Lisbonne en 1938. Ingenieur en electricite et telephone. Auteut d'une monumentale genealogie des familles juives de Gibraltar et du Portugal du XVIIIeme siecle, en cinq volumes publies a Lisbonne en 1990 et a laquelle nous faisons souvent referance dans cette etude

Raymond Abecassis.

Avocat ne a Alger. Il fut parmi les membres de la resistance du groupe Geo Gras a Alger. Il fut l'assitant de Maurice Ayoun a la tete du grope charge, en vue du debarquement americain du 8 novembre 1942, de prendre et de neutraliser le Palais d'été, residence du Gouverneur General.

Rabbi Yehouda Abecassis.

Rabbin a Tetouan dans les annees cinquante et soixante. Hebraisant emerite, il a largement contribue a l'edition du grand ouvrage de l'un des plus celebres rabbins de sa ville natale au XVIIIeme siecle. Rabbi Yaacob Malka' " Sefer Ner Hammarbi ", ainsi qu'a la publication dy recueil de Responsa des rabbins marocains, Sefer Michpate Tsadikim ".

Armand Abecassis

Professeur titulaire de la chaire de philosophie generale a l'Universite Michel Montaigne de Bordeaux. Militant communautaire, membre du comite de redaction de l'organe de l'Alliance " Les Nouveaux Cahuers ".

Ne a Marakech, il s'est installe en France apres ses etudes. Il collaboralongtemps avec le rabbin Josy Einsebberg a l’emission televisee hebdomadaire de France 2' " Ecoute Israel ".

Leurs commentaires dela Bibleont ete reproduits in extenso dans le livre " A Bible Ouverte " . Auteur d'un ouvrage monumental sur la pensee juive en trois volumes : " Du desert au desie "; " De l'etat politique  a l'etat prophetique "; " Espaces d'oubli et memoire du temps ".

Il a egalement publie " La lumiere dans la pensee juive ; ' Le temps du partage : les fetes juives de Roch Hachana a Pourim.

Jaky Abecassis.

Fils de Maxime Abecassis, huissier de justice. Pharmacien et directeur de societes be a Alger en 1941. Directeur des Laboratoires Boiron a Lyon. President dy Syndicat Français dela PharmacieHomeopathique.

Elliette Abecassis

Fille du professeur Armand Abecassis. Professeur de philosophie a Paris. Son premier roman " Quomram " , paru en 1996, un thriller theologique policier melant evenements contemporains et la secte de Quomran. Autour de la possession des manuscrits dela MerMorte, rencontra un tres vif succes.

La critique fut aussi enthousiaste pour son second roman policier philosophique sur le Mal sur fond dela Shoaparu en 1997. Critique litteraire du mensuel parisien " L'Information Juive ".

Raymonde Cohen-Abecassis.

Celebre chanteuse de folklore marocain en Israel ou elle arriva jeune fille de Casablanca avec sa grand-mere. Apres avoir acquis ka celebrite dans les milieurx originaires du Maroc en Israel, elle s'installa poue quelques annees en France avant de revenie en Israel ou elle connait actuellement une consecration nationale.

Souvent appelee pour des concerts en France et au Maroc. L'Histoire de sa vie a fait l'objet en 1995 d'une grande emission a la seconde chaine dela Televisionisraelienne.

Yael Abecassis.

Fille de la grande chanteuse Raymonde nee a Tel-Aviv. Celebre presentatrice d’emissions enfantines ala Televisionisraelienne et actrice de cinema. Elle a notamment joue dans le film d'Avi Toledano : " L'Heritage ".

Raphael Abecassis.

Celebre graphiste israelien, originaire de Marakech. Ses tableaux graphiques d'inspiration orientale connaissent un grand succes en Israel et a l'etrnger. Il dessina l'affice officiele commemorant le 40eme anniversaire de l'Etat d'Israel.

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יוני 2012
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר